עזרה בית בלאגן. מה עושים?

[תקוה]

חוצצי ספרים זה מין מיתקן ממתכת, יש לו בסיס לשני הצדדים והוא עצמו מתפקד כמחיצה גבוהה. יוצא שהבגדים יושבים לו על הבסיסים וכשפותחים את הארון רואים רק את המחיצה שבין ערימה לערימה.

מוכרים את זה בחנויות מכשירי כתיבה
חנן- בירושלים
חי-סי, עזרה ואחוה- מודיעין עילית
בד"כ לפני תחילת שנת הלימודים

 

[פרפר]

הגיעה גברת ליועצת. היא על סף יאוש: "כל השכנות מספרות על בית נוצץ, על ילדים מחונכים ששמים כל דבר במקום, על השכבה בסרט נע בין 7 ל-8 בערב. הכל דופק. הכל מתקתק. ורק אני כזו לא יוצלחית! מה עושים??"
ותאמר היועצת: "מה הבעיה? תספרי גם את!"

 

[מילה בסלע]

אפשר תמונה?
שנבין במה מדובר ואיך נראה

עכשיו אני נחה מהקניות ב'יש'... מקוה לצלם ולהעלות מחר אי"ה
ולגבי מי ששאל על מה עושים כשרוצים משהו מלמטה- הארונות הנ"ל בחזקתי בלבד, רק אני מוציאה מהם, ועל ילדה בגילי אפשר לסמוך...

מענין לציין, שאף אחד מבני החבורה שלי לא נוגע בארונות הבגדים! זה ממש פלא יחסית לכל מה שאני קוראת פה... הם מתלבשים לבד ואפילו בוחרים לבד, אבל רגילים לקבל את הסט מוכן עוד מהלילה ואין להם סיבה לקחת בעצמם מהארון...

בן השש דוקא "תירגל" איתי פעם איך להוציא את הפריט הכי נמוך בערימה... ודוקא עשה זאת מצוין (מודה שנשמתי כמעט פרחה...)

 

[קפפוצצינו]

יש לסדר ולנקות ולסדר
אבל הכי חשוב זה לשמור על הסדר
כל הזמןןןן לסדר ולנקות שלא יצטבר
תוך כדי אפיה מסדרים שמת סוכר תחזירי למקום
השתמשת בכלי תנקי וכד'
לא יוצאים מהבית לפני שמאורגן
רצפה קצת התלכלכה שוטפים מטאטאים

ומשפט חכם שאבא שלי אומר
ההבדל בין אשה חרוצה ללא זה
שהחרוצה מדיחה כלים מיד אחרי הארוחה
והשניה לפני הארוחה הבאה

שתיהן עושות ועובדות אותו דבר
זאת עשתה מיד מוקדם ונהנית כל הזמן ו...

 

[תקוה]

לא יוצאים מהבית לפני שמאורגן

אז בחיים לא נצא מהבית
עד שנגמור לארגן, כבר תיסגרנה החנויות

 

[רותי המניק]

כל אלו שלא יורדות למטה לפני שאוספים צעצועים
ולא יוצאות מהבית לפני שהוא מסודר
ולא הולכות לישון לפני שהבית נוצץ

איך עושים זאת?

אצלי הילדים עסוקים ואני שמחה על השקט
ברגע שמתחיל שמח זה אומר שהם כבר מתחילים להיות רעבים ועייפים
אז באמת למי יש כח לאסוף צעצועים?
אני מודה שאין לי סבלנות לחכות שיאספו ורוצה כבר שיאכלו וילכו לישון

הפתרון בעצם זה לעצור בשיא ולהגיד עכשיו אוספים?
ענין הצעצועים אצלי בלתי פתיר

 

[תילי5565]

על המשפט שהדגשתי בציטוט אני מצלצלת בקולי קולות.

בגדול את צודקת. נקיפות מצפון הן דבר הרסני, ולא יהודי! הן מלוות את האדם כל הזמן ולא מרפות, לא מקדמות אותו לשום מקום, ובעיקר - מחוללות נזקים איומים לנפש הילדים.
אבל כן, בואו נודה שיש התנהגויות הוריות שגורמות לצלקות, אוהו צלקות, וכאן נכנס המקום של ההורה מול עצמו לערוך התבוננות וחשבון נפש, שאצלנו ביהדות יש לזה זמנים קצובים מסוימים.
כן, גם אנו ההורים איננו חפים מטעויות ואנו צריכים לזכור מאין באנו... ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון. איננו אמורים להימלט מהעבודה הפנימית הזאת. העבר כאן כדי ללמוד ממנו לגבי העתיד, אבל שוב, זאת עבודה תחומה שתמיד היא תהיה עם הפנים לעתיד ולא בצורה של התבוססות ברגשות אשמה על העבר.
ומה שכתבת שמגיל 6 ע"פ ההלכה וכו', ברור שלא נפסק כך להלכה כיום, ולכן לא כדאי לנופף דווקא בזה כדי לעשות לאמהות שלנו טוב על הלב. ההעדפה שלי היא לעשות את זה בדרכים אחרות.
תמיד כדאי להסתכל על החסד שאנו עושים עם הילדים כעל זכות, שהקב"ה הפקיד אותם בידינו כדי לגדלם בגוף ובנפש וברוח.

בדיוק זה מה שכתבתי שנראה את גידול הילדים כחסד.

לגבי נקיפות המצפון- בהגדרה אחרת זו חרטה
חרטה ללא קבלה לעתיד אין לה תועלת ביהדות, והיא הרסנית כשעומדת בפני עצמה.

ברגע שאמא יודעת שעשתה טעות (וזה קורה, אנחנו בני אדם..)
אם רק תתהפך מנקיפות מצפון, אין לזה תועלת!!

אבל אם תאמר לעצמה, מעתה ואילך אעשה כך וכך כדי לשפר את המצב, יש לזה תועלת גדולה, ותחושת סיפוק ושליטה במצב לאמא.
(לדוגמא :מהיום אספור עד 10 לפני שאני שואגת וצורחת עך הילד שטפטף על הריצפה..)

 

[שרינה]

זה באמת מאוד יעיל לחכות עם כל הבלאגן עד שהילדים ילכו לישון, ואז לסדר בלי הפרעות.

רק שאלה קטנה.
אני היחידה שמתמוטטת מיד אחרי ההשכבה?
אני עייפה עייפה עייפה. אין לי כוח לכלוםםםם.
בטח שלא להתשתלט עכשיו על הבלאגן....

לא, את לא היחידה!זה בא בגלים כאלה... יש תקופות שתמיד הולכים לישון ממוטטים ואין כח אפילו להרים כפית לכיור לדוג בחורף/לפני לידה... ויש ימים שאנחנו חדורות מטאטא ומגב
וסתם, תראו כמה יופי שפסח באביב שאז יש חשק ומזג אוויר מתאים לנקיון!!! איזה נס שעמישראל יצאו באביב ממצרייםולא בכסליו, ברררר

 

[שרינה]

רק תגידו איך מסתדרים עם נעליים של ב"ה משפחה ברוכת נפשות שלכל אחד יש כמה וכמה זוגות שמסתובבים בכל הבית???
כמה שניסיתי סדר זה עדיין לא יעיל!

יש מתקן נעליים של איקאה, יעיל ולא תופס מקום ואפילו יפה עם קצת שדרוג , רוצה תמונה?

 

[rivkic]

חשוב לי להדגיש
הבית שלי רחוק מלהיות נקי ומצוחצח....
אסביר למה אני מתכוונת....
אחרי נטילת ידים
(בעיקר בליל שבת שעתיים אחרי שהריצפה נקיה)
משגע אותי שיש טיפות על הרצפה....
מצד שני לראות את הפחד של הילדים עם כן טפטף...
אני מרחמת עליהם
ומצד שני...... אולי ככה בסוף הם יזהרו...

או שנגיד אני חוזרת הביתה בסביבות 4
ורוצים לרדת לגינה
אני לא מוכנה לרדת עד שהבית לא מסודר
(משתדלת לסיים הכל עד 5 ואז לרדת)
אבל האכזבה שלהם שלא יורדים עכשיו....
ומצד שני... קשה לי לצאת שהכלים של ארוחת צהריים על השולחן...

מעניין אותי איפה הגבול???
איך לא לגרום לילדים צלקות נקיות

לדעתי הכל תלוי באוירה
ברגע שהניקיון גורם לאוירה של לחץ בבית, במקום לשרת את יושבי הבית -
הילדים קולטים את זה, ובבית שלהם הם מעדיפים אוירה נינוחה יותר.

 

[קפפוצצינו]

כל אלו שלא יורדות למטה לפני שאוספים צעצועים
ולא יוצאות מהבית לפני שהוא מסודר
ולא הולכות לישון לפני שהבית נוצץ

איך עושים זאת?

אצלי הילדים עסוקים ואני שמחה על השקט
ברגע שמתחיל שמח זה אומר שהם כבר מתחילים להיות רעבים ועייפים
אז באמת למי יש כח לאסוף צעצועים?
אני מודה שאין לי סבלנות לחכות שיאספו ורוצה כבר שיאכלו וילכו לישון

הפתרון בעצם זה לעצור בשיא ולהגיד עכשיו אוספים?
ענין הצעצועים אצלי בלתי פתיר

אם את רוצה שהילדים יאספו
זה באמת יותר דורש ממך לעצור ולהתחיל לאסוף
אם אין לך כח לזה אולי תשאירי את הגדול ער אחרי כולם
או תורנות כל יום ילד אחר אוסף
או שתאספי בעצמך לפעמים זה שווה

כל יום והנתונים והכח שיש

 

[שרינה]

לא!!!
לא צריך עוד דוגמאות....
מצאתי את עצמי במספיק דוגמאות....


השאלה באמת מה עושים
מגיעים הביתה מהעבודה, עברנו בצהרון
רוצים להגיע לבית נורמלי
לבית כמו ששארנו כשיצאנו בבוקר
אבל מה מקבלים???

אחת השאירה ילקוט בכניסה,
עוד אחת החליטה לעשות קייטנה בכניסה (כל הלורדים, צבעים, וניירות שם)
הקטנה הורידה מעיל איפה שהיה לה מקום
תוסיפו לזה כלים של ארוחת צהרים
(הדבר היחיד מכל הרשימה שמוכנה, לא חושבת שבעלי צריך לדאוג גם לזה אחרי שדאג להם לאוכל).

ועדיין לא נכנסתי לחדר.....

באמת נראה לכן שאפשר לא להגיד כלום???
אבל מה יהיה על הצלקות???
מה עושים???

אשמח לקבל טיפים!!!

נראה לי דעם כל מה שכתבת שהם עושים את אמא מאפשרת כמעט הכל... עברת את מבחן הצלקות

 

[מילקשייקית]

לדעתי הכל תלוי באוירה
ברגע שהניקיון גורם לאוירה של לחץ בבית, במקום לשרת את יושבי הבית -
הילדים קולטים את זה, ובבית שלהם הם מעדיפים אוירה נינוחה יותר.

בסייעתא דשמיא
אולטימטום מבוקר--- (ניתן לקרוא את המילה השנייה בכמה צורות!)
אם ניקיון ואווירה
היו שלובי זרוע
אזי מהעולם-
היה כלה הרוע
כי אי מי זה
שיוכל תחת משא לכרוע
אם אין לו שטר כתוב
מונה - עליו לפרוע???
אז נס שיש שבת
ושוויגער ש"קופצת"
וכך זוכה גם את
לסדר ולשקט (אמממ...בעצם לרעש, של הילדים המעוצבנים מן הסידור האינסטנסיבי שנחת עליך, אבל אתן יודעות...בשביל החרוז)

 

[שרינה]

אל תדאגי, אני יודעת לצעוק (תשאלי ת'שכנים

השכנה גם צועקת היא לא שומעת אותך

 

[bracha]

על המשפט שהדגשתי בציטוט אני מצלצלת בקולי קולות.

בגדול את צודקת. נקיפות מצפון הן דבר הרסני, ולא יהודי! הן מלוות את האדם כל הזמן ולא מרפות, לא מקדמות אותו לשום מקום, ובעיקר - מחוללות נזקים איומים לנפש הילדים.
אבל כן, בואו נודה שיש התנהגויות הוריות שגורמות לצלקות, אוהו צלקות, וכאן נכנס המקום של ההורה מול עצמו לערוך התבוננות וחשבון נפש, שאצלנו ביהדות יש לזה זמנים קצובים מסוימים.
כן, גם אנו ההורים איננו חפים מטעויות ואנו צריכים לזכור מאין באנו... ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון. איננו אמורים להימלט מהעבודה הפנימית הזאת. העבר כאן כדי ללמוד ממנו לגבי העתיד, אבל שוב, זאת עבודה תחומה שתמיד היא תהיה עם הפנים לעתיד ולא בצורה של התבוססות ברגשות אשמה על העבר.
ומה שכתבת שמגיל 6 ע"פ ההלכה וכו', ברור שלא נפסק כך להלכה כיום, ולכן לא כדאי לנופף דווקא בזה כדי לעשות לאמהות שלנו טוב על הלב. ההעדפה שלי היא לעשות את זה בדרכים אחרות.
תמיד כדאי להסתכל על החסד שאנו עושים עם הילדים כעל זכות, שהקב"ה הפקיד אותם בידינו כדי לגדלם בגוף ובנפש וברוח.

100 צלצולים.
ואני רוצה לחדד.

אמהות שמסתובבות עם נקיפות מצפון, זה לא האמהות שגורמות לצלקות לילד.
אדרבה, אם האמהות שגרמו לצלקות היו מסתובבות בזמנו עם נקיפות מצפון, הם היו משנות את התנהגותן וזה לא היה גורם לצלקת.

עוד דבר, אני חושבת לא שזה נכון לומר שאמא מסודרת מידי (וד"ל) גורמת לצלקת לילד.
זה אולי גורם לילדה להיות מפוזרת יותר, או לרגשות שליליים המושג סדר ונקיון, אבל צלקת זה מילה מידי קשה בשביל זה.

אישה שבבית הוריה, כשניקו וסדרו היה פאן וכיף , זה ימשיך להיות גם בבית שלה.
לעומת אישה שבתור ילדה חיה בתחושה שסדר ונקיון צריך להגיע עם כעס, לחץ, עצבים.
תיקח איתה את זה הביתה, שלגהץ זה נעכס, ולשטוף כלים זה קריזה.
וזה דבר שאפשר לשנות אותו, זה בסך הכל לשנות את הראש, את הגישה.

אבל לקרוא לזה צלקת? זו מילה מידי חזקה בשביל זה.

לדעתי, צלקת נגרמת כשגורמים לילד כאב נפשי!!! (גם כאב פיזי מהורה, הוא לא הכאב הפיזי כמו הפגיעה מההורה - הכאב הנפשי שהילד חווה), ואת הכאב הזה הוא לוקח איתו הלאה, לכל החיים.

ועוד נקודה אחרונה, זה נכון שמבחינת ההלכה מגיל 6 הורה לא חייב לפרנס את הילד.
אבל זה לא מתיר לו להתנהג אליו בשום צורה שאינה ראויה.

 

[מילקשייקית]

100 צלצולים.
ואני רוצה לחדד.

אמהות שמסתובבות עם נקיפות מצפון, זה לא האמהות שגורמות לצלקות לילד.
אדרבה, אם האמהות שגרמו לצלקות היו מסתובבות בזמנו עם נקיפות מצפון, הם היו משנות את התנהגותן וזה לא היה גורם לצלקת.

עוד דבר, אני חושבת שזה נכון לומר שאמא מסודרת מידי (וד"ל) גורמת לצלקת לילד.
זה אולי גורם לילדה להיות מפוזרת יותר, או לרגשות שליליים המושג סדר ונקיון, אבל צלקת זה מילה מידי קשה בשביל זה.

אישה שבבית הוריה, כשניקו וסדרו היה פאן וכיף , זה ימשיך להיות גם בבית שלה.
לעומת אישה שבתור ילדה חיה בתחושה שסדר ונקיון צריך להגיע עם כעס, לחץ, עצבים.
תיקח איתה את זה הביתה, שלגהץ זה נעכס, ולשטוף כלים זה קריזה.
וזה דבר שאפשר לשנות אותו, זה בסך הכל לשנות את הראש, את הגישה.

אבל לקרוא לזה צלקת? זו מילה מידי חזקה בשביל זה.

לדעתי, צלקת נגרמת כשגורמים לילד כאב נפשי!!! (גם כאב פיזי מהורה, הוא לא הכאב הפיזי כמו הפגיעה מההורה - הכאב הנפשי שהילד חווה), ואת הכאב הזה הוא לוקח איתו הלאה, לכל החיים.

ועוד נקודה אחרונה, זה נכון שמבחינת ההלכה מגיל 6 הורה לא חייב לפרנס את הילד.
אבל זה לא מתיר לו להתנהג אליו בשום צורה שאינה ראויה.

גולש מנושא הבלגן...
אוממס... אולי את מתכוונת לבלאגן נפשי?
אה, אז זה מתאים...

 

[bracha]

גולש מנושא הבלגן...
אוממס... אולי את מתכוונת לבלאגן נפשי?
אה, אז זה מתאים...

נו, את מבקשת מנשים להתמקד בנושא אחד למשך יומיים? לא מציאותי.

 

[רותי המניק]

אם את רוצה שהילדים יאספו
זה באמת יותר דורש ממך לעצור ולהתחיל לאסוף
אם אין לך כח לזה אולי תשאירי את הגדול ער אחרי כולם
או תורנות כל יום ילד אחר אוסף
או שתאספי בעצמך לפעמים זה שווה

כל יום והנתונים והכח שיש

באמת מה שקורה שבן ה10 חוזר מהמתמידים אחרי שהקטנים ישנים
והוא כמו ילד טוב אוסף מה שאני אומרת לו.
אחרת אין לו מקום לפתוח מיטה.
אבל מה הוא אשם להם? - כמו שנוהגים להגיד אצלי...

(חחחח והגדול שלי בן 14 וחצי אני יסתפק בכך שלא ישאיר עקבות שלו בכל מקום)

והאמת שאני באמת אוספת ומתוסכלת מאד
למה אמא לילדים גדולים צריכה לאסוף צעצועים?

(כנראה שיש לה כשל בחינוך)

 

[יעל]

השכנה גם צועקת היא לא שומעת אותך

מזכיר שאחת השכנות היתה עסוקה עם הבן שלה.. לפתע נשמעו צעקות מהקומה העליונה..
הילד אמר לאימו תשמעי איך היא צועקת על הילדים שלה...
האמא מנסה לחנך ולהסביר שלפעמים אמהות צריכות לצעוק כדי לחנך את הילדים שלהם..
והבן עונה לה.. "היא צועקת אבל את מרביצה..."

 

[פטרוזיליה]

גולש מנושא הבלגן...
אוממס... אולי את מתכוונת לבלאגן נפשי?
אה, אז זה מתאים...

אומרים שסדר משפיע על סדר בראש ובנפש...