- הוסף לסימניות
- #21
גמני בכורהנכתב ע"י גלבוע;1866259:וואו, כמה זה אופיני לבכורות!!!
גמני בכורהנכתב ע"י גלבוע;1866259:וואו, כמה זה אופיני לבכורות!!!
נכתב ע"י מה הענינים;1866341:עמדתי ושוחחתי עם שכנה. פתאום הגיעה הבת שלה (כיתה ח') בסערה וסיפרה שהמורה שחררה אותה הביתה כי היא התחצפה או משהו כזה... שכנתי שאלה אותה שאלות כמו: איזו מורה, מה עם המנהלת וכו', הקשיבה לה עד הסוף ושלחה אותה הביתה.
אני הייתי המומה: הבת שלך מספרת על התנהגות לא יפה, ועוד לידי, ואת לא צועקת עליה?
היא השיבה לי, שאין אצלה מצב לכעוס על ילד בזמן שהוא מספר לה משהו. קודם כל היא מקשיבה, ואם יש לה מה לומר לו - זה רק לאחר כמה שעות.
כמה קינאתי בה, כמה פעמים אני מרגישה שהצעקה על הילד לא הגיעה לו, אבל הייתי חייבת לעשות את זה ליד הסבתא, או השכנה או החברה, כדי שיראו שאני לא מזניחה...
למדתי משהו...
נכתב ע"י אסתר;1866379:קיבלתי באישי, ואני מעלה לתועלת כולם, ככתבו וכלשונו.
שלום אסתר,
תודה רבה על האשכול שפתחת.
כמה רציתי באשכול המקורי לכתוב את זה.
כל מי שכתבה שם, אין לה בעיה לכתוב דברים רעים על מורותיה האלמוניות. אבל לא בקלות אפשר לבוא ולכתוב זכרונות לא נעימים מההורים.
אבל באישי אני יכולה לכתוב לך על עצמי. לא להאמין באיזה גיל הפסקתי טוטאלית לשתף את אמא שלי, בגלל התגובות שלה שממש גרמו לי לכך באופן ישיר. תמיד היתה מצדיקה את ביה"ס והמורות, אף פעם הילד לא היה צודק. את הסיפורים הכי נוראיים שקרו לי בביה"ס היא לא יודעת עד היום.
הכי אהבתי את מה שכתבת על איך צריך להתנהג כשהילד מספר על התנהגות שלילית שלו - שאז הייתי מקבלת גערות נמרצות. זכורני שהייתי אצל חברה שלי והיא סיפרה לאמא שלה על תעלול שהיתה שותפה לו. כ"כ נדהמתי!!! כשראיתי שאמה פשוט מקשיבה לה בשקט. מה היה אח"כ אני לא יודעת, אולי היא אכן גערה בה. אבל כמה אני קינאתי בה אח"כ... א"א לתאר.
בכיתה ח' אני ועוד חברה היינו שותפות באיזשהו מקרה לא נעים עם מורה, משהו שדי הסתבך. כמה קינאתי בה כשאמרה לי בפשטות: אמא שלי עודדה אותי ואמרה שזה לא נורא. ואני אפילו לא סיפרתי זאת לאימי (בסוף המורה התקשרה לספר לה. את הצד שלי היא לא שמעה עד היום).
את יכולה להביא זאת באשכול בעילום שם אם זה נראה לך תועלתי...
ואם ניקח את הדברים לתשומת לבנו ונראה זאת כמשימת חיים, דיינו.
נכון מאד!נכתב ע"י מה הענינים;1866387:אמיתי ונכון
ובכל זאת, לא כדאי לדון את ההורים שלנו.
הם חיו וגדלו בדור אחר שלא היתה מודעות גדולה לכך.
גם אליהם התיחסו כך - ומבחינתם זו הדרך.
לפחות אנחנו נתנהל בצורה אחרת.
נכתב ע"י bbh200;1865508:עצוב שצריך להזכיר את זה - את תפקידנו כהורים, אבל בדור המטורף שלנו באמת סולם הערכים והעדיפויות השתבש לחלוטין
מכת בכורות...נכתב ע"י גלבוע;1866259:וואו, כמה זה אופיני לבכורות!!!
נכתב ע"י א-ירושלמית;1868101:ילדים שקבלו כבוד ומודעות לכבוד מההורים שלהם - ידעו לכבד בעתיד כל אדם באשר הוא, כי הוא נברא בצלם אלוקים.
נכתב ע"י א-ירושלמית;1868647:נא לא להוציא דברים מהקשרם...
אמרתי, שככלל: ילדים שחונכו על בסיס כבוד - ידעו גם להעביר אותו הלאה. היתר? לא יודעת.
נכתב ע"י GRN;1868630:את רוצה לומר, שבציבור שלנו מעט מאוד קיבלו?
נכתב ע"י y&m;1868862:הורים לא אמורים "לכבד" את הילדים.
ישנה מצוות כיבוד הורים ולא כיבוד ילדים...
הורים אמורים להאמין לילדים, לאהוב אותם, לחנך אותם, להקשיב להם(על כל המשמעות כל ילד ע"פ דרכו וכו') להפריד את עצמם מהילדים... וכו' אכמ"ל.
(נא לא להוציא דברי מהקשרם)
נכתב ע"י סטודיו פלאש;1866003:תחשבו ברצינות על תוכניות המתיחות או כל סרטוני המתיחות שמצחיקים אנשים עד כדי כאב בטן
מה הם אם לא לצחוק על אנשים.. לעבוד עליהם, ללעוג לתמימות שלהם, להפיל אותם בפח ולצחוק
עצוב.. זה מה שלימדו אותנו..
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים