קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 2 3 4 6K
    • Y
    דיון נספח לאתגר דו שבועי - סטורי היסטורי
  • yonatanr //
    • למחמאות, הערות, ביקורות, דיונים, וכל כיוצא בזה - זה המקום.
    • תודה
    Reactions: RACHELIZ1 //
    60 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yonatanr
    ומה שכתוב שם זה: השם מתייחס לפרסום כביכול בשנת 1894 ב"טיימס " , בו נאמר" בעוד 50 שנה, כל רחוב...
  • 2 3 4K
    • Natan Galant
    דיון כתבה חדשותית (קשה לקריאה) - וחידה
  • Natan Galant //
    • שלום רב.
    לפניכם כתבה שפורסמה היום בכלי תקשורת ישראלי חילוני מרכזי.
    הכתבה כוללת רובה ככולה טקסט מאת דוברות המשטרה. והרי הטקסט והכותרת המקורית לפניכם כמעט ללא עריכה, מלבד השמטת מספר שורות בעלות תכנים קשים ו/או מסגירים ושינוי מספר פרטים בלתי מהותיים.
    והרי החידה:
    הכיצד תוכלו לדעת בבטחון מוחלט כי אין המדובר במשפחה חרדית, וזאת לאחר קריאה שטחית בלבד?
    מדגיש: קריאה שטחית מספיקה.
    בהצלחה.
    עריכה: התשובה פורסמה בתגובה מס' #13 ו#8

    פרשת התעללות והזנחה של הילד בן 7: ההורים חשודים שקשרו את בנם בן ה-7 בחבל עבה, נעלו אותו באמבטיה והלכו לסידורים.


    דוברות המשטרה (שפלה):
    "משטרת ישראל פענחה לאחר חקירה מורכבת, את תיק החשד להתעללות וההזנחה של הילד בן ה- 7 מלוד, שנמצא על ידי שוטרים בחודש שעבר בחדר המקלחת בביתו, כשהוא שוכב מקופל בתוך שלולית מים, קשור ברגליו, בידיו ובצווארו בחבל עבה.

    צוות שוטרי סיור, שוטרת ושוטר, שהגיעו אל המקום נערכו לפריצה אל הבית הנעול, כאשר אל הבית הגיעו לפתע הוריו של הילד. אביו של הילד פתח את הדלת והלך לעבר חדר האמבטיה, כאשר השוטרים בעקבותיו.

    כאשר הבחינו השוטרים בילד, ניסה השוטר להתיר את החבל העבה ומשלא עלה הדבר בידו, נטל סכין, חתך את החבל העבה ושחרר את הילד. השוטרים הזעיקו אל המקום גורמי רפואה שפינו את הילד במצב בריאותי קשה לטיפול בבית החולים ועצרו במקום את ההורים.

    מבדיקות רפואיות שנערכו לילד עלה חשד כי הוא סובל מהזנחה ממושכת, ועל גופו ופניו צלקות שמקורן בכוויות ונגעי עור.

    עם התקדמות החקירה, עלה כי על פי החשד, אביו של הילד קשר אותו בחבל העבה והשאיר אותו כך במשך שעות ארוכות, בזמן שיצא לקניות ביחד עם אמו של הילד ושאר בני המשפחה בתל אביב.

    בחיפוש שערכו השוטרים בביתם של החשודים נאספו ממצאים הקושרים את החשודים למיוחס להם וכן נגבו עדויות המחזקות את החשד כנגדם.

    מעצרם של החשודים (51,36) הוארך מעת לעת בבימ"ש השלום, ועם סיום החקירה צפויה הפרקליטות להגיש נגדם מחר כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים..."

    התדעו לענות נכונה, גולשי פרוג?
    • תודה
    Reactions: אורתודוכס, בר כוכבא, מילת ערך ומשתמש 1 נוסף4 //
    44 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    מירי רגב: אני לא גנבה! (עתיק ומצחיק)
  • 2 3K
    • K
    דיון סגנון כתיבה שמבוסס על...?!
  • kiwi //
    • שלום לכם חברי פרוג ומתעניינים בכלל!

    אני חדשה כאן ושמחה על הבמה ועל ההזדמנות לקשר בלתי אמצעי (מה זה, בכלל?) עם חובבי כתיבה וקריאה.

    רציתי לשתף אתכם במשהו שקורא לי במהלך הקריאה- כתיבה ואשמח שתחוו את דעתכם:

    אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)

    בקיצור, זה קורה לעוד כותבים?

    אני מחבבת את זה, אבל זה נראה לי די מביך אם אוציא לאור והקוראים המנוסים יבחינו בגניבת-סגנון –שלא-במתכוון.

    אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
    • תודה
    Reactions: אבן דרך, אלישבע הרץ, stars ועוד 18 משתמשים21 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    K
    kiwi
    יפה מאוד להבין שזה קורה לעוד אומנים ובעוד תחומים. תודה על השיתוף!
  • 2 3 4K
    • ו
    דיון חוק מרפי בפעולה....
  • וו החיבור //
    • חוק מרפי הוא כלל פופולרי היתולי, הגורס כי בכל מצב נתון, אם יש סיכוי לכך שאירועים יתרחשו שלא כשורה, הם אכן יתרחשו שלא כשורה. הוא מנוסח לרוב כ⁻"כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש" (הגדרה מילונית)

    החיים מזמנים לנו שפע הזדמניות וסיטואציות בהם הצד הגרוע וודאי ינצח- יש לכם משפטים/תובנות/אמירות/הסתייגויות מהחוק הנ"ל? זה המקום...

    אגב, חוק מרפי קובע שכעת מה שירוץ לכם בדמיון ילך למישרים ולא תמצאו איזה נעבך אחד לרפואה...
    • תודה
    Reactions: יהודי נוסף, פררו רושה, L_M ועוד 5 משתמשים8 //
    49 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    S
    stars
    (מתוך אתר הידברות)
  • 890
    • H
    דיון זכויות יוצרים- מה עושים כדי שישמרו עליהם?
  • Hola! //
    • אני כבר הרבה זמן רוצה להעלות לקהילה כאן יומן מסע פרי עטי שהשקעתי עליו המון הן מבחינת כתיבה והן מבחינת עיצוב גרפי,
    אבל אינני מעוניינת שאנשים כאן בפורום ישתמשו בקובץ לצרכיהם הפרטיים- מה שנקרא לשמור על זכויות יוצרים,
    ואין לי דרך לדעת אם מישהו אכן יוריד את הקובץ וישתמש בו או שיכבד את בקשתי ולא יוריד את הקובץ.
    יהיו כאן שיאמרו לי לסמן כל דף ב'איקס גדול לאורכו ולרוחבו אבל גם את זה אפשר לטשטש בפוטושופ....
    מה אפשר לעשות?

    תודה לעונים!
    • תודה
    Reactions: RACHELIZ ו-shira bira2 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליפסקר
    כן. אפשר לעשות "שמור תמונה בשם"
  • 942
    • י
    דיון כותבים מקצועיים, איך פרסמתם את סיפורכם הראשון בעיתון??
  • יוצרת כתיבה //
    • בעקבות כמה שכתבו לי באישי, וסתם כך, תחושה פנימית, אני מעוניינת לנסות לפרסם את סיפורי מהאשכול המקביל -בעיתון כלשהו בהמשכים, גם חסר שם...
    אולי זה נשמע יומרני, אבל אני מאמינה שהבסיס של הסיפור מספיק טוב.
    אשמח לכל המקצוענים כאן, וגם לאלו שלא יכולים להגיב, שישלחו לי הודעה אישית עם עצתם.
    אשמח אם מישהי תעביר לפורום הסופרות הסגור, כנראה שם יוכלו לעזור לי יותר.

    תודה רבה לכל מידע.
    (קצת חוששת לפרסם את ההודעה, אבל מקווה שאפשר לסמוך על הקהל המכובד, גם מי שצופה בפורום מאחורי הקלעים:rolleyes:)
    • תודה
    Reactions: תהילה ברג, מ"ם, אשר שרבר ועוד 3 משתמשים6 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תהילה ברג
    https://www.prog.co.il/threads/%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%9...
  • 3 4 5 8K
    • RACHELIZ
    דיון נספח לאתגר - סוף כל סוף
  • RACHELIZ //
    • כאמור, כאן המקום לנשנש...
    • תודה
    Reactions: שני זאת אני :)1 //
    97 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ביזנסטורי - אילה
    הייתי צריכה אולי לנסח את המשפט שלה אחרת. אבל היא היתה זאת שאמרה את מה שאמרה. מצטערת... (והשווער...
  • 1K
    • ה
    דיון מדיניות ההגירה | הרהורי פרידה
  • הגשש //
    • ליל טו באב, רגע לפני סגירת השערים. פתח לנו שער בעת נעילת שער.

    האמת. תכננתי מאמר מבריק לחגיגת העשור של הגשש בתחומי 'פרוג'. קווים ראשוניים כבר נטוו בתוך תאי מוחי, אמורים היו להישפך בימים אלה לקובץ חגיגי, שבוודאי הייתי פותח בתיקיית 'המסמכים שלי'.

    לא זכיתי.

    במשך השנים שאני כאן, מנהלים באו, מנהלים הלכו. כללים נוסחו שוב ושוב והוראות הונחתו מכל עבר. הבמה המכובדת הזאת ידעה ימים כאלה ותקופות אחרות.

    ואני. עיתים הייתי נכנס יום יום, שעה שעה. קורא הרבה, מחכים המון. מגיב מעט, מלייק, או תוקף חזיתית בפוסטים מושחזים מלאי התלהמות, יוצרי התפלמסות.

    ופעמים, הייתי יורד למחתרת הווירטואלית. נעלם ממסכי המכ"ם לתקופות ארוכות. מתכנס לי אל תוך עצמי, עושה יותר למען משפחתי או קהילתי. ממעט את עולם הפנאי האישי.

    אינני יודע כמה מתוך באי הפורום כיום ידעו להגות את השם 'פרוג' לפני עשר שנים, המקום שהיה לי לבית בטוח בתוך גלי החיים הסוערים.

    אך לא עוד.

    בהחלטה אחת - שאחרי דיון בן תשעה עמודים ו-178 תגובות הבנתי - שיש בה מן ההיגיון, הכל נעצר עבורי. דממה.

    לא עוד דיונים ארוכים אל תוך הלילה, לא עוד כתיבה תחרותית באתגר דו שבועי והשוואה נסתרת לכמות התודות של המתחרים ולא עוד כתיבת תגובות שיכולות להחכים את מפרסמי השירים, הפוסטים, המאמרים והסיפורים.

    כן. אשאר כאן בסביבה. עשר שנים לא הולכות ברגל. לא אוכל לנטוש לגמרי את אי המבטחים שמציע לי המקום.

    כך. למרות שאני יודע, כי מהיום לא אוכל עוד להציב את רגלי על החוף ולהטביע בו את חותמה/חותמי, אמשיך לשחות סביב. אוציא מדי פעם את ראשי מבין גלי החיים ואציץ פנימה אל החיים השלווים או הסוערים, שיתרחשו בוודאי באי הסופרים.

    ואולי. בעוד אי אלו חודשים, אולי שנים. תתחלף ההנהגה באי, מדיניות ההגירה תהפוך למקלה יותר ושוב אוכל לבוא בשער עם עוד עמך בית ישראל, המשחרים לטרף הכתיבה.

    נאמתם לי מאוד. סופרים, סופרות, אוהדי וחובבי הכתיבה היצירתית, הפיוטית והספרותית. הצליחו בכל כתיבתם וקחו לכם כצידה לדרך את המשפט האלמותי שהיה ניצב בחתימתי בשפה האנגלית:

    אם אתה רוצה לכתוב, כתוב! אל תדבר.
    • תודה
    Reactions: בר כוכבא, פרפר סגול, פררו רושה ועוד 43 משתמשים46 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ניהול האתר
    ניהול האתר
    שבוע טוב, כפי שכבר נכתב ההחלטה הזו לא התקבלה בהיסח הדעת ובוודאי שלא במטרת פגיעה או חפירה. מאחר...
  • 1K
    • ה
    דיון מנפלאות נופשי עמך בית ישראל
  • האגריד -בוצי פוליקמן //
    • לא נעים. אבל בשתיים עשרה וחצי בלילה נשמעו דפיקות בדלת. רצתי לפתוח. בטח זה עוד משפחת נופשים עם תינוקת אדומה בוערת ששכחו למרוח לה מסנן קרינה לפני שיצאו לחצי יום של בילוי בחיק הגיהנום שבחוץ. כעת הם ככל הנראה באים לבקש אם יש בגמ"ח התרופות משחה כל שהיא שתקל על ייסוריה.

    פתחתי את הדלת. בפתח עמדה אשה חסידית בערך בת 40+ אוחזת בחצאיתה מיושבת: "ההאם, הרבנית שלך נמצאת?".
    שלחתי את "הרבנית שלי" לדלת.

    באמת שלא נעים אבל גברת+ רכבה על אופניים מן ההשכרה המקומית, חצאיתה נתפסה בשרשרת ו... נאבעך, היא דפקה על הדלת הראשונה שנקרתה בדרכה וכעת היא מבקשת האם יש לרבנית שלי חוט ומחט לתפור את החצאית הסוררת.

    תוך כדי שאני כולא את עצמי בחדר הפנימי ומחכה שהרבנית שלי תסיים לתפור את שמלתה של הרבנית הנבוכה, אני שומע את אשתי שואלת אותה: "תגידי, בירושלים את גם רוכבת לפעמים על האופניים? אם למשל את צריכה לקפוץ רגע למכולת, או סתם ביום של כיף עם הילדים בפארק?!"

    - "חס וחלילה, מה פתאום!" - הזדעקה הרבנית. "זה לא צנוע שאשה תרכב בעיר על אופניים".

    "וכאן?" - מנסה אשתי להבין את ההבדל.

    - "הא, כאן אנחנו בנופש. שילמנו על הצימר וגם על ההשכרה של האופניים אז אנחנו מנצלים את זה, את מבינה?"

    לא, אני לא מבינה.

    אולי אתם מבינים את זה?
    • תודה
    Reactions: קריה נאמנה, ישר והפוך, elis56 ועוד 27 משתמשים30 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    האגריד -בוצי פוליקמן
    הכל באווירה טובה אשריך ישראל שאלו הן נופשיך. וקווי ה' יחליפו כח.
  • 980
    • נ
    דיון זכויות יוצרים לשם לעסק
  • נתיבה //
    • מישהי סיפרה לי על העסק שלה
    ואני בתמורה סיפרתי לה על שלי (מיתוג פרסום ועיצוב, אם שאלתם)
    סיכמתי איתה שאשלח לך חוזה
    והיא שאלה אותי אם בחוזה יהיה כלול שאני אתן לה שם
    סיכמנו שאכליל
    היא אמרה תני דוגמא
    ונתתי
    בעלמא...
    והיא התלהבה
    נטלה כנפיה וברחה...

    מה אפשר לעשות

    ואל תגידו לי ייאוש מדעת
    כי את זה כבר עשיתי...
    • תודה
    Reactions: מלכי וולף ו-יעקב12452 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נתיבה
    תודה @אפקטכתיב את ממש יעילה:) מקווה שלפי סימני היושר שנתנו בה היא אכן תחזור ואם לא, נמצא...
  • 6 7 8
    • נעול
    23K
    • פ
    דיון זה היה משפט חזק.
  • פרפר סגול //
    • מכירים את זה,
    שהרבה אחרי שסימתם לקרוא ספר ו/או כל טקסט אחר,
    אחד המשפטים מתברג לכם חזק ואולי אתם אפילו עושים בו שימוש?

    זה המקום למשפטים יחודיים כאלו.
    ובקשר ל"שלח תודה"-אם מותר לבקש, שלחו אותה למשפט שמלמד אתכם מעצם קריאתו.
    מסקרן אותי מה המשפט שיקבל את מספר התודות הגבוה ביותר.
    בהצלחה.
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, שולמית רוז, move move ועוד 18 משתמשים21 //
    157 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yonatanr
    מדברי הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים: ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן...
  • 921
    • RACHELIZ
    דיון זכויות יוצרים על לחנים עבור מילים שלנו
  • RACHELIZ //
    • בעקבות שאלתו של דוכסוסטוס בנושא זכויות יוצרים על פכים קטנים, שאלתי היא האם לאחר שיוצא שיר לשוק, הלחן הופך כביכול לנחלת הכלל וניתן לקחת אותו ולכתוב לו מילים חדשות לתוכניות וכו'? (מבלי לתת ללחן הגדרה של פך קטן חלילה.)
    מצד אחד ברור שלא, מצד שני לא חושבת שכל כותבת תוכניות ומג'נגלת לסמינרים מבקשת רשות, לא שזה פותר אם אכן יש צורך.

    אז מה הדין?
    • תודה
    Reactions: תמר21, i am, שני זאת אני :) ומשתמש 1 נוסף4 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ישיר
    לפי מיטב ידיעתי, מבחינה חוקית (וההשלכה על ההלכה תלויה באינסוף תשובות שנכתבו בנושא) - אין שום...
  • 926
    • י
    דיון וגם שיתוף. הצעה לאתגר (ללא זוכים). ממציאות ליצירתיות
  • יעקב1245 //
    • יצירתיות

    ישבתי אתמול באוטובוס וניסתי לגרד משהו לכתוב, על מה אני אכתוב? איך ממציאים משהו?

    קורה גם לכם?

    נזכרתי שפעם הלכתי בכנפי נשרים וצד את עיני ספרון שלצערי שכחתי את שמו שעסק בעניני יצירתיות, פתחתי אותו ואיך שהוא מצאתי את עצמי קורא חצי ספר בנשימה.

    המיתוס אותו הוא בא לנפץ היה 'החשיבה מחוץ לקופסא'. החשיבה מחוץ לקופסא, לדידו, מהווה יותר התיימרות מאשר מציאות, היא זורקת אותנו מחוץ לעולם המציאות בלי יכולת לחבר ענין לענין ומשכך פעמים רבות היא רק מוחקת את היצירתיות שלנו ולא מפרה אותה.

    הלך המחשבה על פי אותו הספרון בנוי על תבניות, אנו חושבים ומסננים עם פרידגמות והנחות עבודה, ולכן באורח מפתיע כדאי להשתמש דווקא באותן תבניות ומתוכן ליצור ולהמציא על ידי שינויים קטנים.

    הספר מדבר על יצירתיות במוצרים, והוא מונה כמה פעולות שהן פשוטות אך הן מפתח ליצירה.

    א. הוספה. הוספת תכונה.

    ב. גריעה. הורדת תכונה

    ג. איחוד. חיבור שני מוצרים למוצר אחד.

    ד. חלוקה. הפרדת מוצרים.


    אחת הדוגמאות שמצאו חן בעיני היה סיפורו של המחבר על הרצאה באוניברסיטה על יצירתיות, כשהוא מגלה תעלול של הסטודנטים שהחליפו את הלורד של המרצה הקודם בלורד שאינו מחיק, עכשיו צריך לקרוא לשרת וחומרי ניקוי וששון ושמחה יהיו ליהודים

    המרצה בחר שלא לגעור לא לקרוא לשרת אלא לקח את זה כבעיה כיתתית, איך אנחנו יכולים באמצעים שיש לנו בכיתה לטפל בבעיה.

    המרצה הורה לכל הסטודנטים להוציא את כל אשר בכליהם, יצאו שם בירות, חמאת שיאה, שפתונים ודואדרנטים, וגם חבילת מלפפון חמוץ. בדקו את החומרים אחד לאחד וכו', עד שהגיעו לחפצים שהיו על שולחן המרצה.

    הלורד המחיק ישב שם בנחת וחיכה.

    ואופס, הנה רעיון המחץ. הלורד המחיק מכיל הרבה פולימרים שגורמים לכך שהוא לא מתקבע, כאשר עברו עם הלורד המחיק על הלורד הלא מחיק, נוצרה אפשרות למחוק את שניהם.

    אך זה עדיין לא הכל

    סטודנטית ביישנית הציעה, שאולי גם כמות הפולימרים הקטנה שיש בלורד הלא מחיק בכדי שיתאפשר לכתוב בו, היא עצמה תספיק בכדי למחוק את הכתיבה הקודמת.

    ואכן, הלורד הלא מחיק הוא זה שפתר את הבעיה.

    היצירתיות היא לא בחוץ, בשמים, המעין הוא בפנים. וזה היה השלב שבו המרצה ביקש לקרוא לשרת..


    אז מה לעניננו?

    חשבתי, שאולי הדרך הכי פשוטה (בשבילי, ואולי גם אחרים יתקדמו על ידי זה) היא לקחת אירוע פשוט שמופיע בעיתון, הכי בנאלי שיש, ולנסות לפתוח אותו, יש שביתה במפעל הצבעים, מה מרגיש מנהל העבודה, על מה הבעלים כועס, איך אשתו של יו"ר ההסתדרות מקבלת את בעלה שרותח מזעם, וכו' וכו'.

    אז לקחתי את הנושא של חסימת המעברים מהרשות לישראל, וניסיתי לראות אותו מבעד למבט של אחד מהצדדים המעורבים בו.

    אם ימצא חן בעיניכם, תוכלו להעלות גם כן צדדים נוספים לאותו הסיפור, או לפתוח את העיתון מחר ולהביא לנו באירוע הכי נדוש זוית חדשה ובלתי מוכרת.
    • תודה
    Reactions: shira bira, נריה מגן, פררו רושה ועוד 16 משתמשים19 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כנפיים
    הרבה מאד מהעוסקים בחשיבה יצירתית מדברים על מה שהועלה כאן מ"הספרון". לתחושתי, יש בכך מן האמת...
  • 2 2K
    • ד
    דיון זכויות יוצרים על פכים קטנים
  • דוכסוסטוס //
    • בפרוייקט שאני עובד עליו כעת, אני אמור לשבץ בפינת העמודים משפטי מחץ ואמרות שפר.

    עלה בדעתי במקום לעבוד קשה, ללקט מאחד האשכולות כמו אשכול אמרות כנף, מרד הנמשלים וכדו' ובמכה אחת לגמור עם הפינה הזו.

    רק מה? זכויות יוצרים.
    מה דינם כשעוסקים במשפט קצר ולא בגזילת קטע ספרותי שלם.
    (לא אפשרי להוסיף קרדיט @כותח הבבלי לצד כל משפט)

    אם ניקח את הדוגגמה של אשכול זה היה משפט חזק, האשכול מכיל ציטוטים נבחרים של סופרים (קרדיט שלהם כן מתאים),
    יש לגאון שזכר וציטט או פתח את הספר והעתיק, זכות יוצרים על מילים שכתב מישהו אחר?

    אבל אפילו על מקרים שהיצירה היא אישית כמו במרד הנמשלים, האם דין משפט בודד כדין מאה?
    • תודה
    Reactions: נחליאלי(ת), כנפיים, שני זאת אני :) ומשתמש 1 נוסף4 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    ראש לשועלים
    התכוונתי שיכתוב את שמו המלא. אני לא עושה זאת כאן בפורום עד שיורה הרב.
  • 2 3K
    • מ"ם
    דיון הצעת עבודה ללא קרדיט
  • מ"ם //
    • בוקר טוב ורגוע לכל באי הקהילה, בבניין ירושלים ננוחם.

    נניח שמישהו מציע לכם עבודה כלשהי, בתשלום כמובן, אבל בלי קרדיט בכלל. והוא הגון והוגן מספיק לסכם זאת מראש.

    העלמת הקרדיט יכולה להיות מסיבה טובה בהחלט. למשל, לכתוב ספר דברי תורה עבור רב או אדמו"ר פלוני. ויש עוד סיבות טובות נפוצות יותר.

    הייתם לוקחים?
    לא הייתם לוקחים?
    הייתם לוקחים אבל בתשלום גבוה מהרגיל?

    לתשובתכם מניסיונכם אודה.
    • תודה
    Reactions: בר כוכבא, Natan Galant, אורית חזן ועוד 2 משתמשים5 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ"ם
    מ"ם
    כמו שכתבתי בהודעה הפותחת, סיבה טובה מאוד יכולה להיות לכתוב דברי תורה עבור רב או אדמו"ר. וזה דבר...
  • 932
    • ש
    דיון סיפור היסטורי, איך מאכילים?
  • שיילה //
    • אני רוצה לכתוב כמה סיפורים היסטוריים, השאלה היא האם הסיפור יאכל טוב יותר ע"י סיפור דברים כהווייתם. או על ידי יצירת דמות מאותה התקופה המעבירה חוויות שחוותה לאדם אחר. לדוגמא-

    יום רגוע היום, נעלי מפצחות עלים יבשים להנאתן, האויר שורק לו שיר רוח, הרכבים מעשנים בשיירה ומשתעלים קלות בהנאה.
    שער הברזל הזקן, פניו ידעו ימים אפורים יותר אך עדיין צועק בפתיחתו כבצעירותו. עץ האקליפטוס נרעד קלות, כמו מתאמץ להרים את שביל האבנים בעוד כמה סנטימטרים.
    דלת העץ המבריקה מעידה על הסמרטוט שעבר עליה, משאיר אחריו ריח נפטלין חזק, שדבק בו כששכב מקופל סימטרית לצד ערמת הממחטות המעומלנת.
    שקית התפילין התיישבה במקומה הקבוע, אני פניתי לאכול את ארוחת הבוקר הרגילה, סרדינים קטומי ראש עם מריחת חמאה על לחם שחור, וכמובן כוס סודה קרה.
    כשהאורלוגין מצלצל שנים עשר צלצולים אחד הנכדים נכנס מתנשף ומתנצל על האיחור, אני מרגיע אותו ואומר שכאן זה לא רכבת, מותר לאחר.
    בוא שב ואספר לך....
    • תודה
    Reactions: אלישבע10, st הפקות, גולדברג. ועוד 7 משתמשים10 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    W
    Without meaning
    בסרטים והצגות זה אכן כך נשאבים לתוך הסיפור, אך בתוך עלילה כתובה? לדעתי צריך אמנות גדולה מאד...
  • 2 3 4 7K
    • ר
    דיון ספרות יגון ואנחה
  • רפ //
    • פעם אמרה לי חברה שהיא לא מסוגלת לקרוא ספרים על השואה.
    ואני, שמגיל 13 קראתי את "ניחוח פרחי שלג" ו"לך לך בני" 3 פעמים בשנה, לא הבנתי אותה.
    "אנשים עברו את זה ואת לא יכולה לקרוא על זה?" שאלתי אותה בפליאה.

    ***

    מאז החתונה, קשה לי לקרוא על גירושין, אלמנות, או בעיות קשות בנישואין,
    ומאז שנולד הילד הראשון, קשה לי לקרוא על לידה שקטה, מוות עריסה וילדים פגועים.
    סיפרתי על כך לחברתי והיא שאלה בפליאה: "אנשים עוברים את זה ואת לא מסוגלת לקרוא על זה?"


    בשנים האחרונות הספרות החרדית עברה סוג של מהפך, ולא אני המצאתי את זה.
    הרבה נושאים שפעם לא היו נידונים ביותר מ-4 עיניים, היום נמצאים על השולחן. מטבע הדברים, הנושאים האלו ברובם לא עוסקים בצד השמח של החיים.
    כרגע אני לא רוצה לדון מה המעלות ומה החסרונות של המצב הזה. הוא קיים ולא ישתנה יותר.

    הנושא שמעניין אותי הוא הצרות והקשיים שמופיעים לאחרונה בספרים בכמות כל כך גדושה, והצורה בה הם מוגשים.
    אין ספק שקריאה על קשיים וצרות עשויה ללמד הרבה, לחדד רגישות ולפתוח כיווני מחשבה חדשים.
    כל השאלה היא באיזו צורה.

    לטעמי יש שני סוגים עיקריים של ספרות שמדברת על קשיים/בעיות/צרות:

    1. ספרות שמתארת התמודדויות בצורה בריאה (התיאור בריא, לא שההתמודדות בהכרח בריאה).

    מאפיינים:
    • הקורא יכול להזדהות עם הגיבורים ולהתמודד עם הקריאה גם בלי ערימות טישיו ועיניים אדומות, ועדיין להפיק תועלת גדולה מהקריאה.
    • הקושי מאוד ממוקד, אדם אחד לא יתמודד עם מידי הרבה צרות. (אני חושבת שגם בחיים האמיתיים רוב האנשים שמתמודדים עם קשיים לא מתמודדים בכל הזירות).
    • הדרך שבה הגיבורים מתמודדים עם הקשיים, ברורה, ויכולה ללמד אותנו להבין איך אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים. (אולי גם לעזור לנו להתמודד עם קשיים דומים? ספק)
    דוגמאות:
    • לחיות וחצי
    • המשך יבוא
    2. ספרות שנראה שמטרתה בעיקר להתעמק בקושי של הגיבורים.

    מאפיינים:
    • ירידה לפרטים צהובים שלא תמיד רלוונטיים.
    • הנושאים יהיו קיצוניים מאוד. לא מספיק לדבר על אמא לילד פגוע, לדוגמא. חייבים להוסיף שההורים גרושים/חולים, היא התעכבה בשידוכים זמן רב, לבסוף מצאה את שחיפשה והזוגיות מצוינת. הם חיכו זמן רב לילדים, ואז נולד הילד הפגוע, וזמן קצר לאחר מכן הבעל נפטר מתאונת דרכים או משהו.
    • סיפורים פשוטים יותר, לא יסחטו מהקורא מספיק רגשות.
    • הרבה פעמים לא ברור התהליך של היציאה מהקושי. דברים פתאום יקרו מעצמם, החולה האנוש יחזור לאיתנו על ידי תרופה חדשה שפותחה ממש בחודשים האחרונים, הגיבורה תקלוט פתאום שהכל משמיים ותמשיך לחיות עם הדברים שהיא לא יכולה לשנות.
    דוגמאות:
    • צונזר.
    לסיכום: לדעתי, גם ספרים על קשיים, וגם ספרים על צרות קשות ורעות, לא אמורים לגרום סבל למי שקורא אותם.

    מה דעתכם?
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, Avigail Amram, קיצור דרך ועוד 53 משתמשים56 //
    68 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כנפיים
    עלית על זה! ובנוסף, גם הרבה פרטים בעלילה, יכולים להיות מפוברקים לחלוטין. לא הגיוניים ולא...
  • 5 6 7 10K
    • ש
    דיון נספח לאתגר - שקוף ומשקיף
  • שני זאת אני :) //
    • משוב, עידוד וביקורת, כאן.
    • תודה
    Reactions: אשר שרבר1 //
    122 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מ. ברא"י
    @אמא ומתכנתת , @RACHELIZ , חזק ומצמרר!!!
  • 2K
    • א
    דיון 30 שנות היסטוריה או עיתונאים לא משתנים.
  • א. איזראעל //
    • בלי ספק, תקף גם לימינו..
    הקרדיט לניק     @chirik שהעלה את המזכר העתיק הזה בפורום הגרפיקאים.

    ידיעות.png
    ידיעות.png
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, הנף מקלדת, אסתי5 ועוד 52 משתמשים55 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ישיר
    אין שאלה שהמודעה השנייה עברה עיבוד. לדעתי הראשונה לא. אחרי שהמודעה היתה בפורום עיצוב גרפי...
  • 2K
    • פ
    דיון סבתא שמחה שובי למדף, עם עץ הקינמון ובלעדיו.
  • פרפר סגול //
    • בעקבות האשכול "ספרות יגון ואנחה", נזכרתי בשאלה שמקננת בתוכי זמו רב, למה אין ספרים שמחים ומשמחים?
    סדרת "סבתא שמחה", תמיד מפעימה אותי באופטימיות ובחינניות שבה, או שאולי זה קשור לכך שהכותבת היא חוצניקית?
    כמה הייתי שמחה אם היתה מתפתחת ספרות מז'אנר כזה גם למבוגרים.
    ואני לא מתכונת לספרי הומור.
    • תודה
    Reactions: עניין של ראיה, efrat1, נריה מגן ועוד 12 משתמשים15 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    P
    palm
    זו היתה אז האווירה, פליטים בודדים גלמודים שניסו לשמוח ממילא זה גם התאים לילדים אבל גם היום יש...
  • 2 3 8K
    • Natan Galant
    דיון מפגש פסגה של פורום כתיבה (לגברים)
  • Natan Galant //
    • מה דעתכם על מפגש בבית אחד החברים, כעשרה משתתפים בערך, נניח במודיעין עילית (שהיא מרכז חרדי בין ב"ב לירושלים)?
    מי שמעוניין שיכתוב כאן, אם יהיה ביקוש אנסה לארגן דבר כזה.

    מה טוב בזה?
    לראות את הפרצופים מאחורי הניקים, לדון על כתיבה לסוגיה, להתפעם מאיכות האישים שנמצאים פה.

    מה המחיר?
    נניח 20 שקלים לכיבוד. או 15.

    מה התפריט?
    ג'אנק פוד במיטבו + בירה לבנה ושחורה, ככל ויספיק הכסף.

    מי יבוא?
    התותחים של הפורום, או כל מי שרואה את עצמו ככזה בעתיד.

    מי לא יבוא?
    בערך כמו הגאולה השלימה בב"א. עד שלא יקרה - לא נדע מה בדיוק יקרה. האמונה שלי היא שכל משתתפי הפורום יגיעו.

    מתי המפגש?
    אין סיבה לדחות. בואו נסכם שזה יהיה השבוע, התאריך המדוייק יימסר באישי.

    אני מוכן לבוא אבל לא רוצה שיידעו מי הניק שלי בפורום.
    המפגש יהיה כרוך בהזדהות מלאה של כל השותפים, ובהתחייבות חתומה מראש לא להוציא דבר החוצה מהמפגש.

    אני מוכן לבוא בתנאי שמנהלי הפורום יבואו
    נראה, ננסה, נעשה הכל כדי שזה יקרה.

    אני מוכן לבוא רק בתנאי שחיים דיקמן יבוא
    אממ... גם אני רוצה שהוא יבוא, אבל הוא איש עסוק. מבטיח לנסות להביא אותו בשלל אמצעים.

    מה סדר היום המתוכנן? כמה זמן המפגש?
    כשעה וחצי לערך, בתחילת המפגש כל משתמש יציג את עצמו במשך כשתי דקות. לאחר מכן דיון חופשי.

    האירוע בחסות של?
    אף אחד. מפגש חברי נטו.

    מי ישא דברי פתיחה?
    אני.

    מי ישא דברי נעילה?
    אני.

    אני ביישן ולא רוצה לדבר מול כולם, מה עושים?
    הכל בסדר. מי שלא רוצה לדבר לא יוכרח לדבר. הכל בפנאן, בכיף, בנעימות.

    עד מתי צריך להחליט?
    לא צריך להחליט. רק לכתוב שאתה בא, ואתה בפנים.
    • תודה
    Reactions: פררו רושה, גישה חיובית, א-ירושלמית ועוד 14 משתמשים17 //
    57 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אשר שרבר
    @אשר כותבת @פרוג
  • 2 4K
    • Y
    דיון חרוזים בספרות ילדים ופעוטות – כורח המציאות?
  • yonatanr //
    • בתור עורך תורני, אני רגיל לעבוד בתור 'מתרגם סימולטני' – לוקח קטע מספר בארמית או בלשון הקודש רבנית 'כבדה', ומתרגם את זה לשפה מקובלת ומובנת, שיהיה מובן ונח לקורא הפשוט.

    סבור הייתי שתפקיד התרגום מתחיל ומסתיים בין כרכי הספרות הרבנית והתלמודית ותו לא.

    משעה שהוצרכתי להקריא ספרונים לילדיי הפעוטים, גיליתי שעלי להמשיך וליטול על עצמי את תפקיד המתורגמן.

    משום מה, החליטו כותבי הספרונים, הלכה למשה מסיני, שסיפורי ילדים צריכים להיכתב בחרוזים. לצורך כך, הם ישנו את מבנה המשפט המקובל, יביאו מילים קשות ולא מובנות לילדים (לעתים גם למבוגרים!), ובאופן כללי, ילד – ובפרט פעוט בגילאי שנה שנתיים, לא יכול להבין את פשרם של המילים שבספר. משום זאת ועקב כך, תוך כדי קריאת הסיפור בעיניי, אני מספר אותו לילדיי במילים פשוטות ומובנות, במילים תקניות לחלוטין, אבל כאלו שאנחנו נוהגים לדבר בהן בבית, לא כאלו של בית מרקחת, על מנת ששעת הסיפור תהיה שעה נעימה וקליטה, ולא שעת תהייה ובהייה.

    גם מניסיון אישי אני יכול לומר – צרוב בי היטב זיכרון ילדות ישן, שלאחר תחנונים מרובים לאחותי הגדולה, היא מסכימה לקחת ספר ילדים ולהקריא לי מתוכו, ואני יושב ובוהה לידה, כשהמילים חולפות ליד אוזניי בלי הבנה.

    יאמרו כותבי הספרונים – מאד חשוב להשתמש במילים גבוהות, בשביל ההתפתחות של הילד, וכו' וכו'.

    זה לא מקובל עלי. מותר לילד לשמוע סיפורים מובנים וקליטים, גם בלי לחנך ולפדגג אותו על כל צעד ושעל!

    האם אתם הייתם מוכנים שיבוא מישהו לספרייה שלכם, יקח את כל הספרים שאתם אוהבים, ויחליף את כל המילים שבהם למילים כבדות פיוטיות ומליציות, כאלו שצריך דקה או שתיים להבין מה הפירוש שבהם, בשביל ש'יתפתח בכם החוש הלשוני והדידקטי'?

    למה אצל הילדים שלכם זה מקובל עליכם?!

    אשמח מאד לתגובות.
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, הייטקיסטית, גילי ה ועוד 35 משתמשים38 //
    26 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    ראש לשועלים
    @yonatanr, ביקשת דוגמא, אל דמע. קיבלת.
  • 1K
    • א-ירושלמית
    דיון להשריש שמועות, לשרש משמעות, לשרשר שמיעות = לטיבם של שורשים ומילים
  • א-ירושלמית //
    • לפעמים דרוש לי מקום לנתח מילים, שורשים ומשמעויות דקדוקיות טהורות דווקא מהפן הספרותי שלהם. חידוד של 'למה' ו'איך', הבנה בבניית מילים ובדקויות בין שורשים, חילופי אותיות מאותו מוצא, משקלים ומשמעויות - יכולות לבנות תובנות, לחדד אמירות, להוסיף משמעויות רודפות ובשורה תחתונה - להעשיר את הספרות.


    אשמח לעזרה, לדיון פורה, ולהעשרה.
    • תודה
    Reactions: תמר21, shira bira, עיתונאות ועריכת תוכן ומשתמש 1 נוסף4 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    ראש לשועלים
    שייך לפורום החדש האמצעי, לא?
    • סקר
    1K
    • י
    דיון מחושב, ספונטני, או לפי הספר
  • יאן //
    • הרבה פה כותבים, יהיה מעניין אם תשתפו אותנו איך המח שלכם עובד מאחורי הקלעים
    • תודה
    Reactions: מטאלי ו-שני זאת אני :)2 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    יש רעיון עמום של פאנץ' או דרך, והוא לוקח קדימה ותופס שליטה ומכתיב מה שיוצא עד הסוף המר.
  • 2 5K
    • S
    דיון משלש יוצא משהו?
  • shira bira //
    • טרילוגיות.
    באיחור רציני למדי הספרות החרדית גילתה את הנ"ל. ובאופן לא מפתיע הטפטוף הפך לשטפון.
    טוב או רע? לא בטוחה בכלל.
    השנקל שלי בנושא:
    1. טרילוגיה לא מתאימה לכל ז'אנר. תתלבש כמו כפפה על פנטזיה או מדע בדיוני. יש לכם עוד הצעות?
    2. כשכותבים רומאן (הז'אנר רבותי. לא הכינוי ההמוני) בתבנית טרילוגיה זה מסוכן ולא תמיד משתלם.
    לפעמים החלוקה גורמת לסיפור להיות מאולץ לתבנית ודביק ומייגע בהתאם.

    דעתכם?
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, דילים, פרוגמטי ועוד 8 משתמשים11 //
    34 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    W
    Without meaning
    זה לא רק 'ילדי שי', כמעט כל סדרה שאני מכירה (ואולי כל סדרה ובמחילה מהמתוסבכים: כולל יוזבד )מתחיל...
    • סקר
    1K
    • הפקות כתיבה
    דיון מתפרנסים מכתיבה? בואו בהמוניכם! (אולי גם תרוויחו)
  • הפקות כתיבה //
    • בעקבות האשכול הסמוך, מעלה כאן סקר שמטרתו לבדוק האם וכמה ממשתתפי הפורום מרוויחים מכשרון הכתיבה שלהם.
    נודה לכם אם תקדישו מזמנכם לצורך מילוי הסקר.
    שימו לב, לצורך נוחות, השאלות נוסחו בלשון זכר. עם זאת, הן פונות לשני המגזרים כאחד. עימכן הסליחה.
    ;)
    ***
    יהיה מענין להעלות - בעקבות ממצאי המחקר, כמובן- אפשרויות העסקה מתחום הכתיבה.
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שני זאת אני :)
    https://www.hidabroot.org/article/229798 עבודה בהידברות, אם מענין מישהו.
  • 2 3K
    • הדוויג
    דיון שירת הברבור
  • הדוויג //
    • ארנסט מאלי (Ernest Lalor Malley) נולד בבריטניה בראשיתה של המאה הקודמת. חברי ילדותו תיארו אותו כטיפוס מופנם, בעל נפש פיוטית והתבוננות מעמיקה. חייו היו רצופים אבדן, סבל ומכאוב. דבר שֶמִן הסתם תרם למבטו הייחודי על העולם.
    בגיל 17 החל ארנסט מאלי לכתוב. בתחילה הוא ניסה את כוחו בכתיבת פרוזה, אך עד מהרה מצא את מקומו בכתיבת שירה.
    הייתה לו כתיבה עשירה ועמוקה, עשויה שכבות ורבת רבדים. לא רבים ירדו לעומק כוונתו והצליחו להבין את שיריו.
    הוא הושפע רבות מהשירה המודרנית, ובעיקר מכתביו של ריימונד סליפט שהיווה ה'השראה שלו לאמן אמיתי'. מאלי תיאר שהיה קורא את שיריו של סליפט עשרות פעמים ברצף. פעם מהר ופעם לאט, פעם בקול ופעם בשקט. הוא סיפר שכך היה מתחבר ליצירה מכיוונים שונים, ומוצא בה גוונים חדשים.

    בשנים הבאות כתב למגירה מאות שירים. הוא השקיע את כל כולו ביצירה שלו, אך הוא לא תכנן לשתף בה את העולם. הוא חשש שהעולם לא יבין אותה לאשורה. משום כך נמנע מלפרסם את שיריו בבמה כלשהי.
    מאלי לא כתב באופן סדיר. לפעמים היו יכולים לעבוד חודשים ארוכים בהם לא כתב מאומה, לעומת זאת היו שבועות בהן כתב שיר כמעט מדי יום.
    'השראה היא כמו אהבה', אמר פעם, 'אי אפשר לגרום לה להגיע, אך כשהיא שם, היא לא נותנת לך מנוח'.

    לאחר מותו ממחלת ה'גרייבס', מצאה אתל - אחותו של ארנסט - כמה מהשירים שלו ושלחה אותם למשורר מאקס האריס.
    מאקס האריס היה משורר ידוע בפני עצמו, אך מעבר לכך הוא נחשב לאחד מגדולי המבינים בתקופתו בשירה ובאמנות. הוא הוציא לאור את מגזין השירה הנחשב "Angry Penguins" (פינגווינים כועסים) שהיה אחת הבמות היוקרתית למשוררים מרחבי העולם.

    האריס התלהב מהשירים של ארנסט מאלי ופרסם אותם במגזין שלו. אחותו של ארנסט שלחה עוד ועוד שירים של אחיה, ואת כולם מאקס האריס פרסם במגזין שלו כשהם זוכים לתשבחות מהמבקרים, המשוררים והמרצים לספרות.
    גיליון הסתיו של Angry Penguins בשנת 1944 הוקדש כולו ליצירתו של ארנסט מאלי. הגיליון עוטר בציורים בהשראת שיריו של מאלי, אותם צייר סידני נולאן, שנודע בשנים שלאחר מכן כאחד הציירים האוסטרליים המובילים של המאה ה-20.


    טוב. רוצים לשמוע קטע? ובכן, מעולם לא היה אדם בשם ארנסט מאלי.
    את המשורר ארנסט מאלי ואת אוסף שיריו המציאו שני חיילים משועממים בני 26 ששירתו בצבא האוסטרלי. שני החיילים, ג'יימס מקאולי והארולד סטויארט, חמדו לצון מתוך כוונה ללעוג לשירה מודרנית, ולהוכיח שהיא חסרת ערך ספרותי. הם בדו את שמו של המשורר ואת סיפור חייו ה'טראגי' בתוך שעות ספורות. ושלחו את המכתבים למאקס האריס בשם אחותו הדמיונית של ארנסט המומצא.

    השירים הורכבו מקטעי משפטים שהועתקו מספרות אקראית, מילון אוקספורד ומילון ריפמן לחרוזים. כך למשל השיר: "ביצות מדמנות, בורות חפירה ומקומות אחרים של מים עומדים משמשים כבית גידול… כעת מצאתי אותך אנופוליס שלי", נלקח מילה במילה מחוברת הדרכה של הצבא לשהייה בתנאי בתי גידול של יתושים.

    השניים סיפרו כי "לא הושקעה כל מחשבה לטכניקת החריזה פרט להדגשה מדי פעם של הרשלנות בכתיבה… לאחר שסיימנו את מלאכת כתיבת השירים כתבנו הקדמה והצהרה יומרניות ביותר וחסרות כל משמעות… חלק זה לקח לנו יותר זמן מחיבור יצירותיו".

    ועכשיו תחזיקו חזק. כשהשקר הגדול התפרסם, האריס המשיך לדבוק בהערכתו לשירתו של מאלי על אף הלעג שספג, וטען ש'לעיתים המיתוס גדול יותר מיוצרו'...
    הצטרף אליו הרברט ריד, משורר ומבקר ספרותי בריטי נודע, ואחד ממיסדיו של ה-Institute of Contemporary Arts (מוזיאון לאומנות עכשווית) בלונדון. ריד טען שאפשר ליצור אמנות גאונית גם אם כוונת היוצר היא זיוף, חיקוי ולעג.

    גם משוררים מאסכולת ניו יורק נודעו בחיבתם למאלי. קנת קוצ', טען שמעשיהם של השניים ראויים לחיקוי אבל לא כאקט פולמוסי אלא כאקט אומנותי. ג'ון אשברי טען שכוונות אינן רלוונטיות לתוצאות, ושתפיסתנו של טוב, רע, אמיתי ומזויף נתונים לשינוי מתמיד. השניים לימדו את שירתו של מאלי באוניברסיטת קולומביה ובברוקלין קולג', וכללו שניים משיריו במגזין האוונגרד שהשתתפו בעריכתו "Locus Solus" בשנת 1962.

    את המסקנה ניתן למקאולי וסטיוארט לומר בלשונם: "עובדה זו אינה מוכיחה היעדר אינטליגנציה מוחלטת מצידם, למרות שיתכן שזה נראה כך. אך היא מוכיחה כי אופנה ספרותית יכולה להפוך לבעלת עוצמה היפנוטית עד שהיא גורמת להפסקת פעולתה של אינטליגנציה ביקורתית אצל מספר רב של אנשים".
    • תודה
    Reactions: תיקון קוראים, וי שלוק, ברסלב'ר ועוד 35 משתמשים38 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יעקב1245
    וכנראה לכן כאשר מניחים כל מילה בשורה משלה מבין הקורא את משמעותה הגדולה
  • 2
    • סקר
    3K
    • מ
    דיון הצטרפתי ל"קהילת סופרים מקצועיים" כי...
  • מטאלי //
    • לא נעים לספר, רק ממש לאחרונה התוודעתי ל"שינוי השם" שנעשה לפורום הכתיבה, כידוע שם הוא מהות ולאחר שינוי השם דכאן, התעניינתי האם גם המהות השתנתה?
    האם תמהיל היוצרים והאמנים כאן השתנה?
    האם הקהילה החדשה הזו אמורה להשיג מטרות אחרות מאז שהצטרפנו אליה אי שם בתחילת המחצית השניה של המאה העשרים ושתים?

    אודה לתגובותיכם המאירות והמחכימות, וכן להצבעתכם בסקר.
    בהצלחה!
    • תודה
    Reactions: אשר שרבר, יאן ו-מ. י. פרצמן3 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    P
    palm
    הכתיבה אמנם חביבה עלי אך לא הסיבה להצטרפות הצטרפתי כי אני רוצה להתמקצע בכישורי הכתיבה וכן לעשות...
  • 2K
    • מ
    דיון // השכנים מלמעלה עושים מסיבת עיתונאים //
  • מעצב פנימיות //
    • השכנים מלמעלה, שחלקם גם מתגוררים עמנו כאן, עשו מסיבה.
    הזמינו את גדי ויוני וחפרו להם כמו שצריך.
    אמנם אין לנו מצח להרים ראש, אבל צורה היא וללמוד אנו צריכים.
    ראשית חכמה, חילוק בולט בין שתי הגישות של הני צנתרי.
    בעוד שגדי הולך ובונה עיקר שיטתו בגישה שמה שלא תעשה תמיד תישאר אפס
    הרי זה לעומת זה עשה האלוקים ויוני מוצא לכל אחד מקום להתגרד בו.

    האסוציאציות הראשוניות הן הגישה הליטאית-מוסרית-רוסית על אפסיות האדם,
    מול התפיסה החסידית-ברסלבית של זרימה ופשיטות, וכמפורסם 'כמה לא פשוט להיות יהודי פשוט'.
    ממש 'ציור חי' של דרכים שונות בעבודת ה', קריירה, בישול ואומנות אחזקת האופנוע. (ע"ע)

    יש מקבילה מעניינת בין שתי הגישות לשיחה בין שולי רנד לרב אורי זוהר על צורות תשובה שונות.
    הדברים נוגעים גם לפארברענגען דכאן מכמה וכמה פנים.

    היו ברוכים ותזרמו בתוך משוואה.
    • תודה
    Reactions: יענקי R, תודה לה', undo ועוד 18 משתמשים21 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נתיבה
    חרשתי חרוש ושוב ודווקא בעיני היה נראה כי גדי לא חילק אפסים הוא דרבן להיות "עוד אחד" ולא כמו...
  • 3 4 5 12K
    • מ. י. פרצמן
    דיון סלחני הקיטש
  • מ. י. פרצמן //
    • קישור לבלוג: סלחני הקיטש / מ. י. פרצמן

    נכתב ע"י מ. י. פרצמן:
    וזה הביא אותי לשאלה הבאה:
    למה, למה אנחנו, בתור עם הקוראים, לא יכולים לוותר קצת לסופרים באזור הקיטש? הרי אם נהיה יותר סלחניים, ונרשה לסופרים להשאיר גיבורים מועדים לתליה בחיים – לא היינו צריכים לספוג כל כך הרבה אבידות!
    לחצ/י כדי להרחיב...
    סלחני הקיטש

    הקונפליקט:

    הוא הזיע. ידיו רטטו. צמרמורת קרה טיפסה במעלה גבו, מטלטלת את כולו. הוא התהפך לצידו השני, מנסה לסלק את תרחישי האימה, ללא הצלחה.

    חרדה אחזה בו, אימה מוחשית. הוא היה מסוייט. צרחה חדה, מזעזעת, פילחה את האויר והוא התעורר, מבועת.

    נטל את הטלפון בידיים רועדות, מקיש במהירות את המספר שהכיר כבר בעל פה, שהעלה לו בכל פעם תרחישי זוועה חדשים. צלצול, שניים, וקול שקט ואכזרי המודיע לו שהגיע לתא קולי.

    העורך שלו נטש אותו. ניתק קשרים.

    הוא לבד.

    הפחד וחוסר האונים היו מוחשיים ומאיימים, גורמים לבחילה זוועתית לערבל אותו. הוא היה לבד. נואש.

    רגשות האשמה הנוקפים לא איחרו לבוא. למה, למה בעולם הסכים להכניס את עצמו לכל הסיוט הזה.

    ומה, מה יעשה עכשיו.

    למה הסכים אי פעם להיות סופר?!

    צד ראשון:

    "בסדר, בסדר!" הוא צרח. "אני אהרוג אותו! תעזבו אותי כבר!"

    הם לא עזבו אותו. קרים, אכזריים ונוקשים, המשיכו להתעלל בו ללא הפסקה. הם לא האמינו לו. ובצדק.

    "די כבר!" בכה, מנסה לדבר אל ליבם, "אני אהרוג אותו! תעזבו אותי! אני אהרוג!"

    הדמעות, הצרחות, הבעיתו אפילו אותו. אבל הם לא השתכנעו. הם ידעו שהקריעה הפנימית וחיבוטי הנפש שלו עלולים לגרום לו לבסוף להחיות את האיש. והם היו נחושים בדעתם לא לאפשר לו לשגות בטעות האוילית הזו.

    "תעזבו אותי..." הוא יבב, ללא הועיל. רגשות האשמה עדיין היו חזקים יותר ממנו, אימתניים וסוחטים את כל כולו.

    הוא ידע שהוא לא יכול להרוג אותו. באותה בהירות בה ידע שאין לו ברירה אלא להרוג אותו.

    אבל הוא לא יכול. הוא גם לא יכול שלא.

    אם הוא יהרוג אותו, הקוראים יהרגו אותו.

    צד שני:

    היה לו קר. אלפי כוכבים שייטו בחלל החדר, קרבים ומתרחקים, מסתחררים במחול עוועים מטורף. הם קרבו אליו באיום, שאגו מולו בקולות מהדהדים, מבעתים.

    הם הניפו לעברו אצבע נוראית. אצבע אכזרית. הפנו לעברו את האשמה החמורה מכל, "רוצח".

    הוא צרח מבכי, מסוייט מייסורים. מרט את שערותיו בייאוש. הוא היה חסר אונים ולא הייתה לו שום דרך מוצא. הדמעות זלגו במורד לחייו בלי מעצור, ליבו סחוט. "אני..." הוא ניסה, "לא..." לגם אויר, "לא... רוצח. לא".

    הם לא האמינו לו. הרימו את הדפים מול עיניו, מראים לו את הדם שהוא שפך, שחור על גבי לבן.

    "בסדר". הוא נסחט סופית. כבר לא היה לו מה להפסיד. "בסדר", לחש שוב. "אני לא אהרוג אותו".

    לרגע אחד היה שקט.

    ברגע לאחריו נשמע פיצוץ, אלפי סירנות מייללות החרישו את האויר, שואגים באוזניו. "קיטשי, קיטשי". הם קיללו. "נבוב. רדוד".

    *

    הפיתרון:

    ?
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, אריאלל34, רוח השראה ועוד 47 משתמשים50 //
    87 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לילך אור
    שני עולמות- רוחני (לא מוותר על עקרונותיו) וגשמי (עשיר ומכובד בממלכה) זה לא סותר את הצרות. הצרות...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה