קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
לכל עוסקי תורתך הי"ו.
לא בטוח שזה המקום, אבל אנסה.

פעם שמעתי מערכה נאה מאוד בשם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זי"ע, שדן בשאלה הידועה האם יוחנן אביו של מתתיהו שאנו מזכירים בעל הניסים, הוא הוא יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה פ' שנים ולאחר מכן נעשה צדוקי.
לאחר שמסכים שאכן הוא הוא יוחנן כה"ג (ינאי המלך, עי' ברכות כט.), הוא שואל אם כך איך זכה שיקבע שמו בהודיה לדורי דורות? ומיישב על פי המשנה בב"ק, הניח חנוני נרו מבחוץ חנוני חייב ורבי יהודה פוטר בנר חנוכה. חנוני הוא אותיות יוחנן, והוא הדליק בחוץ שכן הצדוקים היו מניחים את הגחלים על הקטורת מחוץ לקוה"ק ביוה"כ, ורבי יהודה פוטר בנר חנוכה היינו, שיהודה המכבי, נכדו, פטר אותו על ידי נר חנוכה שנקבע על ידו.
והוא נקבע על ידו מפני שהוא היה צדוקי וחתם את השמן לבדו משום שחשש משיטת החכמים שטבול יום אינו מטמא, ואת הכד הזה מצאו כשחזרו לבית המקדש. לכן זכה. וכך גם מוסבר הדבר שהכדים חתומים בידי כה"ג, דבר שלא מצינו שהיה מתפקידיו.

בקיצור, מדובר באריגה מופלאה ומאוד יפה. אני מחפש את הדברים במקור.
אני לא כל כך למוד בחיפוש שיחות שכאלה, אבל מכיוון שחשוב לי מאוד להגיע אל מקור הדברים ולדייק בהם, אם מישהו יכול לעזור לי ולהפנות אותי, או טוב מזה, לשלוח לי את הדפים המסורקים, תבוא עליו ברכת טוב. ואודה לו מאוד מאוד.
במגדניה של אוליז מכרו סופגניות בתוך קופסת קרטון, וסימור מדרום סודן, ישב על ארגז ירוק של תנובה וקיפל קרטונים במרץ. אוליז שנולדה במחנה עקורים בקפריסין למשפחה הונגרית, היתה עוטפת אותו בחמלה ששמורה אצלה רק לפליטים, אבל ביילה רוחל האופה היתה מקללת אותו ואת כל הגויים באידיש, ומסיימת כל קללה בנשיקה מזוזה ואמירת "אומיין".
ובדיוק כשאלתר יוחנן האייניקעל נכנס לחנות, אוליז הוציאה מהמטבח מגש עמוס בסופגניות, ואלתר יוחנן שהיה כבר גרוש עם ילד, ביקש ממנה איזה חמישים חתיכות, כי יש בחיידר "חומש סעודה", וצריך מהר מהר להביא את זה לפני ששוקי לרר מגיע לצלם את הרבה נכנס עם המשב"ק והמנהל.
"אני אעשה את זה לפי הקצב שלי, אייניקעל!" הודיעה לו אוליז בטון חריף, "הפציינטים שלי לא צריכים לחכות בגלל שהאלתר יוחנן רוצה פופציג חתיכות", התלהמה, "ברור?" שאלה אותו, נהנית מהמבוכה שהוא הפגין, אחרי הכל הוא חסיד מיכלשטט, ובין החסידות שלהם בהונגריה שלפני השואה, שררה מתיחות עזה.
"אומרים קליינטים", הוא מלמל לתוך המפתחות של הביואיק.
"אני אקרא להם איך שאני רוצה", אוליז התעצבנה, ובטעות הזריקה יותר מדי ריבה לסופגניה, "נישט גיפערלאך", היא מלמלה, "שיהיה לילד שיאכל את זה קצת רויטע בעקלך, לא יזיק, לבריאות", הסתכלה לראות אם אלתר יוחנן מזדהה עם מה שהיא אמרה.
לא, הוא היה שקוע בטלפון, צועק משהו על איזה פקידון במוסדות, הוא הזכיר לה את משולם שרגא שלה, שחושב שהוא מנהל את כל העולם, ובסופו של דבר היא זאת שמשלמת לו את המשכנתא.
רמקול מזדמן צעק מהרחוב "די לוויה פון הרב החסיד...וויל ארויס גיין פון רחוב שטראוס צו הר הזיתים!"
"אוי ווי!" היא נלחצה, "עוד חמש דקות והרחוב פה נסגר לגמרי".
אבל גם חמש דקות לא היו, בליל צפירות וסירנות נשמע מהרחוב, וג'יפ משטרתי התייצב מול החנות, חוסם את הכביש לרוחב, מול החרטום הכסוף של הביואיק של האיינקעל.
"משוגעים!" הוא התחיל לצעוק ולנפנף, "חכו רגע, אני רק מביא סופגניות וזז!"
"הוראה של מפקד המחוז", ציין קצין במשקפי שמש, "לא זזים לפני שתים עשרה, בהערכה גסה", הוא הוסיף, "אני לא מאמין שלפני אחת בצהריים יסתיים כאן משהו".
וכמו לאשר את דבריו, גל של אנשים בשחור, שקיות ניילון על הכובעים, ואבל מעורב באקשן מילאו את הרחוב.
"בבקשה!!" הוא התחנן לפני רפ"ק אורן, "תן לי רק להזיז את האוטו, אני אסע רק רוורס!"
"אין לך מה להתחנן, שמור את הדמעות לכיפור", הודיע לו אורן, "הרכב לא זז בלי אישור של מפקד מחוז".
טלפונים לליצמן, דרעי, פירר, ודונאלד טראמפ לא הועילו, וגם אם היו מועילים, לא היה כבר לאן לזוז. עשרות נערים ובחורים התגודדו סביב הרכב, במטרה לצפות באדמו"ר שחוזר אליו. משפחת שטיינר אנשי חסד של ממש, פתחו עמדת מים ליד המגדניה של אוליז, וכל עובר אורח התעכב ליד העמדה, בירך שהכל ושתה.
אלתר יוחנן המיואש התחיל לחשוב ביזנס, כמה הוא היה עושה מכל בקבוק מים שהשטיינר האלה פשוט מבזבזים. אוליז עמדה בפתח החנות וצפתה במתרחש, "איינקעל!" היא קראה לו, "במקום לחשוב על כסף, תחשוב על שידוך".
"מצחיק מאוד", הוא הפטיר וחזר להרהר בבקבוקים הריקים שיחזיר בעבור 30 אגורות, תכפיל את זה באלפיים, זה יוצא לא רע.
"סופגניה אכלת?" הזקנה החליטה להטריד אותו, "בוא, תטעם אחת, ריבת חלב, זה ממש טעים".
אבל הוא היה רעב ונכנס בחזרה לחנות, שם חיכו לו חמישים סופגניות, מתוכן עשרים ארוזות, ושלושים סתם נחו על המגש. סימור שהיה אמור לארוז אותן, צילם עכשיו את ההלוויה בסלולרי שלו, הוא בטח שולח לחברים שלו מסודן, והם מחזירים לו:"חחח מה זה כל השחורים האלה?"
"תקשיב איינקעל!", היא אמרה לו ותחבה לו סופגניה ביד, "אתה יודע למה כל כך מסריח כאן?"
"מסריח?" הוא שאל בתמימות.
"אוהו!" היא ענתה, "זה כי אנשים שופכים פה את כל השטינקע פעקאלאך שלהם, שקים על גבי שקים של צרות ובעיות, ואתה יודע מה? אף אחד לא מנקה את זה מפה, הכל נשאר פה בחדר וחצי הזה, בין השולחן שם בפינה, לקופה רושמת שם, ולברכת הבית בצד שני".
לרגע היה נראה שהוא סתם בוהה באוויר, אבל בפנים משהו בער לצאת, פמפם רקע ביציאה, ואז נשפך החוצה. הוא סיפר לה הכל, על הגירושין, השידוכים המביכים, הילד שלא נותנים לו לראות, הביואיק עם החלונות הכהים שמסתירים את הדמעות, הלחשושים בשטיבל, הכל פשוט נשפך שם כמו ריבה רותחת שמפעפעת בתוך סופגניה לוהטת, ובנגיסה לא זהירה משפריצה על הפנים נוזל אדום ומסוכן.
אפילו ביילה רוחל הפסיקה ללוש את הבצק וקפאה על השולחן המקומח, אפילו טימור הסודני כיוון אליו את המצלמה, והעביר את הסיפור שלו בשידור חי אל החברים שלו בארץ כוש.
"ביילה רוחל!" הזדעקה אוליז, "למה את בוהה בו כמו איזה פסל מזהב? תקחי את התהילים שלך ותגידי איזה קפיטל או שנים.
"אני לא יודעת לקרוא!" נבהלה ביילה רוחל.
"לא חשוב", אמרה אוליז, "תעשי כאילו את יודעת, נו מהר".
וגם אוליז בעצמה פתחה ספר תהילים, ולא הפסיקה להתפלל עד שכמעט עברה כל הלוויה, וספר התהילים כמעט שנמס מהדמעות שלה.
מעט לקוחות מזדמנים הציצו לחנות, אך החנות היתה מעוצבת כך, שמלבד כמה יודעי חן, איש לא שיער אלו מעדנים מסתתרים במדפיה. וחסידי מיכלשטט היו מכורים לסופגניות של אוליז, למרות שידעו את האיבה שהיא נוטרת להם עוד מימי אבותיה בהונגריה.
"קח תתפלל", אמרה לו אוליז והעבירה לו את ספר התהילים הבלוי שלה, "אני צריכה לסדר פה את הבקלאוות לברית של הפרענקלאך", אמרה בגזענות גלויה ללא שמץ של הסתרה או צידוק עצמי.
אלתר יוחנן נטל את התהילים לידו, ובתחושת 'תמות נפשי עם פלישתים' התחיל לומר מפרק א', ואז המשיך לב', וגם לד' ה' ויא'
"אייניקעל!" הוא שמע צעקה מתוך מסך הדמעות ששטפו את עיניו, הוא הרים את הראש מהתהילים וראה את החנות ריקה ונקיה, ברחוב דלקו פנסים, והלוויה חלפה מזמן. "נראה לך שבגלל שקנית כמה בולקעס אתה יכול להישאר כאן לכל החיים?!" אוליז נשמעה רגוזה, "אתה טועה, תן לי לסגור את החנות וללכת הביתה".
אלתר יוחנן התרומם מהכיסא, סגר בנשיקה את ספר התהילים לא לפני שהוא בודק איפה הוא אוחז, פרק קכא, החזיר לאוליז את ספר התהילים, ויצא בחיפזון מהחנות.
הביואיק חיכתה לו, קרה ומלאת אדים, הוא נכנס וניסה להניע, לא מניע.
"מה קורה?" אוליז היתה מטושטשת מבעד לאדים שעל החלון. "הבן שלי בידידים, הוא בטח יוכל לעזור לך", היא הכתיבה לו מספר, ולאחר שלוש דקות, הופיע איש צנום וערני, לבוש בסרבל עבודה וציצית גדולה.
"תפתח מכסה מנוע", הוא ציווה, חיבר בזריזות סוללה ניידת, והאוטו התעורר לחיים
"סע לשלום!" הוא סגר את מכסה המנוע, ונעמד על המדרכה ליד אמו, "מה נשמע ממהלה?!"
"הכל בסיידר מיקלוש", ענתה לו והביטה בו בחיבה, "נראה לי מצאתי שידוך לאסתר דבוירה שלך, מה אתה אומר?" הביטה לעבר הביואיק המתרחק.
"אני אומר שכדאי שיטפל במצבר שלו", אמר בחיוך, עלה על האופנוע, ונסע לבשר לאסתר דבוירה שיש לו רעיון חדש לשידוך.
שיר שכתב בעלי שליט"א
שווה קריאה!!

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה (ישעיה כ"ו ט)
שיר הדביקות

לַיְלָה לַיִל, עַל מִשְׁכָּבִי עָלִיתִי,
אֶל תּוֹך הַכַּר, אֶת רֹאשִׁי נָטִיתִי,
הֵיטַבְתִּי הַפּוּךְ, אִמַּצְתִּיהוּ לַחֵיק,
אַךְ שֵׁינָתִי מִמֶּנִי, הִפְלִיגָה הַרְחֵק.

חַשְׁתִּי בְּקִרְבִּי רֵיקוּת וְחָסֵר,
הַשִׁמָּמוֹן בְּתוֹכִי עָלָה וַיְנַסֵר.
אֶל לִבִּי נֶעֱצַבְתִּי, מַדּוּעַ חָלִיתִי,
פֶּתַע הִתְעוֹרַרְתִּי, הֶאָח מָצָאתִי.

חָשָׁה נַפְשִׁי כִּיסוּפִים אֶל אוֹר,
גָבוֹהַּ, נֶעְלָם, זַךְ וְטָהוֹר,
כָּלְתָה נִכְסְפָה אֶל חַצְרוֹת אֲדוֹנֶיהָ,
צוּר מַחְצַבְתָּהּ, נֹעַם עִדּוּנֶיהָ.

תַּרְתִּי בְּלִבִּי מְצוֹא לָהּ מָזוֹר,
לְחַזְקָהּ לְאַמְצָהּ וּבְחַיִל לֶאֱזוֹר,
הָשֵׁב לָהּ תִּקְוָתָהּ, וְצַעֲרָהּ לְפַכֵּחַ,
בְּנֹחַם אַהֲבָתָהּ, יְגוֹנָהּ לְשַׁכֵּחַ.


אָמַרְתִּי אֵלְכָה, אָשׁוּבָה אֶל מְאַהֲבִי,
צוּר מִשְׂגַבִּי, חֶמְדַת לְבָבִי.
אֶדְבְּקָה בִּכְבוֹדוֹ, בְּטוּבוֹ אֶשְׂמְחָה,
אֶתְרַפְּקָה בְּחֵיקוֹ, בְּיֵינוֹ אַנַסְכָה.

כְּרֶגַע נֶעְצַרְתִּי, אֵיך אֵלָיו אֶקְרְבָה,
אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, סְבִיבוֹתָיו שַׁלְהָבָה.
נֶאֶלַמְתִּי דוּמִיָה, בִּלְבָבִי אֵין מִילָה,
הַחֲלוֹמִי נָגוֹז, תִּקְוָתִי נִכְשְׁלָה.

שָׁבֹה וְרָאִיתִי, לֹא אָפְסָה הַתּוֹחֶלֶת,
הָאֵר לְנַפְשִׁי וּבָעֵר הַגַּחֶלֶת,
אֶדְבְּקָה בַּחֲכָמִים, בְּצִלָּם אֶסְתּוֹפַף,
אֶשְׁמְעָה תּוֹרָתָם, בְּסַפְסַלָּם אֶצְטוֹפַף.

אֶקְשְׁרָה נַפְשִׁי, בִּקְדוּשַׁת הַתּוֹרָה,
אוֹקִידָה לִבִּי בְּשַׁלְהֶבֶת אוֹרָהּ,
אֶשְׁתַּעְשַׁע בְּחוּקֶיהָ, אֶגַע בִּסְבָרוֹתֶיהָ,
אֶצְפּוֹן בְּקִרְבִּי צוּף אִמְרוֹתֶיהָ.


כזכור לכל הגולשים והנרשמים חסרי המזל, השקנו סדרה של קורסים לכל גיל ולכל תקציב ולכל מגזר.
כזכור הקורס המבוקש ביותר היה פולחן האישיות ובו למדנו לייצר פסלים של עצמנו ולהאדיר את שמנו.
הנה הלינק למי שפספס-
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=2035107&postcount=1

למה זה מעניין אותנו היום?
כי אחד הבוגרים היותר מוכשרים שלנו- הפתיע את המדינה!
הנה כותרת אמיתית באתר JDN
פסל בדמותו של נתניהו הוצב במרכז כיכר רבין בתל אביב
--
פסל מוזהב המתנשא לגובה של 4.5 מטרים ומעוצב בדמותו של ראש הממשלה נתניהו, הוצב במהלך הלילה ע"י פעילי שמאל במרכז 'ככר רבין' בתל אביב • לדברי האמן שבנה את המוצג: "המטרה היא לבחון את גבולות חופש הביטוי בישראל 2016"
תושבי רחוב אבן גבירול בתל אביב המשקיף לעבר בנין העירייה וככר מלכי ישראל, התעוררו הבוקר ושפשפו את עיניהם בפליאה כשהביטו אל הנוף הנשקף מחלון ביתם וראו את דמותו המוזהבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצבת לה בגאון במרכז הכיכר.

מדובר בפסל מוזהב בדמותו של ראש המשלה נתניהו המתנשא לגובה של 4.5 מטרים שהוצב במהלך הלילה על ידי אמן ישראלי במרכז 'ככר רבין', כאשר לדברי האמן המטרה היא לבחון את "גבולות חופש הביטוי בישראל 2016".

כבר עתה ברור כי מדובר בפעילות יזומה וביטוי לתסכולם של אנשי שמאל, המכוונים נגד ה'שלטון הדקטטורי' של ראש הממשלה נתניהו שהבהיר במהלך השבוע האחרון כי הוא "מתכוון להישאר בזירה עוד זמן רב" ועל רקע העימות המתוקשר והנמשך כל העת בין נתניהו לכלי התקשורת.

לדברי האמן המבקש לשמור על אלמוניותו, "המטרה היא לבחון את גבולות חופש הביטוי בישראל 2016 – מה קורה כשאני מציב פסל כזה? האם זה גורר סנקציות, כמו מעצר למשל, או שרק יסירו אותו?".

לדבריו, הוא בסך הכל "מבקש לבחון את האינטראקציה שלו עם הקהל, ולראות לאן אנשים לוקחים את זה".

האמן שעבד על הרכבת הפסל במשך כשלושה חודשים טוען כי מעולם לא עסק בפעילות פוליטית – העבודות שלי לרוב עוסקות בחופש, שרלוונטית לכאורה גם בעניינו של נתניהו".

יצויין כי מאז שעות הבוקר נוהרים המונים לעבר הכיכר ומצטלמים על יד המיצג, שצפוי ככל הנראה להיות מוסר בשעות הקרובות על ידי העירייה לאחר שהוצב שלא כחוק.

http://www.jdn.co.il/news/israel/771986

אנו מצפים לראות עבודות נוספות של בוגרי הקורס!


---
(להסיר לזות שפתיים- האמת היא שהקורסים בוטלו ולא קוימו כלל עקב ריבוי הנרשמים ומיעוט המשלמים... אנו שוקלים לפתוח במבצע התרמות לכיוסי הוצאות הפרסום של הקורסים הכושלים..)

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה