קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 346
    • ח
    שיתוף - לביקורת חודש הרחמים והסליחות
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    לפעמים נדרשת מאתנו עבודה בדיוק במקום בו איננו מעוניינים להשקיע.

    אם מישהו בוחר להרגיז אותנו או לפגוע בנו הרי שמיד קמה לה מידת הצדק ושואלת: הייתכן???

    הרי יש כאן משהו שאיננו הוגן!

    וכך אנחנו מחשבנים עד כמה הצדק עמנו ועד כמה העוול כלפינו גדול, לא מוצדק ובלתי אפשרי.

    והכל בצדק, ביושר ובדיוק מושלם.

    והאמת אתנו, והצדק אתנו, והחשבון מדויק ונכון.

    בדיוק אז זו ההזדמנות שלנו להעביר על המידות.

    להעביר על מידת הדיוק, להעביר על מידת הצדק, להעביר על מידת החשבון,

    להעביר על מידת האכפתיות ועוד שלל מידות בהם אנחנו מתעטפים ומנפנפים.

    והכל בשם הצדק והאמת בשם חוסר ההגינות המשווע כלפינו.

    בדיוק כאן הזמן לתת משהו מעצמנו, לכבוד בורא עולם שאומר לנו:

    אני שבראתי על העולם מעביר על מדותי נושא עוון ופשע נהגו אף אתם כמידתי.

    קיום העולם בנוי על שלוש עשרה מידות רחמים, נהגו אף אתם לפנים משורת הדין.

    איך נעביר על המידות אם לא באמת מציק לנו, אם לא באמת נעשקנו, אם לא באמת נפגענו.

    להעביר על המידות זו מלחמה קשה, כי המידות שלנו הם הטבע שלנו, והמידה בה אנו מודדים את מה שקורה לנו, מוטבעת בנפשנו.

    לשנות את הלך הנפש פירושו להיכנע, להנמיך את עצמך, נפש שפלה.

    ואילו אנו כל כך מרגישים את הצורך הקיומי להיות נחשבים, להיות בעלי ערך, לקבל את הכבוד שמגיע לנו.

    אולם ברגע שנבחר לשנות ממידתנו, לשנות ממה שאנחנו חושבים שמגיע לנו בצדק, לשנות מהדרך הנכונה והראויה שנוהגים כלפינו, אנחנו כבר לא הולכים לפי מידת האמת, אלא לפי מידת השלום.

    מידת השלום מקורה בענווה, בהכנעה, בוויתור, ויהא זה ויתור על אמת וצדק, ויהא זה ויתור על מה שמגיע לנו לפי שורת הדין.

    אהרון הכהן זכה לכינוי "אוהב שלום ורודף שלום" וכשנבחן את מעשיו של אהרון הכהן, נראה שהתורה העידה עליו – "וראך ושמח בליבו"

    אהרון הכהן היה הגדול מבין האחים ובכל זאת כשהאח הקטן ממנו, משה רבינו עלה לגדולה מעידה התורה על כך שאהרון הכהן שמח בליבו.

    אהרון הכהן זכה על ידי כך לחושן על ליבו.

    חשבתי שאולי אמת זהו הגיון צרוף ואילו שלום זהו שלמות הלב.

    הדרך של השלום היא לשמוח עם השני בשמחת הלב.

    גם אם נראה שיש משהו לא מוצדק, גם אם נראה שהשני קיבל יותר.

    ובנוסף אפילו אם מישהו לקח משהו שאיננו מגיע לו, באופן לא הוגן, זהו הזמן להעביר על המידות, להתבונן במידת השלום, לפחות לא לכעוס, לא להיפגע, לא לנטור.

    "להעביר על המידות" נראה קשה בתחילה אבל האמת היא שבסופו של יום נהיה קל יותר.

    אדם שכועס ושומר טינה הוא סובל בעצמו וממשיך את הסבל, ואילו אדם שמעביר את העניין בסופו של דבר העניין עצמו נמוג.

    הרי הדברים מגיעים אלינו באופן מיוחד בגלל סיבה, וכל עוד לא נקבל את הדבר הוא ימשיך להגיע, עד שאנחנו נלמד את מה שאנחנו צריכים ללמוד.

    גם אם הם נראה לנו כרגע שהעניין לא הוגן, הרי יש דברים שאנחנו צריכים לתקן.

    גם אחרי ש"העברנו" אנחנו עדיין יכולים לומר את שלנו, אבל אנחנו נהיה יותר רגועים, ונוכל לומר את אותו הדבר שרצינו לומר באופן שנשמע יותר, וגם נוכל לקבל את עצמנו באופן יותר נינוח.

    בנוסף על כך שהדרך "להעביר על המידות" נכונה היא מובילה אותנו למקום טוב יותר, מקום משתלם יותר.

    כמה מעניין שדווקא התעלמות מהדין, מהאמת ואפילו מהצדק והיושר היא המובילה אותנו לשלמות.

    אין זאת אלא שדין הינו טוב כלפי עצמנו ואילו רחמים הם כלפי הזולת.

    אבל כשנהגנו במידת הרחמים כלפי הזולת לבסוף הגענו למצב של רחמים כלפי עצמנו.

    והרעיון הזה מתאים לדברי חז"ל: "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים".

    אין זאת אלא שאמת בנויה מהיכולת להעביר, לא לראות את הדיוק, לא להרגיש את ההקפדה.

    וזוהי אמת נעלית יותר – היכולת לראות מעבר לרגע הנוכחי, היכולת לראות מעבר לפגיעה, היכולת להרכין ראש ולהמשיך הלאה.

    ומתי תהיה לנו הזדמנות כזאת נעלית, רק כאשר אנחנו באמת צודקים באמת כועסים, באמת פגועים.

    זו ההזדמנות להדמות במידותינו לבורא עולם שנוהג עמנו במידת הרחמים, ורחמיו מרובים וגדולים, וכל אחד יכול להרגיש זאת בכל רגע.

    זו ההזדמנות לתת משהו מעצמנו, מהפנימיות של הנפש שלנו, משהו שדורש מאתנו יכולות של ויתור, לתת משהו לבורא עולם.

    ואם התנסיתם במשך זמן רב, ואם התנסיתם במשהו שאיננו הוגן, ואם זכיתם להעביר על מידותיכם הרי שהבאתם אתכם מסר של השלמה.

    השלמה של חלקים חסרים, השלמה של טעויות שכבר נעשו, השלמה של העולם.

    ולסיום סיפור קטן על בחורה מבוגרת שהיתה בשידוכים זמן רב, היא קיבלה הצעה שאיננה הוגנת לה, מסתבר שהשדכנית לא ידעה את הנתונים ועדיין היה חוסר נעימות גדול.

    לאחר זמן הציעה אותה שדכנית הצעה נוספת, הדבר הטבעי היה לא לשמוע ממנה יותר כל הצעה, אולם הבחורה, בחורה עדינה ומקבלת אמרה אולי היא שליחה להציע לי את הזיווג שלי.

    היא שמעה את ההצעה, שהיתה הצעה מוצלחת ביותר, ובע"ה עוד מעט תזכה לעמוד תחת החופה.

    חופת שלום.
    • תודה
    Reactions: אש קודש! ו-תמרוז2 //
    0 תגובות
  • 454
    • ש
    שיתוף - לביקורת אלול
  • שלמה שקד //
    • הסתובבתי היום לפנות בוקר, בשעה שהרקיע מתחיל להצבע בתכול בוהק.
    הצצתי דרך החלונות הגדולים והמקומרים אל תוך בתי הכנסת הספרדים של השכונה.
    הם היו מלאים, ביהודים שהשכימו קום שעה לפני ותיקין.
    הם עמדו נרגשים, כבנים המתחננים לפני אביהם שבשמיים.
    חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

    לאחר הטבילה במקווה המשכתי לשחרית בשטיבל החסידי.
    בחדר הקפה, בין דוד המים החמים לעמדת הסוכר, התכוננו אנשים לתפילה.
    הם בחנו את המודעה שהגבאי תלה ובו לוח סדר אמירת תהילים בציבור לחודש אלול.
    התפילה הסתיימה, ותקיעות השופר הדהדו בין הקירות וצמררו את הלבבות.
    לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי

    בחדר המדרגות בדרכי לביתי, פגשתי את שכני הליטאי.
    הוא היה נתון עדיין תחת רושם שיחת המשגיח, אותה שמע אמש.
    הוא תיאר לי את המחזה הנורא:
    לא היה סטנדר פנוי, ומכל הפתחים ואף מחלונות עזרת הנשים בצבצו ראשים.
    המתח הורגש באוויר הדחוס, רוח התשובה נישא על גלי האדים,
    ותחושת פַּלָּצוּת נשבה מדברי הכיבושין.
    אֲפִלּוּ דָּגִים שֶׁבַּיָּם רוֹעֲדִים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, מאה מם, שולמית רוז ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    הרעיון שכול עמ"י מתכונן לדין למרות השוני בינהם, הוא רעיון מקסים לכתוב עליו. והביצוע ממש טוב.
  • 1K
    • ו
    שיתוף - לביקורת 'לא' - שיתוף מעניין...
  • ושמה תמר //
    • משתפת כאן משהו שנכתב לי כמעט מעצמו.
    מין השראה כזאתי למשהו לא ברור...

    כתבתי לו אח"כ עוד קצת המשך כמין סיפור בהמשכים,
    אבל זה כבר יהיה תלוי בכם אם זה יהפוך לסיפור בהמשכים ממש...
    אשמח למחמאות ולהערות!

    אז הנה הוא:
    יש דברים שקשה לכתוב.
    קשה אפילו לשלוח אצבע דקה אחת ולהקיש במקלדת על 2 מקשים.
    וכשהיד שלה טיפה רועדת,
    היא לוחצת,
    2 לחיצות,
    עולם שלם.
    'לא'.
    בולעת את הדמעות שמפרפרות לה בקצה העיניים וכמעט בורחות החוצה,
    לחיצה קטנה עם העכבר,
    'שלח'.
    זהו.
    היא עשתה את זה.
    יודעת בלב שלה שעשתה את המעשה הכי טוב בשבילה,
    וביחד עם זאת, הכי רע.
    הרגליים שלה רועדות כשהיא קמה, וסוגרת את המחשב, בכח.
    לא לחשוב, לא לראות , לא לזכור.
    כשזורחת השמש, אחרי לילה ארוך ואפל,
    אחרי שהכרית שלה כבר מספיקה להתייבש אפילו, מהדמעות,
    והמחברת שמונחת לה מתחת לכרית מלאה מקצה לקצה,
    היא יודעת שהיא באמת-
    בחרה נכון.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: M . A, איש אחד הלך, brachy 100 ועוד 27 משתמשים30 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    ושמה תמר
    אוקיי... תודה על ההערה!
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת אני האיש הזה
  • כותב השורות //
    • אני האיש הזה שמחפש את עצמו בפרצופים של אחרים
    מומחה למדידת חיוכים
    בוחן תנועה של אישונים

    אני האיש הזה שמבקש לסחוב חבילות של אחרים
    ההם עם החיוך על הפנים
    בלי לראות מה יש בפנים

    אני עושה הכל בשביל להיות כמו ההוא שמחבק עצים
    כי לא נשאר לו חברים
    כי בשבילו כולם רעים

    אני האיש הזה שמנסה ללבוש מידות של ילדים
    מהסוג הזה שבוכים
    על ביסקוויטים שבורים

    אני האיש הזה שיושן וחולם לרוץ למרחקים
    מתעורר בעננים
    ואז נופל בצעדים הראשונים

    אני הקיר הזה שמתנפץ כשזורקים עליו חיצים
    ומתפורר לרסיסים
    של חלומות שלא קורים

    אני השיר הזה שלא נגמר כי אין, אין סוף למילים
    למלחמות לייסורים
    לשורות ולקוראים...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: R.E.Y, מונולוג, מימיי ועוד 27 משתמשים30 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שולמית רוז
    טוב שאני חופרת ביצירות נושנות, היה שווה! שיר גאוני באמת ובכנות שלו והדימויים מדהימים
  • 932
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת יהי זכרו לא משהו (וגם ג'ונקט הלך קאפוט, מה לעשות)
  • Natan Galant //
    • אחמד היה נראה כמו אוסאמה, ונשמע כמוהו, וגם הלך כמוהו.

    ושניהם היו דומים מאוד לאביהם, איברהים חליל מוסטפה כומא'ל, אבל היו בכל זאת, כמובן, כמה הבדלים בין האחים.

    לאחמד היו 8 ילדים והוא היה מבוגר יותר, שתה יותר קפה, עשה כבר 16 תאונות דרכים עד היום ומתוכן ישב במצטבר ארבעה וחצי שנים בכלא והחליף בדרך שישה עורכי דין, בעוד שאוסאמה, אחיו, היה אמנם גם כן אב ל- 8 ילדים, אך צעיר יותר, שעיר יותר, שתה פחות קפה, עשה רק 12 תאונות דרכים, והשתמש תמיד באותו עורך דין.

    "אבל י'א אוסאמה", אהב אחמד להטיף לאחיו, "אסור להשתמש תמיד באותו בנאדם. וגם - מיסטר ג'ונקט לא מאמין בא-ל אחד, והוא כופר ואוהב כסף ונוצרי, וגרוע כמעט כמו היאהוד. אני בחיים לא אשתמש בו לשום דבר. הספיקה לי פעם אחת שלקחתי אותו, בגללו ישבתי שלוש שנים בכלא שאטה. כל עורכי הדין האחרים שלקחתי, אלו מביר זית שבירושלים, היו הרבה יותר טובים".

    ואחיו, אוסאמה, היה משיב: י'א אחמד. ג'ונקט אולי לא מוסלמי, אבל הוא עוד יהיה. והוא עורך דין הכי טוב שיש בכל המזרח התיכון. ואתה ישבת בכלא שלוש שנים רק על תאונה אחת, למה היית אז צעיר ולא ידעת איך עושים תאונות כמו מקצוענים. וואלה אלוקים אוהב אותך שיצאת חי מהתאונה, וגם שהישראלים האהבלים שמו אותך רק שלוש שנים בכלא ולא מאתיים. אני במקומם הייתי מוריד לך את הראש. ואם לא ג'ונקט הערמומי והשקרן והגנב, לא היית יוצא כל כך מהר החוצה ויכול להמשיך לעשות תאונות ולהרוס מכוניות. אל תהיה כזה חמאר!

    וכאן אחמד היה מתכעס, ורוגז, אומר שהוא נוהג מצויין וכל התאונות היו באשמת אחרים כמו חברת רנו שבונה רכבים שלא יודעים לנסוע יותר מהר מתי שאתה מנסה לעשות סיבובים חזקים מתי שהמשטרה של היאהוד רודפת אחריך, ובגלל הכבישים השבורים של עוספייה, הפרחחים שזרקו עליו אבנים כי שכח להוריד את המדבקות בעברית שהיו על האוטו שפתאום נהיה שלו, וחוץ מזה שאת התאונה הכי מוצלחת שלו הוא עשה בכלל עם קיר בטון ויצא חי, בדיוק כמו המקצוענים. ובנקודה זו הריתחה הייתה עולה לו לעיניים ולמוח והוא היה זורק על אוסאמה את הנרגילה, ויותר לא היו מדברים עד מפגש האחווה והסולחה והשמחה בפעם הבאה שאחד משניהם יצא מהכלא אחרי עוד תאונה.

    אבל בפעם האחרונה שהם ניהלו את הוויכוח הזה, הכל היה אחרת.

    ראשית, ג'ונקט מת. הנוצרי העשיר הזה השאיר אחריו אלמנה ושני בנים שעשו חיל כמהנדסים בחברת אפל בקליפורניה, בית נאה ביריחו ושלוש דירות בנצרת, שני רכבי מרצדס נוצצים בצבע שחור בוהק, ותיק משרדי אחד שחור עם כמה עשרות אלפי דולרים.

    שנית, הם לא יכלו לסיים את הוויכוח בהשלכת חפצים הדדית כי אוסאמה היה בכלא, ואחמד בא לבקר אותו, והיה קיר זכוכית מעצבן שהישראלים שמו ביניהם

    שלישית, הפעם אוסאמה כבר לא יכל לשכור את ג'ונקט שיחלץ אותו, מה שהבטיח לו די בוודאות שנים רבות במתקן מאסר כלשהו.

    ורביעית, והכי חשוב - ג'ונקט מת כי אוסאמה עשה את התאונה התורנית - איתו. "פשוט דרסת אותו!" כמו שצעק עליו איציק פלד, החוקר היהודי, דופק על השולחן ורועם בקול נוראי. "אתה מבין שאתה חשוד ברצח, ועל הדרך גם בגניבת רכב יוקרה? ואתה מבין שהפעם אתה לא תצא מהכלא בחיים שלך?", ואוסאמה מצץ אצבע בשתיקה ופיהק, חסר עניין.

    והחוקר ניער אותו ואת השולחן ושאג בקול אדיר המון האשמות והזכיר לו איך אותו ג'ונקט הציל אותו בעשר תאונות הדרכים שעשה, ואיזה מן בנאדם מנסה לגנוב את המרצדס של עורך הדין שלו בלי שום בושה, ואז דורס אותו בחוסר תשומת לב ומתרץ שהוא לא רואה טוב בחושך, אבל הוא כן ידע טוב טוב למרות החושך לגנוב את המרצדס ולא את הפורד פוקוס השחורה של מי שהיא עכשיו האלמנה הטרייה, ועוד כהנה וכהנה צעקות וצרחות ונסיונות להוציא הודאה.

    אבל מה, הכל בסוף יצא מצויין. כי אחרי תשע שנים, כאשר אוסאמה יצא מהכלא סוף סוף, שמן יותר, קירח יותר ובעל תואר שני במשפטים. היה ברור דבר אחד לחלוטין. וכמו שאמר לו אחמד במפגש השלום והאחווה והבקלאווה שערכה המשפחה לכבוד השחרור, ואחרי שכולם שרו והתחבקו ובכו ושמחו: "י'אח שלי. איזה כיף לך. אתה צדקת כל הזמן. באמת לא צריך הרבה עורכי דין. למה מעכשיו אתה יכול לחסוך את הכסף שאתה מרוויח ממכירת רכבים, ולא לבזבז אותו על עורכי דין, כי אתה יכול לייצג מצויין את עצמך".

    ואוסאמה כל כך התרגש ממה שאחמד אמר, עד שמרוב שמחה הוא רץ באמצע המסיבה, וגנב אוטו מפוצץ חדש דנדש של איזה יאהוד עשיר, ומרוב התרגשות הגזים עם הגז שכח ללחוץ על ברקס, ונתקע בקיר בטון ומת במקום, וככה אוסאמה והוויכוח הנצחי נגמרו ביחד.

    ואחרי שכל המלווים הלכו, וסוכת האבלים פורקה, אחמד עלה לבדו לקבר הטרי של אוסאמה, ובדק שאין אף אחד שמסתכל, ונתן בעיטה מכל הלב לקבר, ומלמל: י'אחי, בסוף זה דווקא אתה שלא ידעת איך לעשות תאונה כמו מקצוען, והנה מתת. איזה חמאר אתה.
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: rrrrrrrrrrrrrr, שוקולד פרה, פניני ריין ועוד 39 משתמשים42 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אריה גלבר
    קטע מקסים וכיפי רק זה קצת הפריע, כי זה יישוב דרוזי. אבל נו, בטח לא הפריע לאוסאמה.
  • 2K
    • ר
    שיתוף - לביקורת גלבוע 14 אחרי...
  • רוח פרצים //
    • פרק בסגנון שלי על מה שקרה עם משפחת גלבוע לאחר זמן מה... רמז? פעם גיבורים-תמיד גיבורים...



    אייל העביר יד בעייפות על פניו וסגר את הלפטופ שלו.

    ''יאיר!'' מזכירו סיים במהירות את השיחה.

    '' כן, רא''ק?'' אייל הזעיף פנים. ממלמל בזעף

    ''של מה ראשי התיבות המטופשים האלה עכשיו?''

    ''זה קיצור של ראש אגף קיסריה. אין לי זמן מספיק כדי לדקלם את התואר שלך כל פעם שאני פונה אליך, ושנינו יודעים שאתה לא סובל כשפונים אליך ברשמיות, אז ראשי התיבות האלו הן הפתרון המושלם ביותר לבעיה.''

    ''הטיפשי ביותר לבעיה'' אייל תיקן אותו בעוקצנות. ''תקרא לי אייל וזהו.''

    ''לא משנה התיאור של כל אחד לפתרונות שלי, מה רצית רא''ק?

    אייל גלגל עיניים. חסר תקנה המזכיר שלו.

    ''הגיע כבר רשימת השמות מהצבא?'' המזכיר חייך ''מתרגש, אה?'' ''אוף, תהיה בשקט אתה''

    יאיר גיחך ''אתה מתרגש. הנה הדף שלך'' הוא נופף בדף הרצוי. אייל חטף אותו בזריזות.

    הוא רפרף בעיניו על השמות, וכשמצא את השורה שחיפש חייך והרים את הנייד שלו.



    אלישמע הרים את השיחה במצב שיחת ווידיאו כשהוא נשמע מבסוט בקול המתבגר והמדים המרושלים שלו

    ''בשביל מה אתה מתקשר, אבא? חוגלת ילדה לי כבר אחיין חבדניק קטן או שהמפקד שלי כבר הספיק לטלפן אליך?'' מאחוריו, על המיטות, נצפו שני חיילים עסוקים במה שנראה כמו מלחמת כריות סוערת.

    ''הוא אמור לטלפן אליי? מה עשית הפעם?'' חקר אייל ועל פניו סימנים מתקדמים לחיוך

    ''כלום! משהו קרה לאוכל שלו והוא מאשים אותנו בבעיות שלו... זה כל כך לא פייר!'' הוא ליטף את שפמפמו בארשת לא ברורה. ''ספציפית עכשיו זה באמת קשור אלינו, אבל הוא מעניש אותנו בלי הוכחות... חתיכת מלשן הטיפוס הזה... הי!'' הוא הסתובב אל השניים מאחוריו. ''עזבו לי את הכרית! הלו! עזוב אותה, מסכנה, בואו תכירו את אבא שלי''

    הוא החזיר את פניו לנייד שלו. ''הם היפראקטיביים חסרי תקנה אלה.

    אוקי, תכיר. נועם ואליה, חבריי לכלא, אה, סליחה, לחדר.'' הבחור הסוער מבין השניים, זה העונה לשם אליה, קרב את אפו למצלמה.

    ''רגע, זה האבא הראש אגף קיסריה שלך?'' אלישמע צחק. ''שב יפה, אליה. תחייך ותגיד שלום!''

    ''למה, הוא שדכן?''

    אייל צחק. כמה טבעי שאלו יהיו החברים שאלישמע מצא לעצמו.

    ''נעים להכיר, אייל גלבוע. ואל תדאגו, אני אסדר את העניינים עם המפקד שלכם. ו... אלישמע, אפשר להחליף כמה מילים איתך?''

    ''כן, בטח.'' אלישמע יצא מהחדר ההומה. ''מה קורה אבא? איך בעבודה?''

    ''מעולה, תודה. אלישמע... הגיעו השמות. אתה שם. אתה... מרגיש מוכן?'' קולו מרמז.

    אלישמע השתנק. ''באמת?!'' נשימותיו קצרות.

    ''כן.'' ''יש!! אמא מסכימה?'' אייל צחק. ''בקושי רב. אבל היא טוענת שאין לה ברירה. אתה פשוט נולדת לזה.''

    ''יששש!!''

    ''ו...אלישמע, אני לא צריך להאריך בחשיבות השמירה על השקט, נכון? ו, אגב, תן את הפרטים של אליה הזה, מצא חן בעיני...''

    ''בתור שדכן, כאילו?'' אייל צחק.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: מרגלת, שמש שוקעת, נועה :) ועוד 43 משתמשים46 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    זו המטרה... בפרק עצמו לקח לי כמה שניות להבין מי אמר מה.
  • 585
    • T
    שיתוף - לביקורת בֵּית מִקְדָּשׁ קָטָן
  • tmr //
    • אַחַי שִׂחֲקוּ בְּלֵגוֹ
    בָּנוּ בִּנְיְנֵי פְּאֵר
    עִם מִזְבֵּחַ, עוֹלוֹת
    וּשְׁלָמִים

    אָבִי שִׂחֵק בְּלֵגוֹ
    בָּנָה בְּאָמָּנוּת עֲדִינָה מִינִיאָטוֹרַת זָהָב
    קִיר שַׁמֶּנֶת לָבָן
    עָשׂוּי אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְשִׂיחִים.
    מִינִיאָטוּרַת זָהָב,
    וְהִנִּיחָהּ בְּשֶׁקֶט עַל יַד בִּנְיְנֵי הַפְּאֵר שֶׁל אַחַי.

    אֲנִי בַּלַּיְלָה עָזַבְתִּי הַכֹּל
    לְטוֹבַת
    בֵּית מִקְדָּשׁ קָטָן
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: מאה מם, ilan p, לרקוד על הירח ועוד 7 משתמשים10 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    אני חשבתי שזה בגלל הסליחות...
  • 277
    • T
    שיתוף - לביקורת הָאֱנוֹשׁוּת אֵינָהּ סֶכֶר
  • tmr //
    • כַּאֲשֶׁר כָּל כָּךְ רָחוֹק לְבַקֵּשׁ
    כָּל כָּךְ קָרוֹב לְפַחֵד לְהִתְעַמֵּת
    עִם הָעֹנִי
    ואיך שֶׁאֵין צְבָעִים טוֹבִים שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי
    לְהָכִיל מְצִיאוּת רַבָּה מִדַּי

    כַּאֲשֶׁר לִבִּי בּוֹכֶה אֶת נִשְׁמָתוֹ
    נִשְׁמָתִי שֶׁלִּי מֵתָה כְּבָר עִם בֹּא הַחֹרֶף הִיא
    לֹא הִכִּירָה בְּכִי וְ
    הַזְּמַן יָקָר לָהּ דַּיּוֹ

    כֻּלִּי הָיִיתִי אַמִּיצָה לְחַכּוֹת לְקֶשֶׁת שְׁקוּפָה
    נִשְׁאֶרֶת טִפְּשָׁה וְחַלָּשָׁה מִלִּשְׁפֹּךְ אֶת הַלֵּב
    מִלֶּאֱסֹף אֵלַי גֶּשֶׁם.

    הָאֱנוֹשׁוּת אֵינָהּ סֶכֶר
    גַּם הַמַּלְאָכִים
    נָטְשׁוּ
    רֶסֶן.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: R DESIGN, לרקוד על הירח, סיפור8 ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 2K
    • ה
    שיתוף - לביקורת מה דעתכם על החוברת שלי?
  • הווה פשוט //
    • כתבתי חוברת קטנה, ערכתי, הגהתי, עמדתי, עיטרתי,
    ומעוניין לקבל חוות דעת מקצועית מכם

    מלבד התוכן שלה שהוא חשוב ויכול להביא לכם תועלת מרובה

    הנה היא כאן:
    שלוש דקות לאושר
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: מישהי כמוני, חכם עתיק יומין, נודד ועוד 18 משתמשים21 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר' יעקב ישראל
    ר' יעקב ישראל
    ממש מדהים! מגרה מאוד לנסות. (התחלתי קצת...) כמו ש @אתיס כתבה גם NLP משתמשים בחלק מהטכניקות, אבל...
  • 489
    • T
    שיתוף - לביקורת בֶּטַח תָּהִיתָ לְגַבַּי
  • tmr //
    • בָּרוּר שֶׁעָשִׂינוּ הַכֹּל.
    מִלּוֹתֶיךָ הָיוּ קָנִים כְּבוּיִים אֶל תּוֹךְ לֵילִי הֶעָכוּר
    וּכְמוֹ מִבַּעַד לְוִילוֹן אָדֹם- נִפְרַס אוֹר אַדִּיר מְמַדִּים וְשָׁחֹר בְּכָל
    לְגִימָה שֶׁלִּי מִן הַכְּאֵב
    פִּיּוּטֵי הַיּוֹם הַיָּפִים שֶׁלְּךָ עָבְרוּ לְיָדִי כְּדָגִים מֵתִים
    פְּשׁוּטִים, זוֹרְמִים צַד אֶחָד עִם הַתְּהוֹם.

    וּבֶטַח תָּהִיתָ לְגַבַּי
    חָשַׁבְתָּ שֶׁבּוֹהָה אֲנִי עַל שְׁעוֹן חוֹל
    מְבַלָּה אֶת חַיַּי עַל כֵּס נְחֹשֶׁת
    דִּמְיַנְתָּ אֵיךְ אַתָּה מֵעִיר אוֹתִי מִן הַשֶּׁקֶט
    שׁוֹלֶה אוֹתִי לִשְׂדֵה הָרַחֲמִים
    בִּתְפִלּוֹתֶיךָ רָאִיתָ אוֹתִי בְּלוֹק לְלֹא מִלִּים

    שֵׁב וַאֲסַפֵּר לְךָ שְׁ
    בֶּאֱמֶת- כְּאִלּוּ.
    כְּאִלּוּ שֶׁלִּיבִּי לֹא הָיָה חֲסַר דָּם
    כְּאִלּוּ שֶׁשִּׁירַי לֹא נָטְפוּ צַעַר
    כְּאִלּוּ שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי לֹא חָקְקוּ מִלִּים
    כְּאִלּוּ שֶׁרֵאוֹתַי לֹא הִכִּירוּ מָרוֹר וַאֲבָנִים

    עַד שֶׁבָּא כֹּחֲךָ
    עִקְּשׁוּתְךָ הַנֶּחְרֶצֶת שֶׁלֹּא הֵנִיחָה לִי לִהְיוֹת עוֹד
    וְהִכְּתָה בִּי גְּדַל
    וְכָתְבָה לִי חַיִּים
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: R DESIGN, אתיס, כל שם שתרצה ועוד 10 משתמשים13 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמר בן דוד
    וואו, כמה שזה נוגע. השראה ממש.
  • 766
    • כ
    שיתוף - לביקורת החופש שלי
  • כותב השורות //
    • בחופש...
    אשכב על גב מול חוף הים אשתה לי מים – קרים כמו הרוח שתרגיש בנוח
    ללטף את שערי ולהטיח בי אוויר נעים של לילה.

    בחופש...
    אשכור לי צימר עם בריכה ונדנדת עץ עתיקה, מול נוף הרים ושמש של שקיעה ורק עצים –
    שוטפים את העיניים בירוק מרגיע.

    בחופש...
    במעיין, בנחל אשכשך רגליים, אטבול אצא ואכנס שוב אל המים -
    הקפואים כמו הזמן שייעצר -
    עד שיתמלאו המצברים, עד שהחופש ייגמר...

    תכלס' -
    בחופש
    סוחב שני ילדים סחוטים, דביקים מטפטופים של ארטיק, כחול...
    הם מלאים בחול, ואמצע לילה, רמזור אדום -
    כמו המצח שלי אחרי שעות בחוף.

    בחופש
    ואיזה צימר, ואיזה נדנדה, בית הפוך - הקליקס בכל פינה
    וגם הלגו
    וגם מגנטים
    וגם הצינורות
    וגם המכוניות
    וגם העצבים שלי שמחכים שאתפוצץ על הרצפה.

    בחופש
    עומד בתור כמו כולם, ויש מזגן אך אין לי זמן
    כי עוד מעט סוגרים, והקטנים עוד לא קפצו מספיק במתקנים
    כדי להבין שאין לאבא חופש
    גם לא לאמא שמחזיקה תינוק כבר מהבוקר

    מה שאומר, כך מסתבר
    שגם החופש - יצא לחופש.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אבי 10000, רות אא, חיח ועוד 18 משתמשים21 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    ואוו, כמה שזה נכון. בפרט זה: אהבתי.
  • 544
    • I
    שיתוף - לביקורת חפץ חיים
  • ilan p //
    • שיר שכתבתי על צו השעה
    שלפעמים יש לנו כל מיני רעיונות נשגבים לשיפור המצב
    ושוכחים את הערכים הפשוטים והבסיסיים

    חפץ חיים

    מביט בי
    מתמונה שעל הקיר
    כל ילד בשכונה
    אותה מכיר
    מבט עמוק
    שנוגע בשמיים
    ואת דרכנו הוא מאיר

    הזכורונות מילדותי
    לא נותנים
    ללב מנוח
    לכל מקום
    הולכים איתי
    ונותנים לי את הכח
    לסגור חלון
    לפני הסערה
    שלא תחדור הרוח הקרה
    כי קר פה
    והגשם מתחיל
    ולעוף עם הרוח
    זה לא עניין של גיל

    מי האיש החפץ חיים
    אוהב ימים לראות טוב
    רודף שלום
    ושוקל את המילים
    ואת כל האדם לאהוב

    נצור לשונך מרע
    ושפתיך מדבר מרמה
    סור מרע ועשה טוב
    בקש שלום ורדפהו
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: brachy 100, אש קודש!, תמרוז ועוד 2 משתמשים5 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    ואוו. התחברתי. החרוזים מקסימים.
  • 473
    • ח
    שיתוף - לביקורת חוק טבע
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    הַקְשִׁיבוּ לַחֹק בַּטֶּבַע,
    הַחֹק שֶׁאוֹמֵר
    אֵיךְ שֶׁתִּתְיַחֵס כָּכָה הָעִנְיָן יִמָּשֵׁךְ.
    אִם תָּעִיר,
    יַמְשִׁיכוּ לְהַרְגִּיז אוֹתְךָ
    אִם תִּתְלוֹנֵן,
    יִהְיוּ לְךָ עוֹד סִבּוֹת לְכָךְ
    אִם תִּתְבַּכְיֵן,
    תַּמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד לְמַצָּב שֶׁל בֶּכִי
    אִם תִּהְיֶה מְדֻכָּא,
    הַדִּכָּאוֹן יִשְׁאַב אוֹתְךָ אֵלָיו.
    וּלְעֻמַּת זֹאת
    אִם תְּחַיֵּךְ,
    יְחַיְּכוּ אֵלֶיךָ
    אִם תַּעֲרִיךְ,
    יַעֲרִיכוּ אוֹתְךָ
    אִם תַּעֲבִיר,
    הַדְּבָרִים יַחַלְפוּ
    לֹא יַשְׁאִירוּ זֵכֶר
    אֲבָל אֵיךְ, אֵיךְ אֶפְשָׁר,
    אִם אַתָּה מִתְרַגֵּז לֹא לִכְעֹס?
    אִם מַפְרִיעַ לְךָ, שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ?
    אָז קָדִימָה הַקְשִׁיבוּ לְחֹק בַּטֶּבַע
    הַחֹק שֶׁאוֹמֵר
    אֵיךְ שֶׁתִּתְיַחֵס כָּכָה הָעִנְיָן יִמָּשֵׁךְ,
    אָז אוּלַי פָּשׁוּט כְּדַאי לָצֵאת,
    לָצֵאת מֵהָעִנְיָן,
    לָצֵאת בִּכְלָל,
    לִרְאוֹת שֶׁמֶשׁ וְשָׁמַיִם אֲדָמָה וּמַיִם,
    לִנְשֹׁם אֲוִיר טָהוֹר,
    לִרְאוֹת עוֹלָם בְּיָפְיוֹ.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: תמרוז, אש קודש!, R.E.Y ומשתמש 1 נוסף4 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    כמה שזה נכון. ואיזה כתיבה אלופה.
  • 699
    • R
    שיתוף - לביקורת אין בכי
  • RPO //
    • ️
    נפש שוממת
    דרכים יתומות
    שפתיים דבוקות
    ורוק שאוזל
    אין בכי רק מבט.
    ולילה ראשון
    נטול
    חלומות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מימיי, תמרוז, מתכנתת בנשמה ועוד 4 משתמשים7 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    את זה אהבתי במיוחד. הוא יפיפה. קצר ולעניין.
  • 749
    • א
    שיתוף - לביקורת שיר פתיחה למטפלות במעון
  • אריה גלבר //

    • שיר שכתבתי להקראה בערב היערכות למטפלות במעון


    שָׁנָה חֲדָשָׁה
    וְהַכֹּל כָּל כָּךְ חָדָשׁ
    וּמְצֻחְצָח
    יֵשׁ תְּחוּשָׁה
    כְּאִלּוּ סֵפֶר חָדָשׁ
    נִפְתַּח
    הַדַּפִּים לְבָנִים
    הַסִּפּוּר מְחַכֶּה
    לְהִכָּתֵב
    חִיּוּךְ לְחִיּוּךְ, תָּו לְתָו
    זֶה סִפּוּר שֶׁנִּכְתַּב
    מֵהַלֵּב
    וּכְמוֹ כְּשֶׁנּוֹלַד
    תִּינוֹק חָדָשׁ
    נִפְתַּח חֶדֶר
    בְּלִבָּהּ שֶׁל
    כָּל אִמָּא
    מְכֻוָּן לַתֶּדֶר
    גַּם אֶצְלֵךְ
    יִפָּתְחוּ, אֲהוּבָה
    חֲדָרִים חֲדָשִׁים
    שֶׁל אַהֲבָה
    לְכָל יֶלֶד
    חֶדֶר מִשֶּׁלּוֹ
    מָלֵא בִּרְצוֹנוֹת
    שֶׁהֵם רַק שֶׁלּוֹ
    אוּלַי חִבּוּק בַּבֹּקֶר
    אוֹ מִלָּה טוֹבָה
    כָּל מָה שֶׁיַּרְגִּישׁ לוֹ
    אַהֲבָה
    הַכֹּל כְּבָר בָּךְ
    בְּלִבֵּךְ מַמְתִּין
    לָתֵת, לְהַקְשִׁיב
    וּלְהַאֲמִין
    אָז הִכּוֹנִי
    כִּי מַשֶּׁהוּ בָּךְ
    עוֹמֵד לְהִתְרַחֵב
    לְהִתְמַלֵּא כְּדֵי לָתֵת
    מִכָּל הַלֵּב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אבי 10000, תמרוז, Efrat א ועוד 17 משתמשים20 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אתיס
    תודה רבה על הנדיבות!
  • 923
    • S
    שיתוף - לביקורת יש ילד שרע לו!
  • sh.t.down //
    • "אמאא, אני לא רוצה שצילה תבוא למסיבת הסיום בבית הספר" בוקע קול בכייני מהקו.
    היא נאנחת "מה אכפת לך שצילה תבוא?"
    "היא עושה לי בושות! כל פעם שאני עולה לבמה היא צועקת יוסי! יוסי! יוסי!, זה פאדיחות!!".
    "יוסי חמוד שלי, חשבת אולי שזה כי היא מעריצה אותך? היא גאה בהתנהלות שלך! אתה צריך לשמוח בזה!".
    "בסדר אני שמח בזה אבל לא כשזה מול כולם, בטוח כל הילדים יצחקו עלי, גם ככה אני לא אוהב להיות שמה, אז להוסיף גם בושות?!" הוא גונח, "וזה רק כי את אמרת לי ללכת לשם! אם לא היית אומרת לי אז לא הייתי צריך ללכת כל בוקר לבית ספר!".
    היא מגלגלת עיניים "יוסי, אתה יודע שזו היתה הברירה היחידה! לא היתה לך עבודה והמשרה שהציעו בתור מנהל בית ספר פשוט הצילה אותך! אז במקום ליילל לי, לך תשב ותנהל שיח בוגר עם אשתך!" היא מנתקת.
    "אח" היא פולטת "הילדים של היום..."

    מבוסס על הבדיחה הידועה, מזהים?:)
    • חחח
    • תודה
    Reactions: .חיה פ, איש אחד הלך, tovy ועוד 28 משתמשים31 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    חמוד. מזהים...
  • 813
    • ה
    שיתוף - לביקורת לאלו שאלול מלחיץ אותם
  • הווה פשוט //
    • ועל אותן שיש בהם רוגז כשבא אלול ומתמרמרין עליו ביותר ואומרין מי יתן ויעבור כבר, וגם מתלוצצין ממנו וכו' ועל הדגים שרועדין בו וכו' ענה ואמר, שזוהי מדרגה של תשובה
    וכמו שאומרין העולם שהפך האוהב אינו השונא אלא מאן דלא אכפת ליה,
    ועל כן השונא לימים הנוראים זה דייקא תשובה שלו,
    כי באמת אינו נאנח על אלול, כי מה יזיק לו אלול ועל מה יש לו להתקצף כל כך.
    אלא שעל עצמו הוא כועס, והגם שלא יודע זה, בודאי הוא בלי שום ספק כלל שעל עוונות שלו הוא מתרעם, שבשבילן הוצרך אלול לבוא.
    ואף שאין מסתכל כלל ואין רוצה לתקן וכו', עם זה מר לו מר, וזו בחינת חרטה ותשובה
    ויש ליצנין שמבזין לימי הדין ובזה דייקא נחתמין לחיים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מאה מם, ר' יעקב ישראל, תמרוז ועוד 7 משתמשים10 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    זאת הפונאטה.
  • 697
    • T
    שיתוף - לביקורת אֵיךְ וּמִי זֹאת בִּכְלָל
  • tmr //
    • אַקְרִיב לְךָ אֶת לִבִּי, חַיַּי הַיָּפִים
    שְׁעוֹתַי שֶׁהִלַּכְתִּי עַל חוֹף הַמִּדְבָּר
    שֶׁקִּוִּיתִי לִפְרִיחָתְךָ

    תְּפִלּוֹתַי בְּכָל מִצְמוּץ שֶׁלְּךָ
    בְּכָל סִמּוּן עַל דַּף
    בְּכָל הֶנֵּד
    עַפְעַף

    דִּמְעוֹתַי אֲנִי אוֹסֶפֶת לִשְׁנֵינוּ
    בְּתוֹךְ מַבְחֵנָה קְטַנָּה
    זוֹלֶלֶת כְּאֵב

    מַלְאָכִים קָשִׁים שֶׁהִפְתִּיעוּ בִּנְוֵה
    יְלָדִים רַכִּים שֶׁמּוֹשְׁכִים בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ
    אֲנִי בֵּינֵיהֶם

    אֲנִי בֵּינֵיהֶם
    אוֹגֶרֶת מִלִּים
    חוֹרֶטֶת בַּשָּׁמַיִם
    עַל מַגָּשׁ עָכוּר וְיָשַׁן מוֹבִילָה תַּחַת כֵּס אָבִיךָ

    יוֹם אֶחָד
    כְּשֶׁאֶפָּגֵשׁ
    כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ
    אֲפַזֵּר לְךָ אוֹתָם
    אֲגַלֶּה לְךָ
    אַט אַט
    מָה הָיִיתִי אֲנִי

    וְאֵיךְ וּמִי זֹאת בִּכְלָל
    אִמָּא
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, פרפרזה, AUVI ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    בדיוק היום היתה לי תובנה בנושא, תרשי לי לשתף אותך: ולפני שאכתוב חשוב לי להסביר, תובנה, היא...
  • 716
    • ת
    שיתוף - לביקורת מאמר שכתבתי כשהייתי בכיתה ט'
  • תמרוז //
    • בס"ד

    למה החילונים תמיד מצפים שדווקא החרדים יפנו את מקומם עבור מבוגרים ולא הם?

    טוב הם כבר לא קמים נוח להם במקום ולמה צריך בכלל לכבד את המבוגרים שהם יכבדו אותנו הצעירים אנו עושים ופועלים אך הם רק נחים והם נטל על החברה לא?

    אבל לחרדים ההשקפה מעט שונה מבוגר זה מישהו חכם שעבר בחיים שיש לו נסיון וחכמת חיים הוא עשה ופעל ועל כן אנחנו צריכים לכבד אותו וזה בכלל עוד בלי שציוו אותנו "והדרת פני זקן" אז בשורה התחתית בעצם החרדים מיצגים את החלק המוסרי של האנושות (בכל התחומים) ואנו זה האלו שתמיד יקומו למבוגרים.

    אך למרבה הצער זה לא מה שהולך היום באוטובוס לא בוודאי שתמיד יקומו לזקן חילוני זה הרי קידוש ד' (וזו שאלה הלכתית אם בכלל מותר לקום ל"זה שקנה טיפשות") אך לאיזה מישהו שגילו נע בין... ואולי בכלל כיף לו לעמוד, ואין לי כוח אז... לא נקום שמישהו אחר יקום לו

    וגם בחלק האחורי של האוטבוס המצב לא ראוי לעמוד בסקופים... ואולי כן החילונים ממש אוהבים לפרסם ולהשמיץ את החרדים על דברים שהם (החילונים) לא חולמים לעשות וכשהחרדים לא עושים זאת, אז זאת שערורייה כי בינם לבין עצמם הם יודעים ורואים בנו את החלק המוסרי של החברה וכאשר אנו לא עומדים בציפיותיהם אז אנחנו חוצפנים במקרה הטוב ולא אנושיים במקרה הפחות טוב שהרי "מה זה לא לקום לנשים שמצפות לשמחה? איזה מין התנהגות זה" טוב את האמת שזה ממש מובן שלחילונים אין בעיה לקום לאישה שמצפה לשמחה כי כמה נשים כאלו יש שם?... וכמה מהן נוסעות באוטובוס? וכמה פעמים האוטבוס שלהם מלא עד הסוף?? בקיצור אין להם ממש את האפשרות לקיים את הגמילות חסדים הזו

    אבל לנו יש וכמעט כל יום את האפשרות לעשות את הגמילות חסדים הזו שאין שני לה (ולא אני המצאתי את זה) לעשות חסד עם אישה שיותר קשה ומסוכן לה לעמוד מאשר נערה או ילדה וההסבר פשוט אמנם בנות חוזרות מיום לימודים מפרך ישר לתוך הש"ב והמבחנים ולעזרה בבית ואישה לא, היא לא חוזרת מלימודים לש"ב והיא לא צריכה לעזור בבית נכון האישה לא לומדת (בד"כ) היא עובדת והיא לא עוזרת בבית היא עובדת אין מישהו שעושה את העבודה במקומה מישהי שעוזרת יכולה לומר "יש לי מבחן" עובדת לא יכולה לומר לילד בן השלוש "מותק אני חייבת להגיש את הטפסים לבוס עד סוף השבוע אז עד אז אתה לא מפריע לי ותגיד לאבא שאין אוכל כי אין לי זמן בסדר?" היא חייבת לעבוד בבית ובעבודה ומכיוון שלרוב האברכיות שגודשות את האוטובוסים בסוף יום עבודה מחכים בבית כמה פיצקלאך שרוצים אמא שתהיה איתם ובשבילם כל הזמן. ולבנות סמינר/ בית ספר עדיין אין, ושיחכו, סבלנות בעז"ה גם הן תהינה אימהות, וגם הן תרצינה לשבת, היות שלבוא הביתה מסוחררות ישר לתוך הקקופוניה של הילדים זה לא יהיה תחביבן, ואם אתן בנות סמינר/ בית ספר רוצות שיהיה לכם מקום כאשר תצפו לשמחה בעז"ה, אז פשוט צריך לחנך את הדור לקום לנשים שמצפות לשמחה. אם כולן תקומנה זה יהפוך לנורמה ואין סיבה שנורמה תשתנה אם ישמרו עליה ואם אנו לא נשנה את הנורמה העכשווית היא לא תשתנה לבד.

    ותזכרו שאנו החרדים מייצגים את החלק הכי מוסרי הכי עם ערכים ומידות שגדל על התורה ועל חסד ועל "ואהבת לרעך כמוך" כמו שעכשיו אתה אוהב את עצמך ורוצה לשבת תאהב את השני ותרצה לתת לו לשבת "וזה כלל גדול בתורה".

    ואגב, לא מעניין אותי באמת לקבל ביקורת על התוכן.
    (ותזכרו שלא למדתי לכתוב מאמר כשכתבי אותו)
    * ה"נשים שמצפות לשמחה" נקראו כך כי מורה שקראה את זה המליצה לי לשנות את ההתבטאות שלי, למשהו שיתאים לסגנון החרדי.
    • תודה
    Reactions: כל שם שתרצה, בקבוק מים, י. ל. ועוד 3 משתמשים6 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    י. ל.
    תמרוז! המאמר כתוב יפהפה ומחזק מאוד! תודה רבה
  • 643
    • ש
    שיתוף - לביקורת אימהות מתמלטות מן החופש
  • שולמית רוז //
    • אתא לפנות בוקר.

    העוללים מחילים להקיץ כאשר אמתכם הנאמנה חוככת עפעפיים הדבוקים דא לדא.

    דרדקים מצווחים כנגדי, חלקם דולגים על יצועי.

    חלקם עטו מלבושם זה מכבר, אחיהם עוטין פיז'מותיהם.

    "אמא!"

    "השכימי רגע כמימרא!"

    "חפץ אני בקקאו, היחפזי!".

    אף התינוקת פועה ופוצרת לקבל את טרפה.

    "מהי השעה?" שואלת אמתכם בקול בוכים השואל רק מנוחה כי טוב. משקיפה אל השעון, נכעסת וקוצפת לבין כי השעה אך 9:05 לפנות הבוקר.

    טפליא, אנא, במטותא מכם, סובו על עקבותיכם אל בית הספר.

    תינוקות בורחים מבית הספר, אימהות נסות מן החופש.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, devMode, AUVI ועוד 15 משתמשים18 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שולמית רוז
    שלמי תודה אפרוס לכן, על כי שובבתן נפשי :ROFLMAO: ברצינות, שימחתן אותי!!!!
  • 497
    • נ
    שיתוף - לביקורת עילת שיבוש
  • נ. גל //
    • מי זה
    ששיבש עולמות
    הפך אנשים וחיים?

    מי זה
    שזעזע אמיתות
    פרק זיופים וגשרים?

    מי זה
    שטחן עד דק
    את השפיות, הנורמות וההרגלים?

    לא,
    אלו לא המוחים.
    זה אלוקים

    במקור נכתב השיר אודות הקורונה, בסגר של תחילת תשפ"ב.
    המילה היחידה ששונתה היא "הנגיף" ל"המוחים".
    איכשהוא, השיר עדיין רלוונטי, וכנראה ישאר כזה עד ביאת גואל צדק.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, כל שם שתרצה, שיבת ציון ועוד 11 משתמשים14 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    מה שנכון נכון. זה מדהים, ממש אהבתי שהחלפת מילה אחת ושינית את המשמעות של השיר.
  • 888
    • R
    שיתוף - לביקורת חיים בסלפי Ȏ
  • RPO //

    • וילד אחד נבוך מול כפיים
    ועולם ששורק
    וסלפי.

    כולם הזויים
    כולם
    וזה לא הוא החכם
    זה הם
    הטיפשים.

    ילד שזוף
    יורד מבמה
    שורף מבטים
    מדליה לפח
    לחיי
    השקרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, ללי99, מוריופ ועוד 21 משתמשים24 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה רבה לך! פרגון שלא מובן מאליו! מחמיא ממש! תודה רבה!!
  • 579
    • א
    שיתוף - לביקורת חור בתוך הלב שנהייה בור
  • אסתיאר //
    • אדם שעושה עבודה פנימית אמיתית, והולך בדרך, כנראה פגש את הרגע הזה.

    הרגע הזה שהוא נכנס לשם.

    למקום שיש שם חושך גדול, בתוך מערה עמוקה בחדר פנימי.

    איפה שהכל התחיל מחור קטן והיום הוא בור.

    בור שנמצא בתוך חדר חשוך, שגדל ומתעצם מיום ליום, וסוגר עליך.

    סוגר על השמחה, על החדווה, על רצון, על העשייה ובעצם כמעט על הכל.

    הרגע הזה, שהוא מצא פתאום, משהו מתוכו שחיפש כבר שנים.

    הרגע הזה שהוא קם.

    הוא קם להגיד את האמת.

    אמת יחידה, בלי הסתרות ובלי שקרים.

    רק עם הרבה דמעות, שירדו בכלל בלי שכאב, אלא רק כדי לנקות את כל השחור שהצטבר בערמות על הפנים היפות.

    הרגע הזה שהלב שלו שמע באמת את האמת, שאמר באמת.

    על עצמו, על חייו, על מה שהוא מרגיש, מפחד חושש.

    הרגע הזה שהוא אמר את האמת.

    בפחד,

    חשש,

    אמת,

    גבורה.

    הרגע הזה, שהיה לו מקום לדם לזרום מחדש בתור הבור הישן, להוציא משם פסולת של שנים ולתת מקום,

    לתקווה,

    אמת,

    אמונה.

    הרגע הזה, לעד.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: B&D, לעשות נחת רוח, אס ES ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אילה קולודנר
    יפה ונוגע!
  • 472
    • T
    שיתוף - לביקורת לְהַנִּיחַ הַכֹּל.
  • tmr //
    • אַתְּ מְנַסָּה לְגָרֵד מִמֵּךְ קֶשֶׁב. מְחִילָה
    לְהִסָּחֵף אֶל תּוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל בְּחִילָה
    לְהַנִּיחַ הַכֹּל.

    מְנַסָּה לֶאֱהֹב כָּל וְרִיד בָּךְ חֲזָרָה
    לִסְתֹּם לְאַלְתָּר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת
    אֶת הַכְּאֵב שֶׁשּׂוֹרְטוֹת בָּךְ הַמִּלִּים

    אַתְּ נוֹשֶׁכֶת בִּשְׂפָתַיִךְ וְשׁוֹאֶבֶת תִּקְוָה מִכָּל עֲלֵה כּוֹתֶרֶת
    דְּמוּת דְּיוֹקְנֵי הַצַּעַר מְלֻפָּפִים סְבִיבֵךְ בְּחֶמְלָה
    בִּזְרִיקָה דְּקִיקָה אַט אַט חוֹדְרִים בָּךְ אַרְס
    לֹא נוֹתְנִים עוֹד דַּקָּה שֶׁל לַיְלָה
    מְנוּחָה

    וְאַתְּ כֻּלֵּךְ חַיָּה
    וְכֻלֵּךְ נִדְרֶשֶׁת אַהֲבָה
    נִדְרֶשֶׁת הֲכָלָה

    נֶאֱטֶמֶת לַזְּרִיחָה הָעִקֶּשֶׁת
    נֶאֱטֶמֶת לַטּוֹב שֶׁעוֹלָמֵךְ שׁוֹפֵעַ
    וְנוֹלֶדֶת לְחַיִּים אֲחֵרִים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, הווה פשוט, אתיס ועוד 4 משתמשים7 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    וואו, תודה!
  • 451
    • R
    שיתוף - לביקורת מילים שכאלו
  • RPO //
    • מילים | ר.א.

    מילים של ערב ערב
    מילים של שבת
    מילים של חצות
    מילים של אם
    ובת.

    מילים שכולם
    מילים שיביעו
    מילים שכתובות
    ואינן.

    מילים כאלו
    אחפש
    אם אמצא
    אהפוך אותן
    לשיר אהפוך
    לשגרה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, חנה ש., AUVI ועוד 5 משתמשים8 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    ואו תודה רבה!! כיף לקרוא! וסומכת על הטעם שלך:p
  • 997
    • נ
    שיתוף - לביקורת הצלליות מגן סאקר
  • נחמת שוטים //
    • בחצי הלילה, באתי לגן
    להשתובב במתקנים ללא שמש
    וסביבי, בכל מקום
    צלליות אדם.

    על גשר חבלים,
    זרוקה צללית, שתיים.
    על רצפת אספלט הם חצי שוכבים,
    בוהים במסכים.
    בינות לממטרות שמשקות אדמה-
    הם רוקדים.

    כשהחושך מעמיק אנחנו מציתים גחלים, מרשמלו נמס על שיפוד
    משפחה סביב חום מדורה, צחוק מהדהד לפנים.

    הם שוכבים בתחתית המגלשה,
    מצחקקים.

    הם מסתובבים שם בגן סאקר.
    ילדים בני שלוס'רה, שש'סרה
    חלקם עם כיפות קטנות, חלקם כמעט חשופים.
    ונער אחד עם שני פאות,
    מנסה לשיר.

    לאט, מהר-
    באות מאות ציפורים.
    מנתרות בציוצים קטנים, ממלאות מרחבים.

    סופית, הלילה עבר לו.

    פונה אחורה, בודקת שלום גוזליי.
    מיטיבה שמיכה, סוגרת גגון,
    מרפרפת נשיקה-

    מתוקים שלי, נומו טוב בעגלה.


    וכשמרימה עיניים, הם שם-
    מקופלים בתוך מתקן,
    שוכבים בפה מגלשה
    מסתתרים משמש דוקרת.

    ישנים. בלי שמיכה.



    בזריחה אני מתפללת
    -
    -
    -
    -
    -
    עליהם.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מעיל חורף, RPO, נ. גל ועוד 29 משתמשים32 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    כתיבה מדהימה. הערת אגב: שתי.
  • 592
    • י
    שיתוף - לביקורת היה כל כך חם שלא יכולתי להמשיך.... (מוזמנים לעזור)
  • י. ל. //
    • הגיעו הם שלהי הקייטא,
    רק רוצה כבר להגיע הביתה.

    את השלט להחזיק,
    חיש מזגן להדליק.
    כוס מים לא תזיק.

    על הספה להתרווח,
    לשבת ולנוח,
    עם קוביית קרח....
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: שולמית רוז, תמרוז, אש קודש! ועוד 8 משתמשים11 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    ואוו, מהמהם. כמו תמיד. קצר ולעניין, אני אוהבת- כמו תמיד...
  • 771
    • ח
    שיתוף - לביקורת הגיון
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    רגשות הן דבר נפלא,

    הן משתתפות אתנו,

    מוסיפות לנו חוויה,

    וכמה שאנחנו רגישים יותר

    כך אנחנו יכולים להעמיק יותר

    את החוויה אותה חווינו,

    אבל אליה וקוץ בה

    הרגשות מגיעות גם ללא הזמנה

    כשהצד הכואב שלהן מתבטא

    הן לא תמיד רצויות,

    למשל רגשות של אכזבה, כעס וטינה.

    אז אם אתם מהסוג הרגיש במיוחד

    קחו לכם צידה לדרך,

    כשאתם מרגישים מאוד חזק

    רגש שאיננו רצוי לכם

    כמו פגיעה

    מיד תעבירו אותו למוח,

    המוח לא מסוגל להרגיש,

    רק לחשוב.

    ברגע שתעברו למוד חשיבה,

    כבר לא תהיו במוד רגשי,

    לא תרגישו את מה שלא רציתם להרגיש.

    וזה נכון גם במצבים מלחיצים,

    ראיון ראשון, דיבור לפני קהל,

    או מיקוח עסקי.

    גם במצב שמישהו מתייחס לא יפה.

    הרגש לוקח מאיתנו את יכולת המיקוח,

    את היכולת לעמוד על שלנו, בכבוד.

    ואילו המעבר לחשיבה שכלית

    מביאה לנו אדישות וקור רוח,

    ענייניות, לה אנו נזקקים.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: תמרוז, גודגוד, ilan p ועוד 2 משתמשים5 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    נכון ומדויק. @ilan p חשבתי על זה, ואתה ניסחת את זה במילים. תודה שהשלמת לי את הרעיון. האתגר של...
  • 824
    • ה
    שיתוף - לביקורת למוטב בלבד
  • הפצחן //
    • אדון עוזי דפק על הדלת
    אדון כה עדין, ואדיב - איש על זמני ופרדוקסלי
    שנים הוא דאג, כנהג, להוביל מלט
    היום הוא דופק על דלתי ובפיו בקשה לקצת שמן ניטרלי

    אדון עוזי לא טוב בבישול
    אדון עוזי טוב בלחלוט תה נענע
    את העלים הוא מסנן עם אותו החיתול
    שהיה שייך פעם לילדתו דנה

    דנה חוזרת הביתה היום
    היא היתה בברלין מגיל עשרים
    עוזי מיד מפנה לה מקום
    ומכין לה עוגת שימורים

    הוא לא שאל מה קרה שהיא נזכרה לחזור
    עוזי בחור זקן ומוקצה
    עוזי גיבור, עוזי רק רוצה לעזור
    להיות שם בשבילה כמה שתרצה

    עוזי לקח את השמן אליו
    החליף בתודה חמה והפנה את הגב.

    באותו צהריים, כמו בדרך אגב
    עוזי פרח בשקט, עלה כמו כוכב
    עוזי ששנים שאב מנחל אכזב

    דנה לא הגיעה עד עכשיו.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: הווה פשוט, AUVI, נחמת שוטים ועוד 13 משתמשים16 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    משולש ברמודה
    קוראת שוב פעם עכשיו, שיר מדהים ממש. מצד אחד קצב טוב ומילים פשוטות, מצד שני הסאבטקסט העייף והעצוב...
  • 805
    • S
    שיתוף - לביקורת אבא, אמא, למה?
  • sh.t.down //
    • בס"ד

    ככה זה כשלומדים דברים, הסבירה לי אמא.

    ככה זה כששואלים שאלות, אמר לי אבא.

    קר לי. אולי זה לא רעיון כל כך טוב לשאול. אבל כל כך רציתי לדעת!, התופעה הזו הדהימה אותי, לפני כמה ימים, כשראיתי אותה, נשביתי בקסמה. איך זה קורה? למה זה קורה?.

    זה היה כל כך עוצמתי, לא יכולתי לכלוא את השאלה שלי בפנים, ניסיתי לחפש בספרים בבית, אבל כולם העלו את אותה שאלה ששאלתי אני ולא כתבו תשובה. המשפט האחרון בכל ספר היה זהה.

    צא להתבונן

    יצאתי, לקחתי איתי את התיק הרגיל, זה שמיועד למתבונן המתחיל, הוצאתי מתוכו את השמיכה והתעטפתי בה, כרסמתי אגס וחיכיתי.

    לא ידעתי באיזה שעה זה קורה, אף אחד לא הסכים לומר לי, "תגלה בעצמך" אמרו.

    ככה זה אצלנו, ידעתי את זה.

    צריך להקריב כדי לדעת.

    הסתובבתי לאחור לעבר הבית, דמיינתי או שצלליתה של אמא עברה ליד החלון?

    חזרתי להביט בשמיים.

    לפתע זה קרה,

    קפצתי על רגלי בהתרגשות.

    הצבע החל להשתנות, הכחול החשוך פינה את מקומו לצבעים יפייפיים , בוהקים!, זה הים שם אדום, כתום, צהוב ואפילו סגול!

    הייתי מהופנט. עמדתי שעה אורכה בלי לזוז, פי פעור.

    שמעתי את קולות השכווי, ופעם הראשונה בחיי קישרתי בין בוא השמש לבין קרקוריו.

    חיים החלו לרחוש סביבי, חיות החלו להשמיע קולם, בני אדם יצאו לעמל יומם.

    בשלב מסוים הבנתי שקיבלתי תשובה.

    הוצאתי את מחברת הגילויים שלי ורשמתי-

    זריחה- תופעת טבע עוצמתית מלאת חיות וצבעים אשר באה להראות לבריאה כי הגיע השעה המתאימה לקום משינה ולצאת לחיים.

    סגרתי את המחברת מרוצה וחזרתי הביתה,

    ניגשתי ישר למיטה ונפלתי עליה עייף.

    הרגשה של אושר מילאה אותי, סיפוק.

    כשעפעפיי כמעט ונעצמו הרגשתי את מגע ידה המלטף של אמא ואת הבל פיה כשהיא לחשה באוזני "חדוות הגילוי, בני".
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: תמרוז, שיבת ציון, הנה זה משיח בא ועוד 16 משתמשים19 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    I
    ilan p
    כתיבה מאוד חוויתית יפה וצבעונית וממש רואים שמי שכתב/ה את זה הוא צייר -- הכל מלא צבע
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה