בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
זה מעניין שיש דברים שאנשים מרשים לעצמם לבקש יותר בקלות מדברים אחרים.
למשל, בעבר היה הרבה יותר מקובל לבקש סיגריה מאדם זר (נראה לי היום פחות מקובל, אולי בגלל המחיר, אולי בגלל כמות המעשנים או העובדה שיש הרבה יותר סיגריות אלקטרוניות או סיגריות לגלגול).
אבל אף פעם לא שמעתי את המשפט: "סליחה אחי, יש לך אולי בורקס?"

כנראה שזה מגיע מתפיסות חשיבתיות כמו "אתה בכל מקרה נוסע" ואז מרגישים יותר נוח לבקש. אבל באמת צריך לדעת שזה לא מתאים לכל אחד ולכל זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
כל הפוסט הודיתי לה' שב"ה ב"ה ב"ה לא נגרמת לי כזו תחושה מהאנשים סביבי :)
(וותק מספיק רציני על הכביש)

אבל על הקטע הזה כן רציתי למחות.
כי כן. זה משפט נכון בהקשר הזה :)

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
לא.
אנשים מדברים פה על אנוכיות.
כשאתה נוסע לאותו מקום,
משלם את אותו כסף,
את אותו זמן,
אותו מאמץ,
שניים במחיר אחד.
מה העניין לתת לבני משפחה אחרים לסבול ?
יש עוד שיקולים בעולם לא רק מה שבעיניך היה יכול להוות שיקול אם וכאשר היית עומד באותה סיטואציה !!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
משהו שכתבתי פעם ויש בו כדי ללמד.


דף בודד מיומנו של ישראל (29) אברך-קרית-סייפר בעליה של מכונית מהדגם הנכסף טאיוטה קורולה 2003 עם קילומטראז' נמוך.

*****

בעיקרון אני משתדל לעצור לכולם. למה לא. זאת אומרת לפעמים יש כאלה שאין לך חשק לעצור להם אבל אז אדרבה אני מחזק את עצמי שבזכות החסד הקב"ה יעזור שלא יהיה תיקונים והטסט יעבור בשלום כולל הזיהום אויר שתקע אותי פעם קודמת וכו'.

בבוקר אני לומד בליבוי חופץ בדברי יויסף ואחרי צהריים מיישיב בישיבה קטנה לנוער מתמודד בכפר רפאל ככה שיוצא לי די הרבה לסוע. כן. זה לא ממש משיב על שאלות בגמרא אלא יותר מפז"ח כלומר מפזר חום ואהבה לצעירים.
אקיצר, איפה הייתי? אה, כן.
בכניסה למודיעין עמדו שני ישיב'ע בוחרים משלנו, עם כובע וחליפה, אחד עומד ופושט ידו, וחברו מרוחק מעט כדי לא להלחיץ את הנהג. טכניקות של ותיקים. בהזדמנות אלמד.
מיד ראיתי שהם מישיבת שקדיה.
עצרתי. הם התקרבו ושאלו אם אני לכיוון דרום. אמרתי להם תכנסו ונקדם אותכם. בהמשך נראה.

עלו. מימיני מיכאל ומאחורי רפאל.

המיכאל שאל, אפשר לעשן כאן? משנענה בחיוב הושיט ידו לקופסת הסיגריות שלי, שלי! שלף הצית שאף ונשף עד שנמלא הבית עשן. הבטתי בו בתדהמה.

חברו מאחורי אוזני פתח בשיחת פלאפון קולנית.
מה נשמע? עליתם? אאוטלנדר? יפה. בטח תגיעו לפנינו. אנחנו ב...קצת ישן כזה. העיקר הלך מהר. נראלך נשאר משהו מארוחת צהריים? אם לא נלך ליוחאי. אתה חייב לי 23₪ זוכר? בלה בלה בלה.
הבטתי בו במראה והוא השיב לי בחיוך קורן.

המעשן סיים את הסיגריה ונפנה להביט סביבו.
אז מה? כל יום אתה נוסע בשעה הזו? בערך.
מזתומרת אתה גר בדרום או בקרית ספר? קרית ספר.
אה. ומה ישך בדרום? עבודה.
עבודה? יפה. אם אתה מחזיק רכב כנראה משלמים טוב. אחי בכולל ורק שוכר מסיטי קאר לפעמים. למה אתה באמת מחזיק רכב ולא שוכר גם? לא משתלם?

שתקתי.

אני נכנס פה, ביישוב הקרוב, הודעתי להם לפתע.
השניים נבהלו מעט. פה? ממש פה? זה מקום מת.
אולי עד חולדה לפחות?
לא. עד פה.
טוב. קבלו עליהם את הדין.
עצרתי בשוליים ודוממתי את הרכב.
חבר'ה, שניה, אמרתי.
עוד מעט פורים. מכירים את הכלל כל הפושט יד נותנים לו? ודאי, הנהנו בראשיהם. הלוא ת"ח הם.
יפה. ומה הפירוש? שכל הפושט יד- נותנים לו אבל הוא לא לוקח לבד.
המעשן השפיל מבט. חברו נראה נבוך.

נתתי להם להתבשל שניות ארוכות ואז התנעתי ואמרתי אני מגיע ממש קרוב לשקדיה. מתאים לכם?
מצוין!
חזרתי והשתלבתי בכביש. הנסיעה עברה בדממה.
לבסוף עצרתי והם יצאו כשאחד מהם לוחש "שכוייח" מבוייש.
זהו. עד כאן הסיפור ואני כותב אותו כתשובת המשקל לדרך בה נהגתי אני לשבת בטרמפים כמנהג בעלי בתים חשובים. והשם הטוב יכפר
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אפשר להשוות את זה לזה שאתם נוסעים לשבת והשכנים מבקשים את הדירה שלכם, אתם ממילא נוסעים, לא? אז מה אכפת לכם לעשות חסד ולתת את הדירה, דירה זה דבר שיש לכל אחד יותר קל להבין, האם זה מתאים לכם לתת? יש כאלו שיתנו בשמחה ויש כאלו שיותר קשה להם, תחשבו על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
כאחד שהיה פעם בעל רכב ועכשיו כבר לא, אני מצטרף לכל מה שאמרו לפני, ורק מוסיף שרק אחרי תקופה בלי רכב אני שם לב איזה רוגע יש לי בלי כל הבקשות והטובות שאני נאלץ לעשות לאנשים :
גם כאלו שמבקשים את הרכב רק באופן חד פעמי, ורק תברר לי אם יש לי ביטוח, ואולי תעשה לי ליום אחד, ואם לא אכפת לך גם להביא לי כסא בטיחות, וגם להראות לי איך קושרים אותו, וגם אחרי זה אני כמובן צריך לפרק את הכסא ולאחסן אותו, ובסוף הנסיעה ב12 בלילה אני צריך גם למצוא לו חניה ליד הבית שלי. ואם במקרה מתעורר לי צורך לרכב בלי שידעתי מראש? אז אני אסע באוטובוס והוא מבלה עם הרכב שקיבל חינם אין כסף, ואח"כ להתחיל לעשות לו חשבון מדוקדק לפי ק"מ כמה דלק לשלם [וגם להתחיל להתווכח איתו על 10 שקל !] .כבר עדיף לי לממן לו מונית ולסיים סיפור
וגם שכל פעם שצריך להגיע לאיזה מקום זה ברור שאני זה שצריך לאסוף את כל המשפחה, ולתאם זמן ומקום עם כל אחד, ולנהוג כל הדרך בפקקים, ולשמוע שאם לא ידעתי אין בעיה לסוע בכביש הזה על 130, ולחפש חניה אחרי שכולם כבר עמוק בתוך האירוע, ולתאם את זמן היציאה שלי עם כל המשפחה, ואח"כ לבקש מכל אחד תשלום על הדלק לאלו שממש מתנצלים שהם שכחו - האמת כבר יותר נוח לסוע באוטובוס ולהשאיר את הרכב בבית, רק חסר לי שהייתי עושה את זה.
וגם שבאופן קבוע כשאני נוסע לאיזה מקום בעיר (בני ברק) וזה ממש לא משנה מתי, אני צריך להעלות את כל אלו שבדרך [אני יודע שאפשר להגיד לא, אבל תכל'ס זה לא נעים], ולשמוע את כל הדיבורים שלהם בטלפון, ולדחות את כל השיחות שלי למועד מאוחר יותר כשתהיה לי פרטיות, ולתכנן מראש מסלול מדוקדק לאיפה אני בדיוק נוסע, ולעצור באמצע כביש מהיר לקול צפירות לחוצות מאחורי, ולקבל הערות על עוצמת וכיוון המזגן, וגם בקשות אולי במקרה אני יכול לסוע דרך ....
בקיצור, אני לא אגזים אם אומר שאלו חלק מהשיקולים שלי לא לקנות רכב יותר! לסוע באוטובוס ברוגע עם כל עם ישראל. וכן... אני לא מבקש טרמפים - בשביל זה יש מוניות/סיטיקאר. עולה לי הרבה פחות ממה שעלה לי להחזיק רכב בשעתו [כאחד שלא צריך רכב קריטי ליום יום].
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מעניין למה אתה כופה על עצמך את החסד הזה, אם אתה לא מרגיש טוב עם זה, חבל.
אני תמיד אבל תמיד, כשיש לי רכב אני יוצא מב"ב דייקא דרך הדלק לקחת בחורי ישיבה טרמפים,
וממירון דרך הכניסה הראשית, ובירשולים בכניסה, לראות אם מישהו צריך טרמפ,
בשבילי זה תענוג לשוחח בדרך עם בחורי ישיבה, לפעמים גם לשיר איתם, פשוט חווייה,
בגלל שפעמים בודדות נפלתי אם טרמפיסטים נעכסי'ם, אני לא יפסיד חוויות וחסד עצום לאחים שלי.
המשפט "כשיש לי רכב" מלמד שאין לכם רכב בקביעות, כך שזה לא ראיה לנושא הראשון באשכול, על ההטרדות שיש לנהג קבוע, וכן אין לכם את ההוצאות הכבדות של אחזקת רכב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].

אני רוצה להבהיר לכל אלו שלא הבינו אותי
אני לא נגד טרמפיסטים, להיפך אני עוצר להם בחפץ לב כשאני יכול
אני נגד אלו שמזמינים מונית בחינם
ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל
ואני אישית עושה התנדבות בעזר מציון
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
]

:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p:p
אולי כי אין אף אחד עם חפיסת בורקסים בכיס?
אפילו קרטיב יכול להיות בכיס..
וכפי שידוע המעייש'ה שהיה בחור שאכל להנאתו קרטיב ליד בית המדרש,
ולפתע הוא קולט בזוית עינו את ה"ראש ישיבה" מגיע,
מיד הבחורצ'יק הכניס את הקרטיב לכיס,
אבל כמובן הוא לא שם לב שראש הישיבה קלט..
והראש ישיבה מתחיל לשאול את הבחור על דא והא,
כשבכל טיפה שנוזלת הבחור זז באי נוחות...
ואין לי מושג איך התחלתי ללקק פה קרטיבים באמצע הנסיעה כאן בטרמפ...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
כאחד שהיה פעם בעל רכב ועכשיו כבר לא, אני מצטרף לכל מה שאמרו לפני, ורק מוסיף שרק אחרי תקופה בלי רכב אני שם לב איזה רוגע יש לי בלי כל הבקשות והטובות שאני נאלץ לעשות לאנשים :
גם כאלו שמבקשים את הרכב רק באופן חד פעמי, ורק תברר לי אם יש לי ביטוח, ואולי תעשה לי ליום אחד, ואם לא אכפת לך גם להביא לי כסא בטיחות, וגם להראות לי איך קושרים אותו, וגם אחרי זה אני כמובן צריך לפרק את הכסא ולאחסן אותו, ובסוף הנסיעה ב12 בלילה אני צריך גם למצוא לו חניה ליד הבית שלי. ואם במקרה מתעורר לי צורך לרכב בלי שידעתי מראש? אז אני אסע באוטובוס והוא מבלה עם הרכב שקיבל חינם אין כסף, ואח"כ להתחיל לעשות לו חשבון מדוקדק לפי ק"מ כמה דלק לשלם [וגם להתחיל להתווכח איתו על 10 שקל !] .כבר עדיף לי לממן לו מונית ולסיים סיפור
וגם שכל פעם שצריך להגיע לאיזה מקום זה ברור שאני זה שצריך לאסוף את כל המשפחה, ולתאם זמן ומקום עם כל אחד, ולנהוג כל הדרך בפקקים, ולשמוע שאם לא ידעתי אין בעיה לסוע בכביש הזה על 130, ולחפש חניה אחרי שכולם כבר עמוק בתוך האירוע, ולתאם את זמן היציאה שלי עם כל המשפחה, ואח"כ לבקש מכל אחד תשלום על הדלק לאלו שממש מתנצלים שהם שכחו - האמת כבר יותר נוח לסוע באוטובוס ולהשאיר את הרכב בבית, רק חסר לי שהייתי עושה את זה.
וגם שבאופן קבוע כשאני נוסע לאיזה מקום בעיר (בני ברק) וזה ממש לא משנה מתי, אני צריך להעלות את כל אלו שבדרך [אני יודע שאפשר להגיד לא, אבל תכל'ס זה לא נעים], ולשמוע את כל הדיבורים שלהם בטלפון, ולדחות את כל השיחות שלי למועד מאוחר יותר כשתהיה לי פרטיות, ולתכנן מראש מסלול מדוקדק לאיפה אני בדיוק נוסע, ולעצור באמצע כביש מהיר לקול צפירות לחוצות מאחורי, ולקבל הערות על עוצמת וכיוון המזגן, וגם בקשות אולי במקרה אני יכול לסוע דרך ....
בקיצור, אני לא אגזים אם אומר שאלו חלק מהשיקולים שלי לא לקנות רכב יותר! לסוע באוטובוס ברוגע עם כל עם ישראל. וכן... אני לא מבקש טרמפים - בשביל זה יש מוניות/סיטיקאר. עולה לי הרבה פחות ממה שעלה לי להחזיק רכב בשעתו [כאחד שלא צריך רכב קריטי ליום יום].
וואו מזכיר לי סיפור שהיה לבעלי הוא לקח רכב עם חברים הוא היה הנהג והכרטיס אשראי על שמו, כשהגיעו למקום כולם ירדו ובעלי הלך לחפש חניה, עד שהוא מצא האירוע(אירוע קצר של 20 דקות) הסתיים ולא רק שהוא לא הספיק את האירוע שבשבילו ארגן את הכול הרכב איכשהו קיבל שריטה בחניה, ואנחנו היינו צריכים לשלם 500 שקל לתקן את השריטה, בעלי ניסה לדבר בעדינות עם אחד המשתתפים והוא אמר לו שיבדוק לא קרה כלום ואנחנו נשאנו בכל הנזק, באמת מרגיז מאד:mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אפילו קרטיב יכול להיות בכיס..
וכפי שידוע המעייש'ה שהיה בחור שאכל להנאתו קרטיב ליד בית המדרש,
ולפתע הוא קולט בזוית עינו את ה"ראש ישיבה" מגיע,
מיד הבחורצ'יק הכניס את הקרטיב לכיס,
אבל כמובן הוא לא שם לב שראש הישיבה קלט..
והראש ישיבה מתחיל לשאול את הבחור על דא והא,
כשבכל טיפה שנוזלת הבחור זז באי נוחות...
ואין לי מושג איך התחלתי ללקק פה קרטיבים באמצע הנסיעה כאן בטרמפ...;)
המעשה מסופר על ר' גד'ל אייזנר משגיח בישיבת חידושי הרי"ם גור
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #97
עם ישראל ניכר באחד מסימניו, "גמילות חסדים", ופירושו שאני נותן משלי לחבר שלי, גם אם זה נהנה וזה "חסר".
וזה כלול גם במצות צדקה ובואו נזכור שצדקה תציל ממות וכולנו יודעים כמה רחמים צריך בכביש

אבל, זה לא אומר שתמיד אפשרי
אני אקח לדוגמא אוספי צדקה בבית כנסת, שמבקשים כסף שלי ואני נותן לו, אז האם הוא יכול להתעצבן עלי שאני לא נותן לו ובכל זאת לפעמים אני נותן, ואם אני לא נותן אני לא צריך להתנצל בפניו,
ולצערינו יש כאלה שעושים לך פרצוף חמוץ (ושלא לדבר על אלה שגם מתלוננים, ויש כאלה)

כך גם בעניין הטרמפים, אני אישית לא היה לי רכב עד לפני כמה שנים, ואני יודע את הקושי של האוטובוסים וכו'.........
וכמו כולם, אמרתי לעצמי שבל"נ אני אם יהיה לי רכב אני יעצור לכולם....
אבל.................... היום שאני נוהג, אני מבין את אלה שלא עוצרים

אני אישית עוצר לקחת טרמפים, ואפילו לוקח בחשבון לעבור דרך טרמפידה כדי שאוכל לקחת טרמפים, וזה אחרי שכבר עברתי קצת סבל מכמה וכמה טרמפסטים,
(לשם דוגמא פעם עצרתי לקחת טרמפ ותוך שהדלת פתוחה היה שמה ריב מי חיכה קודם לטרמפ....... עד שסיימו כבר הייתי יכול להיות בבית ולעשות חסד עם אשתי והילדים שמחכים לי בבית על הקצת זמן שנשאר לי להיות איתם)
וכל זה במידת האפשר, ואם זה לא אפשרי אז לא, ואני לא מתנצל בפני אף אחד, ואני אפילו מנופף לחברים לשלום ועובר אותם, ואלה שמכירים אותי גם מבינים אותי במאה אחוז.
ולצערי הרב יש כאלה שלא מבינים,
אני יכול להוציא ספר מכל הסיפורים של הטרמפים שלי, גם מהצד הטוב וגם .......................
אבל כן חשוב להדגיש ולתת להבין לטרמפסטים, שכל מילה טוב מוסיפה, אפילו רק תודה רבה, וכמובן גם כל ההתנהגות וכו'

וגם לחברים ובני משפחה שמבקשים להצטרף וכו',
מותר לבקש עזרה וחסד, אבל צריך לעשות את זה בדרך הנכונה, יש כאלה שמבקשים בנימוס ונותנים לך בקלות לסרב, ויש כאלה שמוציאים לך את המרה לסרב לא לפני שאתה צריך לתת להם דוח מדויק לאן אתה הולך את מי לוקח מה יש לך איתו וכו', וד"ל

ראיתי פעם בספר מישהו שמקצה מאמר שלם על לדון לכף זכות לאלה שלא לקחו אותך לטרמפ, והוא נותן שמה הרבה אופציות.
אני רוצה לשתף באחד מהמקרים שהיו לי והשאר זה מובן
היתה תקופה שאשתי עבדה פעם בשבוע בשעות הערב, וככה יצא לי שאם אני מאחר מהעבודה בגלל פקקים או סידורים וכו', לא הייתי פוגש אתה עד למחרת אחרי העבודה (אני מתפלל בנץ ויוצא לעבודה שזה קצת רחוק מהבית [וזה הסיבה שיש לי רכב] וחוזר אחה"צ)
ואז הייתי משוחח אם אשתי בטלפון [עם דיבורית כמובן] במהלך הנסיעה הביתה.
ואת כל התגובות שקיבלתי על זה שאני נוסע לבד ברכב ולא עוצר לטרמפים וכו' אין כאן מקומו להאריך ומי שעבר את זה מבין את זה.

בכל אופן אני לא מתחרט על חסד שעשיתי, ולפעמים זה רק היצר הרע שרוצה להקשות לנו על המצוה הזאת שהיא גדולה מאד, ולפום צערא אגרא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני הייתי בסיטואציה מאוד קשה...
חזרנו מחו"ל ואיתנו במטוס היו זוג שגר ברחוב לידינו.
אנחנו החנינו את הרכב בחניון של נתב"ג וכשהם ראו אותנו הולכים לכיוון החניון שאלו אם יכולים להצטרף.
אמרנו שלא כי אנחנו אמורים לעצור באיזה מקום בדרך הביתה.
ואכן היתה לנו עצירה קטנה בדרך הביתה, משהו שלא רצינו שכולם ידעו.
הבעיה היא שהעצירה לקחה בדיוק שבע וחצי דקות והם שנסעו במונית הגיעו יחד איתנו.
הם כל כך נפגעו שלא רצינו לקחת אותם...
עד כדי כך שהיתה תקופה שרצינו למכור את הדירה שלנו והם חיפשו דירה והדירה שלנו התאימה להם אבל הם אמרו למתווך שלא רוצים לקנות מאיתנו כי אנחנו אנשים לא ישרים!!!
הלו!!!
היינו חייבים לכם משהו?
גם אם לא היתה לנו העצירה בדרך הביתה לא היינו חייבים לקחת אתכם אבל עד כדי כך!!!
מאז יש לי טעם מאוד מר בפה ויותר קשה לי בשמחה לומר לבעלי שיקח אנשים שאנחנו לא מכירים באופן אישי.
משתדלת להתעלות על עצמי אבל בפנים עדיין לפעמים קשה לי.
ודרך אגב, כשאנחנו נוסעים יחד בעלי מקפיד לא לקחת טרמפיסטים בכלל, רק בני משפחה.
הוא אומר שזה ממש לא צנוע שגבר זר יעלה לרכב ויסע במיוחד שזה הזמן שלו איתי (שגם ככה הוא די נדיר...), וגם על זה אנחנו מקבלים פרצופים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
כל האשכול פה נכון ויפה, יש אנשים שלא יודעים איך להתנהג ויש כאלה שכן, יש כאלה שנוח להם ויש כאלה שלא. אבל המשפט הזה זה משפט של שבע שלא יבין את הרעב...
לא רוצים להחזיק אוטו. זה נשמע שכל מי שרוצה להחזיק אוטו מחזיק, וכל השאר פשוט לא רוצים או רוצים לנצל אחרים, זהו שלא יש הרבה אנשים שמאוד מאוד רוצים אוטו משלהם ונמאס להם כל פעם לנסות להשיג טרמפ, רכב, לשכור רכב, וכו' אבל וכאן מגיע האבל הגדול לא לכולם יש אפשרות ועובר עוד חודש ורוצים מאוד, ועוד חודש ורוצים מאוד, אבל הח-ן לא מאפשר את זה (לא לקנות ולא להחזיק רכב באופן קבוע) ואז באי נעימות גדולה הם צריכים לצאת לאיזה אירוע, אין תחבורה ציבורית זמינה לשם או שבשעות שאין תחבורה ציבורית ולא נעים והם נגשים לבקש מהשכן/חבר/אח/גיס טרמפ/רכב וכו', וכל עזרה בענין זה הצלה ענקית בשבילהם...
 
גם כאחד שאין לו רכב אני מאד מזדהה עם כל הנכתב, ואני באמת משתדל כשאני אורח להרגיש כאורח ולא כבעה"ב.
אבל אם כבר.. רציתי רק להוסיף עוד כיון
בקיצור: פעם אני צריך להגיע מטבריה לירושלים, ידעתי על גיס שנמצא באיזור הצפון, שאלתי אם מגיע לאיזור שלי, אמר שהוא יכול לקחת אותי בדרך ושאני יחכה לו בצומת הזה בשעה הזאת, טוב הגעתי לשם בשעות אחה"צ בשמש וכו' וחיכיתי לו המון המון זמן. אני לא מתלונן כי הוא לא חייב לי כלום, אבל גם אני לא חייבתי אותו לקחת אותי, אבל אם כבר אמרת לי שאתה יכול ומתי שאתה מגיע בבקשה תשתדל להגיע בזמן, ולא להרגיש אני הרי עושה לו טובה אז מותר לו לחכות לי שעתיים....
בקיצור כל אחד צריך לחשוב גם על הצד השני, וכן גם צריך לדעת אם לא נוח לך תגיד אני לא יכול, הרבה פעמים הטרמפיסט יעדיף לנסוע עם אוטבוס במקום להסתובב בעוד 5 מקומות בדרך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כהמשך לדיון הזה
בכל מקרה גם אם אתם נזהרים מאוד לא להשפריץ על אף אחד

יש עוד אנקדוטה קטנה
אני יודע שלא תמיד זה מתאפשר וקל ונוח
אבל תחשבו שניה על הבחור ישיבה המסכן שעומד מולך בטראמפיאדה איפה שזה לא יהיה
השעה 00:30 ואתה והוא עייףים ואין לךם כוח להאריך את הדרך אפילו בדקה
ובחוץ יורד גשם שוטף, ברקים ורעמים מחרידים את היקום והכביש מוצף כולו.
אתה מפעיל מזגן, מכוונן טוב את המעלות, אולי אפילו מפעיל את החימום בכסא במקרה שהרכב שלך ממש משוכלל.
ולעומת זאת כל מה שיש לו לעשות זה להתכרבל עוד קצת במעיל ולהדק עוד טיפה את הצעיף הסחוט מגשם ולהתפלל שאולי תרחם עליו ותעזור לו

אפילו אם אתה נוסע למקום הכי נידח שיש, כן אפילו לנצר סרני.
תעצור, תשאל, אולי הוא בדיוק צריך להגיע לחור נידח אחר שנמצא בדרך לחור הנידח שלך

הרי אם היית רואה את אחיך הצעיר עומד שם וודאי היית עוצר ואפילו מאריך את הדרך בעוד כמה דקות

ומה אנחנו מבקשים
תעצור אפילו רק על הדרך

היה ושיניתי משהו אפילו למישהו
תגיד לו אחרי שעצרת לו
עצרתי לך בגלל שקראתי מאמא מטרמפיסט בפרוג
ומי יודע אולי אני אגיד לך - וואלה זה אני😜

ובנימה רצינית
תחשבו קצת על אחיכם היהודים ותקדמו אותם למחוז חפצם לשלום

עוד רעיון קטן לסיום
ליצור קובץ שיטס שכל אחד יכתוב יעד כלשהו שהוא צריך ואת כל היעדים האחרים שהוא לוקח כדי להגיע למחוז חפצו
ואז פתאום אנשים יבינו שנכון שהם נוסעים למקום אחד אבל יש עוד אלף ואחד מקומות שהם יכולים לקדם לשם בדרך

חנוכה שמח




ודגש חשוב
לא התכוונתי שרק בחורף צריך לעצור טרמפים
ובעז"ה בקיץ אכתוב מגילה שלמה לצד השני
נסעתי באוטובוס
תקפתי את הרב קו כשעליתי
באמצע הנסיעה עלו שלושה פקחים לאוטובוס
הערתי להם שמותר רק שני פקחים כי יש רק שני דלתות
אז אחד מהם אומר לי "אני ראש צוות" ומותר לי להיות איתם
בספסל ליד ישבה אישה חרדית שראיתי שהיא לא תיקפה
ראיתי שהיא נלחצת מהפקחים
אז עם הרב קו שלי לא יכולתי לתקף כי יש לי פרופיל
אז תיקפתי באשראי שלי
הוא קלט את זה
אז הוא ניגש אלי ושואל "עם מה תיקפת עכשיו?
אמרתי לו עם האשראי בשביל האישה הזאת
וזה הרב קו שלי שגם בו תיקפתי
אז הוא קורא לאחת הפקחיות ואומר לה תתני לו דוח
היא התחילה לרשום לי דוח
כשהגעתי לתחנה שלי אמרתי לה שאני רוצה לרדת כאן אז הם ירדו איתי
ואז בתגובת הנוסע הכתבתי לה את כל הסיפור
תכלס הם קלטו שהם נותנים לי דוח על אף שתיקפתי בזמן
אז הוא התחיל להגיד לי אני נותן לך את הדוח כי תיקפת באשראי שלך כשעלינו ולא בתחילת נסיעה
לא היה לי כוח להתווכח
אני לא יודע מה לשון החוק אם אפשר לתת דוח אם תיקפתי אחרי שהפקח עלה
בכל מקרה מה אתם ממליצים לי
קודם כל להגיש ערעור על הדוח ?
אני יכול לתבוע את אגד על עוגמת נפש ועיכוב למשך 20 דקות?
מה אני יכול לעשות כאן?
מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה