קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
טוב, דבר ראשון - גילוי נאות:
כשהעלתי את הקטע שלי לאתגר, הכנתי בראש (כמו ניקית טובה שמקשיבה לכללים) כמה אופציות לאתגרים במקרה ואני אזכה מקום ראשון.
אבל הבעיה היא שכל האופציות מתאימות למצב בו ילדים ישנים בשקט במיטות ואבות לא נרצחים ברחובות.

לכן, החלטתי על אתגר אחר, כזה שנותן כח.
האתגר שלנו יעסוק בימים שאחרי המלחמה (שבועות, חודשים, שנים..).
לאתגר תהיה רק הגבלה אחת: המיקום בו הקטע מתרחש.
המיקום כמובן יהיה עזה.

אז מה עזה כיום?
מקום בו מלמדים חיות לרצוח אנשים, מקום בו מחנכים על רציחת תינוקות וילדים.
מה עזה תהיה בעתיד?
אוו, כאן אתם נכנסים לתמונה.
שבו שניה, או שניות - לא באמת משנה לי - ותחשבו איך עזה תראה ביום שאחרי.
תפעילו את הדמיון, תתפרעו, השמים הם הגבול. (רק מתי שאתם מעופפים שם, תזהרו מציפורי הברזל החמודות שהחליטו להפריע לנו בשבועיים האחרונים).
אז קדימה, תחגרו חגורות כי אנחנו יוצאים למסע במנהרות הזמן העזתיות.

בהצלחה!
ולא פחות חשוב:
כרגיל, האתגר ננעל שבועיים מהיום.
כ''ג חשוון בעז''ה.

לנספח.
בס"ד
שלום לכולם,

כסופרים אנחנו אוהבים מצבי קצה.
כאלה שגורמים לסערה, להתרגשות, לצחוק, לדמעות ולזעם.
מצבים כאלה שנתקעים בראש ולא מאפשרים לקורא להתרכז אח"כ בכלום.
רגעים שגורמים לקורא להסתובב בחדר כארי בסוגר,
לקרוא שוב ושוב את הסצנה, ולשים לב לעוד משהו.
אנחנו נהנים באמת מהדקות הארוכות שהקוראים
מתייסרים מחולשותיהם של אנשים,
מטיחים את הראש בקיר או צוחקים עד דמעות.
הו אז אנו מחככים ידיים בסיפוק.
השגנו את זה!

למה זה קורה?
לא בגלל שאנחנו אכזריים, בכלל לא.
אלא כי הצלחנו באמצעות מילים ורק מילים,
לגעת בנקודת החיים, בלב הפועם בלי כפפות.
להשתחל לשם ולהעביר משהו מחיותנו שלנו - לקורא.

הרגעים האלו הם פסגת העונג ואולי גם השליחות של כל סופר.

ולאתגר.

עליכם לכתוב על רגע קצה כזה.
דיאלוג בין אדם הנוטה למות, גוסס ממש, לבין אדם אחר שכועס עליו.

הם יכולים להיות חברים, אויבים, אנשי מעלה וגסי רוח, איכר, תלמידה, עוזרת או נסיך.
הקטע יכול להכיל אהבה ישנה, שנאה חדשה, מרמור על העתיד לבוא, צביעות, פחד, שקט פנימי, בלבול או בוטות.
הוא יכול להתרחש ברחוב, בחנות, בשדה או בסמינר.
אבל הוא חייב להיות רגע קצה של סגירת או פתיחת חשבון חדש בחיים.
רגע שממנו שום דבר לא יוכל להישאר אותו דבר.
פעימת חיים עוצמתית.

השיפוט יינעל בד' תשרי.

סקרנית מאד לאן זה ייקח..
בהצלחה!!

וזה ה
נספח
בעז"ה


"אנטי-גיבור הוא הדמות הראשית בסיפור, שאינו מאופיין באומץ לב, גבורה, כריזמה או הופעה מרשימה.
...האנטי-גיבור הוא בעצם היפוכו המושלם של הגיבור הקלאסי. אמנם הוא מעורר לעיתים גיחוך או סלידה בתחילה, אך במהלך היצירה הוא רוכש את לבו של הקורא, שלומד שדווקא תכונותיו הזרות, המגוחכות, או לחלופין השליליות, הן אלו שמעוררות בנו אמינות." (ויקיפדיה).


חודש אלול הוא החודש המושלם לאנטי-גיבור.
האנטי גיבור לא השיג את כל מה שהוא רצה; הוא לא הגיע להיות מה שהוא מאמין בו; הוא מגיע לסוף השנה ומתבונן, בעצב, על כל המלחמות שהיה יכול לנצח והפסיד בהן.
חודש אלול הוא החודש המושלם לאנטי-גיבור.
כי בחודש אלול, כך מובא בחסידות, המלך מגיע אליו. אל השדה.
המלך לא נמצא בהיכל מלכותו, מוקף בשומרים ומעורר יראת כבוד ופחד, כמו שיהיה בחודש תשרי.
בחודש אלול המלך יוצא מהארמון, לבוש בבגדי מסע נינוחים, הבעת קבלה ובת צחוק על פניו, והוא מגיע עד אליו. אל האנטי-גיבור.
אותו אנטי גיבור שלא מצליח לומר תפילה ארוכה, משתפכת; שיש לו רק מילים בודדות, וגם הן יוצאות בקושי. הוא לא יכול להבטיח הבטחות רבות רושם, אולי קבלה אחת קטנה, שגם בה, מנסיון, הוא בספק אם יצליח לעמוד. אותו אנטי גיבור למוד כשלונות, מאוכזב, רחוק כל כך מדמות הגיבור.
לאנטי גיבור הזה המלך מגיע, בפנים שוחקות, עד אליו. איתו בשדה, מקבל את כולו, מכיל, נוכח. והמילה הקטנה, ההחלטה המזערית, שהיו נראים, אולי, בהיכל המלכות ככל כך שוליים וחסרי משמעות- הופכים לרגע של קרבה. אותן בקשות קטנות, שנאמרות עמוק מתוך קפלי הלב, ושלצד השומרים והשרים היו נראות כל כך לא מתקבלות על הדעת- מתקבלות שם, בשדה, באהבה.

"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח”כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה."

(רבי שניאור זלמן מלאדי, לקוטי תורה פר’ ראה ע’ לב)


אז זה האתגר:
תכתבו לנו סיפור עם אנטי גיבור.

הוא לא מושלם. הוא לא בעל תכונות נערצות. יכול להיות שהוא אפילו לא מכוונן לשאיפות נעלות, או שאלו התרסקו יחד איתו בנפילה עמוקה ולא פוטוגנית.
הוא אנטי גיבור. והוא הדמות הראשית שלכם.


האתגר יסתיים בעז"ה בעוד שבועיים, י"א אלול.
והנה כאן
הנספח, לתגובות או הערות, או ל"היה כבר אתגר כזה ב2017, כמדומני".
בהצלחה רבה!
כולנו מבקרי ספרות.

מאחרוני המגיבים באיש את רעהו, ועד גדולי וטובי הסופרים שפרשו מעמנו והלכו להתבודד מאחורי חומות הקהילות הסגורות. מי שמימיו לא עסק בכתיבה, כמו מי שמשנן באדיקות מדריכים עבי כרס לכתיבה נכונה. הקריאה, החוויה וההגדרה הן השיעורים הטובים ביותר. ובחינם.

ביקורת היא התחושה האישית של הקורא, אותה הוא גם יכול לחלוק עם ההמונים בדוגמה אחת ששווה יותר מאלף מילים.

אז כמו שבוודאי הצלחתם לנחש, האתגר הוא לכתוב ביקורת ספרות. ב'ספרות' הכוונה היא לספרים מכל סוג, או אולי דווקא כתיבה על סוגה, או אפילו על שיר של ישי ריבו. כל טקסט אשר יש לכם אמירה משמעותית מגובשת בנוגע לצורה בה הוא נכתב, יכול להוות מקור מספק.

השיפוט יתחשב בשני שיקולים מרכזיים:

צורה: הביקורת היא טקסט ספרותי בפני עצמו, ועליה להיות כתובה וערוכה ככזו. האתגר הוא כתיבה של בקורת ספרות, לא הבעת דעה על ספרים.

תוכן: ביקורות לרוב מתפרסמות על מוצר חדש, וטבען לחוות דעה עד כמה רכישה כדאית לקונה הפוטנציאלי. כאן זה לא המקרה. המשמעות היא שאפשר להימנע למשל מתיאור עלילה, אבל חובה שהביקורת תכלול אמירה מוגדרת על כתיבה, מה עובד (או חלילה..) ולמה.

מיותר לציין שיש להקפיד על
כללי ביקורת ספרות של הקהילה.

הגבלת מילים: לא יותר מאלף.

האתגר ייסגר ביום ששי, כ"ד אב.

הביקורות כאן, ביקורות לביקורות שם.
מכירים את הרעיון של ציר זמן חלופי?

מה היה קורה אם ללי אווסלד היה מעצור בנשק בעת שירה בנשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי? או לחילופין איך הייתה נראית ישראל אם רבין היה נפטר ונקבר בשיבה טובה?
מה אם וסילי אלכסנדרוביץ' ארכיפוב היה מחליט לא להיות סבלני כל כך ולהפוך ל'איש שהציל את העולם' במשבר הטילים בקובה? והאם ההיסטוריה היהודית הייתה נראית אחרת אילו לא היו מצליחים הבריונים והסיקריקים לשרוף את האסמים בירושלים של לפני החורבן?

קחו נשימה, תתנתקו קצת מהחום, והפליגו אל המרחצאות המפוארים ברומא או אל אזור הפירמידות במצרים. בקרו ברחובות פריז בעת המהפכה הצרפתית וחזרו בזמן לצפות בנאומו של מרטין לותר קינג. תנו לעצמכם להיות זבוב על הקיר בוועידת מינכן או סתם נווט פשוט בספינתו של קולומבוס.

זהו, התמקמתם? עכשיו תעשו זום על הסצנה שבחרתם, שימו לב היטב להתרחשויות כפי שקרו במציאות, חפשו את הקטע הקריטי הזה ששינה את ההיסטוריה לטוב או למוטב - ופשוט שכתבו את ציר הזמן המוכר לנו מחדש.

איך? שאלה טובה.
אפשר לחשוב על זה כ'אפקט כנפי הפרפר' - פרט קטן ושולי ששינויו ייצור סערה של ממש בהיסטוריה המוכרת. ואפשר כמובן לשלוח מלאך לבן שיסיט את הקליע ממנו נרצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי הרחק לשמים ויפזר על ההמונים וורדים צחורים מלמעלה. העדיפות כמובן היא להיות קצת יותר מציאותיים.

נקודות יינתנו על מקוריות ויצירתיות. שימוש בפרטים בנאלים ומוכרים כ'רמזים מטרימים' לשינוי המדהים שתתארו ודיוק היסטורי ככל וניתן.

האתגר ינעל בעוד שבועיים מהיום, יום שני ו' אב.

כאן עושים היסטוריה.
בהשראת האתגר הקודם ובהשראת התקופה
האתגר הנוכחי יהיה פחות חינוכי ויותר משעשע, אך יבחן בדקדקנות ובלי צורך בפוליגרף את הכישרון ה'אמיתי' שלכם...

שננו את הפסוק "מדבר שקר תרחק" ומסרו מודעה שכל הנכתב הוא לצורכי עבודה בלבד!
ואז...
נתקו את עצמכם מקרקע המציאות, מהאמת הפשוטה, מנתונים ברורים, ומכל מה שמריח 'אמת'
וכתבו קטע שאין בו קורטוב של אמת וכל כולו שקר צרוף

בסוף בסוף זה העולם שלנו - 'עולם השקר'
שימו לב! ניתנת לכם זכות וחופש כתיבה מוחלט, עם הגבלה אחת - שלא יהיה שם שום דבר אמיתי מהחיים האמיתיים

אל תסתירו את השקר,
אין מה להתבייש בו, אז מה אם אין לו רגליים, הוא עדיין חי ובועט...
אל נא תחביאו אותו בין מילים יפות, להיפך, הציפו אותו אל מעל פני השטח
דווקא את האמת הסתירו בין השורות, מאחורי המילים היפות
השאירו אותה לפרוח היכן שטוב לה להיות - בעיני רוחם של הקוראים, והניחו לדף להיסחף עם הדמיונות והשקרים

נכון, האמת חייבת להיאמר ולהיות איפה שהוא, אני סומך עליכם - שתמצאו לה מקום...

חשוב מאוד שהקוראים יאמינו לכם שזה שקר!

תלחצו
כאן ותגיעו לנספח, מבטיח לכם...
האתגר יינעל בע"ה ביום שני ט"ז סיון

בהצלחה
סיפור קלאסי מורכב בדרך כלל מפרוטגוניסט - הגיבור הטוב, שחותר לאמת והיושר, ואנטגוניסט - הנבל הרע, שמונע ממנו להגשים את ייעודו.

בדרך כלל, כבר בתחילת הסיפור, מיד כשמתחילה העלילה להתגלגל והדמויות מסתדרות זו מול זו, מגבש הקורא לעצמו הבנה ברורה מהו הצד הטוב ומהו הרע שבסיפור. הקורא ירוץ לצידו של איסתרק הנסיך הטוב בנאמנות ויתעב עד אין קץ את יוסף דיאלידאן הנבל מאלקן. הוא יחבב את הארי פוטר הנער עם צלקת הברק ויתעב עד אין קץ את הלורד וולדמורט הנחשי. כך יהיה במאבק בין סארומן ממורדור לבין פרודו ההוביט החביב. כך יהיה ברוב הסיפורת המצויה.

רגע אחד –

אולי בעצם צודק יוסף דיאלידאן האיש רב החסד, שדורש להפקיע את המלוכה מידיו של הנסיך המפונק וקל הדעת שנשא לעצמו נוכרייה מן השוק?

אולי צודקים אוכלי המוות שדורשים לשחרר את הקוסמים מן ההשתקה והמחבוא מעין מוגלגית עויינת?

אל דאגה! הסופר/ת דאג/ה לשפוך קצת דם על ידי הנבל התורן, קצת משפטים עויינים הנוגדים את ערכי התורה והמוסר, ולהסדיר את מעמדו כאנטגוניסט על פי חוק.

וכאן מגיע תורכם!!

ספרו לנו סיפור, ובו קונפליקט ניגודי בין שני גיבורים. טשטשו את הבהירות בעניין מיהו הטוב ומיהו הרע והניחו לנו לתהות עד השורה האחרונה (וגם לאחריה...) מי בעצם הפרוטגוניסט ומיהו האנטגוניסט שבסיפור.



האתגר יסתיים ביום רביעי אור לי"ג אייר בשעה 22:30
לנספח

בהצלחה
מסכן הרושם הראשוני,
אין לו הזדמנות שניה...

ב-4 שניות הראשונות של הראיון,
הבוס כבר יודע אם התקבלתם או לא.
בשניה הראשונה של הפגישה,
אתם כבר יודעים אם יש מה לקנות ברונפן ל"לחיים" או לא.
ובשורה הראשונה של הטקסט,
כבר חרצתם את גורלו אם להיות נקרא - או לא...

האמנם?!

ובכן, שימו - ♥ (מי שלא יודע איך עושים את הלב הזה, לוחצים על אלט שמאלי, ובו זמנית על הספרה 3 במספרים הימניים)
לאתגר 3 חלקים שיילקחו בחשבון בשיפוט הסופי:

חלק א' - נושא הטקסט:
תכתבו טקסט מכל סוגה שבא לכם (סיפור, שיר, תסריט, קינה, שלט לדלת...)
אבל הנושא חייב להיות משהו ראשוני. בראשיתי. התחלתי. רושם ראשוני. חיים חדשים וכל המסתעף.

חלק ב' - רושם ראשוני:
השורה הראשונה חייבת לתפוס את העין!
אין מצב שנתחיל לקרוא, ונמשיך הלאה למשתתף הבא.
משהו מרתק, מסעיר, מושך,
תעשו עלינו רושם ראשוני טוב!

חלק ג' - תנו הזדמנות שניה לרושם ראשוני:
המשפט הראשוני לוקח אותנו לעולם מסויים,
כבר בנינו לנו בראש תמונה די ברורה של מה-הולך-לקרות-כאן-עכשיו
ואז אתם באים-
והופכים את הדלי על פיו!!! (ואח"כ מנגבים את הריצפה. זה הכלל אצלנו בבית- מי ששופך, מנגב.)
המשך הטקסט לוקח אותנו למקום אחר ורחוווווק מאד ממה שחשבנו בהתחלה.
וזה לדעתי,
החלק הכי קשה בכל האתגר והוא יילקח בחשבון עם הכי הרבה אחוזים.

הצלחה רבה!!

מי שרוצה לברר פרטים על הרושם המשני שלאחר הראשוני והשלישיוני-
שיחפש ב
נספח.

הפליגו לכם...
כאן תוכלו להוציא את כל החששות שלכם מאימת האתגר והבינה המלאכותית

שתפו, הביאו רעיונות, וזככו את החוש האנושי שלכם.
בהצלחה.


הרעיון באתגר הוא למצוא כל דרך כדי שיהיה ברור מעל לכל ספק שכותב הקטע הוא בן אנוש
ניתן לעשות זאת בכל דרך שתבחרו, יצירתית ככל שתהיה, ובלבד שזה לא ישפיע לרעה על קטע הכתיבה, במקרה כזה עדיף כבר צ'אטבוט.
תכתבו כל קטע שהוא, אין הגבלה על סגנון וצורה, לגבי האורך, תרחמו עלי, אני רק בנאדם...
רציתי לתת רעיונות, אבל אז זה יהיה פחות אנושי ויותר תוכיי;)
אני יודע שזה נשמע כמו סיסמה אבל - החולשה של האנושות זה מה שהופך אותה לכל כך אנושית.
גם טעויות מסוימות יכולות להעיד על אנושיות.
פשוט תהיו מי שאתם.

והנה עקיצה אנושית לסיום
אם אתם לא יודעים לכתוב קטע אנושי, אולי אתם פשוט לא...
רבים מבני האנוש בעידן הנוכחי חרדים וחוששים מהמהירות האדירה בה הבינה המלאכותית (AI) משתלטת על חיינו
מקצוע הכתיבה כמו הרבה מקצועות אחרים מאוים גם הוא באופן ישיר ע"י צ'טבוטים ומודלי שפה שיודעים להכין תוך שניות - סקירות מדעיות, מאמרים, תסריטים ומעשיות, הם גם מסוגלים להפוך למשוררים אם רק יבקשו זאת מהם.

כ'סופרים' ו'כותבים מקצועיים' עליכם האחריות למנוע את הכחדת מקצוע הכתיבה.
עליכם להוכיח שאין תחליף לקטע כתיבה אנושי.
עליכם להוכיח שאין תחליף להשראה למצב רוח ולרגשות שהופכות למילים.

אחד מגדולי הסופרים [שמו שמור במערכת] סיכם את העניין במשפט מדוייק כל כך -
"הרגע בו אתה הופך למכונת מילים הוא הרגע בו אתה מפסיק להיות סופר".

במקום לחשוש ולפחד ניתנת לכם ההזדמנות להראות לצבא הבוטים שמאיים להשתלט על עולמנו שאין תחליף לאנושיות!

תוכיחו להם שהם לא מסוגלים לכתוב קטע כמו שאתם יודעים לכתוב.

תגרמו להם להבין מתוך השורות ומבין השורות שמאחורי המילים עומד אדם, לא תוכנה שמכילה רצף מילים בלתי נגמר בן 175 מיליארד פרמטרים, כמו ה- GPT-3.

ובשתי מילים, האתגר מבקש מכם -
להיות אנושיים.

כללים:
האתגר לבני אנוש בלבד.
וכן, באתגר הנוכחי נדרשת מכם - סוּפֶּר אֱנוֹשִׁיּוֹת.

להסבר נוסף
בוטים וכל השאר ל
נספח.

האתגר יסתיים ביום ראשון ד' ניסן.

ולסיום הנה ברכה קצרה שניסח לי GPT-3 במיוחד עבורכם -
"ברכותי את כולם להצלחה בתרגול הכתיבה המקצועי שלכם, ומאחל לכם הצלחה וכושר בעתיד!"
מכירים את סיפור הילדים על האריה שאהב תות?
לא מזמן יצא לי לראות
סרטון חמוד (וקצת ישן) שהקונספט שלו פשוט מאד:
סיפור ילדים בשם האריה שאהב תן ביס. כן, לא תות ולא גזר, אלא אריה הייטקיסט נחמד שאהב מאד תן ביס.
מצרפת כאן צילום מסך של תחילת הסיפור:
1677107242883.png
1677107395106.png

הדבר הכי יפה בסיפורי "ילדים" בסגנון הזה שהם פשוטים מאד מבחינת המלל אבל מתוחכמים במיוחד ברמת הסאבטקסט. הם מתבססים בד"כ על סיפור מוכר ודרך עולם הילדים הפשוט מעבירים מסר רציני יותר.
הספר 'הנסיך הקטן' לדוג' נכתב בכלל עבור ילדים אבל גדוש כולו במסרים נסתרים על החיים שמבוגרים נהנים לנתח...

מהצד השני של המטבע אפשר לפגוש בסגנון ההפוך (והנדיר יותר): קינות מלאות הוד ויגון או שירים מורכבים ומפעימים אשר מדברים לדוג' על חיי היום יום המרגשים של ילדון בן שלוש.

בקיצור נהפוך הוא קטן. והנה קצת דוגמאות (אפשר להשתמש בהן בכיף, אני אפילו אשמח שמישהו יכתוב משהו מהן...):

שיר קליט על הדיונים בוועדת החוקה בראשותו של רוטמן המיועד עבור גן ילדים בני חמש, או סיפור ילדים מחורז שיתחרה בסדרת הספרים 'אלי לומר להיזהר' על משלוחי המנות שיוצאים כל שנה מפרופורציה.
מצד השני תוכלו לקחת את סיפורה של יונית, ילדת חמד בת חמש, אשר תורה לנדנדה בגינה השכונתית נלקח בידי בני עוולה מנוזלים ולהציג אותו בשיר מרטיט וסוחט דמעות בוועידת זכויות אדם הבאה של האו"ם.

הכללים פשוטים מאד או שלא אבל אין מה לעשות זה מה שיש:
  1. אי אפשר לערבב בין שני הסוגים.
  2. כתיבה סיפור/שיר/בלדה לילדים חייבת להיות במשלב תואם לגיל צעיר, מן הצד השני התוכן חייב להיות מעולם 'המבוגרים'.
  3. כתיבת שיר/קינה/פיוט צריכה להיות ברמה המתאימה לכתיבה רצינית המיועדת למבוגרים, התוכן לעומת זאת ילקח מעולמם של ילדים.
  4. חרוזים. אמנם לא בכולם זה נצרך, אבל הכוונה היא שהאתגר אינו מיועד לסיפורים ארוכים. תחשבו שמישהו הולך לשווק את היצירה הזאת - אין זמן לקרוא משהו ארוך ומפותל, זה גם יכול לאבד את המטרה.
  5. רעיון - מומלץ וכדאי להתפרע עם הרעיונות, רק שימו לב שנשארת פואנטה אחרי כל הבלאגן.
  6. סאבטקסט: אם לא תמיד זה חשוב - כאן זה קריטי.
פה אפשר לקשקש בטקסט גלוי וללא כוונות נסתרות.

האתגר ינעל בעוד שבועיים מהיום: יום חמישי ט"ז אדר בשעה 23:59.
אי פעם לפני המון המון שנים, בערך אההממ... כשהייתי ילד.
הדמות הספרותית שהכי כבשה את דמיונותי היתה של 'ג'ון סילבר' -
הפיראט החלקלק מ'אי המטמון' שכתב רוברט לואיס סטיבנסון.
אבל לא רק הוא, כל הסביבה והאווירה 'שבו' אותי -
הספינות, הדוגיות, התוכי, הרום,
המטמון, המפות, האקדחים, החרבות,
התורן, המפרשים, החביות,
החספוס הקשוח,
הנימוסים האבסורדיים כל כך כשהם באים מדמויות מפוקפקות של פיראטים אכזריים.
עולם מופלא ומרתק, אקזוטי, פרוע, תזזיתי, בקיצור - כל מה שאי המטמון האגדי מציע.

אפילו כתבתי פעם שיר :)

אז תנו לנו הצצה לעלילת פיראטים טובה,
ציירו את העולם הצבעוני הזה,
את הדמויות עד לפרטים הקטנים שמאפיינים את אישיותם המורכבת,
מהעגיל באוזן עד הטבק שבמקטרות,
את הקול הצרוד ואת נקישות קב העץ,
את הנגן העיוור ואת נער הסיפון,
את אלו שנולדו בתחתית החברתית והדרדרו לפשע,
תוך שהם יוצרים לעצמם הילה מעוררת פחד אצל יורדי הים,
ויראת כבוד נצחית אצל קוראי הסיפורים.
בבקשה, סיפורים טובים! אפילו חלקי עלילות, אבל שיהיו כתובים טוב!
וכשתעברו בנמל ותראו את גופתו של ג'ספר תלויה על חבל,
עמדו דום, הרכינו ראש וזמזמו בקול נוגה:
תריסר גברים על ארון המת,

יוֹ־הוֹ־הוֹ, ובקבוק מלא רוּם!

שתו והפליגו אל עולם האמת,

יוֹ־הוֹ־הוֹ ובקבוק של רוּם... (סטיבנסון - אי המטמון)

ניפגש באי השלדים בעוד שבועיים בדיוק,
י"ד שבט תשפ"ג,
המנצח יזכה באוצרו של פלינט הזקן.
שמרו על עצמכם.
אל תפנו את הגב לאף אחד,
היזהרו!


נספח

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה