איך הם הולכים

  • הוסף לסימניות
  • #61
@הגיבן @ליבליב @מרים יעל @מעלה ומוריד ושאר האמנים.

ביקשתם -קיבלתם.
ווקשה, ארבע ""יצירות"", חלקן קשקושים, חלקן אמיתיים.
ספרו לנו מה האמיתי ומה הקשקוש, ואיזה ביטוי אתם רואים ביצירות?
(וכמו שאומרים הילדים - מי שיודע לא לגלות)

אחרי שתענו (ולא לשכוח לתייג אותי שם), אספר לכם את האמת.

צפה בקובץ המצורף 449467 צפה בקובץ המצורף 449466צפה בקובץ המצורף 449468 צפה בקובץ המצורף 449469
(אני בעיקרון לא ביקשתי אני כתבתי לך ציטוט מהנסיך הקטן. :)
אבל הי! עכשיו אני יכולה להגיב גם פה אז—
רק מניחה את זה פה למען הסדר הטוב ונמשיך לדבר הבא) .
עבדקן הגיב לי בפורום הסגור.
מצטטת את תגובותיו ביחס למה שאני כתבתי.


אני יוצאת מנקודת הנחה שכתבת את זה לא כי נפגעת ממה שכתבתי- (כי הרי כתבתי שחור על גבי לבן שאני לא באמת חושבת כך אלא כותבת את זה כהקדמה למה שיש לי להגיד) אלא כי זו באמת דעתך וגישתך לדברים. אז:
ההסתכלות שלי היא שיותר מכבד לפנות אל הבנאדם ולהסתכל עליו בתוך גופו של עניין ,
ולא על גופו של עניין בתוך גופו של בנאדם.(?)
כבר נקודות מוצא שונות.
אני חושבת שהכל מתחיל בבנאדם ושם מתומצת ומרוכז כל ה״עניין״ בעצם.
אבל כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
הכל טוב.





דוגמא ליצירת אומנות, שהביעה משהו, ויכלה להביע עוד דברים אחרים אבל לאותו אדם היא הביעה את זה וזה מה שהוא היה צריך.
-
מַה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּי עֲקִיבָא?
בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה, וְלֹא שָנָה [= לא למד] דָּבָר.
פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר וְרָאָה כִּי הָאֶבֶן שֶׁבּוֹ קְעוּרָה,
שָׁאַל עֲקִיבָא: מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ ?
אָמְרוּ לוֹ: הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר בְּכָל יוֹם.
אָמַר ר' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאֶבֶן?
אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת בְּכָל יוֹם.
הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהִתְחִיל לוֹמֵד עִם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן,
כָּתַב לוֹ הַמְּלַמֵּד א' - וּלְמָדָהּ .
כָּתַב לוֹ ב' וּלְמָדָהּ,
וְכֵן הָלְאָה וְכֵן הָלְאָה כָּל הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן,
וְכָךְ הָיָה הוֹלֵךְ וְלוֹמֵד עַד שֶׁלָּמַד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אבות דרבי נתן, פרק ו, משנה ב
אין צור כאלוקינו- אין צייר כמו ה׳.
אנחנו חיים בתוך היצירה הכי מופלאה שיש, של בורא עולם.
אתה באמת אומר וחושב שצחוק של ילדה הוא לא יצירת אומנות?
דמעה של אדם היא לא יצירת אומנות?
וואו..קשה עלי החקיקה הזו..
אפילו גמבה היא יצירת אומנות,
אני לגמרי נפעמת מגמבה.
:)


משווה אותי לנוכלים מי שאמר שמכבד יותר את הכותב לפנות לגופו של עניין מאשר לאישיותו ואופי הסתכלותו של כותב העניין.....?
עכשיו אני מבולבלת..



זה אולי כי אתה לא גדלת באווירה קומוניסטית.

כן. היי.
ואין בזה פגם או נתון להורדת איכות או רמת האדם שרואה/מרגיש/ מזדהה עם אותו ריבוע שחור.



ולסיום רק אביא ציטוט (שוב) מספר אהוב עלי ביותר...
״אם תספרו למבוגרים: ראיתי בית נאה בנוי לבנים אדמדמות, בחלונותיו פרחי גרניון ויונים שוכנות על גגו - לא יוכלו המבוגרים לתאר לעצמם את הבית. הם לא יתפסו את הענין אלא אם כן תאמרו להם: ראיתי בית שמחירו עשרת אלפים לירה, רק אז יקראו בהתפעלות: מה יפה בית זה! "
הנסיך הקטן.
מסיימת את הדיון כי סביר (שכרגע לפחות) דעותינו לא יפגשו לעולם
אם תרצה, כמו שרמת משכל של ילד לא תואמת לרמת משכל של מבוגר.
ובמקרה הנ״ל. אני מעדיפה להישאר, מבחירה, בקטגוריית הילד. :)
תודה לך שהגשמת עימי את הביטוי ״אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה״
נעמת לי מאוד והנך יצירת אומנות נפלאה בפני עצמה של בורא עולם.
תצליח.
:)



עריכה: כמה עריכות ההודעה הזו עברה בשביל להכניס את כל הציטוטים עם קישור כמו שצריך.. עאעא.
בסוף הצלחנו. תודה ל @מעלה ומוריד על העזרה.
בנוגע לציורים.
השני האדום , והאחרון לכאורה נראים הכי ״אמייתים״.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #62
@מעלה ומוריד
לא ידעתי שמותר לדון פה רק בדיונים חדשים מודל 2019...
אל תברח. טענת שיש משהו אמיתי באומנות המודרנית, אז קדימה קפוץ למים ותן את פרשנותך ליצירות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #63
@מעלה ומוריד
לא ידעתי שמותר לדון פה רק בדיונים חדשים מודל 2019...
אל תברח. טענת שיש משהו אמיתי באומנות המודרנית, אז קדימה קפוץ למים ותן את פרשנותך ליצירות.
במוזיקה אתה מודה שהיא אומנות?
אם אתה שומע שני אנשים שרים 'מכניסי רחמים', אחד מדייק להפליא והשני מזייף ברמה גבוהה.
זה ששר מדוייק אתה נהנה נכון?
קדימה. תן פרשנות למה התווים שהוא שר יותר טובים מהזייפן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הציור האדום לא לקוח מהציורים (התסלחו לי, נורא מכוערים) של לאה גולדברג ב'המפוזר מכפר אז"ר'?
אני מאמינה שאי ידיעת שפה לא הופכת אותה לבגדי חמודות שקופים. ואומנות היא שפה, גם אומנות אבסטרקטית.
ועם זאת קשה לי להבין מה אומנותי ואסתטי ביצירה שקוראת תיגר על האסתטיקה, ומי למען ה', ולמה, מוכן לשלם עליה הון עתק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
במוזיקה אתה מודה שהיא אומנות?
אם אתה שומע שני אנשים שרים 'מכניסי רחמים', אחד מדייק להפליא והשני מזייף ברמה גבוהה.
זה ששר מדוייק אתה נהנה נכון?
קדימה. תן פרשנות למה התווים שהוא שר יותר טובים מהזייפן.

דווקא הטיעון שלך מחזק, לענ"ד, את דברי @עבדקן .
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
ה"יצירה" האדומה.

יש "יצירות" שהן ציור ברמה נמוכה. ויש יצירות שהן ביטוי מופשט. אם הצליחו או לא, זה דיון אחר.
בכל אופן מבחינים בהבדל בין השניים.

וזה ביחס למחירים האסטרונומיים של יצירות:
כשאתה משלם עבור תמונה 300 פרנק, סימן שהיא מוצאת חן בעיניך.
כשאתה משלם בעבורה 300,000 פרנק, סימן שהיא מוצאת חן בעיני השני.

כלומר, המחירים הלא ריאלים הם לא תוצר של הבנת האומנות אלא של אופנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
ועם זאת קשה לי להבין מה אומנותי ואסתטי ביצירה שקוראת תיגר על האסתטיקה, ומי למען ה', ולמה, מוכן לשלם עליה הון עתק.

הדיון קצת גלש מהקצוות לפה ולשם, האמנות האסתטית ושאינה גם זה דיון שכבר גידל זקן לא אסתטי במיוחד.
אבל אם נחזור לעיקר הדיון כאן - דובר על אמנות שעומדת בפני עצמה וכזו שזקוקה להסבר. טען @עבדקן שאמנות שאינה עומדת בפני עצמה וזקוקה להסבר נוסף - אינה אמנות. אצטט: "שיר - או כל אומנות אחרת - שלא מבטא את מה שהוא בא לבטא אלא רק ע"י קביים של הסבר חיצוני, הוא חסר ופגום. היצירה צריכה לעמוד בפני עצמה ולהסביר את עצמה".

הן אמת, עבדקן הוא בחור מוכשר מאוד, בעל כישרון הסברה וניסוח מעולים, וכר"מ בשעתו הוא יכול להגיד על טמא טהור ולהראות לו פנים במ"ט טעמים. לעניות דעתי לקח את הצד הלא נכון בוויכוח הפעם, צד שלכאורה גם רחוק מאישיותו האמנית והעשירה. ואם רק ירצה יוכל כעת להסביר את הצד השני ביתר חן והרחבה, ובהרבה פחות מאמץ.

עד כאן לגופו של ניק. כמה כיף.



לגופו של עניין - אביא ברשותכם כמה דוגמאות להוכיח שגם אמנות הזקוקה לכאורה להסבר למי שאינו דובר את השפה - היא בהחלט אמנות.
כבקשת @הגיבן בפורום סמוך - הדוגמאות כולן רק מתחום הכתיבה.


א) שרוליק הולמס, מכירים? בטח!
שרוליק מהאשכול הסמוך, נכתב ע"י עבדקן עצמו, באמנות רבה ומיוחדת.
אולם מה יגיד על הקטע הזה מי שלא שמע אף פעם על שרלוק? מי שאפילו לא יודע שהקטע הזה אמור לדמות את שרלוק?
אני מניח שהוא יקרא את הפרק הראשון, ייהנה מקטע שכתוב היטב, אבל בסדר. אולי אפילו קצת משעמם בקצוות.
הוא אפילו לא יודע שעליו לשים לב לכל האמנות הרבה של ההשלכה וההיפוך של שרוליק וולפסון או בסקרוויל ובייקר האופה שבהמשך, וכן הלאה רוב האמנות שם...

אז זו לא אמנות? רק כי ההוא זקוק להסבר?


ב) שירים, שירה.
לשירה יש שפה משלה. יש כללים וחוקים, ועד לעומק לפנים מעומק.
נתחיל מהפשוט: חריזה. את החריזה הבסיסית הרוב מכירים. הם ייהנו מקטע שמופיע בחרוזים, גם אם לא יידעו להגדיר את איכות החרוזים.
מה קורה כשמתקדמים לחריזה מסורגת בין בתים? רבים, שאינם מצויים בתחום, אפילו לא ישימו לב שיש כאן חריזה, וגם לא יידעו כיצד לקרוא את השיר.
הם גם לא יידעו לשים לב למשקלים מדויקים ושאר כללי השירה.
כך גם לגבי שימוש במילים וביטויים תורניים - למי שאינו מכיר אותם ולא יבין על מה מדובר.

זכורני פעם בפורום הכתיבה הקודם, שאחד המשוררים הקבועים כתב שיר מעולה הכולל את כל המילים המשמשות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, מחז"ל והעברית החדשה. אחת התגובות הייתה: שיר יפה, רק חבל שאין אחידות בלשון זכר ונקבה...

אז אם היצירה לא מסבירה את האמנות שבה, האמנות אינה אמנות? הקורא אינו דובר את השפה!

(אגב, ה"מישהו" הזה לא תאורטי כלל. רובם של בני האדם עדיין מעדיפים פרוזה על שירה, ורבים גם כאן באתר אפילו לא יתחילו לקרוא קטע שמנוסח כשירה. כמו שכתב יפה בזמנו @מאיר14).


ג) הייקו.
את הדוגמה הזו אני מביא בשל ההשוואה בין איור מופשט לציור ילדים. זו יכולה להיות הדוגמה המקבילה בתחום הכתיבה.

לא מזמן, כחודש אחרי שנכנסתי לפורום, הסתובב כאן לגיחה קצרה @נחמן גרשונוביץ המופלא. הוא ציין כי אינו כותב שירים בד"כ, למעט הייקו.
מה זה הייקו? תוכלו לקרוא בויקיפדיה או בהמכלול. בגדול זהו שיר יפני קצר, סגנון כתיבה בעל חוקים וכללים נוקשים, הנחשב ל"השירה הקצרה בעולם".

תקראו שיר כזה ותגידו:
זה?! הילד שלי בן שלוש היה יכול לכתוב כזה אם היה יודע לכתוב!
כל נערת סמינר יכולה! וכו'.

אבל רק מי שיודע במה מדובר יכול ליהנות מההצלחה להעביר רעיון במסגרת הכללים הנוקשים של ההיקו 3 שורות ו-17 הברות בדיוק. 5 הברות בראשונה, 7 בשנייה ושוב 5 בשלישית, ואווירת הזן וציון עונת השנה או מזג האוויר... (רבים כבר נפלו בזה, גם יאיר לפיד ביניהם, למי שזוכר).

(מזכיר קצת את אמנות הריקוד. אדם אחד שיעשה סדרת תנועות מסוימת בד"כ לא יגרור הנאה אמנותית. אבל כששלושים איש עושים זאת יחד במדויק - זו אמנות! אז מה הזיוף הזה ומה התרמית הזו, התנועות הן אמנות או לא?...)

בעניין הזה מזכיר ההייקו את - להבדיל - שירת רבי אלעזר הקליר שהוזכרה לעיל.
גם מבקרי סגנונו ידעו לציין ולהתפעל מ"מלך, זכור אחוז קרן!" שמצליח לכלול בארבע מילים את מלכויות זיכרונות ושופרות...



ד) דוגמה אחרונה ומפתיעה לסיום. הדוגמה היא מה... שיר שפותח את האשכול הזה! השיר שגרר את כל הדיון שלא באשמתו. השיר של @כנפיים.

השיר הזה מצליח לבטא ו"לשים על השולחן" היטב מצב נפשי כלשהו. הכותב התכוון לסיטואציה אחת שבה הוא מתבטא, אחר יצליח למצוא בזה סיטואציה אחרת. זה לא גורע מהתיאור המדויק המוגש היטב של אותו מצב נפשי.



יופי, זה יצא ארוך.
ועוד בעמוד 4 של אשכול.
כמה סיכוי שמישהו יקרא את זה?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #70
  • הוסף לסימניות
  • #72
@מ"ם הטענה של עבדקן היא לא שאומנות חייבים להבין,
הטענה שלו היא שאם כמה אומנים מפרשים יצירה בדרכים שונות סימן שאין, ולא היה כלום.
לא שהטענה הזו מחזיקה מים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
גם וגם, עיין בדבריו הק'.
לטענה בעניין האפשרות לכמה פרשנויות כבר ניסיתי לענות בעמוד הקודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
ארבע ""יצירות"", חלקן קשקושים, חלקן אמיתיים.
ספרו לנו מה האמיתי ומה הקשקוש, ואיזה ביטוי אתם רואים ביצירות?
אחרי שתענו אספר לכם את האמת.
טוב, אז אחרי שאתגרתי והתגריתי ומתחתי והטרלתי, הנה האמת לפניכם.

רגע, רגע. לפני שאתם קוראים את זה, תחזרו עמוד אחד אחורה ותנו את ההימור שלכם מה היצירות האמיתיות ומה קשקושים.
יופי, עכשיו אפשר להמשיך. (זה המקום להביע הערכה כנה ועמוקה לכל מי שהיה מספיק אמיץ כדי לכתוב מַהן לדעתו היצירות האמיתיות)

ועוד הערה קטנה: במהלך הדיונים השתכנעתי בשתי נקודות. ישנן שתי הצדקות ליצור אמנות בלתי מובנת; אחת, יצירה שמדברת לאמן עצמו (אם כי אני לא רואה הצדקה לתלות במוזיאון או למכור יצירות מסוג זה). שתיים, יצירה שמטרתה ותכליתה היא לא לבטא רגש או רעיון אלא ליישם טכניקה מסוימת באמנות.

ועכשיו, 'תוצאות האמת' לגבי היצירות.

ובכן, שתי היצירות הללו:
1.jpg a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_1.jpg

הן יצירות אמיתיות של האמן הישראלי רפי לביא והן נמכרו באלפי דולרים.

הלאה.
היצירה האדומה, כפי שרובכם שיערתם, היא אכן 'אמיתית'. צייר אותה סיי טוומבלי. אבל אין סיכוי שתנחשו בכמה כסף היא נמכרה.
5a23226c230b09f0-300x205.png
אתם יושבים? כוס מים, יש? יופי.
ארבעים. ושש. מיליון. דולר.
כן כן. הקשקוש המקושקש הזה נמכר בסכום שאפשר לקנות בו עשר בניינים בירושלים!!!

למי שתהה מה המסר, אז זה הולך כך (חלק קטן מתוך עמוד שלם של גיבובי מליצות חסרות פשר):
"סיי טוומבלי שלט במברשת כדי לדחוף, למשוך, לטפטף, לטשטש, ולפזר את צבעו האדום העשיר על פני אדמה חמה, בשרית, כך שהקו שלה נראה גם הוא עולה ויורד, מוזג ומטפטף, דם (או יין) ויוצר שדה אחד, יחיד, מלוכד בצורה בלתי נמנעת. התוצאה היא מסה לוהטת ומייגעת של צורה מתפתחת, ציורית ואנרגטית, שמגמדת את הצופים ומשאירה עליהם תחושה של כוח, קצב ופאר".

איך לא ראיתם את זה לבד?

היצירה האחרונה, 'שתי דמויות על ספסל לעת ערב':
16.jpg

ובכן, יצירה זו צוירה על ידי פעוט שעוד לא חגג את יום הולדתו השני.:rolleyes:

מי שמחפש אמנות אמיתית, שיסתכל למשל על הציור של מכת-בכורות מתוך ההגדה שהוציא הרב צ'ייט עם גדי פולק. אתה רואה את הציור ואתה חש שאתה שם. מרגיש את הסיטואציה, שומע את המוזיקה. זאת אמנות.

(לא חסרות לי דוגמאות גם מתחום הכתיבה להבדלים בין אמנות אמיתית לבין פייק אמנות. אספר אם יהיה ביקוש)
ולגבי טענותיו של @מ"ם: כל יצירה בעולם דורשת רקע מסוים כדי להבין אותה. רקע נדרש זה לא קביים.
בכל שלושת הדוגמאות הראשונות שלך דרוש רקע להבנת היצירה. לא קביים חיצוניים של הסבר. מי שיש לו את הרקע הנכון יבין את היצירה.
לעומת זאת, אני מתקשה לראות רקע מספק כדי להבחין בכך שהקשקוש האדום ההוא מבטא משהו.



לסיום, פשפשתי בתיקי העבודות של עמיתיי הבולטים בדיון זה (מקהילת המאיירים). כולכם אמנים גדולים, מוכשרים מאד, מציירים נפלא. יודעים להביע, מצליחים לבטא. יוצרים אמנות אמיתית.
חבל להישאר בקונספציה לגבי האמנות המודרנית.

עד כאן מבחינתי. (אלא אם כן ממש תעצבנו אותי...)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #75
  • הוסף לסימניות
  • #76
עד כאן מבחינתי. (אלא אם כן ממש תעצבנו אותי...)

הגענו לשלב הסיכומים? אז בבקשה:

דומני שכולם מסכימים שיצירת אמנות אמיתית רשאית להזדקק להסבר נוסף מבלי לאבד את מעמדה כ"יצירת אמנות".
דומני שכולם מסכימים שיכול להיות נוכל המשתמש בפלטפורמה ובחוקי הפורמט כדי למכור שטויות במחיר עתק.

איך נדע מה המקרה שלפנינו? לא נדע. אין לך דרך לדעת מה אתה לא יודע.
נגיע מלכתחילה בענווה והבנה שייתכן שהבעיה היא בנו ולא ביצירה. מה שנקרא בלשון הידועה "קוצר המשיג ועומק המושג".
ואל תקנו, אה? אל תקנו בדולרים או בפרנקים יצירה שלא דיברה אליכם באמת.

היה נחמד לדון.
עוד נשב כולנו בַּמפגש ונצחק על זה יחד.


אסיים בשיר של המשורר האמן האמיתי צבי יאיר (הרה"ח ר' צבי מאיר שטיינמיץ ע"ה)



אֶל רַעְיַת הָאָמָּן

חַיַּיִךְ -
צַמֶּרֶת-עֵץ מְסֻכְסֶכֶת
מִסְּעָרָה תָמִיד עוֹבֶרֶת.

נַפְשֵךְ -
חוֹל-חוֹפִים רַךְ,
חֲרוּש פִּרְאֵי גַלִּים;
מְפֻלָח וּמְתֻלָּם
מִשְּרִירוּת
גֵאוּת הַיָּם.

בָּךְ מוֹשֵל
חֹק עָרִיץ, זָר
כְּעִיר כְּבוּשָה
בִּידֵי צַר,

אַךְ תָּמִיד
עַל פָּנַיִךְ
אֲרֶשֶת-הִשְתָּאוּת
שֶל אָדָם,
אֲשֶר גָּר
עִם הָרָז
וְיָדוֹ נָגְעָה
בַּפֶּלֶא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #77
היה שווה כל הדיוני דיונים האלו בשביל השיר המדהים הזה!
איפה אפשר למצוא עוד שלו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
ובכן, יצירה זו צוירה על ידי פעוט שעוד לא חגג את יום הולדתו השני.:rolleyes:
חחחחח זה מצחיק אותי..:D
כל שאר היצירות (חוץ מהאדומה) היו נראות לי לגמרייי שילדים ציירו אותן.
(באדומה רואים כוונה, אפילו שזה קישקוש. רואים כיוון.)
אבל מאחר ואמרת לאחד הניקים שהוא טועה, הבנתי שמוכרח שיש עוד יצירה אמיתית.
הרביעית הייתה נראית לי הכי מוצלחת למען האמת מה2 האחרות.
(אז אם זה הילד שלך יש לו עתיד!. אבל סתם רק בגלל שהצבעים היו לי פשוט יותר נעימים מהקישקושי עיפרון האחרים..:))
אז הנחתי שאולי האיור נעשה ע״י אדם בעל מוגבלויות ואולי לכן הציור נמכר כי יש לו ערך אחר כולשהו.
שמחה לשמוע שמדובר בפעוט ולא זה :).

עכשיו. חוץ מזה , אני רק להגיד משהו. (כן. בכוונה רוסי.)
ברור שיש הרבה יצירות שעין לא תבין ושכל לא יבין על מה מו ולמה(?!)הדבר נמכר ביותר משקל תשעים. (במקרה הטוב.)
לא חלקתי על כך שיש דברים שנראים ממש מגוחכים (אהמ...:rolleyes:).
הבעיה שלי הייתה לפסול או לחלוק על אדם כולשהוא,
שהתכוון להביא ואף מרגיש שהוא הביא לביטוי את רגשותיו
או את מחשבותיו( או אנאערף שלו. ) דרך יצירה כולשהוא,
ובעצם לבוא ולהגיד לו ״ניי, זו לא אומנות״.. (עם מחוות ״הנפת יד של ביטול״)
כי אם מישהו חווה משהו והוא ביטא את זה דרך צבעים או צורות, והוא מסתכל על היצירה ומרגיש את הכל שוב, אז אני לא אבוא ואגיד לו ״ זה קישקוש״ רק בגלל שאני לא רואה או מרגישה משהו.
לא אוהבת לבטל ככה אנשים, במיוחד (ובעיקר בגלל) שמדובר ברגש.
ואומנות- אמיתית, מגיעה עם רגש.
אז אני רואה לנכון להיות זהירה עם זה.

אבל אני מבינה לתיסכולך בנוגע ״לאומנות״ הנ״ל . (רק אחרי שהעלת את הדוגמאות הבנתי על מה בדיוק אתה מדבר.:eek: ואני מודה ש״אומנות״ כזו היא גם לא הטייפקאסט שלי. אז סתם עצה, מה שאני לא אוהבת ואני לא יכולה לשנות אני פשוט לא שמה לי מול העיניים. וממילא זה פחות מרגיז אותי..:cool:).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #80
אז הנחתי שאולי האיור נעשה ע״י אדם בעל מוגבלויות ואולי לכן הציור נמכר כי יש לו ערך אחר כולשהו.
שמחה לשמוע שמדובר בפעוט ולא זה
לפחות העזת לנחש, וגם הסברת מה עבר לך בראש. הרוב העדיפו כנראה לא להסתכן... וזה רק מראה שאי אפשר להבדיל בוודאות, ואולי גם לא קרוב לוודאות, בין ציור מופשט של אומן לבין ציור של ילד קטן.
כמדומני העניין הזה לא שייך בכתיבה. על אף שייתכן שיר עם מילים גבוהות, שלא אומר הרבה. לפחות צריך להיות אומן במילים ספרותיות ולדעת לחבר למשהו לא מנותק לגמרי. מה שילד ודאי לא יכול.
הבעיה שלי הייתה לפסול או לחלוק על אדם כולשהוא,
שהתכוון להביא ואף מרגיש שהוא הביא לביטוי את רגשותיו
או את מחשבותיו( או אנאערף שלו. ) דרך יצירה כולשהוא,
ובעצם לבוא ולהגיד לו ״ניי, זו לא אומנות״.. (עם מחוות ״הנפת יד של ביטול״)
כי אם מישהו חווה משהו והוא ביטא את זה דרך צבעים או צורות, והוא מסתכל על היצירה ומרגיש את הכל שוב, אז אני לא אבוא ואגיד לו ״ זה קישקוש״ רק בגלל שאני לא רואה או מרגישה משהו.
לא אוהבת לבטל ככה אנשים, במיוחד (ובעיקר בגלל) שמדובר ברגש.
ואומנות- אמיתית, מגיעה עם רגש.
אז אני רואה לנכון להיות זהירה עם זה.
נקודה בהחלט מעניינת וראויה לציון. מישהו מרגיש שהיצירה שלו היא ביטוי נאות למה שהוא מרגיש. זה הרי סובייקטיבי. מה שייך לבטל את זה? אם אני לא מתחברת, זה כי אני לא במקום שלו. זה לא אומר עליו כלום.
השאלה אם במקרה כזה, כאשר הוא כמעט היחיד שמרגיש את היצירה שלו, האם יש עניין לתת פרסום ליצירה. בדרך כלל, אם זה אומן ידוע - יפרסמו. אם לא מדובר באומן - לא יפרסמו. אף שמבחינת ההרגשה של ''הבעתי את עצמי'' ביצירה הזו, אין מקום להבחנה בין אומן לכל אדם.
והחלק האומנתי כן מתבטא, כך נראה לי, גם ביכולת של העברת מה שיש בתוכו לאחרים דרך היצירה. הגם שזה לא אמור להיות חד משמעי וברור לכולם. אך ברמה מסוימת של העברה לאנשים אחרים.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה