שיתוף - לביקורת אופק - דרכו של לוחם

[RIVKA W]

זה טוב!!!!
רק שלקחו לי כמה שורות להבין מי זה זאב >_<

 

[חני גרשון]

הקטע יפה מאד. התקשיתי להאמין לשורות האלה. היה פעמיים במטווח, הספיק ללמוד את אופן השימוש ומאז מעולם לא החטיא? מתי - בפעם השניה? ממה שידוע לי זו חתיכת אומנות לירות בחץ וקשת...

מנסיון, אני יודעת...
דבר ראשון, יש לו ניסיון מהבית. וכתבתי במפורש - אחרי שקלט איך להשתמש... זה אומר גם ללמוד לכוון. דבר שני, אם יש לך ידע בפיזיקה ואתה מצליח לתרגם את זה למעשה - אז בטח, אפשרי.
לא אמרתי קלע כל פעם למרכז, אבל הצליח לצלוף כל פעם לדף...
גם משהו.
אני, למשל, הצלחתי כשזה היה קרוב. אז אמרתי ניתן לו משהו קצת יותר מורכב, הצלחה קצת יותר משמעותית
אבל אני מבינה שכשעושים את הגיבורים למידי מוצלחים במשהו, זה נשמע לא אמין.
אז גם אם זה הגיוני, אז טעיתי. הייתי אמורה לעשות אותו יותר אנושי...

 

[ת.עקבי]

מנסיון, אני יודעת...
דבר ראשון, יש לו ניסיון מהבית. וכתבתי במפורש - אחרי שקלט איך להשתמש... זה אומר גם ללמוד לכוון. דבר שני, אם יש לך ידע בפיזיקה ואתה מצליח לתרגם את זה למעשה - אז בטח, אפשרי.
לא אמרתי קלע כל פעם למרכז, אבל הצליח לצלוף כל פעם לדף...
גם משהו.
אני, למשל, הצלחתי כשזה היה קרוב. אז אמרתי ניתן לו משהו קצת יותר מורכב, הצלחה קצת יותר משמעותית

אני יותר כיוונתי למספר הביקורים שלו. משתמע שלפני שביקר במטווח - לא נגע בקשת, הרי כתוב בפירוש: "אחרי שהוא קלט איך משתמשים בקשת" - משמע מכאן שלמד במטווח איך משתמשים בקשת.
חושבת שאם תשני את המשפט: "היית אצלנו פעמיים, לא?" ל: "היית אצלנו כמה פעמים, לא?" ישמע כבר יותר הגיוני. מי שירצה - יחשוב שמדובר על הפעם השניה, מי שרוצה - על הפעם האלף...

אבל אני מבינה שכשעושים את הגיבורים למידי מוצלחים במשהו, זה נשמע לא אמין.
אז גם אם זה הגיוני, אז טעיתי. הייתי אמורה לעשות אותו יותר אנושי...

אישית אני לא אוהבת סופרמנים בספרים שהם לא פנטזיה, אבל הציבור דווקא כן אוהב, ראי ערך אייל גלבוע... בסופו של דבר זו בחירה שלך למה להפוך את הגיבור ועד כמה, חושבת שזה היה טיפונת מוקצן ושינוי קטן יעשה את ההבדל. כמובן - החלטה שלך

 

[חני גרשון]

חושבת שאם תשני את המשפט: "היית אצלנו פעמיים, לא?" ל: "היית אצלנו כמה פעמים, לא?" ישמע כבר יותר הגיוני. מי שירצה - יחשוב שמדובר על הפעם השניה, מי שרוצה - על הפעם האלף...

רעיון מעולה!!

אישית אני לא אוהבת סופרמנים בספרים שהם לא פנטזיה, אבל הציבור דווקא כן אוהב, ראי ערך אייל גלבוע...

נראה לי שכבר דיברנו על איכות ספרים וכדו'...
כן. נכון. הציבור אוהב. אבל אם נכתוב כל מה שהציבור אוהב, אזי ספרים רדודים יתקבלו בקרב המון העם בשמחה.
אני חושבת שהיעד צריך להיות לקוראים האינטליגנטים. לאלו שידעו [ובושות, כי זאת דוגמא אמיתית מספר אמיתי!] שלא אכלו תפוחי אדמה בארץ ישראל בזמן בית המקדש. פשוט לא. לפחות לפחות - לא המון העם.
עם מלכים אני לא מתחילה.

 

[פניני ריין]

ממש מצטערת, @פניני ריין , אבל התקשיתי להבין את עומק תגובתך....

הפסדת שלא היית כאן בזמן.

הצטרפתי לדעה של @debugger. עמית נשמע בחור מעניין, אבל אופק מסתכל עליו בתור קוץ חנון, (ובכללי מפגין בוז לכל חנון שעובר במקרה בסיפור), וחבל.

ההצעה שלי הגיעה עבורכם... אני כותבת על התהליך של אופק, וזאת המטרה שלי כרגע....

לדעתי, בסיפור בנוי היטב- גם לדמויות הרקע אמורה להיות אישיות באופי קצת יותר עבה משל קלף.
את כותבת על התהליך של אופק, אני מתארת לעצמי שהוא יהיה כמו שהדוד שלו אמר "באגוז יעשו ממך בן אדם". או בקצרה, שהוא יתבגר.
בעולם הגיוני, גם עמית אמור להשתנות, ולא להישאר כל השנים האלה בתפקידו המקורי- החנון שמבלה בספריה את עיקר זמנו, ובשאר הזמן- מנסה לעקוץ את אופק ולא ממש מצליח.
ולהשאיר את דמויות המשנה והרקע בסיפור קפואות, באותו תפקוד מול הגיבור- זה רדוד לדעתי.

אלף, היחס של אופק אליו חייב להשתנות כחלק מתהליך ההתבגרות שלו. אין מצב שלא.
בית, יהיה מאד יפה לראות, בגיחות של אופק הביתה, איך מפעם לפעם עמית הופך בנוי יותר ויציב יותר.

אם תתני לי לנסות לתמצת את הרושם שקיבלתי עד כה, היחסים בין האחים לא בריאים מדי. אופק מצידו מזלזל בעמית, ועמית קולט את הזלזול הזה. הוא עדיין לא מספיק גדול בשביל לומר לעצמו 'אוקיי, אח שלי שונה ממני, אבל זה שהוא לא מכבד אותי זו בעיה שלו שלא אומרת עלי כלום'. במקום זה, הוא מנסה להיות חכם ולנצח אותו מילולית (כי פיזית אין לו סיכוי, כך נראה) לפעמים הוא מצליח אבל הרבה פעמים לא.

ספוילר: לא יכולתי להתאפק...

נכון שאופק חייב להיות הכי מוצלח, אבל יהיה נחמד אם עמית ינצח אותו מילולית פה ושם... מעניין מאד לראות איך אופק יגיב על זה.

אם אופק אמור להתבגר ולהתחיל לקחת אחריות על חייו, אז עמית אמור לבנות את עצמו מבפנים בצורה שהוא יפסיק לחכות להערכה ואישור מאופק, והוא יהיה פנוי לשבור את המעגל הזה ביניהם ולכונן איתו מערכת יחסים בוגרת.

 

[חני גרשון]

ברור שעמית יעבור שינויים.
אבל קודם כל, אני שולחת את אופק לצבא. הוא לא יהיה בבית. אז עמית מצידי הוא רק דמות משנה. מי שרוצה להכיר אותו בתור דמות ראשית - מוזמן.
והאמת, היחסים ביניהם התחילו אחרת. עמית קינא באופק, ביכולות שלו, כשגדל והבין שהוא לא מסוגל להגיע להצלחות כמוהו. ואז הוא התחיל פשוט לעצבן אותו בכל דרך אפשרית.
עמית, למרות שאופק נראה יותר אחראי, הוא זה שאשם בעסק הזה...

את צודקת, בקטע של לשים לב לקדם את אופק. אשים לב.

 

[ר' יעקב ישראל]

מאמר שנכתב בהשראתו של אשכול זה!
ממליץ בחום.

מדריך: איך יוצרים דמות ספרותית ממגנטת, אמינה ומעניינת?

מדריך לכתיבת דמות ממגנטת ומרגשת במספר צעדים פשוטים.

www.prog.co.il

 

[חני גרשון]

אני שמחה שבאמת האשכול הביא תועלת....

 

[פניני ריין]

והאמת, היחסים ביניהם התחילו אחרת. עמית קינא באופק, ביכולות שלו, כשגדל והבין שהוא לא מסוגל להגיע להצלחות כמוהו. ואז הוא התחיל פשוט לעצבן אותו בכל דרך אפשרית.
עמית, למרות שאופק נראה יותר אחראי, הוא זה שאשם בעסק הזה...

אוקיי.
אפילו יותר נפלא.
יש כאן בסיס יותר רחב לשינוי שעמית אמור לעבור- להיבנות בכוחות עצמו בלי שום תלות או השוואה לאח שלו הגדול. ואנחנו בהחלט לא מצפים להתעמק בתהליכים של כל דמויות הרקע- תשאלי את פדהאל למה זה לא מוצלח. רק מבקשים שבכל קפיצה של אופק הביתה, יהיה טעימה קטנה של עמית בוגר יותר. בלי לכתוב במפורש על התהליך. בלי לכתוב עליו בכלל.
מספיק שעמית יזרוק משפט וחצי בכל ביקור, ובכל פעם כזאת הוא יהיה בוגר יותר, יציב יותר, זה יהיה מדהים.

והכי טוב, אם לא תרחיבי על השינוי במפורש. יהיה מושלם גם אם אופק לא ישים לב לשינוי, ולא יחשוב עליו יותר מדי, אלא פשוט יגיב לו בטבעיות. כמו שאנחנו מגיבים תמיד לשינויים עדינים והתבגרות אצל אנשים סביננו.


לטעמי (ולזה את לא חייבת להסכים) בלי להתייחס לשינוי, בסוף הסיפור אני מצפה לראות ביניהם יחסי אחווה נורמליים. אפילו מחווה קטנה כזאת, שאופק מרים טלפון לעמית לעדכן אותו במשהו חשוב, משמעותי, סתם כי הוא רוצה לשתף.
ואז, הם לא חייבים להחליף מילות חיבה בכלל.
זו יכולה להיות גם שיחה קצרה וטכנית מאד.

בקיצור, לא רוצה להיסחף מדי ולא לתכנן לך את הסוף. רק כתבתי דוגמה...

 

[חני גרשון]

אחלה רעיון, @פניני ריין , וגם למדתי את זה לספרים שלי ולשאר הסיפורים.
את צודקת.
לא סתם לבנות דמות אחת, אלא לבנות את כל שאר הדמויות במקביל. לזכור שגם הן גדלו.
מסקנה מדהימה, הטובה ביותר שקיבלתי מאז התחלתי לכתוב כאן...
ישר כוח עצום.

 

[פניני ריין]

לא סתם לבנות דמות אחת, אלא לבנות את כל שאר הדמויות במקביל. לזכור שגם הן גדלו.

הגדרת את זה יותר טוב ממני.
פעם הבאה תכתבי את התגובות שלי במקומי...

ועכשיו ברצינות- חוץ מלדעת את נקודות התורפה אצלך את חייבת לדעת מה נקודות החוזקה. ואחת מהן היא בהגדרות טובות. תפתחי את הנקודה הזאת, היא חשובה. הדרך הכמעט יחידה להוריד את העומק שלנו אלי דף...

 

[NeWord]

סוף סוף אני יכולה להגיב!
קודם כל התחברתי לסיפור ממש! כל כך אהבתי שכל הדרמה היא בין-אישית, ניואנסים של רגשות ואופי...
בבקשה בבקשה, שהסיפור הזה לא ילך לדרמה שמבוססת על אש ותמרות עשן...
ואני ממש ממש מחכה להמשך! (אם את לא ממשיכה כי את בשלבים של הוצאת הספר אשמח מאוד לדעת כשיוצא ולהמליץ עליו בחום!)
המון הצלחה!

 

[חני גרשון]

סוף סוף אני יכולה להגיב!
קודם כל התחברתי לסיפור ממש! כל כך אהבתי שכל הדרמה היא בין-אישית, ניואנסים של רגשות ואופי...
בבקשה בבקשה, שהסיפור הזה לא ילך לדרמה שמבוססת על אש ותמרות עשן...
ואני ממש ממש מחכה להמשך! (אם את לא ממשיכה כי את בשלבים של הוצאת הספר אשמח מאוד לדעת כשיוצא ולהמליץ עליו בחום!)
המון הצלחה!

דבר ראשון - תודה רבה.
אני שונאת דרמות אש ותמרות עשן, אז הסיפור לא יהיה כזה. אבל את האמת, הוא לא נכתב עבור סיפור - אלא בשביל תרגיל.
לכן גם הכותרת שלו - שיתוף לביקורת, ולא סיפור בהמשכים...
אני מתלבטת אם באמת להמשיך אותו. אבל אני כותבת את ההמשך של אולדנבורג, וגם את תיק היופריטיס, ויש לי עוד דברים בחיים חוץ ממקלדת...
אולי בעקבות ההודעה שלך באמת אמשיך לכתוב אותו מידי פעם.