אני חושב שיש כאן קצת טעות בהבנת ה"מקצוע" שנקרא "קאוצינג" ,
מאמן וקאוצ'ר אינו מטפל כלל!
ראו בויקיפדיה מה כתוב על קאוצינג':
אימון אישי (נקרא גם קואוצ'ינג, מ
אנגלית:
Coaching) הוא תהליך המכוון לסייע לאנשים מתפקדים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים ולשמר
מוטיבציה[1]. היעד של האימון האישי הוא שבתום התהליך המתאמן ירכוש את הכלים הנחוצים להשגת מטרות וכן
ביטחון עצמי ביכולתו להגשימן
[2].
תהליך זה מונחה על ידי
מאמן אישי הנקרא באנגלית "קואץ'" (Coach) ומכונה בעברית לעתים גם קואצ'ר.
האימון האישי הוא
מקצוע חדש יחסית, שעדיין אין לו הסמכה רשמית (unlicensed profession) מבחינת ה
חוק במדינות רבות
[1]. בישראל יש איגודים המכשירים מאמנים אישיים, אך המקצוע לא מוכר מבחינה אקדמית ואין עליו רגולציה ופיקוח
[3]. האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג הכשיר (נכון לשנת 2016) כ-2,500 מאמנים
[4]. מאמנים נוספים הוכשרו בארגונים אחרים, וישנם גם מאמנים שלא עברו הכשרה.
הגדרה
לאימון אישי הגדרות שונות. בהן: סיוע ללקוח ללמוד, מתן תמיכה והכוונה בפיתוח מודעות עצמית, יעילות והגשמה, סיוע בשיפור חוויית החיים והביצועים בתחומים שקובע "המתאמן", טיפוח של מכוונות עצמית ללמידה וצמיחה אישית ועזרה ללקוחות בשיפור הביצועים המקצועיים והאישיים בתחום מסוים או קבוצת כישורים
[5]. ההגדרה של פדרציית האימון הבינלאומית (ICF) היא: "שותפות עם לקוחות בתהליך מעורר מחשבה ויצירתי, אשר מעוררת אותם על מנת למקסם את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם... תהליך האימון עוזר ללקוחות להגדיר ולהשיג מטרות אישיות ומקצועיות במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר מאשר ניתן היה אחרת"
[6].
מאפיינים
האימון האישי מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות והכישורים הקיימים בידי המתאמן תוך התערבות ממוקדת וקצרת מועד המתמקדת בהקניית כלים וחיזוק תכונותיו של המתאמן. כמו כן, שיטה זו אינה מתעכבת על עברו של המתאמן אלא בכאן ועכשיו. ישנם מספר היבטים המשותפים לכל ההגדרות של האימון האישי: הנחת היסוד שלאנשים יש את יכולת מולדת לגדול ולהתפתח, התמקדות במטרות שגובשו מתוך הסכמה הדדית והבנה שמערכת היחסים היא בעלת אופי שוויוני ושיתופי
[1]. תפקידו של המאמן הוא לא לייעץ, אלא לשתף פעולה באופן המאפשר למתאמן להגדיר בעצמו את
צרכיו ומטרותיו
[2]. כמו כן, המאמן רואה את המתאמן כנושא באחריות לנקיטת הפעולות הדרושות להגשמת מטרותיו
[7].
תהליך האימון
האימון האישי הוא יחסים מקצועיים שבהם המאמן עובד עם המתאמן לעידוד
למידה חוויתית ושיפור רמת התפקוד והביצוע, אשר על פי רוב מכוונים להשגת מטרה ספציפית
[1]. דרך שימוש בגישה חוקרת, המאמן שואף להגביר את היכולת של המתאמן לעצור, להרהר ולפתח מטרות
מציאותיות יותר המבוססות על
מודעות עצמית גבוהה יותר אודות הדרך שבה הוא
חושב ו
מתנהג[7][8]. באופן זה האימון האישי מפתח
מיומנויותשל
פתרון בעיות עבור בעיות מעשיות מוגדרות
[9].
האימון האישי עושה שימוש במרכיב
קוגניטיבי כדי לסייע למתאמנים לפתח
מודעות לאופן שבו הם משנים את ההתנהגות שלהם
[2]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל ב
תפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם,
לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם
[7][8]. התשאול המתמיד של המאמן אודות הדרך הטובה ביותר שבה המתאמן יכול להגשים את מטרותיו מעוררת מחשבה ומפתחת אסטרטגיה קוגניטיבית שבסופו של דבר המתאמן יוכל ליישם גם ללא עזרת המאמן
[2].
פנייה לאימון
בדרך כלל, אדם או ארגון שבוחרים להגיע לאימון עושים זאת כאשר קיימת פרשת דרכים, התמודדות עם קושי או צורך לבצע שינוי בדרך החיים, ולעתים קושי להגיע לתוצאות. עם זאת, יש אנשים הבוחרים להתאמן דווקא בעתות של שגשוג ופריחה, כדי לנצל את המומנטום החיובי ולגדול עוד.
שלבי האימון
האימון האישי מורכב ממספר שלבים עיקריים:
- הבהרת הערכים אשר על פיהם הוא מכוון את חייו
- הבנת החסמים המונעים הגעה למטרה
- חשיפת החלומות או החזון של המתאמן
- הגדרת המטרות אשר בהגשמתן מעוניין המתאמן
- גזירת מטרות המשנה מתוך מטרות העל
- הולכת המתאמן אל בניית דרך פעולה
- ליווי יישום דרך הפעולה
הערכת יעילות האימון
תהליך אימון אישי שנחשב ליעיל הוא כזה המביא לידי ביטוי באופן מיטבי את היכולות של המתאמן ומוביל לתוצאות ולהצלחת המתאמן. האדם מביא את יכולותיו לידי ביטוי מיטבי כאשר מאחורי פעולתו עומדת מודעות ל
ערכים שלו, התגייסות למען
חלום שהוא רוצה להגשים או כאשר יש לו אמון ביכולת שלו לבצע זאת. על בסיס זה עושה המאמן שימוש בכלים כמו עידוד, הבאת יכולות למודעות, העלאה ערכים למודעות, קישור בין פעולות ההווה לחזון הפרטי, הבנת חסמים, שימוש בכלי חשיבה תוצאתית, שימוש במשאבים שונים שקיימים כבר בחייו של המתאמן, "השאלת" יכולות מתחום אחד של המתאמן לתחום אחר, כלים מתחום התקשורת הבין אישית, כלים לעבודה רגשית כגון "התמקדות" ו
דמיון מודרך, ועוד.
תחומי אימון
האימון הארגוני-ניהולי הוא מהנפוצים ביותר בתחום
[1]. תחום זה כולל בתמיכה וליווי לבעל עסק והוא נועד לזהות דרכים שבהן ניתן לשפר את יעילות העסק ורווחיותו. באמצעות האימון ניתן לשאוף לשיפור גורמים שונים בעסק כגון קשרי לקוחות, עבודת צוות, קידום מכירות, ניהול זמן, קביעת יעדים ופיתוח אסטרטגיות שיווק לעסק. סוג נוסף הוא אימון לקריירה.
אימון אישי עוסק בתחומים כמו
יחסים בין אישיים,
יצירתיות, תושיה, ניהול זמן, ביטחון עצמי ו
תכנון[1].
ישנו גם אימון למאמן (Supervision).
גישות אימון שונות
מקצוע האימון צמח מחוץ לאקדמיה במקומות שונים בעולם, ואין בנמצא תורה מוסכמת על התאוריה של אימון, כמו גם על עצם הגדרתו או הבחנתו מתחומים קרובים כטיפול וייעוץ. הגישות השונות באימון מסתמכות על תפיסות עולם ותחומי ידע שונים בתכלית. ניתן לחלק את עולם האימון בישראל למספר אסכולות עיקריות:
- גישה פסיכולוגית - תהליך האימון משתמש בשפה פסיכולוגית והתהליך מאופיין באווירה רגשית.
- גישה תוצאתית - האימון מתקיים בתוצאות מדידות בלבד. זוהי גישה מטריאליסטית שעוסקת בעיקר בהצבת מטרות ותכנון פעולות.
- גישה רוחנית - האימון משתמש בשפת הניו-אייג'. יש אמונה בכוחות רוחניים של האדם וברוחניות בכלל, שימוש בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.
- גישה יהודית - אימון על בסיס השפה והמושגים של היהדות עם דגש על תוצאות מתוך התאמה לעולם הערכים הפנימי.
- גישה טרנספורמטיבית - מטרת תהליך האימון היא יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות. במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון:NLP ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).
- גישה אשר ממוקדת בזיהוי ובחירת סט הערכים המובילים ותרגומם להתנהלות.
כלים נפוצים הנרכשים באימון אישי
המאמן עשוי לאמן את המתאמן וללמד אותו לאמן את עצמו באמצעות הכלים הבאים המבוססים באימונים ההולכים על פי הגישות הפסיכולוגיות, היהודיות, הרוחניות והטרנספורמטיביות
[9]:
אמפתיה
כמו בטיפולים פסיכולוגיים, בהם אמפתיה היא כלי מרכזי של הפסיכולוג
[10], המאמן משתמש באמפתיה ליצירת כימיה ושיתוף פעולה בינו לבין המתאמן, ומאמן את המתאמן לעשות את אותו הדבר עם אחרים
[11], וגם עם עצמו - וכך לקבוע את ערכיו, מטרותיו וחזונו.
ריסון כעס
זהו כלי שמתאמן לומד כשמטרותיו הם שיפור יחסיו עם אנשים מסוימים עליהם הוא כועס, או כרוכות בכך
[12]. המאמן מעודד את המתאמן ליצור נרטיב המבטא את מהות כעסו של המתאמן על מישהו אחר, ולשנות את הפרשנות שלו להתנהגות של האדם האחר כדי שיוכל לראות אותו באור חיובי, על ידי כך שהמאמן שואל את המתאמן 4 שאלות:
- למה לדעתך הוא עושה את זה?
- האם זו עובדה או פרשנות?
- מה הפרשנות האלטרנטיבית?
- עד מתי אתה מתכוון להרוס לעצמך את החיים ולהמשיך לא לשנות פרשנות?
שיטה זו עבור ריסון כעס בקואוצ'ינג מבוססת על
מודל אפר"ת.
חשיבה יצירתית
המאמן מלמד את המתאמן מגוון גישות לפתרון בעיות
[13].
לקיחת אחריות
מכיוון שכל תחום הקואוצ'ינג מבוסס (בין היתר) על ההנחה שלכל אדם יש בחירה חופשית במידה מסוימת, המאמן מעודד את המתאמן למקד את מחשבותיו בדברים שיש לו יכולת להשפיע עליהם במקום להפך, דהיינו לחשוב ב
פרואקטיביות במקום בריאקטיביות על כל דבר
[14]. בין היתר זה נעשה על ידי כך שהמאמנים מציעים למתאמנים לבצע שינויים פשוטים בחייהם, כמו שינוי האנשים בהם הם בוחרים להקיף את עצמם
[15].
הנושאים החמים
