קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
מוזיקאי נחשב ביקש ממני מילים לניגון מרטיט שהוא הלחין.
כתבתי מילים, המוזיקאי גיחך.
שיגחך!
בינתיים העליתי אשכול זהה גם בפורום מוזיקה, כי יהיה מדהים אם מישהו ממש ישיר את השיר ויראה למוזיקאי לא לגחך גם על דברים מזורים.

הנה זה:
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

אין לי פורשה
אין לי בנטלי
אין לי מרצדס קלאס אס
אין לי פרארי
אין לי בי אמ וו,
אבל יש לי ריקשה [קולות שקשוק]

פזמון
~ריקשה, ריקשה, ריקשה~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

אין לי אי פרטי
אין לי אגם משלי
אין לי מטוס אישי
אין לי אחוזה אנינה
אין לי מגרש גולף
אבל יש לי ריקשה חלודה

פזמון
~חלודה, חלודה, חלודה~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

אין לי נהג צמוד
אין לי עוזר אישי
אין לי סוללת יועצים
אין לי חברה בבעלותי
אין לי מניות ב APLLE
אבל יש לי ריקשה שנוסעת

פזמון
~נוסעת, נוסעת, נוסעת~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

אין לי דרכון שחוק מרוב חתימות
אין לי רעמת שער לבן ופרצוף מטופח
אין לי חולצות עם ריח של מליונים
אין לי מכנסי מעצבים אפרפרות
אין לי צעיף קשמיר דקיק
אבל יש לי ריקשה חורקת

פזמון
~חורקת, חורקת, חורקת~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

אני לא יזם נדל"ן מלייאן
אני לא ראש ממשלה תככן
אני לא ראש שר מורם מעם
אני לא איש עסקים מפונפן
אני לא מנכ"ל מותג אופנה
אני רק נהג ריקשה לכל מטרה

פזמון
~מטרה, מטרה, מטרה~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו

יש לי ריקשה והיא מושלמת
יש לי ריקשה שדוהרת בירידות
יש לי ריקשה שיש בה ציליה
יש לי ריקשה שעוברת בקלות את הטסט
יש לי ריקשה שהיא רק בת ארבעים שנה

- אקורד סיום -
פזמון
~שנה, שנה, שנה~
פזמון רקע
איזהו עשיר השמח בחלקו
איזהו עשיר השמח בשלו
איזהו עשיר השמח בגורלו
  • 638
  • צפה בקובץ המצורף 975863

    זיקית זו לא היה יודע...מה היא אוכלת...היה יושב אבא וקולף רימון יצאה תולעת...ואכלה אותה הזיקית.(סנהדרין קח' ב')
    בַּסָּ'ד
    צְבוּעָה?

    לַזִּקִּית
    עַיִן בּוֹלֶטֶת
    לְכָל צַד סוֹבֶבֶת עוֹקֶבֶת
    שֶׁלֹּא יַפְתִּיעוּ אוֹתָהּ
    פִּתְאוֹם

    עַל כָּל עָנָף וְגֶזַע
    תַּסְמִיק תַּחֲלִיף
    הַצֶּבַע
    שֶׁלֹּא יְזַהוּ אוֹתָהּ
    אוֹר יוֹם

    הַלָּשׁוֹן מִשְׁתַּרְבֶּבֶת
    הִיא נִרְאֵית כְּשׂוֹחֶקֶת
    מְהִירָה מְזַנֶּקֶת-
    נָפַל טֶרֶף, חָרַק בָּרֶשֶׁת
    מַעֲדָן לְלַקֵּק
    לִטְעֹם

    וּבַמִּדְרָשׁ
    מֵרָקָב רִמּוֹן
    כְּמוֹ חֲלוֹם
    תּוֹלַעַת לִקְרָאתָהּ
    שמְצִיצָה

    וּבְכֵן...

    הַאִם הִיא אַרְסִית צְבוּעָה?
    אוּלַי אַכְזָרִית, אֶפְשָׁר
    רְשָׁעָה?
    וּמָה הַחִיּוּךְ הַזָּחוּחַ
    הַמָּתוּחַ, מָה?

    אַבְחָנָה-בָּרוּר!

    הִיא לֹא צְבוּעָה מִשְׂחָק
    -הַצָּגָה
    גַּם לֹא רָעָה! שֶׁבְּחִיּוּךְ סֶרְקַזְם
    -טוֹוָה מְזִמָּה

    הִיא פָּשׁוּט
    פַּחְדָנִית
    חַשְׁדָנִית זְהִירָה

    בְּרֹאשָׁהּ יֵשׁ אוֹיֵב וְצָרָה
    וּמָה שֶׁאֵין לָהּ...
    קָשֶׁה לְהַאֲמִין!

    מְטַפֵּל קָבַע:
    אֵין לָהּ בִּטָּחוֹן עַצְמִי...

    צפה בקובץ המצורף 975863
    ב''ה.

    עוֹדֶנִּי עוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּפַעַם הַשְּׁלוֹשִׁים אֶלֶף
    חָמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנָה-עָשָׂר בְּרָכוֹת.
    וָשׁוּב אָמְרוּ שְׂפָתַי;
    רוֹפֵא חוֹלִים
    וּבִרְכַּת הַשָּׁנִים
    וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.
    וְלֹא הִגַּעְתִּי אֲפִלּוּ עַד חֶצְיוֹ
    מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְהַרְגִּישׁ
    מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לִכְאֹב
    מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ
    עַל הַחוֹלֶה שֶׁיָּבוֹא מָזוֹר לִכְאֵבָיו
    עַל הַשָּׁנָה שֶׁתִּתְבָּרֵךְ.

    וְעַל מָה שֶׁהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם.
    שֶׁהָיָה הָעוֹלָם זַךְ יוֹתֵר.
    שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם עוֹמֵד בָּרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָּהּ
    כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ מקוֹם
    אֱמֶת. הָיָה נוֹהֵג בַּעֲנָוָה. הָיָה נוֹהֵג בְּיֹשֶׁר.

    כֵּיוָן שֶׁיָּדַע הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם כֹּהֵן הָרוֹאֶה נְגָעִים
    וְהָאָרוֹן יוֹצֵא מִן הַמִּדָּה וְשָׁב אֵלֶיהָ.
    הָיָה הָעוֹלָם זָע, הָיָה הָעוֹלָם נַעֲשָׂה עָדִין יוֹתֵר.

    וְהָיוּ נוֹסְעִים אֶל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ וּמִמֶּנּוּ,
    וְהָיְתָה הָאֱמֶת הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת.

    זֶה לִי הַפַּעַם הַשְּׁלוֹשִׁים אֶלֶף
    חָמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁתַּיִם
    עוֹדֶנִּי עוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם,
    וְחוֹכֵךְ בְּדַעְתִּי אִם פָּסַעְתִּי וְלוּ תְּפִלָּה אַחַת אֶל מָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל,
    שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ.
    רני עקרה / י.מ.י.


    רָנִּי עֲקָרָה, שָׁנִים שֶׁהִיא חִכְּתָה, לָהּ לְבַדָּהּ, הָיְתָה שְׁמָמָה,

    רָנִּי עֲקָרָה, גַּם בְּשִׁפְלוּת נַפְשְׁךָ גָּבְהָה, וְהַיּוֹם יָדְךָ גָּבְרָה,

    רָנִּי עֲקָרָה, רְאִי הָפַכְתְּ אֵם מִשְׁפָּחָה, רָנִּי, אֶת אֶרֶץ הַבְּחִירָה,

    רָנִּי עֲקָרָה, כִּי גַּם הַגֶּפֶן פָּרְחָה, וְהָאָרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ.



    רָנִּי עֲקָרָה, הִנֵּה פָּרָשָׁה יוֹנָה כָּנָף, וְשָׁבוּ בָּנִים, לַמְרוֹת וְעַל אַף,

    רָנִּי עָקְרָה, רְאִי עוֹמֵד הוּא בְּסַף, עוֹד רֶגַע קָט, וּכְאֵבֶךְ נֶאֱסַף,

    רָנִּי עָקְרָה, גַּם בַּגָּלוּת עַמְּךָ זָכַרְתְּ, הִנֵּה בָּא הַיּוֹם, לוֹ צִפִּיתָ וְכָסַפְתְּ,

    רָנִּי עָקְרָה, תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה, רָנִי, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה.



    רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן, הִנֵּה שַׂמְתְּ עֶדְיֵךְ לַגָּאוֹן,

    לֹא עוֹד מִלְחָמָה, לֹא עוֹד חֲרוֹן, הִנֵּה כִּי בָּא, יוֹם אַחֲרוֹן.

    וּמַנְגִּינוֹת שִׁירָיִךְ בְּחַצְרוֹתַיִךְ, עַד הַסּוֹף נֵלֵךְ רַק אַחֲרַיִךְ.

    וּבְשִׁיר מִזְמוֹר, לָךְ שִׁיר נִגְמֹר, וּלְצִיּוֹן אֱמֹר, אָשׁוּב אֵלַיִךְ.

    עוֹד יִשְׁמַע בְּהָרֵי יְהוּדָה קוֹל שִׂמְחָה, קוֹל שָׂשׂוֹן קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה,

    קוֹל מִצְהֲלוֹת הָאוֹהֲבִים, וּנְגִינוֹת הַנְּעָרִים, הַמְּחַכִּים הַמְּיַחֲלִים.
    כשבאים למתג את השפה הגבוהה - לרוב יכרכו אותה עם דיבור 'מלרע'.
    זה נכון, אבל רק מפן מסוים. השפה מכילה מילים רבות שהגייתן מלעיל והן מצטלצלות בחן רב.
    עד כדי כך שבשירה, כיון שנקודת המוצא מתחילה בציפייה למילים 'מלרע'יות, דווקא 'מלעיל' כשהוא משובץ נכון - הוא הוא המנצח הגדול.
    אתמקד בצורה אחת מצויה מאד, והיא - סיומת 'סגול-סגול'.
    ברשות הרב
    @אוריצפת אביא את שירו הנפלא האחרון כדוגמה:
    אַל תְּדַבְּרוּ עַל לֵב

    אַדְמַת הַבּוּר, זְרוּעָה טַרְשֵׁי בַּזֶּלֶת
    גַּם הִיא עָרְגָה לְנַהַם הֶנֶף הַקַּנְקַן
    כָּמְהָה לְלַחַשׁ בֶּתֶר
    חֲרִישָׁה.
    קַרְקַע בְּתוּלָה, מֻשְׁפֶּלֶת
    נוֹתְרָה צְמֵאָה, מְבֻיָּשָׁה
    כִּי לֹא עָבַר בָּהּ נֹחַם תֶּלֶם
    לֹא לָטַף לָהּ, אַף לא חֶרֶץ נֶעֱקָם
    וְלֹא קָשַׁר לָהּ כֶּתֶר
    לְרֹאשָׁהּ.

    תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, תְּקִיעָה וָטֶפֶשׁ.
    לֹא סוֹרַק בְּשַׂר הַלֵּב
    בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל
    יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְלוּ סִימָנֵיהֶם עָמְקוּ
    שׁוֹפָר בְּעִיר, וְלֹא חָרְדָה בִּי נֶפֶשׁ
    טָחָה עַיִן, גַּם אָזְנַיִם נִפְקְקוּ
    נֶאְטַם הַדֶּמַע, הַכְּאֵב
    קָהָה לְקוֹל הַמְּסַלְסֵל.

    אַדְמַת הַבּוּר, בַּזֶּלֶת סֶלַע
    אֲשֶׁר חִכְּתָה, אִוְּתָה לְפֶלַח
    עוֹד מְקַוָּה לוֹ, לַחוֹרֵשׁ.
    וְכִי יָבוֹא –
    הִיא מִתְעַנֵּית וּמִתְיַסֶּרֶת בִּסְלִיחָה
    הִיא נַעֲנֵית וּמִתְמַסֶּרֶת וּשְׂמֵחָה
    לִדְרשׁ וּלְהִדָּרֵשׁ
    בְּהִמָּצְאוֹ.

    (וּמַה לִּבִּי? נָבַל, כְּפֶרַח אֶבֶן
    שֶׁנִּסְגְּרוּ עָלָיו.
    תּוֹעֶה, נוֹהֶה אַחַר הַהֶבֶל.
    אַל תְּדַבְּרוּ עָלָיו
    כִּי לֹא יָדַע לִקְרוֹא
    גַּם בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.)
    וואו!
    כל מילה מיותרת.
    ו...בונוס! שימו לב - כמה יופי מקבלות המילים המלרעיות כשהן באות אחרי הגיוון המלעילי [מסומנות בכחול].
    *
    עוד סוד קטן - לקראת ראש השנה אני חייב להתוודות בפני @שיילה , וכך היה מעשה:
    ידידנו המוכשר מאד כתב את הפוסט המשעשע הזה, ושם מופיעים קטעי ה'שירה' הבאים:
    'עוד השמש תעלה כדי לרדת, קרן אור האמש עלה קטן חומדת',
    'גל דוחף גל ולוחש בקצף, דל סוחב סל ובוחש בכסף',

    כשקראתי אותם, בין פרצי הצחוק נדחפה לה מין תרעומת - איך זה שתבנית יפהפיה כזו שמתנגנת כ"כ נעים באוזן מצאה את מקומה על שלחן הבדחנים?! (כן, בעיות של חנונים ופריקים. ידוע, ידוע...)
    המחשבה כשכשה בי עד שכעבור זמן קצר כבר 'היה לי' שיר -
    וְהָהָר עָשֵׁן
    סְנֶה בּוֹעֵר בְּאֵשׁ לוֹחֶשֶׁת
    לוֹחֶשֶׁת קְרַב
    אַל תִּירָא מִגֶּשֶׁת
    וְאֵיךְ אֶעֱלֶה בָּהָר
    וְאֵשׁ אֹכְלָה
    נְגֹעַ בְּקָצֵהוּ
    בְּלַהַט גַּחֲלָהּ

    רֹגַע הַיָּם הֶמְיַת גַּלָּיו
    לֵב וָעַיִן בִּי לוֹטֶשֶׁת
    מְתַח מִפְרָשׂ
    שׁוּט בִּי בֶּן יַבֶּשֶׁת
    וְאֵיךְ אַפְלִיג
    וּמַיִם לִי מָרָה
    וּמִי יִתֵּן בָּךְ דֶּרֶךְ
    כִּי תֵּהוֹם סְעָרָה

    *

    לָעַד תַּחְטִיא
    אִם לֹא תֹּאחַז בַּקֶּשֶׁת
    יוֹדֵעַ צָיִד אִישׁ
    רַק אִם יִפְרֹשׂ הָרֶשֶׁת
    וְאֵיךְ תֵּדַע
    אִם פַּז אוֹ לֶהָבָה
    כָּל הוֹן בֵּיתְךָ תֵּן
    נַסּוֹת בָּאַהֲבָה

    וְזוֹ דַּרְכָּהּ
    כּוֹחוֹת מַתֶּשֶׁת
    כִּכְאֵב כִּנּוֹר
    בִּמְשֹׁךְ עָלָיו הַקֶּשֶׁת
    וְאֵיךְ יָבִין הַזָּר
    אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע
    בַּמֶּה אֶמְשֹׁל לוֹ
    קֶסֶם טַעְמָהּ
    שלי שלך ושלך שלך.



    שָׁנָה בָּאָה שָׁנָה נִכְנֶסֶת,
    רוֹטֵט הָעֵט וּדְיוֹ בַּקֶּסֶת,
    אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ בָּהּ - לֹא נֶחֱרֶשֶׁת
    הֶמְיַת יוֹגֵב שׁוֹקְטָה נֶחֱרֶשֶׁת
    סֻכַּת שָׁלוֹם מֵעַל נִפְרֶשֶׂת
    יוֹנַת בַּשּׂוֹר כָּנָף פּוֹרֶשֶׁת
    תִּמְצָא מָנוֹחַ מִמְּעוּפָה
    בְּאַרְצֵנוּ תְּהֵא דּוֹרֶכֶת
    שָׁנָה שָׁנָה - תִּכָּתְבִי
    שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת
    *
  • 610
  • בָּאָה עֵת קְצִיר פֵּרוֹת הֶעָמָל,
    שֶׁעֲלֵיהֶם נִשְׁפָּךְ דָּם הָאָדָם.
    הָאָדָם אֲשֶׁר בְּכָל מְאוֹדוֹ דָּאַג
    לִנְטֹעַ אֶת הַזֶּרַע בְּאֲדָמָה רַכָּה
    שֶׁיּוּכַל לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ בִּמְנוּחָה.
    בְּמַיִם מְתוּקִים לְהַשְׁקוֹתוֹ
    גַּם בְּעִתּוֹת עֲקָרוּת הָעֲנָנִים.
    וּבִזְמַן שֶׁל שָׁרָב וְחֹם בַּיָּמִים
    לְהָסֵךְ בַּעֲדוֹ מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ חַמִּים.
    הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה הַמְּיֻחָלָה
    שֶׁבָּהּ נָתַן שָׁרָשִׁים הַזֶּרַע
    וְצַמֶּרֶת הָעֵץ צָמְחָה לַגֹּבַהּ,
    פָּרְשָׂה עֲנָפִים אֲרֻכֵּי גִּזְרָה
    וְעָטְפָה עַצְמָהּ בִּכְתֹנֶת יְרֻקָּה.
    הֵנֵצוּ פִּרְחֵי הָדָר מְלַבְלְבִים,
    נָבְטוּ פְּרֵי מֶתֶק זְהוּבִים,
    וְגָדְלוּ לִכְדֵי פֵּרוֹת מַשְׂבִּיעִים.
    נֶחְלַשׁ הָאָדָם מֵעֲמָלוֹ הָרַב,
    תַּשׁ כּוֹחוֹ, כָּבְדוּ רַגְלָיו,
    וַיֵּשֶׁב תַּחַת הֶעָנָף, וַיָּנַח.
    שָׁלַח יָדוֹ, קָטַף פֵּרוֹת עָמָל
    וַיֹּאכַל מֵהֶם וַיִּשְׂבַּע מְאוֹד,
    טָפְחוּ מֵעָיו, זָרַם דָּמוֹ
    שָׁבָה רוּחוֹ וְנִתְחַזֵּק כּוֹחוֹ.

    תַּמָּה תְּקוּפַת הַזֶּרַע וְהַקָּצִיר,
    וְהִנֵּה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן
    תְּקוּפַת הַחֹרֶף וְהַכְּפוֹר,
    נָשְׁרוּ הֶעָלִים, יָצְאוּ לְמַסָּעָם,
    הָעֵץ נוֹתַר עֵירֹם וּבַדַּד,
    אֶת פֵּרוֹתָיו אָכַל הָאָדָם,
    וְאֵלּוּ שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ לִפְלֵטָה
    הָרִקָּבוֹן בָּהֶם נָתַן תַּחֲלוּאָה,
    קָשְׁתָה אַדְמַת הַחֹרֶשׁ
    אֶת הַשָּׁרָשִׁים צִמְּקָה בְּיֹבֶשׁ,
    וַיִנְבֹּל גַּם הָעֵץ וְיָמוּת.
    כֻּסָּה הָרָקִיעַ מֵעֵין כֹּל
    בֶּעֲנָנִים אֲפֹרִים נוֹשְׂאֵי קֹר,
    זָעֲקוּ בְּקוֹל בְּחַבְלֵי הַלֵּדָה
    וּמִתּוֹכָם יָצָא הַשֶּׁלֶג הַנִּפְלָא.
    כָּךְ עָבְרָה תְּקוּפַת הַחֹרֶף
    עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר מִתְּנוּמָתוֹ הַקַּיִץ,
    וּבְמָחוֹל עַלִּיז פָּצְחָה הַשֶּׁמֶשׁ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר קָפָא בְּחֻמָּהּ הֵמֵסָּה.
    וְיֶאֱזֹר הָאָדָם גְּבוּרָה וּמַעֲדֵר,
    שׁוּב לַעֲמֹל בַּעֲמַל הַמְּיַגֵּעַ,
    לַחֲרֹשׁ בָּאֲדָמָה וְלִזְרֹעַ זֶרַע
    שֶׁיִּצְמַח וְיִגְדַּל לְשִׁבֹּלֶת זְהוּבָה,
    אוֹתוֹ יִקְצֹר וְיֶאֱגֹד בָּאֲגֻדָּה.

    שׁוּב תִּשֹּׁב בְּחָזְקָה רוּחַ
    וְאֶת הַקַּיִץ תַּשְׁכִּיב הִיא לָנוּחַ,
    וְשׁוּב יָבוֹא חֹרֶף קַר וְאָפֹר
    אֲשֶׁר בְּכוֹחַ יִטֹּל חַיִּים מִגִּבְעוֹל,
    תִּבֹּל שׁוּב כָּל הַצִּמְחִיָּה
    וְלֹא יִשָּׁאֵר מַאֲכָל לְאַף בְּרִיָּה.
    שׁוּב יֵעוֹר הַקַּיִץ וְיָשׁוּב הַחֹם
    וְתִפְרֹשׁ הַשֶּׁמֶשׁ זְרוֹעוֹת הָאוֹר.
    שׁוּב יָקוּם הָאָדָם וְיַעֲמֹל,
    וְיַחְרֹשׁ, וְיִטַּע, וְיִזְרַע, וְיֹאכַל,
    יִשְׂבַּע, וְיִתְחַזֵּק, וְיִטְפַּח, וְיָשׁוּב וְיָנוּחַ.

    פִּתְאוֹם כְּבָרָק הַמַּבְרִיק בְּחֹזֶק
    בְּלַיְלָה אָפֵל לְלֹא אוֹר רַק חֹשֶׁךְ,
    כְּעִוֵּר אֲשֶׁר אֵינוֹ רוֹאֶה דָּבָר
    שֶׁלְּפֶתַע נִתְפַּקֵּחַ וַיִּרְאֶה בְּעֵינָיו,
    וּכְשִׁכּוֹר הַלּוּטֶה בְּעִרְפּוּל הָרַעֲיוֹן
    כְּשֶׁמִּתְרוֹנֵן מִיֵּינוֹ, הַמַּר לְכָל עִיּוּן,
    כָּךְ הִכְּתָה בּוֹ בַּאֲדַם הֶעָמֵל
    אֲשֶׁר כָּל חַיָּיו עָבַד וְלֹא הִלֵּךְ בָּטֵל,
    זוֹ הַהַכָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ לֹא שָׂם לֵב.
    וַיֵּבְךְּ הָאִישׁ בְּכִיָּה נוֹרָאָה
    בְּמַר לֵב, בְּנֶפֶשׁ דּוֹאֵבָה,
    עֵינָיו הָפְכוּ לְמַעַיְנוֹת מַיִם
    הַנּוֹבְעִים לְלֹא מְנוּחַת צָהֳרַיִם.
    כָּךְ הִלֵּךְ וּבִכָּה הִלֵּךְ וּבָכָה,
    עַל עֲמָלוֹ אֲשֶׁר עָמָל
    בִּיגִיעַ כּוֹחַ, בְּזֵעַת הַגּוּף
    כָּל יָמָיו, בְּאֹמֶץ וּגְבוּרָה.
    אַךְ כָּל זֹאת לְלֹא מוֹתָר
    לַהֶבֶל הַיְּגִיעַ, לַהֶבֶל הֶעָמָל
    כִּי לֹא נוֹתַר מֵהֶם דָּבָר.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה