פנאי קנאת ס(ו)פרים תרבה חכמה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
יצא לי לשמוע על כל מיני אנשים שמתלוננים(או שלאו דווקא) על ספרים ואומרים ש"זה חיקוי של מרגל להשכרה" "זה חיקוי של ממלכה במבחן"

וכן על זה הדרך.. מאמינה שהתופעה מוכרת גם לכם.. שאלתי בנידון היא---

מה דעתכם על כך?

האם "תופעת החיקויים" מבורכת או שמא רק מורידה מאיכות הספרים? האם זה גורע מהספרים שהם מזכירים יתר על המידה ספרים מוכרים אחרים או שדווקא כל עוד הספר טוב בפני עצמו זה לא מפריע כלל?

אשמח אם לא נגרר לשמות של ספרים וסופרים אלא נדבר תאורטית
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה מאוד תלוי על איזה נקודת חיקוי מדובר.
יש חיקוי של סגנון כתיבה, יש חיקוי של צורת עלילה, ויש חיקוי מעבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי זה ממש לא בסדר
בן אדם ישב, חשב על רעיון
ואתה בא ומשתמש בו?
רוב הפעמים זו לא העתקה ישירה אלא קווי עלילה או אפיון זהים...
למשל כל ספר על סוכן נועז שיש לו חבר טוב מצחיק ישר יגידו היי זו העתקה של אייל גלבוע.
אבל מה לעשות שחבר טוב זה דבר הכרחי? האם כל סופרת שתכתוב על סוכן תצטרך להוריד את דמות החבר כיוון שהיא מידי תזכיר את אלי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רוב הפעמים זו לא העתקה ישירה אלא קווי עלילה או אפיון זהים...
למשל כל ספר על סוכן נועז שיש לו חבר טוב מצחיק ישר יגידו היי זו העתקה של אייל גלבוע.
אבל מה לעשות שחבר טוב זה דבר הכרחי? האם כל סופרת שתכתוב על סוכן תצטרך להוריד את דמות החבר כיוון שהיא מידי תזכיר את אלי?
מסכימה איתך מאה אחוז.
אני מכירה כמה חברות שאוהבות מאד לכתוב (וגם אני לפעמים) שכותבות משהו ואז מוחקות אותו או מורידות את הרמה רק כדי שלא יראה חיקוי!
לדעתי, יש הרבה ספרים שאומרים עליהם שהם חיקויים והם כלל לא חיקויים. לעיתים המחברת שלהם בכלל לא מכירה את הספר המקורי! רק מה-כל ספר היום אמור להיות יצירה מקורית מאד, וברגע שהמקוריות התפקששה (או שהוא נשאר מקורית אבל מישהו עלה עלה על העלילה לפניו) אז מיד הספר חיקוי!
לדעתי זה קצת הגזמה...
לX אין בעלות על המרגלים, לY אין בעלות על הרגשות האנושיים ולZ אין בעלות על הפנטזיה. אז למה כל פעם שמישהו אחר כותב באותו נושא מיד אומרים שהוא חיקוי? (בדרך כלל מוסיפים גם את העלוב... 'חיקוי עלוב')

הגיע הזמן לפתוח את השוק!

אבל כמובן שש גם חיקויים אמיתיים, זה יותר באופן העלילה המדויקת. (לא סתם סוכן, אלא סוכן שהיה בשייטת 13...) ואז לדעתי זה ממש מוריד את הרמה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לדעתי לא רק שזו לא בעיה אלא זו מעלה, גם כלפי המקור,
הרי בינינו, חיקוי מדויק עד כדי כך שהוא יפריע למכירות/תפוצה/אהדה של המקור, זה דמיון שלא יקרה, אולי אחד לאלף,
רק מה, זה יתבסס על נקודות טובות של ספר שהצליח, נו, מצוין, ככה הרמה של הספרים רק תעלה
ובסופר/ת המקורי/ת זה לא פוגע אלא אם כבר מחמיא, אז למה לא?
אומרים שמתכון מנצח לא מחליפים, אז למה שלא יתבייתו על נקודות מוצלחות אם זה לא על חשבון אף אחד?!
(כמובן כל עוד מדובר על חיקוי בגבול, בסגנון שהוזכר בהודעות הקדומות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
פעם יצא שקראתי ספר, והרבה אמרו עליו שהוא חיקוי. קראתי, ולא היה שום קווי דמיון. אפילו לא אחד, רק הנושא היה נורא דומה.
ממלכה במבחן ומרגל להשכרה נוגעים בשני נושאים נורא מעניינים- פנטזיה וביון. אבל כשבנאדם כותב על נושא מסוים, הוא לא קונה אותו ולא לוקח עליו בעלות. יכול להיות שמישהו קרא את אחת משתי הסדרות האלה, והנושא הלהיב אותו. אז הוא רוצה לכתוב גם על פנטזיה, אבל הוא לא מעתיק. אולי יש סיפור שגם בו מככבים המוסד/שב"כ, אבל במחילה, השב"כ והמוסד שייכים למדינה ולא לאף סופר אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מסכימה איתך מאה אחוז.
אני מכירה כמה חברות שאוהבות מאד לכתוב (וגם אני לפעמים) שכותבות משהו ואז מוחקות אותו או מורידות את הרמה רק כדי שלא יראה חיקוי!
לדעתי, יש הרבה ספרים שאומרים עליהם שהם חיקויים והם כלל לא חיקויים. לעיתים המחברת שלהם בכלל לא מכירה את הספר המקורי! רק מה-כל ספר היום אמור להיות יצירה מקורית מאד, וברגע שהמקוריות התפקששה (או שהוא נשאר מקורית אבל מישהו עלה עלה על העלילה לפניו) אז מיד הספר חיקוי!
לדעתי זה קצת הגזמה...
לX אין בעלות על המרגלים, לY אין בעלות על הרגשות האנושיים ולZ אין בעלות על הפנטזיה. אז למה כל פעם שמישהו אחר כותב באותו נושא מיד אומרים שהוא חיקוי? (בדרך כלל מוסיפים גם את העלוב... 'חיקוי עלוב')

הגיע הזמן לפתוח את השוק!

אבל כמובן שש גם חיקויים אמיתיים, זה יותר באופן העלילה המדויקת. (לא סתם סוכן, אלא סוכן שהיה בשייטת 13...) ואז לדעתי זה ממש מוריד את הרמה!
פעם יצא שקראתי ספר, והרבה אמרו עליו שהוא חיקוי. קראתי, ולא היה שום קווי דמיון. אפילו לא אחד, רק הנושא היה נורא דומה.
ממלכה במבחן ומרגל להשכרה נוגעים בשני נושאים נורא מעניינים- פנטזיה וביון. אבל כשבנאדם כותב על נושא מסוים, הוא לא קונה אותו ולא לוקח עליו בעלות. יכול להיות שמישהו קרא את אחת משתי הסדרות האלה, והנושא הלהיב אותו. אז הוא רוצה לכתוב גם על פנטזיה, אבל הוא לא מעתיק. אולי יש סיפור שגם בו מככבים המוסד/שב"כ, אבל במחילה, השב"כ והמוסד שייכים למדינה ולא לאף סופר אחר.
לדעתי לא רק שזו לא בעיה אלא זו מעלה, גם כלפי המקור,
הרי בינינו, חיקוי מדויק עד כדי כך שהוא יפריע למכירות/תפוצה/אהדה של המקור, זה דמיון שלא יקרה, אולי אחד לאלף,
רק מה, זה יתבסס על נקודות טובות של ספר שהצליח, נו, מצוין, ככה הרמה של הספרים רק תעלה
ובסופר/ת המקורי/ת זה לא פוגע אלא אם כבר מחמיא, אז למה לא?
אומרים שמתכון מנצח לא מחליפים, אז למה שלא יתבייתו על נקודות מוצלחות אם זה לא על חשבון אף אחד?!
(כמובן כל עוד מדובר על חיקוי בגבול, בסגנון שהוזכר בהודעות הקדומות).

מסכימה לגמרי, בפרט שכל עוד לסופרת יש ערך מוסף להציע ויש לה אמירה אז אדרבא!
חבל שיש ספרים שמתפספסים רק כי האנשים טוענים שהם "חיקוי של"
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לדעתי זה חלק מהכיף של הקריאה.
וזה גם הטבע האנושי לעשות השוואות ולבדוק כל דבר ביחס למשהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
המעלה בציבור שלנו (רובו ככולו) היא שפחות מכירים את הספרות הכללית, ולכן המושג 'ז'אנר ספרות' פחות תופס מקום בחשיבה.
ישנם כל מני ז'אנרים, וסופר שכותב ספר לא אמור להמציא ז'אנר חדש, אלא לכתוב ספר בז'אנר מסוים. ולכן, הגיוני ביותר שספרים שנכתבו על אותם נושאים ידמו אחד לשני מבחינות מסויימות. האם כל סיפורי מושקה והפריץ הם העתקה אחד מהשני? כמובן שלא, כי זה סגנון הסיפורים. מדובר בכל המושק'ס וכל הפריצים ומה שקרה בינהם, ובהתחשב בכך שמושקה תמיד חוכר פונדק מהפריץ, ותמיד אין לו מספיק כסף לשלם, ולכל הפריצים יש בורות מצחינים, קווי העלילה יהיו דומים.
כל סוכני המוסד הם סוכני מוסד, כולם נתקלים בסכנות, מסכלים אותן, נפצעים וממשיכים להסתכן בשביל המדינה, כל האויבים מצויידים בנשק לרב, כל סוכני המוסד אמורים להיות מוכשרים מאוד, לוחמים מעולים וערמומיים, כך קווי העלילה דומים אחד לשני.
כל הנסיכים מקבלים חינוך מוקפד ותובעני והם רוצים שחרור, בכל ממלכה יש את אלה הרוצים לנכס את הכח לעצמם, כל מלחמה היא בין מלכים/שליטים, וכך כל הספרים מאותו ז'אנר ידמו מאוד מבחינה חיצונית.
זה הכל עניין של ז'אנר.
אבל, סופר שמתחיל לכתוב ספר בז'אנר מסויים- מוטב שיכיר את הז'אנר היטב ויקרא הרבה ספרים ממנו, וכך יוכל לשים לב אם הכתיבה שלו היא 'העתק הדבק' או שיש לו מה למכור מעצמו. ואם אין לו- שלא יכתוב.
אנשים נוטים לשפוט ספר ע"פ קווי המתאר הכלליים שלו, וזו טעות. כי אם ספר היה בנוי מקווי עלילה ראשוניים- גיבובי המילים בו היו מיותרים. ספר הוא הרבה יותר מעלילה, ואם הסופר יודע להעביר את המסרים שלו בצורה טובה ורמה גבוהה- העלילה היא בכלל נושא מס' 2 ביצירה. כל כך הרבה קלאסיקות יצאו ביותר מגירסה אחת, וההצלחה שלהן לא הייתה תוצאה של העלילה אלא איכות הכתיבה.
לכן דעתי היא שחיקוי- הוא אכן עלוב. אבל כתיבה בז'אנר מסויים שקיים בשוק- אין בה שום בעיה, והיא אפילו מעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לדעתי לא רק שזו לא בעיה אלא זו מעלה, גם כלפי המקור,
הרי בינינו, חיקוי מדויק עד כדי כך שהוא יפריע למכירות/תפוצה/אהדה של המקור, זה דמיון שלא יקרה, אולי אחד לאלף,
רק מה, זה יתבסס על נקודות טובות של ספר שהצליח, נו, מצוין, ככה הרמה של הספרים רק תעלה
ובסופר/ת המקורי/ת זה לא פוגע אלא אם כבר מחמיא, אז למה לא?
אומרים שמתכון מנצח לא מחליפים, אז למה שלא יתבייתו על נקודות מוצלחות אם זה לא על חשבון אף אחד?!
(כמובן כל עוד מדובר על חיקוי בגבול, בסגנון שהוזכר בהודעות הקדומות).
פעם מישהו אמר לי על קטע מסויים שכתבתי שהוא מאוד מזכיר כתיבה של סופרת מסויימת. בתחילה נעלבתי, כי תמיד חשבתי שיש לי סגנון כתיבה משלי, ואם אני נראית חיקוי שלה אז בשביל מה יש לי לכתוב? אחר כך הבנתי שזו מחמאה. הבנתי שהטוען טען שהכתיבה שלי דומה לכתיבה של סופרת גדולה, וזה אומר שיש לי סיכוי טוב להצליח בכתיבה.
צריך לדעת להבדיל בין חיקוי (שכמובן לא ניסיתי לחקות אלא לכתוב בסגנון האישי שלי) לדמיון.
ועוד נקודה: באמת יכול להיות שאם נתחיל לנסות לחקות את הגדולים- בסוף נגיע לרמה שלהם גם בזכות עצמינו. וזה בכל תחום, לא רק בכתיבה. (וצריך לשים לב לזכויות יוצרים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
המעלה בציבור שלנו (רובו ככולו) היא שפחות מכירים את הספרות הכללית, ולכן המושג 'ז'אנר ספרות' פחות תופס מקום בחשיבה.
ישנם כל מני ז'אנרים, וסופר שכותב ספר לא אמור להמציא ז'אנר חדש, אלא לכתוב ספר בז'אנר מסוים. ולכן, הגיוני ביותר שספרים שנכתבו על אותם נושאים ידמו אחד לשני מבחינות מסויימות. האם כל סיפורי מושקה והפריץ הם העתקה אחד מהשני? כמובן שלא, כי זה סגנון הסיפורים. מדובר בכל המושק'ס וכל הפריצים ומה שקרה בינהם, ובהתחשב בכך שמושקה תמיד חוכר פונדק מהפריץ, ותמיד אין לו מספיק כסף לשלם, ולכל הפריצים יש בורות מצחינים, קווי העלילה יהיו דומים.
כל סוכני המוסד הם סוכני מוסד, כולם נתקלים בסכנות, מסכלים אותן, נפצעים וממשיכים להסתכן בשביל המדינה, כל האויבים מצויידים בנשק לרב, כל סוכני המוסד אמורים להיות מוכשרים מאוד, לוחמים מעולים וערמומיים, כך קווי העלילה דומים אחד לשני.
כל הנסיכים מקבלים חינוך מוקפד ותובעני והם רוצים שחרור, בכל ממלכה יש את אלה הרוצים לנכס את הכח לעצמם, כל מלחמה היא בין מלכים/שליטים, וכך כל הספרים מאותו ז'אנר ידמו מאוד מבחינה חיצונית.
זה הכל עניין של ז'אנר.
אבל, סופר שמתחיל לכתוב ספר בז'אנר מסויים- מוטב שיכיר את הז'אנר היטב ויקרא הרבה ספרים ממנו, וכך יוכל לשים לב אם הכתיבה שלו היא 'העתק הדבק' או שיש לו מה למכור מעצמו. ואם אין לו- שלא יכתוב.
אנשים נוטים לשפוט ספר ע"פ קווי המתאר הכלליים שלו, וזו טעות. כי אם ספר היה בנוי מקווי עלילה ראשוניים- גיבובי המילים בו היו מיותרים. ספר הוא הרבה יותר מעלילה, ואם הסופר יודע להעביר את המסרים שלו בצורה טובה ורמה גבוהה- העלילה היא בכלל נושא מס' 2 ביצירה. כל כך הרבה קלאסיקות יצאו ביותר מגירסה אחת, וההצלחה שלהן לא הייתה תוצאה של העלילה אלא איכות הכתיבה.
לכן דעתי היא שחיקוי- הוא אכן עלוב. אבל כתיבה בז'אנר מסויים שקיים בשוק- אין בה שום בעיה, והיא אפילו מעלה.
זה נכון לגמרי, אבל לא כל כך רלוונטי לדיון, השאלה כאן היא על דמיון גדול יותר מלקחת ז'אנר, שכפי שכתבתי, ואני רואה שרוב הקהל כאן בדעה זו (גם את) שגם בזה אין שום בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה נכון לגמרי, אבל לא כל כך רלוונטי לדיון, השאלה כאן היא על דמיון גדול יותר מלקחת ז'אנר, שכפי שכתבתי, ואני רואה שרוב הקהל כאן בדעה זו (גם את) שגם בזה אין שום בעיה.
אני התכוונתי לכך שאנשים רואים בקווי מתאר כלליים חיקוי, וזאת בגלל שהשוק לא מספיק גדול כמו מחוץ לחומות. באתי לומר שלא תמיד מה שנראה חיקוי- הוא אכן כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני התכוונתי לכך שאנשים רואים בקווי מתאר כלליים חיקוי, וזאת בגלל שהשוק לא מספיק גדול כמו מחוץ לחומות. באתי לומר שלא תמיד מה שנראה חיקוי- הוא אכן כזה.
ואני באתי לומר, (וזה הנושא כאן אאל"ט), שאפילו אם זה חיקוי, עדיין אין בכך שום בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ואני באתי לומר, (וזה הנושא כאן אאל"ט), שאפילו אם זה חיקוי, עדיין אין בכך שום בעיה.
אם מישהו כתב ספר ויצא לו דומה, ניחא ( לא שיש לי מושג איך דבר כזה קורה). אבל אם מישהו כותב חיקוי שבתכליתו הוא חיקוי אני ממש נגד. אם מישהו יצירתי ומוכשר וכותב טוב למה הוא צריך לקחת רעיונות של אחרים? שיביא את עצמו!
אני התכוונתי לכך שכל ספר שיצא על נסיך/ סוכן ישר יקומו ויגידו שהוא חיקוי.
וחבל שבמקום להתייחס לספרים הללו כיצירה בפני עצמם הם יתויגו מיד כחיקוי.
חיקוי שהוא לשם חיקוי אני ממש נגד. לא צריך לרכב על הצלחה של אחרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני באמת חושבת שרוב אלו שטוענים שספר הוא חיקוי של ספר אחר במגזר שלנו מתכוונים באמת לז'אנר דומה, כמו ש @שרהלה לנציצקי כתבה.
הז'אנרים אצלנו היו עד לא מזמן נורא מסוימים, וברגע שנפתח עולם חדש, אז הספר הראשון שפרץ דרך הופך להיות כאילו "המגדיר" של הז'אנר הזה, וכל ספר מושווה אליו.
וכשמנסים בכוח להשוות דברים, תמיד ימצאו קווי דמיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בינינו, מזמן הפסקתי להתרגש מהמונח 'חיקוי'.
כמו שכתבו לעיל, מספיק ששני סופרים דיברו על דמות עם לפחות שני מאפיינים דומים ומספיק שהספר הראשון יהיה מוערץ מספיק בשביל להאשים את השני בהעתקה מזעזעת וחסרת גבולות!
ה' ישמור!
הרי כל הממלכות תפוסות למיה קינן!
(וכל סוכני המוסד הגיבורים והחתיכים ליונה ספיר... אה, איך שכחתי, והרגישים כמובן.)
איך עוד סופרת העזה לכתוב על מלך???
בושה וחרפה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ואני באתי לומר, (וזה הנושא כאן אאל"ט), שאפילו אם זה חיקוי, עדיין אין בכך שום בעיה.
בנוסף על מה שכבר כתבתי, במקרה של חיקוי עלולה להיות בעיה של זכויות יוצרים לא? משהו מבין קצת בזכויות יוצרים? על מה יש הסתכנות בתביעה על זכויות יוצרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בנוסף על מה שכבר כתבתי, במקרה של חיקוי עלולה להיות בעיה של זכויות יוצרים לא? משהו מבין קצת בזכויות יוצרים? על מה יש הסתכנות בתביעה על זכויות יוצרים?
לא נראה לי, כתיבה בסגנון של מישהו, ייחודי ככל שיהיה, לא אמורה להיות עילה לזכויות יוצרים, זכויות יוצרים על מה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

מאמרים שיכולים לעניין אותך

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה