מידע שימושי ריטלין לבחור ישיבה, איך מסתדרים עם השעות?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אבל לא פעם אחת. כל יום.
כל יום. שלש פעמים ביום. (אם כי הקושי העיקרי הוא בתפילת שחרית כמובן)
והסליחעס בתעניות... אוי הסליחעס! והיום כיפור קטן...
לא פשוט...
אבל נראה לי שהיום יש הרבה הרבה יותר מודעות.
אני לא זקן בכלל, אבל ידוע לי שהמצב היום טוב בהרבה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #42
כשאני אובחנתי, רוב הציבור שסביבי - כולל ר״מים מכובדים מהישיבה, היו סבורים שזו סוג של מחלת נפש
כואב מאד ומוכר מאד.
קורה בדרך כלל לבחורי קש''ר שהידרדרו לחוסר תפקוד טוטאלי. כי למען ה', מה הקשר בין זה שהבחור לא קם ממיטתו יום שלם, (מקסימום מסתובב בפנימייה מפוג'ם למחצה, מקסימום,) לבין הפרעת קשב?! זה בטוח סוג-של-דיכאון, לא?


לא לקחת מכאן הכרעה או "אבחון" למקרים פעילים כמובן, אני רק מדבר על מעשים סופר כאובים שקורים כל הזמן וקשורים בהחלט לקש''ר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
זה נשמע בדיחה כי היום כל צעיר שני בתל אביב מעשן מריחואנה או גראס...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
איזה מעצבן לראות עגלות עם תינוקות בלונדיים איזה מעצבן לראות זו"צ עם גנים אירופאיים שמטייל לפני הקמת בית חרדי איזה מעצבן לראות בחורים חסידים עם גארט'לך ופאות צהובות חייבים לדבר עליהם זה לא שווה שרק להם יש משפחות גדולות עם בחורים שלא רוצים להשתחוות לצבא... מה לעשות :
הקנאה התאווה והכבוד מוצאים את האדם מהעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אם הזר מתעקש להבין, אז זה דומה לטיפול שורש בלי השפעה של זריקת הרדמה.
אבל לא פעם אחת. כל יום.
עם אופציה להארכה בשני, חמישי, ובתעניות ציבור (עד היום, כשאני חושב על התקופה שלפני האבחון, הדבר הראשון שעולה לי בראש זה החוויה הקשה של תפילות אלול עם סליחות. רק על זה, הייתי צריך לקבל פרס נובל כל בוקר).
ולמה אני משתף?
כי אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה להגברת המודעות בציבור. כולם כבר יודעים מהי הפרעת קש״ר (ב״ה. כשאני אובחנתי, רוב הציבור שסביבי - כולל ר״מים מכובדים מהישיבה, היו סבורים שזו סוג של מחלת נפש), אבל לא כולם מודעים לניואנסים, לפרטים הקטנים, לדקויות.
אסור שילד או בחור יסבלו חרפות וביזיונות, רק בגלל שהסביבה אינה מבינה את הקושי. חשוב לדבר על זה. על תופעות הלוואי של ההפרעה, ועל אלו של התרופה. חשוב גם לדבר על הנקודות שהתרופה לא מכסה. כדי שאלו שחווים את זה, לא ירגישו חריגים, או חלשים. הלגיטימציה הציבורית, היא שעושה את כל ההבדל.
כילדה בעלת קש"ר (לא מאובחנת) אני מזדהה מאד.
אמנם פחות בתפילה, כי התפילה אצל ילדות היא הרבה יותר קצרה, ופחות נוקשה מבחינת כללים מוסדיים.
מצד שני, אצל הבנות יש את השיעורים שצריך לשבת בידיים שלובות, ולהקשיב למורה ולא להסתובב אחורה, ולא להתנדנד על הכסא, ולא להתעסק עם שום דבר. ומי שמעיזה לזוז - החוצה.
בסמינר כבר היה יותר קל, כי מסכמים והידים בתעסוקה, ויש יותר חופשיות לצאת באמצע השיעור, לעשות סיבוב ולחזור.

כולם קוראים לזה בעיות קשב וריכוז, אני קוראת לזה "מאותגרי קש"ר" כי מכריחים אותך לשבת בצורה מסויימת וללמוד דוקא בצורה הזאת. ובא נראה אותך מצליחה להתרכז ולשבת בלי להפריע. זה סבל נפשי ופיזי בל יתואר.
הרי יש הרבה צורות למאותגרי קש"ר שיכולים ללמוד ולהצליח אפילו בלי ריטלין, כל אחד והדרכים שלו.
בעלי מספר על אחד בכוילל שלהם, מתמיד גדול שכל היום יושב ולומד, יש לו שתי עטים, בשתי הידיים, ביד אחת הוא כותב חידושי תורה, וביד השניה הוא מקפיץ את העט למעלה ולמטה תוכ"ד במהירות.
רק ב"א מאותגר קש"ר יכול להצליח לעשות את שניהם, וזאת הדרך שלו, להצליח להתרכז. אני בטוחה שבתור ילד, אם הוא היה יושב ככה בכיתה היו מעיפים אותו החוצה בלי להניד עפעף וקוראים להורים שלו לשיחה, שהילד שלהם עושה תעלולים באמצע השיעור :unsure:

מצד שני, אני חושבת שהיום יש הרבה יותר מודעות, בזמני אף אחד לא ידע מזה ריטלין, היום כבר יודעים, ומדברים על זה פתוח.
אצל הבן שלי בהתחלה הסתרנו את זה, כי לא רצינו שהוא יתבייש. בהמשך לשמחתנו, הוא פשוט הרגיש שאין לו מה להסתיר והוא פתח את זה בעצמו.
גם מוסדות הלימוד מודעים יותר, ומבינים שזה בעיית ריכוז ולא בעיית התנהגות. שזה לבד מעלה גדולה. כי לא מסתכלים על הילד כעל עצלן חסר חינוך וחסר גבולות. וזה מאד חשוב גם לבטחון העצמי שלו, וגם לטיפול בבעיה.

(מצד שני, הם מידי מהר שולחים ילד לקחת ריטלין במקום להשתפר בעצמם, לרענן קצת את השיעורים, ולהשקיע שיהיה מענין.... הרבה יותר קל לחלק לכולם ריטלין. אני זוכרת בזמנו, כששאלתי את המנהל, "למה שנה שעברה הרב'ה לא התלונן ולא חשב שהילד צריך ריטלין", אז המנהל ענה לי "כי הרב'ה של שנה שעברה הוא מענין ושופע, הוא בעצמו ריטלין" אני חושבת שזה אמירה נכונה ונוקבת....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אולי להשמין יעזור..
קצת קשה כשאתה לוקח ריטלין...

ובתכלס אולי יכול ללמוד משהו שמעניין אותו כמו נביאים או לשבת בחדר"ש ברוגע (אם זה אפשרי), או לצאת כל רבע שעה להתרענן כוס מים וכו', ולצאת לקראת סוף הסדר..
רעיון!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
איזה מעצבן לראות עגלות עם תינוקות בלונדיים איזה מעצבן לראות זו"צ עם גנים אירופאיים שמטייל לפני הקמת בית חרדי איזה מעצבן לראות בחורים חסידים עם גארט'לך ופאות צהובות חייבים לדבר עליהם זה לא שווה שרק להם יש משפחות גדולות עם בחורים שלא רוצים להשתחוות לצבא... מה לעשות :
הקנאה התאווה והכבוד מוצאים את האדם מהעולם.
אה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אני ממש בעד להפסיק עם התרופה, אך מה הפיתרון? שואלת באמת.
גם בחיידרים ובישיבות אין חופש ארוך מספיק כדי לנסות להחיל בו איזה שינוי ע"י טיפול אחר שלוקח זמן עד שרואים אולי תוצאות ומנגד לרבנים אין סבלנות
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני ממש בעד להפסיק עם התרופה, אך מה הפיתרון? שואלת באמת.
גם בחיידרים ובישיבות אין חופש ארוך מספיק כדי לנסות להחיל בו איזה שינוי ע"י טיפול אחר שלוקח זמן עד שרואים אולי תוצאות ומנגד לרבנים אין סבלנות
נכון.
ברור שיהיו כאן כאלו שיזרקו עלי עגבניות.
בחיידרים ובישיבות נמצא עיקר הבעיה ביחס לילדים/ נערים בגילם במגזרים אחרים.
שעות הלימוד הארוכות, עומס רב ודרישות גבוהות ומנגד הרבה אנשי צוות שהכשרה שלהם נמוכה יותר (אם קיימת..) יוצרים מתכון בטוח לאחוז גבוה יותר של ילדים 'בעייתיים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
וזה שורש הבעיה
הבעיה היא לא רק הרבנים.
אנחנו בתור הורים וגם הילדים עצמם, רוצים לראות אותו מצליח.
ילד בחיידר, ובטח ובטח בגילאי הישיבות, רוצים להצליח, אין להם זמן לנסיונות. והמחיר של הדימוי העצמי והחברתי שהוא צובר עד שהנסיון צולח (בהערכה שיש הצלחה בסוף, גם זה בספק) יכול להיות כבד מאד.

ונכון, אני ממש חושבת שצורת הלמידה היום לא מתאימה לכל סוגי הילדים, (וכיום זה נראה שלרובם לא :rolleyes:) והרבנים חייבים להכניס קצת פלפל לשיעורים. אבל כל עוד המערכת לא משתנה, אין לי אלא להמשיך לתת להם ריטלין.
(רואים באמת שאצל הבנות יש פחות ריטלינים, כי המורות יותר מחדשות ומעניינות, כי יש עליהן יותר פיקוח בעניינים האלה) .

ועוד משהו, הסיפורים המתוארים בכתבה, הם תאורים מאד קיצוניים, המון ילדים מוצאים את הכדור שמתאים להם, וזהו. לא מקבלים את כל הכדורים הפסיכיאטרים שמתוארים שם.
יש לי שתי ילדים מרוטלנים, אף אחד לא מתנהג כמו שמתואר בכתבה, כן יש קצת ירידה בתאבון, ולא יותר.

בדיוק הבוקר שאלתי את הבן שלי, 'איך אתה אוהב את עצמך יותר, עם הכדור או בלעדיו?'
הוא מסתכל עלי בתמיהה "מה השאלה, ברור שעם". הוא תלמיד טוב, מקשיב, משתתף , מביא ציונים טובים, אהוב בחברה, הוא לא מציק, לא מעצבן, לא מפריע. אחלה כדור.

וכן, אני אחרונה שהייתי נותנת את זה, אבל מי שצריך את זה , זה מציל אותו, וכל אלה שלא נותנים לדעתי עושים עוול לילד.
הבנים שלנו בעז"ה נולדו ללמוד כל החיים, אם לא ניתן להם את העזרה הזאת כשהם קטנים, אין סיכוי שהם יצליחו ללמוד בתור אברכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
הבעיה היא לא רק הרבנים.
אנחנו בתור הורים וגם הילדים עצמם, רוצים לראות אותו מצליח.
ילד בחיידר, ובטח ובטח בגילאי הישיבות, רוצים להצליח, אין להם זמן לנסיונות. והמחיר של הדימוי העצמי והחברתי שהוא צובר עד שהנסיון צולח (בהערכה שיש הצלחה בסוף, גם זה בספק) יכול להיות כבד מאד.

ונכון, אני ממש חושבת שצורת הלמידה היום לא מתאימה לכל סוגי הילדים, (וכיום זה נראה שלרובם לא :rolleyes:) והרבנים חייבים להכניס קצת פלפל לשיעורים. אבל כל עוד המערכת לא משתנה, אין לי אלא להמשיך לתת להם ריטלין.
(רואים באמת שאצל הבנות יש פחות ריטלינים, כי המורות יותר מחדשות ומעניינות, כי יש עליהן יותר פיקוח בעניינים האלה) .

ועוד משהו, הסיפורים המתוארים בכתבה, הם תאורים מאד קיצוניים, המון ילדים מוצאים את הכדור שמתאים להם, וזהו. לא מקבלים את כל הכדורים הפסיכיאטרים שמתוארים שם.
יש לי שתי ילדים מרוטלנים, אף אחד לא מתנהג כמו שמתואר בכתבה, כן יש קצת ירידה בתאבון, ולא יותר.

בדיוק הבוקר שאלתי את הבן שלי, 'איך אתה אוהב את עצמך יותר, עם הכדור או בלעדיו?'
הוא מסתכל עלי בתמיהה "מה השאלה, ברור שעם". הוא תלמיד טוב, מקשיב, משתתף , מביא ציונים טובים, אהוב בחברה, הוא לא מציק, לא מעצבן, לא מפריע. אחלה כדור.

וכן, אני אחרונה שהייתי נותנת את זה, אבל מי שצריך את זה , זה מציל אותו, וכל אלה שלא נותנים לדעתי עושים עוול לילד.
הבנים שלנו בעז"ה נולדו ללמוד כל החיים, אם לא ניתן להם את העזרה הזאת כשהם קטנים, אין סיכוי שהם יצליחו ללמוד בתור אברכים.
זה לא כזה פשוט, באמת, את צריכה לחשוב לטווח רחוק, האם הילד יהיה מרוצה מזה?, האם זה יעשה לו טוב בהמשך או יפתח לו תלות בריטלין, האם יום אחד הוא פשוט יפסיק לקחת כי כבר לא יהיה בא לו, ואז את לא תוכלי להשגיח עליו....
תעשי חושבים, תתיעצי עם מבינים בתחום הנפש, תני לו אזורי חופש [לדעתי לא נכון לתת בשישבת ובתפילות], לא לתת בערב בכלל!!!
באופו אישי אני לקחתי בישיבה קטנה ובישיבה גדולה ריטלין ואטנט, [די סבלתי מהם]
וכיום אני מלמד בישיבה קטנה מצויינת שרובם לוקחים שם ריטלין, כך שיש לי די הרבה ניסיון בתחום הספציפי הזה
ומהניסיון הזה אני אומר שלא לתת כל כך מהר ריטלין,
אם את מעוניינת ביותר הסברים אני מוכן להרחיב
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
א
זה לא כזה פשוט, באמת, את צריכה לחשוב לטווח רחוק, האם הילד יהיה מרוצה מזה?, האם זה יעשה לו טוב בהמשך או יפתח לו תלות בריטלין, האם יום אחד הוא פשוט יפסיק לקחת כי כבר לא יהיה בא לו, ואז את לא תוכלי להשגיח עליו....
תעשי חושבים, תתיעצי עם מבינים בתחום הנפש, תני לו אזורי חופש [לדעתי לא נכון לתת בשישבת ובתפילות], לא לתת בערב בכלל!!!
באופו אישי אני לקחתי בישיבה קטנה ובישיבה גדולה ריטלין ואטנט, [די סבלתי מהם]
וכיום אני מלמד בישיבה קטנה מצויינת שרובם לוקחים שם ריטלין, כך שיש לי די הרבה ניסיון בתחום הספציפי הזה
ומהניסיון הזה אני אומר שלא לתת כל כך מהר ריטלין,
אם את מעוניינת ביותר הסברים אני מוכן להרחיב
אשמח להרחבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
@בת-7 @רוגעל'ה
קצת ארוך...
אני לא רוצה לקבוע דברים מוחלטים בנושא הזה, כי הוא באמת מורכב
מצד אחד ההורים [והילד] מעוניינים בהצלחה, שזה אומר ריכוז התנהגות נכונה לימוד טוב ציונים טובים, התמדה וכו'
[גם המלמד\הר"מ תכלס' אוהב שהילד לא מתפרע ויושב יפה..]
מצד שני המחירים שלפעמים משלמים הם יקירם מידי, מחירים בדימוי עצמי ["מה אני שווה בלי הריטלין", "הריטלין הצליח במבחן- לא אני.."], מחירים נפשיים, [דכאונות, ירידה בתקשורת חברתית, וכו'], פיתוח תלות בריטלין כדי להצליח,
והכי חשוב תלות דתית!! בריטלין, הילד מגיע למצב שכשאין לו ריטלין, אוטומטית הוא פחות ביראת שמיים כי הוא פחות בלימוד\תפילה\התמדה..., ואז כשהוא מחליט [אולי] להפסיק לקחת- הוא מתחיל להדרדר רוחנית, ומשם מתחילות הבעיות,
חלק גדול מהמדרדרים מהישיבות הם בעלי קש"ר, שלא מוכנים בשום צורה להמשיך לקחת ריטלין, כי הם סבלו ממנו, ולא מוכנים להמשיך לשלם מחירים כבדים על מזבח ההצלחה שלהם.

העיקרון לדעתי הוא כזה, הטיפול צריך להיות משולב, ז"א לא רק ריטלין כל בוקר ולשכוח מהילד, אלא לשים לב טוב שיהיה לו ליווי ריגשי נכון, מודעות לעצמו מה הוא רוצה ומרגיש, דימוי עצמי טוב, קשר מתמיד עם הצוות והילד בהקשר הזה, ולא להסס לחפש תרופות חדשות, או מינונים חדשים שייטיבו עם ההרגשה הכללית שלו [גם על חשבון הריכוז או ההלחה!!].

תזכרו טוב!! הילדים האלו בחזקת סכנה אם לא תשימו לב אליהם כל הזמן, לא ללחוץ או לדחוף, אבל כן לשים לב
אם לא תשימו לב תאבדו אותם [וחמור מזה- את הלב שלהם], הרבה יותר מהר ממה שאתם מסוגלים לדמיין [לא כותב כדי להלחיץ, אלא כדי לעורר]
אשמח לעזור אם יש עוד שאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@בת-7 @רוגעל'ה
קצת ארוך...
אני לא רוצה לקבוע דברים מוחלטים בנושא הזה, כי הוא באמת מורכב
מצד אחד ההורים [והילד] מעוניינים בהצלחה, שזה אומר ריכוז התנהגות נכונה לימוד טוב ציונים טובים, התמדה וכו'
[גם המלמד\הר"מ תכלס' אוהב שהילד לא מתפרע ויושב יפה..]
מצד שני המחירים שלפעמים משלמים הם יקירם מידי, מחירים בדימוי עצמי ["מה אני שווה בלי הריטלין", "הריטלין הצליח במבחן- לא אני.."], מחירים נפשיים, [דכאונות, ירידה בתקשורת חברתית, וכו'], פיתוח תלות בריטלין כדי להצליח,
והכי חשוב תלות דתית!! בריטלין, הילד מגיע למצב שכשאין לו ריטלין, אוטומטית הוא פחות ביראת שמיים כי הוא פחות בלימוד\תפילה\התמדה..., ואז כשהוא מחליט [אולי] להפסיק לקחת- הוא מתחיל להדרדר רוחנית, ומשם מתחילות הבעיות,
חלק גדול מהמדרדרים מהישיבות הם בעלי קש"ר, שלא מוכנים בשום צורה להמשיך לקחת ריטלין, כי הם סבלו ממנו, ולא מוכנים להמשיך לשלם מחירים כבדים על מזבח ההצלחה שלהם.

העיקרון לדעתי הוא כזה, הטיפול צריך להיות משולב, ז"א לא רק ריטלין כל בוקר ולשכוח מהילד, אלא לשים לב טוב שיהיה לו ליווי ריגשי נכון, מודעות לעצמו מה הוא רוצה ומרגיש, דימוי עצמי טוב, קשר מתמיד עם הצוות והילד בהקשר הזה, ולא להסס לחפש תרופות חדשות, או מינונים חדשים שייטיבו עם ההרגשה הכללית שלו [גם על חשבון הריכוז או ההלחה!!].

תזכרו טוב!! הילדים האלו בחזקת סכנה אם לא תשימו לב אליהם כל הזמן, לא ללחוץ או לדחוף, אבל כן לשים לב
אם לא תשימו לב תאבדו אותם [וחמור מזה- את הלב שלהם], הרבה יותר מהר ממה שאתם מסוגלים לדמיין [לא כותב כדי להלחיץ, אלא כדי לעורר]
אשמח לעזור אם יש עוד שאלה
תודה.
קראתי כל מילה.
עם הרוב אני ממש מסכימה, אם כי:
מצד אחד ההורים [והילד] מעוניינים בהצלחה, שזה אומר ריכוז התנהגות נכונה לימוד טוב ציונים טובים, התמדה וכו'
[גם המלמד\הר"מ תכלס' אוהב שהילד לא מתפרע ויושב יפה..]
נכון, אבל גם הילד!! רוצה את ההצלחה, וברגע שהוא מתחיל להצליח הוא מבין את העוצמה שבכדור, ובוחר בזה מעצמו.

מצד שני המחירים שלפעמים משלמים הם יקירם מידי, מחירים בדימוי עצמי ["מה אני שווה בלי הריטלין", "הריטלין הצליח במבחן- לא אני.."],
ברוב המקרים, הדימוי העצמי דווקא עולה כשלוקחים ריטלין, כי חווית ההצלחה, מעלה את הדימוי העצמי. גם בעיני עצמך וגם בעיני החברה.

וברור שצריך לתווך את זה לילדים בצורה נכונה, אם אני נותנת לילד הרגשה שהוא לא שווה בלי ריטלין הוא באמת לא ירגיש טוב עם זה.
אבל אם אני אומרת לילד, 'אתה גאון, יש לך שכל, ועמקות, ופלפליות' פשוט יש לך כל מיני מפריעים שקשה לך להתרכז בגללם, בא נסלק אותם, וכל הדברים הטובים שלך ייצאו החוצה. תוכל ללמוד כמו שצריך, להצליח. וזה באמת קורה כשהם מקבלים ריטלין, כי ילדי קש"ר הם באמת ילדים חכמים בד"כ.
אז כשהם מקבלים את זה בצורה הזאת, אז לא הריטלין הצליח במבחן, אני הצלחתי במבחן כי הצלחתי להתרכז ולהוציא את כל הכוחות שלי לפועל.

מחירים נפשיים, [דכאונות, ירידה בתקשורת חברתית, וכו'],
לא כולם סובלים מדכאונות, ומי שסובל שיחפש תרופה אחרת, ההיצע היום ממש רחב ב"ה.
ירידה בתקשורת החברתית? בדיוק הפוך, ילד שמקבל ריטלין התקשורת שלו עולה, עד עכשיו החברים ראו בו ילד שעושה שטויות ומציק, ולא נעים להיות לידו. ופתאום הוא מקבל צורה של ב"א אפשר לדבר איתו, לשחק איתו. אני ראיתי שינויים ענקיים מבחינה חברתית אצל הילדים שלי.

והכי חשוב תלות דתית!! בריטלין, הילד מגיע למצב שכשאין לו ריטלין, אוטומטית הוא פחות ביראת שמיים כי הוא פחות בלימוד\תפילה\התמדה..., ואז כשהוא מחליט [אולי] להפסיק לקחת- הוא מתחיל להדרדר רוחנית, ומשם מתחילות הבעיות,
זה הגיוני, כי ילד בלי ריטלין, קשה לו מאד ללמוד, היה קשה לו לפני שהוא התחיל, וקשה לו כשהוא מפסיק. זה לא יעזור. (בשקט בשקט אני יגיד לך, כאמא, שבתור ילדה קופצנית לא קיבלתי ריטלין, בזמני זה לא היה במודעות בכלל, ועד היום אני מתמודדת עם בעיות הקש"ר, בארגון של הבית וכד'.
אם הייתי מקבלת ריטלין הדברים היום היו נראים אחרת? הייתי יותר טובה או פחות טובה? לא נראה לי. אולי הייתי יוצאת עם מקצוע קצת יותר מכניס ביד, לא יותר).

חלק גדול מהמדרדרים מהישיבות הם בעלי קש"ר, שלא מוכנים בשום צורה להמשיך לקחת ריטלין, כי הם סבלו ממנו, ולא מוכנים להמשיך לשלם מחירים כבדים על מזבח ההצלחה שלהם.
זה נכון שמתמודדי קש"ר הם יותר חשופים לנשירה, אבל זה לא בגלל שהם לקחו ריטלין, ההיפך, זה בגלל שהם לא לקחו. אם הם היו לוקחים ,היה להם טוב חברתית ולימודית, הם היו חווים הצלחה, ומקבלים פידבקים מהחברה ומהצוות החינוכי. והיו רואים את הנחת שהם מסבים להורים. וזה היה שווה להם. והם היו ממשיכים לקחת.

העיקרון לדעתי הוא כזה, הטיפול צריך להיות משולב, ז"א לא רק ריטלין כל בוקר ולשכוח מהילד, אלא לשים לב טוב שיהיה לו ליווי ריגשי נכון, מודעות לעצמו מה הוא רוצה ומרגיש, דימוי עצמי טוב, קשר מתמיד עם הצוות והילד בהקשר הזה, ולא להסס לחפש תרופות חדשות, או מינונים חדשים שייטיבו עם ההרגשה הכללית שלו [גם על חשבון הריכוז או ההלחה!!].

תזכרו טוב!! הילדים האלו בחזקת סכנה אם לא תשימו לב אליהם כל הזמן, לא ללחוץ או לדחוף, אבל כן לשים לב
אם לא תשימו לב תאבדו אותם [וחמור מזה- את הלב שלהם], הרבה יותר מהר ממה שאתם מסוגלים לדמיין [לא כותב כדי להלחיץ, אלא כדי לעורר]
כל מילה!!!!
אגב, תקף גם לילדים שהם לא קש"ר, ילדים צריכים הרבה חום ואהבה, הרגשה שאתם בשבילם כל הזמן, לדאוג, לפנק! לפנק! לפנק! ולאהוב.
ולומר כל הזמן, כמה נחת יש לי ממך, כמה עונג אתה מסב לי.
ילדים רוצים לראות שההורים מרוצים מהם, הם מוכנים לעשות המון בשביל זה. (אפילו אנחנו בתור נשואים, נהנים לשמוע שאנחנו עושים נחת להורים, ושווה לנו להשקיע בשביל זה).

ודבר אחרון, אולי הראשון, כל הילדים ובמיוחד ילדים כאלה, צריכים הרבה תפילות, אוהו כמה תפילות, בסוף בסוף, רק הוא יכול לעזור לנו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום
יש לי יד בן 5 חכם ורגיש וממש רוצה להיות הכי טוב, הוא מאד משתדללל
אבל יש לו משהו שמפריע לו וזה הקשב וריכוז שבא עם תנועתיות יתר ואימפולסיביות
נוירולוג פסיכיאטר ראה אותו בעוד הוא מתלהב מאדד מהביקור בעקבות זה הוא גם באמת זז הרבה וקם מהכיסא והלך לשם וחזר וכו וכו, באותו ביקור
כנראה זה היה ממש מרגש בשבילו, ונוירולוג פסיכיאטר רשם לו ריספונד

מצד אחד אני רוצה לעזור לו כי הקש״ר אצלו בא עם בעיות חברתיות ותזוזה רבה שמפריעה לגננת והוא מקבל בעקבות זה ביקורת ועונשים
מצד שני לא יצא לי לשמוע על ילד בן 5 שכבר לוקח ריספונד, זה מלחיץ אותי שזה ישפיע עליו לרעה במצב רוח בעוד אני מרגישה שלא בהכרח הוא צריך את זה כל שעות היום
יש שעות שהוא יושב רגוע עם ספרים ומשחקים אבל ייתכן ובגן הקושי יותר מורגש
אני לא נגד ריטלין ודומיו. אני מכירה את הריטלין על בשרי :)
אבל אני יודעת שריספונד הוא כדור פסיכיאטרי לדברים מורכבים יותר כמו חרדות וכפייתיות ומרגיש לי שהתרופה הזו מוגזמת בשבילו.

רק אומר שוב, שאני כן רוצה לעזור לו בכל דרך שאני יכולה כי הוא כן מתמודד, וריטלין לא נותנים לילד בגיל 5 (רק בגיל 6)
ריטלין מקובל עלי 100% אבל תרופה פסיכיאטרית קצת מלחיץ אותי

הייתי שמחה לשמוע חוויות או דעות שלכם בעניין ובעיקר אשמח לשמוע גם בעלי ניסיון עם זה
איך זה משפיע על הילד שלכם? למה החלטתם שזה מה שמתאים לו והוא חייב את זה כתרופה מרגיעה לקש״ר
תודה על העזרה!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה