קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 1K
    • מֶנַחֵם
    שיתוף - לביקורת שמאלני שמת בלי ילדים
  • מֶנַחֵם //
    • שמאלני שמת בלי ילדים, נחשו מה עושה אשתו?


    חליצה.


    נכון מאוד, ולמה עושים את זה? מי יודע?


    זה פסוק מפורש בתורה!


    וואו, חרוצי החיידר אתם. ומה כתוב בפסוק?


    "וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל"


    שמה זה אומר?


    שהשם לא רוצה שהשם שלו יימחק מההיסטוריה היהודית, השם רוצה שגם לו יהיה זכר ושארית בעולם. הוא חשוב בעיני השם.


    אבל למה? הוא הרי סמולני!


    אהמממ...
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: שימנלה, צ ב י, סטוכיומטריה ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיונון
    מסתמא כוונתך ל'ימני אחד' או 'ציוני אחד'.
  • 149
    • S
    שיתוף - לביקורת לפתוח דף חדש?
  • sh.t.down //
    • הדף הזה יפה מידי,
    מכדי לכתוב בו שיר עצוב.
    הדף הזה בהיר מידי,
    מכדי להכתים אותו בדמעות.
    הדף הזה לבן מידי,
    מכדי להשחיר אותו בכאב.
    הדף הזה נקי מידי,
    מכדי לשפוך עליו פגיעה.


    בקיצור-
    הייתי צריכה לקנות מחברת אחרת...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: Avigail Amram, אש קודש!, AUVI ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 208
    • ח
    שיתוף - לביקורת פרגון
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    המרחב הווירטואלי לא ממש מייצג את עולם המעשה,
    ראשית, מטבע היותו וירטואלי,
    שנית, יצירת קשר בין אנשים הוא על סמך כתיבה והחלפת דעות.
    בעוד בחיי היום יום כשאתה עובד או לומד או אפילו שכן של אדם כלשהו
    אתה מייצר אינטראקציה שדורשת ממך יחסי אנוש מעולים,
    או לחילופין מציגה את הפן הפחות מחמיא של התנהגותך,
    הרי שבכתיבה ווירטואלית, ובפרט תחת שם ניק מידת החיכוך יורדת למינימום.
    אבל עדיין אפשר לראות תכונות של כותבים דרך הכתיבה שלהם,
    כי הכתיבה הרי תמיד תביע את תכונות הנפש.
    לכן רציתי לפרגן לניקית אחת עלומת שם, וזו לא כתיבה אישית,
    שכמובן איננה מקובלת בפורום זה, אלא לימוד.
    וכה היה המעשה:
    באחת הפעמים עלתה ביקורת קשה בתחום מסוים, כמובן, כשעולה ביקורת ציבורית מיד
    ישנם דעות סותרות, אחת הדעות הסותרות היתה שלי, תגובה חריפה, מציגה את הדברים באור שונה לחלוטין,
    ולא עוד שהתגובה היתה נגד, אלא שכמה עשרות לייקים בעד הנגד היו חתומים מטה, כדי לאשר את התנגדותי.
    ומה קרה מאז אתם שואלים?
    ובכן לאחר שמתחתי ביקורת, ניקית זאת התחילה לפרגן, ובכל פעם שהעליתי נושא, הוסיפה תגובה חיובית משלה.
    נראה לי שהסיפור מדבר בעד עצמו, ומתאים בפרט לימים אלו.
    סיפור שמוכיח שגם במרחב הווירטואלי, ובכל מעשה ומעשה שלנו אפשר לבטא את הטוב.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שימנלה, -חיה-, סיפור8 ועוד 3 משתמשים6 //
    0 תגובות
  • 770
    • ר
    שיתוף - לביקורת התרחקות
  • רואים שקוף //
    • הוּא קָם בַּבֹּקֶר
    וְהִרְגִּישׁ
    קֹשִׁי בַּנְּשִׁימָה

    כֹּל פְּעֻלָּה
    בְּמַאֲמָץ
    כְּבֶן שְׁמוֹנִים שָׁנָה

    תּוֹךְ יוֹם יוֹמַיִם
    בָּטוּחַ
    זֶה יַעֲבֹר

    אֲבָל כְּשֶׁזֶּה הִמְשִׁיךְ
    וְהֶחְרִיף
    הֶחֱלִיט לְהַזְמִין תּוֹר

    הָלַךְ לְרוֹפֵא
    בְּשֵׁם
    לֹא מֻכָּר

    הָרוֹפֵא אָמַר
    שֶׁהַבְּעָיָה
    הִיא בַּסֻּכָּר

    עָלֶיךָ לְהִתְנַזֵּר
    מִכָּל
    מִינֵי מְתִיקָה

    לִבְרֹחַ מֵהֶם
    כְּמוֹ
    מִפְּנֵי דְּלֵקָה

    עַל הַכֹּל הוּא
    אָמַר
    אֲנִי אֶתְמוֹדֵד

    חוּץ מֵהַקּוֹלָה
    וְהָאֶקְסֶל
    שֶׁל כָּל בֹּקֶר

    וְכָךְ רָאִיתִי אוֹתוֹ
    אַחֲרֵי
    יוֹם יוֹמַיִם

    שׁוֹתֶה מִקָּשׁ
    בְּאֹרֶךְ
    מֶטֶר אוֹ שְׁתַּיִם

    כִּי הָרוֹפֵא צִוָּה
    לְהִתְרַחֵק
    כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת

    וְהוּא מַקְפִּיד
    לְקַיֵּם
    הוֹרָאָה מְפֹרֶשֶׁת

    כִּי כַּמָּה שֶׁנְּנַסֶּה
    לְהִתְרַחֵק
    לְהִתְנַזֵּר מִתַּאֲווֹת

    נִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן
    נַשִּׂיגֵם
    בִּדְלָתַיִם אֲחוֹרִיּוֹת
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: בדיחותא, גודגוד, מימיי ועוד 24 משתמשים27 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רואים שקוף
    נחפשה דרכינו ונחקורה
  • 1K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת רק מעשה אחד קטן על יונה, מייבש כביסה, וגם שכן שבא לעזור
  • Natan Galant //
    • מעשה באיש ירא שמיים, פשוט, שחזר לביתו, ושם ציפתה לו הפתעה. יונה. בצינור של המייבש.

    הלך אותו האיש ורעד מפחד ושקשק ואשתו דחקה בו שיעשה משהו עם היונה בעוד היא מהדקת היטב את דלת חדר הילדים ואומרת תהילים להצלחתו. והוא מבקש ממנה שלא תתן לו עצות והיא אומרת בסדר והוא מנענע את הצינור, והצינור נופל, והוא חושש שהיונה בתוכו, ולכן גורר את הצינור באיטיות מוגזמת לחדר מדרגות, וטופח עליו לכל אורכו בחשש ובהלמות לב, ושום דבר לא קורה ולא מקרקר.

    נו, מניח האיש, אין יונה.

    והוא מתחיל לגרור את הצינור חזרה לביתו, ובדיוק כאשר הצינור מונח חציו בבית וחציו בחדר מדרגות, הוא רואה כדור צמר קטן שיוצא כלפי הסלון. הוא בוהה בכדור, והכדור ממשיך להתגלגל בכוחות עצמו, ולפתע מגלה האיש שלנו לזוועתו שכדור הצמר – היא יונה. גדולה גדולה. שעפה בפראות בסלון, וכהרף עין מוצאת לה מקום משכן מאוחרי סלסלת הוויטמינים על המדף האמצעי מעל הכיור הבשרי.
    ואשתו צועקת לו שהיא שומעת קולות מהסלון ולכן היא גם נועלת את דלת חדר הילדים, ככה ליתר ביטחון, ובבקשה שיעדכן מה קורה.

    האיש שלנו נוטל מטאטא, ברכיו רועדות ומצחו מגיר זיעה ממאמץ ומחשש, ומאיים עם המטאטא על היונה, שמצידה עפה בשניה ונוחתת על מגש הדלקת הנרות.

    כאן הוא כבר מתחיל לאבד את העשתונות שלו, וצועק עליה באינדיאנית, בפלמית, בקרואטית עתיקה ובעברית חדשנית, והגברת לא מגיבה. רק בוהה בו בנחת. אדישה לסבלו, חסרת אפס אכפתיות. מועמדת מושלמת לתפקיד יועצת משפטית, מן הסתם.

    ואם אתם מגחכים על האיש ולועגים לו בתוך כל המחילות החשוכות והאפלות במוח שלכם, אז תנו לי להגיד לכם משהו. מוריי ורבותי, שלא תדעו מצרות. אבל כשיש לכם בהפתעה יונה בסלון, והיא עפה בפראות מעל הראש שלכם, אתם מפחדים וקופאים והרגליים שלכם מתחילות להרגיש שהם עשויות מגומי. כי זו סיטואציה מפחידה ומלחיצה ולא צפויה. נא לא לצחוק על הגבר הרכרוכי שלנו!

    בקיצור, משם לכאן, הוא מתעטף בשמיכה להגנה, ורודף אחר הגברת בכל הסלון עם המטאטא, והיא קופצת מקום למקום מעל הארונות שוב ושוב, והוא נואש וקורא לשכן לעזרה, שגם רועד ועומד מחוץ לבית, ואשתו של השכן עומדת במקום בטוח מאחורי בעלה - ומציצה.

    בסוף נמאס לאיש שלנו, והוא מכבה את האור בסלון מתוך מחשבה (חכמה! וצודקת!) שכאשר יהיה חושך בבית, היונה תבחין בקלות בחלונות ותעוף לעברם, וזה מה שקורה. והיונה מסתלקת לה אל על, והאיש משליך ממנו והלאה את השמיכה החמה, ונפרד לשלום מהשכן הנרגש שבטוח שהיונה סולקה בזכותו (הבלים!), ופותח את דלת חדר הילדים ומודיע לכל המתחבאים שאפשר לצאת מהבונקר, ורוצה לשתות כוס מים, ואז נזכר שהכיור גדוש בכלים.
    לכן הוא הולך אליהם שפוף, בזמן שאשתו מעודדת אותו בקריאות הופ הופ, ושוטף אותם, ואז מסיים ונאנח מקירות ליבו, ורוצה לשתות קפה ומגלה שיש קפה וכוס וסוכר וגם חלב, אבל הוא חמוץ. והוא מתבייש לבקש מהשכן אחרי כל העזרה עם היונה, ולכן הוא נשאר חסר קפה.

    סיפור אמיתי שקרה במציאות, וגם פורסם בפעקל'ע, והובא לכאן כי הרבה זמן לא פרסמתי כאן סיפור ונורא התגעגעתי...
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חיים גמזו, אוראל סולטן, שיבת ציון ועוד 42 משתמשים45 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    כל פרק- פרק...
  • 171
    • א
    שיתוף - לביקורת ירושלים, איך את מסוגלת?
  • אילה קולודנר //
    • ירושלים

    ושוב קרן אור הסתננה על חומתך, יוצרת מראה יפהפה שרק את יכולה לו.

    ושוב נעתקו מפי לרגע המילים, נותנות רק ללב להגיב,

    הוא רצה לקחת קרניים לחפון ביד לחבוק לחומתך,

    הוא רצה לבוא ולנער אותך חומה שקרנית,

    מסתירה באלפי קרניים של שמש, אמת עצובה,

    חורבן.



    הזאת ירושלים, יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב?

    איה הן אבניך ואחונם ואשקם?

    הלא טעם רגביך לפי מדבש יערב

    מי יתנני על כנפי נשרים,

    הלזאת התכוון ריה"ל לכנפ"ש ולגשר המיתרים?

    ואיה הוא מיתר ליבי שאמור לזוע?

    ואיה האנשים המנשקים את אדמתך בחיל?

    איה הם אוהביך, איה השלום בחיילך ובארמונותיך שלווה?





    ההמון, אהה, איכה הרחבתה,

    אך אל דבר כזב את מעגליך?

    מושב נגידים, איך שקר הושבת,

    תוך ארמונות עוזך ובטירותיך?



    ירושלים.

    איך הודך לזר הסגרת?

    איך בך הוללים יכתירו?

    מה נחלתך? כי מרה שבעת!

    ואיך כשה לטבח תלכי דומיה?
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, אפרת תהל, איש אחד הלך ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 2 1M
    • ל
    שיתוף - לביקורת המגזימים - קווים לדמותם!
  • לוטם //
    • המגזימים האלה;

    שברגע שמכבים את המזגן: 'חם לי למות!!!'

    כשהם שומעים את הבן שלהם שר, זה פשוט: 'מדהים!! הוא עוד יהיה זמר צמרת, אין לי ספק בעניין!'

    אם הם שומעים מייד אחר כך שיר של זמר מפורסם: 'אין אפילו מה להשוות, הבן שלי, לוקח אותו בקלות!'

    שכשהם הולכים עם חבר ברחוב ההוא שלפניהם 'מחבל, מבטיח לך, תראה את העיניים שלו, מזעזע. וזה שבמדרכה המקבילה, סוכן שב"כ שעוקב אחריו, אני מזהה אותם מקילומטר, תראה את משקפי השמש שלו!'

    כאשר הם שומעים מעליהם מסוק: 'עומדת לפרוץ מלחמה! יש לי מקורות משלי... תתכוננו לסבב רציני!'

    כשיורד בחוץ טפטוף: 'יורד בחוץ מבול, נשבע לך, אצלכם כלום אתה אומר? מוזררר!'

    כשהם נתקלים עם קצה אצבעם במדרגה, העדכון עובד מאחד לשני: 'שברתי את הרגל, כן. גבס עד לברך. לא יכול לזוז. סיוט.'

    במקרה שהם רואים ג'וק בבית, כל השכנים שומעים: 'הוא בגודל של כלב ברוהולמר! נו!! מהר!! תהרוג אותו! הוא רץ כמו ברק!! הוא יהרוג אותנו בסוף!!!'

    בשנייה שמישהו לידם משתעל: 'הבחור חולה סופני, הוא משתעל כמו חולה כלבת! הוא גם חיוור, שבוע שעבר הוא לא היה בשחרית בבית כנסת, צריך לדבר עם עסקנים!'

    כשיש להם פגישת עבודה בשעה 11:00 במרחק של רבע שעה נסיעה מהבית: 'תקשיב, כבר עשר, המונית לא מגיעה! אני מאחר בטוח לראיון! לא יקבלו אותי בחיים! חכה תראה מה אני עושה לנהג מונית ברגע שיגיע! איזה חוסר אחריות!'

    אם הם הולכים ברחוב ורואים ילד הולך לבד: 'איזה הורים חסרי אחריות יש היום! בטח הילד הלך לאיבוד ולא יודע איך לחזור לבית.'

    ואם אחרי כמה פסיעות הם רואים בחור עם שרוכים פתוחים בנעל הם מייד מתקשים לחבר: 'אתה לא מבין איזה צחוקים, אני כאן ברחוב כיחכקהק, מולי הולך בחור פתוח שרוכים ועושה את ההפכה של החיים שלו!!!'

    שכשהם מעלים הודעה בפרוג, כל החברים יודעים: '10 אלף צפיות בשעה, אלף לייקים!'



    מוזמנים להוסיף... :)
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: דער קרימער, תכלת שמיים, אוראל סולטן ועוד 103 משתמשים106 //
    28 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    סוף סוף יש לי הרשאה לפורום כתיבה, אז אני חייבת לכתוב שזה ממש לא בסדר שיש אשכול כזה, כמעט מתי...
  • 251
    • י
    שיתוף - לביקורת אז נקרא לה בשמה... חרדה!
  • יהודית פור //
    • אז נקרא לה בשמה
    כן היא החר-דה!
    היא פשוט מופיעה והיא נמצאת והיא ישנה
    והיא לא הולכת לשום מקום
    היא פשוט שוהה
    סוג של עלוקה קרציה או כל כינוי שיהלום אותה.
    היא מעצבנת נורא!

    היא פשוט נדחפת לכל פינה וממש אבל ממש
    היא פשוט לא נותנת לנשום!
    היא מעיקה!
    והם היא פתאום נעלמת ואת מרגישה מין הרגשה קלילה
    אז רגע את חרדה לאן היא נעלמה?
    ואת עושה עם עצמך חושבים רגע מה קרה?

    וכן היא מופיעה היא פשוט דביקה
    והיא מאכזבת ומייאשת!
    ותופסת עוצמה ומשתלטת פשוט אלימה!
    היא נוראית כן היא נוראית!

    ואם לא נכסח אותה היא תגדל למימדים מיפלצתיים
    שא"א לעמוד מולה
    והיא עומדת והיא נמצאת
    וזהו זה רק היא
    וסביבה יסוב הכל ודרכה תחשבי
    והיא תחליט והיא תרתיע

    וכבר לא תדעי אם זה את או היא
    פשוט תלותיות
    אבל ממש לא הדדית
    כי בעצם בא לך לברוח וזהו להעלם ושהיא לא תגיע

    ואז היא מופיע בהדר בגאון!
    ואת שם מקשיבה לה שומעת נותנת לה את כל הבמה
    יש לך מקום תרפי תנשמי!
    בואי נשב יחד על כוס קפה
    לחצ/י כדי להרחיב...
    פשוט ספרי תשפכי!
    האמת שבא לי ממש להקיא!

    אז תגידי עובדות בשטח
    מה את חושבת מה יקרה
    הכי גרוע ... כןן בדיוק מה שאת חושבת!!
    ויקרה ואז... מההה?

    למשהו זה קרה??
    ומקסימום אמבולס או הצל'ה
    תמיד יגיעו לזירה!
    ומקסימום זה יקח להם דקה!

    ופתאום הכל קצת מתבהר
    חושבת נושמת
    קצת הגיון נכנס
    את מקבלת קצת פורפורציה
    והיא מרגישה שיש לך איתה תיקשורת

    והאמת שנמאס לה קצת
    כי היא בעצם אוהבת לנהל! אותך!
    היא שתלטנית קצת אפילו אולי נרקסיסטית...

    וכן היא מרגישה שאת לא צריכה אותה
    וזהו היא די מיצתה
    אז היא עוברת ליעד הבא...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: החיים היפים :-), שימנלה, Chaya Lea ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמרוז
    עד שלא קראתי את הסוף, רציתי להשאיר פה כמה שמות של תרופות... מזלך שלא. התיאורים הם בול, והכתיבה...
  • 491
    • ל
    שיתוף - לביקורת אני כאן.
  • לוטם //
    • בראת אותי
    כדי לשמוח,
    לצחוק, לשיר ולרקוד.

    בראת אותי
    כדי לבכות,
    לשבת קצת לבד, לחשוב.

    בראת אותי
    כדי לחיות,
    לנשום, להלל ולהודות.


    אני כאן.
    בדיוק בשביל זה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, שולמית רוז, בנני ועוד 19 משתמשים22 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    (y) :ROFLMAO::love:
  • 175
    • א
    שיתוף - לביקורת לא יטוש ה' עמו
  • אין פאנץ' //
    • אני על הספה יושב
    על מצב האומה חושב

    על מהות הימים הוגה
    שוקע בהרהור נוגה

    חסרנו אור ומנוחה
    איבדנו קרבן ומנחה

    אין מקדש לעלות
    מזבח להקריב עולות

    בגולה הלכנו, דוויים
    מתקשים להישאר שפויים

    הכל לכאורה נכחד
    רוחניות וגשמיות כאחד

    אך כאן הלב עוצר ומוחה
    את המהלך כולו דוחה

    האיך אתה מדבר
    כשהעצב עליך מתגבר

    מהעיקר אתה בורח
    ה' אתך, לא שוכח

    אנחנו תמיד נהיה עִמּוֹ
    כי לא יטוש ה' עַמּוֹ
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, תמרוז, M . A ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 1K
    • C
    שיתוף - לביקורת פותרים את המחלוקות אחת ולתמיד
  • castamir //
    • "מה אתה משווה? בהפגנה שלנו היו 600,000".

    "חה חה חה! שש מאות אלף? בחלומות הלילה בצאת ישראל ממצרים. היו בהפגנה לא יותר משבעים ושניים אלף איש, בדקנו ברחפנים ובתוכנות ובאלגוריתם הכי חד בשוק! זה שמשתמשים בו בטיק-טוק... וגם אלו שהיו, סתם עוברי אורח ירושלמים מבולבלים שנקלעו לסיטואציה ולא הצליחו לצאת בגלל ימנים נזעמים קיצוניים שצרו עליהם!"

    "צריכים די הרבה אנשים כדי לצור על שבעים ושניים אלף איש"...

    "קח 75 אלף, עליי. אצלנו יש מאתיים אלף כל מוצאי שבת, כבר חודשים רבים! בהתמדה!"

    "פחהחחחההה! עכשיו הצחקת. יש שם שלוש מאות איש בלחץ. אותם שלוש מאות שעוברים ממוקד למוקד. פנסיונרים משועממים. כל אחד מפגין מסיבה אחרת ומחזיק שלט אחר. הנה תראה תמונה של שלט מההפגנה שלכם: "עד מתי 82 שקל לסלט קיסר בבית קפה?" אלו שטויות במיץ".

    "אויש, אתה לא נורמלי. יש שם מאות אלפי אנשים בדוק. רק בגלל הטופוגרפיה המסובכת של הרחובות אי אפשר להבחין בעוצמה הקטלנית".

    "איזה טופוגרפיה, בועז? מיש עתיד? באמת טיפוס מסובך"...

    "יודע מה, צריכים למצוא מקום גדול יותר, שלא מחולק לסמטאות ורחובות צדדיים. רחבה ענקית מגודרת שאפשר יהיה לראות בבירור מי מביא יותר אנשים!"

    "בדיוק. שני מגרשים ענקיים אחד מול השני, עם סלקטור בכניסה ומונה כניסות מדויק. מספיק עם כל ההשערות הלא מדויקות. רחפנים של ערוץ 13 וקשקושים חשבוניים של צייצנים שלא התקבלו ללימודי הנדסה".

    "בנגב בטח אפשר למצוא מקומות כאלו. יש שם שטחים ריקים ענקיים..."

    "שדה בוקר טוב אליהו! את הנגב כבר תפסו הבדואים. חוץ מזה, תטלטל את כל צפון הארץ עד הנגב בשביל הפגנה? ויש בצפון ערים ליכודניקיות שלמות!"

    "אז נעשה שלוש הפגנות אזוריות כאלו. צפון, דרום, ומרכז. תל אביב כמובן".

    "לנייד את כל בת ים וכל פתח תקווה השלוות לתוך שטח מסוכן כמו תל אביב? למה מה קרה? לא תודה. מוקד אחד בכל עיר".

    "מבחינתי אפשר גם בכל שכונה, אין לנו ממה לחשוש. ברור לי שאנחנו יותר".

    "ומה עם הקשישים בבתי אבות? קשה להם לקום ולצאת להפגנה".

    "מישהו יעבור גם שם ויספרו את כולם. רשימות מסודרות".

    "רשימות יקח הרבה זמן, אפשר שיהיה להם כבר פתק מוכן ביד".

    "מעולה! שכל אחד בארץ ישים פתק, ונדע סופית למי יש יותר!"

    "שנקרא לזה 'בחירות'?"

    "קצר אבל קליט".
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: מוז'יניקית, מתן מאור, אידאה ועוד 73 משתמשים76 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    castamir
    צורף קובץ
  • 275
    • ח
    שיתוף - לביקורת איך אפשר שלא לבכות על החורבן???
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    ימים אלו הם התמצית של כל השנה.

    כל השנה אנחנו מתמודדים עם הגלות, כל אחד בגלותו הוא, וימים אלו הם הזמן בו אנו מדגישים את האבלות.

    יש המון קשיים, איך אני יודעת?

    אפשר פשוט לשמוע בחדשות, כל אסון שקורה מפורסם בקול גדול, כל שבר שכזה הוא שבר שמשפחה נושאת בכפיה לעולם ועד, כל כך קשה לחשוב על כך, שאנחנו לעיתים עלולים לשכוח מעט כל אחד ואחת שממשיכים למסור נפש בגבורה.

    אפשר לקרוא את העלונים של וועד הרבנים, של קופת העיר, תראו את הפניות שמגיעות, תיספרו כמה פניות מגיעות כל חודש, תכפילו אותם בשנה, בכמה שנים.

    סיפורים קורעי לב, על משפחות אבלות, על עוני מחפיר.

    האנשים הללו חיים ביננו, צריך רק עין להביט.

    לפעמים הם נראים רגילים, ואפילו טוב יותר מהממוצע, אבל זוהי העטיפה החיצונית, מה קורה שם בפנים?

    אנשים שאיבדו קרובים להם? מי יכול לרדת לעומק הצער?

    אפשר לשמוע סיפורים על אנשי מקצוע, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצי נישואין ואפילו קאוצ'רים.

    הקליניקות מלאות בקושי, איך אני יודעת, הסטטיסטיקה מדברת על 70% קשיים, ואף אם אוריד הרבה מאוד אחוזים, אנחנו עדיין נשארים עם משפחות רבות הנתונות בקושי.

    מריבה היא אחד הדברים המכלים את כוחות הנפש, מכווצים ומשאירים את האדם מרוקן ותשוש, כשעליו לבנות מחדש שברים, שברים של נפשות התלויות בדבר.

    אם מתמודדים לא קל, ואם מפרקים עוד יותר לא קל, והייסורים של הספקות קשים מהכל.

    תראו מה קורה בבתי החולים, לכל אחד יש רשימה של שמות עליהם הוא מתפלל, לחוות קושי פיזי, פחד וחרדה מעומק הדין, אלו ייסורים קשים מנשא.

    יש ביננו ילדים עם קשיים פיזיים או תסמונות הדורשות טיפול צמוד ומסור ודורשות לב ענק ומסירות ללא גבולות.

    תסתכלו על הנוער, כל ילד נושר זה שבר על גבי שבר לו עצמו ולכל משפחתו.

    גם בתחום בריאות הנפש המוסתר מן העין יש דברים שאי אפשר להסתיר, התמודדות של כאב בלתי נתפס, של נשמות הנמצאות בשבי, של אנשים שקרובים לקושי, של מצבים בלתי אפשריים.

    כמובן שיש עוד קשיים רבים, כל חוסר התחשבות כל היתקלות עם תחושת עוול, הינו קושי בפני עצמו, וכל מה שנכתב הוא רק על קצה המזלג.

    כשאנו רואים קושי "מבחוץ" זה כותרת, זה סיפור בעלמא, אבל אם תחשבו לרגע על הקושי הכי קטן שלכם, לחץ כלכלי, חוב, ילד לא ממושמע, ויכוח קטן, ועוד, כמה אתם מצטערים בגינו?

    אנו מתקרבים אל זמן הקץ, הנשמות שלנו היו כאן פעם, הן מגיעות שוב ושוב כדי לתקן.

    קורים דברים שלא מובנים לנו.

    אנחנו נמצאים בתוך הסתר, נמצאים בתוך הגלות, מתקנים ומנסים לתקן מתוך כך שאיננו מבינים אבל מקבלים באהבה, וככל שחוסר ההבנה יותר גדול, וככל שהדברים פחות מובנים, ככה האמונה שלנו מתחזקת, ככה השכר שנקבל על האמונה גדל, ככה התיקון שנעשה הוא תיקון שלם.

    הלב של עם ישראל שבור, איך אני יודעת?

    בתוך עמי אנוכי יושבת, אני רואה, אני שומעת, מייד יכולה לראות ולזהות כאב ממרחק.

    הכאב שלנו הוא חלק מצער הגלות, החורבן, ההתרחקות מגילוי השכינה, כשלנו כואב, לבורא עולם כואב יותר.

    הכאב הוא משהו עלום מצד אחד הוא קשה מצד שני הוא מטהר את הלב. כאב זהו רגש שקל להשתתף בו ולשתף אותו, זהו רגש שמוביל לרחמים מאוד גדולים.

    אם ניקח מעט מהכאב שאנחנו חווים, מעט מהכאב שאנחנו רואים סביבנו ונרגיש כמה העם שלנו ככלל שבור אבל גם מלא בטוהר, כאוב אבל גם מלא באמונה, סובל אבל גם מחובר בעבותות של אהבה לבורא עולם.

    אם ניקח מעט מהאמפתיה שלנו כשאנחנו נתקלים בקושי וננסה לדון את רעינו לזכות, אולי נצליח להרים את העולם כולו לזכות.

    אם ניקח את ההרגשה של הקושי האישי שלנו ונרומם אותה לתפילה שלנו על כל כלל ישראל.

    אם ניקח את הכאב שלנו ונבקש על הגאולה.

    אם ניקח את הכאב ונהפוך אותו לתפילה שהיא אמונה, לחיבור ודבקות בבורא, לצעקה גדולה, בבקשה אב הרחמן, תושיע.

    הכאב שלנו יתחבר לכאב הכללי של עם ישראל לכאב של בורא עולמים, לכאב עצום על הגלות המרה.

    וצעקה מתוך לב נשבר על כלל ישראל, על ישועת ה', צעקה זו, הלא הוא הקול הבוקע מתוך החושך, קולה של האמונה, קולה של תפילה.

    הלא הוא הקול שנשמע ברומו של עולם בזמן הגלות, שכינה שמבכה על בניה.

    "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה"

    יצרפו הקולות ויצטרפו קולות שברים והתרועה לקול תקיעה גדולה, לקול דודי הנה זה בא.

    הקול שסופו לגלות את האור הגדול שמצפה לנו.
    • תודה
    Reactions: כל שם שתרצה, מרציפן, תמרוז ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 492
    • כ
    שיתוף - לביקורת 'טשטוש זהויות' [מחקר ישראלי מקיף]
  • כותב השורות //
    • בעידן משתנה ומתקדם כמו שלנו הגיע הזמן לבחון מחדש גם את המובן הידוע והמקובל
    אף אם נגלה להפתעתנו הרבה מציאות חדשה שנרקמת לה בנוף האנושי שהולך ונעשה מוזר יותר ויותר, מה שמשמש קרקע פורייה למחקרים רבים בנושא וניסוח מחדש של תזות ידועות ומוסכמות יסוד

    התקדמות פורצת דרך נרשמה במחקרים שבדקו יסודית את 'עולם הזהויות' -
    כאשר מחקרים שנעשו בשנת 2023 ברחוב הישראלי הוכיחו בסבירות גבוהה ש'זהות' היא חומר גלם נפשי גמיש ונושא הפכים, ובעל תכונות משתנות ובלתי צפויות.

    מה שאומר יפה - שלום וביי ביי לכל מה שהכרנו עד היום!
    לא עוד תבניות חשיבה מקובלות, לא עוד דפוסי התנהגות מקובעים והגיוניים
    ה'זהות' בעולם החדש הופכת יותר ויותר לשטח פרטי פראי ובלתי מוסדר

    אחד מהתופעות השכיחות היא ההתבססות על ערך כמו 'חופש' שנותנת אשראי לכל מעבר מצד זה לצד אחר
    תופעות שעד לא מכבר הוגדרו כ'משברי זהות' ו'הפרעות דיסוציאטיביות' ואפילו כמחלות מוכרות כמו 'סכיזופרניה' משוכתבות מחדש כ'זהות משתנה' ומתקבלות בהבנה ובבטחה היישר אל העולם הנורמטיבי

    בדוחו"ת המפורטים שכתבו עורכי המחקר מזהירים החוקרים מפני ניסיון חסר תוחלת להגדיר זהות בדרך הישנה, הם מדגישים כי אין כיום יכולת להגדיר זהות של אדם על פי התנהגות העבר שלו או לחילופין על פי התבטאויותיו ודעותיו כפי שבחר להציגן עד היום, גם אם מדובר בנתונים רבים ועקביים, גם אם הוא עצמו בחר להזדהות באופן מסוים אין שחר לניסיון להשאיר אותו באותה משבצת שבה עמד אך אתמול

    המחקרים בחרו לציין מספר דוגמאות שנותנות הצצה מספקת לעולם החדש של הזהויות בעידן הנוכחי:

    #
    בעלי הזהות המשתנה התגלו כבעלי תרכובת נדירה של אינטליגנציה ובורות שמאפשרת להם להרצות בבטחה על נושא כל שהוא כשהם יודעים כל פרט ופרט שנוגע לאותו נושא ובו זמנית אינם יודעים עליו כלום.
    #
    סימן היכר מובהק שלהם היא היכולת הלוליינית שלהם לשחרר אמירות עמוקות וריקות באותה מידה, תוך כדי שהם מלהטטים בסיסמאות שחוקות ומרבים להשתמש במושגים מוכרים בהקשרים לא ברורים, כשינסו לברר איתם ולדייק איתם את הרעיונות הם יתחמקו באלגנטיות וימצאו דרך מילוט שתוציא אותם חכמים ואותך טמבל שלא מבין מהחיים.
    #
    בעלי הזהות המשתנה מפתחים יכולת שרידות מול סתירות מבניות, ומציגים עמידות מרשימה בפני שאלות קשות ועובדות מביכות, כשהם לא מרגישים צורך בהצגת הסברים ותשובות ובמקום זאת בוחרים לפרגן לעומד מולם עם כשרונו בהצגת העובדות ופיתוח השאלות.
    #
    תחושות של שעבוד ועבדות מתפתחות בעולם הרגשי שלהם בד בבד עם התנהגות מתנשאת ופטרונית, כך אפשר למצוא נשים המזדהות כשפחות ומנהלות תוך כדי משק בית עם שתי עוזרות.
    #
    בעלי הזהות המשתנה לא בהכרח מודדים את עצמם במדדים מקובלים של כסף וכוח, וכך הם יכולים למצוא את עצמם כבעלי הון וחברות ענק ובד בבד במצוקה כלכלית קשה עקב מחסור חמור בקולות המפלגה שלהם בבחירות האחרונות, למשל...
    #
    אצל אנשים שמזוהים כבעלי זהות משתנה מעמד מיוחד בחברה ופריווילגיות הופכות לחסרון ותחושת נחיתות, מה שלא ימנע מהם להשתמש בזכויות היתר שלהם ככל העולה על רוחם.
    #
    המודעות העצמית שלהם לוקה בחסר ולמרות זאת לא מהווה חיסרון או בעיה זהותית
    להיפך, הם הופכים את החיסרון ליתרון ומאפשרים לעצמם לנהוג בחוסר אחריות מושכלת ותוך כדי להתייחס לפעולותיהם כפעולות הצלה נדרשות
    כך למשל הם עלולים למצוא את עצמם משתמשים בעשרות שנים של עשייה למען בטחון המדינה כדי לסכן את בטחונה בטווח המיידי והכל בשם ההגנה על אופייה של המדינה.
    #
    הנחת יסוד מקובלת בין בעלי הזהות המשתנה כי כל חוסר בהירות או כשל לוגי בטיעון שמועלה על ידם, הוא תקלה שמתרחשת אצל בן שיחם, הם כבעלי זהות משתנה מבינים ולא מבינים באותה מידה, ועל כן הם חסינים מפני כשלים לוגיים ובעיות קשות בבוחן מציאות.
    #
    לרוב יכולת ההבחנה שלהם משתבשת כשמדובר במושגים מנוגדים, מה שמאפשר להם לבצע בעיניים פקוחות בלבול מכוון בין טוב ורע, נכון ולא נכון, סביר ולא סביר, רוב ומיעוט, דיקטטורה ודמוקרטיה...

    לאור הנתונים החדשים עורכי המחקר ממליצים זמנית לנסות להתחבר עם המציאות החדשה במקום לנסות לשנות אותה, ואף מציעים להתאמן עצמאית בנתינת מרחב לזהות האישית ובחינה מחודשת שלה

    וזאת, כל עוד והימין ימשיך להחריב את המדינה עם ההפיכה המשטרית...

    בהצלחה, זה ממש קל...
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אין פאנץ', שימנלה, שמחה קופי ועוד 5 משתמשים8 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    עצרתי בגבולות הטעם הטוב, אין צורך בלעורר קבס בבטן הקוראים... אותי לפחות היא הרשימה, ולא לטובה...
  • 247
    • ח
    שיתוף - לביקורת כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    כל יום תפריט דגים חדש, דג צלוי על האש, סלטים חינם, פוקאצות חמות וקראנצ'יות עם גבינות נימוחות יישר מהטאבון.

    סלטים מיוחדים בתוספת פטריות מטוגנות גבינת חלומי, בטטות קרוטונים, לחם שום, ופינוק הבית.

    מודעות הפרסומת מזמינות ומבטיחות הנחות מיוחדות לתשעת הימים הבאים עלינו לטובה.

    חנויות האוכל גדושות עד אין מעבר, וכי אפשר לוותר על מבצע של שלוש פיצות גדולות במאה?

    חגיגת תשעת הימים.

    גם חנויות נוספות לא טומנות ידן בצלחת, הנחות מפתיעות שחלילה לא תפסיקו לרגע מחגיגת הרכישות, "דבר האבד" בלשון הלכה, מבצעים שלא היו כמותם, חיסולים, חנויות הביגוד, כלי הבית, ענקית הריהוט כולן יוצאות במבצעים אדירים, שלא תעיזו לפספס.

    אם חשבתם להישאר בבית בימים אלו, אז אתם פשוט לא מבינים מה הולך, חבל על הזמן, לעולם לא תשיגו כאלה בגדים מושלמים במחירים כל כך הזויים, אין דברים כאלה, באמת "דבר האבד", בזבוז, מי שלא יוצא מפסיד את ההפסד של החיים שלו.

    כך יוצא שתשעת הימים ימי הצער על החורבן הופכים לימים של חגיגה קולינרית, הרי אי אפשר לאכול בשרי, אז חייבים לאכול חלבי.

    כך יוצא שימי החורבן על גלות הופכים לימים של קניות סוף עונה משתלמות, אנחנו נחדש את הבגדים רק אחרי תשעה באב, בחופשה, מסבירים לעצמינו הסבר רק כדי להניח את הדעת.

    בכלל הימים החמים והארוכים הללו שאי אפשר לצאת לבלות בים או בבריכה, כדאי לנצל אותם כדי לאפות, להתארגן לחופשה, לעשות בדק בית, זה בדיוק הזמן המתאים, ימים כבדים כאלה, עם הרגשה של כבדות באוויר, ושעמום גרוע יותר, הלא כן?

    אז כבר לא. יש סיבות לצאת לאכול, לצאת לקניות, להתארגן, עוד יום, יומיים והימים הללו עוברים, מפגישים אותנו הישר עם ים וחול.

    ימים של זיכרון על בית יפה שהיה, צער על שכינה בגלות, על קורבנות שאינם, צער על כאב של כל יהודי בגלות, זה שייך ליחידי סגולה, אנחנו גם מצטערים קצת, אבל כמה אפשר להצטער?

    בין קניה לקנין, בין הנחה לאנחה בין ריצה לרצון, בין המצרים הישיגוה כל רודפיה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, כל שם שתרצה, י. ל. ועוד 6 משתמשים9 //
    0 תגובות
  • 350
    • א
    שיתוף - לביקורת בעקבות אתגר "לשכתב את ההיסטוריה"
  • אין פאנץ' //

    • בעקבות     האתגר של @משולש ברמודה.
    קטע שכתבתי, מלבד הקטע ששלחתי לתחרות.



    תאריך: 01/01/1587

    הרוחות באולם הגדול סערו, קירות "בית מועצת האצילים של פולין" או בכינויו ה"סיים", לא ראו שנים רבות ויכוח סוער כל כך.

    הסאגה החלה שלושה שבועות קודם לכן, ב12/12/1586 הלך לעולמו המלך סטאפן באטורי, ולפי החוקה הפולנית, על מועצת האצילים לבחור במלך חדש תוך 21 יום.
    שעות ספורות נותרו עד לשקיעת השמש של היום ה21, אך האצילים עדיין לא הגיעו לעמק השווה, ופתרון לא נראה באופק.

    שר הטקסים שלף מטפחת ומחה זעה ממצחו, הוא כבר הורה למשרתיו להכין את מעמד ההכתרה, אך איך תתקיים הכתרה ללא מלך שיוכתר?.

    לפתע נשמע קול מאחד המושבים, "הסו!!!".
    מאות זוגות עיניים הופנו לעבר הנסיך מיקולאי קשישטוף רדזיוויל, אחד הדמויות החזקות בממלכה, שהמשיך בנאומו המאולתר, "אנו רואים שלעת עתה איננו מוצאים פתרון, סבורני שהאפשרות היחידה העומדת בפנינו, היא למנות מלך זמני, שיפנה את מקומו לכשיוחלט על מינוי מלך חדש"!.

    האצילים הרהרו ברעיון, הראשון ששאל את השאלה המתבקשת היה כצפוי האציל רובין צבריאן הממונה על היערות, "ומי יהיה המלך הזמני? צריך לבחור באדם שלא יהסס לוותר על הכתר לכשייבחר המלך הקבוע!".

    הנסיך רדזיווייל, שמו רק ציפה לשאלה זו, הגיב בהטיית אצבע לכיוון מזכירו האישי, "אני מציע לבחור במזכירי הנאמן שאול וואהל, כולכם מכירים אותו, ויודעים כי אין מוכשר וראוי ממנו, הוא גם לא יהסס לוותר על הכתר לכשיידרש לכך".
    סיים הנסיך לשטוח את הצעתו, לקול המהומי הסכמה שנשמעו מכל עבר.

    השמש כבר נטתה מערבה כשהורה שר הטקסים למהר להביא את כתר ההכתרה, ובהליך מזורז מונה לראשונה יהודי למשרה הרמה ביותר בפולין.


    האצילים עדיין ישבו במקומותיהם, מעכלים את היום המוזר שעבר עליהם, כשניגש עוזרו של שר המשפט וליחש דבר מה לאוזני אדונו.
    האציל פלואלנט רצה לומר משפט כלשהו ליושב לצידו, כשהבחין בחיוורון העמוק שננסך על פני שר המשפט, "מה אירע???" הדהדה צעקתו באולם.
    הכול הפנו מבטם לעברו של שר המשפט שכחכח בגרונו, "אה... נודע לי עכשיו, ש... ישנו סעיף בחוקה, הקובע שמלך שנבחר פה אחד על ידי כל חברי הבית, אינו יכול ל... להתפטר, וווו...והוא יישאר מלך עד יום מותו...

    רחש עבר בין הנוכחים שנאלמו דום, לזאת לא התכוונו...
    לחישה רועמת נשמעה מאחד האצילים, "עד יום מותו? הוא בסך הכול בן 41..."

    שוב היה זה האציל רובין צבריאן שהתעשת ראשון, "אם זה החוק, אז החוק יקויים ככתבו וכלשונו, אין דרך אחרת!!!"


    *****​


    שלושים שנה לאחר מכן

    כרוזים סבבו ברחבי פולין, מודיעים על פטירתו של המלך הנערץ, המלך שהפך את פולין למדינה שרוב תושביה הנם יהודים שומרי תורה ומצוות ומתנהלת על פי חוקי התורה.

    בהלוויית הענק, השתתפו רבנים לצד אצילים מרחבי אירופה.

    בישיבת ה"סיים" שהתקיימה למחרת, הוחלט פה אחד למנות את יורש העצר, הרב אברהם אברשקה וואהל, למלכה החדש של פולין.
    ... ...
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: גשם יורד, ELIZABET, אש קודש! ועוד 11 משתמשים14 //
    0 תגובות
  • 1K
    • R
    שיתוף - לביקורת יפה שזה כואב
  • RPO //
    • ועכשיו
    כשאין צלילים
    יש רעש מהלב
    והוא יפה כזה
    יפה שזה
    כואב.
    כי איך כל השנה
    מרב כל
    השירים
    נבלע הלב שלי
    עד
    בין המצרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, קווי מתאר, אוהבת אמנות ועוד 42 משתמשים45 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה רבה !! צל געגוע. כתבת נוגע. מיוחד!! ואו תודה רבה! טוב לשמוע!
  • 169
    • א
    שיתוף - לביקורת ה' שפתי תפתח
  • אין פאנץ' //
    • צֶ'קִים, אַשְׁרַאי, דַּירֶקְט וּמְזֻוּמָּן
    הַכְנָסוֹת, הוֹצָאוֹת, עָפוֹת כָּל הַזְּמַן


    מַשְׁכַּנְתָּא, הַלְוָאָה, עוֹ"שׁ וּפֵרָעוֹן
    טִרְדוֹת, חֶשְׁבּוֹנוֹת, עַד כְּדֵי שִׁגָּעוֹן


    עֲבוֹדָה, בּוֹסִים, מַשְׂכֹּרֶת וּפְקִידִים
    הַמִּשְׁפָּחָה, הַבַּיִת, וְחִנּוּךְ הַיְּלָדִים


    קְנִיּוֹת, סִיבוּבִים, עִנְיָנִים וְסִדּוּרִים
    בְּנִיָּה, שִׁפּוּצִים, לְסַדֵּר אִשּׁוּרִים


    לְבֵית הַכְּנֶסֶת נִכְנַס, עוֹמֵד בִּתְפִלָּה
    מְבַקֵּשׁ מַחֲשָׁבָה, צְלוּלָה וּבְרוּרָה


    הַכֹּל מִתְעַרְבֵּל, מְבַלְבֵּל בְּאִבְחָה
    ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, חסדי, איש אחד הלך ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 156
    • א
    שיתוף - לביקורת תקווה
  • אילה קולודנר //
    • שלום!
    זה שיתוף ראשון שלי
    מחכה לתגובות ובעיקר לביקורת צולבת!

    תקווה שלי

    אהובונת, חמקמקה

    את קסם ואור, רוח ושמחה,

    תקוונת, אז למה את מפחידה?

    פעמים מתחבא מאחוריך

    -אושר גדול יותר ואור אמיתי, מוחש

    ופעמים ורבות מידי

    מתחבאים מאחוריך רסיסים

    שלך

    שלי

    של חלום

    וכך בחוסר של ודאות

    מגיע פחד ואיתו המחסומים ששם לך,

    תקוותי.

    נס שאת כמו קרן ואור

    מסתננת מאחורי מחסומים

    מקווה לי, גם שאין בי כח לקוות.
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, AUVI, כל שם שתרצה ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 298
    • ה
    שיתוף - לביקורת אל תתבייש, היה עצוב
  • הווה פשוט //
    • אַל תִּתְבַּיֵּשׁ
    הֱיֵה עָצוּב
    אַל תִּצְטַעֵר
    - אִם תִּצְטַעֵר.
    זֹאת הִיא תְּקוּפָה כָּזוֹ
    חַבּוּבּ
    תִּשְׁעָה יָמִים
    וְזֶה עוֹבֵר

    אֵלּוּ שְׁנֵי בָּתָּיו
    שֶׁכָּלוּ בְּעָשָׁן
    וְקוֹל שְׁכִינָה
    שֶׁמְּיַבֵּב
    הֵן גַּם לְךָ
    הַצִּינִיקָן
    בְּכָל זֹאת זֶה צוֹבֵט
    בַּלֵּב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אתיס, לרקוד על הירח, tmr ועוד 13 משתמשים16 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אילה קולודנר
    עצוב.
  • 412
    • אושר ומנוחה
    שיתוף - לביקורת לפרוץ את תקרת ה'אלפיים'
  • אושר ומנוחה //

    • המלגה כמעט לא מורגשת בחשבון החודשי של הבית * כאשר מחשבים עלות ממוצעת להחזקת משפחה​

    אברך מקבל כיום מ'דתות' [אחרי העלאה האחרונה נכון לשעת כתיבת השורות] כ900 ש"ח לחצי יום, אברך מקבל בממוצע עוד 900 ₪ מהנהלת הכולל 1800 ₪. מי שמקבל 2,000 זה כבר סכום גבוה. הסכומים האלו כמעט ולא עולים במשך עשרות שנים, אחרי העלייה בדתות מדברים על עליה קטנה גם לאברכים.

    אך מה זה 2,000 ₪ לעומת הוצאות סטנדרטיות של בית?! - אברכים מעידים שהם בקושי שמים לב, אם המלגה הקטנה הזו נכנסה להם לחשבון. המלגה של כולל חצי יום, מספיקה בקושי לקניה שבועית בסופר. וכמה מלגות של יום שלם בכולל צריכים כדי לממן טיפול שיניים אחד ?

    ננסה לחשוב על אשת האברך, כמה היא מביאה? מי שהסתדרה בעבודה קבועה של 4,000 – 5,000 ₪ היא מרוצה. ומי שהגיעה ל8,000 ₪ זה כבר שיא החלומות.

    כשמעמידים מול הכנסות של אברך ורעייתו – את ההוצאות המרובות, כמו: משכנתא \ שכירות לדירה, החזקה חודשית למשפחה ברוכת ילדים, נישואי ילדים, בר מצוה, ברית מילה, הוצאות תינוק\ת חדש\ה. אין אדם שיכול להסביר איך אברכי כולל מצליחים לעמוד בעלויות הגדולות. ממש מתקיים באברכי הכולל מה שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב סא ע"ב) שלומדי התורה אוכלים גם בזמן הזה מצנצנת המן.

    הקושי בפרנסה גובר בתקופה האחרונה, של עליות המחירים, וגם עליות הריבית. ממש מתקיימת לעינינו נבואת חז"ל על עקבתא דמשיחא 'והיוקר יאמיר'. עד כמה זה מעיק כשזה נוגע לאברכים, שזה נוגע לקיום בסיסי של החיים.

    מי שלא מכיר לא יאמין, אבל כל מי שמכיר יאשר את הדברים הבאים: ישנם אברכים שאצלם החיסכון מתבטא בשיקול דעת לפני כל כוס קפה וארוחה פשוטה שהם מכינים על חשבונם. שמגיע שבת ואין ממה להתחיל. מקבלים חלות, רוגלך ובורקסים מחלוקות של אנשים יקרים שאוספים עבורם שאריות ממאפיות.

    כשנכנסים לבית כזה, מגלים 'אוצר' של רעיונות לחיסכון, במאכלים, בממתקים, בבגדים. אך את ה'אוצר' הזה של 'בעלי בתים' שגומרים את החודש, ואפשר לגהץ באשראי, את זה הם לא מכירים.

    בשבילם כשהאשראי פעיל בתחילת החודש - זה נס!

    ואם הבנק מכבד שיקים שלהם - זה ריקוד מאושר כל הדרך בחזרה הביתה!

    אם הם לא מקבלים טלפונים מאיימים מהבנק והנושים – הם נרדמים בלילה!

    מלגה גבוהה לאברך,

    מלבד 'חיזוק הלימוד', שיש בכך. לא פחות חשוב מכך, זה לתת לאברך קצת רוגע מהדחק בו הוא שרוי. שיוכל לשקוד על התורה ביישוב הדעת ובמנוחת הדעת.

    שהוא ובני ביתו, לא יצטרכו להתבייש בכל מפגש, עם החיים שמעבר לדלת הבית. כמובן שאין כאן גם את הבושה לקבל תמיכה כנזקק, אדרבה! זו מלגה לאברך מ'לגיונו של מלך'.

    הוא האיש אשר אותו תיאר הרמב"ם כנזר הבריאה - שנדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני קונו, לשרתו ולעבדו, ולדעה אותו, והלך ישר כמו שעשאהו בורא העולם. הוא פרק מעל צוארו את עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם. הרי הוא קדש קדשים. אינו צריך לעמול לפרנסתו, כי מחלק ה' חלקו ונחלתו. ובהנהגה הגשמית, הוא מקבל את פרנסתו ככהנים וכלויים שמקבלים מתנות משאר השבטים.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: צביקה לינצר, אש קודש!, חנה אביטל ועוד 12 משתמשים15 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    בעז"ה יפה מאד. כתיבה יפה, מכניסה בצורה מעניינת וכנה גם את מי שלא נמצא בעומק העולם המתואר. קטע חשוב.
  • 267
    • ח
    שיתוף - לביקורת מַפְגִּינָה
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    רָצִיתִי לַעֲרֹךְ הַפְגָּנָה,
    הַפְגָּנָה שֶׁלִּי
    אַחַת וִיחִידָה
    מְחָאָה מוּל כָּל הָעוֹלָם
    וּכְנֶגְדּוֹ אֲנִי.

    רָצִיתִי לְהַעֲמִיד שְׁלָטִים
    לַחֲסֹם כְּבִישִׁים
    לִצְעֹק וְלִצְוֹחַ בְּקוֹל רָם.
    רָצִיתִי לְהַגִּיד
    אַתֶּם כֻּלְּכֶם הֲזוּיִים
    כָּל מָה שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים
    רוֹצִים וְעוֹשִׂים
    הַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב
    הַכֹּל גְּנֵבָה וְרַמָּאוּת
    הַכֹּל מוּנָע מֵאִינְטֵרֵסִים.

    אָז יָשַׁבְתִּי לִי בַּבַּיִת
    וְחָשַׁבְתִּי לִי
    אֲנִי מַפְגִּינָה
    נֶגֶד הַכֹּל
    נִשְׁאַרְתִּי לִי לַחֲשֹׁב
    נִרְדַּמְתִּי בַּמִּשְׁמֶרֶת.

    אֲבָל תְּנוּ לִי
    אֶת עַצְמִי לְהַבִּיעַ
    אֲנִי מוֹחָה, מַפְגִּינָה
    לֹא שַׁיֶּכֶת לְשׁוּם צַד
    אֲנִי נֶגֶד כֻּלְּכֶם.

    נָכוֹן זֶה לֹא כּוֹחוֹת
    נָכוֹן אַתֶּם לְעוֹלָם
    לֹא תִּשְׁמְעוּ אוֹתִי
    אֲבָל תְּנוּ לִי לַעֲרֹךְ
    מִינִי הַפְגָּנָה
    וְלוּ לְעַצְמִי בִּלְבַד.
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, שימנלה, לרקוד על הירח ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר' יעקב ישראל
    ר' יעקב ישראל
    מיוחד! מזכיר את אבינו אברהם העברי - שכל העולם כולו בעבר אחד - והוא מהעבר שכנגד.
  • 343
    • ח
    שיתוף - לביקורת מודה אני
  • חנה ש. //
    • מחר תקומו בבוקר בעזרת ה', ותאמרו כרגיל, מודה אני לפניך,
    המילים הפותחות את הבוקר.
    אז קודם לכל תיזכרו בכך שישנתם כל הלילה ללא רעידות אדמה שהקיצו אתכם בבהלה.
    ברוך ה' אתם חיים ונושמים רגוע.
    המילים הללו טומנות בחובן כל כך הרבה משמעות מעוררת מחשבה, והנה רק רעיון אחד קצרצר על קצה המזלג:
    פותחים את היום עם מידת הכרת הטוב - מודה אני, לפני הכל, תודה, תודה על עצם הקיום.
    ולאחר מכן ממשיכים עם מידת הרחמים - שהחזרת בי נשמתי בחמלה - ברחמים.
    כשאנו מכירים ברחמים, אנו חווים חוויה של רחמים, יש חמלה בעולם, והיא מגיע ממך הבורא ועוטפת אותנו.
    ועכשיו למידה השלישית זו מידת האמונה עימה אנחנו הולכים בכל רגע, רבה אמונתך, ההישענות שלנו עליך והאמונה שאתה
    תדאג לנו.
    אז תתחילו את הבוקר בהרגשה הכי טובה בעולם כי יש מי שהולך איתכם ויש רחמים בעולם, תודה לך מלך חי וקיים על כך.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: איש אחד הלך, castamir, אש קודש! ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    פרוש נוסף ל"רבה אמונתך": אנחנו מאמינים שתקיים את מה שהבטחת לנו. אנו קמים בבוקר והדבר הראשון...
  • 347
    • ל
    שיתוף - לביקורת חי בסרט.
  • לוטם //
    • חי

    על הקצה.

    מסתכן,

    מתבלבל,

    לא חושב.

    רק יודע,

    שיש מישהו,

    שישמור עליו;

    מלמעלה.

    בטוח,

    שהוא נמצא.

    ממש כמו -

    בסרט.
    • וואו!
    Reactions: שימנלה, ראש השב"כ, brachy 100 ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    צורף קובץ
  • 370
    • א
    שיתוף - לביקורת ר' ברוך מרדכי שלי
  • אין פאנץ' //
    • (שמח להעלות שיתוף ראשון שלי בקהילה...)

    הַקּוֹל הָאַדִּיר
    בְּאוֹזְנַי מְצַלְצֵל
    זוֹעֵק תָּדִיר
    לֹא מִתְנַצֵּל

    חֶדְוַת הַתּוֹרָה
    בְּלִבִּי מְרַחֶשֶׁת
    סְבָרָא יְשָׁרָה
    פּוֹרֶצֶת גּוֹעֶשֶׁת

    הַכִּפָּה הַגְּבוֹהָה
    בְּעֵינַי מִתַּמֶּרֶת
    נְחִישׁוּת וְעָצְמָה
    הָדָר אוֹמֶרֶת

    הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת
    בְּעַצְמוֹתַי בּוֹעֶרֶת
    מְסַמֶּנֶת מְאוֹתֶּתֶּת
    מְלַטֶּפֶת מְשַׁדֶּרֶת

    הַהוּמוֹר הֶעָשִׁיר
    בְּמוֹחִי מִתְנַגֵּן
    הַשִּׂיחַ הַיָּשִׁיר
    בְּקוֹל מִתְרוֹנֵן

    הָרוֹפֵא לְכָל חַי
    הָסֵר מוּעָקָה
    מַר' בָּרוּךְ מָרְדְּכַי
    בֶּן הִנְדָּא מַלְכָּה
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מאה מם, .חיה פ, נינה ועוד 18 משתמשים21 //
    0 תגובות
  • 2 3K
    • T
    שיתוף - לביקורת ירח, מוקה, נשמה ומה שאין ביניהן.
  • Talya kadosh //
    • מוקה מעבירה ליטוף קל על מגדלור מגולף עץ, צבוע ומעוצב. "אני רוצה ספינה, ירח. כמו זו הנטושה, על החוף, את יכולה לגלף לי אחת כזו?"

    "אני חושבת שכן", עיניה סוקרות את שיערה של מוקה. שעשוע ניצת בקולה, "קוקס מחליף צבעים?"

    "מה רע? התוכים אוהבים את הצבעוניות הזו, במיוחד יופיטר. הוא די בודד", היא מתגוננת אל מול חיוכה של ירח. "זה לא נושא לבדיחות", תוכחה מבצבצת מבין דאגה לצער בעלי חיים. "הוא צריך צבע שיעורר אותו".

    "אני יודעת, מוקה. זה משמח שאת דואגת לו, שיש לך רגישות לכל יצור חי. פשוט, אני לא רוצה שנענע תמצא סיבות נוספות לפגוע בך. היא רק מחפשת קצה חוט כדי לטוות את המשפט הציני הבא".

    קרני שמש כהות מאירות את דרכן אל הספינה הנטושה, חזקות ועזות. כמו יודעות שנשארו להן דקות בודדות בלבד אל מותן היומי, לא מבינות שמחר יאיר יום חדש.

    מוקה חולצת נעליים, כורעת על חול ים. "יש כאן צב". ירח מזהה פגיעות מסוימת במשפט רגיל כל כך, לכאורה.

    "הקשבת לי?"

    אגדולה מחתים שריון רב שנים בטביעת אצבע. "הקשבתי. אבל זו אני", עיניה מתעקשות להישאר מרותקות אל בית שהעניק אבא אוהב, לא לה. "אני לא צריכה להשתנות כדי שהיא, תרגיש טוב עם עצמה. נכון?"

    "דברי טעם", היא מתיישבת מולה, ברכייה שוקעות בעפר הארץ. אצבעותיה תומכות סנטר קטן, רוטט באלם. עד שעיניה, חודרות אל תוך מבטה שלה, מבחינות בדוק, כמעט ולא מורגש של עצב. "את לא צריכה להשתנות, ואני לא רוצה שתעשי זאת. אני מבקשת רק דבר אחד, מוקה, תזכרי שאת בת אחת עשרה. בבקשה. כי עם כל הבגרות שלך ועם כל הרגישות שיש בך, עדיין מותר לך להראות שנפגעת. גם אם את מצליחה להבין שמבין שניכן, היא זו שלא בסדר. תגיעי, תספרי לי, אני תמיד אשמח לגלף בשבילך עולם טוב יותר".

    היא מעפעפת, מלח זורם בינות לטיפות מים, משקה עור. ירח משחררת, בעדינות, את הצב האחוז בחוזקה בין זרועותיה, מוחה לחי רטובה. "מותר לך לבכות, מוקה, להסכים לעצמך להרגיש טוב יותר. גם אם המקום שממנו באת אוסר על כך, לכאן הגעת כדי להתרפא. זוכרת?"

    חוש הראיה שמלובש בעיניה מטשטש לרגע. "זוכרת", שקט. "ובכל זאת, הידיעה, לא הופכת שום דבר לקל יותר".

    "אבל היא מעניקה לך את יכולת הבחירה. וזה, לא משהו שכדאי לזלזל בו. בואי", ירח חובשת בזהירות, אך בעקביות, את הכאב. בסופו של דבר, אי אפשר להגדיר את העולם כגיהנום עלי אדמות, כסבל אנושי כואב ומתמשך. "נלך לבחון את הספינה, אולי נגלה שערי ידע חדשים". יש בו אהבה של אבא, צחוק של מוקה, מגדלור של טוב ונתינה. "אולי-"

    אצבעותיה נסגרות על מרפקה של ירח, לוחצות מעבר לנצרך. "תראי, נענע".

    היא משחררת לחץ במתינות, מספיק פרק כף היד מזרים בי כאב. "מה?"

    "נענע, פה". מוקה נעצרת, כאילו נשתלה על פיסת אדמה, על חוף ב'כוכב הצפון' מששת ימי בראשית, ממאנת להתקדם.

    "אנחנו לא חייבות לפגוש בה. נקיף את הספינה מהצד השני, ניכנס. אין סיבה שהיא תבחין בנ-"

    "היא מבחינה".

    ירח משתתקת. הן עומדות, כבובות עשויות בוץ על שפת קצף וגלים, עוקבות אחר דמות מתנערת מחול, מתקרבת. "מה אתן עושות כאן?"

    לרגע, רק רחש המים השוטפים את הסלעים מרובי הירוקת משמיעים את קולם הרענן, אלפית השנייה לפני שהם מתנפצים למיליוני טיפות בודדות. "ביקשתי מירח שתגלף לי ספינה", קולה, כמעט ולא נשמע. "הגענו להסתכל עליה".

    עיניה מצטמצות. "לגלף, את אומרת".

    "כישרון", שפתיה ממלמלות בקושי, חרבות. "מאמא שלי".

    "מאמא שלך", טון קולה מספר דבר מה שרק היא מבינה. "מפתיע, הייתי אומרת".

    "יש לך בעיה?" חד, "אני אשמח לשמוע עליה, להפנות אותך לאבינדב הזקן, הוא רופא מצוין. מטפל בכל סוגי המחלות, לשירותך".

    הבעה משונה עולה על פניה. "איפה היא?"

    דריכות מגרדת את איברי גופה, כאילו היה קן לנמלי דם. "איפה מי?"

    "אמא שלך".

    "עניין פרטי, אני מאמינה".

    "אה". נשמה מסתכלת על הים שמתכסה בעלטה, בוחרת, לא להביט בפניהן. "אתן יכולות ללכת".

    צחוק חלול מגיח אל אוויר קר, עוין מעט. "תודה?"

    "אתן מפריעות לי".

    "נענע-"

    לחלקיק שנייה חטוף היא מסתובבת, סערת הרגשות שירח חוזה בה, גורמת לה להירתע בבהלה, לפסוע צעד אחד, מהיר, לאחור. "נשמה", יבש.

    "נענע".

    חיוך משונה, כמעט מפחיד, שהן לא זוכות לראות, מרחף בין שפתיה. "נשמה. ומלאך משחית", אדיש, מרומז. "ישמח לקחת חלק בחגיגה הזו. אז אם את לא רוצה לאבד את העשתונות פעם נוספת, מומלץ לך לקחת את הרגליים, להתרחק". ידיה מבעירות פתיל ללהבה, אורו זורק צלליות מעוותות על חוף. "להגברת הרושם", גיחוך. "ועכשיו, סלחו לי, יש לי מסיבה לחגוג עם המוות. להתראות".
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: בשלנית, Natan Galant, שועלית ועוד 19 משתמשים22 //
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    Talya kadosh
    סליחה, לא לנשמה, לעכסה יש אח בשם בן ואבא בשם אדם. ותודה ל @Chaya Lea, על תשומת הלב.
  • 335
    • ח
    שיתוף - לביקורת היכן נמצא הלב?
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    אולי עוד אספיק להתפלל מנחה, למרות שכולם מסתובבים להם כאן בשיא הצהריים.

    אולי כדאי שאלך לחדרי שם אוכל להתרכז קצת יותר, אבל אם אלך אז אולי הם ישימו לב שאני לא בסביבה ואז יתחילו להשתולל קצת, טוב אז אני אעמוד כאן בצד של הסלון לתפילה.

    סיימתי אשרי אבל דסי כאן עומדת, נו נו, אני מסמנת לה.

    מה אמא? למצוא משחק? היא מבינה, יש לי.

    הנה, דסי מצביעה על גלידה עם כדור שקופץ, נו נו, אני מצביעה שתזוז הצידה, דסי ילדה מתוקה, מבינה וזזה.

    יופי אני יכולה להתחיל שלוש פסיעות השתחוויה והופ, אלי פותח את המקפיא מסתכל, מסתכל שוב, ועומד שם, אוף, חייבים לסגור את המקפיא גם ככה הגומיות "לא הכי", אסור להשאיר אותו פתוח.

    אני ממשיכה מלך עוזר ומושיע ומגן, אלי הוציא קרטיב מהמקפיא, אני בכלל לא מרשה קרטיבים עכשיו, וכמובן שלא בבית.

    יוסי בוכה שהוא רוצה גם, די אני מסמנת שוב אהה, אהה, לסגור את המקפיא, אלי מבין הוא סוגר את הדלת של המקפיא לוקח את הקרטיב ומשאיר את יוסי לבכות.

    שימי מגיע מהחדר, הוא קרא שם בשקט יוצא למרפסת, אוף איזה רוח חמה נכנסת ומחממת את כל הבית, נו טוב.

    מודים אנחנו לך, אמא כן מרשה, היא לא מרשה, אתה מפריע לה להתפלל, היא מתפללת כבר שעה, תן לה לסיים, אני מרימה ראש רואה את אלי עם מגבת מנגב משהו שנשפך.

    עושה שלום במרומיו, חשבתי שאני אצליח להתפלל אבל בדיוק כשהתחלתי כולם רצו דברים הסתובבו במעגלים שפכו, פתחו, זרקו.

    מעניין רק סיימתי להתפלל והכל נרגע כולם עסוקים ואף אחד לא הולך לפתוח מקפיאים.

    פעם הבאה אני חושבת שאלך להתפלל בחדרי.

    ובפעם הבאה, נראה לי שעדיף להישאר כאן בסלון ככה הם יהיו יותר רגועים.

    מלך עוזר ומושיע ומגן – איזה שקט, סוף סוף אפשר להתרכז, אחרי שאני אסיים אולי אצא ל"קידי שיק" לחפש פיג'מות קיציות.

    עושה שלום במרומיו – היי, איך הגעתי לכאן? מה אמרתי?

    נראה לי שאני צריכה לחזור על התפילה.
    • תודה
    • עצוב
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, Chaya Lea, איש אחד הלך ועוד 6 משתמשים9 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נ. גל
    מדויק.
  • 643
    • מֶנַחֵם
    שיתוף - לביקורת לך תבדוק אם יורד שלג בחוץ
  • מֶנַחֵם //
    • מכירים את האלה שנדבקים אליך כמו מדבקה של איקאה לסיר?

    שכמה שאתה מנסה לגרד אותם ממך, לרמז יפה, הם פשוט לא מבינים?

    שאתה מנסה לשלוח אותם החוצה לבדוק אם אין במקרה שלג ירוק - והם חוזרים אליך אחרי דקה עם תשובה?

    שאתה דוחה אותם בטלפון ואז הם מתקשרים מהטלפון של האשה, כי 'דאגתי שאתה לא עונה'?

    שאתה מנסה להתנחמד אליהם והם לוקחים את זה ברצינות?

    שאתה מרמז להם, מתנצל אלף פעמים שיש לך בדיוק תור לרופא, והם אומרים 'אין בעיה, אני פנוי עכשיו, יכול ללוות אותך אליו'?

    אז היום הבנתי מה הסיפור שלהם, ככל הנראה:

    בגלגול הקודם הם היו יונה.

    כן, יונה כזו, עם כנפיים וקולות לא ברורים.

    הם היו נכנסים אליך הביתה, מעצבנים ומטרידים, מלכלכים וטועמים מהטורט בלי רשות.

    אחרי תאונה שהעבירה אותם לעולם הבא, הם נתנו דין וחשבון לפני כיסא הכבוד, רצו להיכנס לגן עדן.

    אבל אז, אויה, בא השטן המשחית ואמר "הם הפריעו ליהודי, לא נתנו לו מנוחה!"

    ואז נקבע משמים שיירדו שוב לעולם, בגלגול של אדם.

    המשימה שלו תהיה - להוציא ממך בכוח את שלישיית המשפטים:

    "מחול לך. מחול לך. מחול לך".

    (למי שנפגע, אני מתכוון לנודניקים גויים).
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, שימנלה, M . A ועוד 34 משתמשים37 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    זה טוב!!!
  • 536
    • ר
    שיתוף - לביקורת בבקשה, ביקורת על הכתיבה. לא על התוכן.
  • רואים שקוף //
    • מאמר מהארכיון, סיכום שלוש שנים, שאמור לראות אור בקרוב היכן-שהוא.
    מי שרוצה לשלוח ביקורת תוכן, יכול בפרטי או במייל.
    אשמח מאוד לביקורת על אופן הכתיבה, ומה שיש לשפר בזה.
    מעלה אותו במקטעים נפרדים.
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רואים שקוף
    אני לא בא בשורות אלו לזלזל חלילה וחס בגדולי ישראל, גם לא בעיני העדה כמובן, לא בעיניה, לא בעינה...
  • 269
    • ח
    שיתוף - לביקורת צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    חִכִּיתִי
    בְּיָמִים וּבַלֵּילוֹת
    יָמִים רַבִּים מִסְּפֹר
    שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה
    חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא
    שֶׁתּוֹפִיעַ
    חִכִּיתִי לִשְׁמֹעַ
    אֶת קוֹלֵךְ
    כָּל רַעַשׁ כָּל רַחַשׁ
    דִּמְיַנְתִּי
    אוּלַי זֶה אַתָּה
    רָצִיתִי לִרְאוֹת
    מִקְדָּשׁ
    יוֹרֵד בָּאֵשׁ
    מִשָּׁמַיִם
    יוֹם וְעוֹד יוֹם
    שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה
    וַעֲדַיִן לֹא הוֹפָעַת
    וַאֲנִי הַקְּטַנָּה
    עֲדַיִן מְחַכָּה
    מְחַכָּה
    וּמִתְאַכְזֶבֶת
    וְשׁוּב מְחַכָּה
    רָאִיתִי טוֹבִים שֶׁחִכּוּ
    עַד שֶׁתַּם זְמַנָּם
    רָאִיתִי אוֹהֲבִים
    מַמְתִּינִים
    מָתַי יָבוֹא
    הַקֵּץ
    מָתַי תָּקוּם
    שְׁכִינָה מֵעָפָר
    מָתַי יִתְרוֹמֵם
    שִׁמְךָ
    עַד מָתַי
    נְחַכֶּה
    כִּי כְּבָר
    הִגִּיעַ הָעֵת
    וְאַתָּה עֲדַיִן
    מִתְבּוֹשֵׁשׁ מִלָּבוֹא?
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, י. ל. ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    וואו!!! מחבר מאוד
  • 813
    • ר
    שיתוף - לביקורת גדול השלום
  • רואים שקוף //
    • כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן
    שֶׁזַּלְמָן
    בְּרֹגֶז עִם חַבְרֵי הַחֶדֶר

    הַשִּׂיא הוּא תָּמִיד
    בַּלַּיְלָה
    כְּשֶׁהֵם חוֹזְרִים מֵהַ'סֵדֶר'

    אֵיכְשֶׁהוּ יוֹצֵא
    שֶׁהוּא
    תָּמִיד הָרִאשׁוֹן

    וְהֵם קוֹרְאִים לוֹ
    זַלְמָן
    יַאלְלָה לֵךְ לִישֹׁן

    וְהוּא לֹא נִשְׁאַר
    חַיָּב
    מַמָּשׁ אַף פַּעַם

    עוֹנֶה לָהֶם
    מֵשִׁיב
    בַּחֲמַת זַעַם

    וְכָךְ בְּכָל עֶרֶב
    קָבוּעַ
    עוֹלִים הַדֵּצִיבֵּלִים

    לְטוֹנִים גְבוֹהִים
    וְצוֹרְמִים
    כְּמַקְהֵלַת חֲלִילִים

    עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד
    נִמְאַס
    לִמְיֻדָּעֵנוּ זַלְמָן

    עַד מָתַי כָּךְ
    יַמְשִׁיךְ
    לִהְיוֹת מוֹזַלְמָן

    הוּא נִגַּשׁ לַמַּשְׁגִּיחַ
    לְבַקֵּשׁ
    סִיּוּעַ וּתְמִיכָה

    אוּלַי יֵשׁ לָרַב
    עֵצָה
    נְבוֹנָה כַּהֲלָכָה

    וְהַמַּשְׁגִּיחַ נוֹתֵן לוֹ
    סְגֻלָּה
    מְנֻסָּה וּבְדוּקָה

    אוּלַי קְצָת עֲבוֹדָה
    הַשְׁקָעָה
    שֶׁל יוֹתֵר מִדַּקָּה

    יַקְפִּיד הוּא לִשְׁתּוֹת
    תֵּה
    בָּעֶרֶב אַחֲרֵי הַ'סֵדֶר'

    לְגַרְגְּרוֹ מְמֻשָּׁכוֹת
    בְּפִיו
    כְּשֶׁחוֹזְרִים לַחֶדֶר

    הַסְּגֻלָּה הִיא אָכֵן
    הִצְלִיחָה
    מֵעַל לַמְּצֻפֶּה

    כִּי כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק
    אֵין
    אַף פּוֹצֶה פֶּה
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, אתיס, brachy 100 ועוד 7 משתמשים10 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    AUVI
    אז? זו מילה אחרת?
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה