התייעצות אוכל גרוע בישיבה-לא גזירת הכתוב

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
חלק מהעניין הוא גם הקיבעון וחוסר ההתייעלות שלצערי נראה שאינם קיימים ברמת מנהלי הישיבות, ובוודאי אצל הטבחים.
השיח עם הצוות הרוחני מתאפיין הרבה פעמים [לפחות בישיבות שלמדתי] בהסטת הדיון למחוזות של 'עולם הזה', ו'בזמננו אכלו לחם ושוקולד למריחה'.
נראה שהצוות הרוחני סבור שזה לא דבר כ"כ חשוב בחיי הבחורים. וזו טעות גמורה!.
ידוע לי על ישיבה מהטובות ביותר.
כשהתלוננו הבחורים על האוכל, ראש הישיבה [מחשובי ראשי הישיבות שליט"א] התייחס במלוא הרצינות ובשום אופן לא אמר 'עולם הזה'.
כמדומני ראש הישיבה בעצמו לא ידע מכך בעצמו, כי הוא היה אוכל רק כמה פרוסות לחם ואולי גם לבן...

ר' נתן צבי פינקל זצ"ל מאוד דאג שיהיה אוכל ממש טוב בישיבה [איני יודע מה המצב כיום וכנראה גם בסדר].
מהיכן שראשי הישיבות מזלזלים בכך ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
הייתי רוצה קצת לעשות סדר בנידון.
ראשית מחקרית בשלבי הגדילה של האדם בין גילאי ה14 ל30 שהאדם מתפתח, הוא צורך כמות רבה יותר של אוכל יחסית לשאר הגילאים, וכמובן שגבר אוכל יותר מאשה.
חוץ מזה אפשר גם לבדוק את זה מחקרית, שאדם שעוסק בדברים של שכל כגון דברי תורה, שזה מצריך מאמץ מחשבתי, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות בפילוסופיה, ובהגות המחשבה, הוא צורך כמות של אוכל כפולה מאשר פעילות גופנית.
בתור בחור ישיבה, שגם עבר ישיבה, וביקר ומבקר אצל מכריו וידידיו בעולם הישיבות, הדבר חוזר על עצמו ברוב הישיבות, נגיד כשמחלקים שניצלים נותנים לכל בחור שניצל אחד בלבד, ולפעמים מניחים אחד נוסף מיותר בכל מגש כך שבשולחן שיושבים ששה אנשים כ"א מקבל שניצל ושישית "האם זה משביע"???
וכמובן בחומרי הגלם הזולים כמו אורז, קוסקוס, ופירה. (שהגב זה אבקת פירה וזורקים לשם תפו"א אחד חצי מבושל חצי מעוך כדי שתחשוב שזה טבעי) בכל המוצרים הנ"ל, הישיבות שמים כפול וטוענים לך הנה שמנו בשפע, אבל זה לא נכון כי אם מה אני יאכל את האורז או הקוסקוס זה יבש, כשזה נאכל לבד ואם ישימו לך מרק ירקות ביחד אם הקוסקוס, אז קודם כל המרק מבושל באופן כזה ששום מוצר מהירקות שם לא מקולף, אתה אוכל את הקליפות של החומוס, וכמובן שרק בעשר דקות הראשונות האוכל חם, ואולי יש מיותרים מהמנה העיקרית, אז חלק גדול של הבחורים שועט לאוכל כסוס במלחמה, וכל האחרונים מגיעים לזירת קרב, ולפעמים גם לא נשאר להם כי לקחו להם....
וחוץ מזה המושגים של שמן ותבלינים, חוגגים מהסיבה הפשוטה כיוון שהטבח לא יעוף מהתפקיד שלו אם האוכל בכמות שמן מטורפת, או שהוא התבלבל בתבלין, או שלא יצא אפוי מספיק, או מבושל יותר מידי ושרוף, לכן אין לו בקרת איכות ואין מתכון מסודר "וזורקים " את המוצרים לסיר ומה שיוצא יוצא.
ועוד שלל דברים ופרטים שהמתבונן באמת יראה שבכל דבר שקשור לגשמיות, כגון חדרים ואוכל, בעולם הישיבות, וזה מחלחל לציבוריות החרדית, מזלזלים. כי זה "עולם הזה". ומי שאיכפת לו קצת, כנראה חסר לו ביראת שמים...
ולכן הבחורים רגילים שהדברים מזולזלים, לכן הם רואים גם את הדברים שיוצאים טוב בצורה שלילית וד"ל.
ולכן העבודה צריכה להיות שורשית, ולא מן השפה ולחוץ.
קצת פרופורציות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
ופוניבז' תוכיח שיש להם כסף כמו מים שחצי מב"ב ואשדוד שלהם כולל ביה"ח וכו' והאוכל פשוט זוועה,.
אל תביא ראיה מפוניבז'
שם יש מין חוזה בין הבחורים לישיבה: אין לנו דרישות ממכם, ואין לכם ציפיות מאתנו.
דו צדדי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
שם יש מין חוזה בין הבחורים לישיבה: אין לנו דרישות ממכם, ואין לכם ציפיות מאתנו.
הדרישות לבחורים בפוניביז לא באות מהישיבה אלא מעצמם
המאמץ שדורש הלימוד בישיבה מבחינת הריכוז ושעות הלימוד הם עצומים
למה שבפוניביז יגישו כזה אוכל דוחה??
הבן שלי אומר שבחורים לוקחים מושטים מהמטבח שוטפים אותם (!!!) ומכינים אותם שוב בחדר.
נשמע לכם הגיוני???
כמויות של אוכל מגעיל נזרק כל יום. לא אכפת לאף אחד??
לא בודקים למה זה הולך לפח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
הדרישות לבחורים בפוניביז לא באות מהישיבה אלא מעצמם
המאמץ שדורש הלימוד בישיבה מבחינת הריכוז ושעות הלימוד הם עצומים
למה שבפוניביז יגישו כזה אוכל דוחה??
הבן שלי אומר שבחורים לוקחים מושטים מהמטבח שוטפים אותם (!!!) ומכינים אותם שוב בחדר.
נשמע לכם הגיוני???
כמויות של אוכל מגעיל נזרק כל יום. לא אכפת לאף אחד??
לא בודקים למה זה הולך לפח?
א. למדתי שם, מוכר.
ב. לא שומעים שם אף תלונה על האוכל. אולי הבחורים מתלוננים להורים ולא לחברים.
ונכון, אני למדתי שם, ובשנותיי האחרונות בישיבה לא דרכתי אפילו פעם אחת בחדר אוכל.
ולמרות זאת - לא מדברים על זה, בגלל החוזה הבלתי רשמי האמור.
הבחורים לא מתלוננים על הישיבה והישיבה לא מתלוננת על הבחורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
התקשר אלי בחור וביקש שאם יש לי מעשרות מיותרים שאני יתן לו
שאלתי אותו מה הוא יעשה עם זה והוא ענה: נקנה משהו לאכול.
מה? = לפעמים אין מה לאכול בחדר אוכל אז אנחנו קונים פיצה
אמרתי לו: אני אוכל בבית לחם עם גבינה ועגבניה, ואני ישלם לך מעשרות שתלך לאכול פיצה?

הבחורים מוצאים פורקן באכול המענין, לא בגלל הטעם
הטשולנט של הישיבה זה אחד הדברים , ולא סתם בחורים גונבים ממנו
אבל כל זמן שאין קילו בשר לכל בחור, הם תמיד ישארו עם הרגשת חסר
ואווו איזה הקצנות
חבל שמוציאים כאן דברים מהקשרם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אכלת שניצל במיר?
אכלתי במשך שנה, וכן, תתלונן כמה שאתה רוצה, בשום חתונה שהייתי לא היה שניצל שהתקרב לזה.
אבל זה לא העניין, העניין הוא שישיבות, כולם, מכינים אוכל סבבה. ואני אומר את זה ממקום של אחד שמבשל שלוש ארוחות בחדר כי אני לא מסוגל להסתכל על זה. אבל זה לא כי זה לא טוב, זה כי אני אנין במיוחד.
ולא, אני לא צריך שתסכים איתי, ולא שתתחיל לאהוב.
אני רק יסביר לאימהות הלחוצות שנכנסות לפה וחושבות שאשכרה אין מה לאכול בישיבות.
אז זה עובד ככה.
בחורים, צריכים שלוש דברים בשביל לחיות. אוכל, מים, ומשהו להתלונן עליו.
ולכן, הבחורים שלומדים, מתלוננים על המזגן בבית מדרש, על הספסלים הישנים, ועל המגיד שיעור.
אבל, יש בחורים שאין להם מושג איך נראה הבית מדרש, הם כל היום על המחשב, חוץ מהארוחות.
אז מה שנשאר להם, זה להתלונן במחשב על הארוחות.
ומעשה שהיה בבחור שהתלונן על האוכל בישיבתנו בצורה בלתי נסבלת, התקשר המשגיח לביתו וביקש את אימו, מה אתם אוכלים היום? הוא שאל. התשובה הייתה כמה רמות מתחת לארוחת הישיבה באותו יום.
אצלינו יש.... מה את חושבת על זה? המשיך המשגיח, והאמא נתנה את דעתה.
מאז, יש לציין, הבחור מתלונן רק על דברים אחרים.
כמובן, שיש ישיבה אחת, לא משנה איזה, שבה האוכל נורא. אלא שבחורים באותה ישיבה, לא אמורים לדעת מה זה אינטרנט, אז יועילו המתלוננים, אם אכן נפלו הם על ישיבה שבאמת אין אוכל, לעבור ישיבה, או לפחות להתלונן באפיקים המקובלים באותה ישיבה.
בכל מקרה, זה היה רק בשביל ההורים, אם אתם מצד הבחורים, אין צורך להתייחס, אין צורך להגיב.
תמשיכו להתלונן כי מזה חייכם.
רק בקשה אחת, לא ללכלך על האוכל של מיר. הוא טוב בכל קנה מידה, ואלפי אברכים אוכלים אותו לפני שהם יוצאים הביתה, לא רק כדי לחסוך כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
הבן שלי, מתחילת השנה כל יום אותה ארוחת בוקר!
אגב, אם תעשי רשימה של הארוחות בוקר שלך בשנה האחרונה, או של בעלך לכל הפחות, תגלי שרוב העולם, חוץ מנשים בדיאטה, אוכלים ארוחת בוקר.
ולא רק זה, הבחורים שיוצאים לקנות, כי נמאס האוכל של הישיבה, גם הם קונים כל יום אותו דבר בדיוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני בכלל לא בטוח שהמשגיח הוא זה שאחראי ואמור לדאוג על האוכל של הבחורים
המשגיח אמור לדאוג לרוחניות של הבחורים
מי שזה מתפקידו לדאוג לגשמיות בישיבה הוא המנהל או ראש הישיבה שהוא כנראה הבעלים של הישיבה
אני זוכר שהמשגיח שלי היה מגיע לחדר אוכל
לבדוק את האוכל
ואחרי זה היה נותן למנהל הישיבה הדרכה על אוכל....
ואם לא עזר דיבר והתלונן גם לראש הישיבה
והסביר שהוא בתור משגיח צריך לדאוג גם לזה

אחרי כמה שנים המשגיח פתח ישיבה
ונתן לבחורים כמו שהוא חושב
לדוגמא שוקולדים חופשי בסדר א
חשבון פתוח במכולת שהבחורים יקנו לבד מה שהם חושבים שהם צריכים ......
שכר בנין ב40000 ש"ח לחודש ל30 בחורים בשביל לתת תנאי פנימה טובים
לא רשם לדתות שלא להלחיץ את הבחורים מביקורת של הדתות

אחרי בערך שנה הגיע לחובות של 1000000 ש"ח

אז הוא התקשר למנהל הישיבה שבא היה משגיח
ואמר לו שהוא מבין אתו ......
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
ידוע לי על ישיבה מהטובות ביותר.
כשהתלוננו הבחורים על האוכל, ראש הישיבה [מחשובי ראשי הישיבות שליט"א] התייחס במלוא הרצינות ובשום אופן לא אמר 'עולם הזה'.
כמדומני ראש הישיבה בעצמו לא ידע מכך בעצמו, כי הוא היה אוכל רק כמה פרוסות לחם ואולי גם לבן...

ר' נתן צבי פינקל זצ"ל מאוד דאג שיהיה אוכל ממש טוב בישיבה [איני יודע מה המצב כיום וכנראה גם בסדר].
מהיכן שראשי הישיבות מזלזלים בכך ?
וכשאותו "חיים כריות" גרם לזה שלא יהיה בישיבה יותר כריות ודגנים בארוחת בוקר
ר' נתן צבי פשוט אמר שהוא לא סולח לו!!!
חיים כריות זה ההוא שהילדים שלו היו מגיעים לקחת מהחדר אוכל את המטעמים הנ"ל ואז הבחורים היו מסלקים אותם, והם כמובן הלכו לאבא שלהם שיקנה להם גם ולא היה לו כסף לזה. אז הוא הלך לאחד מגדו"י להתלונן על זה והגדול הנ"ל קרא לר' נתן צבי ואמר לו להפסיק את זה (לא משנה למה- אם הוא אמר - זה מה שעשו! אבל זה לא הנקודה, הנקודה היא שר' נתן צבי ממש כאב לו על זה שהוא לא יוכל לפנק את הבחורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כידוע מצב האוכל בעולם הישיבות נמצא בדיוטה תחתונה, אין בחור ישיבה כמעט שלא סובל מזה באופן יום יומי . ההורים ג"כ סובלים מכך כואב להם שהבן ילך לישון רעב , אבל גם להם אין אופציה לתת יותר מכמה מאות ש"ח בחודש לאוכל, וכידוע אין הקומץ משביע את הארי.
אבל אולי פשוט אפשר לשנות את זה מהשורש? כי הרי חלק נרחב מהבעיה נמצא בכך שבמטבח הישיבה עומד בדר"כ איזה ערבי ,רוסי, רומני,
אריתראי וכדומה שהצד השווה שבהם שאינם מבני ברית ,ושאינם יודעים להכין אוכל, ושאין להם שום ענין שיצא אוכל טוב.
ותכלס הם מבחינתם צודקים הם מקבלים משכורת מינימום על עבודה קשה ,ואין להם שום דחף להתאמץ ולהביא תוצאות טובות יותר כמו למשל להכין את השניצלים עובר לאכילתן ולא שבועיים לפני ולבנתיים לזרוק למקפיא, או למשל להבין שאם תשפוך על הדג ים שמן וצ'ילי לא יהפוך אותו לערב לחך בצורה מיוחדת, (עוד דוגמאות תוכלו למצוא אצל הבחורים שלכם)
ולכן אולי הפתרון הוא להוסיף עוד 5000 ש"ח לטבח קצת יותר מוצלח, ואם הישיבה לא מסוגלת או לא מוכנה להוסיף את זה, אני מאמין שכל הורה ישמח להוסיף 20 ש"ח לאלפיה שהוא משלם אם הוא יודע שבזכות זה יהיה לבן שלו אוכל יותר טוב, ואוטומטית זה יוריד משמעותית את הכסף שהבחור צריך לשלם בפיצריות וכדו'.
מה דעתכם יעבוד? יש לכן פתרונות אחרים? אשמח לשמוע.
קראתי רק את ההודעה שלך וטרם עברתי על התגובות הנוספות
אבל כמנהל ישיבה גדולה חשובה בירושלים עם כ- 400 תלמידים כ"י בע"ה
אנחנו מעסיקים טבח אנ"ש על מלא (חסיד יר"ש) שלמד מספר קורסים במטבח
והעוזר שלו חסיד ברסלב בפיקוח צמוד של משגיח כשרות מוסמך ויר"ש
ויש להם רק אריתראי אחד שמנקה את המטבח ושוטף כלים וכו'...
והם מכינים את האוכל מכל הלב ואף מסתובבים פעמיים או יותר בשבוע
בחדר האוכל כדי לשמוע את הבחורים הן לשמוע פרגונים והן לשמוע הערות ע"מ להשתפר
וההם משתכרים כהוגן כדי שיתנו את כל מה שהם יכולים והם נותנים
אבל לרצות 400 תלמידים והוריהם זה משימה לא קלה בכלל
ולמרות כל הקשיים בשנים האחרונות השתדלנו לא לקצץ באיכות ובכמות
אך השבוע ישבנו לדיון על קיצוץ מסויים באיכות ובכמות האוכל
לא מבחינת הבישול והתיבלון, אלא על חומרי גלם שונים
במקום כרעיים לשלב גם כנפיים, בורקס במקום משהו אחר מהתפריט
בארוחות ערב ובוקר מחליפים מתנובה לטרה שזולה במעט
חד פעמי פשוט יותר וכמויות יותר מדוייקות מבעבר שנזרק כ- 15% מהאוכל
בשר 7 או 10 בצולנט במקום בשר 8, להפחית סלט בסעודות השבת
ובצולנט של ליל שישי להוריד את העופות או הבשר שהיה ורק פרווה
אין לנו ברירה אחרת כי התקצוב של המדינה פחת בכ- 150.000 ש"ח
וראשי הישיבה לא מצליחים לצמצם את הפער שגם כך היה קשה
התרומות אף מעט פחתו בתקופת המלחמה
וכל המזון התייקר לאחרונה באחוזים ניכרים (וכן מחיר החשמל)
ואנחנו לא מעונינים ליפול על ההורים ולהעלות את שכר הלימוד
ולפני כל החלטה אנחנו מתייעצים עם רבני הישיבה
והלב נקרע עם כל החלטה כזו לכאן או לכאן
אבל אם אנחנו רוצים שהישיבה תמשיך אז זו הדרך לפעול
הלוואי והיה אפשר אחרת, אשמח לשמוע פתרונות מחוץ לקופסא
אבל היה חשוב לי שתבינו גם את הצד השני
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אנחנו מעסיקים טבח אנ"ש על מלא (חסיד יר"ש) שלמד מספר קורסים במטבח
לדעתי זה מקור כל הבעיות במטבח (בלי קשר לתקציב שזה לא התחום שלי)
מטבח שמכין 400 מנות לארוחה צריך הרבה יותר שטבח של כמה קורסים..

יש שף חרדי פורץ דרך שמנסה להסביר וללמד צעירים לנהל מטבחים גדולים אבל כמו תמיד מנסים להכשיל אותו כי ''לא מתאים לאברך צעיר ללמוד ולעבוד במטבח כמקצוען''
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
1. לא ביקשו קורות חיים על נושא הבישול אבל כן היה לי ניסיון במטבח מוסדי שעבדתי שם בעבר, וכן מעוד מטבחים שעבדתי בהם, באתי לעבוד בישיבה בתחום אחר לגמרי וכשחיפשו מישהו שיכין פנו אלי אם אני מוכן לקחת את זה עשו לי תקופת ניסיון אבל חשוב לציין שזו הייתה ישיבה קיבוץ שמנתה קרוב ל40 פיות ולא סדר גודל מוסדי של כמה מאות
2. הייתי אחראי על ארוחת צהרים וערב בלבד, בוקר ושבת היה אנשים אחרים אחראים, לגבי קיום כן היה אפשר להתקיים מזה רק לציין כמו שציינתי בוקר ושבת וחגים לא היו באחריותי, איכות החיים הייתה נורמלית, לגמרי.
3 אישה זה לא ראיה רוב הנשים לא נמצאות במסגרות כמו ישיבה עם שינה ואכילה ביום יום במוסד הלימודים יש מקומות מעטים שכן יש את זה, אבל אומנם לא שאלתי את אשתי אבל נראה לי שזה היה מספק אותה
4. כן למנהל הישיבה, הגרסה שלי לא תמיד התקבלה, וגם כשהייתי מכין אוכל טוב מבחינתי היו פעמים שהגיע אלי המנהל והעיר על כך, לעיתים נדירות היו פספוסים כמו שציינתי והיו גערות מצד מנהלי הישיבה אבל זה לא קרה הרבה, מאוד השתדלתי שכולם ייהנו ולעשות את מלאכתי נאמנה, ולדעתי נושא האוכל היה ממש חשוב למנהלי הישיבה והם היו משקיעים בזה המון מחשבה כסף וזמן
לדעתי היית במקום מעולה.
המקרים אותם היכרתי (בכמה ישיבות) היו אחרים בתכלית.
הטבחים היו חסרי ניסיון, והאווירה הכללית הייתה שהם יכולים לשים עץ במקום אוכל ואף אחד לא יעיר להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אכלתי במשך שנה, וכן, תתלונן כמה שאתה רוצה, בשום חתונה שהייתי לא היה שניצל שהתקרב לזה.
אבל זה לא העניין, העניין הוא שישיבות, כולם, מכינים אוכל סבבה. ואני אומר את זה ממקום של אחד שמבשל שלוש ארוחות בחדר כי אני לא מסוגל להסתכל על זה. אבל זה לא כי זה לא טוב, זה כי אני אנין במיוחד.
ולא, אני לא צריך שתסכים איתי, ולא שתתחיל לאהוב.
אני רק יסביר לאימהות הלחוצות שנכנסות לפה וחושבות שאשכרה אין מה לאכול בישיבות.
אז זה עובד ככה.
בחורים, צריכים שלוש דברים בשביל לחיות. אוכל, מים, ומשהו להתלונן עליו.
ולכן, הבחורים שלומדים, מתלוננים על המזגן בבית מדרש, על הספסלים הישנים, ועל המגיד שיעור.
אבל, יש בחורים שאין להם מושג איך נראה הבית מדרש, הם כל היום על המחשב, חוץ מהארוחות.
אז מה שנשאר להם, זה להתלונן במחשב על הארוחות.
ומעשה שהיה בבחור שהתלונן על האוכל בישיבתנו בצורה בלתי נסבלת, התקשר המשגיח לביתו וביקש את אימו, מה אתם אוכלים היום? הוא שאל. התשובה הייתה כמה רמות מתחת לארוחת הישיבה באותו יום.
אצלינו יש.... מה את חושבת על זה? המשיך המשגיח, והאמא נתנה את דעתה.
מאז, יש לציין, הבחור מתלונן רק על דברים אחרים.
כמובן, שיש ישיבה אחת, לא משנה איזה, שבה האוכל נורא. אלא שבחורים באותה ישיבה, לא אמורים לדעת מה זה אינטרנט, אז יועילו המתלוננים, אם אכן נפלו הם על ישיבה שבאמת אין אוכל, לעבור ישיבה, או לפחות להתלונן באפיקים המקובלים באותה ישיבה.
בכל מקרה, זה היה רק בשביל ההורים, אם אתם מצד הבחורים, אין צורך להתייחס, אין צורך להגיב.
תמשיכו להתלונן כי מזה חייכם.
רק בקשה אחת, לא ללכלך על האוכל של מיר. הוא טוב בכל קנה מידה, ואלפי אברכים אוכלים אותו לפני שהם יוצאים הביתה, לא רק כדי לחסוך כסף.
בתור בחור שהכין לעצמו אוכל בחדר, אני מעריך שאין לך את הכלים להבין מי שהאוכל היחיד שלו מורכב מהתפריט שמגישים בישיבה.
והמשפט על כך שבחורים צריכים משהו להתלונן עליו - זו הכפשה, איך בדיוק תוכל לקבוע האם תלונה מוצדקת או לא - אחרי משפט כזה שמעקר מלכתחילה את זכות התגובה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לדעתי זה מקור כל הבעיות במטבח (בלי קשר לתקציב שזה לא התחום שלי)
מטבח שמכין 400 מנות לארוחה צריך הרבה יותר שטבח של כמה קורסים..
למה, מי מאיתנו למדה קורס בישול בכלל?
וב"ה מבשלים גם בכמויות גדולות לפעמים, וגם שמחות ב"ה והכל מעולה
כי אכפת לנו שיהיה טעים!!
ואם שכחנו מלח באורז אנחנו אוכלות את הלב
ואם לא אהבו את התוספת והיא הלכה לפח זה כואב לנו
אבל כשהטבח נמצא בתפקיד הזה בלי שום ידע, ובלי שום רצון לבשל טוב רק כדי לסמן V
ולאף אחד מההנהלה לא אכפת מה הוא עושה ואיך האוכל יוצא לו - המצב נראה כמו שהוא.
וחבל!!

אולי באמת צריך שבכל ישיבה אחד מהצוות יסתובב בחדר האוכל מידי יום ויראה מה הבחורים אוכלים (לא דורשת לטעום)
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אני זוכר שהמשגיח שלי היה מגיע לחדר אוכל
לבדוק את האוכל
ואחרי זה היה נותן למנהל הישיבה הדרכה על אוכל....
ואם לא עזר דיבר והתלונן גם לראש הישיבה
והסביר שהוא בתור משגיח צריך לדאוג גם לזה

אחרי כמה שנים המשגיח פתח ישיבה
ונתן לבחורים כמו שהוא חושב
לדוגמא שוקולדים חופשי בסדר א
חשבון פתוח במכולת שהבחורים יקנו לבד מה שהם חושבים שהם צריכים ......
שכר בנין ב40000 ש"ח לחודש ל30 בחורים בשביל לתת תנאי פנימה טובים
לא רשם לדתות שלא להלחיץ את הבחורים מביקורת של הדתות

אחרי בערך שנה הגיע לחובות של 1000000 ש"ח

אז הוא התקשר למנהל הישיבה שבא היה משגיח
ואמר לו שהוא מבין אתו ......
אז זה משגיח נדיר
אצלינו המשגיח מעולם לא דרך בחדר אוכל, ולעומת זאת ראש הישיבה ואשתו (בעיקר) היו מסתובבים הרבה במטבח ורואים כל מה שמכינים ובאמת היה אצלינו אוכל פשוט אבל ממש טעים, ולא שמעתי כל כך תלונות על האוכל מהחברים שלי
כן היו ימים שאני זוכר שבארוחת ערב על אף שזה היה טעים, אבל חלק מהבחורים לא באו
ארוחת צהרים תמיד הייתה מלאה
הה פעם אחת שבאמת לא היה אכיל, וגם הבחורים שלא בררניים בכלל, לא נגוע באוכל, ואז כמה בחורים לקחו תבנית גדולה ושמו את כל האוכל שנשאר שאף אחד לא נגע, בחדר מלמדים ויום למחרת נהיה רעש גדול מזה
אצלנו אני זוכר שעשו קיצוצים יום אחד אבל שמעתי שרה"י אמר שבאוכל של הבחורים לא נוגעים !
אז קיצצו בדברים אחרים שהיו הכרחיים אבל לא ממש נצרכו אבל נוגעים במישרין בבחורים
 
למה, מי מאיתנו למדה קורס בישול בכלל?
וב"ה מבשלים גם בכמויות גדולות לפעמים, וגם שמחות ב"ה והכל מעולה
כי אכפת לנו שיהיה טעים!!
ואם שכחנו מלח באורז אנחנו אוכלות את הלב
ואם לא אהבו את התוספת והיא הלכה לפח זה כואב לנו
אבל כשהטבח נמצא בתפקיד הזה בלי שום ידע, ובלי שום רצון לבשל טוב רק כדי לסמן V
ולאף אחד מההנהלה לא אכפת מה הוא עושה ואיך האוכל יוצא לו - המצב נראה כמו שהוא.
וחבל!!

אולי באמת צריך שבכל ישיבה אחד מהצוות יסתובב בחדר האוכל מידי יום ויראה מה הבחורים אוכלים (לא דורשת לטעום)
מי שלא מבינה מה ההבדל בין מטבח ביתי למטבח מוסדי לא תבין את ההסבר שלי
איש צוות אנין טעם ככל שיהיה לא מבין כלום בתחום הזה
אצלנו לקחו יעוץ חדש פעמי מתזונאית מוסדית ומאז גם האוכל המוגש בריא יותר הוצאות המזון ירדו והסועדים מרוצים שזה הכי חשוב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה