נכתב ע"י mirier;2177490:
אגב, התמכרות יוצרת השפעות נוירולוגיות מסוימות שגורמות למכור לחזור שוב ושוב על הפעולה שהתמכר אליה. רצון פשוט לא תמיד מצליח לעמוד בפני הצורך החזק שמוביל.
מסכימה עם מלפפון שהצעד הראשון זה לרצות לקבל עזרה.
אנסה לסכם בקצרה את דברי הרב שלום סרבניק-
ולפני כן אומר שעד שלא שמעתי את דבריו לא הבנתי כל כך את הקושי האמיתי לצאת מההתמכרות. ובזה הרבה מהמגיבים יכולים להתעטר בנקודות ציון לשבח שאנחנו באמת לא מבינים מה זה התמכרות וזה עקב השמירה מלהגיע לזה.
כך- אנשים צורכים צרכים נפשיים יומיומיים קיומיים, כמו קשר, יחס ,הערכה שזה חמצן לקיום.
בלי זה אדם בודד ומדוכא .
פידבק חיובי שאדם מקבל זה המנוע - זה גמול , גמול= עונג .
ללא זה אדם לא יכול להתקדם.
כאן הוא הסביר נוירולוגית איך עובד המוח עם הגמול שממש נבנה בו תאים וכל עונג מחזק אותו.
בשביל לקבל עונג אמיתי שמתקיים זה הרבה מאמץ מה שקשה מאד לעשות זאת.
ואז האדם מחפש ליקלוקי יחס , פידבקים מהירים .
איפה זה נמצא? - בפייסבוק ..בווצאפ ..
ובכל הרשתות החברתיות, שם אדם יכול להיות מוזן ממאות או אלפי פעמים ביום מיחס והערכה =לייקים ושיתופים.
כיון שהמסלולים במוח מתעבים בכל פעם של עונג קשה לפרק אותם גם אם נעשים בצורה מוטעית ולא נכונה -( וכל אדם בנקודת האמת יודע אם כל הלייקים שקיבל הם אמיתיים .)
הדרך היחידה להצליח לשבור את זה היא ע"י כאב.
וכאב נעשה ע"י בושה וכבוד.
ברגע שאדם מצליח להתחבר למקום של הבושה הוא יכול לצאת מהמסלול המוטעה.
אנשים שהם עמוק בהתמכרות שלהם יש להם דרך מאד ארוכה בשביל לחזור לחיות חיי עמל נכונים . וכאן נכנסת הנקודה עד כמה כמעט בלתי אפשרי לצאת לבד ללא תמיכה ועידוד והכוונה.
גם אם הם מאד רוצים, המכורים שמגיעים לטיפול זה רק במצב שהסתירה שהם קיבלו היתה כל כך קשה שזיעזע אותם והם הבינו שהם חייבים לקבל עזרה לצאת.
עד כאן דבריו
הרבה אנשים בעולם - ולדעתי מנוחלה גם רוב הבנות בקבוצה הנל נמצאים במקום שחיים יופי יחד עם האייפונים , החיים מתפקדים מצוין , הם לא הגיעו עדיין למצב שהפסיקו לאכול לשתות לישון להתנתק מכל חיי חברה ,
אלא התלות שלהם גדולה מאד מאד והיא בכל רגע פנוי .
אני מסכימה מאד עם הצפיה שלך מהצד עליהם וההבנה כמה הם מפסידות ,
אבל מבחינתן כל עוד החיים ממשיכים , מה רע?
כל עוד שלא תוכיחי להן מה הן באמת מפסידות , הסברים שישבו על הלב שלהן לא יהיה שינוי וכל עוד זה לא יהיה מוחשי אצלן לא ישתפו פעולה מעשית.
דוג' -אתמול עברתי באיזור התחנה המרכזית בירושלים , לידיי נחת דף פשוט מודפס ללא שום לוגו ועיצוב ובו היה כתוב כך-
בשעה שאתה קורא את הדף הזה יכול מחבל מימין לדקור אותך,
ואולי בשמאל ערבי ירריה עליך ,
אתה ממשיך ללכת עובר את הכביש אולי מכונית תדרוס אותך בשביל להרוג אותך ,
וכן הלאה-
אתם יודעים מה קרה לי בשניות האלה ?- הלחץ דם שלי טיפס, התחיל להתפתח אצלי סטרס , והבן שלי בן ה-8 התחיל ממש לפחד.
והיתה הרגשה של רצון לברוח.
בצד השני של הדף היה כתוב - אם אתה רוצה לעשות משהו בנידון בא לעזור לנו לשנות את המצב.
איך תרצה לעזור?
1. 2. 3. 4. וכן הלאה ,
נראה למישהו שיהיה מישהו שלא יעשה משהו עם זה? בטוח לי שלפחות חתימה שלו הוא יתן למוקדנים שהיו שם, או לפחות יעביר הלאה את הפירסום.
אדיש הוא כבר לא!
מה באמת קרה כאן? הם חידשו לי או למישהו משהו- לא!
ישנם סכנות קיומיות שאנחנו מדחיקים כל הזמן רק ע"י הצפה שלהם זה גורם לנו לפעול.
הנושאים החמים
