דרוש מידע נופש חברה שלא מותאם לעובדות החרדיות - האם זה חוקי?

[אחת--]

לדעתי, כנ"ל לגבי החישוב הזול בתשלום באפליקציה מול רב קו. אנחנו בחרנו לא להשתמש באפליקציה, ואנחנו אמורים לשלם את המחיר ולא להאשים את כל המדינה שלא מושיבה מתכנתים לפתור את הבעיה. אולי זה קצת שונה כי זה שירות ממשלתי, אבל זו דרך חיים שלי ומחירים שלי, ואני צריכה לשמוח ולהיות גאה בזה ולא להאשים את כל העולם שלא מתחשב בי ולא פותר לי את הבעיות. כן, יש דברים שחרדי לא יכול לעשות. אלו החיים!!

לא מסכימה עם ההקבלה.
המדינה צריכה לספק לי שרותים - ואין סיבה לאפליה
אני משלמת מיסים (אפילו הרבה מאד) וזכאית לקבל שירותים ככל האזרחים.
--
מעסיק לא חייב לספק לעובדים חופש.

 

[nori]

לא הבנתי מה את באה להגיד.
אני אומרת שברור שהפתרון הכי טוב הוא לשלם באשראי כמו שעושים בהרבה ארצות, וזה מחשב בסוף יום את המחיר לפי הנסיעות שנעשו וגובה מהאשראי.
בארצות שאין טכנולוגיה כזו - כמו בארץ - באמת הפתרון הקל הבא הוא באפליקציה.
זה פשוט אומר שלעשות את כל זה על רב קו - כנראה מדי מסובך, ולא קשור בשום צורה לאנטישמיות.

!SHALOM אם הייתם בהונגריה עם @nori הייתם אומרים שהם נגד חרדים?

פשוט להגיד שלא בכל רחבי העולם יש פתרון של שימוש בכרטיס אשראי.. זה הכל.

 

[שתים]

פשוט להגיד שלא בכל רחבי העולם יש פתרון של שימוש בכרטיס אשראי.. זה הכל.

נכון, אבל אין ברחבי בעולם (כנראה) פתרון של יכולת הנחה + תשלום על כרטיס של רב קו. יש פשוט אפליקציות.

 

[דעת ובינה]

המדינה צריכה לספק לי שרותים - ואין סיבה להפליה

מסכימה.

למדינה, בשונה ממעסיק, אמורים להיות חישובים אחרים ולא עלות מול תועלת.

אם יש פלח אוכלוסיה גדול ביותר שלא נגיש לטכנולוגיה מסוימת, צריך לקחת את זה בחשבון.

לא יחלמו הרי לומר לאוכלוסיה המבוגרת, אתם לא מסתדרים עם טכנולוגיה - תישארו בבית, או שתבקשו מהנכדים לתווך לכם את השירות.

 

[מְזַמֵּן]

היא לא פיתחה שיטה לחישוב.
בעצם טבע העולם הדרך הנורמלית כיום לחשב נסיעות במשך חודש שלם הוא על מכשיר שיכול לחשב את זה.
המכשיר הזה נקרא "סמאטרפון". אם את לא רוצה להחזיק את המכשיר הזה אז לא יוכלו לחשב לך.
אם את לא רוצה להחזיק מיקרוגל לא תוכלי לחמם אוכל תוך 30 שניות. כמה שתכעסי על התנור זה לא יעזור.

לא צריך להיות גאון, כדי להבין דבר פשוט.
מאיפה המערכת של הרב קו יודעת כמה כסף יש לי בכרטיס?
המידע עצמו לא יושב על הכרטיס, הוא יושב על המערכות [עובדה שכשנאבד כרטיס, יכולים להעביר את היתרה לכרטיס אחר]
הבעיה היא,
שהפיתוח שהשקיעו בחישובי הנסיעות למפרע, עשו רק לבעלי ...
עוד השקעה מועטת ביותר [אם בכלל...] אותו שירות בדיוק, ואותם תשלומים בדיוק, יהיה לחרדים.
וזה לא.
ועל זה הדיבור בעצם.

 

[שתים]

לא צריך להיות גאון, כדי להבין דבר פשוט.
מאיפה המערכת של הרב קו יודעת כמה כסף יש לי בכרטיס?
המידע עצמו לא יושב על הכרטיס, הוא יושב על המערכות [עובדה שכשנאבד כרטיס, יכולים להעביר את היתרה לכרטיס אחר]
הבעיה היא,
שהפיתוח שהשקיעו בחישובי הנסיעות למפרע, עשו רק לבעלי ...
עוד השקעה מועטת ביותר [אם בכלל...] אותו שירות בדיוק, ואותם תשלומים בדיוק, יהיה לחרדים.
וזה לא.
ועל זה הדיבור בעצם.

בגלל ש- הפיתוח על אפליקציות הרבה יותר מהיר וזול ואפשרי.
לא סתם גם ברחבי העולם אלה השיטות המקובלות.
יש ענין של אימות וסקיוריטי ועוד מלא מלא. לא כ"כ פשוט ליישם.

 

[123tha]

בגלל ש- הפיתוח על אפליקציות הרבה יותר מהיר וזול ואפשרי.
לא סתם גם ברחבי העולם אלה השיטות המקובלות.
יש ענין של אימות וסקיוריטי ועוד מלא מלא. לא כ"כ פשוט ליישם.

פשוט מאד להוסיף כפתור באתר של הרב קו שיפעיל את אותן פעולות שקוראות באפליקציה
לא צריך בשביל זה פיתוחים גאונים

 

[שתים]

פשוט מאד להוסיף כפתור באתר של הרב קו שיפעיל את אותן פעולות שקוראות באפליקציה
לא צריך בשביל זה פיתוחים גאונים

"פשוט מאוד"?
אדוני מפתח תוכנה בתחום הזה?

 

[הני?]

בענין של הרב קו יש בעיה אחרת שלדעתי היא ממש בעיה חוקית
כל עוד היה הנחה על ערך צבור - הגיוני שאשלם מראש, כדי להרוויח מחיר נמוך יותר
אבל ברגע שהמחיר זהה גם ברב קו - איזו הצדקה יש שאני חייבת להלוות למשרד התחבורה כסף? למה?
זו הבעיה שהם צריכים לפתור. לתת אופציה שלא מחייבת תשלום מראש.

 

[יענקל בעל עגלה]

אולי אני יוצא משוגע, אבל מוזר לי לראות את התמיכה האוטומטית דווקא במעביד ולא בעובדת.
כל מנהל חברה, גם אם חילוני מבאר שבע, יודע היטב מה המשמעות של קליטת עובדות חרדיות. זה כולל התאמת סביבת העבודה, משרדים נפרדים, אוכל כשר, התחשבות בחול המועד ובלידות, הכול על השולחן בראיון הראשוני.

בדיוק כמו שכל מנהל שמעסיק עובדים מהמגזר הערבי יודע מה המשמעות של חודש רמדאן , מקצרים ימי עבודה, משנים שעות, מתאימים תפריטים, לא קובעים ישיבות בשעות הצום, מזיזים תאריכים כדי לא ליפול על חגים. לעיתים זה אומר חודשיים של גמישות והתארגנות מראש.
וזה לא נחשב "מסובך" או "מוגזם", אלא פשוט אחריות בסיסית של ניהול מתחשב.

אז למה כשמדובר בעובדות חרדיות זה נתפס כנטל? מנהל שיודע לתכנן יום גיבוש יודע לקחת בחשבון כל פרט, מיקום, תפריט, לוחות זמנים, מגבלות. אין שום סיבה שלא יברר מראש איך לארגן את היום כך שגם עובדות חרדיות יוכלו להשתתף.

ואם מנהל לא מצליח לארגן יום גיבוש שיתאים לכולן, שיתכבד ויארגן יום נפרד לעובדות שלא יכלו להשתתף, בצורה שמתאימה להן. זה לא עניין של מותרות, זו חובת התחשבות בסיסית.
אלא אם כן מדובר במקרה שבו כפו עליו לקלוט עובדות חרדיות והוא בעצם לא באמת רוצה אותן, ואז הבעיה עמוקה יותר.

מנהל טוב לא עושה לעובדים שלו טובה. הוא מבין שכל עובד זכאי להרגיש שהוא חלק מהצוות, שהוא מוערך, שהוא לא פחות מאף אחד אחר.
כל עובד צריך את ההתאמה שלו, וזה תפקיד המנהל לדעת את זה ולזהות את זה ולפעול בהתאם.
ניהול איכותי זה לא רק לנהל לוח שעות, זה לדעת לבנות סביבת עבודה שמכבדת את כולם.

לא ברור מאיפה נולדה תחושת הנחיתות הזו. למה בכלל להשתמש בסיסמאות כמו תגידו תודה שמעסיקים אתכן?
העובדות החרדיות הן חלק מהמערך בדיוק כמו כל מגזר אחר, מקצועיות, מסורות, משקיעות, והרבה מנהלים מעידים שהן אף יותר נאמנות, מדויקות ויציבות.
מגיע להן אותו היחס המכבד, אותה ההתאמה, ואותה ההכרה, בדיוק כמו לכל עובד ועובדת, מכל מגזר שהוא.

מנהל שיודע לנהל , יודע להתחשב. פשוט ככה.

סליחה על האריכות....

 

[123tha]

"פשוט מאוד"?
אדוני מפתח תוכנה בתחום הזה?

אני מפתחת ומכירה את התחום מקרוב (לא של צ'יפים, אבל הרעיון שלי לא תלוי בזה בכלל).

ברור שכל פיתוח דורש משאבים, במיוחד כשמדובר בגישה לנתוני נסיעות אישיים – לכן חשוב שתהיה מערכת מאובטחת, עם הרשאות מתאימות ואימות משתמש.
אבל בפועל, האתר כבר היום מאפשר גם תשלום וגם צפייה בנסיעות, כך שהרכיבים הקריטיים של אבטחה ונתונים כבר קיימים.

מה שאני מציעה לא דורש פיתוח מאפס, אלא שימוש חוזר בלוגיקה שכבר קיימת באפליקציה – אותה לוגיקה שבודקת אם המשתמש הגיע לתקרה החודשית או היומית, ומחשבת בהתאם חופשי-חודשי או חופשי-יומי.

במילים פשוטות: להוסיף כפתור באתר שמריץ את אותו חישוב – ואם המשתמש זכאי להחזר או להטבה, הוא יקבל אותה.
ועוד יותר טוב – להפעיל את החישוב אוטומטית בזמן תיקוף, ולחייב רק עד התקרה הרלוונטית.

לא מדובר בפיתוח "קסום", אלא בריצה של קוד על נתונים שכבר קיימים במערכת.

 

[מְזַמֵּן]

אולי אני יוצא משוגע, אבל מוזר לי לראות את התמיכה האוטומטית דווקא במעביד ולא בעובדת.
כל מנהל חברה, גם אם חילוני מבאר שבע, יודע היטב מה המשמעות של קליטת עובדות חרדיות. זה כולל התאמת סביבת העבודה, משרדים נפרדים, אוכל כשר, התחשבות בחול המועד ובלידות, הכול על השולחן בראיון הראשוני.

בדיוק כמו שכל מנהל שמעסיק עובדים מהמגזר הערבי יודע מה המשמעות של חודש רמדאן , מקצרים ימי עבודה, משנים שעות, מתאימים תפריטים, לא קובעים ישיבות בשעות הצום, מזיזים תאריכים כדי לא ליפול על חגים. לעיתים זה אומר חודשיים של גמישות והתארגנות מראש.
וזה לא נחשב "מסובך" או "מוגזם", אלא פשוט אחריות בסיסית של ניהול מתחשב.

אז למה כשמדובר בעובדות חרדיות זה נתפס כנטל? מנהל שיודע לתכנן יום גיבוש יודע לקחת בחשבון כל פרט, מיקום, תפריט, לוחות זמנים, מגבלות. אין שום סיבה שלא יברר מראש איך לארגן את היום כך שגם עובדות חרדיות יוכלו להשתתף.

ואם מנהל לא מצליח לארגן יום גיבוש שיתאים לכולן, שיתכבד ויארגן יום נפרד לעובדות שלא יכלו להשתתף, בצורה שמתאימה להן. זה לא עניין של מותרות, זו חובת התחשבות בסיסית.
אלא אם כן מדובר במקרה שבו כפו עליו לקלוט עובדות חרדיות והוא בעצם לא באמת רוצה אותן, ואז הבעיה עמוקה יותר.

מנהל טוב לא עושה לעובדים שלו טובה. הוא מבין שכל עובד זכאי להרגיש שהוא חלק מהצוות, שהוא מוערך, שהוא לא פחות מאף אחד אחר.
כל עובד צריך את ההתאמה שלו, וזה תפקיד המנהל לדעת את זה ולזהות את זה ולפעול בהתאם.
ניהול איכותי זה לא רק לנהל לוח שעות, זה לדעת לבנות סביבת עבודה שמכבדת את כולם.

לא ברור מאיפה נולדה תחושת הנחיתות הזו. למה בכלל להשתמש בסיסמאות כמו תגידו תודה שמעסיקים אתכן?
העובדות החרדיות הן חלק מהמערך בדיוק כמו כל מגזר אחר, מקצועיות, מסורות, משקיעות, והרבה מנהלים מעידים שהן אף יותר נאמנות, מדויקות ויציבות.
מגיע להן אותו היחס המכבד, אותה ההתאמה, ואותה ההכרה, בדיוק כמו לכל עובד ועובדת, מכל מגזר שהוא.

מנהל שיודע לנהל , יודע להתחשב. פשוט ככה.

סליחה על האריכות....

כל עוד ולא התקבלה תפילתינו במלואה - השיבה שופטינו כבראשונה,
ההקבלה בין חרדי לערבי וכד', לעולם לא תיהיה נכונה לגמרי.
המעסיק ש'מתחשב' בערבי, זה מפחד שיחשף לתביעה שבבית משפט תסתיים לטובת הערבי ב99.99%.
מעסיק שמפלה חרדי, יודע בבירור שסיכויים רבים שידו תיהיה על העליונה.

חרדים רבים מפנימים דרך כך, עיקר חיי זה המשפחה, לעבודה באים לעבוד.
אחרים, ממשיכים להילחם, ובשכל טוב, מצליחים להביא לתוצאות נפלאות.
אין טעם להתייאש.

 

[Anne]

אני מפתחת ומכירה מקרוב את התחום (לא של צ'יפים, אבל הרעיון שלי לא דורש שימוש מיוחד בצ'יפ).

ברור שכל פיתוח דורש עבודה, במיוחד כשמדובר בגישה לנתוני נסיעות אישיים — ויש חשיבות לאימות, סקיוריטי והרשאות.
אבל בפועל, האתר כבר מאפשר גם תשלום וגם צפייה בנסיעות, מה שאומר שהבסיס המאובטח כבר קיים.

ההצעה שלי לא דורשת פיתוח מאפס, אלא שימוש בלוגיקה קיימת שכבר פועלת באפליקציה.
הרעיון הוא פשוט: הוספת כפתור באתר שיבצע את אותו חישוב שהאפליקציה כבר עושה — ויבדוק אם משתמש הגיע לתקרת חיוב חודשי או יומי, ואם כן, יתן לו את ה"חופשי" אוטומטית.

זו לא פעולה קסומה, אלא ריצה של קוד עם נתונים שכבר קיימים.

אבל תאורטית, נוסע יוכל לנסוע חודש ואז פשוט לא לשלם. זה לא כמו אפליקציה המקושרת לאמצעי תשלום וגובה בסוף החודש.

 

[123tha]

אבל תאורטית, נוסע יוכל לנסוע חודש ואז פשוט לא לשלם. זה לא כמו אפליקציה המקושרת לאמצעי תשלום וגובה בסוף החודש.

ממש לא, הוא ממלא מראש בדיוק כמו הערך צבור שיש היום, פשוט יפסיקו לגבות לו את התוספת שמעבר לתקרה.

 

[חנה תהילה]

כל עוד ולא התקבלה תפילתינו במלואה - השיבה שופטינו כבראשונה,
ההקבלה בין חרדי לערבי וכד', לעולם לא תיהיה נכונה לגמרי.
המעסיק ש'מתחשב' בערבי, זה מפחד שיחשף לתביעה שבבית משפט תסתיים לטובת הערבי ב99.99%.
מעסיק שמפלה חרדי, יודע בבירור שסיכויים רבים שידו תיהיה על העליונה.

חרדים רבים מפנימים דרך כך, עיקר חיי זה המשפחה, לעבודה באים לעבוד.
אחרים, ממשיכים להילחם, ובשכל טוב, מצליחים להביא לתוצאות נפלאות.
אין טעם להתייאש.

אל תשכחו שהרבה פעמים המעסיק מעונין שהחרדיות יגיעו
המטרה זה לגבש את העובדים
אז זה שהוא מאפשר להם לא לבוא זה כבר טוב

 

[מיכל הולנד]

היה לי סיפור כזה דווקא כשעבדתי אצל חרדים.
סתם, מ200 סיבות לא התתאים לי לצאת מהבית ל2 לילות.
וזה היה מעצבן לעבוד כשכולם היו על שפת הכנרת.

אבל- בוס לא נתן יום חופש עם תעסוקה. הוא נתן מתנה. המתנה היא חופשה.
לא רוצה? אל תיקחי.
אם המתנה הייתה שוקולד מריר, ולא רצית לקחת, הוא מחויב לדאוג לך לשוקולד חלב?

 

[אחת--]

אולי אני יוצא משוגע, אבל מוזר לי לראות את התמיכה האוטומטית דווקא במעביד ולא בעובדת.
כל מנהל חברה, גם אם חילוני מבאר שבע, יודע היטב מה המשמעות של קליטת עובדות חרדיות. זה כולל התאמת סביבת העבודה, משרדים נפרדים, אוכל כשר, התחשבות בחול המועד ובלידות, הכול על השולחן בראיון הראשוני.

בדיוק כמו שכל מנהל שמעסיק עובדים מהמגזר הערבי יודע מה המשמעות של חודש רמדאן , מקצרים ימי עבודה, משנים שעות, מתאימים תפריטים, לא קובעים ישיבות בשעות הצום, מזיזים תאריכים כדי לא ליפול על חגים. לעיתים זה אומר חודשיים של גמישות והתארגנות מראש.
וזה לא נחשב "מסובך" או "מוגזם", אלא פשוט אחריות בסיסית של ניהול מתחשב.

אז למה כשמדובר בעובדות חרדיות זה נתפס כנטל? מנהל שיודע לתכנן יום גיבוש יודע לקחת בחשבון כל פרט, מיקום, תפריט, לוחות זמנים, מגבלות. אין שום סיבה שלא יברר מראש איך לארגן את היום כך שגם עובדות חרדיות יוכלו להשתתף.

ואם מנהל לא מצליח לארגן יום גיבוש שיתאים לכולן, שיתכבד ויארגן יום נפרד לעובדות שלא יכלו להשתתף, בצורה שמתאימה להן. זה לא עניין של מותרות, זו חובת התחשבות בסיסית.
אלא אם כן מדובר במקרה שבו כפו עליו לקלוט עובדות חרדיות והוא בעצם לא באמת רוצה אותן, ואז הבעיה עמוקה יותר.

מנהל טוב לא עושה לעובדים שלו טובה. הוא מבין שכל עובד זכאי להרגיש שהוא חלק מהצוות, שהוא מוערך, שהוא לא פחות מאף אחד אחר.
כל עובד צריך את ההתאמה שלו, וזה תפקיד המנהל לדעת את זה ולזהות את זה ולפעול בהתאם.
ניהול איכותי זה לא רק לנהל לוח שעות, זה לדעת לבנות סביבת עבודה שמכבדת את כולם.

לא ברור מאיפה נולדה תחושת הנחיתות הזו. למה בכלל להשתמש בסיסמאות כמו תגידו תודה שמעסיקים אתכן?
העובדות החרדיות הן חלק מהמערך בדיוק כמו כל מגזר אחר, מקצועיות, מסורות, משקיעות, והרבה מנהלים מעידים שהן אף יותר נאמנות, מדויקות ויציבות.
מגיע להן אותו היחס המכבד, אותה ההתאמה, ואותה ההכרה, בדיוק כמו לכל עובד ועובדת, מכל מגזר שהוא.

מנהל שיודע לנהל , יודע להתחשב. פשוט ככה.

סליחה על האריכות....

מה הכוונה לא קובעים ישיבות בשעות הצום?
אצלנו בחברה יש ישיבות ויש עובדים ערבים.
אין ציפייה שחודש שלם לא יקבעו ישיבות בשעות הבוקר (שעות הצום)
--
יש עוד דברים כאן שאני פחות מסכימה אולי בהמשך אפרט..

 

[ח.ג.ג'.]

אולי אני יוצא משוגע, אבל מוזר לי לראות את התמיכה האוטומטית דווקא במעביד ולא בעובדת.
כל מנהל חברה, גם אם חילוני מבאר שבע, יודע היטב מה המשמעות של קליטת עובדות חרדיות. זה כולל התאמת סביבת העבודה, משרדים נפרדים, אוכל כשר, התחשבות בחול המועד ובלידות, הכול על השולחן בראיון הראשוני.

בדיוק כמו שכל מנהל שמעסיק עובדים מהמגזר הערבי יודע מה המשמעות של חודש רמדאן , מקצרים ימי עבודה, משנים שעות, מתאימים תפריטים, לא קובעים ישיבות בשעות הצום, מזיזים תאריכים כדי לא ליפול על חגים. לעיתים זה אומר חודשיים של גמישות והתארגנות מראש.
וזה לא נחשב "מסובך" או "מוגזם", אלא פשוט אחריות בסיסית של ניהול מתחשב.

אז למה כשמדובר בעובדות חרדיות זה נתפס כנטל? מנהל שיודע לתכנן יום גיבוש יודע לקחת בחשבון כל פרט, מיקום, תפריט, לוחות זמנים, מגבלות. אין שום סיבה שלא יברר מראש איך לארגן את היום כך שגם עובדות חרדיות יוכלו להשתתף.

ואם מנהל לא מצליח לארגן יום גיבוש שיתאים לכולן, שיתכבד ויארגן יום נפרד לעובדות שלא יכלו להשתתף, בצורה שמתאימה להן. זה לא עניין של מותרות, זו חובת התחשבות בסיסית.
אלא אם כן מדובר במקרה שבו כפו עליו לקלוט עובדות חרדיות והוא בעצם לא באמת רוצה אותן, ואז הבעיה עמוקה יותר.

מנהל טוב לא עושה לעובדים שלו טובה. הוא מבין שכל עובד זכאי להרגיש שהוא חלק מהצוות, שהוא מוערך, שהוא לא פחות מאף אחד אחר.
כל עובד צריך את ההתאמה שלו, וזה תפקיד המנהל לדעת את זה ולזהות את זה ולפעול בהתאם.
ניהול איכותי זה לא רק לנהל לוח שעות, זה לדעת לבנות סביבת עבודה שמכבדת את כולם.

לא ברור מאיפה נולדה תחושת הנחיתות הזו. למה בכלל להשתמש בסיסמאות כמו תגידו תודה שמעסיקים אתכן?
העובדות החרדיות הן חלק מהמערך בדיוק כמו כל מגזר אחר, מקצועיות, מסורות, משקיעות, והרבה מנהלים מעידים שהן אף יותר נאמנות, מדויקות ויציבות.
מגיע להן אותו היחס המכבד, אותה ההתאמה, ואותה ההכרה, בדיוק כמו לכל עובד ועובדת, מכל מגזר שהוא.

מנהל שיודע לנהל , יודע להתחשב. פשוט ככה.

סליחה על האריכות....

בוא תציע איך אפשר לעשות יום כיף לעובדים, שגם חרדיות יוכלו להשתתף בו.
בכלל לא פשוט, על גבול הבלתי אפשרי, למצוא תוכנית שהחרדיות יסכימו להשתתף בה ושאר העובדים עדיין ירגישו שזה יום כיף.
אם יש הרבה חרדיות בחברה אז הגיוני שיארגנו יום נפרד. כשיש מיעוט חרדיות ו/או במקום שבו מקובל שהרבה לא מגיעים ליום הגיבוש מסיבותיהם שלהם, בהחלט סביר שלא ישקיעו במיוחד בקבוצות שלא מעונינות ביום הכללי.
[גם לי אין מה לחפש באירועי גיבוש של העבודה]

 

[רינהרינה]

אולי אני יוצא משוגע, אבל מוזר לי לראות את התמיכה האוטומטית דווקא במעביד ולא בעובדת.
כל מנהל חברה, גם אם חילוני מבאר שבע, יודע היטב מה המשמעות של קליטת עובדות חרדיות. זה כולל התאמת סביבת העבודה, משרדים נפרדים, אוכל כשר, התחשבות בחול המועד ובלידות, הכול על השולחן בראיון הראשוני.

בדיוק כמו שכל מנהל שמעסיק עובדים מהמגזר הערבי יודע מה המשמעות של חודש רמדאן , מקצרים ימי עבודה, משנים שעות, מתאימים תפריטים, לא קובעים ישיבות בשעות הצום, מזיזים תאריכים כדי לא ליפול על חגים. לעיתים זה אומר חודשיים של גמישות והתארגנות מראש.
וזה לא נחשב "מסובך" או "מוגזם", אלא פשוט אחריות בסיסית של ניהול מתחשב.

אז למה כשמדובר בעובדות חרדיות זה נתפס כנטל? מנהל שיודע לתכנן יום גיבוש יודע לקחת בחשבון כל פרט, מיקום, תפריט, לוחות זמנים, מגבלות. אין שום סיבה שלא יברר מראש איך לארגן את היום כך שגם עובדות חרדיות יוכלו להשתתף.

ואם מנהל לא מצליח לארגן יום גיבוש שיתאים לכולן, שיתכבד ויארגן יום נפרד לעובדות שלא יכלו להשתתף, בצורה שמתאימה להן. זה לא עניין של מותרות, זו חובת התחשבות בסיסית.
אלא אם כן מדובר במקרה שבו כפו עליו לקלוט עובדות חרדיות והוא בעצם לא באמת רוצה אותן, ואז הבעיה עמוקה יותר.

מנהל טוב לא עושה לעובדים שלו טובה. הוא מבין שכל עובד זכאי להרגיש שהוא חלק מהצוות, שהוא מוערך, שהוא לא פחות מאף אחד אחר.
כל עובד צריך את ההתאמה שלו, וזה תפקיד המנהל לדעת את זה ולזהות את זה ולפעול בהתאם.
ניהול איכותי זה לא רק לנהל לוח שעות, זה לדעת לבנות סביבת עבודה שמכבדת את כולם.

לא ברור מאיפה נולדה תחושת הנחיתות הזו. למה בכלל להשתמש בסיסמאות כמו תגידו תודה שמעסיקים אתכן?
העובדות החרדיות הן חלק מהמערך בדיוק כמו כל מגזר אחר, מקצועיות, מסורות, משקיעות, והרבה מנהלים מעידים שהן אף יותר נאמנות, מדויקות ויציבות.
מגיע להן אותו היחס המכבד, אותה ההתאמה, ואותה ההכרה, בדיוק כמו לכל עובד ועובדת, מכל מגזר שהוא.

מנהל שיודע לנהל , יודע להתחשב. פשוט ככה.

סליחה על האריכות....

המנהל נותן נופש לעובדים עבור מטרות מקצועיות של גיבוש הצוות ואף השתלמות בנושאים שיכולים לייעל את העבודה,
אם יש עובדים שלא יכולים להגיע מכל סיבה שהיא אין שום סיבה שיפצה אותם, לא קשור לתחושת נחיתות או רצון להתחשב וכו'.
לשם דוגמה- אצלינו בעבודה (מקום חרדי) אירגנו ימי נופש בדיוק לימים בהם הייתי צריכה ללדת, לא עלה בדעתי לבקש משהו חילופי ואפילו לא להתמרמר על כך, למרות שהכינו תקציב וכו', התקציב מיועד למטרות מסויימות.
ותשימו לב שהעובדת לא ביקשה בכלל התחשבות בימי נופש או גמישות בשעות וכו', גם אם ינסו להתאים את הנופש היא לא תבוא מטעמים מובנים, היא ביקשה פיצוי/ מתנה חילופית, ועל זה הגיבו.

 

[חיה4]

הרבה חרדיות לא מעוניינות בגיבוש חברתי עם שאר הצוות.
לא משנה מה התוכנית והמיקום והאוכל.
ויותר קשה כשהמעסיק מנסה למצוא משהו שיתאים גם להן ואז לכי תסבירי למה לא.