רוצה להתייעץ בנושא טרמפיסטים

  • פותח הנושא cyp
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #81
לא קראתי את כל האשכול
אבל רציתי לומר נקודה שלא ממש מובנת לי.
יש מצב כזה שאנשים מצפים ממי שיש לו רכב שיעשה עם זה חסד ויסיע אנשים.
אני מבחינתי מסתכלת על רכב כמו על בית, זה מקום אישי.
כמו שלא מצפים ממני שקבוע בימי שני מישהי תישן אצלי בבית בחדר (פנוי..)
כך לא אמורים לצפות מכל מי שיש לו רכב שיקח אנשים.
זה תופעה בציבור שלנו שלאנשים מובן מאליו שזה בסדר לבקש כזאת בקשה בלי שמציעים לו.
אתן דוגמא
הייתה לי נסיעה ארוכה עם בעלי (מעל שעתיים)
ומישהי זרה רצתה להצטרף אלינו לחזור לבני ברק, הרגיש לי ממש תקוע לשבת ברכב סגור אני ובעלי ואישה זרה..אז פשוט התחמקתי.
ואני מרגישה עם זה לגמרי בסדר.

כמובן שאם בעלי נוסע לבד או שאנחנו נוסעים בתוך העיר אנחנו עוצרים הרבה לטרמפים...קצר ולעניין.
אבל נסיעות ארוכות או טרמפ קבוע- לא!

מסכימה מאד עם הדברים.
ואני רוצה להוסיף-
* לפעמים בעלי טורח ומגיע לאסוף אותי. למה? כי הוא דואג לי וחשוב לו שיהיה לי הכי נח בעולם. אז הוא מתאמץ ומגיע. לפעמים נוסע במיוחד מירושלים לבני ברק כדי להסיע אותי. והתמורה שלו זה שיש לנו זמן ביחד.
כשבאה מישהי ומבקשת להצטרף, מבחינתי זה הופך את בעלי לנהג מונית. לא נעים לנו לדבר כשיש מישהו זר ברכב, וזה הופך את הנסיעה לנטל.

* בנסיעות ארוכות אנחנו הרבה פעמים שומעים שיעור. יש אנשים שלא מהססים לפתח שיחה ולהפריע. זה פשוט מדהים.

* כשנסענו ללוויה של הרב שטיינמן, בעלי שאל אותי אם אני מסכימה שנעלה טרמפים. ביציאה מירושלים עמדו המון גברים שביקשו טרמפ, הוא מבחינתו הסכים לצורך המטרה, ורצה לדעת אם זה יהיה לי נח. ביקשתי ממנו שלא יעלה. יודעים למה? אמרתי לו שאין לנו דרך לדעת איך יריח מי שיעלה, ואני אסבול נורא אם ניתקע ככה יותר משעה...
לצערי הרבה פעמים אני נכנסת לרכב ושואלת את בעלי מי נסע איתו, כי יש ריח לא נעים, והוא מספר שהעלה טרמפ. צר לי לכתוב את זה, אבל זה שיקול גדול. גם של בעלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מה שכן,
אם אבקש טרמפ אהיה חסרת טקט...
אם לא אבקש מי ידע בכלל שאני כ"כ רוצה ושזה ממש יעזור לי?

מעכשיו כשארגיש שאני ממש זקוקה לטרמפ, אני חושבת שאוסיף בתפילתי שד' יזמן לי מישהו שיעשה זאת בשמחה ולא מתוך אילוץ, מרמור והרגשה חמוצה.
גם ככה זה לא נעים לבקש,

היום פחות יוצא לי לבקש טרמפ, מהסיבה שאין כ"כ מי, למרות שדווקא היום בתור נשואה ובכל מיני מצבים אני מרגישה לפעמים זקוקה לכך מאד, ושזה יהיה חסד עצום...
אז אני פשוט ממשיכה ללכת ברגל עם הפסקות, וכשמגיעה הביתה צונחת למנוחה,
אין ספק שאם היה מזדמן מישהו שיעשה איתי חסד שמבחינתי הוא כ"כ עצום, הייתי אסירת תודה.
(מה שכן למדתי לקחת איתי קצת כסף למקרה שאני ממש מרגישה חלשה בשביל מונית. ובכ"ז קורה שנתקעים... )
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אם במונית ובאוטובוס זה בטיחותי, אז א"א לומר שזה נחשב סכנה מבחינה הלכתית, ואדרבה עדיף שאתה תקח אותם ולא נהג מונית עצבני שמשתולל על הכביש [סטיסטית הם מעורבים יותר בתאונות].
ברור שברכב שלך, או באופן קבוע, אסור להתעצל.
אין לאף אחד רשות לבקש מנהג לסכן את עצמו בקנס או בנקודות בגלל שהגברת החליטה שזה בסדר ליסוע בלי כיסא בטיחות כי ככה זה באוטובוס!
ד״א לנהג מונית אסור להסיע מחוץ לעיר ללא כיסא בטיחות.
ללא ספק זה סכנת נפשות גם באוטובוסים רק שאין לכך פיתרון אז משרד התחבורה לא מחייב זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אין לאף אחד רשות לבקש מנהג לסכן את עצמו בקנס או בנקודות בגלל שהגברת החליטה שזה בסדר ליסוע בלי כיסא בטיחות כי ככה זה באוטובוס!
ד״א לנהג מונית אסור להסיע מחוץ לעיר ללא כיסא בטיחות.
ללא ספק זה סכנת נפשות גם באוטובוסים רק שאין לכך פיתרון אז משרד התחבורה לא מחייב זאת.


א. אני ציטטתי הודעה של אחת שכתבה שבלי קשר לקנס זה מסוכן, אז כתבתי לה שזה לא מדוייק, [להבא נא לקרוא הודעות לפני שמגיבים!].
ב. אם באוטובוס זה סכנת נפשות אז איך את מרשה לעצמך להעלות ילדים לשם, רק בגלל שאין לך זמן או כסף? גם בטרמפ זה כך.
ג. אף אחד לא דיבר על מחוץ לעיר, למרות שגם שם זה לא שונה מבחינת הדברים שנכתבו.
ד. ואם מה שמפריע לכם זה רק עניין "ונשמרתם" אז ישנם גדרים בהלכה מה נקרא סכנה, ומתי מותר להסתכן. וזה סוגיות שלמות שנלמדות בבית המדרש. לא כאן. [למשל גם ללדת זה סיכון - רק סיכון רחוק ולכן מותר - דברי רבי עקיבא איגר], לפי ההלכה גם מותר לעבור בשער שכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ב. אם באוטובוס זה סכנת נפשות אז איך את מרשה לעצמך להעלות ילדים לשם, רק בגלל שאין לך זמן או כסף? גם בטרמפ זה כך.
אני כמעט לא מכיר הורים שנותנים לילדים קטנים (שצריכים בוסטר) לנסוע באוטובוס בלי השגחה (קרי להחזיק על היד/לתפוס אותו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אני כמעט לא מכיר הורים שנותנים לילדים קטנים (שצריכים בוסטר) לנסוע באוטובוס בלי השגחה (קרי להחזיק על היד/לתפוס אותו)
גם באוטו אתה יכול לתפוס.
נ.ב. זה לא עוזר כלום במקרה של התנגשות, לפעמים אפילו מזיק - כי משקל המבוגר מוחץ את הילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אם במונית ובאוטובוס זה בטיחותי, אז א"א לומר שזה נחשב סכנה מבחינה הלכתית, ואדרבה עדיף שאתה תקח אותם ולא נהג מונית עצבני שמשתולל על הכביש [סטיסטית הם מעורבים יותר בתאונות].
ברור שברכב שלך, או באופן קבוע, אסור להתעצל.

כל פעם חוזרת על עצמה הטענה הזו, זה לא בטיחותי במונית- זה רק שלאיגוד המוניות יש כח מספיק גדול כדי למנוע חקיקה של חוק כזה. ברב הארצות המתקדמות, חובה להושיב ילד בבוסטר או כסא בטיחות גם במוניות, וזה סיפור שלם עד שהנהג שולף את הכסא מתא המטען, מתקין אותו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
בדוגמא שהיא דיברה מדובר על זוג שתקוע בשלג... לא בטיחותי יותר להשאיר אותם בשלג מאשר להסיע בלי כסא בטיחות
גם שוטר שיעצור אותם לצורך העניין, יבין את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אדם שעומד בצומת ראשית, או בתחנת אוטובוס, בעיר מרכזית ומרים יד, תמיד נותן לי רושם של אדם לא מכובד, שמוכן להשפיל את עצמו כדי לחסוך כמה שקלים.
כבר אמרו חז"ל בתחלת פרק "מי שהוציאוהו" (עירובין מ"א ב'): שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות. למאי נפקא מינה ? למיבעי רחמי עלייהו. (=לבקש עליהם רחמים. כלומר להתפלל שלא יגיעו אלינו דברים אלו). נעבעך, נעבעך, נעבעך.
זאת לא סיבה לא לעצור להם. הם נעבעך מסכנים. אם הם מוכנים להשפיל את הכבוד שלהם בשביל כמה שקלים, יש להסיק מכך עד כמה חסרים להם הכמה-שקלים האלו (ומי שלא משיג זאת, שישמח שברוך ה' שפר חלקו), וזאת סיבה המעצימה בהרבה את הצורך לאספם (במדת האפשר). וגם כדי לשמור על כבודם שלא ימשיכו להתבזות.


עד כדי שאפילו לא מורידים את היד כאשר עוברת נהגת.
הרבה פעמים לא מבחינים מי עובר/ת. לפעמים בגלל השמש הזורחת מול הפנים. ויש שסתם כך לא מסתכלים לתוך רכבים מי ומי הנוסע בם. פשוט שומרים על עיניהם, וסומכים על כך שבדרך כלל נהגת לא תחשוב לעצור להם, ובמקרה שכן - ישנן עצות כיצד להתחמק.


ובכל מקרה, רק בקשה אחת מכל המחכימים לעיל

בלי נערווים!!!

החלטתם לעצור, תהנו, החלטתם לא לעצור, תהנו.
באופן כללי נהניתי מאד משאר דבריך פחות או יותר, אבל אני חושב שיש להזהר מלפרש את שהתכוונת בצורה גורפת.
אין מושג של חרטה על משגים ???
(כשמדובר בנערווים זה משהו אחר).

=========
ואגב, למי שלא מספיק לו אשכול אחד, הנה עוד אחד, ממש מהתקופה האחרונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בהרבה תחומים יש ערבוב בין העבודה הרוחנית של הבן אדם עם עצמו לבין העבודה הרוחנית של אחרים.
בתור נהג - אדם צריך להתבונן כמה עזרה וחסד זה להסיע אחרים - ולראות לעשות בזה חסד - לפי מצבו ולפי מה שמתאים לו.
בתור נוסע - אדם צריך להשתדל כמה שפחות לבקש מאחרים אם לא מוכרח. ודאי שלא לדרוש. ולראות מה שפחות להכביד על השני.

יהודי אמור להיות מן הנותנים ולא מן הנוטלים.
1. מן הנותנים. 2. לא מן הנוטלים.

וכל אחד אמור לדאוג להתנהגות של עצמו, ולא להתנהגות של השני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
* כשנסענו ללוויה של הרב שטיינמן, בעלי שאל אותי אם אני מסכימה שנעלה טרמפים. ביציאה מירושלים עמדו המון גברים שביקשו טרמפ, הוא מבחינתו הסכים לצורך המטרה, ורצה לדעת אם זה יהיה לי נח. ביקשתי ממנו שלא יעלה. יודעים למה? אמרתי לו שאין לנו דרך לדעת איך יריח מי שיעלה, ואני אסבול נורא אם ניתקע ככה יותר משעה...
לצערי הרבה פעמים אני נכנסת לרכב ושואלת את בעלי מי נסע איתו, כי יש ריח לא נעים, והוא מספר שהעלה טרמפ. צר לי לכתוב את זה, אבל זה שיקול גדול. גם של בעלי.

כל מה שכתבת לגיטימי והגיוני
חוץ מביום הלוייה.
זה לא יום רגיל אנשים חיכו שעות והלכו ברגל המון זמן.
אז כן כל מי שיכול לעזור צריך לעזור.

זה כבר היה אבל לעתיד ביום כזה
כולם צריכים להתגייס.
שמעת מה אמרו ברדיו כל הזמן?
'תצאו ברכבים מלאים. תעזרו, אין מספיק תחבורה ויהיה פקקים, לא להגיע סרכבים רקים וכו.'

גם אני ברגע שיצאתי מהבית ועוד לא הבנתי את העוצמה לא רציתי לקחת.
ממש צמוד עמדו בחורים ליד הישבה שלהם אמרתי לבעלי כואב לי הראש עזוב.

אבל עד הכניסה לעיר כשהבנתי כמה אנשים רוצים להגיע וכמה זה חשוב.
הבנתי שחייבים לתת.

זה זכותך והרכב שלך
אבל ברור שיש ימים שזה לא ימים רגילים ואפשר לומר שזה כמעט חובה לקחת טרמפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
"חייך קודמים" נאמר גם על זה. כל חסד שבא על חשבון הילדים, הבעל, הרוגע של האישה לטפל בילדים אינו חסד.
הכי קשה זה לעשות חסד עם הקרובים ביותר: הילד שצמא לעוד מעט תשומת לב, עוגה או תבשיל לבני הבית, הבעל.. ושם החסד האמיתי, רחוק מכל הילה או תהילה, ואף לא אחד יקרא לך 'בעל חסד' ואת הפירות של החסדים האלה תקבל יותר מאוחר.
רק להזהר לזכור את החסדים האלו גם כשאחרים לא מבקשים ממך לעשות איתם חסד... (אני מתכוונת לעצמי לא לאחרים חלילה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הבאתי את הפאה שלי לפאנית (שהיא גם חברה שלי) לעבודת צבע,
פאנית שנחשבת למומחית בתחום,
הסברתי לה בפירוט והרחבה איזה צבע אני רוצה שיהיה בפאה,
כולל תמונות והדגמות שעמלתי לאסוף ושלחתי לה במצגת (!) כדי שלא יהיו פאשלות,
אבל--- היא לא הצליחה להגיע לגוון שרציתי ולכן ביקשתי ממנה שתנסה שוב,
ומכיוון שזה כבר היה אחרי תקופה ארוכה שילמתי על הצבע מחדש...
אבל גם אז שוב הצביעה לא נעשתה כמו שרציתי, ושוב הסברתי לה מחדש,
שלחתי לה תמונות חדשות להדגמה ו-- כמובן- לא יצא טוב.
מכיוון שזאת חברה שלי לא היה לי נעים להפסיק את הלופ הזה וללכת למישהי אחרת,
ובמיוחד שגם הוצאתי על זה מלאאא כסף, וחלק מהתיקונים היו עדיין במסגרת האחריות...
אחרי כמה פעמים של נסיונות כושלים היא הבטיחה שעכשיו זהו היא באמת קלטה מה אני רוצה והיא תקנה לי צבע מיוחד ותעשה איתו, כשבאתי לקחת את הפאה היא הייתה עצבנית עלי מאד,
היא אמרה לי שזהו יותר היא לא מוכנה להתעסק עם הפאה שלי,
היא פלטה משהו שלא הלך לה והיא הייתה צריכה לעבוד על זה שוב וזה לקח לה מלא זמן...
לא ממש הבנתי מה קרה ועל מה העצבים אם זה העבודה שלה, אבל שתקתי והבנתי שהיא לחוצה בגלל העומס שיש לה,
רק כשחזרתי הביתה הבנתי שקרה לפאה שלי משהו , היא פשוט נשרפה:(((((((
סוף כל שיערה קיבל צבע לבן שקוף מוזר וכל השליש האחרון של הפאה מזדקר החוצה כמו פאת קש, והסירוק לא מצליח להחזיק מעמד מרוב שהשיער "מת"
זאת פאה יקרה מאד, שיער טבעי, שעד עכשיו למרות הצביעות הייתה נראית מהמם! עד הפעם האחרונה שקרה משהו אבל לא הבנתי בדיוק מה.
היא אמרה לי מראש שהצביעות לא מייטיבות עם הפאה, אבל הפאה עכשיו פשוט גמורה!
יש לי רק פאה אחת, ואני אוכלת את הלב בכל פעם מחדש כשאני לובשת אותה.
עד עכשיו הדחקתי אבל זהו, נשבר לי.

שאלותי---
1. יש אחריות על שריפת פאה אצל פאנית? אם כן איך זה עובד?
2. מי קובע מה נחשבה לנזק?
3. זה קרה למישהי שתוכל להעשיר אותי מנסיונה?
4. האם זה שהיא אמרה לי שהצביעה לא מייטיבה עם הפאה זורק עלי את האחריות?
5. במקרה והיא צריכה לשלם עליה, איך מחשבים את הערך של הפאה?

אגב, עדיין לא דיברתי איתה על זה, ניסיתי לסרק אותה שוב וקיוויתי שאולי זה רק הסירוק האחרון שהיה גרוע, אבל כמובן שהתבדיתי, הפאה סיימה את תפקידה בעולם. אני רוצה לבוא אליה כשאני מוכנה, בעיקר שמדובר בחברה. כל מידע יעזור לי.

תודה עצומה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה