שוק ההון מחשבות של איפכא מסתברא

  • הוסף לסימניות
  • #41
המחיר של המניות נקבע לפי היצע וביקוש, והטענה היא שלמרות כי מחיר המניה ירד באופן משמעותי בכל זאת נותר לה ביקוש יציב מצד המשקיעים הפאסיביים, זה יוצר בועה. מה הטעות?
כאמור אין דבר כזה!!
וכדי להבין היטב למה לא, הביאו לך פה קישור לסולידית שמסבירה את הנקודה הזאת מצוין, ותקרא את זה לפחות 3 פעמים.
נקודה למחשבה:

בשונה מריבית דריבית שיש בהלוואה בריבית, בהשקעה יש גם סיכונים דסיכונים.


כלומר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא הייתה צפויה אבל הייתה בהחלט משהו סביר, אבל הסיכוי שרוסיה תהיה במצב כה גרוע לא עלה אפילו כאפשרות.
כך שהשקעה בבורסה הרוסית לפני ארבע שנים הייתה יכולה להיות יחסית השקעה כדאית, בהינתן אחוזי רווח שהיו מכסים על הסיכון הגלום במלחמה.

פלישה של סין לטיוואן היא אפשרות רחוקה בעת הקרובה, ומלחמה ישירה בין סין לארה"ב אינה אפילו אפשרות, אולם אחרי שסין תפלוש לטייוואן, בהחלט יתכן שנעמוד בפני סיכוי סביר למלחמה ישירה.

בחירה של נשיא אמריקני פרוגרסיבי קיצוני היא תמיד אפשרית, אבל מה הסיכוי שיקום נשיא במטרה לפרק את התאגידים הגדולים בעולם? זה לא נבחן כאפשרות, אבל האם מישהו יכול לומר שזה לא יקרה בעשר או חמש עשרה שנים הבאות?

זה נקרא סיכון דסיכון, גם אם אתה לוקח סיכון אחד בחשבון, אינך יכול לקחת את הסיכונים הבאים מכוחו, וככל שההשקעה שלך נמשכת ליותר זמן, הרי שלמעשה אתה עלול להתמודד בהחלט עם התממשות הסיכון דסיכון.
מאד יכול להיות שיהיו דברים בעולם שמעולם לא היו, אבל המצב הוא שכבר עברנו מלמחמות עולם, ועברנו הרבה דברים, ותמיד תמיד הבורסות מתאוששות ועולות, בחזרה,
ואם יגיע קץ העולם שלא קרה אפי' במלחמת העולם השניה... ונגיע למצב כ"כ גרוע שהשווקים לא יעלו בחזרה, אז לכאורה הכסף שהשקעת בבורסה זה יהיה הדבר האחרון שמעניין אותך, וגם מיותר לציין שבאותו זמן גם הדירה שלך כנראה לא תהיה שווה יותר מדי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הסולידית באה לענות על שאלה אחרת
"במידה שהאסטרטגיה תיעשה פופולארית עד כדי כך ש-100% מהמשקיעים יעברו להשקיע אך ורק דרך קרנות מחקות, השוק יעצור מלכת ופשוט יפסיק לתפקד"
והתשובה שלה (אחרי כל ההסברים שזה לא יקרה לעולם)
בתרחיש זה, הסולידית בכבודה ובעצמה תהפוך למשקיעה אקטיבית!
אבל זה ברור לה:
על-מנת שאסטרטגיית ההשקעה הפסיבית תעבוד, חייב להתקיים מסחר אקטיבי.


השאלה שנידונת כאן שונה בתכלית,
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
האם כבר כיום יש בועה? אולי...
עיין GPT

לעניות דעתי אף אחד לא מתיימר לטעון שהשקעה במדד מסוים, לנצח תהיה האסטרטגיה המובילה,
יכול להיות שבאמת עוד 5/20/50 שנה יבינו שהגיע הזמן לאסטרטגיה אחרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
הסולידית באה לענות על שאלה אחרת

והתשובה שלה (אחרי כל ההסברים שזה לא יקרה לעולם)

אבל זה ברור לה:



השאלה שנידונת כאן שונה בתכלית,
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
האם כבר כיום יש בועה? אולי...
עיין GPT

לעניות דעתי אף אחד לא מתיימר לטעון שהשקעה במדד מסוים, לנצח תהיה האסטרטגיה המובילה,
יכול להיות שבאמת עוד 5/20/50 שנה יבינו שהגיע הזמן לאסטרטגיה אחרת...
זה לא מה שנטען כאן.
ובועה יכולה להיות ללא קשר למשקיעים הפאסיביים.
ובועות היו ויהיו ואין פה משהו שלא היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
היום גם רוב הכספים בעולם נמצאים לכאורה בקרנות פאסיביות.
אך הקף המסחר הוא בעיקר אקטיבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
כאמור אין דבר כזה!!
וכדי להבין היטב למה לא, הביאו לך פה קישור לסולידית שמסבירה את הנקודה הזאת מצוין, ותקרא את זה לפחות 3 פעמים.
צר לי כי קראתי, והבנתי, וגם הסברתי למה היא טועה בגישה שלה, כך או כך היא לא דיברה על הנקודה, והיטיב @יוסי 100 להסביר זאת.

מאד יכול להיות שיהיו דברים בעולם שמעולם לא היו, אבל המצב הוא שכבר עברנו מלחמות עולם, ועברנו הרבה דברים, ותמיד תמיד הבורסות מתאוששות ועולות, בחזרה,
ואם יגיע קץ העולם שלא קרה אפי' במלחמת העולם השניה... ונגיע למצב כ"כ גרוע שהשווקים לא יעלו בחזרה, אז לכאורה הכסף שהשקעת בבורסה זה יהיה הדבר האחרון שמעניין אותך, וגם מיותר לציין שבאותו זמן גם הדירה שלך כנראה לא תהיה שווה יותר מדי...
תמיד תמיד? לא בדיוק...
קריסת וול סטריט ב-1929 (גם הנפילה הגדולה), הייתה הנפילה הגדולה ביותר של הבורסה בארצות הברית במדדי עוצמה ואורך[1].

בתהליך נפילת הבורסה נהוג לזהות ארבעה שלבים: יום חמישי השחור, יום שישי השחור, יום שני השחור ויום שלישי השחור, אם כי כל אחת מהנפילות נמשכה מספר ימים ולא התרחשה בבת אחת. הנפילה הראשונה החלה ביום חמישי השחור, 24 באוקטובר 1929, אך הירידות החדות של יום שני, 28 באוקטובר, הובילו להבנה כי הכלכלה של ארצות הברית ושל העולם כולו נכנסת למיתון עמוק וארוך טווח. נפילת שוק המניות נמשכה כחודש.

כלכלנים והיסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע להשפעות של הנפילה על האירועים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שבאו לאחריה. במאמר שהתפרסם ב"האקונומיסט" ב-1998 נטען כי המיתון לא החל בנפילת שוק המניות וכי לא היה ברור כי נפילת שוק המניות תוביל לשפל כלכלי[2]. ב-23 בנובמבר 1929 שאל האקונומיסט: "האם נפילה חדה בשוק המניות יכולה להוות מכשול בפני התעשייה כאשר התעשייה נמצאת ברובה במצב מאוזן ובריא? ...מומחים מסכימים כי חייב להיווצר איזשהו מכשול, אבל אין עדיין מספיק ראיות כדי להוכיח שמכשול זה ארוך או כי הוא יצור מיתון עמוק בתעשייה. אולם האקונומיסט ממשיך: "נפילה של בנקים מסוימים תתרחש בלי ספק. האם במסגרת הנסיבות יישארו לבנקים יתרות למימון מסחר ומפעלים תעשייתיים? ללא ספק המפתח למצב הוא מעמד הבנקים, ואי אפשר להעריך אותו כראוי לפני שהאבק ישקע."[3]

בזמן הנפילה הייתה העיר ניו יורק מטרופולין גדול, ורחוב וול סטריט היה אחד המרכזים הכלכליים המובילים בעולם. הבורסה של ניו יורק (NYSE) הייתה שוק המניות הגדול בעולם.

שנות העשרים הסוערות, העשור שהוליך לנפילה[4], הייתה תקופה של עושר בעיר, ולמרות זהירות מפני ספקולציות, האמינו רבים שהשוק יכול לעמוד לאורך זמן ברמות מחירים גבוהות. זמן קצר לפני הנפילה, התנבא הכלכלן ארוין פישר כי: "מחירי המניות הגיעו למה שנראה כמו רמת מחירים גבוהה וקבועה"[5]. האופטימיות והרווחים הכלכליים של שוק תוסס התנפצו ביום חמישי השחור, כאשר מחירי מניות בבורסה של ניו יורק קרסו. מחירי המניות נפלו באותו יום והמשיכו ליפול בקצב שלא נחזה מראש למשך חודש שלם[6].

בימים שלפני יום חמישי השחור, השוק לא היה יציב. תקופות של מכירות ונפח מסחר גבוה משובצים בתקופות קצרות של עליית מחירים והתאוששות. הכלכלן והסופר ג'וד ווינסקי (Jude Wanniski) ייחס תפניות חדות אלו לדיונים בקונגרס על חוק לקביעת מכסי מגן[7]. בתחילת שנות שלושים של המאה העשרים, לאחר הקריסה, מדד דאו ג'ונס החל להתאושש, רק כדי ליפול שנית ב-1932. ב-8 ביולי 1932 הגיע דאו ג'ונס לשיא השפל של המאה העשרים ולא שב לרמות המחירים של לפני 1929 עד 23 בנובמבר 1954[8][9].

"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."

— ריצ'רד מ' סיילסמן

משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף שהתרחש בישראל ב־1983. המשבר נוצר בעקבות פעולה מכוונת של רוב הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם אגב הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בהם ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמתם, ולו ליום אחד.[1]לדברי דוד קליין, המשבר היה "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות".[2] הוא הביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל ולירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".

על ראשית התהליך נכתב בדו"ח הוועדה שמונתה לחקור את הפרשה (עמ' 16):

התופעה שזכתה אצלנו לכינוי "ויסות" מקורה עוד בתקופה שקדמה לשנות ה־70, הגם שאופיו של ה"ויסות" השתנה במשך הזמן. נראה שהחל בכך בשעתו בנק הפועלים ושני הבנקים האחרים (לאומי ודיסקונט) הלכו בעקבותיו [...] ואכן, החל משנת 1972 עדים אנו להתערבות גוברת והולכת של הבנקים במחירי מניותיהם. בזכות התערבות זו (שכונתה על ידם "ויסות") עלה בידיהם לגייס מן הציבור סכומי כסף ניכרים גם בתקופות שבהן היה שוק המניות במצב של רפיון או אף ירידה ניכרת.

אחרי בנק הפועלים, הצטרפו לוויסות גם יתר הבנקים הגדולים והבינוניים שמניותיהם נסחרו בבורסה לניירות ערך (למעט הבנק הבינלאומי הראשון). כדי להבטיח זאת הזרימו הבנקים בהתמדה, מדי יום, ביקוש גדול למניותיהם (ונסוגו ממנו בהגיע השער היומי לרמה הרצויה להם).[3] בפעולה זו נעזרו הבנקים בכספי המשקיעים והחוסכים בבנקים, שאותם שכנעו לרכוש את מניותיהם כ"השקעה סולידית" ובטוחה,[3] וכן גם בכספי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שאותן ניהלו בשביל הציבור. פעולת הוויסות הביאה לכך ששעריהן של מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד,[4] כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). גיוס כספים זה אִפשר את התרחבות הבנקים (על חשבון רווחיותם לטווח ארוך) ובא, במידה רבה, על חשבון איגרות חוב צמודות שהנפיקה המדינה (ואשר לא יכלו להתחרות בתשואה הגבוהה שהניבה ההשקעה במניות הבנקים).[5])

באמצע 1983 איבד הציבור את אמונו בבועה של מניות הבנקים והחל מוכר אותן ורוכש במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור. ב־6 באוקטובר הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. אובדן היכולת לספוג את ההיצע היה עלול להביא רבים מלקוחות הבנקים לפשיטת רגל, משום שרכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, ולהביא את הבנקים עצמם לפשיטת רגל, משום שהבטוחות לאשראי רב שנתנו היו מניותיהם בלבד.

מדד ניקיי הוא מדד המניות המרכזי בבורסת טוקיו ביפן.
ניקיי הוא גם המדד הותיק ביותר ביבשת אסיה והוא מחושב החל מחודש מאי 1949.

המדד כולל את 225 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת טוקיו.
שימו לב שמשקל המניות במדד נקבע בהתאם למחיר המניות,
זה עובד בשונה מרוב המדדים ברחבי העולם אשר משקל המניות בהם נקבע לפי שווי השוק של החברה.
שינוי המשקל במניות המדד מתרחש אחת לשנה בחודש אוקטובר.

עד לשנת 1989 המדד היפני היה להיט והיה בעל ביצועים אדירים,
הוא הגיע באותה עת עד לשער הגבוה בכל הזמנים שלו 38,915.
עד כאן מדניאל נבון--- ותוספת קטנה שלי: זה נכון גם למחקה 500...

לאחר מכן המדד התרסק ועד היום (30.3.2023) הוא עדיין לא הגיע אל עבר שיא חדש,
בשנת 2021 בשיא הוא הגיע אל עבר שער 30,670 נקודות.

המדד היפני הוא דוגמה לכך שלא תמיד השקעה במדד ספציפי כלשהו לטווח ארוך תניב רווח,
לכן גם כאשר משקיעים במדד מניות של מדינה מסוימת חשוב לשמור על פיזור באמצעות השקעה במדינות נוספות.

דניאל נבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
היום גם רוב הכספים בעולם נמצאים לכאורה בקרנות פאסיביות.
אך הקף המסחר הוא בעיקר אקטיבי.
פאסיבי ואקטיבי הן לא הגדה מדוייקת בשאלה הזו, לגבי השאלה הזו גם אקטיבי למחצה נידון כאקטיבי רק פאסיבי מוחלט נידון כפאסיבי, לדעתי הפאסיביות הזו נמצאת בעיקר בקרב המשקיעים במדדים, האם הם רוב העולם?

אגב: מהי המסקנה שלך מכך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אגב: מהי המסקנה שלך מכך?
שגם אם אנשים יחזיקו מניות בשביל לצבור ולצבור ולא יתרגשו מהמצב בשווקים, עדיין הרוב המוחלט של הפעילות בשווקים יהיה מהאקטיביים.
צר לי כי קראתי, והבנתי, וגם הסברתי למה היא טועה בגישה שלה, כך או כך היא לא דיברה על הנקודה, והיטיב @יוסי 100 להסביר זאת.
הביטחון שמאחורי הדברים "אין דבר כזה" הוא חשוב. וחשוב בכפליים שהוא יהיה מגובה בהסברים מנומקים היטב, בתודה מראש.

תמיד תמיד? לא בדיוק...
קריסת וול סטריט ב-1929 (גם הנפילה הגדולה), הייתה הנפילה הגדולה ביותר של הבורסה בארצות הברית במדדי עוצמה ואורך[1].

בתהליך נפילת הבורסה נהוג לזהות ארבעה שלבים: יום חמישי השחור, יום שישי השחור, יום שני השחור ויום שלישי השחור, אם כי כל אחת מהנפילות נמשכה מספר ימים ולא התרחשה בבת אחת. הנפילה הראשונה החלה ביום חמישי השחור, 24 באוקטובר 1929, אך הירידות החדות של יום שני, 28 באוקטובר, הובילו להבנה כי הכלכלה של ארצות הברית ושל העולם כולו נכנסת למיתון עמוק וארוך טווח. נפילת שוק המניות נמשכה כחודש.

כלכלנים והיסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע להשפעות של הנפילה על האירועים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שבאו לאחריה. במאמר שהתפרסם ב"האקונומיסט" ב-1998 נטען כי המיתון לא החל בנפילת שוק המניות וכי לא היה ברור כי נפילת שוק המניות תוביל לשפל כלכלי[2]. ב-23 בנובמבר 1929 שאל האקונומיסט: "האם נפילה חדה בשוק המניות יכולה להוות מכשול בפני התעשייה כאשר התעשייה נמצאת ברובה במצב מאוזן ובריא? ...מומחים מסכימים כי חייב להיווצר איזשהו מכשול, אבל אין עדיין מספיק ראיות כדי להוכיח שמכשול זה ארוך או כי הוא יצור מיתון עמוק בתעשייה. אולם האקונומיסט ממשיך: "נפילה של בנקים מסוימים תתרחש בלי ספק. האם במסגרת הנסיבות יישארו לבנקים יתרות למימון מסחר ומפעלים תעשייתיים? ללא ספק המפתח למצב הוא מעמד הבנקים, ואי אפשר להעריך אותו כראוי לפני שהאבק ישקע."[3]

בזמן הנפילה הייתה העיר ניו יורק מטרופולין גדול, ורחוב וול סטריט היה אחד המרכזים הכלכליים המובילים בעולם. הבורסה של ניו יורק (NYSE) הייתה שוק המניות הגדול בעולם.

שנות העשרים הסוערות, העשור שהוליך לנפילה[4], הייתה תקופה של עושר בעיר, ולמרות זהירות מפני ספקולציות, האמינו רבים שהשוק יכול לעמוד לאורך זמן ברמות מחירים גבוהות. זמן קצר לפני הנפילה, התנבא הכלכלן ארוין פישר כי: "מחירי המניות הגיעו למה שנראה כמו רמת מחירים גבוהה וקבועה"[5]. האופטימיות והרווחים הכלכליים של שוק תוסס התנפצו ביום חמישי השחור, כאשר מחירי מניות בבורסה של ניו יורק קרסו. מחירי המניות נפלו באותו יום והמשיכו ליפול בקצב שלא נחזה מראש למשך חודש שלם[6].

בימים שלפני יום חמישי השחור, השוק לא היה יציב. תקופות של מכירות ונפח מסחר גבוה משובצים בתקופות קצרות של עליית מחירים והתאוששות. הכלכלן והסופר ג'וד ווינסקי (Jude Wanniski) ייחס תפניות חדות אלו לדיונים בקונגרס על חוק לקביעת מכסי מגן[7]. בתחילת שנות שלושים של המאה העשרים, לאחר הקריסה, מדד דאו ג'ונס החל להתאושש, רק כדי ליפול שנית ב-1932. ב-8 ביולי 1932 הגיע דאו ג'ונס לשיא השפל של המאה העשרים ולא שב לרמות המחירים של לפני 1929 עד 23 בנובמבר 1954[8][9].

"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."

— ריצ'רד מ' סיילסמן

משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף שהתרחש בישראל ב־1983. המשבר נוצר בעקבות פעולה מכוונת של רוב הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם אגב הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בהם ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמתם, ולו ליום אחד.[1]לדברי דוד קליין, המשבר היה "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות".[2] הוא הביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל ולירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".

על ראשית התהליך נכתב בדו"ח הוועדה שמונתה לחקור את הפרשה (עמ' 16):

התופעה שזכתה אצלנו לכינוי "ויסות" מקורה עוד בתקופה שקדמה לשנות ה־70, הגם שאופיו של ה"ויסות" השתנה במשך הזמן. נראה שהחל בכך בשעתו בנק הפועלים ושני הבנקים האחרים (לאומי ודיסקונט) הלכו בעקבותיו [...] ואכן, החל משנת 1972 עדים אנו להתערבות גוברת והולכת של הבנקים במחירי מניותיהם. בזכות התערבות זו (שכונתה על ידם "ויסות") עלה בידיהם לגייס מן הציבור סכומי כסף ניכרים גם בתקופות שבהן היה שוק המניות במצב של רפיון או אף ירידה ניכרת.

אחרי בנק הפועלים, הצטרפו לוויסות גם יתר הבנקים הגדולים והבינוניים שמניותיהם נסחרו בבורסה לניירות ערך (למעט הבנק הבינלאומי הראשון). כדי להבטיח זאת הזרימו הבנקים בהתמדה, מדי יום, ביקוש גדול למניותיהם (ונסוגו ממנו בהגיע השער היומי לרמה הרצויה להם).[3] בפעולה זו נעזרו הבנקים בכספי המשקיעים והחוסכים בבנקים, שאותם שכנעו לרכוש את מניותיהם כ"השקעה סולידית" ובטוחה,[3] וכן גם בכספי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שאותן ניהלו בשביל הציבור. פעולת הוויסות הביאה לכך ששעריהן של מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד,[4] כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). גיוס כספים זה אִפשר את התרחבות הבנקים (על חשבון רווחיותם לטווח ארוך) ובא, במידה רבה, על חשבון איגרות חוב צמודות שהנפיקה המדינה (ואשר לא יכלו להתחרות בתשואה הגבוהה שהניבה ההשקעה במניות הבנקים).[5])

באמצע 1983 איבד הציבור את אמונו בבועה של מניות הבנקים והחל מוכר אותן ורוכש במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור. ב־6 באוקטובר הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. אובדן היכולת לספוג את ההיצע היה עלול להביא רבים מלקוחות הבנקים לפשיטת רגל, משום שרכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, ולהביא את הבנקים עצמם לפשיטת רגל, משום שהבטוחות לאשראי רב שנתנו היו מניותיהם בלבד.

מדד ניקיי הוא מדד המניות המרכזי בבורסת טוקיו ביפן.
ניקיי הוא גם המדד הותיק ביותר ביבשת אסיה והוא מחושב החל מחודש מאי 1949.

המדד כולל את 225 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת טוקיו.
שימו לב שמשקל המניות במדד נקבע בהתאם למחיר המניות,
זה עובד בשונה מרוב המדדים ברחבי העולם אשר משקל המניות בהם נקבע לפי שווי השוק של החברה.
שינוי המשקל במניות המדד מתרחש אחת לשנה בחודש אוקטובר.

עד לשנת 1989 המדד היפני היה להיט והיה בעל ביצועים אדירים,
הוא הגיע באותה עת עד לשער הגבוה בכל הזמנים שלו 38,915.
עד כאן מדניאל נבון--- ותוספת קטנה שלי: זה נכון גם למחקה 500...

לאחר מכן המדד התרסק ועד היום (30.3.2023) הוא עדיין לא הגיע אל עבר שיא חדש,
בשנת 2021 בשיא הוא הגיע אל עבר שער 30,670 נקודות.

המדד היפני הוא דוגמה לכך שלא תמיד השקעה במדד ספציפי כלשהו לטווח ארוך תניב רווח,
לכן גם כאשר משקיעים במדד מניות של מדינה מסוימת חשוב לשמור על פיזור באמצעות השקעה במדינות נוספות.

דניאל נבון
מכל המשברים שכתבת, יצאו בסוף, אחרי שנים.
הזמן הארוך ביותר היה כאמור של יפן, ויפן אף פעם לא היה המדד הפופולארי בעולם, אלא השני בגודלו.
אגב זה אחד הסיבות מדוע יש שיעדיפו את העולמי.
אינני יודע.
מה שאני סבור כי צריכים להיות לכל הפחות קוים אדומים מתי חייבים למכור. וזה עדיין לא מספק, כי השוק הוא תעלומה, ואם ההנחה היא שאנחנו בדרך לבועה אי אפשר לדעת אם אנחנו כבר לא עמוק בפנים.
ובגלל שגם אני וגם אתה לא יודעים, ואף אחד לא יודע, נשארנו עדיין עם הדרך הטובה ביותר להשקיע - השקעה במדדים לטווח ארוך, ולא להתפתות למשוך בהפסדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
שגם אם אנשים יחזיקו מניות בשביל לצבור ולצבור ולא יתרגשו מהמצב בשווקים, עדיין הרוב המוחלט של הפעילות בשווקים יהיה מהאקטיביים.
אין שום תועלת שרוב הפעילות בשוק מהאקטיביים, הבעיה היא שהאקטיביים יימנעו מרכישת חברות שהמניות שלהם הם בועה בו בזמן שהפאסיביים יקנו אותם.
האקטיביים לא יפסידו מהפסדים של חברות שכן הם ימכרו את המניות לפאסיביים.
וכשתתפוצץ הבועה מי שיפסידו יהיו הפאסיביים ולא האקטיביים.
מכל המשברים שכתבת, יצאו בסוף, אחרי שנים.
הזמן הארוך ביותר היה כאמור של יפן, ויפן אף פעם לא היה המדד הפופולארי בעולם, אלא השני בגודלו.
אגב זה אחד הסיבות מדוע יש שיעדיפו את העולמי.
בסוף... מה זה בסוף? שאחרי הפסדים עצומים עדיין ניתן להרוויח עוד, זה לא פתרון למי שזקוק לכסף.
מלבד זאת אם אחרי 20 שנה אתה עדיין ניצב בנקודת ההתחלה, לא בטוח שמה שנכון זה להמר על שרידי הכסף ולהשקיע גם אותו, כשאין שום ערובה שלא תהיה מפולת נוספת.
ההנחה שלא יהיו שני מפולות נכונה בדיוק כמו ההנחה שלא יפול טיל פעמיים באותו מקום.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #49
נקודה למחשבה:

נדמה לי שפשוט לכל מי שמשקיע בשוק ההון, שתרחיש הייחוס של הסיכון הוא לא ירידה באיזה יום של 20% אלא ירידה דרמטית של 50 % ויותר, כך שהמשקיע יכול להפסיד גם חלק ניכר מהקרן של ההשקעה.

ובכל זאת כולם משקיעים, כי הם סבורים שהם חזקים, וכי הם יודעים לשקול את צעדיהם בקור רוח ולא למשוך בהפסד.


אלא שבהינתן ויש ירידות של 20% למשל בשווקים הרי שניתן להניח שהירידות באות בגלל המשקיעים הפחות חכמים שמוכרים בהפסד.

אולם בירידות של 50% ויותר, אין אפשרות שהירידות באות רק בגלל הפחות חכמים, ברור שירידות בסדר גודל כזה הגיעו, כיון שגם מומחים רבים מייעצים למשוך את הכסף.


ואני לא מבין את אלו הבטוחים שהם לא ימשכו בהפסד: עצור רגע, למה השקעת בשוק ההון? כי המומחים אמרו להשקיע, והם גם אמרו שמי שלא ימשוך בהפסד לא יפסיד.

אבל עכשיו המומחים אומרים אחרת!!! הם טוענים כי מי שלא ימשוך עכשיו לא יישאר לו מה למשוך!!!, למה אתה מניח שלמרות שהיום שמעת למומחים והשקעת, אף על פי כן מחר לא תשמע להם??


ושיהיה ברור: במשבר של 2008 המומחים אמרו למשוך את הכסף, חוץ מכמה תמהוניים באמריקה כלל המומחים המוכרים המליצו למשוך את הכסף, בטח ובטח שלא היה מי שיעשה תעמולה להשאיר את הכסף, וכל אחד יכול לפתוח עיתונים מהתקופה ולראות כי אני צודק.


מי שמשקיע עם הזרם, יפסיד עם הזרם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אולם בירידות של 50% ויותר, אין אפשרות שהירידות באות רק בגלל הפחות חכמים, ברור שירידות בסדר גודל כזה הגיעו, כיון שגם מומחים רבים מייעצים למשוך את הכסף.
אתה יכול לתת סיבה אמיתית לנפילות של הקורונה?
ושיהיה ברור: במשבר של 2008 המומחים אמרו למשוך את הכסף, חוץ מכמה תמהוניים באמריקה כלל המומחים המוכרים המליצו למשוך את הכסף, בטח ובטח שלא היה מי שיעשה תעמולה להשאיר את הכסף, וכל אחד יכול לפתוח עיתונים מהתקופה ולראות כי אני צודק.
לדעתך הם צדקו?
אגב העיתונאים הם אויבי המשקיעים לא מהיום.

אני חוזר על שאלתי, לדעתך- היום יש בועה? מתי היא תתפוצץ? ומה צריך לעשות עד אז? ומה צריך לעשות אחרי שהיא תתפוצץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
שלוש אנשים יכולים להוריד מחיר של מניה לבד, אולי זה בעיה של הרצת מניות, אבל זה אפשרי.
לא פעם ולא פעמיים אתה רואה נפילה גדולה (או עלייה) עם מחזור מסחר נמוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
המחיר של המניות נקבע בכל עת ע"י המשקיעים האקטיביים, ואין מחיר יותר יקר שבו המשקיעים הפאסיביים קונים!!
זו נקודת בסיס, שבלי להבין אותה אז אין מה להתקדם.
השאלה הגדולה היא "מיהו פסיבי?"
אם כוונתכם למי שסגר סכום כסף ושוכח ממנו ל40 שנה זה נכון,

אבל הכותב הציג תרחיש תאורטי:
עקב נפילה משמעותית במדד תהיה דווקא נהירה של "פסיביים" שיקנו בהמוניהם S&P, וכך המחיר דווקא יעלה.
עד כאן התרחיש.
עכשיו אני מנסה לזקק את נקודת הויכוח :
האם תרחיש כזה מופרך מעיקרו?
האם לדעתכם זה לא ישפיע בכלל על המחיר?
יכולה להישפך כמות אינסופית של כסף שקונה מניות מסויימות והמחיר לא יושפע בכלל?
כאן Rהון הסכים שתאורטית זה יכול לנפח מחירים.
נשמח להבין את דעתכם.

כמובן, לדעתי המצב יהיה דווקא הפוך מזה שמתאר הכותב - הפסבדו פסיביים דווקא יברחו בהמוניהם וכך הקריסה תהיה עמוקה יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #54
אבל עכשיו המומחים אומרים אחרת!!! הם טוענים כי מי שלא ימשוך עכשיו לא יישאר לו מה למשוך!!!, למה אתה מניח שלמרות שהיום שמעת למומחים והשקעת, אף על פי כן מחר לא תשמע להם??
הממומחים שאומרים למשוך זה מי שהמטרה שלו לעשות כמה שיות תשואה בטווח הקצר של שנה עד חמש
במצב כזה יכול להיות שהם צודקים
אבל למשקיע לטווח של 20 שנה אין שום הגיון בלמשוך בירידות הפוך זה זמן להכניס עוד כיון שהחברות תמיד ימשיכו להרוויח ואין איך לדעת מתי המחיר יעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
האם זה מתחיל? איך זה מרגיש לכם ? ומה יקרה ביום שנראה את סנופי צונח ב20%
כמה מאלו שהמליצו בחום להעביר את הפנסיות לסנופי ירגישו בנח
ברור שמי שצעיר ופותח עכשיו תכנית פנסיה / חסכון לטווח של עשרות שנים קדימה זה ינצח,
ואפי' זו תהיה הזדמנות להכנס בזול
אבל להעביר עכשיו סכומים גדולים ?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הממומחים שאומרים למשוך זה מי שהמטרה שלו לעשות כמה שיות תשואה בטווח הקצר של שנה עד חמש
במצב כזה יכול להיות שהם צודקים
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
רק תשים לב שאין כאן השקעות אלא מסחר.
רק המינוח.
ומקווה בשבילך שיש לך סטופלוס נכון כי כידוע מי שקונה את תחתית השוק עלול לקבל עוד אחת במתנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
לא ממליץ לא יועץ
אבל אני מחכה עד שהבאז סביב המכסים של טראמפ ירגע
או שבאמת יהיה תיקון עמוק יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
@חד וחריף , תן לי לספר לך סיפור.

לפני ארבעים שנה היה גר ביפן אדם אחד חביב. הוא כמובן לא היה יועץ, והכל היה כשיחת חברים בעלמא.
אבל כל מי ששאל אותו הוא אמר לו להשקיע במדד הנייקי, המדד שלא מפסיק לעלות, שלא מפסיק לשבור שיאים.
הוא הסביר, למי שמוכן היה להקשיב לו, שגם אם השוק יחווה ירידות, הוא יעלה בסוף בחזרה.
בד' בשבט תש"ן (שהיה היום הראשון באותו עשור, למניינם) המדד נפל חצי אחוז מהשיא האחרון שלו. חבריו הגיעו לכולל ושאלו אותו בלחץ "זה הזמן להוציא?"
"מה פתאום?" הוא ענה להם "תוך שנייה זה עולה עוד פעם"
עד סוף ינואר של אותה שנה המדד ירד 6% 'טוב' הוא הסביר, ' זה הירידה שמגיעה תמיד, זה התיקון של השוק'
במהלך החודשים הבאים המדד ירד אבל גם התחיל לעלות, כך שחשבנו שאנחנו כבר אחרי הנפילה.
חצי שנה אחרי תחילת 1990 המדד היה 13% מתחת לשיא שלו.
בסוף אותה שנה הוא היה רחוק כבר כמעט ארבעים אחוז מהשיא.
"עכשיו זה זמן טוב להיכנס" טענו שם ליד החדר קפה, עכשיו זה רק יעלה.
אממה, במהלך השנים הבאות הוא השלים ירידה של עוד עשרים אחוז, ומאז כידוע הוא לא התאושש


עכשיו, מתי הוא היה צריך להוציא לדעתך? באיזה תאריך הוא היה צריך להבין שהנפילה הפעם היא קטסטרופלית וכדאי למשוך את הכסף?
וודאי שלא כדאי להיות בשוק בנפילות, הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי הם.
מה לדעתך יכול לסמן קווים אדומים?
(אגב, לפי נתוני עבר, כל השיטות לנסות לחזות את השוק הביאו פחות רווח מאשר השקעה פאסיבית אמיתית , בהתייחס לשוק האמריקאי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@חד וחריף , תן לי לספר לך סיפור.

לפני ארבעים שנה היה גר ביפן אדם אחד חביב. הוא כמובן לא היה יועץ, והכל היה כשיחת חברים בעלמא.
אבל כל מי ששאל אותו הוא אמר לו להשקיע במדד הנייקי, המדד שלא מפסיק לעלות, שלא מפסיק לשבור שיאים.
הוא הסביר, למי שמוכן היה להקשיב לו, שגם אם השוק יחווה ירידות, הוא יעלה בסוף בחזרה.
בד' בשבט תש"ן (שהיה היום הראשון באותו עשור, למניינם) המדד נפל חצי אחוז מהשיא האחרון שלו. חבריו הגיעו לכולל ושאלו אותו בלחץ "זה הזמן להוציא?"
"מה פתאום?" הוא ענה להם "תוך שנייה זה עולה עוד פעם"
עד סוף ינואר של אותה שנה המדד ירד 6% 'טוב' הוא הסביר, ' זה הירידה שמגיעה תמיד, זה התיקון של השוק'
במהלך החודשים הבאים המדד ירד אבל גם התחיל לעלות, כך שחשבנו שאנחנו כבר אחרי הנפילה.
חצי שנה אחרי תחילת 1990 המדד היה 13% מתחת לשיא שלו.
בסוף אותה שנה הוא היה רחוק כבר כמעט ארבעים אחוז מהשיא.
"עכשיו זה זמן טוב להיכנס" טענו שם ליד החדר קפה, עכשיו זה רק יעלה.
אממה, במהלך השנים הבאות הוא השלים ירידה של עוד עשרים אחוז, ומאז כידוע הוא לא התאושש


עכשיו, מתי הוא היה צריך להוציא לדעתך? באיזה תאריך הוא היה צריך להבין שהנפילה הפעם היא קטסטרופלית וכדאי למשוך את הכסף?
וודאי שלא כדאי להיות בשוק בנפילות, הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי הם.
מה לדעתך יכול לסמן קווים אדומים?
(אגב, לפי נתוני עבר, כל השיטות לנסות לחזות את השוק הביאו פחות רווח מאשר השקעה פאסיבית אמיתית , בהתייחס לשוק האמריקאי)
זה כבר גובל בדמגוגיה
גם אני סבור כמו אחרים שהסנופי מתוח ומוטה לטכנולוגיה ויתכן תיקון וכו' אבללל
כבר כתבתי למעלה וכן ידידי המקצועיים כאן כתבו
להביא ראיה ממדד הניקיי זה דמגוגיה משום שמדד הניקיי הוא נישה
של מדינה אחת בלבד! אומנם גדולה
אבל התברר שיחס הילודה שם נמוך ויורד מה שגרר ירידה בצמיחה שלא אפשר התאוששות המדד לאורך שנים
לעומת המדדים הגדולים בארה"ב כדוגמת הסנופי הראסל והדאו ג'ונס
שמשקפים מדד רוחבי של המדינה המובילה בעולם עם קצב גדילה וצריכה עולה בעקביות
ורוב החברות הגדולות שם הם בינלאומיות שמוכרות בכל העולם כך שבאיזה שהוא מקום זו השקעה בכלכלה העולמית
וכדי שזה יתרסק באמת ולאורך זמן ארוך צריך יותר ממלחמה עולמית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

משבר המכסים של טראמפ - סיכום עד כה:

👈 ב 19.02.2025 מדד S&P 500 קובע שיא כל הזמנים בשער 6,144 נקודות ומשם החל המבוא למשבר.
בחודש וחצי הבאים עד ה 02.04 מדד S&P 500 ירד בכ 8%, הירידות התרחשו בין היתר בעקבות חידוש מלחמת הסחר עם סין ופתיחת חזית סחר עם קנדה ומקסיקו.

👈 בתאריך 02.04.2025 המשבר העלה הילוך כאשר טראמפ הציג את "תכנית המכסים" כחלק מ "יום השחרור" - מדד S&P 500 נסחר רגע לפני פרסומה בשער 5,670 נקודות.

👈 ב 3-4 לאפריל מיד לאחר פרסום תכנית המכסים השווקים הגיבו בירידות חדות והשלימו ירידה של 10.50% ביומיים - מדד S&P 500 סגר בשער 5,074 נקודות.

👈 ביום המסחר לאחר מכן ב 7 לאפריל כבר נקבעה התחתית של המשבר.
עם פתיחת יום המסחר מדד S&P 500 המשיך בצלילה של עוד 4.5% והגיע לשער 4,835 נקודות בשפל,
אך לבסוף המדד סגר ללא שינוי מהותי בשער 5,062 נקודות.

👈 ב 9 לאפריל טראמפ מודיע על הקפאת המכסים ל90 ימים לכל המדינות חוץ מסין - מדד S&P 500 סוגר בזינוק של 9.51% ומגיע לשער 5,456 נקודות.

👈 בשבועיים הבאים (10-21 לאפריל) אומנם חווינו ירידות בשוק, אך כבר לא פאניקה כפי שהיתה לפני כן.
מה שגרם לירידות היו בעיקר התבטאויות של טראמפ וחשש מכך שהוא יפטר את הנגיד ג'רום פאוול - ב 21 לאפריל מדד S&P 500 סגר את המסחר בשער 5,158 נקודות.

👈 ב 23 לאפריל טראמפ מפחית את גובה הלהבות ומודיע על זה שאין לו כוונה לפטר את הנגיד ג'רום פאוול,
בנוסף הוא אומר ש "לא ישחק בתקיפות" מול סין - מדד S&P 500 מסיים את המסחר באותו יום בעליה של 1.7% אל עבר 5,375 נקודות.

👈 בשבועיים הבאים (24 לאפריל - 9 למאי) השוק ממשיך בכיוון אחד כלפי מעלה - מדד S&P 500 מגיע לשער 5,660 נקודות.

👈 אתמול (12.5) ארה"ב וסין מודיעות עם פתיחת שבוע המסחר על הפחתת המכסים (ל90 ימים) - מדד S&P 500 מזנק ביותר מ3% אל עבר שער 5,850 נקודות.
אם יש לכם סכום כסף בצד שאתם לא מתכוונים להשתמש בו בשנים הקרובות, אל תתנו לו "להחליד" בבנק - הגדילו אותו! איך? יש מספר אפשרויות:

א. פיקדון ממושך (פק"מ)
בכל בנק ישנם מסלולי פק"מ מגוונים. חשוב לדעת שאפשר להתמקח עם הפקיד בבנק על גובה התשואה השנתית. אני מכיר אישית מישהו שהצליח להשיג תשואה של 7.5% בשנה על סכום של מיליון ש"ח - כלומר, תוספת של 75,000 ש"ח בשנה!
בסכומים קטנים יותר קשה להגיע לתשואות גבוהות, אבל העיקרון נשאר: יש על מה להתמקח והתעקשות יכולה לשפר משמעותית את התשואה. בכל עניין בנקאי, כדאי לדעת שיש מקום למשא ומתן, ואפילו לאיים במעבר לבנק אחר. לדוגמה, חבר שלי בבנק הפועלים קיבל פטור מעמלות למשך 5 שנים אחרי שאיים לעבור בנק.
האם פק"מ הוא השקעה כדאית? התשובה משתנה מאדם לאדם.
היתרונות בפק"מ הם שזו ההשקעה הבטוחה ביותר - כמעט ללא סיכונים
וכן שאפשר להתחיל גם בסכום קטן

החיסרון מרכזי הוא שהתשואה נמוכה יחסית לאפיקי השקעה אחרים
המלצה: השתמשו בפק"מ רק אם הכסף אינו בשימוש לטווח קצר (פחות מ-5 שנים). תשואה נמוכה, אבל מובטחת. לטווח ארוך יותר, כדאי לשקול אפשרויות אחרות.

ב. השקעה במדדים אמריקאיים - S&P 500 או נאסד"ק 100
מדובר במדדים בבורסה האמריקאית שלטווח ארוך מראים מגמת עלייה עקבית.
S&P 500 עלה בממוצע יותר מ-10% בשנה במשך יותר מ-20 שנה
גם נאסד"ק 100 רשם עליות משמעותיות לאורך זמן

יתרון נוסף של השקעה במדדים הוא ריבית דריבית. בניגוד לפק"מ שם הרווח השנתי נשאר קבוע (לדוגמה, 75,000 ש"ח על מיליון ש"ח בשנה), במדדים הרווחים מתווספים להשקעה ומגדילים את הבסיס לחישוב התשואה העתידית.
לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח והשיג תשואה של 10%. בתחילת השנה השנייה יש לו בהשקעה 11,000 ש"ח. אם גם בשנה הזו התשואה היא 10%, הרווח לא יהיה 1,000 ש"ח אלא 1,100 ש"ח, כי הוא מחושב על הסכום העדכני בהשקעה ולא על ההשקעה המקורית.

איך להשקיע במדדים אלה?
כיום כל חברות הביטוח הגדולות מציעות מסלולי השקעה כאלה, למשל: הראל, מגדל, מנורה, כלל, מור, אלטשולר שחם, מיטב, הפניקס ועוד. אפשר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה ולהגדיר מסלול עוקב S&P 500.
לגבי נאסד"ק 100, באלטשולר שחם יש אפשרות לפתוח חשבון טרייד למסחר עצמאי מסכום של 5,000 ש"ח ולהשקיע במדד זה.
קיימת מחלוקת בין מומחים האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או בנאסד"ק 100, אך שני המדדים הוכיחו את עצמם לאורך עשרות שנים עם תשואות מרשימות.
אני ממליץ בחום לשקול השקעה במסלולים אלה לטווח ארוך.
להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.
אשמח לעצתכם @השקעות R הון @מקצועי בלבד @בואו חשבון. יוסי לוי
יש לי 50000 ש"ח שמהם אצטרך לקחת 1500 ש"ח כל חודש במהלך שלושת השנים הקרובות..
מה הכי כדאי לעשות כדי למקסם את התשואה במהלך התקופה.
ובפרט לאור הירידות הצפויות בקרנות הכספיות
חשבתי אולי להשקיע במניות דיבידנד אגרסיביות כגון הקרנות של YLEDMAX חלק מהסכום (נגיד 30000 שיניב תשואה ממוצעת את כל ההחזר החודשי לפי הנתונים כיום)
כאשר החלק השני בקרן כספית למקרה שהקרן תימחק לאחר שנה וחצי (מה שלפי ההתבוננות שלי לא קרה בינתיים באף אחת מהקרנות שלהם)
דעתם על החשיבה ואשמח לשמוע הצעות נוספות
תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה