הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
עו"ד נתן רוזנבלט ביקר במשרד השיכון אחרי כיבוי האורות ופגש את השר גולדקנופף, ממנו שמע על המאמצים לפתרון מצוקת הדיור הכללית והחרדית • כל השאלות הקשות על ההגרלות ומה צופן לנו העתיד הקרוב והרחוק
בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, קצת אחרי קבר שמעון הצדיק, שוכן לו משרד השיכון. השם "משרד" מטעה קצת, שכן מדובר בשכונה שלמה של מבנים רבי רושם, בהם עובדים אלפי פקידים (מתוכם אין אפילו מניין של חרדים – לתשומת לב כבוד ארבעת השרים החרדים שהיו כאן) ששוקדים על כל מה שקשור למשרד הענק הזה. בתווך מגרש חנייה ענק עם אין ספור רכבים של העובדים ועוד חניון בחוץ של אורחים, בקיצור בית חרושת ענק לייצור דירות לדורות הבאים.
כל זה עד השעה 5 אחה"צ, כל הפקידים הולכים הביתה (מי שעובד בחברת החשמל מקבל חשמל חינם, ומי שעובד במשרד השיכון?) והמקום הופך תוך שעה לשממה חשוכה, אי אפשר להאמין שרק לפני שעתיים המה המקום מאלפים, ככה זה בעולם, עובדים קצת וחוזרים לחיים עצמם.
מלבד בניין אחד, דווקא הקטן מכולם, ששוכן בקצה השכונה של משרד השיכון, שם ממוקמים הלשכות של השר, המנכ"ל והצוותים שלהם, כאן העבודה רק מתחילה, כאן רואים את ההבדל בין מי שהגיע לעבוד, לבין מי שהגיע לעבוד ולהביא תוצאות. השעה כבר מאוחרת ואיש אינו חושב לעזוב את משמרתו, יש להם עוד הרבה עבודה, הקדנציה קצרה והמלאכה מרובה ובעל הבית (שזה אנחנו, המצביעים) רוצה לראות תוצאות, כל היום עובדים בשביל כל המדינה ובערב אפשר קצת לשים פוקוס על המגזר שלנו.
לכאן הזמנתי את עצמי השבוע, לאחר שקראתי כמה כותרות שהדאיגו אותי ואת חבריי העוסקים בפתרונות דיור למגזר החרדי. בחדר הישיבות של השר, כאשר נוכחים גם המנכ"ל יהודה מורגנשטרן ולצידם- מוטי בבצ'יק – הגנרטור של המשרד – ושיינפלד. הכל נשמע אחרת ומקבלים הסבר על כל שאלה. הם משמיעים הסבר מדויק ומרגיע, אבל בעיקר רוצים לשמוע. חצי שנה הם יושבים כאן ועדיין מנסים ללמוד עוד ועוד מפי העוסקים בדיור, מה אפשר לשפר וכיצד ניתן לעזור יותר.
הכותרת המדאיגה ביותר, נגעה לעצם המשכיות ההגרלות. בעיתון הכלכלי החשוב במדינה צוטט המנכ"ל כמי שמפקפק ביעילות וחכמת ההגרלות. כאן המנכ"ל מבקש להבהיר: לא תהיה שום הפסקה או המעטה של הפתרון הנפלא הזה שהביא מזור ללמעלה מרבבת משפחות חרדיות (סדר גודל של ביתר עילית). סך הכל מורגנשטרן דיבר על "אילו" אילו הוא היה במקום כחלון היה עושה את ההגרלות קצת שונה, אך אין לאמירה הזו שום משמעות לגבי עתיד ההגרלות, שרק יגדלו יותר ועם היגיון יותר כפי שנראה להלן. נרגענו.
אבל יש להם בעיה גדולה: קבלנים ממעטים לגשת למכרזים לאחרונה!
כדאי להתעכב על נקודה זו, כי היא שורש כל מצוקת הדיור החרדית לשנים הבאות (אם אין קבלן שמתמודד עכשיו על מכרז, לא יהיו דירות בהגרלה עוד חצי שנה): כמעט לכל הקבלנים אין כסף לרכוש את הקרקעות מהמדינה, הם לוקחים הלוואות עם ריבית, וכאן חל שינוי עצום: הריביות הכפילו את עצמן והרווחיות נשחקה עד כדי היעדר רווח בחלק מהפרויקטים.
ניקח למשל קבלן ששוקל להתמודד על מכרז בשווי מאה מיליון ₪ (לא הרבה במושגים של השוק) באמצעות הלוואה. הריבית שהוא ישלם על ההלוואה הזו היא נניח 6% שנתי, הפרויקט יהיה מוכן נניח עוד ארבע שנים, שזה אומר שהוא יצטרך לשלם רק עבור הריבית כעשרים מיליון ₪, שזה בערך כל מה שהוא תכנן להרוויח במחירי הדירות שיורדים ויורדים, כך שאין לו לשלם לבנק, ולכן קבלנים פשוט ממעטים להציע הצעות.
כל חכם שעיניו בראשו יעדיף לשמור על כספו בכיסו לקראת הזינוק הצפוי בתקופה שאחרי היובש הקרוב, הרי ברור לכל אחד שלא לעד יימשך המצב שבו מחירי כל המוצרים עולים ורק מחירי הדירות יורדים, כך שבעוד מספר שנים, כשישתחרר הפקק יקרה למחירי הדירות מה שקורה לסוכריית מנטוס בתוך בקבוק קולה תוסס (אל תנסו בבית, בל תשחית על הקירות והרהיטים) והמחירים יעלו לשמיים.
לא שלא מגישים, עדיין יש זכיות אבל זה לא זה, בזה אחר זה חוזרים מכרזים מחוסר התעניינות, רק בחודש האחרון חזרו מכרזים בקרית שמונה ובמעלות ואפילו ברחובות המבוקשת.
והכי כואב מבחינתנו: החודש התקיים מכרז על 460 דירות באלעד (לאלעדים שבינינו: מדובר על המגרש הענק שבין רש"י/ ר"י הנשיא /רבי עקיבא/רבי מאיר – לתשומת לב כל בעלי הקרוואנים במקום). זה המון דירות במושגים של המגזר החרדי, אבל המכרז חזר כי לא הייתה אפילו הצעה אחת. חבל.
אז מה עושים על מנת שתכנית ההגרלות לא תמות מרעב? כאן יש לאנשים שלנו במשרד השיכון פתרון שהוא לא פשוט, אך הם עושים אותו: המשרד יכניס את היד לכיס (של כולנו) ויסבסד את עלויות הפיתוח של הקבלנים באופן שישתלם להם להתמודד במכרזים (כיום המצב הוא שעלויות הפיתוח הם לעיתים קרובות הרבה מעל מחיר המגרש ומגיע למאות אלפי ₪ לדירה), וכך יהיו דירות רבות לזוגות הצעירים מכל המגזרים. התכנית הזאת קשה ויקרה – חצי מיליארד ₪ הוקצו לה, וזה המון – אך זה נעשה למרות כל הקושי, כל הכבוד.
בשורה נוספת יש לצוות במשרד השיכון לספר לנו: כבר בהגרלות הבאות, תנאי המחירים ישונו באופן שיהיו קצת יותר שוויוניים מהמצב כיום, לא ניכנס לחשבונאות מסובכת, אך התוצאה היא כי על פי המתווה החדש, העניים, שזה מי שזוכה בפריפריה, ירוויח הרבה יותר מאשר היום, והעשירים – אלו שזוכים במרכז, ירוויחו פחות. נגמרו הסיפורים של אברכים שזוכים ברוממה בדירה עם רווח של 2-3 מיליון ₪ (אני מכיר כמה כאלו ומפרגן להם מכל הלב) ואחרים שזכו בחריש עם יתרון של עשירית מזה "בלבד", טוב מאוחר מאשר לא הוגן בכלל.
נושא נוסף וכאוב ששאלתי, היה בעניין של התנאים החדשים להעדפת קבוצות אוכלוסייה מסוימות על חשבון הכלל, בדרך לזכייה בהגרלות, וזאת בהחלטה מיוחדת שקיבלה החודש מועצת מקרקעי ישראל.
נתחיל מהחלק הטוב והחיובי: העדפת נכים ובני משפחותיהם. זה נשמע בסדר יחסית, למרות שלא ברור הקשר שבין העובדה שיש לאחד מבני הזוג אח נכה לבין הצורך שלו בקורת גג, אבל אפשר להבין ולהפנים כי מחובת הציבור לחמול על השונה והמסכן. נו.
אבל החלק השני של ההחלטה, מעצבן ומקומם: ניתנת העדפה לאנשי מילואים על פני שאר האוכלוסייה. אילו העדפה הייתה לחיילים בשירות סדיר וכפוי – החרשנו, הנושא הזה הוא עדין ומורכב ויש אולי למדינה זכות להביע את הערכתה בדרך זו למי שמשרתים ללא שכר ותוך סיכון עצמי.
אך כשמדובר ב"אנשי מילואים" זה משהו שצריך לבדוק למי הכוונה, אם הכוונה רק למי שמשרת שירות פעיל שבועות ארוכים בשנה, זה נושא אחד, ואז יש עם זה פחות בעיה כאמור. רק שלא יתברר כי לפי הפרשנות שלהם בעצם כל אדם ששירת בצה"ל, בעבר חייל במילואים. כי אז רוב אזרחי המדינה נכנסים להגדרה זו (מי שלא שירת עקב בעיית בריאות ייכנס בד"כ דרך הדלת של הנכים) מלבד שתי קבוצות אוכלוסייה שלא משרתות במילואים ושתיהן אהובות כמעט באותה מידה, עדיף היה לכתוב במפורש שההגרלות אינן מיועדות לחרדים וערבים.
כאן השאלה היא כיצד תתורגם החלטה זו בעולם המעשה: אם זה יהיה באמת כמו שסבורים בני שיחנו – על חשבון אחוז ה"בני מקום" – כי אז ניחא. כל כולה של גזירת בני מקום היא משהו שצריך להעביר מהעולם ומהר, זה מזיק לציבור שלנו בכל מקום שאנחנו רוצים להגיע לשם. בימים אלו תלויה ועומדת עתירה שנייה שהגשתי לבג"ץ על האפליה הברורה על בסיס מקום מגורים (הראשונה נדחתה מבלי לשמוע אפילו את טענותיי, בג"ץ, אין ציפיות אין אכזבות), אך במצב שנוצר – אם יורידו במקביל את אחוזי בני המקום נשתוק, כי אין לנו בעיה איך מחלקים את הדירות שממילא גנבו מהציבור החרדי באמצעות תרגיל בני המקום.
אך רק שלא יתברר כי מדובר על תוספת הקצאת דירות מעבר לבני מקום והנכים, כלומר: 50% לבני מקום, עוד 10% לנכים ועוד 10% למילואימניקים, נותר לציבור שלנו להתמודד ביחד עם כולם על 30% מסכנים האחרונים והדירות הלא מבוקשות. זה בוודאי לא יקרה, בוודאי לא במשמרת של הרב גולדקנופף.
אנו סומכים על נציגינו במשרד השיכון, אלו שעובדים כל כך קשה בשבילנו, שידעו לעמוד על המשמר בכל החזיתות, על מנת שההגרלות הבאות תהיינה מלאות וצודקות יותר.
בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, קצת אחרי קבר שמעון הצדיק, שוכן לו משרד השיכון. השם "משרד" מטעה קצת, שכן מדובר בשכונה שלמה של מבנים רבי רושם, בהם עובדים אלפי פקידים (מתוכם אין אפילו מניין של חרדים – לתשומת לב כבוד ארבעת השרים החרדים שהיו כאן) ששוקדים על כל מה שקשור למשרד הענק הזה. בתווך מגרש חנייה ענק עם אין ספור רכבים של העובדים ועוד חניון בחוץ של אורחים, בקיצור בית חרושת ענק לייצור דירות לדורות הבאים.
כל זה עד השעה 5 אחה"צ, כל הפקידים הולכים הביתה (מי שעובד בחברת החשמל מקבל חשמל חינם, ומי שעובד במשרד השיכון?) והמקום הופך תוך שעה לשממה חשוכה, אי אפשר להאמין שרק לפני שעתיים המה המקום מאלפים, ככה זה בעולם, עובדים קצת וחוזרים לחיים עצמם.
מלבד בניין אחד, דווקא הקטן מכולם, ששוכן בקצה השכונה של משרד השיכון, שם ממוקמים הלשכות של השר, המנכ"ל והצוותים שלהם, כאן העבודה רק מתחילה, כאן רואים את ההבדל בין מי שהגיע לעבוד, לבין מי שהגיע לעבוד ולהביא תוצאות. השעה כבר מאוחרת ואיש אינו חושב לעזוב את משמרתו, יש להם עוד הרבה עבודה, הקדנציה קצרה והמלאכה מרובה ובעל הבית (שזה אנחנו, המצביעים) רוצה לראות תוצאות, כל היום עובדים בשביל כל המדינה ובערב אפשר קצת לשים פוקוס על המגזר שלנו.
לכאן הזמנתי את עצמי השבוע, לאחר שקראתי כמה כותרות שהדאיגו אותי ואת חבריי העוסקים בפתרונות דיור למגזר החרדי. בחדר הישיבות של השר, כאשר נוכחים גם המנכ"ל יהודה מורגנשטרן ולצידם- מוטי בבצ'יק – הגנרטור של המשרד – ושיינפלד. הכל נשמע אחרת ומקבלים הסבר על כל שאלה. הם משמיעים הסבר מדויק ומרגיע, אבל בעיקר רוצים לשמוע. חצי שנה הם יושבים כאן ועדיין מנסים ללמוד עוד ועוד מפי העוסקים בדיור, מה אפשר לשפר וכיצד ניתן לעזור יותר.
הכותרת המדאיגה ביותר, נגעה לעצם המשכיות ההגרלות. בעיתון הכלכלי החשוב במדינה צוטט המנכ"ל כמי שמפקפק ביעילות וחכמת ההגרלות. כאן המנכ"ל מבקש להבהיר: לא תהיה שום הפסקה או המעטה של הפתרון הנפלא הזה שהביא מזור ללמעלה מרבבת משפחות חרדיות (סדר גודל של ביתר עילית). סך הכל מורגנשטרן דיבר על "אילו" אילו הוא היה במקום כחלון היה עושה את ההגרלות קצת שונה, אך אין לאמירה הזו שום משמעות לגבי עתיד ההגרלות, שרק יגדלו יותר ועם היגיון יותר כפי שנראה להלן. נרגענו.
אבל יש להם בעיה גדולה: קבלנים ממעטים לגשת למכרזים לאחרונה!
כדאי להתעכב על נקודה זו, כי היא שורש כל מצוקת הדיור החרדית לשנים הבאות (אם אין קבלן שמתמודד עכשיו על מכרז, לא יהיו דירות בהגרלה עוד חצי שנה): כמעט לכל הקבלנים אין כסף לרכוש את הקרקעות מהמדינה, הם לוקחים הלוואות עם ריבית, וכאן חל שינוי עצום: הריביות הכפילו את עצמן והרווחיות נשחקה עד כדי היעדר רווח בחלק מהפרויקטים.
ניקח למשל קבלן ששוקל להתמודד על מכרז בשווי מאה מיליון ₪ (לא הרבה במושגים של השוק) באמצעות הלוואה. הריבית שהוא ישלם על ההלוואה הזו היא נניח 6% שנתי, הפרויקט יהיה מוכן נניח עוד ארבע שנים, שזה אומר שהוא יצטרך לשלם רק עבור הריבית כעשרים מיליון ₪, שזה בערך כל מה שהוא תכנן להרוויח במחירי הדירות שיורדים ויורדים, כך שאין לו לשלם לבנק, ולכן קבלנים פשוט ממעטים להציע הצעות.
כל חכם שעיניו בראשו יעדיף לשמור על כספו בכיסו לקראת הזינוק הצפוי בתקופה שאחרי היובש הקרוב, הרי ברור לכל אחד שלא לעד יימשך המצב שבו מחירי כל המוצרים עולים ורק מחירי הדירות יורדים, כך שבעוד מספר שנים, כשישתחרר הפקק יקרה למחירי הדירות מה שקורה לסוכריית מנטוס בתוך בקבוק קולה תוסס (אל תנסו בבית, בל תשחית על הקירות והרהיטים) והמחירים יעלו לשמיים.
לא שלא מגישים, עדיין יש זכיות אבל זה לא זה, בזה אחר זה חוזרים מכרזים מחוסר התעניינות, רק בחודש האחרון חזרו מכרזים בקרית שמונה ובמעלות ואפילו ברחובות המבוקשת.
והכי כואב מבחינתנו: החודש התקיים מכרז על 460 דירות באלעד (לאלעדים שבינינו: מדובר על המגרש הענק שבין רש"י/ ר"י הנשיא /רבי עקיבא/רבי מאיר – לתשומת לב כל בעלי הקרוואנים במקום). זה המון דירות במושגים של המגזר החרדי, אבל המכרז חזר כי לא הייתה אפילו הצעה אחת. חבל.
אז מה עושים על מנת שתכנית ההגרלות לא תמות מרעב? כאן יש לאנשים שלנו במשרד השיכון פתרון שהוא לא פשוט, אך הם עושים אותו: המשרד יכניס את היד לכיס (של כולנו) ויסבסד את עלויות הפיתוח של הקבלנים באופן שישתלם להם להתמודד במכרזים (כיום המצב הוא שעלויות הפיתוח הם לעיתים קרובות הרבה מעל מחיר המגרש ומגיע למאות אלפי ₪ לדירה), וכך יהיו דירות רבות לזוגות הצעירים מכל המגזרים. התכנית הזאת קשה ויקרה – חצי מיליארד ₪ הוקצו לה, וזה המון – אך זה נעשה למרות כל הקושי, כל הכבוד.
בשורה נוספת יש לצוות במשרד השיכון לספר לנו: כבר בהגרלות הבאות, תנאי המחירים ישונו באופן שיהיו קצת יותר שוויוניים מהמצב כיום, לא ניכנס לחשבונאות מסובכת, אך התוצאה היא כי על פי המתווה החדש, העניים, שזה מי שזוכה בפריפריה, ירוויח הרבה יותר מאשר היום, והעשירים – אלו שזוכים במרכז, ירוויחו פחות. נגמרו הסיפורים של אברכים שזוכים ברוממה בדירה עם רווח של 2-3 מיליון ₪ (אני מכיר כמה כאלו ומפרגן להם מכל הלב) ואחרים שזכו בחריש עם יתרון של עשירית מזה "בלבד", טוב מאוחר מאשר לא הוגן בכלל.
נושא נוסף וכאוב ששאלתי, היה בעניין של התנאים החדשים להעדפת קבוצות אוכלוסייה מסוימות על חשבון הכלל, בדרך לזכייה בהגרלות, וזאת בהחלטה מיוחדת שקיבלה החודש מועצת מקרקעי ישראל.
נתחיל מהחלק הטוב והחיובי: העדפת נכים ובני משפחותיהם. זה נשמע בסדר יחסית, למרות שלא ברור הקשר שבין העובדה שיש לאחד מבני הזוג אח נכה לבין הצורך שלו בקורת גג, אבל אפשר להבין ולהפנים כי מחובת הציבור לחמול על השונה והמסכן. נו.
אבל החלק השני של ההחלטה, מעצבן ומקומם: ניתנת העדפה לאנשי מילואים על פני שאר האוכלוסייה. אילו העדפה הייתה לחיילים בשירות סדיר וכפוי – החרשנו, הנושא הזה הוא עדין ומורכב ויש אולי למדינה זכות להביע את הערכתה בדרך זו למי שמשרתים ללא שכר ותוך סיכון עצמי.
אך כשמדובר ב"אנשי מילואים" זה משהו שצריך לבדוק למי הכוונה, אם הכוונה רק למי שמשרת שירות פעיל שבועות ארוכים בשנה, זה נושא אחד, ואז יש עם זה פחות בעיה כאמור. רק שלא יתברר כי לפי הפרשנות שלהם בעצם כל אדם ששירת בצה"ל, בעבר חייל במילואים. כי אז רוב אזרחי המדינה נכנסים להגדרה זו (מי שלא שירת עקב בעיית בריאות ייכנס בד"כ דרך הדלת של הנכים) מלבד שתי קבוצות אוכלוסייה שלא משרתות במילואים ושתיהן אהובות כמעט באותה מידה, עדיף היה לכתוב במפורש שההגרלות אינן מיועדות לחרדים וערבים.
כאן השאלה היא כיצד תתורגם החלטה זו בעולם המעשה: אם זה יהיה באמת כמו שסבורים בני שיחנו – על חשבון אחוז ה"בני מקום" – כי אז ניחא. כל כולה של גזירת בני מקום היא משהו שצריך להעביר מהעולם ומהר, זה מזיק לציבור שלנו בכל מקום שאנחנו רוצים להגיע לשם. בימים אלו תלויה ועומדת עתירה שנייה שהגשתי לבג"ץ על האפליה הברורה על בסיס מקום מגורים (הראשונה נדחתה מבלי לשמוע אפילו את טענותיי, בג"ץ, אין ציפיות אין אכזבות), אך במצב שנוצר – אם יורידו במקביל את אחוזי בני המקום נשתוק, כי אין לנו בעיה איך מחלקים את הדירות שממילא גנבו מהציבור החרדי באמצעות תרגיל בני המקום.
אך רק שלא יתברר כי מדובר על תוספת הקצאת דירות מעבר לבני מקום והנכים, כלומר: 50% לבני מקום, עוד 10% לנכים ועוד 10% למילואימניקים, נותר לציבור שלנו להתמודד ביחד עם כולם על 30% מסכנים האחרונים והדירות הלא מבוקשות. זה בוודאי לא יקרה, בוודאי לא במשמרת של הרב גולדקנופף.
אנו סומכים על נציגינו במשרד השיכון, אלו שעובדים כל כך קשה בשבילנו, שידעו לעמוד על המשמר בכל החזיתות, על מנת שההגרלות הבאות תהיינה מלאות וצודקות יותר.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //