קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2 4K
    • ד
    שיר לפרוק
  • דיונון //
    • היו שאהבו אותו כי יש לו ריח משגע​
    היו שאהבו את התקווה שהוא נתן​
    היו שאהבו אותו נוגע לא נוגע​
    ויש שאהבו לראות אותו מתוך ביתם​
    ​
    אני לא אוהב אבל אליו מתגעגע​
    כי בלי שאף אחד יבחין אוכל לבכות בו את חיי​
    ​
    גשם​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: שיבת ציון, הווה פשוט, R.E.Y ועוד 75 משתמשים78 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בסטיאן
    אהבתי כל כך. את המקור, את האנטיתזה. כתיבה איכותית ונוגעת
  • 749
    • R
    שיר דקירה בלב ולא מתייל | שיר בהשראת גבול הלבנון - --
  • RPO //
    • משיטוטי בפרוג פגשתי בתמונה הנדירה הזו של הצלם @YOSI צלם והתמונה היא כל כך השראה שישר נכתב לי שיר.

    צילום מסך 2022-11-18 011553.pngלוגו.png

    זו רק העין שרואה.
    בריאה
    נצבעת
    בכתום
    הלב שלו
    עוצם מבט
    שקיעה
    נדמת
    כדם
    ועזבון.

    רק חלום
    ולא
    יקרה
    רק כמיהה
    אל המעבר.
    לפרוץ גבולות
    והגבלה.

    דקירה
    בלב
    ולא
    מתייל
    תחושת מחנק
    למול
    הנוף

    ושמש אחת
    שמתרחקת
    טובעת
    ביגון
    וסוף.

    והוא משאיר
    עינו
    באופק
    תולה מבט
    בערפילים
    חולם על גל
    חולם חיים.

    מבעד לגדר
    עומד אדם.
    והיא חוצצת
    את
    דרכו
    אל חוץ.

    רחל.א.
    צילום מסך 2022-11-18 011553.png
    לוגו.png
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אתיס, תמר21, תמר בן דוד ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 850
    • R
    שיר יש לי אבא!
  • REBEKA997 //
    • הלב ריק

    אין בו תכולה

    דומם ושותק

    אין גם תפילה

    מנסה למלא

    להעמיס ולגדוש

    כוחי כבר כלה

    כל ריגוש הוא נדוש

    מחפשת עוד

    תרה אחר

    מהו הקוד

    גרוני- הוא ניחר

    ממנגינות שותקות

    בם צלילים לא עולים

    ובדמעות מתוקות

    נכתבות המילים

    "אלוקים פה איתי

    רואה את הכל

    לוחש 'אהובתי'

    אותך רוצה אני מכל.

    בך בחרתי מבין העם

    יקרה לי כבבת"

    החושך קצת הועם

    אני לו הבת!
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: -חיה-, גולדברג., תמר בן דוד ועוד 15 משתמשים18 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    נוגע. אין גם תפילה. ואו. שיר מיוחד!
  • 2 2K
    • ח
    דיון מה עושים כשהמילים לא מצליחות לצאת?
  • -חיה- //
    • כותבים על זה שיר... :)

    המילים מטיילות בגופי
    מכבידות על ליבי
    והאצבעות מסרבות

    מוחי קודח
    לשוני רוטטת
    ורק השיניים כשוערות בפתח
    חוסמות
    נועלות את יציאת החירום
    של מחשבותי



    ואם כבר אני פותחת את הנושא, אז מה אתם עושים כשאתם לא מצליחים להפוך רעיון גולמי שתקוע במוח לקטע כתוב?
    איך אתם מצליחים לשחרר אותו לדף?
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, Chaya Lea, לוצ'י ועוד 9 משתמשים12 //
    27 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סמדר אלחנתי
    זה מהלך בסיסי בשינוי דמות בסיפור: לדמות יש שקר פנימי שהיא מאמינה בו (רק אם אני ארצה אחרים יאהבו...
  • 2 4K
    • ש
    עזרה לירון פיין. למדתם אצלו? קורס קצר? משהו?
  • ~שפרה~ //
    • יש לו כמה הצעות מפתות ממש, והבנתי שהוא אדיר בתחומו.
    מישהו ניסה קורס כלשהו ויכול לומר איך הוא מבחינת תוכן?
    הבנאדם אפילו לא דתי, בסופו של דבר...

    אשמח לכל מידע.
    • תודה
    Reactions: חיימשלי... ו-Sara led2 //
    35 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    ~שפרה~
    תודה! המידע מאוד מועיל לי כיוון שהתלבטתי לגבי קנייתו של הספר. בנוגע לשאר - הצדק איתכם.
  • 1K
    • R
    מידע שימושי אשכול ההשראות || עלילות || מסרים
  • R.E.Y //
    • כסופרת, המון פעמים אני נתקלת במבוי סתום של עלילה/מסר.
    כשצריך לכתוב סיפור קצר,
    הצגה,
    מחזמר,
    סיפור ארוך,
    או כל דבר אחר.
    משערת שיש כאן בקהילה עוד כמה כמוני, שסיעור מוחות קטן של כמה אנשים נוספים יכול להועיל להם מאוד.

    לכן אני פותחת בזאת תחת מהדורה מכובדת זאת אשכול השראות. עלילות. עלילות. עלילות. וגם מסרים.
    לדוג' עלילה: ילד נכה מציל את משפחתו בטבע דווקא בגלל מוגבלותו (בזכות קב העץ שהיווה חומר בערה שסילק את הזאב)
    לדוג' מסר: לפעמים האוצר נמצא מתחת לתנור.
    עלילות עם קונפליקטים, מה טוב. ילד-נכה-מציל - זה כבר קונפליקט.
    ומסרים הבו כיד הדמיון הטובה עליכם.

    כמובן שכל הרעיונות כאן ינתנו במתנה גמורה לקהל הסופרים, ככה שתעלו רעיונות שאתם מוכנים למכור,
    ואל תדאגו. רעיון זה רק גרעין. הסיפור שיצא בסוף יכול להיות שונה עד מאוד מנקודת ההתחלה שהקפיצה אותו, אז אפשר להשתמש ברעיונות משומשים.

    ועוד משהו - אפשר להעלות תמונות שמספרות - ולתת לקהל לסער את המוחות ולתת רעיונות שיתנו לכם עלילות נהדרות.
    אז קדימה, מי שמצטרף, שירים אצבע:)
    בסך הכל סופרים יודעים להזליג רעיונות משונים עד מאוד בלי תכנונים רבים מידי. כתבו את כל מה שעולה בדעתכם. בלי סינונים ובלי חסכונות...
    בהצלחה!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מ. י. פרצמן, אתיס, ביזנסטורי - אילה ועוד 9 משתמשים12 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    קיבלתי עכשיו השראה בבום ישיר לתוך המוח מהתמונות האלה. תודתי נתונה לך :)
  • 2 3 4 25K
    • C
    סיפור בהמשכים המושל בגן
  • Chaya Lea //
    • פרולוג

    השמש זרחה וליטפה את השדה בקרניה החמימות, משקיפה על זוג הגברים הקרבים אל השדה.
    הם פסעו באיטיות ובזהירות, נושאים מכשירים משונים בידיהם. השניים עצרו, חילופי מבטים מהירים ביניהם העידו על התרגשות. מבטיהם חלפו על פני השדה, מתבוננים בפרחים השונים. היו שם פרחים מכל הצבעים והסוגים, מרהיבים ומהפנטים ביופיים ובריחם העז, המשכר.
    אהרון תפס את עצמו ראשון, "יונתן", צליל קולו היה בהול, "השתגענו? שים מהר את המסכה!"
    הם לבשו את המכשירים המשונים על פניהם, מסכות מוזרות שהעולם עוד לא ראה מעודו.
    "אתה צודק", קולו של יונתן נשמע עמום מבעד למסכה. "היינו צריכים לצאת איתן כבר מהבית".
    אהרון העביר יד על כמה פרחים סגלגלים, "אתה קולט את זה?", עיניו זרחו ויונתן תהה אם המסכה היא זו שגורמת לאור שבהן להראות על אנושי. "החלום שלנו, החזון האדיר, הרעיון שלנו… הוא מתגשם ברגע זה!"
    יונתן חייך, משער שאהרון רואה רק את עיניו הזורחות באור משלהן, "לא ברגע זה, בטח שלא כולו, אבל זו התחלה והיא מדהימה!"
    הם התהלכו כשיכורים ברחבי הגן דקות מספר עד שאהרון הכריז, "זהו, הגיע הזמן לעשות את מה שעבורו באנו הנה".
    יונתן התנער, "ודאי!" הוא שלף שקיק מיוחד כשאהרון מבצע בדיוק את אותה הפעולה.
    "לא מדגדג לך משהו במצפון על לקיחת הדגימות שלנו?" סנט יונתן באחיו.
    השדה באמת שידר הרמוניה מושלמת וסוחפת בגווניה, הוא חש אי נוחות כאשר נגע בפרחים העדינים, כאילו מפרק פאזל שהם משלימים.
    "במצפון?" לאהרון לקח רגע להבין את הכוונה. "אהה, אל תדאג, זה יצמח מחדש", הוא צחק.
    "חוץ מזה", הוסיף, "שכל זה נועד למען הפרחים המדהימים האלה, אתה יודע…"
    "כמה שנים חיכינו לרגע הזה", בהה יונתן בשקיק שבידו. "כמה למדנו, כמה השקענו כדי שיהיו לנו את כל הכלים…"
    "והנה, זה הגיע", אהרון חייך בחולמנות.
    "בוא", הוא התעשת. "הגיע הזמן לדבר האמיתי".
    "אף פעם לא הבנתי את אשתי כשהיא דיברה על פרפרים בבטן", התקשה יונתן להתנתק מערפילי הקסם שאפפו את הרגע, "עד עכשיו…"
    "העתיד שלנו קורא לך יונתן", האושר של אהרון ניכר בקולו.
    "אל תדאג", חייך יונתן, "ברור שאני מגיע".
    והם פילסו את דרכם בינות לפרחים לעבר דרך חדשה, עתיד חדש, עולם שלם שנפתח באותו הרגע.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: יום יפה מאד, כוח עזר, ספידי ועוד 36 משתמשים39 //
    71 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    Chaya Lea
    אוקיי, תודה על ההארה!
  • 733
    • מ
    דיון עלה קטן- נספח- לסיפור בהמשכים
  • מ. ברא"י //
    • כאן ניתן להגיב ולהחמיא (בעיקר...:p)
    לזרוק עגבניות בעדינות -יש לי בגד חדש...;)
    סתם. רגישה לזריקות. ניתן להניח בזהירות.:)

    לקריאת הפרקים ברצף
    • תודה
    Reactions: אש קודש!1 //
    0 תגובות
  • 1K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת מכתב פרידה
  • שועל ספרות. //
    • אני לא עצוב שאת הולכת, כי למשול מעולם לא נבחרת.
    ליבי לא נקרע מכאב בעוזבך, כי תועלת מעולם לא הועלת.
    השלום עם האויב הפלסטיני המרושע כה היה חשוב בעינייך.
    כאילו שהייתה לך איזושהי הבנה מחוץ לארבע אמותייך.
    אז היי שלום. אל תצפי! בכי ונהי רב לא יישפך על לכתך.
    ניפרד בכבוד (קצת באיחור) 'אליזבת מלכת אנגליה'. סביר יהיה זכרך.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: yael305, ג. בן שקד, אושר המאושרת ועוד 23 משתמשים26 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    גם דבר מובן מאליו צריך לכתוב! איך אפשר שהייתה כאן קואליציה שנה וחצי ולא עשתה כלום! ואני לא אכתוב...
  • 729
    • כ
    שיתוף - לביקורת תושבי סדום דורשים מהפכה!
  • כותב השורות //
    • בסדום היו בתים יפים.

    בסדום היו גם כבישים ומדרכות, כללים ברורים ודוחו"ת על חניות.

    בסדום היה ערך למילה הכתובה, ללשון החוק, ולכוונת המחוקק.

    בסדום היו אנשים יפים ורגישים, רגישים... לזולת, רגישים אף יותר לכסף של עצמם.

    בסדום הייתה אידאולוגיה – 'להיות עניים זו לא אופציה' - אם חלילה יהיו כאלו, אנשי סדום ידאגו שהם כבר לא יהיו...

    בסדום היו גם צדיקים, אולי לא הרבה אפילו לא עשרה, אבל הם היו שם, כי אחרת מי ידאג ליידישקייט?

    בסדום לא נתנו לרוחות זרות לנשוב ברחובותיה היפים של העיר, הם ידעו לעצור בזמן כל ניסיון 'לחרד' את העיר.

    בסדום היה משפט הידוע לכל התושבים – 'לעולם אל תתן מבלי שתיקח', ולחילופין האדוקים שבהם היו משננים את הפתגם האלמותי... – 'נותנים לך תיקח, מבקשים ממך תרצח!'

    בסדום דרשו שוויון לכל אזרח, בתנאי אחד... שהוא ישתווה לכולם.

    בסדום הייתה משאלה, שלעולם היא תישאר טובה כמו שהיא בלי שינוי, ועם כל התפאורה.


    סדום של אז, קיבלה את שביקשה

    היא נשארה כמו שהיא עד היום

    רק מתחת לאדמה...

    וסדום של היום???

    יכולה היא לצאת מתוך ההפיכה!
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שפיץ, דפוס פוסטר, קנקן חדש ועוד 17 משתמשים20 //
    0 תגובות
  • 1K
    • צ
    שיתוף - לביקורת כשאבא מרביץ---
  • ציורי לשון //
    • כשאבא מרביץ לי, כואב לי.
    כואבת לי הסטירה.
    כואב לי שאבא היה צריך לעשות את זה.
    כואב לי בשבילו, הוא הרי כל כך מצטער.
    ו...גם לא נעים לי.
    וכשאבא שם למעלה, סוטר לי בחוזקה -
    כואב לי, נכון, כואבת לי הסטירה.
    ....
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: קראנץ פיסטוק, אבדגהו, מקסיקני ועוד 8 משתמשים11 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מֶנַחֵם
    מֶנַחֵם
    אבא לא מרביץ. אבא נותן טפיחות של כוונון - "היי, ילד שלי, אל תמשיך לכאן, זה מסוכן לך!"
  • 886
    • י
    דיון איך בונים עלילה?
  • יוסף יצחק פ. //
    • בעצת @הגיבן (ת) , פתחתי אשכול.
    אני בד"כ חושב על מוטיב מרכזי, כזה שאני אומר עליו 'אני חייב להכניס את הסצנה הזו לספר', - אבל אין לי מושג מה העלילה. כלומר הרעיון טוב ויפה, אבל בלי עלילה = סיפור, הוא לא שווה כלום.
    אז, איך יוצרים עלילה?
    מוזמנים לענות, כאן למטה.
    • תודה
    Reactions: אש קודש! ו-R.E.Y2 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פירי
    נו, זו התחלה מצוינת. רק צריך עוד פרטים ואז לסדר אותם. ממליצה שוב לקרוא על שיטות או מבנים של...
  • 776
    • פרפרזה
    שיתוף - לביקורת המייבין
  • פרפרזה //
    • זלאטה הביטה בייאוש בבנה המתבגר ונאנחה ארוכות. "מה יהיה איתך חצק'ל? איך תפרנס את המשפחה שלך ככה?"
    זלאטה ובעלה, שמער'ל, השקיעו מאמצים רבים בניסיון להקנות לבנם המוז'יניק משלח יד מכובד, אך כל מאמציהם עלו בתוהו. הם שלחו אותו ללמוד את מלאכת הצורפות אצל בער'ל, הצורף של העיירה, אך בכל עניין חצק'ל היה מתעקש שהוא מבין טוב ממנו, עד שבער'ל שלח אותו לנפשו; הם ניסו לצרף אותו לחבורת הרוכלים, אך חצק'ל היה מתווכח עם כל קונה עד אין קץ, ומדי ערב היה חוזר הביתה כשכל הסחורה באמתחתו; הם ניסו ללמד אותו את מלאכת הדייג, אך במשך כל היום הוא היה רב עם הדייגים על תחומי הדייג, וכדרכו היה חוזר הביתה בידיים ריקות.
    "אל תדאגי אמא, יהיה בסדר. יום יבוא ואהיה הגביר של העיירה!", השיב חצק'ל.
    זלאטה גיחכה בעצב. מסתבר שה'תכשיט' שלה לא כזה חכם כמו שהיא תמיד חשבה... מאיפה באים לו הדמיונות האלו להתעשר בלי לעבוד?!
    שידלובייץ הייתה עיירה קטנה וצפופה שבמרכזה שוק הומה. חצק'ל, לרוב שיממונו, היה קם בכל בוקר עם שחר, מתפלל חטופות ויוצא לשוק כדי לבלות בחברת הסוחרים והקונים. במשך היום הוא היה מסתובב בין הדוכנים; מתעניין בשלומם של הסוחרים, מתבונן מפעם לפעם במשא ומתן בין המוכרים לקונים, ובעיקר מראה לכולם שהוא מבין טוב מהם בכל עניין. בשעות הערב הוא היה שב לביתו גדוש במעשיות וחוכמות שצבר במשך היום.
    ביום בהיר רעשה העיירה נוכח החידוש המפתיע. בער'ל הצורף מתעתד לפתוח דוכן במרכז השוק, שם ניתן יהיה לרכוש כלי כסף מוכנים ללא צורך בהזמנה. חצק'ל שראה עצמו מומחה לצורפות, ניסה לשכנע את בער'ל שאין למיזם סיכוי להצליח ומוטב לו לסגת מהרעיון. אך בער'ל לא שעה לעצותיו ופתח את הדוכן כמתוכנן. ההמצאה החדשה מצאה חן בעיני תושבי העיירה ורבים צבאו על דוכנו של בער'ל.
    מיום ליום חצק'ל הפך מטרד לבאי השוק. יום אחד הוא משכנע את הסוחרים מדוע המחירים שלהם גבוהים מדי ואין להם סיכוי להרוויח, ויום אחד הוא משכנע אותם מדוע המחירים שלהם נמוכים מדי והם יכולים להרוויח יותר... הוא לא הפסיק לרכל בין הסוחרים וסכסך בין כולם. האווירה בשוק נעשתה עכורה, עד שנמאס לקונים מהבילוי המפוקפק, ולאט לאט התנועה בשוק התדלדלה. כתוצאה מכך נאלצו הסוחרים לסגור את דוכניהם בזה אחר זה, עד האחרון שבהם - דוכנו של בער'ל הצורף.
    הפריץ שראה את השוק עומד שומם ראה בכך הזדמנות להגדיל את מספר תושבי העיירה ולהכפיל את הכנסותיו ממסים. מתוך הכרת טובה לחצק'ל הוא מכר לו את שטח השוק בפרוטות כדי שיקים במקום שכונה חדשה. חצק'ל חילק את השטח למגרשים ודרש עבור כל אחד מהם סכום מפולפל. בעקבות מצוקת הדיור בעיירה נמכרו כל המגרשים בתוך תקופה קצרה וחצק'ל הפך לגביר של העיירה. עם ההצלחה השתנתה גם תדמיתו של חצק'ל. הוא כבר לא נחשב לבטלן וטרחן שחושב את עצמו לחכם גדול, אלא לסוחר ממולח שיודע לטוות מהלכים עסקיים ולצפות את תנודות שוק הנדל"ן... נוכח ההצלחה המסחררת חצק'ל התהלך בעיירה זחוח ומלא חשיבות עצמית. בכל פעם שבער'ל היה נקרה לדרכו היה פונה אליו חצק'ל בחוכמה: "עכשיו גם אתה מבין שאני 'מייבין', אה?!"
    • תודה
    Reactions: אחת_אחרת, 2020AYELET, מרציפן ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 815
    • R
    שיתוף - לביקורת #ורק החתול לא יקרא לי זייפן# שיתופים מהתקופה האחרונה
  • RPO //
    • ילד שעזב הכל.jpgלב עם הדמעות.jpgורק החתול 11.jpg
    ילד שעזב הכל.jpg
    לב עם הדמעות.jpg
    ורק החתול 11.jpg
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ביזנסטורי - אילה, מאה מם, מרציפן ועוד 8 משתמשים11 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    מפינטרסט. לוקחת משם השראות. תודה רבה!
  • 656
    • R
    שיר בעקבות הפיגוע הנוראי שהיה היום.
  • RPO //
    • וְאֵיךְ בֶּאֱמֶת
    יָקוּם
    וּבוֹקֵר
    וְתָקוּם
    מְצִיאוּת
    אֲבַדּוֹן
    וְאֵיךְ יְעַכֵּל
    לֵב
    שֶׁאָסוֹן
    מֵעִתּוֹן
    קָבַע
    מִשְׁכָּנוֹ⁠
    שם בְּבֵית
    וְיֵעוֹר
    הַבֹּקֶר
    יֵעוֹר שִׁגָּעוֹן
    מְצִיאוּת
    בְּלִי
    אָב
    בַּבַּיִת.
    וּדְקִירָה
    שֶׁלָּקְחָה
    נְשִׁימָה
    וְחַיִּים
    הוֹתִירָה
    שְׁכֹל
    וְאֶתְמוֹל
    גַּם מָחָר
    צָבְעָה
    דָּם
    חוֹר
    יש
    לאֵין.
    מִי יְנַחֵם.
    יַחֲבוֹשׁ⁠
    לֵב
    שֶׁאָבַד.
    וְיֶלֶד קָטָן
    שֶׁגָּדַל בְּאַחַת
    וּמִטָּה
    מְיֻתֶּמֶת
    תִּסְפֹּג
    דְּמָעוֹת
    וְלֹא תָּשִׁיב
    אָב
    לֹא תְּחַיֶּה
    זִכְרוֹנוֹת.
    צילום מסך 2022-11-16 005014.pngצילום מסך 2022-11-16 005036.png
    צילום מסך 2022-11-16 005014.png
    צילום מסך 2022-11-16 005036.png
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: -חיה-, תמר בן דוד, ללי99 ועוד 8 משתמשים11 //
    0 תגובות
  • 862
    • ש
    שיתוף - לביקורת נתן בראש
  • שלחן עורך //
    • נתן היקר:

    כעת, משהתפנו לך עוד כמה שעות ביום, אולי תוכל להקדיש מספר רגעים, ולקרוא את מכתבי.

    מלב אל לב.

    אחים אנחנו.

    סך הכל אנחנו די דומים.

    אני למדתי רק 8 שנים של יסודי. גם אתה.

    אני חסר כל תעודת בגרות. גם אתה.

    אני לא שירתתי בצבא. גם אתה.

    אני התעמתתי לא פעם עם שוטרים. גם אתה.

    אני לא תמיד שומר חוק. גם אתה.

    אני אוהב להתלונן, מאוד אוהב. גם אתה.

    אני אוהב לדבר נגד השחיתות. גם אתה.

    אני אוהב שמדברים עלי. גם אתה.

    אז מה נשאר לך כדי לחזור בתשובה? רק כיפה, ואתה משלנו...

    אהה. שכחתי. גם תפילין...
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: מנחם דרורי, משולש ברמודה, איש חדש ועוד 26 משתמשים29 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שלחן עורך
    למי שלא הבין, מדובר כמובן בנתן גולדוויץ ...
  • 859
    • Y
    עזרה מחפש לרכוש סיפור לקומיקס
  • yoyoBL //
    • שלום לכולם!

    אני יואל בר-לב, צייר קומיקס, ואני מחפש סופר טוב שחי נושם ובועט קומיקס

    מה בדיוק אני מחפש?
    אני מחפש סיפור הרפתקה עם דמות ראשית איכותית מפוצצת אופי.
    אני מדבר על דמות עם מספיק בשר בשביל לעשות ממנה סדרה בעז'ה.
    אני צריך סיפור עם קטעי אקשן מגניבים ועם יציאות/הברקות/סיטואציות מצחיקות בשפעעע.

    הסיפור יכול להיות מומצא לחלוטין, או מבוסס על אירועים אמיתיים, מבחינתי זה לא משנה בכלל, כל עוד הסיפור הוא לא עצוב/שואה וכדומה..
    אם ישלכם אפילו קונספט טוב אבל הסיפור לא מוכן 100%, שלחו לי ואבדוק אם יש פוטנציאל.

    אני חוזר ומדגיש, העדיפות מבחינתי היא לדמות הראשית, ואם יש דמות משנית מלווה מה טוב.

    אם אתם חושבים שיש לכם מה שצריך, שלחו לי תקציר למייל: barlevsudios ג'ימייל.

    תודה מראש:)
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אלישבע פלדמן, תמר21, סיפור8 ועוד 2 משתמשים5 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    RACHELIZ
    RACHELIZ
    בטח חסרה כאן האות t
  • 2K
    • צ
    שיתוף - לביקורת שיתוף ראשון שלי // ברירה
  • ציורי לשון //
    • היי, נעים להכיר:)
    קודם כל, לכבוד לי להצטרף לפורום המדהים הזה, שעד היום התענגתי להיות מהצד הקורא שלו.
    ברצינות, כפי רואות עיניי טובי הסופרים של הציבור החרדי נמצאים כאן; כך או שאתם באמת סופרים ומשתעשעים כאן תחת מעטה הניק שלכם, או, ובכן, או שאתם לגמרי מבוזבזים. לפחות אני ועוד כמה חבר'ה נהנים מהבזבוז הזה שלכם.

    אה, ולגבי שיתוף ראשון - שיתוף ראשון הוא שיתוף הכי מרגיז, כי יאללה למה דווקא את הקטע הזה או הזה או הזה אחליט להעלות ראשון...
    אז קחו בחשבון שאי לכך ובהתאם לזאת סתם שלפתי קטע מהארכיון, ומחכה לקבל על זה ביקורת.

    *
    "אף פעם לא תדעי כמה את חזקה, עד שלהיות חזקה תהיה הברירה היחידה שלך."
    פעם הקריאה לי חברה את המשפט הזה בהתלהבות, כחלק מספר המשפטים החכמים שעבר אצלם
    במשפחה מדור לדור. הוא היה סתם עוד משפט, עכשיו אני נזכרת בו, מבינה יותר.

    חזקה, זה מה שצריך להיות. גיבורה, מה זה המילה הזאת?
    לא. אני חוזרת בי, לא אוהבת חוזקה וגבורה, מרגיש לי נאיבי מדי להיות 'אישה חזקה', זאתי מהסיפורים, מלאי
    האסון והטרגדיה, שכשהמנחמות באות לבית האבל האפרורי כולן ללא יוצאת מן הכלל, מודיעות לה בפאתוס
    שהיא חזקה, או במקרה הפחות טוב, שתהיה חזקה. מי צריך איחולים כאלו, מה הן בכלל יודעות על חוזק?

    האמת, גם אני לא יודעת הרבה על חוזק. וזו בדיוק הנקודה.
    נדמה לי שאני חלשה, מאד.
    רכיכה שברירית שמתנודדת בקצב הרוח ולכל גחמותיה האפלוליות, מתנועעת ברוח כמו חצאית שיפון תלויה
    על חבל כביסה רפוי, כמעט נוחתת מטה, לתהום.

    אני חלשה, מאד מאד.
    לא יודעת מה אני צריכה לעשות ולאן לנתב את צעדיי וכמה ללכת ובאיזה כיוון ובכלל אם לעשות פרסה או
    רוורס או להישאר על המקום, כי לזוז זה מסוכן או... אוהו, כמה שאני חלשה.

    אני חלשה, מאד מאד מאד.
    ואולי זאת נקודת החוזק שלי.
    כי אם אני כבר חצאית שיפון תלויה על חבל כביסה רפוי, בלי אטבי כביסה, ככה מחזיקה את עצמי חזק,
    נלחמת בכל משב רוח שעלול לבוא ולדרדר אותי מטה, אל הבית של השכנים.

    השכנים, אוהו, החלק המעניין בחיים שלי.
    יש לי שכן אדון אינטרנט נכבד, ויש לי שכן אימייל – הם שתי משפחות, אגב, אמנם בני דודים, אבל בהחלט
    שונים. יש לי גם שכן קניונים, ויש לי את ההוא, נגנים. יש לי גם שכן משחקים – לא, הם דוקא לא נקנו בסופר.
    אה, וגם יש את ההוא שקצת קשה לראות אותו כי הוא מתגורר בקומה התחתונה, קוראים לו, נדמה לי, דיסק
    און קי, תמים כזה, נחשי. ויש עוד כמה וכמה שכנים נחמדים מאד, אחלה בניין, מה יש לומר.

    אני, אגב, בקומה הגבוהה. זה נחמד, כי יש אוויר והכל, ואני יכולה לפעמים להציץ לבתים של השכנים למטה.
    אבל זה גם מפחיד, כי אם אני שניה אחת מרפה את האחיזה בחבל הכביסה, סיכמנו שאני חצאית שיפון, כן?
    אז זהו, שבשניה הזאת אני יכולה להתגלגל מטה, לעבור בין כל הבתים, להיתקע בכל בית שנים, וחבל לי על
    הזמן, האמת, כי יש לי בית משלי, כך שחבל קצת לא לנצל את זה, להיות בו. עד שקניתי דירה, גדולה
    ומרווחת, שמסוגלת, סוף סוף, לארח בנדיבות לב אורחים לרוב.

    האורחים שלי, עוד סיפור.
    אני בשיטת ה- קבל כל אחד, תפתח את הדלת לכל אדם, כי כולם הרי יהודים, אחינו. גם את השכנים אני
    מכניסה, חלילה אני לא נכנסת אליהם, כי הם לא מתאימים לי ולסגנון הבית שלי. לי, יש שבעה חדרים, אז
    להם למשל יש חדר וחצי, מאד חנוק להם, מסכנים. אכן, הם בכלל לא בסטייל שלי, לא מתקרבים לרמת
    החיים שלי.
    אבל כן, לפעמים אני מכניסה אותם, מה אני כבר אפסיד?
    עוד הכנסת אורחים, רווח נקי.

    נקי. זו הנקודה הכואבת, הם תמיד משאירים מלוכלך, ואני משתדלת לנקות אחריהם, אבל אז קופצת עליי
    עייפות כזו, שאני נוחתת למיטה, שוקעת בשינה טרופה. כשאני קמה בבוקר הבית נראה נורא, עוד יותר מיום
    האתמול. אבל שכן אחד עוד נשאר שם בכורסא, קולות נשימותיו ממלאים את החדר בתרועה. אני מעירה
    אותו, רוצה להתיישב בכורסא, ומה לעשות שהוא החליט להתנחל לי דווקא שם? הוא מתעורר, מחייך
    בהתנצלות. ושוב, אני מארחת מהאגדות, הוא נשאר אצלי עד הערב. והבית נשאר מלוכלך ודביק. ואני שוב
    נוחתת למיטה, והבית מעלה עוד שכבת לכלוך ואבק, ואני עייפה מכדי לנקות אותו.

    יום אחד קלטתי, קצת באיחור, שאני דיי טיפשה, האמת.
    כי אולי השתדלתי לא להתדרדר ולנטוש את החבל, אבל לא סגרתי את דלת ביתי.
    ולפעמים בבית מסוכן יותר מאשר בחוץ, ברוח; על חבל הכביסה.

    החולשה היא נקודת החוזק שלי, כך חשבתי. ואולי המחשבה הלזו בדיוק היתה נקודת החולשה שלי.
    כי הרי בסופו של דבר פתחתי דלת. אמנם בעורף ניצחתי, היכן שהחבל. אבל בחזית נחלתי כישלון מוחץ.
    לא ידעתי שיש, בעצם, שתי חזיתות, שאחת מהן היא בחזית ממש והיא, דווקא מתחבאת במעטה של עורף, עדין ומוחבא ובסדר.

    אני חלשה, מאד מאד מאד מאד. נכשלתי.
    אבל אני יודעת את זה.
    וזו תחילת הדרך, פסיעה ראשונה על חוט החוזקה שלי.
    טרקתי דלת, תקעתי אטבים על חבל הכביסה.
    התחלתי לעשות ספונג'ה.
    שכנים! עקב ניקיון יסודי, אינני מארחת בימים הקרובים. בתקווה להבנה.
    אבל הם לא מבינים אותי, והם דופקים. ודופקים חזק.
    עד שאני מתחילה לחשוב שאולי לא הייתי מספיק ברורה והם לא מבינים רמזים.
    שכנים! עקב ניקיון יסודי, אינני מארחת בימים הקרובים. לא צריכה שתבינו.
    והם נפגעו, כנראה, מן הנוסח הבוטה. אבל זה עזר, ככל הנראה, כי הם השתתקו, לפחות חלקם, לרווחתי.

    לא יודעת מה זה חוזק.
    יודעת שלא היתה לי ברירה אחרת.
    כי הבית כבר נטף סירחון, צעק לעברי, כמעט בכה, ביקש נקיון.
    אולי זו לא חכמה, כי כבר לא היתה לי ברירה.
    אבל במבט לאחור, זו היתה דווקא ברירה לא רעה בכלל; לא להיות חלשה.

    אמנם לפעמים אני חלשה ונופלת, אבל יודעת לפחות איפה המוקשים. טורקת דלת ותולה רק במרפסת
    בעורף את הכבסים. כי מנסיון, בעורף, יותר קל לנצח, יודעים שהוא עורף, נזהרים מפניו, הוא לא מבלבל.
    טעמתי מעט מן החוזק, ויש לו טעם משכר. כבר ניסיתי. עליתי על הדרך, הפנמתי מהו הכיוון.
    ממשיכה בניקיונות, כי הם אף פעם לא נגמרים, אבל לפחות כבר רואים צורה של בית.

    האמת, יותר נכון - צורה של חדר וחצי, רק זה, בינתיים.
    אבל הוא, דווקא, לא חנוק ודחוק ולוחץ.
    להיפך, אור שורה בו, ואוויר צח. פתאום בחור הקטנטן הזה מרגיש מרווח הרבה יותר ממה שהיה בשבעת
    החדרים הגדולים, חסרי האוויר.
    ככה זה, החיים הם לא שחור לבן. או ש...כן, רק שאנחנו הם עיוורי הצבעים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אילה 312, AAYALAA, סמילי ועוד 25 משתמשים28 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AAYALAA
    ווואו!! פשוט בלי מילים! אחד הקטעים היפים שנתקלתי, שפה מעניינת, מסר חזק.... מדהים....
  • 2K
    • ל
    סיפור בהמשכים משחזר זיכרונות -
  • לוטם //
    • פרק 1

    23:57

    אפרת

    התאורה הבוהקת בחדר הקטן, המעוצב בסגנון קריר, עוד לא כבתה, היא הייתה בשיא העירנות שלה, כוס קפה שחור, מר, מונחת על ידה, היא לא העיפה עליה מבט.

    אפרת ישבה במשרד הביתי שלה, מביטה במזרק הירוק, הדקיק, שבידה השמאלית, תוהה מה לעשות איתו. הוא האחרון שנשאר לה.

    היא נשמה עמוקות. אני רגועה. הכל טוב. היא ניסתה להשתלט על הרעד שבידיה, בחורה קשוחה שכמוה, מחזירה את מבטה למחשב העל שלה, מבטה נחוש, אוהב, עיניה מחייכות.
    הגיע הזמן שלה. הזמן הגדול. אפרת נשפה, עכשיו נותר לה רק לקוות שהבחור הרחפן הזה בבית.

    "נתי!" סיפוק מילא את קולה, גורם לו להישמע גבוה יותר ממה שהתכוונה.

    "כן, אפי, מה המצב?" הוא הגיע במהירות לחדר, חיוך זעיר מרחף על פניו. מזהה את הנימה שלה. "מה עכשיו?" הוא הוסיף כשראה את תנוחתה הקרבית.

    היא נדמתה בעיניו כמצביא בעת קרב, ידה מושטת קדימה כמעה עם המזרק, ידה האחת לופתת את שולחן הזכוכית שלה. שלא תחתך.

    "לנסות עליך את ההמצאה שלי?" היא ניגשה ישר לעניין, מעוררת אותו ממחשבותיו המשוטטות במהירות הקול. "קיבלתי ארבעה כאלה, רק בגלל שאתה אחי אתה זוכה להיות אחד מהראשונים שישתמשו בזה, רוצה?" היא ידעה שנכון לנקודת הזמן הזו, אנשים יחששו מהפיתוח שלה, אח שלה לא. היא גם היתה בטוחה שבעוד שנים בודדות, כל העולם ישתמש בפיתוח שלה.

    "מי הראשון שזכה?"

    "אני". היא גיחכה. "נו?"

    נתי לא היסס. ב-2083 המצאות כגון אלה נפוצות בשוק, ואם אחותו חתומה על הפיתוח, הוא מסכים. בייחוד לאחר שלושת השנים הארוכות בהן הדבר היחיד שהוא שמע ממנו היה 'משחזר הזיכרונות ע"פ פקודה' שלה. נתי הנהן קלות.

    "הראש ישיבה שלי לא יאהב את זה". הוא הפטיר. "את יודעת". זה היה ברור שייצאו נגד הפיתוח שלה, מנוון את השכל, את החשיבה. אבל יעיל. מאוד.

    "זה לא כואב". היא המהמה בלי קשר לדבריו. יודעת שהוא אכן בחור בן 19 וארבעה חודשים, אבל יודעת אחות נפש אחיה...






    נתנאל

    הוא נכנס לבית המדרש של הישיבה, מוצא את מקומו במהירות על יד השולחן השמאלי, הקיצוני ביותר.
    'יש לי היום מבחן' הוא שיגר מחשבה לאפי, מחייך. יודע שיהיה לה סיפוק לשמוע שהוא אולי יעשה שימוש רציני בשבב שלה היום.
    'בהצלחה' היא החזירה, מחייכת גם היא.

    חיוך לזה, קריצה לשני, טפיחת שכם על השלישי וטופס הבחינה הגיע לידיו, הוא הסתער על הדף עם עט הפיילוט השחור שלו, מזכרת מימים עברו, כותב במהירות.

    תשובה אחת מלאה, שתיים שלוש.

    אופס.

    הוא נתקע. מנסה להיזכר. לא מצליח.

    נתי הביט סביבו, עיניו משוטטות כאילו חסרות תכלית, הסריקה לא השביעה את רצונו. הוא שם לב למשגיח משהה עליו את מבטו, אחרי שלוש דקות ושש הגנבות מבטים לכיוון המועד לפורענות, הוא נרגע, עצם את עיניו לרגע, מתרכז.

    למדתי את זה עם ישראל דהן, בחדר בישיבה. הוא העלה את הזכרונות למוחו, מתחבר לשבב הזעיר.

    השבב התחיל לעבוד.

    הוא התחיל ללכת אחורה, לאט לאט, שלב אחר שלב.

    הם ישבו על המיטה.

    הסוגיה הזכירה להם את מוטי קאהן.

    הם צחקו.

    השבב המשיך לפעול, מעיף במהירות שברירי זיכרונות עד שהגיע לזיכרון המבוקש, מבקש להציג אותו בפני נתי.

    "מה אתה עושה?"

    נתי זינק ממקומו, קצה התשובה נח באצבעותיו רוצה להיפלט על הדף. ההמשך חסר. הוא הביט, תוהה משהו, במשגיח שהביט בו בעיניים מצומצמות.

    "שאלתי מה אתה עושה?" הלחישה נשמעה היטב באוזניו של נתי. הוא שילב את אצבעותיו בלחץ קל. יודע היטב שמעשיה של אחותו ידועים ומפורסמים בעולם, לא רק בארץ. לא יהיה חכם לחשוב שבדיוק מהמשגיח שלו המידע נעלם.

    "מנסה להיזכר בתשובה". הוא פלט חרש. משפיל את מבטו לשניה לדף השלושת רבעי מלא שלו.

    המשגיח השתהה עוד רגע קטן לידו, חוזר למקומו.

    נתי כלא בבטנו נשיפת הקלה. היא תחכה עוד קצת. רק עד סיום המבחן.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בובה בובה, אלישבע סלומון - Epic, שיבת ציון ועוד 29 משתמשים32 //
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירי11111
    נשמע מרתק הוספתי למעקב... :)
  • 1K
    • ש
    דיון דמויות סטוק
  • שמואל י //
    • אתם מכירים אותם נכון? האלה שאתם מנסים לברוח מהם כמו מאש, או לפחות כמו מעגלה עמוסה שילד ג'ינג'י מתולתל דרדר עליכם בטעות שובבה.

    האלה שתמיד מרגישים לכם שטוחים כמו קרש, או לפחות כמו הסרגל של המתמטיקאי-הגאון שלא מקשיב לכם כי הוא בדיוק באמצע לחפש את העיפרון היחיד שלו כדי לכתוב, עכשיו, את המשוואה שתגלה מחדש את עולם המתמטיקה.

    האלה שמה שלא תעשו, תמיד יצוצו בין האותיות שכתבתם כמו פטריות אחרי הגשם, או לפחות כמו ילד-יודע-כל שמוכן לעזור לך אם אתה חדש בעיר,בודד, וכמובן נמלט.

    אבל באופן מפתיע לא באתי לכעוס עליהם,להפך.
    אני רוצה לשאול אתכם,האם הם באמת כאלה גרועים שאתם לא רוצים לפגוש אותם?

    ובצורה יותר מדויקת: האם סיבת קיומה של דמות סטוק היא רק חוסר מקוריות ודרך להניע את העלילה, או שיש סיבה טובה שדמויות הסטוק קיימות, והבעיה היא רק כשנותנים להן איפיון חד צדדי ומתייחסים עליהם בשטחיות?

    יותר מכך, האם לדעתכם, בהנחה שניתן לדמות הסטודנטים עומק ומניע, היא תוכל להיות דמות מוצלחת?

    שאלת בונוס: האם יש דמות סטוק שאתם אישית מחבבים,ואם כן למה.

    מוזמנים להגיב או לסקול, על פי שיקול דעתכם.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: יום יפה מאד, ראש השב"כ, -חיה- ועוד 7 משתמשים10 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מוריופ
    אצלי בדרך כלל הדמויות משנה הרבה יותר מוצלחות מהעיקריות. הן לא מחויבות לשום ערך/עלילה ברמה הגבוהה...
  • 2K
    • י
    שיתוף - לביקורת היה הייתי גוד'ל
  • יאן //
    • היה הייתי גוד'ל.
    גוד'ל ממש. מהסוג שמתפרסם בעיתונים וחותם על קולות קוראים.
    קמתי מוקדם לפני התפילה ללמוד בקדושה ובטהרה. ברחתי מכל נדנוד קטן של חשש ספק ספיקא של עבירה. השתדלתי לא להנות מכבוד התורה שלי ובטח לא לעשות אותה קרדום לחפור בה. לא היה לי נהג צמוד ולא חצר מלאת משב"קים. הילכתי בצידי דרכים ושמחתי בחלקי. עשיתי הרבה מעשים טובים בסתר שרק אני והקב"ה יודעים עליהם.
    השארתי מכל סעודה קצת לתענית הראב"ד ואת הקפה שתיתי רק כשהתקרר. היה לי בחור שישן איתי בחדר. לאחר חצות הלילה הייתי נכנס על קצות האצבעות וסוגר את הדלת בשקט גמור, כמו בסיפורים. אח"כ קראתי קריאת שמע שעל המיטה בדביקות רבה והרהרתי בלימוד עד שחטפתני שינה. בבוקר קמתי ואמרתי ברכות התורה בשמחה עצומה.
    כל תפילה שלי היתה מעין נעילה.
    בזתי בליבי לכל הבלי העולם הזה. ביטלתי אותם כעפרא דארעא והם לא תפסו מקום במחשבתי כלל. הייתי קודש להשם.

    ומה קרה?
    עבר שבוע מתחילת הזמן. התעייפתי. אולי בהמשך אהיה שוב גוד'ל.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: מנחם דרורי, לאהר, reish ועוד 58 משתמשים61 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יאן
    זה לא סותר לקביעה של תשאף להיות גנרל כדי שלפחות תהיה חייל. הפניתי אלומת אור לעבר התחושה הרווחת...
  • 1K
    • י
    דיון קהל יעד - איך בדיוק אני מאתר אותך
  • יוסף יצחק פ. //
    • אז ברוך ה' יש רעיון לספר, מתקדמים, ו... "מיהו קהל היעד שלך?"
    "מיהו קהל היעד שלי?"
    איך אני מזהה.

    ואני אסביר טיפה יותר, ברור לי שספר עם אגדות ואפרוחים שיודעים לדבר יסווג (לפחות על ידי) כספר ילדים, ואילו ספר אחר לקהל יעד אחר..
    לגבי מותחנים, אני מתלבט, כי מצד אחד ישנם 'ספרי מבוגרים' שנקראים על ידי נערים, וספרי ילדים על גבול הנוער, וכן להפך...ולהפךך..

    מעביר את רשות הדיבור לניק התורן:
    • תודה
    Reactions: פלמינגו 67, Chaya Lea, R.E.Y ומשתמש 1 נוסף4 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל י
    קהל יעד זה שטח אפור למדי, ויעידו בני התשע שצובאים על המודעות של פדאל (מתי הם הספיקו לקרוא את...
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת אני טוב! אני טוב?
  • כותב השורות //
    • אני טוב
    ככה אומרים
    וכן, אני טוב
    אני גם די בעניינים

    אני טוב
    אני חזק בלימודים
    לומד מהר
    עומד במבחנים

    אני טוב
    אני ישר
    אני אחד הצדיקים
    אני טוב וגם מיטיב לאחרים

    אני טוב
    כמעט מושלם
    מופת לעם
    אני טוב - ועלי כולם מסתכלים


    אז למה מול המראה, אני עדיין מרגיש רע???
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: אתיס, ראש השב"כ, אושר המאושרת ועוד 17 משתמשים20 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    השיר מקצין כמובן, אבל הרעיון היה להביע תחושה מתמדת שדווקא הטובים ביותר ניחנים בה מין הלקאה עצמית...
  • 956
    • כ
    שיר אפוא הרוח?
  • כותב השורות //
    • הלוואי[נ. גל]והצלחתי לפרוק[דיונון]את מה שהיה לי לכתוב על גשם, ועל רוח...

    בַּגֶּשֶׁם
    יְלָדִים מְשַׂחֲקִים מְקַפְּצִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת
    מַבִּיטִים בָּעֲנָנִים מִתְחַנְּנִים לְעוֹד וְעוֹד

    בַּגֶּשֶׁם
    מְעִילִים, מַגָּפַיִם, צְעִיפִים וּמִטְרִיּוֹת
    אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, הַקֹּר חוֹדֵר גַּם דֶּרֶךְ אֶצְבָּעוֹת

    בַּגֶּשֶׁם
    מְנַסֶּה אֶת מַזָּלִי לְהַלֵּךְ בֵּין הַטִּפּוֹת
    חֲבָל שֶׁהַטִּפּוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת

    וְאֵפוֹא הָרוּחַ? אֵפוֹא הָרוּחַ?
    אֵפוֹא הָרוּחַ שֶׁתִּנְשֹׁב
    שֶׁאֶנְשֹׁם, שֶׁלֹּא אֶפֹּל -
    שָׁבוּי בְּגֶשֶׁם, שָׁבוּר לְטִפּוֹת.


    השיר מתאר את הגשם כמשל להתמודדות שלנו עם השפע שיורד עלינו, עם כל מה שהעולם הגדול יכול לתת לנו, לניסיונות שלנו להתמכר לעולם הזה בלי להיפגע, אנחנו מייצרים שכבות הגנה כביכול, ומשחקים עם המחשבה שאנחנו נטעם אבל לא ניסחף בזרם, מה שמעורר את הציפייה של הנשמה דווקא לקצת רוח, שתתן חיים, שלא נהיה שבויים של העולם הזה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: -חיה-, אתיס, ביזנסטורי - אילה ועוד 3 משתמשים6 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    דווקא הכוונה הייתה שהם לא מביטים לשמים... אלא לעננים, וזה כל ההבדל טעות שלי, כמובן שצ"ל איפה...
  • 2 3K
    • מ
    אתגר נספח לאתגר דו שבועי - משחקי התפקידים
  • משולש ברמודה //
    • פה זאת ההזדמנות שלכם לנהל דיאלוגים.
    בחזרה     לאתגר.
    • תודה
    Reactions: Talya kadosh ו-R.E.Y2 //
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    אני מכירה אותו רק ממה ששמעתי עליו, למעשה, ולא מצפייה בדמותו...
  • 2K
    • R
    שיתוף - לביקורת אתמול הפכתי למשבצת
  • RPO //
    • אתמול.jpg
    אתמול.jpg
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: joelly, חדוי לינד, Ayalas ועוד 39 משתמשים42 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליליאן
    אוהבת.
  • 857
    • נ
    שיר הלוואי
  • נ. גל //
    • הלוואי וכל טיפה הייתה גשם
    הלוואי והדמעות היו למטר
    על פניי מרוחות שבו ולשם
    יוצרות מחדש את הרי בתר

    לו היו חיי, חיי החורף
    משוכים כחוט על השנה
    כעת רק מכה לי בעורף
    זיכרונו של הרוח הנע

    מחכה מימים ימימה
    לאותו גשם טהור לבב
    אכניס לליבי פנימה
    אור נקי, דורון מאב

    "לפרוק" של @דיונון.
    תודה, שיר מדהים. מעניק השראה נפלאה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Talya kadosh, ifatrosh, ציורי לשון ועוד 10 משתמשים13 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הודיה לוי.
    יפה מאד!
  • 941
    • מ
    שיר ויהי ערב
  • משולש ברמודה //
    • אני מעריצה של שירים. קצרים, ארוכים. חזקים לפעמים משיחות ארוכות. משום מה אני נרתעת קצת לכתוב אותם בעצמי.
    בין הניסיונות הבודדים שלי בז'אנר הזה.


    ואיך זה לשקיעות

    הימים

    הדמעות מקבלות

    צבעים אחרים

    וריחות

    וטעם

    מלוח או מתוק



    ואיך זה בשעות

    הקטנות

    הריקות

    הגעגוע תופס

    צורה

    ופנים

    כואבות או חולמות



    ואיך זה קצת

    לפני

    אשמורת

    השקט הופך

    עמוק

    ומביא

    זיכרונות בחלונות



    ואיך זה לפעמים

    מתקיימים

    ביקום

    מקביל מהאור

    חיים

    אחרים

    בלילות
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: יום יפה מאד, ללי99, שמואל י ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    יפה מאד! ועצמתי! לדעתי כדאי לצמצם שורות. זה אולי קצת דחוס, אבל מדובר בקריאה אינטרנטית - כמה...
  • 2 2K
    • ל
    דיון כריכה אחורית של ספר
  • לוטם //
    • היי.
    אשמח לשמוע את דעתכם בעניין, מה עדיף לכתוב בכריכה אחורית,
    סוג של תקציר \ סריקה של העלילה \ קטע אחד \ כמה קטעים קצרים...

    תודה!
    • תודה
    Reactions: פלמינגו 67, Chaya Lea, שמואל י ועוד 2 משתמשים5 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    7
    7שבע7
    הולך יותר. לדעתי, כמובן...
  • 1K
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת מאחרוני המצביעים 'כי צו השעה'
  • שועל ספרות. //
    • פגשתי אותו באוטובוס בחזור מהכולל. מסוג האנשים שהעולם עומד עליהם ממש! לא יודע כלום בענייני עולם הזה! מתוק מדבש!

    "שולעם מה נשמע?" שאלתי אותו.

    "בורוך ד'!"

    "לא ענית לשאלתי! בורוך ד' אני יודע! מה נשמע?" אמרתי בשנינות נדושה.

    הוא גיחך גיחוך קל. שגרם לי להתייסר בשאלה האם זה קצת הצחיק אותו או שהוא כבר שמע את זה ממישהו. "בסדר גמור ברוך ד'" הוא אמר.

    "מה אתה אומר על התוצאות של הבחירות?" שאלתי בזהירות. מסוקרן.

    "אני אגיד לך את האמת. אין לי מושג מה הם! קודם כל תגיד לי אתה מי ניצח ואז אני אגיד לך מה אני חושב. מי ניצח החרדים או ביבי?"

    "אשריך!" אמרתי לו " נשארו אנשים בודדים כמותך! אני אסביר ביבי ביחד עם החרדים".

    "ידעתי! כי פעם שמעתי את השם הזה וכשלמדתי בגמרא על רב ביבי אמרתי לחברותא שיש מישהו שקרוי על שמו היום והוא צחק ואמר שהוא חילוני!"

    "זה נכון! אבל אנחנו יושבים איתו בקואליציה" סתם עניין אותי מה תהיה התגובה.

    "חחח... אתם טובים כבוד הרב!"

    "מה מצחיק?"

    "לא צחקת כשאמרת גואליציה כמו גאליציה?"

    "אתם טובים! אמרתי קואליציה בקוף! לא משנה! הצבעתם בכלל?"

    "בטח אני זוכר משהייתי ילד קטן שכך הורה החזון איש!"

    "נו ומה הצבעת?"

    "האמת שכבר לפני חמש בחירות עמדתי מול הפרגוד ולא זכרתי מה אמרו ארבע שנים קודם להצביע אז חיפשתי פתק פתק תאמין לי לא לקח זמן עד שמצאתי. למרות שממש לא נהניתי לקרוא את כל מה שכתוב על הפתקים האלו כמו המפלגה הזאת שכתבה על הפתק יהדות התורה והשבת. תגיד לי איך נותנים למפלגה שמצהירה שכל היהדות מסתכמת בלימוד תורה ושמירת שבת להתמודד בבחירות?"

    "אוי ואבוי ד' ישמור! מה אתה הצבעת?"

    "מה זאת אומרת?" הוא שאל.

    וזהו סיפורו של הקול החרדי שהלך למפלגת 'יצ צו השעה'.
    • חחח
    • תודה
    Reactions: yael305, רואים שקוף, מנחם דרורי ועוד 38 משתמשים41 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    שועל ספרות.
    שועל ספרות.
    מה נשמע זה נרדפת בלקסיקון למה שלומך עיין שם. הערת את עינינו. תודה! ספרתי לו בליל שבת. הוא היה...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה