האם שרה שנירר למדה באוניברסיטה?

[נתין]

רק אשה גרושה היתה יכולה להקים כזה מפעל...
אחרת בעלה מזמן היה מוריד אותה מהרעיון ( למי שלא מבין)

שאשתי רוצה לנוח אני מייד מוריד אותה מהרעיון
סתם סתם סתם
זה לא נכון
כמעט כל הנשים שהצליחו זה בגלל שהבעל שלהם תמך בהן ועודד אותן

 

[שלכם]

בזמן מלחמת העולם הראשונה שרה שנירר שהתה בוינה, ייתכן שזה השפיע על התודעה ההשכלתית שלה.

בענין של שרה שנירר העובדה של גרושיה כן משמעותית למסר העולה מהביוגרפיה.
וזו הסיבה לכך שהוא מצונזר, בלי היתממויות על "רכילותיות" וכד'.

בציבור אשה גרושה זו פחיתות כבוד, זה סוג ב', זה דפקט מהמעלה הראשונה. כמו ששמעתי אשה נחמדת שגלתה לפתע כי היושבת לידה שבועות בעזרת הנשים גרושה: "מה? אבל את ממש טובה"...

לכן חששו מוציאי הביוגרפיה הצדיקים הקדושים לתדמית שרה שנירר, ומסתבר שיותר משדאגו לשרה שנירר, היה להם חשש שהמושג "גרושין" יקבל הכשר. וכידוע בציבורינו הקדוש קיימת רק מסכת קידושין...

לצערי התגובה הארוכה שכתבתי בעניין נמחקה
במקום שתעבור רק צזנור שיסננן את הקטע הבעייתי.

בכל מקרה שם הבהרתי בארוכה, שישנם ביוגרפיות של גדולי ישראל, שבהם כן נכתב ובפרוטרט על נושאים כגון זה, ויש כאלו שלא, והשאלה בסוף היא מה יתן זה שיכתוב על זה.
האם תהיה מכך תועלת לקוראים, או שזה סתם סיפורי מעשיות רכילותיים.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

איני יודע מה דעתי לגבי חשיפה לעובדות שמשתמעות לשתי פנים ואפילו משתמעות רק לפנים שליליים. אך הרב כהנא הי"ד כתב מאמר ארוך נגד מחנכי דורו, הדור שלאחר השואה בארה"ב, שמציירים לתלמידים את יהדות מזרח אירופה כ-100% צדיקים וחסידים קדושי עליון. הוא כתב שגישת חינוך זו היא שמולידה דור של ניכור לדת; כי התלמיד חושב לעצמו: איך יכול להיות שה' הביא שואה על אנשים שהיו כ"כ צדיקים וחסידים? ואז המסקנה שלו היא או שח"ו הקב"ה אכזר, או שח"ו איננו.

בעוד שהגישה הרצויה, לפי הרב הי"ד שהיה נער בתקופת השואה שמשפחתו נמלטה לארה"ב, היא ללמד שבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חל שינוי גדול באיזון הדת בעם ישראל, והוא ששערי השוויון והמקצועות החופשיים במדינות מזרח אירופה נפתחו לרווחה. במאות השנים שלפני כן היה קל להיות יהודי שומר מצוות, כי גם אם רצית להתקרב לגוים מבלי להשתמד לגמרי - לא יכולת. ומה שקרה הוא נהירה המונית להשכלה ועזיבת הדת. משפחות של 10 ילדים ישבו שבעה 10 פעמים. ואז התלמיד מקבל קצת פרופורציה בעניין ההשגחה. ועדיין קשה לי לומר זאת בפה מלא, משום שאין מספרין אחר המת.

וכן יש דברים שטוב להשמיט. היכן מגילת חנוכה? חז"ל השמיטו בכוונה את רוב מעשי החשמונאים (למרות שיש בהם הרבה הרבה יראת שמים, אמונה ובטחון), לעניות דעתי הקטנטונת כי מעשיהם לא היו מבוררים ב-100%, ומה שכן מבורר קיבלנו. ומי שכבר קרא את "ספרי המקבים", יודע שיש עוד הרבה ספרים שנכתבו ע"י חכמים וצדיקים והושמטו ע"י חז"ל, ולא הוכנסו לתנ"ך. אבל דורנו זה משהו אחר לגמרי. חז"ל ידעו שילמדו את דבריהם בעיון גדול, ולכן נזהרו. בדורנו הגישה היא לכתוב כל מה שיש בו בדל של חיזוק או חידוש משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ופעם זה ממש לא היה ככה.

 

[נתין]

בעזהי"ת

איני יודע מה דעתי לגבי חשיפה לעובדות שמשתמעות לשתי פנים ואפילו משתמעות רק לפנים שליליים. אך הרב כהנא הי"ד כתב מאמר ארוך נגד מחנכי דורו, הדור שלאחר השואה בארה"ב, שמציירים לתלמידים את יהדות מזרח אירופה כ-100% צדיקים וחסידים קדושי עליון. הוא כתב שגישת חינוך זו היא שמולידה דור של ניכור לדת; כי התלמיד חושב לעצמו: איך יכול להיות שה' הביא שואה על אנשים שהיו כ"כ צדיקים וחסידים? ואז המסקנה שלו היא או שח"ו הקב"ה אכזר, או שח"ו איננו.

בעוד שהגישה הרצויה, לפי הרב הי"ד שהיה נער בתקופת השואה שמשפחתו נמלטה לארה"ב, היא ללמד שבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חל שינוי גדול באיזון הדת בעם ישראל, והוא ששערי השוויון והמקצועות החופשיים במדינות מזרח אירופה נפתחו לרווחה. במאות השנים שלפני כן היה קל להיות יהודי שומר מצוות, כי גם אם רצית להתקרב לגוים מבלי להשתמד לגמרי - לא יכולת. ומה שקרה הוא נהירה המונית להשכלה ועזיבת הדת. משפחות של 10 ילדים ישבו שבעה 10 פעמים. ואז התלמיד מקבל קצת פרופורציה בעניין ההשגחה. ועדיין קשה לי לומר זאת בפה מלא, משום שאין מספרין אחר המת.

וכן יש דברים שטוב להשמיט. היכן מגילת חנוכה? חז"ל השמיטו בכוונה את רוב מעשי החשמונאים (למרות שיש בהם הרבה הרבה יראת שמים, אמונה ובטחון), לעניות דעתי הקטנטונת כי מעשיהם לא היו מבוררים ב-100%, ומה שכן מבורר קיבלנו. ומי שכבר קרא את "ספרי המקבים", יודע שיש עוד הרבה ספרים שנכתבו ע"י חכמים וצדיקים והושמטו ע"י חז"ל, ולא הוכנסו לתנ"ך. אבל דורנו זה משהו אחר לגמרי. חז"ל ידעו שילמדו את דבריהם בעיון גדול, ולכן נזהרו. בדורנו הגישה היא לכתוב כל מה שיש בו בדל של חיזוק או חידוש משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ופעם זה ממש לא היה ככה.

דברי טעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[בלון]

לא הבנתי את התגובה הזאת, עד שגיליתי שהאשכול הזה מוקפץ מלפני שנתיים.
"דודה" פשקה האהובה ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.

מי את?

 

[חלבית]

מעניין. כנראה שזה חלק מהתשובה - הפער בין הנשים לגברים. (המסורת אצלנו עוברת בידי הגברים...)

אבל אם כך, זה מעלה נקודה עוד יותר מעניינת:
ייתכן שהגברים בפולין היו נגד ההשכלה הגרמנית, והנשים - לפחות בחלקן - העריצו אותה.
ובבית יעקב הביאו מורים דוקטורים ממיטב תוצרת אוניברסיטאות גרמניה.


(אגב, מה שעוד יותר מוזר בכל הסיפור, אודה למי שיוכל לתת מידע מוסמך - מה בעצם המורים דוקטורים האלו לימדו שם, שהיה להם צורך בהשכלה אוניברסיטאית? הרי לא לימדו בבית יעקב רפואה או כימיה. אז בשביל לימודי חינוך והגות, בשבילם הביאו את הדוקטורים??? או בשביל לימודי תנ"ך? לשם מה היה צורך בדוקטורט גרמני?)

היו צריכים לקבל תעודה ממשלתית כדי להפוך למורות.

 

[userit]

לא קראתי את רב התגובות, אבל אני מתנגדת לכך שחושבים שרק הפעלים של האדם מלמדים עליו, ואין תועלת וצורך לדעת על הרקע שלו. זו טעות כבדה. אם אנחנו לא רואים את האדם באשר הוא אדם, כחלק ממערכת חיים מסויימת מאד, אנחנו לא יכולים ללמוד ממנו כלום. אדרבא, אם אדם מעריץ מישהו, אם אדם רוצה להבין מישהו גדול- הוא ישתוקק לשמוע כל בדל פרט עליו. כל כך מלמד לדעת את הרקע המשפחתי, את ההיסטוריה האישית, את הנפילות.
כל כך לא מלמד לדעת עד כמה האדם המתואר היה מושלם בכל מיני שלמות.
אני לא קוראת ביוגרפיות כבר שנים. סליחה, אבל, איך לנסח את זה בבוטות? ממש לא מעניין אותי לקרא על כל מה ש׳עוד מקטנותו ניכרו בו׳.

 

[userit]

לטעמי, הספר ׳השמש בגבורתו׳ על ר׳ שמשון פינקוס זצ״ל, מצליח יפה להעמיד את הדמות, להאיר אותה נכון ולהותיר אותה שלימה. הוא נותן הבנה על מי היה ׳שמשון׳ ואחר כך - מי היה ר׳ שמשון. ולא משטח את דמותו, כפי שנהוג לעשות בספרי צדיקים ובסיפורים עליהם.

 

[קריאייטיבית]

לא קראתי את רב התגובות, אבל אני מתנגדת לכך שחושבים שרק הפעלים של האדם מלמדים עליו, ואין תועלת וצורך לדעת על הרקע שלו. זו טעות כבדה. אם אנחנו לא רואים את האדם באשר הוא אדם, כחלק ממערכת חיים מסויימת מאד, אנחנו לא יכולים ללמוד ממנו כלום. אדרבא, אם אדם מעריץ מישהו, אם אדם רוצה להבין מישהו גדול- הוא ישתוקק לשמוע כל בדל פרט עליו. כל כך מלמד לדעת את הרקע המשפחתי, את ההיסטוריה האישית, את הנפילות.
כל כך לא מלמד לדעת עד כמה האדם המתואר היה מושלם בכל מיני שלמות.
אני לא קוראת ביוגרפיות כבר שנים. סליחה, אבל, איך לנסח את זה בבוטות? ממש לא מעניין אותי לקרא על כל מה ש׳עוד מקטנותו ניכרו בו׳.

userit, אני כל כך אוהבת את התגובות שלך!

 

[גלבוע]

לטעמי, הספר ׳השמש בגבורתו׳ על ר׳ שמשון פינקוס זצ״ל, מצליח יפה להעמיד את הדמות, להאיר אותה נכון ולהותיר אותה שלימה. הוא נותן הבנה על מי היה ׳שמשון׳ ואחר כך - מי היה ר׳ שמשון. ולא משטח את דמותו, כפי שנהוג לעשות בספרי צדיקים ובסיפורים עליהם.

תודה על ההמלצה.
ואם כבר ביוגרפיות,
גם הספר 'רבי יעקב' על ר' יעקב קמנצקי מקסים,
וכן 'ויאמר הנני' על ר' אברהם גניחובסקי.

 

[גלבוע]

שאשתי רוצה לנוח אני מייד מוריד אותה מהרעיון
סתם סתם סתם
זה לא נכון
כמעט כל הנשים שהצליחו זה בגלל שהבעל שלהם תמך בהן ועודד אותן

א. זאת היתה בדיחה.
ב. בדרך כלל, נשים מאד מושפעות מהעידוד או חוסר העידוד של בעליהן.
לכן, ברוב המקרים, כשאישה נשואה עושה משהו גדול ומשמעותי בשבילה, זה ביחד עם תמיכה מהבית,
ולפעמים אנחנו לא יודעים מה הפסדנו בגלל שהסובבים היו סקפטיים....
ואם שרה שנירר היתה גרושה, היא לא נזקקה לאישור מבית לפני שפעלה.
מחד, מי יודע אם היא היתה מקבלת אותו. מאידך, לו היתה מקבלת אותו זה בוודאי היה מקל עליה את העשייה. (כוונתי, מקל עליה באופן אישי, ממה שמכונה 'בדידות המנהלים'.)

 

[נירוש]

וכן יש דברים שטוב להשמיט. היכן מגילת חנוכה? חז"ל השמיטו בכוונה את רוב מעשי החשמונאים...

אמת לאמיתה.
בחז"ל לא מופיע שום איזכור למעשה "מצדה" מפני שהוא לא מעשה יהודי, וכפי שנכתב רבות בספרי ההשקפה.
וכבר אמר אדם חכם - "לא כל מה שחושבים צריך לכתוב, לא כל מה שכותבים צריך להדפיס, ולא כל מה שמדפיסים צריך לפרסם...."

 

[נירוש]

תארו לעצמכם שמרנן החפץ חיים והאמרי אמת זיע"א היו אומרים לה לפרוש מהפעילות?? אין ספק שזה מה שהיתה עושה. ופה ההבדל הגדול בינה לבין אותן מורכבים שהציבור היום מתקשה לקבל.

אמת.
כשבאו "קנאים" וסיפרו לח"ח על כך שיש אשה אחת שעוברת על "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות" ומלמדת תורה לבנות ישראל, הוא החל להאנח. הם היו בטוחים שדעתו כדעתם, אך הוא הוסיף במרמור - כזאת זכות גדולה בעולם - ואין לי חלק בה?
ואם תאמר "כאילו מלמדה תיפלות"? הרי כעת בנות ישראל החפצות בלימודים לומדות בגימנסיות של גויים, וזו הרי תפלות ממש, וכאן שרה שנירר רק "כאילו" מלמדה תיפלות!

 

[פלפליה]

דעתי:

כשעוסקים בדמות עם 'מורכבות' אין צריך להכנס לתסבוך ובפיצול אישיות כדי להכיל אותה. הנושא צריך להתמקד לא בפרטים אלא במכלול, מהי הדמות שהוא ייצג? ואין כמו האדם עצמו שיש לו את הזכות ואת היכולת לפרשן את עצמו.

הצורה הברורה והפשוטה לבחון דמויות כאלו היא לבדוק מה יצא ממנו בסופו של דבר?, מה הוא הנחיל לתלמידיו?, איזה פן באישיות שלו בסופו של דבר נתפס כמייצג אותו בצורה נכונה?.

זה הדרך הנכונה תמיד לבחון דמויות כאלו, לכו להיסטוריה וראו שיש דמויות שנפשטו לחיוב, ויש לשלילה, ותמיד הדבר ניכר בתלמידיו\משפחתו\וכו'.

ובענין שרה שנירר אמנם לא זכינו להכירה, אך זכינו להכיר מעט מתלמידותיה, ואמותינו בוודאי זכו ללמוד אצל תלמידותיה בכל רחבי העולם היהודי שהם הקימו את התשתית של בתי יעקב. ובזה אין שום ספק שמה שהם ראו אצלה זו דמות של 'מורה צדקנית מבית יעקב', זה מה שהם קלטו, וזה מה שהם העבירו, ובמילים פשוטות 'זאת שרה שנירר'.

אם היא למדה באוניברסיטה או לא, אין לכך משמעות כיון שזה לא בא לידי ביטוי באיך שהיא ראתה את עצמה, ובאיך שהיא ראתה לנכון להעביר את עצמה לאחרים.

 

[userit]

לטעמי, הספר ׳השמש בגבורתו׳ על ר׳ שמשון פינקוס זצ״ל, מצליח יפה להעמיד את הדמות, להאיר אותה נכון ולהותיר אותה שלימה. הוא נותן הבנה על מי היה ׳שמשון׳ ואחר כך - מי היה ר׳ שמשון. ולא משטח את דמותו, כפי שנהוג לעשות בספרי צדיקים ובסיפורים עליהם.

חשבתי על זה שוב-

הסיבה שבכלל קראתי את הספר היא בגלל שהילדים של ר' שמשון הוציאו אותו. כך שהיתה לי סיבה טובה לחשוב שזה יהיה מוצלח. בשיחה עם אחד מהם עלתה הנקודה הזו- של איך להציג את הגדול כאדם. כבעל אופי. וראיתי שכאשר ילדים מוציאים ביוגרפיה- הם רוצים שהספר יספר על אבא שלהם.
אז אולי אפשר להמליץ על ביוגרפיות שמקורן בילדים.

ואגב, אם מישהו רוצה לערוך ניסוי- שינסה לשאול את עצמו או מכריו על תכונות האופי של ר' חיים קנייבסקי, או הגראי"ל שליט"א.
הילד שלכם בודאי יענה 'צדיק' או ירא שמים, אבל כמובן שזו אינה תשובה.
התשובה האמיתית היא שמזמן שחטו בציבור את האישיות הפרטית של גדולי ישראל. כאילו היא מיותרת. כאילו היא לא רלוונטית.

 

[גלבוע]

חשבתי על זה שוב-

הסיבה שבכלל קראתי את הספר היא בגלל שהילדים של ר' שמשון הוציאו אותו. כך שהיתה לי סיבה טובה לחשוב שזה יהיה מוצלח. בשיחה עם אחד מהם עלתה הנקודה הזו- של איך להציג את הגדול כאדם. כבעל אופי. וראיתי שכאשר ילדים מוציאים ביוגרפיה- הם רוצים שהספר יספר על אבא שלהם.
אז אולי אפשר להמליץ על ביוגרפיות שמקורן בילדים.

מעניין.
גם בנוגע לביוגרפיות שאני הזכרתי זה עבד באופן דומה.
'ויאמר הנני' על ר' אברהם גניחובסקי הוצאה לאור ע"י אשתו,
ו'רבי יעקב' על ר' יעקב קמינצקי נכתבה ע"י בנו.
אז זה בהחלט מאשש את הגישה שלך.

 

[66666664]

הצורה הברורה והפשוטה לבחון דמויות כאלו היא לבדוק מה יצא ממנו בסופו של דבר?, מה הוא הנחיל לתלמידיו?, איזה פן באישיות שלו בסופו של דבר נתפס כמייצג אותו בצורה נכונה?.

זה הדרך הנכונה תמיד לבחון דמויות כאלו, לכו להיסטוריה וראו שיש דמויות שנפשטו לחיוב, ויש לשלילה, ותמיד הדבר ניכר בתלמידיו\משפחתו\וכו'.

ובענין שרה שנירר אמנם לא זכינו להכירה, אך זכינו להכיר מעט מתלמידותיה, ואמותינו בוודאי זכו ללמוד אצל תלמידותיה בכל רחבי העולם היהודי שהם הקימו את התשתית של בתי יעקב. ובזה אין שום ספק שמה שהם ראו אצלה זו דמות של 'מורה צדקנית מבית יעקב', זה מה שהם קלטו, וזה מה שהם העבירו, ובמילים פשוטות 'זאת שרה שנירר'.

אם היא למדה באוניברסיטה או לא, אין לכך משמעות כיון שזה לא בא לידי ביטוי באיך שהיא ראתה את עצמה, ובאיך שהיא ראתה לנכון להעביר את עצמה לאחרים.

להזכירך אנחנו הם אלה שכותבים את ההסטוריה של הדור הבא,

אא הערכתינו תהיה פרי תוצאות הגדולים, איך נוכל להיות חלק מאותם תלמידים, איך נוכל לדעת בזמן אמת איך לנהוג?

ברור שבמבט לאחור הכל ברור ומובן, כמו שהיום כל אחד יכול להגיד ש"שבתאי צבי" הוא לא המשיח, זה סותר את זה שהרבה גדולים וטובים נסחפו אחריו בדורו כתוצאה מכך שהיו בטוחים באמת שהוא יהיה מושיעם?

קל לנו מאד להבין את כל ההסטוריה, וכיום, קל לנו מאד להבין את מעשי הגדולים, אבל איך נוכל ללמוד מההסטוריה- מה אנו אמורים לעשות היום- אם אנו לא מבינים לעומק מה עומד מאחרוי הדמויות הקדושות הנ"ל?

כל הדיון עוסק דוקא בהווה

 

[שלכם]

לאחר האשכול כאן פניתי לקרוא את הביוגרפיה של שרה שנירר, באיזשהו ספר שהזדמן תחת ידי [לא מוכר במיוחד] ואכן עלו מספר נקודות שחשוב לתת עליהם את הדעת.

אך עוד לפני שאתחיל אציין כי אכן הספר לא מציין את עובדת גירושיה [ניתן להבין זאת רק מתיאורים שונים מסביב], כך שיתכן שישנם חלקים נוספים ששונו על ידו ולא שמתי לב, על אף שבאופן כללי השתדלתי לקרוא גם בין השורות.

בכל מקרה הנקודות הם:
1) שרה שנירר כמו כל חוברתיה למדה בבית ספר יסודי פולני, וכך היה גם מוקבל במקום מגוריה, ולכן השאלות לגבי השכלה כללית קצת מיותרות.
2) כפי הנראה לו היה באפשרותה הייתה הולכת ללמוד גם בתיכון ובאוניברסיטה מקומיים, כפי שהיה מקובל בסביבתה, אלא שהדבר לא התאפשר לה משיקולי תקציב.
3) את הרעיון להקמת 'בית יעקב' קיבלה בעת שהותה בווינה במלחמת העולם הראשונה, בהשפעת שיעורים ששמעה מרב מודרני בווינה, ממנו הושפעה מאוד.
4) יתכן מאוד שבתקופת שהותה בווינה היא רכשה גם השכלה כללית [בספר שאני קראתי לא כתוב על כך, אשמח למידע נוסף בעניין].
5) הדוקטורים שהוזכרו באשכול לא היו מורים בבית יעקב באופן קבוע, המורות בבית יעקב בתחילת דרכו היו נערות צעירות תלמידותיה של שרה שניר, המורים הנ"ל כנראה הגיעו בשבל מאוחר יותר, ולא שימשו כמורים באופן סדיר באף סניף, אלא כנראה נתנו הרצאות מפעם לפעם או באירועים וכינסוים, אולי גם במחנה הקיץ, כמו"כ יתכן שאולי הם הרצו באופן מסודר יותר בסמינר למורות, אך וודאי של בבית יעקב הרגיל.
6) שרה שנירר פנתה לבקש את ברכתו של הרבי מבעלז לפני שהתחילה עם הרעיון, וגם לאחר הקמת הרעיון היא פנתה לאמרי אמת ולחפץ חיים וקיבלה את ברכתם, ובהמשך אף קיבלה חיזוק ועידוד בכניסה הגדולה, וכן עסקנים אגודאיים מוכרים [כמו אלכסנדר זושא פרידמן, וגרשון פרידזנזון] סייעו מאוד לפעילות שלה, כך שקשה לומר כי לא התייעצה עם גדולי ישראל.
7) הרקע בו גדלה שרה שנירר, ובו הקימה את בית יעקב, לא היה בדיוק הסגנון החרדי המצוי כיום, ובהתאם לכך אכן היו שינוים ממה שהיינו מצפים לראות היום ממי שעומדת בראש מוסד שכזה.

עד כאן הנקודות.
באמת מעניין לדעת האם התגרשה פעמיים או פעם אחת, ועל רקע מה התגרשה, ומדוע לא נישאה שוב עד לגיל מבוגר.

 

[yudit10]

לאחר האשכול כאן פניתי לקרוא את הביוגרפיה של שרה שנירר, באיזשהו ספר שהזדמן תחת ידי [לא מוכר במיוחד] ואכן עלו מספר נקודות שחשוב לתת עליהם את הדעת.

אך עוד לפני שאתחיל אציין כי אכן הספר לא מציין את עובדת גירושיה [ניתן להבין זאת רק מתיאורים שונים מסביב], כך שיתכן שישנם חלקים נוספים ששונו על ידו ולא שמתי לב, על אף שבאופן כללי השתדלתי לקרוא גם בין השורות.

בכל מקרה הנקודות הם:
1) שרה שנירר כמו כל חוברתיה למדה בבית ספר יסודי פולני, וכך היה גם מוקבל במקום מגוריה, ולכן השאלות לגבי השכלה כללית קצת מיותרות.
2) כפי הנראה לו היה באפשרותה הייתה הולכת ללמוד גם בתיכון ובאוניברסיטה מקומיים, כפי שהיה מקובל בסביבתה, אלא שהדבר לא התאפשר לה משיקולי תקציב.
3) את הרעיון להקמת 'בית יעקב' קיבלה בעת שהותה בווינה במלחמת העולם הראשונה, בהשפעת שיעורים ששמעה מרב מודרני בווינה, ממנו הושפעה מאוד.
4) יתכן מאוד שבתקופת שהותה בווינה היא רכשה גם השכלה כללית [בספר שאני קראתי לא כתוב על כך, אשמח למידע נוסף בעניין].
5) הדוקטורים שהוזכרו באשכול לא היו מורים בבית יעקב באופן קבוע, המורות בבית יעקב בתחילת דרכו היו נערות צעירות תלמידותיה של שרה שניר, המורים הנ"ל כנראה הגיעו בשבל מאוחר יותר, ולא שימשו כמורים באופן סדיר באף סניף, אלא כנראה נתנו הרצאות מפעם לפעם או באירועים וכינסוים, אולי גם במחנה הקיץ, כמו"כ יתכן שאולי הם הרצו באופן מסודר יותר בסמינר למורות, אך וודאי של בבית יעקב הרגיל.
6) שרה שנירר פנתה לבקש את ברכתו של הרבי מבעלז לפני שהתחילה עם הרעיון, וגם לאחר הקמת הרעיון היא פנתה לאמרי אמת ולחפץ חיים וקיבלה את ברכתם, ובהמשך אף קיבלה חיזוק ועידוד בכניסה הגדולה, וכן עסקנים אגודאיים מוכרים [כמו אלכסנדר זושא פרידמן, וגרשון פרידזנזון] סייעו מאוד לפעילות שלה, כך שקשה לומר כי לא התייעצה עם גדולי ישראל.
7) הרקע בו גדלה שרה שנירר, ובו הקימה את בית יעקב, לא היה בדיוק הסגנון החרדי המצוי כיום, ובהתאם לכך אכן היו שינוים ממה שהיינו מצפים לראות היום ממי שעומדת בראש מוסד שכזה.

עד כאן הנקודות.
באמת מעניין לדעת האם התגרשה פעמיים או פעם אחת, ועל רקע מה התגרשה, ומדוע לא נישאה שוב עד לגיל מבוגר.

תודה על הפירוט הרחב!

7) הרקע בו גדלה שרה שנירר, ובו הקימה את בית יעקב, לא היה בדיוק הסגנון החרדי המצוי כיום, ובהתאם לכך אכן היו שינוים ממה שהיינו מצפים לראות היום ממי שעומדת בראש מוסד שכזה.

אני חושבת שמדובר בנקודה מאוד מרכזית.

מנסים להלביש את דמותה של שרה שנירר על מה שקורה היום במחוזותינו
אישה גרושה! למדה באוניברסיטה! הביאה דוקטורים ללמד! באמת מוזר מאוד
אבל אם מבינים יותר את הרקע ההיסטורי- הכל מובן יותר.

ועוד הערה-הארה-
בשעתו בית הספר בית יעקב לא נתפס אצל כולם כקדוש ביותר, ולא כולם עטו עליו בשמחה. היו כאלה שהתנגדו בגלל הרעיון ה'חדשני' וה'מודרני' , וגם אז היו 'קנואים'...
והיו כאלה שלא שלחו את בנותיהן מכיוון שמדובר ברעיון נועז מדי ו'פתוח'...
רק לאחר זמן התברר שמדובר ממש בהצלה לדורות.

 

[y&m]

5) הדוקטורים שהוזכרו באשכול לא היו מורים בבית יעקב באופן קבוע, המורות בבית יעקב בתחילת דרכו היו נערות צעירות תלמידותיה של שרה שניר, המורים הנ"ל כנראה הגיעו בשבל מאוחר יותר, ולא שימשו כמורים באופן סדיר באף סניף, אלא כנראה נתנו הרצאות מפעם לפעם או באירועים וכינסוים, אולי גם במחנה הקיץ, כמו"כ יתכן שאולי הם הרצו באופן מסודר יותר בסמינר למורות, אך וודאי של בבית יעקב הרגיל.

הם היו מורים באופן סדיר בסמינר למורות בקראקוב.