קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 291
    • ג
    שיר אופס, למה נשפכתן??? תחזרו ישר פנימה!!!
  • גאווהסקריפט //
    • איך אלקט אתכן שוב
    פזורות במרחב
    מילותיי
    הפרסום קורע מעליי
    מסכה
    מרים אותי על במה
    פנסים מסנוורים
    צולעת, חשופה
    ההצגה חייבת להימשך
    ואין אונים
    ואין בי און
    לענות
    ואתכן ששילחתי
    בחוץ
    נותרות לשנים

    הלעולם תסתתרי?
    היכן את,
    הדרך חזרה?

    לא נותר לי אלא
    לקבל
    פיסות ממני
    תלושות
    ברחובות
    וצפונותיי-
    כן אלו, הכמוסות
    ידועות בציבור

    למדתי לקח,
    אולי,
    לפעם הבאה
    אך בזו שאחריה
    אשלח אתכן שוב,
    מילים.
    ולא, זה לא בהכרח נורא
    זה אפילו ממש אמיץ.

    (שלחתי למישהו משהו שכתבתייייי והוא היה מעצבן.... לפעמים בא לי לאסוף בחזרה את השיתופים האלו, מאלו שהוכיחו שאינם ראויים להם...)
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: RIVKA W, ניק 132439, ח.ד. וחלק ועוד 14 משתמשים17 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גאווהסקריפט
    תודה. זה נעים לקבל הזדהות.
  • 766
    • ס
    שיר תנו לי להיות עצובה
  • ספרי מוסר //
    • תנו לי להיות עצובה
    רק בגלל
    שכואב לי בלב
    אל תדברו איתי על
    מלחמה,
    על חטופים
    ואזעקות.

    תנו לי להיות עצובה
    אני לא מסוגלת
    לסתום את עצמי
    רק בגלל בניינים מופגזים
    אני עצובה כי
    לי בעצמי יש מלחמה.
    אל תדברו איתי
    אל תשמיעו אזעקות.

    תנו לי להיות עצובה
    אפילו שאני גרה בבית עם
    אנשים,
    אני עצובה כי בכל יום ממש
    נחרב עוד בניין
    בליבי
    ואני חטופה של
    עצמי.

    תנו לי להיות עצובה על אף
    שיש לי שתי ידיים
    ורגליים.
    על אף שאני קמה כל בוקר
    תנו לי,
    כי עצוב לי ללא שליטה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: איוליס, הווה פשוט, (deleted member) ועוד 21 משתמשים24 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספרי מוסר
    תודה! ממש חיממת את הלב.
  • 1K
    • ל
    שיר לא ראוי לאהבה
  • לאונרד כהן //
    • לא ראוי לאהבה,
    אפילו לא שלי,
    לא נראה לי שאני רוצה לדבר.
    שים פתק באיזו שריטה מכאיבה,
    באיזה סדק,
    של הלב.
    שם אני מרגיש דברים,
    מרגיש שאני לא ראוי לאהבה,
    אפילו לא שלי.
    אז אולי כבר תשרוף הכל בלהבה,
    שאני לא אשמע,
    את לחישות הבוז.
    אני בטוח שהן קיימות.
    ואני גם בטוח שאתה אומר,
    לא הוא לא ראוי לאהבה,
    אפילו לא שלי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ניק 132439, הווה פשוט, וכאשר אבדתי אבדתי ועוד 20 משתמשים23 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גאווהסקריפט
    קוראת את זה שוב, זה קורע את הלב. וכתוב נדיר. מביע כל כך
  • 503
    • ת
    שיר על הכאב הלא מוסבר הזה, כל שבוע, כשהשבת יוצאת.
  • תמר בן דוד //

    • עֵת דָּעֲכוּ שְׁעוֹתַיִךְ, מַלְכָּתִי​

    קָרְבוּ אֶל קִצָּן זְמִירוֹת אַהֲבָתֵךְ​

    גָּאֲתָה בְּקִרְבִּי בְּדִידוּתִי ​

    בִּכְּתָה שְׁאֵרִית הֲדָרֵךְ​

    ​

    אַךְ לֹא דִּמְעָתִי תְּכַסֶּה עַל לֶכְתֵּךְ​

    עַל אֵפֶר דְּמוּתֵךְ הַגְּנוּזָה​

    לֹא קִירוֹת הַמְּשִׁיבִים לִי הֵדֵי אַנְחָתִי​

    לֹא מְשׁוּבָה עֲלוּבָה, מִתְחַזָּה​

    ​

    כִּי בַּיּוֹם בּוֹ אֶשְׁמֹט אֶת גּוּפִי הֶעָיֵף​

    אֶת חֹשֶׁךְ הֶבְלֵי הָעוֹלָם​

    כְּשֶׁתִּהְיֶה אָז רוּחִי אַחַת עִם הַנֶּצַח​

    עִם חוֹל הַמִּדְבָּר וְהַיָּם​

    אָז לֹא נִפָּרֵד יוֹתֵר בִּשְׁתִיקָה​

    כָּל שִׁבְעַת יָמִים מֵחָדָשׁ​

    יִגְדְּשׁוּ שְׁעוֹתַיִךְ בּוֹרוֹת פְּעוּרִים​

    בְּסוֹדוֹת מְתוּקִים מִדְּבַשׁ​
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: ניק 139847, HennyS, ;בינארית ועוד 23 משתמשים26 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תמר בן דוד
    תודה על התגובות! אתם נורא משמחים אותי!
  • 2 2K
    • ל
    עזרה איפה המומחים לכותרות???
  • לא כמו כולם //
    • אני אוהבת לכתוב ושונאת כותרות,
    אם הקטע הזה קצת מיובש זה בגלל שהוא המתין שאמצא כבר משו.
    בסוף החלטתי להיעזר בכם
    בשביל מה יש כאן מקצוענים??
    בשביל לשים אימוג'י ולהמשיך הלאה?
    בשביל זה עברתי וועדת קבלה וחתמתי על תקנון?

    טוב. קבלו
    ואח"כ תעזרו לי עם כותרת ?

    "כבר עשית לי סחרחורת עם הסיבובים כאן , אולי תעשי משהו מועיל ??"
    הצעתי לבת ה 8 שלא גמרה לקפוץ סביבי על גומי דמיוני תוך כדי שירים בג'יבריש מצויה
    "בסדר. אני אלך לקניות" הכריזה העלמה ורצה לחדר לנעול נעליים...
    קניות?? אהממ...לא תכננתי אבל זה דווקא רעיון נחמד.
    "אני אלך לקניות ואת תלכי לנוח! טוב? "
    -"את תלכי לקניות ואני אנשום חמצן עם שקט, טוב?"
    הצעתי, תוך כדי שירבוט רשימה מהירה עם כמה מוצרים + כרטיס אשראי...
    "להתראות!" הדלת נסגרה בחבטה
    -"אחחח איזה שק----"
    בום טראחח "שכחתי את הפלאפון" הכריזה רוח סערה ונעלמה שוב....
    לא. היא לא נעלמה. אל דאגה.
    אחד. שתיים. שלוש.
    טראלללללההה טראלללההה
    "הלו אמא, לאן אני אלך? לסופר או למכולת?"
    -"לאן שיותר רחוק! אה...שיותר זול... "(והוא גם יותר רחוק. שששש ...לא לגלות)
    "טוב, אני הולכת לסופר. להתראות!"
    נכנסת למטבח, מרתיחה מים , פותחת את הארון מחפשת את הרבע לשבע שהחבאתי אי אז
    טראללהה טראללהההההה
    "אה?"
    -"אמא, כתבת לי מלפפונים ועגבניות, ללכת לקנות מהירקן או גם מהסופר?"
    "מהסופר"
    -"טוב, הנה...הגעתי אני נכנסת"
    "יופי, להתראות בהצלחה!"
    מוציאה כוס מניחה על השיש באנחה, נושמת...
    רוצה לנשוף החוצה לאט לאט כמו שלמדתי פעם ועוד לא השתמשתי
    טראלההההההההההההההה
    "אמא, כתבת לי מוצרי חלב בהתחלה, לא עדיף לקחת אותם בסוף?"
    -"כן, עדיף..."
    "יופי. תשמעי אמא!! פגשתי כאן את חברה שלי איזה צחוקים זה היה....
    אה...תגידי אמא כתבת לי טיטולים מידה 4 ויש כאן...אהמ....4 פלוס או 5, מה לקנות?"
    -"אני צריכה מידה 4. תחפשי."
    "אני מחפשת...רגע...אחחח...אוייי...שניה...אווו הנה מצאתי....להגיד לך כמה טיטולים יש בזה?"
    -"לא. לא משנה. העיקר מידה 4 , תודה להתראות"
    אני רוצה כבר להכין קפה מה לא ברור????
    טראללההה טראללהההההה
    נוו מה יהיה איתה???
    "אמא, שקיות אוכל בודד או מארז של זוג?"
    -"תקני זוג"
    "אבל בודד יותר זול"
    -"אז תקני בודד"
    "אבל כתוב על הזוג שהוא במבצע!"
    -"אז תקחי את שלושתם וזהו."
    "טוב...ותגידי אמא...צריך גם שקיות הקפאה? ואשפתונים? וכוסות חד פעמי ? ו...ו.... "
    -"את מקריאה לי את החנות?
    "כן...משעמם לי לבד"
    טוב, לא נלאה.
    אחרי התלבטות בין גיל לגילה לרינה ודיצה
    והתייעצות דחופה אם גבינה של סקי או תנובה (יאהה אמא זוכרת שהלכנו בחורף וראינו שלט של אחלקרח? זה כמו סקי, נכון? )
    וחלב בקרטון או שקית? (קרטון יותר מגרה ...שוקו יותר טעיםםםם)
    ו...הנה אמא אני כבר בקופה...
    אני משלמת...
    הנה יצאתי...
    רגע, אני עוברת את הכביש רגע... (בזהירות!!!)
    את יודעת שמתחיל להחשיך כבר? נראה לי הרבה זמן הייתי בקניות....
    הנה אני כבר במדרגות!! איזה כייף ליווית אותי כל הדרך!!! (כייף למי??)
    אני מגיעה תפתחי לי.

    נוקשת נקישת מחאה עם הכפית על הכוס
    שולחת מבט של "ניפגש בשמחות" לרבע לשבע המוחבא
    ופותחת את הדלת לילדת אנרגיות ושקיות
    בולעת מילים מול עיניים פעורות בהשתאות
    "אבל אמאאא למה לא הלכת לנוח???? לא חבל??????? לפחות היית שותה קפה......"
    • חחח
    • תודה
    Reactions: גאווהסקריפט, מגבת, אחת שחושבת. ועוד 37 משתמשים40 //
    37 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גאווהסקריפט
    וואי זה מגניבבבבבב כתיבה כיפית ממש
  • 2K
    • Natan Galant
    שיתוף - לביקורת שוב מאמר מספר 75639 בנוגע לסמארטפונים. ולמה אני מעלה אותו? לא כדי להטיף, רק בשביל לקבל ביקורת על הטור והכתיבה. מבטיח. אשמח לשמוע כאלו.
  • Natan Galant //
    • בס"ד

    אייפון זה יצר הרע חדש לגמרי, איציק שלי. יצר הרע שטרם היה כמוהו מאז בריאת העולם. במכשיר הזה, שאפילו יש לחלק מהחברים של אבא, יש כוחות חזקים מאוד.

    המכשיר הזה, איציק, בנוי ככה שקודם כל אתה נורא רוצה שיהיה לך אחד כזה, עם כל השימושים והאפשרויות שהוא נותן. ואחרי שרק נוגעים בו, בני, כבר אי אפשר להוציא אותו מהידיים. נכון קשה לך להתאפק ולא לאכול את הסוכריה שאייזנבאך חילק לך בליל שבת עד אחרי הקידוש? ובלי לשים לב בכלל פתאום הסוכריה בפה שלך? אז ככה אייפון. ברגע שהוא בכיס, פתאום הוא יוצא משם כל הזמן, ממש בלי כוונה ומחשבה אפילו.

    נכון, גם באמצע התפילה, השם ירחם. וגם במשך היום. אתה יודע, איציק, שנכון שאתה מפסיד קצת שאין לאבא שלך אייפון, ואין לך אפשרות לשחק במשחקים הצבעונים שם, אבל יש לך אבא. לחברים שלך שיש להם בבית אייפון, אין להם אבא. אבא תמיד עסוק. אמא תמיד בלי סבלנות אליהם ובשבת היא עצבנית כי אין לה את האייפון שלה והיא רק רוצה לישון.

    טוב טוב לך תטפס על המתקן המפחיד שם, אני אלווה אותך לשם. וואואואו!!! איציק!!! איך אתה מעיז לטפס כזה גבוה? אימהל'ה תרד אני מבקש איציק אני מפחד. בזהירות!! תחזיק שם! כן אתה יכול לאכול את הכיף-כף. ששש תקשיב יש עוד כמה דברים שאתה צריך לשמוע ממני.

    הנה נגיד עכשיו, אתה רואה שם על הספסל כמה אמהות? שמתייחסות לילדים שלהם? אז בספסל ליד יש אמא אחת שיש לה אייפון, ותראה איך הגדול שלה צועק לה מהמגלשה והיא בכלל לא שמה לב, והיא בכלל לא נמצאת פה באמת בשבילו. והיא מסכנה, כי באמת היא לא יכולה להשים את הסמארטפון בצד ולהיות עם הילדים שלה. הוא הרבה יותר חזק ממנה.

    אז אתה שואל למה כל כך הרבה אנשים משתמשים באייפון? וגם הרבה חברים של אבא? אני לא יודע, איציק. זה הנסיון של הדור. הם לא רשעים בכלל, הם פשוט נפלו. איציק; המכשיר הזה חזק בצורה נוראית, יותר מכל הרצאה ודרשה של רב, יותר מהילדים של האבות והאמהות שבוכים לאמא ואבא שלהם שיעזבו כבר את האייפון ויתייחסו אליהם! הוא חזקקק!! נכון הסוכריה שדיברנו עליה מקודם? אז אם נגיד אייזנבאך יחלק בשבת לכל הילדים פעקל'ע ענקי עם מלאנת'אלפים סוכריות וטופי וחמצוצים וופלים, נכון גם אהרן שומרני הצדיק לא יצליח להתאפק ויאכל קצת לפני קידוש? ככה זה אייפון...

    כן אתה יכול לאכול את כל הצ'יפס בטטה שאבא החביא לעצמו בשקית וגם לשתות את הספרייט, אתה ממש אלוף ויודע מתי לבקש מאבא דברים, מתי שאבא באמצע השוונק.

    טוב הלוואי שהייתי יכול לענות לך תשובות יותר ברורות ולתת לך כלים, אפילו שאתה לא כל כך מבין אותי עכשיו כשאתה כזה קטן, אבל אין לי. איציק. אין לי! אין...

    כי כשאתה תהיה קצת יותר גדול, נגיד שנה אחרי בר מצווה, ויהיה לך קצת כסף, והיצר הרע יגיד לך: איציק! לחבר שלך יש אייפון, אולי תשחק איתו קצת? איך תצליח לא לגעת בו בכלל? אני באמת לא יודע מה להגיד לך. גם לי היה פעם פעם סוג של אייפון, ככה שאין לי זכות בכלל לצעוק עליך שאסור אסור לגעת באייפון ומי שנוגע הוא לא יהודי.

    חחח נכון אבא אף פעם כמעט לא צועק אבל אני מתכוון שבאמת ברגע שתהיה קצת יותר גדול, אתה צריך להיות מוכן, איציק שלי. לדעת שכמו שהיו צדיקים גדולים עם נשמות מיוחדות שהפכו לרשעים גדולים ורצו לעבוד עבודה זרה, כמו נגיד ירבעם בן נבט או מנשה המלך, שכתוב עליהם בגמרא ובספרים הקדושים שהם היו נשמות צדיקות צדיקות גבוהות גבוהות מאוד, ובכל זאת הם הלכו ועבדו כל היום עבודה זרה במסירות נפש.

    איציק!!! לא להשפריץ מים על הילדים שם! וחוצמזה אבא עדיין באמצע להגיד לך משהו חשוב.

    טוב אני מבטיח שתיכף אני גומר, מבטיח. איציק, היום אנחנו לא מבינים את החשק שהיה להם לעשות עבודה זרה, אבל אותו דבר לעתיד לבוא יהיה קשה לנו להבין מה יש באייפון. רק צריך לדעת שהוא קליפה אמיתית וסכנת נפשות.

    איציק!!! גמרתי, מבטיח. בוא בוא נלך הביתה. מה, אני לא מאמין, גמרת לי את כל הצ'יפס בטטה!

    אה, זה בגלל שדיברתי הרבה, טוב, יכול להיות. אבל אם היה לי אייפון לא הייתי מתייחס אליך בכלל והיית יכול ליפול מהמתקן כמו הילד של האמא הזאת'י שיש לה אייפון ולבכות עשר דקות בלי ש –

    טוב טוב אני מפסיק עכשיו לדבר ואתה יכול לספר לי איך היה בחיידר. הנה אני שותק עכשיו ואתה יכול לדבר.


    הרב'ה נתן לך מדבקה? פששש!!



    ושמוליק הרביץ למנדי ויוסי הרביץ לשמוליק ומנדי הרביץ לחיימק'ה והרב'ה הרביץ לכולם? פששש!!



    ולכיתה ד' שמו בכיתה אקווריום? פששש!!!



    איציק אתה הכי מותק בעולם.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, צל של עצמו, המהר"ל מפרוג ועוד 37 משתמשים40 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גאווהסקריפט
    מצא חן בעיניי משעשע ומעלה את הנושא. תכלס. ואם אפשר..."לשים":)
  • 2K
    • ל
    שיתוף - לביקורת בא-לי (ולכל אחד)
  • לרקוד על הירח //

    • שיר שניסיתי לכתוב מנקודת מבט של נוער מחפש (אני לא אוהבת את המילים נוער נושר-מתמודד-בסיכון-בסיכוי. לדעתי זה פשוט נוער מחפש. בין אם זה את עצמם, בין אם זה משמעות, ובין אם זה את הקב"ה.)
    מקווה שהצלחתי.





    באלי להוריד ת'ירח,
    להתיישב עליו, ולמשש עננים.
    לחבק אותו חזק,
    עד שהוא יתאייד,
    ויהפוך לאבק כוכבים.
    ---
    באלי לרקוד בלילות,
    להסתובב ברחובות,
    ולחפש את דעתי האבודה.
    להרים, ללקט,
    פירורי אהבה.
    ---
    באלי חיבוק בכל רגע נתון,
    חיבוק בלי מילים.
    כזה שמעביר ת'רגשות
    כשהלבבות מתחברים.
    ---
    באלי להניח את הראש על מישהו,
    ולבכות.
    לשחרר את הכל.
    להתנקות.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אחת_, תמר בן דוד, מ נ ועוד 43 משתמשים46 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ימים טובים יבואו
    מזדהה. שיר נפלא
  • 262
    • %
    עזרה קטע ספוקן
  • %תמר% //
    • יש כזה דבר למכור קטע ספוקן?
    להפיץ לסמינרים וכו?
    אשמח לתשובה.
    • וואו!
    Reactions: .חיה פ1 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בובה בובה
    קטע ספוקן בדרך כלל מוגש על ידי הכותבת, ובהחלט יש מסלול של כתיבת והגשת קטעי ספוקן כתובנית...
  • 1K
    • פ
    מדריך מקצועי אנכרוניזם-מי אני?
  • פניני ריין //
    • אנכרוניזם, מילון: מעתק זמן; שיוך דבר לתקופה שאיננו שייך לה; טעות בזמן.

    יצא לכם לקרוא פעם ספר על הלוחם ההוא מבית שני שירה באקדח על ראשו של טיטוס? טוב, טעות כל כך גסה אני מניחה שהמבקרים הספרותיים תופסים לפני ההדפסה.
    אבל על תפוחי אדמה שקולפו בידי המבשלות בבית שני, בהחלט יצא לי לקרוא בספר היסטורי שמכבד את עצמו.

    נעים להכיר. אנכרוניזם.
    והוא לא חייב לתאר טעויות היסטוריות גסות: בדרך כלל, מדובר על חוסר הבנה של רוח התקופה.
    מכירים את אלו שכותבים סיפור על ימי החשמונאים, ומשום מה נראה לכם שכתבו סיפור על ימינו אנו והשתמשו בפונקציית החלפה (word: בית: עריכה: החלפה: החלף הכל/ ctrl+h) כדי להחליף כל רובה בקשת, כל מרצדס בסוס וכל סובארו אברייכים בחמור?
    (הופה. משום מה לכותבים היסטוריים יש נטיה להרכיב את הדמויות על גבו של סוס. אפשר להבין אותם, זה הרבה יותר מגניב. אבל במציאות, בתקופות הקדומות ההן, המון העם השתמש בחמורים. והם בהמות משא, שלא שועטות במהירות האור על הרים וגבעות)

    בתור התחלה כדאי להדגיש שאין, אין ולא יהיה סיפור היסטורי נעדר אנכרוניזם.

    אלף: משום שאתם, בני אדם שחיים היום, לא באמת יכולים להבין מה עבר בראש של אדם שהשתחווה לבעל. ומה מערכת התפיסות והרגשות שהביאה אותו להאמין שהדבר הזה יוריד לו גשמים.

    בית: משום שאם במקרה תפסתם איזו מכונת זמן לתקופת גירוש ספרד נניח, הקוראים שלכם לא עשו את זה. והצורך להסביר להם על מה מדובר חוסם את היכולת לכתוב בטבעיות ומסרבל את הסיפור. לא, אתם לא יכולים לאזכר מונחים פילוסופיים או להוריד בדיחה חזקה על המצב הפוליטי בקסטיליה. אף אחד לא יבין.

    לא תוכלו לתאר שר צבא הבא לעיר בראש שפעה (גדוד), כיצד מקבלים אותו שלוחים מן העיר בחשדנות: 'השלום בואך'? וגם אם השאלה הזאת איכשהו קליטה, הרי שתשובה סגנון 'מה השלום עד כשפיך הרבים' תהיה ממש מוגזמת.
    היא לא תוכל להעביר את הדרמה, המתח, והבעתה שאחזו אז בכל הסובבים, באותו יום רב תהפוכות ביזרעאל.

    המשך בהודעה הבאה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חוי!, מוז'יניקית, rachelita ועוד 29 משתמשים32 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    משולש ברמודה
    כשתהיה לי טיוטה רצינית יותר שלו אני כנראה אשתף קצת כאן, בעיקר כדי לבדוק איך מתקבלים כמה דברים...
  • 277
    • י
    שיתוף - לביקורת אלול דופק לי בדלת!
  • ילדה של אלוקים //
    • אלול, שוב דפיקה בדלת,
    ואני עומדת מבוהלת.
    רוצה לפתוח, מרגישה חסימה,
    מרימה את הרגל קדימה,
    ו...
    בסוף פוסעת אחורה.
    אני יודעת שיבוא הסוף,
    לחודש הרחמים והסליחות.
    יודעת שלא מגיעה לי סליחה,
    ובלי אלול אין לי תקווה.
    יצר הרע משתה בי,
    מבלבל,
    מטבל,
    מערבל,
    שאני לא אראה את העיקר,
    רק את הטפל,
    שאני אהיה בטוחה,
    שאני לא יכולה,
    שאני חלשה,
    שאני קטנה.
    וזה קרה לי שנה שעברה,
    וגם לפניה.
    אבל אלול הזה,
    אני רוצה לתפוס,
    בידית חזק, לדחוף,
    עד שאפתח את הדלת,
    ארוץ, אחבק, אתרפק,
    אספר לך,
    כמה ניסיתי, בכיתי,
    רציתי, נשברתי, כאבתי,
    ועכשיו אני רוצה שיסלח,
    תראה את הרצון שכבש,
    את היצר שהובס.
    אני אוריד מסכות,
    אפתח את הלב,
    רוצה להיות רק איתך,
    לחיות בהבנה, אהבה, הכנעה,
    בפשטות וביראה,
    לעשות מצוותך, בשלמות,
    עם כל הנשמה
    כי זאת אני,
    ביתך אהובתך❤️
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מצלמה חדשה, רינהההה, Avigail Amram ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ילדה של אלוקים
    תודה
  • 272
    • 2
    שיתוף - לביקורת פעם
  • 2123 //
    • חדשה כאן,
    לא יצא לי הרבה לכתוב בסגנון כזה, רוצה ללמוד, אשמח מאוד לביקורת :)

    פעם, הייתי מה שרציתי להיות,
    חלמתי את שרציתי לחלום.

    פעם, ידעתי תמיד מה נכון,
    חייתי איתי בשלום.

    והיו שצחקו, קראו לי תמימה,
    אמרו - העולם הוא אכזר.

    ואולי הם צדקו, כי חלפו השנים,
    וכל זאת נותר בעבר.

    רק החלום עוד מפציע פתאום,
    בין ימים אפורים של שגרה.

    מעיר בתוכי את אותה הכמיהה,
    הלוואי אהיה שוב תמימה.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: צלולה, .חיה פ, yael305 ועוד 7 משתמשים10 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    2
    2123
    תודה! מרגש ממש התגובות, וכיף לראות שהכוונה בשיר הועברה
  • 306
    • י
    שיר לטיול יצאנו (חרבות ברזל)
  • יוסף יצחק פ. //
    • לטיול יצאנו

    לְטִיּוּל יָצָאנוּ
    מְחַבְּלִים מָצָאנוּ
    וְאוֹתָם חִסַּלְנוּ
    עִם מָטוֹס
    - הֵם שִׁגְּרוּ טִילִים
    אֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ תְּ'הִילִים
    נָחֲתוּ בַּגְּלִילִי(ם)
    שְׂרִידֵי יֵרוּט

    וְשָׁם בְּמַעֲמַקֵּי בְּ-יֵרוּת
    שָׁלַחְנוּ טֵרוֹרִיסְט לְ-מוּת
    וְעוֹד שֵׁפֶל נִסְתָּר בַּ-בּוֹר
    נִדְאַג שֶׁיִּצְטָרְכוּ לִקְבֹּר

    בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם
    רָכוּב עַל אוֹפַנַּיִם
    הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל הָאָרֶץ
    לְקוֹל אַזְעָקָה
    - וְגַם לִפְנוֹת בֹּקֶר
    הַהוּא בְּתוֹךְ הַבּוּנְקֵר
    שְׁלַח הֵנָּה לְיֵרוּט
    זִמְזוּם שֶׁל כַּטְבָּ"ם

    בָּאנוּ בְּשׁוּרָה אֶל הַכֶּרֶם
    רוּחַ סְעָרָה וְעָנָף נִשְׁבָּר
    שָׁמָּה בֵּין טִילֵי הַחֲפַרְפֶּרֶת
    אֶלֶף יֵרוּטִים כָּל אֶחָד סָפַר.

    אָז מְאוֹד עָיַפְנוּ
    וְהַבַּיְתָה שַׁבְנוּ
    שֶׁמֶשׁ כְּבָר יוֹרֶדֶת וּמְאֻחָר.
    - בְּשָׁעָה שֵׁשׁ אֲנִי לוֹחֵשׁ
    אִם אֶפְשָׁר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ
    תְּנוּ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט
    שֶׁלֹּא נִפָּגֵשׁ מָחָר.

    על הכותב: הכותב הינו תושב צפת.
    מילים: מן ההשראות.
    לחן מקורי: נעמי שמר.
    ביצוע מהזיכרון: 'חדגא' מערוץ מאיר.
    • וואו!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: ELIZABET, hadassah m, רות ב. ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 2 3 12K
    • ס
    סיפור בהמשכים מרגל להשכרה- פאנפיק אנונימי
  • ספריה בהכחדה12 //
    • בעקבות האשכול המהמם הזה https://www.prog.co.il/threads/בעקבות-מרגל-להשכרה.928389/page-2#post-13420832
    משתפת בפאנפיק שכותבת בשת''פ של שתיים.
    קוראים לסיפור אנונימי, ואני הכי אשמח לביקורת.
    אחרי הכל, בשביל זה אני משתפת: ).
    בקיצור, אני מקווה שתהנו מהקריאה, וכמובן תגיבו: )
    נ.ב. הכתיבה שלנו לא מתקרבת בכלל ליונה ספיר.. אז אל תשוו..



    ישראל, שלומים. 19:00.
    "אייל, תשכיב את הילדים", קולה של אפרת עלה מחוץ לאוזניות שהרכיב על אוזניו. הוא הוריד אותן באנחה, והלך לחדר הילדים, לספר סיפור- בין השאר.
    "אבאא!" השלישייה הסתערו עליו בחיבוקים נלהבים, בעוד הרביעית, הקטנה, מעודדת אותם מהצד בבכיות.
    "תספר לנו סיפור, הבטחת!" תבע ממנו אליצפן.
    "טוב", הוא נאנח. "אמא קילחה אותכם?"
    "כן!" הריעו אליצפן ואלישמע. "חוגלת בכלל הלכה לחברה, ללמוד לאיזה מבחן במתמטיקה", הפטיר אליצפן בזלזול.
    "טוב". אייל נאנח שוב.
    "תבחרו סיפור ותביאו לי אותו. בינתיים אני ארדים את שירי".
    "אבא, אין לך כזה... קו עגול על הפנים", לחש שילה בן השלוש וחצי, והצביע על פיו של אייל, אחרי שהם קראו סיפור ונכנסו כל אחד למיטתו.
    "אז מה כן יש לי?" אייל סחוט מעייפות, לוחש, כובש אנחה. שילה קם מהמיטה, לא מתייחס לפניו המופתעות של אביו. חוזר תוך שתי דקות עם מלפפון חמוץ בידו.
    "כזה", הוא אמר בתמימות של ילד קטן.
    "אוי, אתה כזה חמוד! אני אשתדל לחייך, טוב?" אמר אייל, ואסף את הקטן לחיבוק. חיבוק חזק. חיבוק שיראה לו כמה הוא אוהב אותו.
    חיבוק אחרון לפני שהחיים שלו הופכים לקטסטרופה אחת גדולה.
    —
    "נו, נרדמו הילדים?" אפרת מניחה את ספל הקפה ליד אייל, מתיישבת מולו ולוגמת מהספל שבדיה. אייל מהנהן קלושות.
    "היי, זה חם". היא מרחיקה אוטומטית את הספל מפיה. אייל קם מהכיסא, מְדָדֵה בקושי את הדרך לחדר ילדים.
    "למה יש לי שמיעה כל כך חדה?" הוא ממלמל.
    "כן, מתוקה". הוא שפשף את עיניו. כבר בת שנה ועדיין קמה כל שניה.
    היא מתחה את זרועותיה אליו. הוא חייך, ואסף אותה. מערסלה בידיו.
    "מישהי פה רוצה מטרנה". אייל הביא את שירי לאפרת.
    "מעולה. בדיוק קמתי כדי להכין לעצמי אוכל, נכין גם לך על הדרך". היא קרצה לתינוקת, והלכה למטבח.
    אייל הסתכל על שתיהן עוד רגע קט, ופנה לאחור. יש לו כמה דברים לעשות.
    —
    "אורי. מלא זמן שלא דיברנו, אה?" אייל ישב במשרד הקטן, רגל על רגל. מרגיש מלך העולם.
    "אייל אני מפוצץ בעבודה, המשרד שלי נראה כמו חירייה - רק שהכול ניירות. אני אומר לך! אז בבקשה, תגיע לנקודה".
    "צריך פסיכולוג?"
    "יש לך מזל שאתה כבר לא במוסד, אתה לא מבין מה הולך פה!" אורי התעלם מהעקיצה.
    "לפני שנים רבות, היה מישהו מאוד חכם ששאל אותי אם אני רוצה לעבוד כראש אגף קיסריה. האיש החכם הזה צריך עובדים. אני יודע. יש מצב אתה בודק לי מה המספר שלו?" אמר אייל.
    אורי גיחך. "בטח, בעיקר אחרי שמלא עזבו אותי פה". אייל שמע את אורי מזיז דפים, משדך ניירות. בקיצור: עובד.
    "כן, ראיתי". צחק אייל.
    "אייל, רוצה לספר לי משהו?" אורי עצר ממלאכתו, פוזל למזכיר שנכנס לחדר, מנחית עוד ערימת דפים על השולחן.
    "כן. פרצתי למערכת של המוסד…אני שולט קצת במחשבים, מה אתה חושב?"
    "אייל!!!" אורי התעצבן.
    "טוב, אני חושב שנסיים ברגע זה את השיחה". אייל נגס בעוגייה בהיסח הדעת, "יש דברים שלא לטלפון, אתה יודע…" הוא אמר בשקט.
    "אוקיי, שולח לך מיקום, תהיה שם עוד שעה". את קריצתו של אורי היה אייל יכול לראות גם מעבר לטלפון.
    "מעולה. נתראה".
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: נערה חרדית גאה, שטח סגור, שרה מגד ועוד 45 משתמשים48 //
    41 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספריה בהכחדה12
    פרק 13 כאן לפניכם.. הערות ותגובות יתקבלו בברכה: ) בס''ד "יובל". אלי התקשר לאחיו, מסווה ככל...
  • 226
    • מ
    שיר אשמה
  • מה השאלה?! //
    • הפסקתי להאמין לך
    הפסקתי לחשוב
    שאת טובתי תרצי

    הבנתי
    הפנמתי
    חולשתי
    הדלק שלך

    כוונתך
    אם טובה
    או רעה
    אינה משנה
    כשלבור אותי
    תרוצי להפיל

    בחזיונות
    שווא
    ומדוחים
    בפיתוי
    בכפיה
    בלהטוטים
    בציטטות ממקורות

    אסימוני נפל
    צבועה
    זהו תפקידך
    משביתת השמחות הראשית

    אולי ביני כבר
    כי אין לך יותר מקום של כבוד
    את הטפותייך
    כבר שמענו
    את פניך
    כבר הכרנו

    פני לך
    לכי
    את מקומך
    כבר תפסה לה

    החמלה



    אשמח מאוד לתגובות הארות והערות
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: Avigail Amram, ילדה של אלוקים, תמר!! ועוד 3 משתמשים6 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ג
    גאווהסקריפט
    זה מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 250
    • י
    שיתוף - לביקורת יוני, קטע של השראה לא ברורה
  • ימים טובים יבואו //
    • "יש כאן כתם על התיקרה. הוא בצבע אפור. מעניין איך הוא נהיה. ומתי.
    מעניין? ממש לא. שום דבר לא מעניין אותי.
    אולי רק.."

    יוני עצם את עייניו בחוזקה, ופתח באיטיות. בוהה באוויר.

    "לא. שום דבר לא משנה לי יותר."

    הוא התהפך, והתעטף בשמיכה עד מעל לראשו.

    "עכשיו לישון. ולשכוח מהכל."

    ככל שיוני ניסה להירדם המחשבות המציקות הציפו אותו יותר. הוא סילק אותן בידיו. ברגליו. במחשבות אחרות.

    אך ככל הנראה המחשבות לא הבינו את כוונתו. הן המשיכו להציף.

    יוני התיישב על המיטה בזעם.

    ופתאום, משהו רטוב מדגדג לו בעיניים.

    לא יאומן.

    יוני, בוכה.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: רות ב., Avigail Amram, winter bear ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה שניחשת
    איכשהו כמעט עלו לי דמעות בסוף הקטע..
  • 2 2K
    • ש
    דיון קומדיה ללא צורך בסוגריים בסוף כל פאנץ'- מוצר במהדורה מוגבלת?
  • שיבת ציון //
    • בס"ד


    (כאן צריך לצחוק).

    הסוגה הספרותית בציבור החרדי הייתה, עד לפני כמה שנים, מאד מוגבלת.
    השנים שעברו עליה הרחיבו אותה וכיום גם ספרי פנטזיה (שאפשר לומר שזה ה'טרנד' החדש בספרות החרדית), אליגוריה ומדע בדיוני אינם מוצרים נדירים על המדף.
    לפי קצב ההתקדמות נתן להאמין שבשנים הקרובות גם המותחנים ינדדו מן האקשן והאימה אל הפוליטיקה ואפילו הפסיכולוגיה, וספרי רגש- שגם ככה לא נדירים- יעמיקו בנושאים שעד היום לא פתחו (זה גם 'טרנד' לאחרונה. האם זה טוב ובאיזה אופן- נושא לדיון אחר).

    נשארנו עם ענף אחד, שאי אפשר לומר שלא נכתבו בו ספרים, כן אפשר לומר שהוא אולי הענף הקשה ביותר לכתיבה איכותית. ובדגש על איכותית- כי בדיחות לא מאד קשה לכתוב, ספר קומדיה- כן.

    אז- איך נגשים לענף הזה?
    סיפור קומדי טוב, דמות ראשית, דמות משנית, סיפור שבאמת גורם לצחוק ולא באילוץ.
    אחד הסגנונות הנפוצים הוא סאטירה- אבל הוא לא היחיד.

    אז מה אתם חושבים?
    על מה כדאי לשים דגש? איך להזהר (כי קומדיה דורשת זהירות רבה. מאד. ואשרינו שאנחנו בציבור שמכיר בזה.)?
    איך כותבים קומדיה טובה? והאם נראה לכם שיש לענף הזה צפי לפרוח?
    דעתכם המקצועית- כאן.
    • תודה
    Reactions: גאווהסקריפט, תות לימון, HennyS ועוד 7 משתמשים10 //
    33 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פירי
    אחד שלא הזכרת, ולדעתי הכי טוב - שוב העלילה לא אמורה להצחיק בכלל, אבל יש הרבה מקומות שאפשר לצחוק...
  • 239
    • מ
    שיתוף - לביקורת טבעם של תובנות
  • מה השאלה?! //
    • היה הייתה אדמה צחיחה.
    יבשה הייתה האדמה, עצובה, מבטה נוגה.
    בתוך תוכה ידעה האדמה כי ראוי לה יותר. הן לפעמים ראתה חלקות אדמה מוריקות,
    עצים עמוסי פירות עסיסיים נתנו את ריחם, וגם היא ידעה בתוך תוכיותה כי ראוי לה יותר.
    וביום מן הימים, עת הגתה האדמה ביגונה, נשבה הרוח וטיפה של גשם נגעה בה.
    הרגישה האדמה כי טוב יהיה אם תסכים לה לטיפה להיספג בה.
    ותרכך האדמה.
    וגרעין שנשאה הרוח נעמד בפתחה. סובלני.
    רצתה האדמה לתת מקום, לפתוח פיתחה לגרעין, אך לא נתנה.
    הן גרעין אחד הוא זה, גרעין קטן, ומה כבר ערך יש בו.
    ועל מקומו הביטה, ואיננו כי לקחו הרוח.
    ועברו הימים והנה שוב גרעין בפתחה, ותמלא האדמה חמה, הן רוצה היא עצים רבי פארות,
    ומה מקום לגרעין מזערי יש כאן.
    וברבות השנים התרצתה האדמה להבין
    ובהגיע הגרעין, הסכימה לפתוח את פיה.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: Avigail Amram, צפניהו, לרקוד על הירח ועוד 7 משתמשים10 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה השאלה?!
    האמת שלא התכוונתי לגאווה/ענווה במובן הפשוט. יותר לתפיסות של האדם. על עצמו ועל העולם, ואל איך...
  • 460
    • ל
    שיתוף - לביקורת איך מדברים
  • לרקוד על הירח //
    • אשמח לתגובות, הארות, והערות.
    הכל מתקבל בברכה, אז נא לא לחשוש...




    רטט. או, סופסוף.

    'יש פה מישהו?'

    שאלתי.

    'הבפנוכו לא זמין כעת, אנא התקשרו במועד מאוחר יותר, תודה.'

    אה. כן. תודה.

    אחד ארוך. תא קולי. הודעות קודמות.

    אולי השארתי לי שם משהו?

    '-- אין- הודעות- חדשות- תודה.- להקלטת הוד--'

    ניתקתי. חי. לְמה? לנתק את הניתוק?

    אוף, באמת. מה עכשיו?

    נו... לא רוצה. מביך.

    טוב, לא נעים, אבל כשאין ברירה, עושים גם את זה. לוקחת נשימה-

    'בסיס, האם שומע?'

    קרקושים. אין קליטה.

    אני כבר מתחילה לחשוש.

    איך מדברים איתו?


    ואיך,

    איך מדברים איתי???
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: .חיה פ, Avigail Amram, ללי99 ועוד 14 משתמשים17 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הלוחשת לתווים
    הלוחשת לתווים
    אוי זה מוצלחחח כתוב משגע!!
  • 2 2K
    • א
    שיר מעיניים של נערה מתמודדת
  • אלישבע קיי //
    • היא היודעת, (לא באמת)



    היא באה, לשמש מגדלור

    להניס צל שחור,

    בחושך שלי, הפרטי.

    בעיניי, בכנות,

    היא מלאת סקרנות;

    לחפור

    ולנבור,

    לחקור

    ולחדור.



    כן, אני יודעת.

    יודעת שהיא רק ניסתה לעזור,

    רק רצתה לפתור,

    קונפליקט, סבך שיצרתי.

    לתת לי מזור

    להתאים לי כפתור,

    לי, לפרח שפעם הייתי.



    היא מומחית וחכמה

    היא יודעת הכל,

    נכנסת מעדנות לשיכונים,

    היא מופת ודוגמא,

    מבינה כביכול

    את מה שקורה פה בפנים.



    היא תסביר

    ותגדיר

    במילים מקושטות, בשנינה.

    הנהונים למכביר

    תשלח לאוויר

    אות כי היא מבינה.



    והיא לא.

    היא לא יודעת דבר.

    יש לה קלסר שמלא בפרטים

    עליי.

    ומבט היא מפנה, מלא רחמים

    אליי.

    נערה בסיכון,

    זקוקה לתיקון,

    ממשפחה הרוסה והורסת,

    צריך לנתק

    מההורים להתרחק,

    אז אולי יש סיכוי.

    להחלים,

    להגשים,

    ליצור

    ולקצור

    את מה שבכלל לא רציתי.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: rrrrrrrrrrrrrr, .חיה פ, נסיך על חלל ועוד 38 משתמשים41 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אלישבע קיי
    וואו וואו וואו. א ירושלמית התגובה שלך נוגעת ומלמדת הרבה....
  • 218
    • מ
    שיר עת רצון
  • מה השאלה?! //
    • קול תרועת חצוצרות
    קול תרועה רמה
    לא עת מלחמה
    עת רצון היא זאת
    כתף ננערת
    ראש מזדקף
    בתוך ליבי סערה
    תשוקה בוערת
    כינור משמיע קול
    צא כבוש עוד ארץ
    איה כלים להכיל
    איה יכולת להביע
    רק רוצה הייתי
    לרוץ בלי סוף
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: צפניהו, ח.ד. וחלק, yael305 ומשתמש 1 נוסף4 //
    0 תגובות
  • 268
    • ח
    שיר שיר קצרצר - תחל שנה וברכותיה
  • חודו של כל //
    • ראש השנה תשפ"ה

    אבא, אני כאן ניצב כאן למולך
    נמצאים פה רק אתה ואני
    אני שלך וחלומותיי שלך
    ניצב כל כולי "הנני"

    זכרנו לחיים, למענך
    אין לנו אפשרות אחרת
    נטה עלינו ברחמים ימינך
    הֶיֵה לצידנו ברכבת הדוהרת

    עננו אבינו אהובינו
    נפשי חולת אהבתך
    למענך ולא למענינו
    מבקשים אנו קרבתך

    מכסת צרותינו גברה
    עלי היתה כולנה
    סלק אף ועברה
    והצלינו בזאת השנה

    הסר מעלינו חרב
    מבקשי בכל עת רעתינו
    בוקר צהריים וערב
    עומדים עלינו לכלותינו

    שלך ידך ממרום
    אספינו אליך באהבתך
    הושע דור אחרון
    בנה לנו את ביתך
    • תודה
    Reactions: וכאשר אבדתי אבדתי, אחת כזאתי;), חיימקוש ועוד 2 משתמשים5 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חודו של כל
    תודה.
  • 586
    • א
    שיר ילדת ירח
  • אחת כזאתי;) //
    • ילדת ירח
    נולדת

    באור
    לא היית כאן
    פחדת

    היית קמה
    נעמדת
    הולכת לפינה
    בגינה
    מתנדנדת

    לבסוף
    קמה, נעמדת
    לא יציבה הולכת-
    מתנודדת
    לבד צועדת
    בזהירות, פחדים
    מודדת
    ..

    ילדת ירח
    נולדת

    גדלת
    התבגרת
    נדדת

    לא מצאתי אותך

    באור
    את פחדת
    ברחת למיטה
    לא מתעודדת

    בוכה לכרית
    שואלת;
    ’מי צריך אותי,
    מי?’
    וזהו, את
    מועדת.

    כל הצוהריים
    ישנת
    מכבדת

    ראיתי עליך
    פסי שינה
    על מי
    את עובדת?
    ..

    ילדת ירח
    נולדת

    להאיר בחושך
    נועדת

    פורחת
    בשעות הקטנות
    ואז באור,
    מגיע זמנך
    לרדת.

    את נכבת,
    נעלמת.
    אותך לא רואים,
    מתנגדת.

    לעמוד מול חמה
    שאת לא-
    רועדת.
    מזה את סולדת.

    וככה בדיוק,
    את מושלמת.

    ילדת ירח
    נולדת.

    לכי ירח שלי,
    להאיר בלילה,
    לישון ביום.

    בריאה טובה שאת.
    ....

    מוקדש לכל אלה, שמרגישים ירח.
    ובמילים אחרות-
    לכל אלה שמרגישים לפעמים, לא שווים, ולא מועילים.
    אבל הם סה׳׳כ כאלה נשמות טובות, שזה המסלול המדויק שנקבע להם בעולם. שאף אחד לא יכול בלעדיו.
    כמה אור ויופי     כן יש בכם, אנשים ❣
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: רפב, 6109, Noa❤️ ועוד 12 משתמשים15 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אחת כזאתי;)
    תודה נכון יותר מדויק להגיד ככה. צודקת. תוקן אצלי.
  • 675
    • mic003
    שיתוף - לביקורת הודעה רשמית על הצטרפותי לשביתה!
  • mic003 //
    • לאות הזדהות עם המאבק לשחרור החטופים, ולאור העובדה שבין הזמנים עדיין לא תם, הודעתי לאשתי שאני מתכוון לשבות מחר החל מהשעה שש ועשרים בבוקר ועד לשעה שמונה וחצי בערב.
    בכלל זה, לא יבוצעו פעולות שגרתיות כדוגמת: שמירה על ילדים (ילד לעניין זה, יוגדר - מי שהוא בן יותר מחודש ופחות מגיל שלוש עשרה שנים ויום אחד. להלן - בר מצווה), פעולות בלתי הכרחיות של סדר וניקיון (ההגדרה ׳הכרחי׳ תיקבע לפי ראות עיניו של הגבר הממוצע), שיחות טלפון ארוכות (הגדרת ׳ארוכות׳ תיקבע על פי שיקול דעתו של הגבר הסביר, או על פי פרק זמן קצוב של דקה אחת, הקצר משניהם), ובכלל - פעולות שדורשות מאמץ מסוים (מאמץ לעניין זה יוגדר - קימה מהספה). כמו כן, כחלק מן המאבק, אני משעה את עצמי באופן זמני מתפקידי כקשב הבית, ואני מודיע שעד לתום השביתה - אפסיק להקשיב לכל שיחה משעממת (הגדרת שיחה משעממת תיקבע על פי מדד הבהייה. קרי: פרק הזמן בו הגבר הסביר יתחיל לבהות), או לכל שיחה שכוללת ידיעות מטרידות (ידיעות מטרידות לעניין זה, הן ידיעות שמחייבות טיפול בעניינים טכניים, ובפרט בעניינים הנוגעים למשרדים ממשלתיים או לגופים הנמצאים בפיקוח ממשלתי. לדוגמא: ידיעות בנושאי ועדות קבלה למעונות התמ״ת, טיפול בקנסות, קבלת דואר רשום, ביטוח לאומי, צה״ל או קק״ל).
    בנוסף, לאות הזדהות עם בדידותם של ראשי המאבק לשחרור החטופים בחזית המאבק, אני מצהיר על כוונתי להתבודד, להסתגר בחדר השינה עם ערימות חטיפים, ולא לתקשר עם איש. בכלל זה, לא יסופקו שירותי משוב טלפוני, לרבות עבור גורמים כדוגמת אשתי, בני משפחה אחרים שעשויים לנסות ולשכנע אותי לוותר על המאבק, גננות זועמות שמתקשרות בארבע בצהריים לשאול מי לוקח את הילד, וכל שיחה אחרת שעשויה לפגוע במאבק על פי ראייתי ושיקול דעתי.
    אני מצהיר, כי אם המאבק לא יישא פרי, והחטופים לא ישוחררו בהקדם, יוחרפו פעולות המחאה. בין הפעולות המתוכננות: אכילת בצקי עלים מעל הספות בבית, טפטוף מים עכורים לאחר שטיפה של ערב שבת, נטילת מעשרות מכל עוגה שאשתי תכין בעבור אורחים או קרובי משפחה אצלם אני מתארח, וסירוב בלתי מתפשר לפתוח צנצנות ובקבוקי שתייה סגורים.
    אני מצפה מאשתי ומן הסובבים אותי לכבד את השתתפותי במאבק. למותר לציין, כי על פי הנחיות היועמ״שית חל איסור להקניט אותי על היותי משתתף במאבק או לכנות אותי בכינויי גנאי. כמו כן, אין היתר למי מן הסובבים אותי - לרבות אשתי, לרמוז לי רמיזות עבות, לשתוק במשך שעות ארוכות, ובוודאי שלא להציג לי פרצוף ממורמר או לריב איתי. אני מודע לפגיעה בחיים האישיים של המקורבים אליי, אולם על פי פסיקת בג״ץ מיום 09/09/2012 - (פסק דין יהושפט נ׳ קניקובסקי), ערך המאבק לשחרור חטופים עולה עשרת מונים על ערכי קיום שגרה תקינה.
    תגובת אשתי לכל האמור: תפגין כמה שתרצה מול מקום העבודה שלך, אבל מחר אתה עם הילדים משבע בבוקר.
    תגובתי: אין לי מקום עבודה. אני אברך כולל.
    תגובת אשתי: אז תפגין מול הראש כולל שלך, מה אתה רוצה מחיי?
    תגובתי: את אשמה! את מטרפדת עיסקה.
    אשתי: אה, באמת?! איזה עוד תירוצים הזויים תמציא כדי לקבל את מה שאתה רוצה על חשבון כולם?!!!
    תגובתי: ומה עושה ההסתדרות?! ומה עושים אחים לנשק?! ומה עושה גנץ?!
    אשתי: העלית נקודה...​
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: רוז גרין, אוראל סולטן, הלוחשת לתווים ועוד 62 משתמשים65 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה שניחשת
    חזקק עלה לי חיוך
  • 333
    • מ
    שיר אותי
  • מה השאלה?! //
    • בא לי לכתוב לך
    שיר
    אותו תיקח
    אל
    הלב
    אותו
    תנגן
    לא תשכח

    בא לי לגלות לך
    קצת
    מעצמי
    שתבין
    שתדע
    מתוכי
    אותי

    שלא רק מבחוץ
    תראה

    אשמח להארות והערות
    • תודה
    Reactions: אחת כזאתי;), גאווהסקריפט, %תמר% ועוד 4 משתמשים7 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה השאלה?!
    תודה רבה!
  • 411
    • מ
    שיתוף - לביקורת סתם קטע- לביקורת
  • מוז'יניקית //
    • הי
    הקטע הבא נכתב ברגע של שיעמום והשראה לא ברורה.
    אשמח לביקורת!

    זה לא הגיוני, ולא אמור להיות שהוא כאן עכשיו.

    שילה מצמץ בבלבול, וסרק את גופו הכואב.

    איך תמיד הוא מסתבך, למה שוב היה צריך להתחיל עם החבורה המפגרת של ינאי. אבל בכל מקרה, לכאן הוא לא היה אמור להגיע. הסמלים המוכרים שעל הקירות גרמו לזעמו להתעורר, אך הוא שלט בעצמו היטב.

    הוא התרומם על ברכיו ומישש את קרסולו הפגוע. לפחות זה לא נקע או שבר.

    לאט נעמד על הבטון הבלתי מהוקצע ונאנח. מה יותם יאמר כבר ממש לא אכפת לו, אבל הלב של אבא ואמא. כמה הם עוברים בגללו.

    שילה סרק את סביבתו הזרה בעניין, תר אחר פתח מילוט.

    יש להם קטע עם מרתפים חשוכים, הרהר לעצמו בעת שנאבק קצרות עם הדלת החלודה, כדאי להציע להם שיגוונו, אני כבר מכיר את הסגנון הזה כמו את השיניים של שליו, הבולדוג האנגלי של ינאי.

    'שליו', הרהר באירוניה, השם הכי לא מתאים לכלב הכי לא שליו של הבחור הכי לא רגוע. אבל בדיוק כמו שמו של הבולדוג, גם ינאי וחבורתו אבסורדיים בעצם קיומם.

    מאחורי הדלת החורקת נפשר גרם מדרגות טחוב, והוא דילג בקלילות את המדרגות שתיים- שתיים, מתעלם מהכאב בקרסול ומהבטן שאותתה לו שחטפה כמה בעיטות הגונות.

    טוב, לאן עכשיו זרקו אותו. הוא יצא מדירת האבן בה שכן המרתף, טיפס וקפץ מעל גדר הברזל הגבוהה.

    "זה היה קל מדי" הוא לא הופתע לראות את יותם מחכה לו על ספסל עץ מיושן.

    "זה לא היה אמור להיות מדי קשה. אבל הם ציפו שייקח לך יותר זמן להתעורר. לא נורא, לך לרכב, אני מגיע עוד דקה"

    שילה לקח מידיו של חברו את מפתחות הרכב, ופנה לחנייה הצמודה לבית. הוא התיישב באנחה, ולגם מבקבוקו של יותם, משחזר את הדקות האחרונות. משהו פה לא תקין. ינאי לא כל כך תמים בשביל לזרוק אותו למקום שכל כך קל לצאת ממנו.

    את התשובה לתהייתו קיבל תוך שניות ספורות.

    אך עם ההבנה שהכתה בו לפתע, לא היה לו כבר מה לעשות. היה זה מאוחר מדי מבחינתו.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, ימים טובים יבואו, מחוברת לעצמי ועוד 13 משתמשים16 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מוז'יניקית
    תודה! נותן המון מוטיבציה... לא נראה לי שיהיה המשך, כפי שכתבתי זה היה ברגע של השראה לא ברורה...
  • 1K
    • הלוחשת לתווים
    שיתוף - לביקורת התווים לוחשים לי- נספח
  • הלוחשת לתווים //
    • כאן הרשות נתונה להגיב את הגיגיכם לאשכול הזה 🫡
    בהנאה...
    • שכוייח!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, מקליד..., ❤️אילולה❤️ ומשתמש 1 נוסף4 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yael305
    ישש מחכה!!
  • 438
    • מ
    שיר השיתוף הראשון שלי:)
  • מה השאלה?! //

    • אשמח לביקורת, בונה בבקשה! בחסד וברחמים, אני לא מנוסה בכלל.


    הצללים
    שמהם פחדתי
    סימנים היו
    לאור
    הצעקות
    שצרחתי בחושך
    פתחו בי את
    הקול
    הדמעות
    שכל כך הוזלתי
    ניקבו
    הכל

    פתאום
    בתוך ליבי
    שביל
    בתוכו אלך
    עד הגעתי

    את מקומי
    שחיכה לי
    אני רואה
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: yael48, גאווהסקריפט, ח.ד. וחלק ועוד 8 משתמשים11 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה השאלה?!
    תודה רבה! (ברוך הבא...)
  • 469
    • נ
    שיתוף - לביקורת אני לדודי
  • נסיך על חלל //
    • הנה אלול הגיע,

    ואני מחפש

    מחפש אותך,

    מחפש אותי

    רוצה להגיע אליך,

    להתקרב

    להרגיש אותך,

    להרגיש אותי

    טיפסתי על הרים

    עליתי על גבעות

    ולא,

    לא מצאתי

    נפלתי למטה

    עמוק בתהומות

    ולא,

    לא מצאתי

    איה אתה מלכי

    איפה אתה אבי

    היכן הוא השער אליך?

    לא מוצא את השביל

    זה המוביל

    היישר בדרך אליך

    ולא הבנתי שאתה כאן לידי

    לא צריך לחפש

    צריך רק למצוא

    ולא הבנתי שאתה כבר איתי

    רק צריך לבקש

    באמת אותך לראות

    אז המלך בשדה

    ואני ברחובות

    אני רוצה להגיע

    הוא רוצה שאבוא

    אז גם אני בשדה

    כבר לא ברחובות

    אני לדודי ---

    קראתי בהיותו קרוב.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ME!!, Avigail Amram, בינה חכמה ודעת ועוד 6 משתמשים9 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נסיך על חלל
    ברוך שובך😉 תודה🙏🙏🙏
  • 611
    • הלוחשת לתווים
    שיתוף - לביקורת על החיים ועל המוות (ועל מה שביניהם 😉)
  • הלוחשת לתווים //
    • החדר מעורפל. חשוך. מפחיד.
    הוא נכנס באיטיות. מזיז את הווילון המצל על הפתח.
    רתיעה פנימית עמוקה גורמת לו למעוד לאחור. רצונו החזק גורם לו לקום ולהיכנס.
    "הלו?" הוא לוחש. הד עונה לו.
    זיעה קרה שוטפת אותו. צעד נוסף.
    "יש כאן מישהו?". שקט.
    "אדוני?? דיברתי איתך! סגרנו פגישה!" חושך סמיך. מחליא.
    "הי, אנ..." "מי אתה?!" דמות ענק מזנקת עליו משום מקום. מצמידה אותו לקיר. הוא נשנק. "קבענו פגישה... אמרתי שאני זקוק לעזרה..."
    "אה, עזרה" הדמות מרפה. הא נופל על הארץ. מחרחר.
    "איזו סוג של עזרה אתה צריך?"
    נר נדלק. ועוד אחד. מציירים צלליות מאיימות על הקירות המוכתמים.
    "אני... רציתי רק..."
    "למות!!!" הדמות פורצת בצחוק מטורף. "רצית לדעת איך מתים!!!"
    "נכון..." הוא מתגמגם. "אני רוצה למות. קצתי בחיי. אבל...."
    "אבל אתה רוצה דרך מעניינת!" הדמות מקיפה אותו. מסתובבת במעגלים. נר ענק דולק בין ידיה.
    "אתה לא רוצה להתאבד, כי זה יכול לכאוב. וזה מפחיד! אתה לא מעוניין בתאונה, כי... כולם מתים בתאונה. אתה לא רוצה רעל, כי אתה נורא איסטניסט, אז.... אתה צריך בעצם עצה!"
    "מאיפה..." עיניו מפלבלות. "מאיפה אתה יודע הכל?!"
    "אווו, כן. אני יודע הכל. אתה מעוניין אולי בחיידק שיגרום לך למחלה בכבד? או לדום לב, או משהו כזה?"
    "לא. פחות. כולם עושים את זה."
    "ממ. אז יש לי משהו בשבילך."
    "כן?" ניצוץ בעיניים. "אבל משהו שלא ישכחו!"
    "אני לא יודע אם ישכחו או לא..." הדמות מכבה את האש בידיה. החושך חוזר. מעביר בו גלים של פחד.
    "אבל אם נעשה את התהליך בצורה שכולם ידעו עליו, זה יכתב בכל העיתונים. בענק."
    "תהליך?" המילה הזו מלחיצה אותו. "יש כאן כאב?"
    "אני לא יודע." הדמות כנה. "יכול להיות כאב. יכולה להיות גם מלחמה. סדנאות, או מלחמה על החיים. זה מוות מאתגר. אתה תתגרה בו כל יום מחדש!"
    "כן. זה נשמע מעניין. כמה עולה התהליך הזה?"
    "לי אתה לא צריך לשלם כלום. הפרנסה שלי זה עצם מותך. אבל זה יעלה בחנות. אתה תצטרך לקנות כל יום חבילה או שניים מהמוצר המחסל. זה יהיה לך 40 ₪ בערך ליום, אלף שקל לחודש ושתיים עשרה אלף לשנה."
    "מה???" הוא מזדעק. נשנק. "וזה עוד לפני הוצאות טיפוליות אם אני אצטרך? מי המטורף שירצה את זה???"
    "תתפלא," הדמות צוחקת. "אבל שכנעתי מיליוני אנשים לעשות את זה. אומנם הם לא קונים חבילה שלמה ליום, אלא משתמשים עם זה בחוכמה. ככה שהם מתים הרבה יותר לאט."
    "וגם הם סובלים מזה? כל המיליונים?"
    "חלקם. מחלות לב, ריאות, כבד ועוד. וחלקם אפילו לא יודעים שהם חולים. זה הסוד שלי..." שוב הדמות צוחקת. צחוק מופרע. גורמת לו לפסוע אחורה.
    "אני..." הוא מתלבט. "בסדר. תראה לי איפה קונים את זה."
    "כמעט בכל חנות." הדמות לוחשת. "פשוט לך למוכר. תבקש חבילת סיגריות"...

    (אשמח להערות והארות 😏)
    • וואו!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: Avigail Amram, אח של בן גביר, רות ב. ועוד 31 משתמשים34 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הלוחשת לתווים
    הלוחשת לתווים
    כתבתי, אבל איכשהו זה היה נראה כאילו אנשים לא הבינו מספיק את כוונתי 😅 תודה רבה!! האמת שלא לקחתי...
  • 333
    • I
    שיתוף - לביקורת אִישׁ קָטָן
  • I.Q //
    • ב''ה

    אֲנִי גַּם אִישׁ פְּרָטִי וְקָטָן

    שֶׁרָעָב וְצָמֵא וּמְחַפֵּשׂ

    וְכוֹאֵב וּמַרְגִּישׁ

    גַּם פֶּצַע קָטָן

    וַחֲבוּרָה קְלוּשָׁה.

    אִישׁ פְּרָטִי וְקָטָן,

    שֶׁמַּכִּיר רַק מְעַט אֲנָשִׁים מִקָּרוֹב

    שֶׁיָּכוֹל לִכְאֹב כְּאֵבָם כִּכְאֵבִי.

    וְהַשְּׁאָר שֶׁהִנָּם רְחוֹקַי

    יָכוֹל לִכְאֹב כְּאֵבָם

    רַק מְעַט. לִמְרָחֹק.



    אֲנִי גַּם אִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ פְּרָטִי

    אִישׁ יְהוּדִי שֶׁכַּזֶּה

    שֶׁמִּלְיוֹנִים רוֹצִים אֶת חַרְבָּם בּוֹ לִנְעֹץ

    גַּם אִם כְּלָל לֹא הִכְּרוּ אוֹתוֹ

    לֹא יָדְעוּ את שִׂיחוֹ

    לֹא שָׁמְעוּ את נַפְשׁוֹ.

    לִנְעֹץ בּוֹ חַרְבָּם

    כְּאִלּוּ הָיָה אֻמָּה שְׁלֵמָה,

    שֶׁלֹּא נוֹתֶנֶת מָנוֹחַ לִשְׁאָר הָעַמִּים לִחְיוֹת בְּשַׁלְוָה,

    כְּאִלּוּ הָיוּ אֻמָּה שְׁפָלָה

    שֶׁכָּל מֵעוֹדָהּ רַק כְּלָיָה.

    כְּאִלּוּ הָיוּ כְּמוֹתָם

    כְּמוֹ רוֹדְפֶיהָ עַצְמָם,

    שֶׁעָטִים לְהַכְחִיד כָּל נֶפֶשׁ שֶׁנִּקְרֵית בְּדַרְכָּם.



    אֲנִי גַּם אִישׁ קָטָן וּפְרָטִי

    וְגַם אִישׁ אֻמָּתִי

    שֶׁאֵינֶנּוּ קָטָן וְאֵינֶנּוּ פְּרָטִי.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: תפנית בעלילה, נסיך על חלל, ME!! ועוד 6 משתמשים9 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    Avigail Amram
    איזה שיר חזק. התחברתי ממש. בפרט לשורות הללו:
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה