קהילת כתיבה מקצועית

כמו שראיתם, רוב העבודה מתנהלת במייל. אם יש צורך לשוחח על משהו ספציפי (דמות מסוימת, התרחשות שצריך לעבוד עליה וכו'), אפשר לדבר בטלפון, אבל בהחלט לא על כל מילה. מנגד, גם אין לי יד חופשית לשנות כרצוני. אני מציעה שינויים, אבל הכל עובר דרככם, ומאושר על ידכם.

2.

נכתב ע"י נודד:
איך מתנהלת העבודה בפועל?

ובכן, במאמר הזה אפשר למצוא הסבר די מפורט. אם יש שאלות ספציפיות, אשמח לענות.

3.

נכתב ע"י נודד:
האם לסמוך על הניפוח של העריכה? או שלא תמיד זה כך.

לא תמיד. העריכה אפילו יכולה לצמצם את כתב העט, כי לפעמים אמליץ להוריד קטעים שאינם הכרחיים לעלילה, כאמור.

4.

נכתב ע"י יוסף יצחק פ.:
האם העורך משנה לי את הטקסט, יוצר דברים חדשים, וכד'?

העורך משנה את הטקסט, כן. אבל לא מקצה לקצה. הסגנון והמילים שלכם, במפורש. אחד הדברים שהכי חשובים לי בעבודת העריכה הוא לשמור על הסגנון המיוחד של הכותב (ויעידו על כך הסופרים שעבדו איתי, ב"ה).

יוצר דברים חדשים? בדרך כלל לא. מילים פה ושם כן, אבל אם יש צורך להוסיף קטעים שלמים – הסופר הוא זה שכותב אותם, אלא אם כן הוא מבקש מהעורך, ואז הוא ישמח לעזור.

הרבה הצלחה!

(ואם נפלו במאמר הזה טעויות, אשמח שתעדכנו אותי. הסנדלר הולך יחף, לא אני אמרתי.)

Reactions: ניהול קהילת כתיבה, פירי, מ. י. פרצמן ועוד 13 משתמשים16 //

4 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 30/11/22

ליאורהA

תודה רבה! שמחתי לקבל פידבק על המאמר מעורכים כמוכם. :) תודה! נכון. תודה על ההערה! כי ברור...

עודכן לאחרונה 29/11/22

996

נ

עזרה איך בוחרים עורכ/ת?

נודד //

29/11/22

כפי שחפרתי רבות בפורום, אשתי ואנוכי כותבים ספר יחד(יותר נכון - היא כותבת, ואני מפריע מידי פעם...). אנחנו לקראת הסוף, ובקרוב נזדקק בעז"ה להתכנס לעבודת צוות עם עורכ/ת.
השאלה הנשאלת היא איך בוחרים את האדם הנכון?
פשוט לבחור ספר טוב מן המדף, ולחפש בקרדיט את שם העורכת, זה לא ממש פיתרון.
ספר טוב הוא לא בהכרח תוצאה של עריכה מוכשרת במיוחד. הוא עשוי ממכלול שלם של מרכיבים. העלילה, הדמויות, יכולותיו וכישוריו של הכותב, העורך הלשוני, וגם... עורך התוכן.
גם המלצות של כותבים שנעזרו בעורך פלוני או עורכת פלמונית אינו פתרון מושלם, הרי כל כותב זקוק לעזרה אחרת מן העורך. ישנם שצריכים מבנה הדוק של העלילה ויש שצריכים הכוונה לכתיבה יותר עשירה או אמינה. יש גם כותבים שהעורך הוא בעצם מישהו שיציב להם דד ליין קשוח.
בעיה נוספת היא שלא בטוח שעורך מושלם עבור כתיבת סיפור דרמה מתאים לסוגת כתיבה כמו מתח/ אקשן/ פנטזיה וכו' וכו'.
בקיצור
הבו עיצה איך בוחרים עורך נכון עבורנו?

Reactions: R.E.Y ו-אדם מהשורה2 //

4 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

7

7שבע7

אני בחרתי עורכת שכבר הכרתי מעבודה משותפת איתה - כשהיא הייתה בתפקיד העורכת הספרותית, ואני הייתי...

עודכן לאחרונה 29/11/22

1K

ש

מדריך מקצועי האשכול השיתופי ל"בימוי" סצנה בכתיבה.

שמואל י //

27/11/22

בס"ד

כשאנחנו כותבים, אנחנו לא משתמשים במילים רק כדי לכתוב.

אנחנו מציירים עם המילים, מביימים עם המילים, מצלמים עם המילים, לפעמים גם מנגנים עם המילים.

ובזה עוסק האשכול הנחמד שלנו.

אז לפני שנתחיל, רוצו לקרוא את המדריך המעולה בנושא של @סיפור8 . אם רק גרמתי לכם לקרוא אותו שוב דיינו.

ועכשיו:
הרעיון באשכול הוא לקחת טכניקה מתחום אומנותי קרוב (צילום,בימוי,ציור אתם יכולים גם בישול אם יש לכם רעיון), להסביר קצת עליה, ולנסות להמיר אותה לתחום הכתיבה.

המטרה היא ליצור אוסף של טכניקות שיהפכו את הסיפור שלנו לחי יותר, מוגש בצורה מעניינת יותר, ואולי אפילו להוריד במעט את רגשי הנחיתות שלנו כשאנחנו פוגשים אומנות חזותית.

כמובן שלא כל הרעיונות מתאימים לכתיבה בסיפור ממוצע, אבל עדיין מדובר על אימון טוב והרחבה של יכולות הכתיבה.

מוזמנים להשתתף!

Reactions: Talya kadosh, R.E.Y, Chaya Lea ועוד 7 משתמשים10 //

5 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

ס

סמדר אלחנתי

בכתיבה אפשר גם להניע את המצלמה מההווה לעבר\עתיד, מהמציאות החיצונית אל תוך המחשבות שלו, ממצב של...

עודכן לאחרונה 29/11/22

3K

ה

ביקורת ספרות קראתי את יש לך את זה ויש לי מה לומר

הגיבן (ת) //

14/11/22

אז קראתי את "יש לך את זה" מאת שפרה גליק, או ג. שפר, איך שתרצו - ויש לי כמה מחשבות בעניין. הסתבכתי פה עם הניסוח אז החלטתי פשוט לכתוב את מה שיש לי להגיד ברשימה של נקודות לא מאוד מסודרות.

1. שמעתי כמה פעמים ממקורות - דווקא עם רזומה מפותח - "שאין מה ללמוד בכתיבה", ושמעתי מאחרים ש"חובה ללמוד מושגים כדי להיות מקצועיים".

הספר הזה מהווה פשרה מצוינת בין השניים. מי שאוהב ללמוד - יכול למצוא כאן חומר למחשבה, ומי שחושש שלימודים יוציאו ממנו את החשק לכתוב - לא צריך להיבהל. מאתיים עמודים, כולה. שפה קלה ונעימה, דוגמאות מפורטות. אפילו איורים. קשה לדמיין תירוץ מספיק משכנע כדי להימנע מהספר הזה. זה פשוט… כל כך קל.

בהתחלה השפה היתה קצצצצת יותר מידי קי'צית. אבל זה מתיישר די מהר, ולא ממש מפריע.

2. הלשון פונה אלייך - את. זה פילוח קהל מיד גס בשבילי, ושם אותי מיד בעמדה של ספקנות. קראתי את הספר שלוש פעמים כדי לכתוב את הסקירה/ביקורת/דיווח מפוזר הזה, ובכל פעם גיליתי מחדש את התוכן. אז זה עוד יותר מעצבן אותי. אחרי הכל, "יש לך את זה" יכול להועיל לכולם, בלי הבדלים של גיל, מגדר, או אפילו מגזר. למה בחרו לדבר אל פלח מצומצם מהאוכלוסייה? אם כל הכבוד להן, אנחנו זקוקים בספרייה שלנו לנקודות מבט הרבה יותר מגוונות.

3. כאן צחקתי בקול, וזה נדיר (הומור זה דבר סובייקטיבי, אבל אובייקטיבית - אין לי חוש הומור).

צילום מתוך: יש לך את זה מאת שפרה גליק

אבל אני רוצה רוצה להגיד משהו אחר על האיורים שמלווים את הטקסט. הם רק מלווים את הטקסט. קריקטורות יכולות להוסיף המון לחומר. להיות ניגוד, סיכום, אירוניה, אפילו הבהרה וויזואלית נוספת. אבל רוב הציורים פשוט חוזרים על מה שכבר כתוב. חסר איזה ערך מוסף.

3. הספר מתייחס אל ספרי אקשן במלוא הכבוד, אבל הוא ממחיש כמעט אך ורק בעזרת דרמה ורגש. מי שמעוניין בהתייחסות יותר ישירה - אולי כדאי שיחפש ספר שלא פונה "אלַייךְ".

4. מעבר ליסודות מהותיים, יש כאן גם התמודדות עם הרחמים של הסופר, שליטה על הקצב, היחס לביקורת, חשיבה על חושים, ניצול ציני של דמויות, ועוד פתרונות יעילים לשאלות שלא חשבתי אפילו לשאול.

נראה שהבעיות נתלשו היישר מתוך מדף הספרים העדכני שלנו. פתרונות לתופעות שמופיעות אצל הסופרים הכי מנוסים שיכולים לשנות ספר מ- נו-נו-ניחא כזה, להרבה יותר.

5. הדוגמאות רבות, והן ממחישות הכל בצורה מתיישבת על הדעת והשכל הישר. אין פה איזו הצהרה שככה "צריך" לעשות כי ככה הכי "מקצועי" או מה. אנחנו פשוט רואים שדרוג ממשי על העבודה של הסופרת בכבודה ובעצמה.

6. אוקי… זוכרים שאמרתי שהספר יכול להועיל לכל מגזר? התכוונתי לזה. קשה למצוא מדריך ספרותי שלא מנצל את האוזן הקשובה שלנו כדי להרצות על מה הכי ראוי ונכון ויפה - כמובן על פי דעתו הבלעדית של המדריך דנן. אבל "יש לך את זה" מקפיד להימנע מכך כמעט לכל אורכו. מלבד נפילה קטנה אחת ויחידה (באזור הרשע והזדון - חפשו).

במקרה הנדיר בו הסופרת ביטאה את האמת שלה - זה בד"כ מנוסח באופן נפרד וברור מתוך כל החומר. בבחינת: זו דעתי, לשיקולכם. (יכול להיות שזו הסיבה שהספר הזה דק יחסית). הספר לא מצווה עלינו לנו מה ה"נכון" לעשות, ורק מבקש לסייע לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים. ואנוכי, בנאדם אגואיסטי אני. מה יש?

7. מבין הדפים עולה התובנה שבסופו של דבר, הכדור בידיים שלנו. הרבה פעמים התשובה הכי יפה מגיעה מתוכנו, ואם כל מה שהיה צריך זה נוסחאות וחוקים - אז לא ירחק היום בטרם DALL-E יחמוס מאיתנו את המשרה.

8. הסדר והעימוד נהדרים פשוט

מבחינה חזותית שושי קלינגר עשתה עבודה יפהפייה. הכותרות והאיורים נראים כמו עבודת יד, ואני לא רוצה לחשוב על הכאב ראש שזה עשה לה. איכשהו ארבע פלוס משקלים/פונטים מסתדרים בקומפוזיציה נעימה ומושכת.

אבל גם העיצוב של התוכן - אומנות בפני עצמו. במקום להתחיל מרשימות ותרשימים והסברים מתישים, מתחילים מבחוץ, מהשטחי. מעוררים שאלות, דוחקים בנו לגלות את התשובה. הספר מגרה אותנו להמשיך. ממש כמו סיפור, נגלה עוד עומקים ככל שנחדור פנימה.

9. עכשיו, הספר משתמש הרבה בתירוץ: ככה כותבים, כי ככה זה במציאות. (וזו בעיה קבועה שיש לי עם הרבה מדריכי כתיבה, אז אתם רשאים לעקוף עד לכותרת הבאה. סימנתי).

אז… מי אמר? יש סיפורים מציאותיים יותר ופחות. למה דווקא עכשיו המציאות מכתיבה לנו מה לעשות? בעיני, המציאות לא רלוונטית. ככה בונים סיפור, כי האלגוריתם זקוק לזה כדי "לעבוד". בתור פונקציה. לדוגמא, דמות צריכה לרצות משהו כדי שהיא תזוז. היא צריכה לזוז כדי שמשהו יקרה. משהו צריך לקרות כדי שיהיה לנו מה לקרוא! זה לא בגלל שבני אדם רוצים דברים במציאות. לפעמים בני אדם לא רוצים דברים במציאות. לפעמים בני אדם לא זזים במציאות. אבל זה לא יהיה סיפור… טוב נו. אולי. אולי זה בדיוק מה שמיוחד בסיפור שלכם. אבל הנה, רואים?

טוב שהספר לא נכנס לכל הנושא הזה. אין סטייה לדיונים פילוסופיים ופסיכולוגיים ונוירולוגים מתישים. זה מחייב אותנו למצוא את סיבה עצמאית לבחירות שלנו בכתיבה, ובסופו של דבר התשובה האישית שמגיעה מתוכנו תהיה הכי יפה עבור הסיפור הספציפי שלנו. אז אם התירוץ הזה עוזר לספר לתמצת, וזה דוחף אותנו להבין דברים לבד, וזה נמצא כמעט בכל ספר אחר בו נתקלתי… אין כאן הרבה מינוסים. אני פשוט לא מאמינה בתשובה הזאת, זה הכל. זהו, חזרה לספר:

10. כמה הערות קטנוניות

- קבלו ציטוט: "'ישנם שלושה כללים לכתיבת סיפור, למרבה הצער אף אחד אינו יודע מהם' - כך אמר סופר אחד." סומרסט מוהם אינו סופר אחד. טוב, מודה, זה ביטוי שעבר הרבה ידיים. אבל זה פשוט עושה רושם זול. לא מתלבש יפה על ספר כזה.

- עוד ציטוט: "דאוס אקס מכינה" תורגם בצורה אלגנטית אל "המושיע מתוך המכונה". חדש לכם? גם אחרי הספר הזה לא יהיה הכי ברור מה הקשר של מכונה לכל העסק. אהבתי את ההתחמקות מהתייחסות אל אלילי יוון ואריסטו, אבל זו עוד דוגמא לציטוט שהיה עדיף להתחייב אליה לגמרי - או להשאיר בחוץ. הפרק מסתדר מצוין בלעדיו.

מה הכי אהבתי?

הפרקים האחרונים הכי משמעותיים. הם עוסקים בתפיסה שלנו אודות מהות של סיפורת, מה סיפורים אומרים לנו, כלומר, איזה צורך סיפור מספק (ואיזה פחות). אולי הם לא אומרים את מה שהייתם מצפים לשמוע, אבל בעיני רק בשביל זה היה ראוי לפרסם את "יש לך את זה". קשה לי להסביר, אבל ג. שפר דווקא עשתה את זה מצוין. זה הסוף, השיא האחרון שמעניק לכל הפרקים הקודמים משמעות חדשה.

אמרתי שאני אגואיסטית, ונכון, לי אישית חשוב שתדעו מה קוראים (כמוני בעיקר) מחפשים לקנות. אבל זה לא הכל. אני חושבת שהתובנות האלה יכולים להקל מאוד על תהליך היצירה, לעזור לזרום ולסמוך על האינטואיציה במקום לפחד מדרישות של כל מיני אנשים מקצוע שפחות מבינים מה סיפור עושה. קשה לי להסביר, אבל זה שם, תסתכלו, בקיצור.

אם הייתי צריכה לתאר את הספר במילה אחת

הייתי אומרת "תומך". השפה, המבנה, העיצוב חוברים יחד לכדי ספר מעודד, יעיל, שמזכיר לנו שאנחנו יכולים.

אוקיי, נגיד שלא היה לכם כוח לכל המלל שלי. ונגיד שחלילה וחס לא עליכם ולא עלינו, הדמות שלכם יצאה שטחית, מפונקת, מוענשת, מחונכת, או שיבוט. מעכשיו, מה יהיה התרוץ שלכם? מה תוכלו לטעון להגנתכם?

ממליצה גם לכל הוצאה לאור, למורים, להורים, וכל מי שמעורב ומתערב בהחלטות של מי ואיזה ספר הצרכנים יקבלו לידיים. כדאי להבין טיפהל'ה על מה אתם מדברים, כשאתם מחליטים מה להוסיף ומה לגרוע, לא?

רגע, עוד משהו. גילוי נאות: אני מפרסמת את הביקורת הזאת בהסכמת הסופרת, אז הרשיתי לעצמי להיות אמיתית וכנה. עברתי על הספר שלוש פעמים ועל הביקורת הזאת עוד יותר. נראה לי שזה כל מה שיש לי לומר. וראיתי שחזרתי על הספירה באמצע אבל אין לי כוח לערוך. תסדרו.

Reactions: איש אחד הלך, אודי'ה, כבי800 ועוד 40 משתמשים43 //

9 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

Ruti Kepler

ביקורת נהדרת על ספר מצויין. תודה!

עודכן לאחרונה 29/11/22

2K

ה

שיתוף - לביקורת בסופו של דבר - הכל אותו הדבר

הודיה לוי. //

27/11/22

בסוף פגשתי בה, על אף ניסיונותיי הרבים לחמוק מעיניה החדות.
"נו, אז מה עם שידוך", נעצה מזלג בפיסת חסה טריה, "יש חדש?".
"עוד לא", השפלתי מבט. אחר, הרמתי את עיני וצפיתי בתדהמה בחתיכה הירוקה שנרמסה תחת שיניה החדות.

"יהיה בסדר", הניחה יד כבדה על כתפי הימנית. "אני יודעת, זה לא קל לראות את כל חברותייך עומדות תחת החופה בזמן שאת יושבת בבית, מלבינה. אבל בסוף החותן יבוא", אמרה אגב גריפת שתי כפות כרוב גדושות.
"בעזרת ה' ", ניסיתי להתמקד בצלחת שלי, להראות עסוקה.
"אני מבטיחה לך, שרי, יהיו ימים טובים יותר. את תהיי מאושרת", המשיכה שפרה. "לכל מסע יש סוף. תזכרי את המשפט הזה".

"בעזרת ה'", הנהנתי קלות, הודיתי בליבי לזמר הצרחן שהציל אותי מרגעי שקט מביכים. "נו, תאכלי", גערה בי. "את צריכה להיות בריאה וחזקה, לא חלשה, חיוורת ומצומקת. אני יודעת, את דואגת. זו הסיבה שאת לא מצליחה להכניס אף דבר מאכל לפיך. מידע'לה. את באמת לא צריכה לדאוג. למעלה יש אבא ששומע את תפילותייך. את תראי, תבוא הישועה. זה יקרה בקרוב ממש", מחצה את כף ידי האומללה. "ואת יודעת, לא צריכים להיות בררנים יתר על המידה. שמן, רזה, גבוה, נמוך, צעיר, מבוגר אילם, פטפטן - הכל אותו דבר. כולם בסופו של דבר בני אדם. ואם אין, לוקחים את מה שיש. לא מבררים יותר מדי".

"כן. אני-"
"כן, כן, בטח את רוצה לומר שאת לא בררנית. זה מה שכולן אומרות. אם את שואלת אותי, זה הבעיה של הדור היום.
ב- ר- ר- נ- ו -ת. אם לא היו בררנים לא היו רווקים. פעם היו עושים אנדנדינו בת פלוני לפלוני. היום מבררים. על המשפחה, החברים, השכנים", אמרה בלהט. חתיכת עגבנייה חמקה מפיה, צנחה על ידי. "אני באמת לא מצליחה להבין אתכם. אין, הדור הצעיר של היום, קשה להבין אותו. רוצים הכל מושלם. תאמיני לי, אין דבר כזה מושלם. אני - "

"איזה מנה תרצו להזמין?", קטעה המלצרית את המונולג המרשים שלה.
"בשבילי עוף", חייכתי.

" אני רוצה סלמון, אבל אני מבקשת שלא יהיה רטוב מדי. פעם קודמת שהייתי פה הטביעו לי את הדג בשמן עמוק. תאמיני לי, אין צורך. דגים חיים רק במים. אם אפשר שיהיה חתוך לרצועות דקות, ובלי הרבה מלח. את החומוס אפשר להגיש בצלוחית נפרדת. אני לא אוהבת שהרוטב שלו מתערבב עם הרוטב של הדג, ואם כבר דיברנו על רטבים אז בבקשה לא למרוח כל מיני צבעים נועזים על הצלחת שלי!! אני לא אוהבת את השטויות האלה", הדריכה שפרה את המלצרית ההמומה.

###

"זה מנה זה?!", רגע לאחר שהמלצרית עזבה את המקום, הדפה שפרה את הצלחת בסלידה. אני לא הוצאתי הגה מפי. נאבקתי בפיסת עוף חיוורת בשתיקה. לא ראיתי צורך להתלונן על אף שיניי הדואבות.

"אני ביקשתי סלמון!", עיקמה את אפה, "זה דג מושט! ולמה יש פה חומוס? אויש נו באמת, למה זה רטוב?? ולמה הטביעו לי אותו?? מה זה שם בצד? חרדל!? אני ביקשתי בלי צבעים!!", חבטה בשולחן.

"אם את שואלת אותי, דג, שניצל, עוף, בלי מלח, עם מלח, רטוב, יבש, בלי תבלינים, עם תבלינים, עסיסי, מצומק - הכל אותו דבר", אמרתי לעיניה הפעורות. "הרי בסופו של דבר כולם קשורים לאבות המזון. זה רק עניין של ב-ר-ר-נ-ו-ת. ואם אין מה לאכול, אוכלים את מה שיש".

Reactions: מני123, שוקולד עילית, אש קודש! ועוד 38 משתמשים41 //

9 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

ה

הודיה לוי.

אהמממ...לא מדויק. אני פשוט לא כ"כ אוהבת לקרוא דמיונות... טוב, לא אמרתי כלום.:oops::oops: ביי...

עודכן לאחרונה 29/11/22

904

ש

שיר אל נא

שרהלה שרהלה //

28/11/22

אשמח לביקורת על השיר:

אל נא:
אל נא תכעס
על מילים שאמרתי
אל תרגוז
על מה שלא שמרתי
אל תבכה עלי
מספיק שאני.

אל יחר אפך
על כל שעברתי
אל תשלח ידך
על מה שצברתי
נגד רצונך
ורצוני.

אל תבחן אותי
קטונתי מדי
אל תנסה
אין כשלוני כדאי
אל תשליך אותי
נשיה.

אל תעניש
על מגרעות
אל נא תביט
על דרכי הרעות
אל תאשים אותי
בפשיעה.

אל נא תכעס
כי אני כבר כועסת
אל תרגוז
כי כבר נסתי, מובסת
אל תבכה עלי
דמעותיי עוד זולגות.

אל יחר אפך
כבר חרה לי מעבר
אל תשלח ידך
אל תוסיף על השבר
אל נא תבחן
אל תנסה
כבר נפלתי תחתית הדרגות.

Reactions: רוח פרצים, אש קודש!, כתב עט ועוד 12 משתמשים15 //

8 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

ש

שרהלה שרהלה

אויש לא שמתי לב, אבל זה נראה לי בסדר...

עודכן לאחרונה 29/11/22

2K

ה

שיתוף - לביקורת מתווכים במטווח

הנף מקלדת //

27/11/22

"כיסא נדנדה. איזה שם מעליב" חשב אליה לעצמו, כשהשתרע על מערכת הישיבה האיטלקית בעלת המנגנון המתנדנד, שנרכשה בדי סיטי בתשלום אחד שמן מאד, הרהיט האקסלוסיבי שמפאר קומת הגג שלהם. מוצב בזווית שצופה על כל בית שמש וסביבותיה הירוקות.

"כזה רגע של נחת, איש לא יהרוס" סיכם עם עצמו, בעודו מנשנש את הסדרה החדשה של השוקלד לבן עם שבבי מאנצ'ס, "שום שדכנית לא תצליח להרוס" הוסיף בקול רפה, כשעל הצג המזהה הופיע שמה של שדכנית העשירון העליון במגזר. דבי קרייצ'ל.

"הרב אביסרור אתם שומעים?" כך קרייצ'ל. ובעודה לא מחכה לתשובה. המשיכה לירות:

"הגענו להתאמה מושלמת. אין טעויות דגימה. בת קול מכרזת. שידוך שמחובר לנשמה."

"זה ככה קבוע?" תמה מולה אליה "או שהיום יצאו לך חרוזים?"

"איזה קבוע?! רק היום בחצי מחיר." צהלה השדכנית.
כי היום יש לי ביד את הקלף המנצח. הסוס הלבן. שובר השווין. פצצת האטום."

"נו?" הסתקרן אליה

"מה נו?!" הבן של גולדנברג.

.....

הרב אביסרור אתה שם?

"כן. רק חשבתי... שאת זאת שלא איתנו."

"אני איתנו ועוד איך בא. רק נוודא כמה נתונים ותבין שזאת ההצעה המשתלמת ביותר בתנאים הנוכחיים.

אתה אליה אביסרור, הגעת לבית שמש כאברך יום שלם ומתווך בין הסדרים.

אחרי כמה עיסקאות מוצלחת ברמה ב', פתחת את המשרד הראשון שלך בנהר הירדן.

תוך שנים ספורות התבססת בזהירות בשוק המקומי. ואז כשהתחילו השיווקים של רמה ג', נחלת הצלחה מסחררת כששיווקת את פרויקט הדגל של 'חברת דנובה'.

עד כאן יחסית סטנדרטי. אבל בירור קטן בקרב המקומיים, מגלה את הנקודה שהפכה אותך מסתם מתווך לגביר הגדול של כל בית שמש.

במהלך מבריק. עם שיתוף פעולה בין כמה משווקים וקבלני צמרת, הפקעתם מאחורי הקלעים את מחירי הדירות בעשר אחוז. יצרתם אפקט לכל הארץ. מה שגרם לציבור להילחץ ולהתנפל על דירות שנשארו במחיר המוצע להם.

קרעתם להם את הצורה. גרמתם לדור שלם לוותר על חלום הדירה. אבל לפעמים אין ברירה. בחרת את הבחי..."

"שוב החרוזים שלך?" אליה קצת מתחיל להתעצבן.

"רגע רגע לא סיימתי. מפה לשם נהיית אחד מהכבדים. תרמת ריהוט למנין אברכים. ישבת במזרח בדינרים מוחשכים. התלחששת עם נציגים מושחתים.

יצרת לעצמך שם של אחד מהמכובדים. אבל הכל על חשבון הציבור העשוק."

רגע על תנתק!

פשוט חשבתי שלמרות הבדלי העדה, בשביל רזומה כמו שלכם, הרב גולדנברג מתאים כמו כפפה לחרב. אתה בטח שמעת עליו. הוא מנהל רשת גנים. ההוא שהמציא את השיטה. היום נא מועמד לאיזה תפקיד. אתה יכול להיות העוזר שלו.

אם תתעקשו על העדה אפשר לנסות את הבן של ההוא מבית ההשקעות שברח לחו"ל כן איך קוראים לו?"

Reactions: sunshay, מנחם דרורי, אני וביתי ועוד 33 משתמשים36 //

11 תגובות

לכל התגובות

תגובה אחרונה 29/11/22

ה

הנף מקלדת

טוב, אני באמצע לבשל משהו אחר. אני לא מבטיח קדירה בבישול איטי. יותר קרוב לרביולי מחומם. חיך אוכל...

עודכן לאחרונה 28/11/22

919

שיר ב(א)-מבול

מ. י. פרצמן //

28/11/22

מאת הניקית @לילה אחד

איך הסתכלת בי
בתוך ים של תום
וסירות של אימון
עיניך

ואיך לא ראית
משוט מבולבל
ואיתות למציל
בסוכה

אביט לכל עבר
רק מים, שמים
ואני עבורך
התיבה