- הוסף לסימניות
- #101
המקור: בעלי אמר לי!דרוש מקור.
המקור: בעלי אמר לי!דרוש מקור.
(ברצינות: ) כל הכבוד!!המקור: בעלי אמר לי!
אהבתי ת'תגובה(ברצינות: ) כל הכבוד!!
לא התכוונתי שדרוש מקור יותר אמין מכך.
התכוונתי רק לבקש מהרב הנכבד, שהואיל ולא כל הציבור מכיר אותו, שיזכה אותנו בהבאת המקור לכך.
כמה נתונים מתוך אתר משרד הבריאות:מה אני חושבת על ריח של עישון?
אז ככה..
אני טטרנית! אין לי חוש ריח! ואין לי שמץ אם ריחו של העישון ערב או לא...
מה שכן, בעלי גומר 2 חפיסות ליום, מדובר ביום רגיל שהוא לא עצבני, כי אז המצב...
אז כך שאני לא יודעת אם דעתי רלוונטית בנושא..
אבל היו לי 2 סבים, משני הצדדים.
אחד היה מעשן כרוני אמיתי, גם התזונה שלו היתה זוועתית כי הוא אכל בעיקר ממתקים
ואפילו בסוף ימיו בין חיבור לחמצן למישנהו, הוא היה גורס פופקורן
וב"ה, זכה לשיבה טובה. לא סבל משום מחלות זיקנה והאריך ימיו עד גיל 94.
לעומת זאת הסבא השני, שמימיו לא עישן סיגריה אחת ושמר על אורח חיים קפדני ובריא ביותר,
כבר בגיל 60 החלו בעיות הזיקנה לתקוף אותו בזו אחר זו.. ובגיל 65 נפטר מהתקף לב.
כך שאני חושבת שהשתדלות פה מיותרת,
ואם סיגריה לאדם בוגר היא כמו מוצץ מרגיע לתינוק, אז למה לקחת לו את זה??
בגמרא ורש"י אין אזכור לכך שמדובר במוות. כתוב רק 'נמאס', ורש"י אומר: "קצה דעת חברו בדבר".
גם המצטטים את המימרה בדורות מאוחרים יותר, ביניהם הפלא יועץ והבן איש חי, כותבים על כל גרימת מאיסות למישהו. כך שגם אם יש דעה שהכוונה לגועל נפש עד שהחבר מת, רוב הדעות האחרות לא סוברות כך.
לענ"ד יש כאן לכאורה משגה בהבנת דבריו הקדושים של בעל בית הלוי.בבית הלוי פרשת וישלח כתוב וז"ל: ואמרו במס' חגיגה זה ההורג כינה בפני חבירו ונמאס בה. ביאור דבריהם הוא דאע"ג דהוא לא נתכוין כלל לצער את חבירו וכו' ונזדמן שחבירו הוא איסטניס ונמאס בה והגיע לו צער הרבה וגם חולי הגם דהוא לא נתכוין לזה מ"מ יביאנו אלקים במשפט.
לא מוות.... אבל גם לא כל הרגשת מיאוס אלא צער הרבה וגם חולי
נכון שעל יסוד זה שכתבת נסוב דברי הבית הלוי, אבל בכ"ז רואים שככה הוא פירש את דברי הגמ' שחבירו נמאס, כי אם לא מנין לו זה היסוד שגם אם קרה חולי הוא נענש על זהלענ"ד יש כאן לכאורה משגה בהבנת דבריו הקדושים של בעל בית הלוי.
אין להטיל כל ספק בכך שהאלקים יביא במשפט על כל דבר, גם על צער כלשהו שאדם גורם לחברו. ה' ישמרנו, ויחזירנו בתשובה שלמה עם פיוס הנפגעים.
אלא שלדעת הבית הלוי בכלל כוונת המאמר הזה היא שאפילו אם ע"י הריגת הכינה (וכיוצא בזה) הגיע לחברו צער גדול, שלא בהתאם למה שהיה אמור ההורג לחשוש לכך, אפילו "צער הרבה וגם חולי", שלכאורה יכול היה הורג הכינה לפטור עצמו מאחריות לאותו "צער הרבה וגם חולי", שהרי לכך לא היה לו לחשוש, מכל-מקום גם על זה יביאנו אלקים במשפט. כי סוף-סוף לא היה לו לעשות מעשה כזה בפני חבירו והיה לו לחשוש לתוצאות.
נמצא שדברי הבית-הלוי - להחמיר באו, ולא להקל.
לכאורה צדקו דבריך.אבל בכ"ז רואים שככה הוא פירש את דברי הגמ' שחבירו נמאס, כי אם לא מנין לו זה היסוד שגם אם קרה חולי הוא נענש על זה
כשכמובן מי שהצדיק את ההגדרה "בואש קטן על זה" רצה בכך רק להביע את עוצם סלידתו מהריח. (אני הצבעתי "נורא ואיום").סיכום ביניים -
כ-300 ניקים הצביעו שהריח דוחה אותם, ברמות שבין 'פוי' ל'בואש'.
סליחה, אתה נפלת עליהם.כמה שנפלו עלי התחרטו....
כמעשןסיכום ביניים -
בתוך 8 שעות, כ-300 ניקים הצביעו שהריח דוחה אותם, ברמות שבין 'פוי' ל'בואש'.
(מתוך כ-370 משיבים)
@לאה בלוי , זו רמת מובהקות גבוהה מספיק בשביל להסיק מסקנות?
אם הייתי ניגש לאדם ברחוב שעומד 10 מטר ממניסליחה, אתה נפלת עליהם.
הם (רק) בקשו להתגונן, ו(גם את זה) לא אפשרת להם.
אם לא הבנת כך, זו עוד סיבה להפסיק לעשן.
לא המרחק קובע.10 מטר
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים