איך פותרים בעיות חברתיות בכיתה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
הגיל: 8-9
כיתה: ג'.

זה הגיל בהא הידיעה למריבות ובעיות חברתיות.
בתחילה זה היה בקטן וכעת מחמיר.
מדובר בפגיעות ע"י בנות דומיננטיות בכיתה.
ובהתרחבות התופעה של ילדות שמחפשות חברות (מה שלא היה בעבר)
הבעיה הזו לא חובקת את כל קצות הכיתה כי מעמד הבניים אין לו חיכוך אם
מנגד, הבעיה מספיק רחבה ועם מספיק משמעויות בכדי שידרש מענה כיתתי ולא נקודתי.

כאשר אני משוחחת ונותנת מענה לנושא אני מרגישה שכמות התלונות רק צוברת תאוצה חלקן בצדק (בנות שעד עתה סבלו אבל חששו לספר) וחלקן ממש לא מוצדקות בכדי להכניס אותי לתמונה (כנראה זה מביא למודעות של חלק מהבנות להביט סביב ולבדוק אם גם להם מציקים או אם גם להן אין/ יש חברות).

אז ניסנו את הדרך העקיפה,
עשינו פעילויות חברתיות סביב עין טובה ולמצוא דברים טובים על כל חברה והן עשו את זה מקסים ופירגנו מכל הלב, אך זה לא מנע מהן לפגוע ולהעליב בהפסקה הבאה.
(היו גם בודדות שניצלו את הפעילות לכתוב דברים מעליבים לחברות, במקום מעלות. אבל הין היו בודדות).

היה גם מקל- של שיחה נוקבת אבל זה הוביל לכך שכל אחת תאשים את השניה.
בנוסף, זה יצר גם תדמית לא טובה לבנות הדומיננטיות (למרות שדיברתי בכללי ואל כולן ולא רמזתי שום שם, אבל הבנות מכירות את הנפשות הפועלות וישר הטילו את העניין עליהן) שהחברות שמו עליהן 'פס' של ילדות שמעליבות- וגם זה לא אמור לקרות ח"ו


אני מרגישה שהכיתה נכנסה לאיזה סחרור בנושא החברתי ואני מוצאת את עצמי אובדת עצות איך להיטיב את המצב.

אשמח לכל עצה בעניין.

תבורכו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
עדיף לא לפתור.
כלו' לא להכנס לסבך. (למען האמת לא קראתי הכל)

תנסי לערוך בכתה הרבה פעילויות חברתיות ומשמחות
תמשיכי עם זה.
ותבודדי בנות בעייתיות מאוד
נסי להבין מה מפריע להן. או איך אפשר למנוע מהן להזיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לפעמים תפקיד המורה זה להיות מאד ישירה וכשיש אלימות מילולית למגר אותה בנחישות ולהודיע שאין מקום להתבטאויות או מילים כאלה. משחקים ופעילויות הם כמובן נפלאים ויעילים אבל אם זה לא מפסיק אז צריך להשתמש גם ב'שמאל דוחה' ולא רק ב'ימין מקרבת', כי לעיתים אלה דיני נפשות ממש.; ילדה שסובלת בכיתה יום-יום זה דבר נורא וחובת המורה למנוע זאת בתקיפות ולא תמיד בנועם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מסכימה עם יעל, כשאני נתקלת באלימות מילולית אני בנחרצות מודיעה שאצלינו לא מדברים ככה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
משהו חמוד :)
שהמורה שלי עשתה בכיתה שלנו בעקבות בעיות שהיה אצלנו בכיתה.
תוכנית כזו שכל חודש המורה היתה מחלקת לכל הבנות דף עם כל שמות בנות הכיתה.
וצריך לציין וי ליד כל שם של בת שהתנהגה אלי יפה בחודש האחרון. ומיד מחזירים למורה.
כמובן צריך להרשם בכנות.
כמובן שזה חסוי ואסור לומר על מי ציינת.
לאחר שכל בנות הכיתה העבירו את הדפים (השלמות לאלה שחסרו)
המורה מחלקת לכל בת פתק קטן וחמוד עם השם שלה ומספר הבנות שרשמו אותה...
והלקח מובן. ;)
ויש המון חשק לאסוף קולות... ואלה שיש להם הרבה כמובן מגלות לכולם...
וכל אלה ש... מחביאות את זה אי שם...:(
אצלנו בכיתה (ח') זה עשה מהפך!!
המון הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בכיתה ג' - ילדות ממש קטנות - הן באמת צריכות את המורה שתודיע בנחרצות: "זה אסור!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה נכון שצריך לעצור את זה בנחרצות אבל לא כדאי שזה יהפך להיות השיח הרווח בכתה
זה הופך כל יום לעיסה דביקה של חיפוש טענות ומענות.
מניסיון כשמוצאים את המעוררות של כל המריבות ואותן עוצרים בתוקף
יחד עם הפרחת אוירה נעימה בכתה בס"ד יש תוצאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י יעל ברג;1625711:
לפעמים תפקיד המורה זה להיות מאד ישירה וכשיש אלימות מילולית למגר אותה בנחישות ולהודיע שאין מקום להתבטאויות או מילים כאלה. משחקים ופעילויות הם כמובן נפלאים ויעילים אבל אם זה לא מפסיק אז צריך להשתמש גם ב'שמאל דוחה' ולא רק ב'ימין מקרבת', כי לעיתים אלה דיני נפשות ממש.; ילדה שסובלת בכיתה יום-יום זה דבר נורא וחובת המורה למנוע זאת בתקיפות ולא תמיד בנועם.

אני מכירה רבה בחיידר שעם רצון טוב ומתמימות הרס חיים של ילד (ואני לא מגזימה!).
בתחילה הילדים הציקו בגלוי.
בהמשך, אחרי הביקורת והאזהרות הישירות ההתעללות של הילדים הייתה יותר גרועה והכל מתחת לפני השטח! סמוי.

אני לא מאשימה את הרבה, אבל כן צריך לשים לב.
יש דרכים אחרות איך כן לטפל בכאלה דברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י yudb;1626891:
אני מכירה רבה בחיידר שעם רצון טוב ומתמימות הרס חיים של ילד (ואני לא מגזימה!).
בתחילה הילדים הציקו בגלוי.
בהמשך, אחרי הביקורת והאזהרות הישירות ההתעללות של הילדים הייתה יותר גרועה והכל מתחת לפני השטח! סמוי.

אני לא מאשימה את הרבה, אבל כן צריך לשים לב.
יש דרכים אחרות איך כן לטפל בכאלה דברים.

בדיוק ונכון.
ילדות בכתה ג'-ד' הן יותר מתוחכמות ממה שנראה לנו.

לא אשכח איך פעם מורה אצלנו מהדור של פעם החליטה להשלים בין שני ניצות והכריחה אותן לדבר יחד בטלפון...
אחת מהבנות היתה בעלת מידות לא מתוקנות בלשון המעטה וגררה חצי כיתה ללעג וצחוק בזמן שהן שוחחו בטלפון (מהצד שלה)
מאז היא הפכה מקור ללעג בלי שהמורה ראתה
המורה היתה מרוצה שהיא הצליחה להשלים
זה היה בערך בכתה ד-ה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י up;1625888:
משהו חמוד :)
שהמורה שלי עשתה בכיתה שלנו בעקבות בעיות שהיה אצלנו בכיתה.
תוכנית כזו שכל חודש המורה היתה מחלקת לכל הבנות דף עם כל שמות בנות הכיתה.
וצריך לציין וי ליד כל שם של בת שהתנהגה אלי יפה בחודש האחרון. ומיד מחזירים למורה.
כמובן צריך להרשם בכנות.
כמובן שזה חסוי ואסור לומר על מי ציינת.
לאחר שכל בנות הכיתה העבירו את הדפים (השלמות לאלה שחסרו)
המורה מחלקת לכל בת פתק קטן וחמוד עם השם שלה ומספר הבנות שרשמו אותה...
והלקח מובן. ;)
ויש המון חשק לאסוף קולות... ואלה שיש להם הרבה כמובן מגלות לכולם...
וכל אלה ש... מחביאות את זה אי שם...:(
אצלנו בכיתה (ח') זה עשה מהפך!!
המון הצלחות!

מקסים! זה ממש רעיון שאהבתי!

אני חושבת שהוא גם לא יכול לגרום לנזקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י ת'כלס;1626954:
בדיוק ונכון.
ילדות בכתה ג'-ד' הן יותר מתוחכמות ממה שנראה לנו.

לא אשכח איך פעם מורה אצלנו מהדור של פעם החליטה להשלים בין שני ניצות והכריחה אותן לדבר יחד בטלפון...
אחת מהבנות היתה בעלת מידות לא מתוקנות בלשון המעטה וגררה חצי כיתה ללעג וצחוק בזמן שהן שוחחו בטלפון (מהצד שלה)
מאז היא הפכה מקור ללעג בלי שהמורה ראתה
המורה היתה מרוצה שהיא הצליחה להשלים
זה היה בערך בכתה ד-ה'

מורה שמתנהלת כמו פיל בחנות חרסינה זה באמת דבר הרסני. אבל אין כל קשר בין תקיפות לבין לאלץ בנות לדבר בטלפון. יש להבהיר לתלמידות שהן לא צריכות להיות חברות אבלהן חייבות לכבד אחת את השניה ואין כל קשר בין חברות לבין כבוד בסיסי. כמו"כ חברה טובה שלי, מורה לכיתה ה' איימה על ילדה אחת שהיא תספר לכל הסמינרים על ההתנהגות המחרידה שלה (וכשאני אומרת מחרידה אני מתכוונת מ-ח-ר-י-ד-ה ברמה שאני, כששמעתי את הסיפור, בכיתי על העוול שנעשה לקרבן שלה) ושהיא תמשיך 'לעקוב' אחריה עד כיתה ח' ותבדוק היטב אם היא השתנתה או לא. קשה לי להאמין שאחרי האיומים הללו הילדה תזמין חצי כיתה ללגלג על אותה בת כי יש לה מספיק שכל להבין שזה עלול להיוודע למורה. מורה צריכה גם לדעת איך לאיים ולא לחשוש אפילו לערב את אם הבת המתעללת ולהודיע לה שעתיד בתה עלול להיהרס אם היא תמשיך הרוס חיים של בנות תמימות. לאלץ בנות בכוח להיות חברות זה טיפשי ולא יעיל אבל לאיים בדברים באמת מאיימים, כשיש לכך סיבות מוצדקות, זה כן יעיל.

אין ספק שבמקביל צריך להרבות גם בספורים /פעילויות שירככו את הלב, איומים זה רק במקרים קיצוניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י yudb;1626891:
אני מכירה רבה בחיידר שעם רצון טוב ומתמימות הרס חיים של ילד (ואני לא מגזימה!).
בתחילה הילדים הציקו בגלוי.
בהמשך, אחרי הביקורת והאזהרות הישירות ההתעללות של הילדים הייתה יותר גרועה והכל מתחת לפני השטח! סמוי.

אני לא מאשימה את הרבה, אבל כן צריך לשים לב.
יש דרכים אחרות איך כן לטפל בכאלה דברים.

זה סיפור נורא וכואב אבל מה הפיתרון? ללכת עםהבריונים רק בנועם? לתת להם הרגשה שהם עושים טובה גדולה כשהם מתנהגים כמו בנ"א? גם שם לדעתי הרב'ה לא איים איומים ממשיים. ילד שיודע, והוריו יודעים, שבמידה והמעשים הללו ממשיכים- הוא עף לשבוע מהחיידר- יהיה יותר זהיר וגם הוריו ידאגו לכך כי יש להם מה להפסיד.
וכן, איומים ב"להעיף מהחיידר" "ללכלך בסמינרים" הם מבחינתי לגיטימיים ביותר כשמדובר בשלוות נפשם של הילדים שחווים את ההתעללות.

כמובן שצריך לשמור ככל האפשר גם על כבודו של הילד המציק כי גם הוא אחרי הכל רק ילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בנוגע לכל האיומים שימו לב והיטב,
ככל שתגרמו לילדים החזקים להפסיק מכוון של איומים כך ההצקה שלהם תהפוך ליותר סמויה ופחות ניתנת לטיפול. יש הרגשה קשה שילד מוביל יכול ליצור בלי לעשות כלום, תאמינו לי

עדיף לפעול בחכמה.

אני פעם השתמשתי בסיפור מאוד מעורר רגש שבו נתי להם להרגיש את הרוע של הילדים המתעללים הם כמעט בכו.
בשלב הדרמטי עצרתי ופשוט דיברתי בצורה הכי ברורה על הנושא
(מובן שהנפגעת הראשית לא היתה בכיתה)

ואז זה פתאום הפך להיות 'לא אופנתי' להיות בצד המציק. השתדלתי שזה לא יתפוגג. היום שנתיים אחרי במבט על הכתה אפשר לאמר שב"ה היא לא סובלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י יעל ברג;1626990:
זה סיפור נורא וכואב אבל מה הפיתרון? ללכת עםהבריונים רק בנועם? לתת להם הרגשה שהם עושים טובה גדולה כשהם מתנהגים כמו בנ"א? גם שם לדעתי הרב'ה לא איים איומים ממשיים. ילד שיודע, והוריו יודעים, שבמידה והמעשים הללו ממשיכים- הוא עף לשבוע מהחיידר- יהיה יותר זהיר וגם הוריו ידאגו לכך כי יש להם מה להפסיד.
וכן, איומים ב"להעיף מהחיידר" "ללכלך בסמינרים" הם מבחינתי לגיטימיים ביותר כשמדובר בשלוות נפשם של הילדים שחווים את ההתעללות.

כמובן שצריך לשמור ככל האפשר גם על כבודו של הילד המציק כי גם הוא אחרי הכל רק ילד.

במקרה הנוכחי, ילדים הועפו מהחיידר לכמה ימים.
הם חזרו והכל נהיה פי כמה יותר גרוע!

לאחרונה, התנקזו אלי כמה סיפורי זוועה ואני לא מאמינה כמה שילדים יכולים להיות לפעמים אכזריים.
אנחנו המבוגרים, חייבים לשים לב ולטפל בזה, אבל בחוכמה!! אחרת, ניתן להזיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תודה רבה לכל המגיבים!
סליחה שלא הגעתי להודות עוד קודם, ערב חג וכו'...

.

נכתב ע"י up;1625888:
משהו חמוד :)
שהמורה שלי עשתה בכיתה שלנו בעקבות בעיות שהיה אצלנו בכיתה.
תוכנית כזו שכל חודש המורה היתה מחלקת לכל הבנות דף עם כל שמות בנות הכיתה.
וצריך לציין וי ליד כל שם של בת שהתנהגה אלי יפה בחודש האחרון. ומיד מחזירים למורה.
כמובן צריך להרשם בכנות.
כמובן שזה חסוי ואסור לומר על מי ציינת.
לאחר שכל בנות הכיתה העבירו את הדפים (השלמות לאלה שחסרו)
המורה מחלקת לכל בת פתק קטן וחמוד עם השם שלה ומספר הבנות שרשמו אותה...
והלקח מובן. ;)
ויש המון חשק לאסוף קולות... ואלה שיש להם הרבה כמובן מגלות לכולם...
וכל אלה ש... מחביאות את זה אי שם...:(
אצלנו בכיתה (ח') זה עשה מהפך!!
המון הצלחות!

וואוו זה רעיון מקסים אני הולכת לאמץ. תודה רבה רבה!

נכתב ע"י ת'כלס;1626842:
זה נכון שצריך לעצור את זה בנחרצות אבל לא כדאי שזה יהפך להיות השיח הרווח בכתה
זה הופך כל יום לעיסה דביקה של חיפוש טענות ומענות.
מניסיון כשמוצאים את המעוררות של כל המריבות ואותן עוצרים בתוקף
יחד עם הפרחת אוירה נעימה בכתה בס"ד יש תוצאות.

זה באמת האיזון שהרגשתי שצריך להיות.

נכתב ע"י ת'כלס;1627300:
בנוגע לכל האיומים שימו לב והיטב,
ככל שתגרמו לילדים החזקים להפסיק מכוון של איומים כך ההצקה שלהם תהפוך ליותר סמויה ופחות ניתנת לטיפול. יש הרגשה קשה שילד מוביל יכול ליצור בלי לעשות כלום, תאמינו לי

עדיף לפעול בחכמה.

אני פעם השתמשתי בסיפור מאוד מעורר רגש שבו נתי להם להרגיש את הרוע של הילדים המתעללים הם כמעט בכו.
בשלב הדרמטי עצרתי ופשוט דיברתי בצורה הכי ברורה על הנושא
(מובן שהנפגעת הראשית לא היתה בכיתה)

ואז זה פתאום הפך להיות 'לא אופנתי' להיות בצד המציק. השתדלתי שזה לא יתפוגג. היום שנתיים אחרי במבט על הכתה אפשר לאמר שב"ה היא לא סובלת.

אפשר לקבל את הסיפור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י לשם שינוי;1631869:
אפשר לקבל את הסיפור?

אני לא זוכרת אותו כ"כ
הוא היה באחד מספריו של חיים ולדר
[יש שם קטע שכל החברים בכתה רדפו אחריו וצעקו לו: ירקן... ]
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הפרדה בין מריבות שגרתיות לבין פגיעות אינטנסיביות

כאשר יש בכתה מריבות שגרתיות מן הראוי שהמורה תדבר באופן כללי בכתה על בין אדם לחבירו ואין צורך לתת שיחות מוסר, אלא אפשר לעלות מקרה שהיה בכתה, לשנות קצת את העובדות ואז יש שתי אפשרויות לשול את הבנות איך לפי דעתכן ההיא מרגישה ואז לפתח דיאלוג בכתה על רגשות נעימים ופחות נעימים והמטרה שכשנרצה לעשות פעולה יעלה לנו המחשבה האם נעים לי או לחברתי. כאשר אין מריבות אלא יש כמה בנות מסוימות שפוגעות מן הראוי לבדוק אצל כל אחת מה טמון מאחורה אחת סתם יש לה מדות רעות ואותה נעמיד במקום, אחת מרגישה שהיא 0 בבית ולכן בכתה היא מראה את עצמה ננסה לעזור לה וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כיתת החינוך שלי בשנה"ל הבאה היא דווקא זו שנטולת (כמעט...) בעיות חברתיות, כי זה באמת מוקש רציני שדורש המון נסיון ומיומנות.

אה, ואגב, ה-גיל בה' הידיעה של הבעיות החברתיות הוא ו-ז.... אבל לא נריב על זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י מילה בסלע;1706501:
כיתת החינוך שלי בשנה"ל הבאה היא דווקא זו שנטולת (כמעט...) בעיות חברתיות, כי זה באמת מוקש רציני שדורש המון נסיון ומיומנות.

אה, ואגב, ה-גיל בה' הידיעה של הבעיות החברתיות הוא ו-ז.... אבל לא נריב על זה...

יתכן, לא חינכתי ו'-ז',רק לימדתי מקצועי, ובכל זאת נראה לי שהמריבות שם הן קצת יותר אינטלגנטיות ולא איזה שגעון גדלות של ילדה אחת או שתיים ללהציק להיא ולזו ולהיא סתם בלי סיבה.

וההבדל הוא שמריבה אינטלגנטית אפשר לנהל במילים, ומריבה של שום כלום, לא מתחשבת בשום אמירה או מחשבה שלך, לכי תתמודדי...


בלכ מקרה, הרבה מים זרמו מאז והשנה הסתיימה.
באמת אימצתי את השיטה של פחות להתיחס וזה ב"ה הועיל.

תודה רבה לכל המסייעות/ים,
נהנתי להחכים מכם! תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כמה ילדות ממשפחתי לומדות בבית ספר "בית יעקב " מסויים בבני ברק
וקיבלנו את המכתב השערורייתי הזה.
אסמן באדום את הקטעים הבעייתים.

"הקדמה קצרה:
ביה"ס XXX נכנס לתוכנית הנקראת יוח"א-יום חינוך ארוך,
כל כיתות א'-ח', כל יום מהשעה 8.00-16.00 תהיינה בביה"ס השהות כוללת הזנה, וביום שישי מהשעה 8.00-12.00.

תוכנית יום לימודים ארוך נועדה לתת מענה לאוכלוסיה הנכשלת הנמצאת בסיכון, ויש צורך לשמור עליהם במסגרת הלימודים כדי שלא יגיעו לפשיעה, משרד החינוך מימן תוכנית זאת לחמישה בתי ספר בב"ב באזורים שנחשבים "סוציו אקונומי נמוך" והם נוה אחיעזר, אוהלי אליעזר, מסורת ישראל, כהנמן. וויזניץ
# במשך שנים רבות התקציב נכנס אך התוכנית לא נכפתה והיתה קיימת "הסכמה שבשתיקה" בחודשים האחרונים שני הורים בעייתים "עלו" על כך והלשינו למשרד החינוך וכך השתיקה נגמרה.
אנו קבוצה גדולה מהורי ביה"ס XXX לא מוכנים להיכלל בהגדרה של שיקום שכונות, ורוצים ושמחים ומתפללים לזכות לגדל את בנותינו,
אין לנו בעיות שמונעות מאיתנו לעשות זאת, וב"ה אנו לא בתי רווחה, ולא נכללים בהגדרה זו של שיקום שכונות.

הוספה לכך-
עד עכשיו היה קיים בביה"ס צהרון מכיתה א-ג לבנות שאמהותיהן עובדות, בכיתות הגבוהות הבנות לא צריכות ולא רוצות שמירה מיוחדת עד שאמא חוזרת. )וההוכחה לכך שאפילו בכיתה ג' יש השתתפות מועטת ביותר כ3- בנות בלבד מכיתה למרות מחצית מהאמהות מסיימות מאחור, משמע שאין צורך בסידור זה(, וגם בגנים ובכיתות הנמוכות אין הרבה הורים המעוניינים בלימודים עד שעה זו יהיו חובה ומעוניינים במתן אפשרות בחירה.

אין צורך להאריך ולהסביר את המשמעות של הארכת שעות הלימודים והעברת ה"חינוך" למוסדות הלימודים, שרוב שעות היממה בנותינו לא יהיו בבית ולא ירגישו חוסן משפחתי מה הוא, שתים מתוך שלושת הארוחות ביום יאכלו עם חברות, והדדבר המהותי והמשתמעותי ביותר יהיו החברות וביה"ס והבית מספר שלוש...
ומה ההבדל הגדול בין תוכנית זו לתוכנית של הבתי הילדים ר"ל

מעבר להיבט הלימודי-שאחרי כ"כ הרבה שעות הבנות לא נוכל לעקוב אחרי ההתפתחות שלהן.

לכל השואלים-הכל נעשה בשיתוף פעולה עם המנהלת.

מה כעת?

1. אנו מאגדים את כל ההורים שלא מעונינים בהפעלת התוכנית וליצור כח גדול שעומד מנגד, הן בפניה לרבנים והן בפניה להבדיל לעסקנים ולמנהלים.
2. ננסה לפעול כל ההורים יחד למנוע בכל מחיר את ההפעלה הן ע"י שליחת מכתבים והן ע"י החתמות וכו'-ככל שיידרש עם הזמן.
3. במקרה ויהיו הורים שירצו את התוכנית, והביה"ס מחויב, כל ההורים החתומים על המאבק יקבלו כיתה נפרדת בתוך הביה"ס שעליה לא יחול יוח"א." {וכמובן שמטבע הדברים האוכלוסייה תהיה מבוררת יותר...)


כלומר כל התקציבים על השעות הנוספות נכנסו לביה"ס ו"נעלמו" ומאיתנו המשיכו לקחת כסף על צהרונים וכאלה שמגיעים לנו ממילא!!!
לא שאלו אף אחד מאיתנו איזה "הסכמה בשתיקה?
ועוד שזה תוכנית מעולה רק הפגיעה "באגו" של המנהלת שאנחנו לא "משפחות בסיכון" או משהו כזה
אבל שהיה את ההנחות ברב-קו פתאום כווווולם "משפחות בסיכון"?
גם המנהלת...
[נ.ב אנחנו לא אלו שהתלוננו על הפרשייה עד שזה פשוט "יצא" החוצה.
ועוד איומים מוסוויום מהמנהלת ואני מצטטת
וכמובן שמטבע הדברים האוכלוסייה תהיה מבוררת יותר...)
חשבתי שבזה זה נגמר
אתמול אברך דופק בדלת "תחתמו"
התחלקו לרחובות דופקים בדלתות .
עם טפסים של "התנגדות "
בושה שאין כדוגמתה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה