לא , לא יקנו!
אין כסף לא קונים!
איך המדד צנח בקורונה?
מסעדות ריקות
קניונים ריקים
אין טיסות
ואז.. מה קרה?
אני אגיד לך מה קרה
נגמר הקורונה והכל קפץ
מקווה שתרחיש כזה לא יקרה גם עכשיו
אבל יש לי הרגשה שזה....
 
נכון ,אבל תסכימי שבטווח הקצר

זה מעלה את המחירים
ורק בטווח הארוך זה משפיע
למיטב הבנתי,
זאת הדרך הכי קצרה ביחס לדרכים אחרות שיכולות להוריד אינפלציה...
בשיטות אחרות , זה יכול לקחת שנים ארוכות עד שישפיע ...
לכאורה זו שיטה קשה אבל שהכי עובדת שצריך מענה מיידי
 
נכון ,אבל תסכימי שבטווח הקצר

זה מעלה את המחירים
ורק בטווח הארוך זה משפיע
משפיע בטווח המיידי.
בלי עליית הריבית היינו באינפלציה דו ספרתית.
בטווח הרחוק עוזר פירוק מונופלים הורדת מכסי יבוא ועוד.
 
נכון ,אבל תסכימי שבטווח הקצר

זה מעלה את המחירים
ורק בטווח הארוך זה משפיע
אז אני לא מסכימה לזה.
אבל לא תמיד רואים השפעה גדולה מיידית.

ואף אחד פה לא יודע מה היה מצב האינפלציה לולי עליות הריבית של בנק ישראל.
 
אנשים לא קולטים המשמעות של חצי אחוז באינפלציה חודשי הרבה יותר גרוע מעליית הריבית כי עליית הריבית משפיע רק על הסכום החודשי שיש לבן אדם בהלוואה ואינפלציה מורידה לבן אדם את כל ההכנסה החודשית באותם אחוזים.
 
הטענה היא אחרת לגמרי
אני טוענת שעליית הריבית מגבירה את עליית האינפלציה.
 
מה קשור???
לא יקנו ביצים?
חלב?
לא ישכרו דירה?
את מודעת בכמה זה עלה בתקופה האחרונה.
טירוף מוחלט
וודאי שמחירי המזון/ והשכירות לא ירדו בגלל זה. כי אין מה לעשות זה בסיס וזה מעלה את האינפלציה
אנשים יקנו פחות אוכל (חוץ מהחלב לחם וביציים)
פחות בגדים
פחות ישפצו
פחות מסעדות

ושיש פחות אנשים שצורכים
נהייה תחרות על כל צרכן
וכל אחד מבעלי העסקים/מפעלים
ובראשם אלו שבראש שרשרת האספקה
מתחילים להוריד מחירים
 
הטענה היא אחרת לגמרי
אני טוענת שעליית הריבית מגבירה את עליית האינפלציה.
אין לטענה הזאת הגיון
וביסוס היסטורי

ריבית עולה=פחות הלוואות=פחות כסף=פחות צריכה=ירידת מחירים
 
הטענה היא אחרת לגמרי
אני טוענת שעליית הריבית מגבירה את עליית האינפלציה.
חבל שתווכחי על זה
זה לא באמת נושא לדיון
הריבית זה כלי גלובלי שדרכו מורידים מחירים וזה גם היגיוני ממש כמו שמסבירים פה ברור

מה שכן לתפיסתי מחירי השכירות יעלו ויעלו עוד מחמת שלהיות הומלס זה לא פיתרון
ולעבור לדירות זולות וכדומה זה באמת רעיון נחמד
אבל בדרך כלל הדירה זה הדבר שאנשים הכי פחות מתפשרים בו

והם יעדיפו להצטמצם בשאר הדברים
אבל ברור שבאיזה שלב יראו מיתון לכאורה

אלא אם חלילה יהיה מחסור בהיצע ואז זה כבר נושא אחר לגמרי

כי כל הרעיון של האינלפצייה שהבעיה היא בביקוש ואז הריבית ממתנת אותו
 
איפה באמת רואים היום כזה דבר?
אפשר להביא מקור לכך?
ממה שאני מכיר, במקרה הטוב בחור בן 18 מרוויח פחות ממינימום.
אז במקרה הזה ספציפי בחור בן 18 בדר"כ לומד בישיבה
אבל יש בחורות בגיל כזה שכבר עובדות בהייטק עם שכר נאה, ויש!
אצל אברכים זה מתחיל להתבטא בגילאי 22+ ויש כאלו!
המוןןןןןןן.
בעצם כל האברכים בכולל יש לכל אחד מהם כמה דירות.
עובדה!
אתה הוא זה שטוען שלכולם יש,
אני אמרתי שיש הרבה אברכים (לא כולם) עם דירה נוספת - ויש תתפלא לשמוע!
רק שחלק נכבד מיחידות הדיור - ריקות.
יש אזורים שהביקוש לזה מטורף ואין מספיק הצע...
לידיעתך, יש גם דירות בארץ שעומדות ריקות
 

אז במקרה הזה ספציפי בחור בן 18 בדר"כ לומד בישיבה
אבל יש בחורות בגיל כזה שכבר עובדות בהייטק עם שכר נאה, ויש!
אצל אברכים זה מתחיל להתבטא בגילאי 22+ ויש כאלו!

אתה הוא זה שטוען שלכולם יש,
אני אמרתי שיש הרבה אברכים (לא כולם) עם דירה נוספת - ויש תתפלא לשמוע!

יש אזורים שהביקוש לזה מטורף ואין מספיק הצע...
לידיעתך, יש גם דירות בארץ שעומדות ריקות
ידידי
לא אמרתי שאין בדברים שכתבת אף גרם של אמת, כי יש בזה, אלא הבעתי תערומת על ההכללה שבדבריך.
גיל 18 זה לא 22.
ואני יכול להתערב שרוב רובם של האברכים בקושי משלמים את המשכנתא של הדירה שלהם.
ואגלה לך סוד. גם רוב העובדים החרדים לא מצליחים לחסוך לדירה נוספת.
מי שההורים עוזרים זה כבר סיפור אחר.
 
נערך לאחרונה ב:
אז במקרה הזה ספציפי בחור בן 18 בדר"כ לומד בישיבה
אבל יש בחורות בגיל כזה שכבר עובדות בהייטק עם שכר נאה, ויש!
אצל אברכים זה מתחיל להתבטא בגילאי 22+ ויש כאלו!

אתה הוא זה שטוען שלכולם יש,
אני אמרתי שיש הרבה אברכים (לא כולם) עם דירה נוספת - ויש תתפלא לשמוע!

יש אזורים שהביקוש לזה מטורף ואין מספיק הצע...
לידיעתך, יש גם דירות בארץ שעומדות ריקות
לא הבנתי איך בחורה בת 18 שהתחילה לימודים בהייטק כבר מרוויחה משכורת יפה??
לא צריך להקצין כדי להביע דעה מסוימת
 
לא צריך להקצין כדי להביע דעה מסוימת
לא צריך להיתקע על גיל 18
אע"פ שיש כאלו,
כולנו מודים שזה מתחיל בגילאי 18
והולך ומתרבה בגילאים גבוהים יותר...
 
הסיבה היא שהאינפלצייה פוגעת בעיקר בעיקר בעניים ובמעמד הביניים הנמוך

מי שמרוויח למעלה מ20 נטו פלוס הצד השני עוד 10 15
ונניח שהמשכנתא שלו עלתה בעוד 1500 שקל

זה לא באמת מזיז לו ממש
יותר מזה
כל ישראלי שיש לו מזומן בסכום גבוהבבנק.
לפני שנתיים שלוש היה סוגר בתוכנית פשוטה- היה מרוויח כמה אגורות.
עכשיו בתוכניות פשוטות עם אפשרויות שחרור קרובות הוא עושה רווחים יפים- בגלל הריבית שהעלו לנו לכבוד האינפלציה.
זה אומר שהשנה יש לו יותר כסף לבזבז משנה שעברה :)
 
א
יותר מזה
כל ישראלי שיש לו מזומן בסכום גבוהבבנק.
לפני שנתיים שלוש היה סוגר בתוכנית פשוטה- היה מרוויח כמה אגורות.
עכשיו בתוכניות פשוטות עם אפשרויות שחרור קרובות הוא עושה רווחים יפים- בגלל הריבית שהעלו לנו לכבוד האינפלציה.
זה אומר שהשנה יש לו יותר כסף לבזבז משנה שעברה :)
או שיש לו סיבה יותר גדולה לחסוך ולא לבזבז, כי הוא מרוויח ריבית גבוהה בהרבה.
וזה באמת השיקול.
 
בציבור הליטאי לפני 12 שנה שהתחתנו בלי משכנתאות כמעט
יש להרבה אברכים דירה נוספת (מידיעה אישית )
כמה שנים אחר כך יש דירה אחת אבל בלי משכנתא כמעט
בשנים האחרונות - משכנתאות מטורפותתתתת
 
סקר מפתיע

הנתונים בשוק הדיור החרדי הרותח נחשפים: איפה חרדים מעדיפים לגור ומהן הסיבות?​

אצל 49% מבעלי הדירות החרדים, השיקול המרכזי הוא קירבה להורים או למשפחה, כ-70% מוכנים לגור ביחידת דיור או בקומה גבוהה כדי לגור ליד ההורים ורק 8% בוחרים את עיר המגורים בגלל שיקולים של איכות חיים וכדומה • סקר מיוחד שערך מכון נתוני אמת בשיתוף כיכר השבת חושף את נתוני שוק הדיור החרדי (חרדי)​

כיכר השבת | כ"ב באדר | 15.03.23

אחד האתגרים הגדולים של מדינת ישראל הוא משבר הדיור. לפי נתוני הלמ"ס, ל75% מהחרדים יש דירה משלהם, שזה די חופף לשיעור בעלי הדירות בקרב הציבור הכללי בישראל. את כסא שר השיכון בממשלה הנוכחית ממלא שר חרדי, שאחת מהבטחות הבחירות של המפלגה שהוא עומד בראשה, היא לפתור את משבר הדיור.



עד שנות ה-90 דברים עבדו פחות או יותר כך: זוג צעיר מתחתן, ההורים של הבחורה רוכשים עבורם דירה בבני ברק או ירושלים, והם חיים באושר עד עצם היום הזה.
ככל שעברו השנים חל שינוי. יותר מדי קונים בפחות מדי שטח מחיה, גרמו לעוד ועוד פרויקטים של מגורים לצוץ על פני השטח. רמת בית שמש - באזור ירושלים, אלעד - באזור בני ברק ומודיעין עילית בדיוק בנקודת האמצע שבין בני ברק לירושלים.
בחברה שבה מתחתנים מדי שנה כ10,000 זוגות צעירים, גם הערים האלה לא הצליחו לספק את הביקושים וערים כמו עפולה, טבריה, ונצרת עילית בצפון, ואופקים, דימונה וערד בדרום החלו להנות מהגירה חיובית של צעירים חרדים.




מה השיקולים שעושה האזרח החרדי כשהוא בא לבחור דירה? סקר מקיף שערכנו מוצא ש49% מהחרדים בוחרים את מקום המגורים שלהם לפי הקירבה להורים. כ70% ציינו שהם מוכנים להתפשר על יחידת דיור או מגורים בקומה גבוהה כדי לממש את החלום הזה של לגור ליד ההורים, בשנים הראשונות שאחרי החתונה. זה די הגיוני אם לוקחים בחשבון שבדרך כלל האשה מפרנסת ותמיד טוב שיהיה מי שיעזור עם הילדים, או אצל מי להתארח לסעודת שבת.




הליטאים תומכים יותר
הנה נתון שאולי לא יפתיע אתכם. מבין כל הזרמים בקהילה החרדית, אם רצה הקדוש ברוך הוא ונולדתם להורים ליטאים, ממוצע הסכום שכנראה תקבלו עבור דירה הוא קצת יותר מחצי מיליון שקלים. אם אתם ספרדים או חסידים, ממוצע הסכום שתקבלו מההורים יעמוד על כ300,000 שקלים, כ200,000 ₪ פחות מחבריכם הליטאים.



איך עליית הריביות משפיעה על רכישת הדירות

ומה קורה כשהריבית עולה ומחירי הדירות מגרדים את הגג? כאן יש חלוקה מעניינת בין הקהילות השונות. הסקר שלנו מצא שהליטאים ימשיכו לקנות דירות בכל מחיר. פשוט במקום לקחת משכנתה ל20 שנה הם יפרסו אותה ל30 ואפילו 40 שנה. הספרדים יקנו דירה זולה יותר. לעומת זאת, החסידים ציינו שהם מעדיפים לחכות שהמחירים ירדו ויהיה פה דיור בר השגה, בסכום שיש להם אפשרות לגייס.

כל הדרכים מובילות לירושלים
הסקר שאל: איפה הייתם מעדיפים לגור אם לא היה הבדל במחירי הדירות? כלומר, מה אם כסף לא היה שיקול.
התוצאות חד-משמעיות: 51%, כלומר רוב המשיבים החרדים, השיבו שהם היו מעדיפים לגור בירושלים. אחרי ירושלים ובפער משמעותי מתייצבת בני ברק עם 12% ובמקום השלישי אפשר לראות את בית שמש עם 6% אחוזים. המעניין הוא שלמעלה מרבע מתושבי בני ברק ציינו שהם היו מעדיפים לגור מירושלים אם מוציאים מהחשבון את השיקול הכלכלי.

מבוגרים יותר רוצים איכות חיים

לפי הפרופיל הדמוגרפי של המשיבים - הבקשה לאיכות חיים גוברת ככל שעולים הגיל. בעוד שבקבוצת הגיל הצעירה רק 6% מציינים את איכות החיים כשיקול מרכזי בבחירת עיר מגורים, בגיל המבוגר יותר ניתן לראות עלייה משמעותית ו26% מהמבוגרים השיבו שאיכות החיים זה הדבר שחשוב להם ביותר בעת רכישת דירה.
לסיכום:
  • השיקול המרכזי שעורך הציבור החרדי ברכישת דירה הוא הקירבה להורים.
  • רוב החרדים היו מעדיפים לגור בירושלים, אותה ציינו מרבית המשיבים שמעדיפים איכות חיים.
  • בית שמש מככבת כעיר הפופולרית השניה בקרב הציבור החרדי.
  • הורים ליטאים נותנים סיוע כלכלי גבוה כדי לעזור לילדיהם לרכוש דירה וחלקם ממשיכים לרכוש דירות גם כאשר המחירים עולים.
 
הליטאים תומכים יותר
הנה נתון שאולי לא יפתיע אתכם. מבין כל הזרמים בקהילה החרדית, אם רצה הקדוש ברוך הוא ונולדתם להורים ליטאים, ממוצע הסכום שכנראה תקבלו עבור דירה הוא קצת יותר מחצי מיליון שקלים. אם אתם ספרדים או חסידים, ממוצע הסכום שתקבלו מההורים יעמוד על כ300,000 שקלים, כ200,000 ₪ פחות מחבריכם הליטאים.
הם גם יצטרכו בבוא העת לחתן את הילדים לתת יותר...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה