~~ אתגר חודש חשוון ~~

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
יש דברים שלא מספרים...
לא רק שאני לא מספר, גם אחרים לא..........
ולא, לא מטעמי לשה"ר......
פשוט, כי לפעמים יש נטיה לטשטש עובדות.....
לא מספרים שגם לגדולים יש נסיונות, לא מספרים שהיצה"ר עוזב רק עם הנשמה...
וחבל, חבל שלא מספרים.......
כי אז היינו יודעים, אנחנו הפשוטים, שממלחמה מתגדלים, שגנרלים זה רק אנשים שצלחו קרבות.......
נכון, נסיונות יותר מרוממים, אבל נסיונות, אש של יצה"ר.......
כל הגדול מחבירו יצרו גדול, תקף על כולם, והן בקדושיו לא יאמין....
וחבל, כי אם היו מספרים, היו גם סיפורים על הנצחונות....
על אהבת ה' לשרידים, שבתוך החושך הגדול, מחפשים פנס להאיר...
ואולי היינו מקבלים עוד כמה גנרלים, שנפלו באמצע הדרך, כי מלחמות זה לאנשים פשוטים...
אולי נפנים, חברי גנרל, אני גנרל, נכבד ונרומם, לא נזכר במעשים הגדולים רק בניחום אבלים......
אולי, אם החן היה ננסך במעלת הגדלות, ולא רק בשלימות, לא היינו עסוקים בלהסתיר חסרונות אנושיים, לא היינו מנסים להיראות כמושלמים......
נעלה המושכלות, נשכיל את המעשים.........
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אל תביאו לי,
לא צריכה חסדים.
אל תתקרבו מידי,
שלא תדקרו מהקוצים.
אל תתעניינו בי,
מסתדרת בחיים.

מעולם לא ספרתי לאיש,
תצליחו להציץ קצת בפנים?
חוששת כל כך מדחיה,
וצמאה לכם נורא, ידידים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
לא נעים להכיר
אך סודי כאן אפקיר
אאלץ לגלות
מהחל עד כלות
אזנכם אפרכסת?
אני ממש מפרכסת...
טוב, אז המדובר ב...
אוח, זה סיוט.
פיצול אישיות!
נשמע מבהיל?
יהיה כאן יעיל.
אזנכם לסבר
ולתת הסבר.

אז כך, במה דברים אמורים?
אני מחליטה משהו אחד
והיא עושה משהו שני.
ודוגמאות- בשופי...
החלטתי אתמול לקום בשבע,
והיא- קמה לה כמו ליידי בעשר.
החלטתי להגיב בעדינות ובמתינות,
והיא הגיבה, אואו הגיבה ובחריפות.
החלטתי לשמור על דיאטה בקפדנות,
והיא- אכלה עוגות עם קרמים ובורקס.
החלטתי לנקות את הבית פיקס,
והיא- נשכבה על המיטה ופשוט נרדמה.
החלטתי החלטתי וההיא- עשתה את שלה.

אז תגידו מה שתגידו
פיצול אישיות
זה פשוט סיוט
נפש בנפש מתגלגלת
החלטות טובות אני כבר לא מקבלת
כי ההיא תמיד בהן מחבלת
רק בקשה קטנה לסיום
מבקשת שלא תהוו איום
סוד חיי בלבכם נא נצרו
גם אם "ההיא" שלכם אומרת לכם "אמרו!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הסוד שלא סיפרו לכם עליו בסמינר....‬

פריכית וגירניום עולים כל יום באותה תחנה, בשעה קבועה ודי מוקדמת.

היא משלמת מתיישבת מאחור, הוא תופס מקומו מאחורי הנהג, מסדר ענייניו בשקט.

אומנם הם עולים כל בוקר באותה התחנה, אך מעולם לא זכרו האחד את השני. לא דיבור גם לא מילה, כי אפעס , לא מתאים. גם בימים סוערים של בחירות, מחשבה על שלג, הלחץ שלפני החגים, זירות מדממות ודם יהודי הנשפך כמים, לא החליפו מילה מעולם.

כל אחד בפלאפונו ובסידורו מעבירים את הזמן בפקקים ומחכים להגיע לעבודה.

הם עובדים די קרוב למען האמת.

היא מזכירה בקומה 3, הוא מתכנת בקומה חמש.

מידי פעם נפגשים במעלית, אבל לא מחליפים מילה. לא מתאים. לא מכובד.

הם מגיעים למשרד, מניחים את התיק, אומרים יפה שלום מתחילים לעסוק בחסד.

פריכית- מי קנה את השמלה הזו בנקסט?

גירניום- אישתי קנתה מאד היינו מרוצים.

פריכית- וואו, בחסדי שמיים סוכל פיגוע במרכז.

גירניום- כל הכבוד על העדכון, אשרייכם.

פריכית- לחו"ד תמונה שצילמתי אתמול, (אזהרת נשים)

גירניום- מאללףף! יש לך את זה!



וזה הכל.

חסד לשמו, עזרה לזולת, השקפות ודעת תורה, עדכונים לחסומים הדחויים ואהבת עם ישראל.




אשרייכם.

נגמר יום העבודה. הסתיימו הדיונים.


ורק המעלית קוברת את הסוד בשקט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
"יהודית, אולי מספיק?" שוב אני סופגת את הגערה. אולי מספיק, ואולי לא. אני משתתקת לרגע, מנסה לארגן את המחשבות. זה בכלל לא אני שהתחלתי. נועה בעטה בי מתחת לשולחן וחייכה. מה היא חושבת לה? שהיא תעשה מה שהיא רוצה ואני לא אחזיר לה? אבל רגליה הצליחו לחמוק איכשהו, והיא רק חרצה לי לשון. אז משכתי לה בשיער והיא רצה להלשין לאמא. תמיד בסוף היא הצודקת. תמיד. כשהיא חטפה לי את המנה, רצתי להגיד לאמא, אבל היא רק ביקשה שאוותר כי אני הגדולה. לא הסכמתי ונועה צחקה עלי שאני קטנה ותינוקת. אח"כ התעופפו הידיים ואני מצאתי את עצמי בחדר. "עונש", אמא פסקה, ואני הלכתי בגב זקוף, ובמבט זחוח ומחויך. בכלל לא אכפת לי להענש, בכלל לא אכפת לי שאמא אומרת שנועה צודקת. בכלל לא אכפת לי כלום.
אבל בחדר פתאום נפתח הברז מהעיניים וקילף את החיוך. אפחד לא יודע, אבל אני בכלל לא רוצה לריב. גם רוצה להיות טובה כמו נועה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
לא סיפרתי לאיש מעולם

אמרתי להם שאין מקום ולא סיפרתי לאיש מעולם, מדוע.
כשהתחילו ללחוץ, לא סיפרתי לאיש מעולם שאי אפשר לקבל בת לאמא שכך שלבושה.
כשעסקנים צעקו, לא סיפרתי לאיש שההורים משתמשים במכשירים שאסרו גדולי ישראל.
כשהביאו מכתב מרבנים, לא סיפרתי מה יודעים אצלנו על המשפחה שאותו רב לא יודע.
כשהכותרות בעיתונים זעקו, לא אמרתי לאיש שסגנון של משפחה שפונה לבית משפט איננו מתאים למוסד שלנו.
לא סיפרתי לאיש. לא סיפרתי גם כשהשמיצו, תקפו ולכלכו את הצוות של המוסד שבו הם רוצים שבתם תתחנך.
לא סיפרתי לאיש. לא סיפרתי מפני זהירות באיסור לשון הרע.

ולא סיפרתי לאיש כמה זה קשה לא לספר לאיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
הראשונה היתה שמנה, השניה לא מצאה חן,
השלישית היתה גם צולעת, הרביעית דומה לשכן.
החמישית היא פוזלת, השישית היא צורחת.
השביעית מעצבנת, השמינית מתפרחחת.
התשיעית, זו בעיה, קשה להסביר,
העשירית ביום קיץ, נראית מסיביר....

אצלכם אני בררן חסר תקנה, בפני אתם מטילים את הרפש.
אך לבחור עם אפילפסיה קלה ,לא מגיע בחורה עם מחלת נפש....
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
יום אחד החלטתי להפסיק להחביא! שלי הוא בצדק ויושר, לא נגנב ואין חטא בהחזקתו, אני מפסיקה להסתיר את הסוד.

נמאס לי להשקיע אנרגיה, לשמור, לקבור בארגזים, וגם אז אחרי שמכסים אותו בכל השמיכות פתאום מציצה משם היד ומכאן הרגל, די!

זהו זה, הוצאתי את הסוד הכמוס לאור, פרסתי, החלקתי קמטיו, ישרתי קומתו ותליתי נתח מליבי על הקיר בכניסה הראשית, בטוחה הייתי עתה כשגלוי הוא לעין כולם, וכל עין זרה שוזפת, אולי אקבל עזרה? אולי גלים של אמפטיה? חמלה? רחמים? לא, רחמים אינני רוצה!

אך לא היה גבול לתדהמתי, אנשים השפילו עיניים פחדו להישיר מבט, אחרים התעלמו מן הקיר כליל, עד כדי כך שכמעט ודפקו בו ראשם! היו גם כאלו שבבת אחת התחילו לעשות רעש ולדבר על הרבה דברים יחד, העיקר שלא יאלצו לומר משהו או לראות חלילה את הסוד, גם אלו שניסו בעבר לנבור ולחפש את הסוד במחשכים אבדו בו עניין.

ואני נותרתי ערום ועריה, סודי גלוי ואין איש לומר לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הדלת נפתחה לרווחה, סופסוף.
זה מאחוריו, הסיוט.

הם ישבו שם, בפנים, שניהם, וכחכחו, בעיקר כחכחו.
זה מה שעשו בחצי השעה האחרונה, הגורלית.
היא המהמה משהו על שאיפות של בית של תורה, הוא מלמל משהו על חצי יום בכולל. היא לא היתה ברורה, וגם הוא לא.
היתה הרבה שתיקה, הרבה מאד אולי. אולי אפילו רוב הזמן.

הוא לא היה בטוח שהוא רוצה, כלל וכלל לא.
הוא לא היה סגור, הוא רצה לפחות לחשוב, פעם נוספת, אולי לבקש פגישה נוספת, למרות שזו היתה כבר הפגישה השלישית ביניהם. הוא הרגיש שהוא לא מיצה.

ואז, נפתחה הדלת. והם יצאו שניהם מהחדר, עם חיוך קטן ונבוך על הפנים. הוא מיהר להוריו בסלון, רצה לדבר איתם בצד, להגיד להם שהוא לא סגור על עצמו. שהוא רוצה לישון על זה לילה.
השולחן בסלון היה ערוך בצורה מחשידה מאד. עוגות קצפת היו על השולחן בעיצוב מאסיבי. ואמא היתה שקועה בטלפון, עם עיניים בורקות ואדומות.
"אז כן, תמסרי גם לדוד יעקב, עוד חצי שעה אנחנו סוגרים, כן, בשעה טובה. ברוך ה' שזכינו. והוא כל כך מאושר"...
היא סיימה את השיחה ודפדפה בספר הטלפונים לעבר הדודים מקוממיות. אבוי לה אם היא לא תודיע.

והוא ראה, וקלט שאין מנוס. והלביש חיוך רחב על הפרצוף. אמא חייכה עליו בחזרה, באושר אינסופי.
הוא מיהר הביתה, להתלבש בחגיגיות. וחזר לקבל בנימוס את פני כל האורחים.

וזה, זה הסוד הקטן שלו, לנצח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
יש ארץ אחת
מוזרה וקודרת
שאנשים מפחדים לבקר.
היא שוכנת אי שם
ממש בתוכך
בפינה השכוחה ביותר.

אל המקום ההוא
כל פעם השלכת
כל מה שרצית לשכוח
רגשות מהוסים
רצונות מושתקים
ורגעים שרצית לברוח

אזרתי נחישות
(יש יגידו טיפשות)
החלטתי ליסוע לשם.
לבדוק מקרוב
להישיר את עיניי
אל מה שמפחיד את כולם.

ושם בעמקים
בשדות השממה
מצאתי אותה
את דמותי.
ולא ברחתי יותר
ממה שהייתי
וממי שברא
אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
מי מכל בני האדם?

מי מהם יוכל לעזור, להושיע
מי מהם יוכל ללטף, להרגיע
מי מכל בני האדם יכול באמת לחזק את ליבי
ברגעים של חולשה, רפיון, יאוש או משבר להיות לצידי?
מי מהם יודע באמת עד כמה קשה לי לפרגן
מי יכול לתת לי כח בחיים, להמשיך להתארגן?
מי יכול להבין אותי גם בלי הרבה מילים
מי יכול להכיל את רגשותי הגואים?

רק הוא ואין בלתו יכול לתת לי שלווה
רק הוא זה שעשני ומבין לנפשי הדוויה
אשליך על ה' יהבי
לא אספר זאת לאיש
רק הוא בחמלתו יאהבי
כגמול עלי אמו אז ארגיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מותר גם למי שלא כותב כמקצוע להשתתף? אם כן- קבלו את שלי. נכתה מהלב ממש....

אינני יודעת מהי דמותו,
מעולם לא פגשתי אותו.
אולי הוא עגול, אולי מרובע,
ואולי בכלל אין לו צורה.

אבל הוא שם, החלק הזה שלי, אני יודעת שהוא קיים.

לפעמים הוא דוקר בי כמו חרב,
ולפעמים שורף כמו אש.
יש רגעים שהוא מטלטל אותי,
ויש שהוא בכלל ישן.

זהו החלק החבוי בתוכי,
מתחת למרבדי היכולת.
החלק שזועק עמוק מקרבי,
ואומר לי, נוחי, עצרי!

כי בתוך ים החיים,
מכים בי גלים,
שוצפים, מטלטלים,
מנפצים תקוות אלי סלעים,
ומחזירים אלי רק רסיסים...

בתוך ים היכולות יש מקום קטן,
של כאב ושל קושי,
של סבל וחולי,
של התמודדות ארוכת שנים.
זהו חלק ממני-
החלק עליו מעולם לא סיפרתי לאיש...

החלק שבי שעטוף בהצלחות,
החלק שבי שנדחק לפינות,
החלק הקטן הזה שפורץ ממני,
ואומר את שלא אמרתי מעולם לאיש
קשה לי!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
"תוציא הודעה חריפה שאנחנו מתנגדים לבנייה החדשה בשטחים".
"תארגן אצלי בחדר מסיבת עיתונאים, שבה אתקוף את ראש הממשלה, על הצעדים האחרונים שבהם נקט כלפי הפלסטינים"
- כך אמרתי לדוברי החרוץ היום.
כן מדובר בי, חבר הכנסת משה לוין יו"ר מפלגת "ישראל אחת", בנו של היו"ר המנוח של המפלגה, מר נחמיה לוין ז"ל.
כמוביל תנועת שמאל אני חייב לתקוף את ראש הממשלה, על כל צעד וצעד שהוא עושה, כל דבר שלא עומד לפי כללי המצע, שעליו מושתתת מפלגתי.
נכון, לפעמים גם אני חושב שצעדיו של ראש הממשלה נכונים.
יתכן שגם אני הייתי נוהג באותו אופן, אם הייתי כעת במקומו.
אך מה אעשה, הרי אם אומר את מה שבאמת אני חושב שצריך לעשות, בפעם הבאה כבר לא יבחרו בי כראש המפלגה, וגם יהיו הרבה מצביעים שיברחו לנו.
ומה יהיה עם כבודי האישי?
ובמה אעסוק לפרנסתי?
כן, זה הסוד הקטן שלי, לפעמים אני רוצה לקום ולזעוק את דעתי האמיתית.
אך מה אעשה שאני סך הכל פוליטיקאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
לא סיפרתי לאיש מי אני מאחורי הניק 'בת ישראל', וגם לא היייתי רוצה שידעו, סתם כך בשביל לשמור על פרטיות.
אבל לדאבוני יש הסטורית הודעות ובקלות יחסית מי שדווקא ירצה יוכל להרכיב את הפרופיל ולזהות את הדמות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לספר??? לעשות!!!!!

הדבר שלא סיפרתי מעולם,
כי לא היה לי למי לספר,
הסוד שלא סיפרתי לכולם
שאין אף אחד יותר,

היה לי בית, משפחה ודודים
היה לי בית יעקב ושיעורים מיוחדים,
היה פעם עולם שלם שהוכחד,
וזהו, כבר אין אף אחד אף אחד.

אז אם אין למי לספר,
כנראה צריך ליצור,
פשוט אין זמן לספר
צריך להקים פה דור!

מוקדש בהערכה ואלו שסיפרו ...

ולאלו שלא סיפרו מעולם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
הסוד שלי הולך איתי לכל מקום: לכיתה, לגינה, לסבתא, לחוג ציור ולחברות.
אבל בלילה, במקום שילך לישון, הוא בא אלי בחלום וצוחק: ברחתי!!
אני מתעוררת וכל הלב שלי דופק. בודקת שהסוד עדיין שם ומנסה להירדם, עד החלום הבא.
בכל יומולדת הסוד גדל וגדל, והרבה יותר קשה לשמור עליו שלא יצא.
ואסור שזה יקרה. אסור.

אפילו שהחיים שלנו מזמן גיהינום, כמו שאמא בוכה לאבא, כשהיא בטוחה שכולם נרדמו.
אבל אם יידעו, אולי יהיה עוד יותר גיהינום.

אנשים גדולים יתערבו וייקחו את אבא לבית סוהר.
שמה לא מקבלים משכורת, ואולי גם לנו ''יד אליעזר'' יביאו ארגזים.
אפ'חת גם לא תרצה להיות חברה שלי יותר, אפילו שבאסיפת הורים המורה יעל אמרה לאמא שאני מאד חרוצה ומאד אהובה.

אני נורא מקנאה במיכלי, שאבא שלה נפטר.
אין לה אבא שיעשה קידוש ויבנה סוכה, ויסיע אותה לבית ספר ויקנה לה קומיקסים, ויתקן דברים וישמור עליהם מתי שאמא בהרצאה, כמו אבא שלנו.
אבל גם אין לה אבא ש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
כשאני שומעת בחדשות
'בן 70 נפצע באורח קשה'
אני מיד מתחילה עם החששות
שח"ו ייתכן ומדובר בסבי שיחיה.

כשאני קוראת על האישה שהותקפה בפתח תקווה-
הלב שלי,
שעד עכשיו פעם בשלווה
מתכווץ בכאב, עד שמתגלה שבכלל זה 'פלילי'

לצערי-
הדאגה,
והחשש
שלא סיפרתי עליהם לאף אחד,
הפכו כבר מזמן לנחלת הכלל, ובכלל לא משהו מיוחד.

(מתוך תקווה לגאולה שלמה בב"א!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
לא סיפרתי לאיש כמה פעמים עשיתי לעמוד 'רפרש' כדי לראות כמה צלצולים קיבלתי. (וזה נכון לא רק לתחרות גם לסתם הודעות... )
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
הסוד הכמוס אצלי טמון הרבה שנים לאחור
ומעולם חשבתי שאין מצב לגלות, אל חזור

החומה שעשיתי לעצמי
לא לספר הסוד, מקונן בי

אבל, האתגר של פרוג דחף אותי להתגבר
ופעם אחת ולתמיד באופן פומבי להתבהר

עקבתי מקרוב אחרי האשכול, חברים סגל חבורה
סופרים מוכשרים מעשי ידם להתפארה

זה מה שהבהיר לי, שהמלאכה אצלי אינה נגמרת
וכל כוחתי שאשקיע אינה משתלמת

לכן החלטתי להשאיר את הקולמוס למוכשרים בעוז ובגבורה
אשר אינם משאירים קלה כבחמורה

ולהחזיק הסוד שלי איתי בשמירה
ולא לקלקל את האשכול מיופיה ומהדרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
הרבה דברים לא סיפרתי לכם מעולם...
לא סיפרתי על קו חשיבה שונה ויצירתי
לא סיפרתי על קורס חדש ולא שגרתי
לא סיפרתי על פתרון מקורי לבעיה נפוצה
לא סיפרתי על מה אני חולמת ומה באמת אני רוצה
ולמה לא סיפרתי?
כי חששתי שלא תבינו ותרימו עלי גבה
כי רציתי שתמשיכו לגלות לי חיבה
כי חששתי להחשב 'לא לענין'
כי רציתי להיות אחת מן המנין
אז לא סיפרתי, ולא שיתפתי,
לא דיברתי, ולא הסברתי,
אך כמה אירוני –
כי כל אותו מאמץ להשתלב עם כולם
גרם לי רק להתרחק מכל העולם....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה