שיתוף הילד וכדור הבדולח...

[ישראל (שרוליק)]

אכן מקורי,
והנה עוד מהגיגי. שדורש לי לציר משהו שיביע את האין.

צפה בקובץ המצורף 1234186

האם תמונת הרקע נלקחה ממקום אחר, או שאת יצרת אותה?

 

[יוספי יוסף]

1- צוייר במחשב

2- אתה לא יודע על מי נפלת..
אז ככה- אחד המלחינים שהכי טלטלו אותי זה סיבליוס
וכן מאהלר שחי באותה התקופה.. (הסמפוניה השניה שלו בפרט)
האמת שזו שאלה קשה, אני פשוט אוהב הכל (אפילו חברה כמו דביסי ורוול)
כמובן שדווז'אק.. (בעיקר סמפוניה 7, קונצ'רטו לצ'לו)
שוסטקוביץ'!! הקונצ'רטו לכינור הראשון שלו... הפרק השלישי
הומל (פחות מוכר, בן דורו של בטהובן-- מלחין אגדי!)
ואי אפשר שלא להזכיר את שופן..
רימסקי קורסקוב -(סמפוניה 2- פחות מוכר אבל חובה בכל בית!)
הקונצ'רטו לנבל של גליאר..
איך שכחתי!! מקס ברוך!! לדעתי לא היה אדם שידע לכתוב לכינור כמוהו..
רחמנינוב (קונצ'רטו 2, 4- - - מפלאי תבל!)
בטהובן.. החל מהסונטות ועד לתשיעית
והכי הכי הכי -מוצארט! ככה זה, כשאתה מתחיל לשמוע קלאסית אתה מתחיל ממוצארט, ואז עובר לריגושים של בטהובן.. ממשיך למנדלסון- ברהמס- צ'ייקובסקי חותך למאהלר ולבסוף אתה תמיד חוזר למוצארט ומבין עד כמה הוא באמת גאון.
מקווה שלא העמסתי..
למי שרואה את זה ונבהל, ממליץ מאד להיחשף למוסיקה הזו!

 

[ישראל (שרוליק)]

1- צוייר במחשב

2- אתה לא יודע על מי נפלת..
אז ככה- אחד המלחינים שהכי טלטלו אותי זה סיבליוס
וכן מאהלר שחי באותה התקופה.. (הסמפוניה השניה שלו בפרט)
האמת שזו שאלה קשה, אני פשוט אוהב הכל (אפילו חברה כמו דביסי ורוול)
כמובן שדווז'אק.. (בעיקר סמפוניה 7, קונצ'רטו לצ'לו)
שוסטקוביץ'!! הקונצ'רטו לכינור הראשון שלו... הפרק השלישי
הומל (פחות מוכר, בן דורו של בטהובן-- מלחין אגדי!)
ואי אפשר שלא להזכיר את שופן..
רימסקי קורסקוב -(סמפוניה 2- פחות מוכר אבל חובה בכל בית!)
הקונצ'רטו לנבל של גליאר..
איך שכחתי!! מקס ברוך!! לדעתי לא היה אדם שידע לכתוב לכינור כמוהו..
רחמנינוב (קונצ'רטו 2, 4- - - מפלאי תבל!)
בטהובן.. החל מהסונטות ועד לתשיעית
והכי הכי הכי -מוצארט! ככה זה, כשאתה מתחיל לשמוע קלאסית אתה מתחיל ממוצארט, ואז עובר לריגושים של בטהובן.. ממשיך למנדלסון- ברהמס- צ'ייקובסקי חותך למאהלר ולבסוף אתה תמיד חוזר למוצארט ומבין עד כמה הוא באמת גאון.
מקווה שלא העמסתי..
למי שרואה את זה ונבהל, ממליץ מאד להיחשף למוסיקה הזו!

ואוו או יואווו או אוההה או יוו יוו יווווו !!! (תבחר אחד מהם. אפשר גם את כולם ביחד, אבל אז זה יישמע כמו סלט הברות צורמני)

אני רואה שאתה "מייבין" גדול בתחום. התגובה הזאת ממש צריכה לימוד!

ועכשיו סיקרנת אותי עוד יותר. אז תגיד לי בבקשה, מאיפה כל הידע הזה שיש לך בהיסטוריה של המוסיקה ומחולליה, ובסוגותיה (מלשון סוגה) השונים? אני הבנתי עד היום שלמדת בעיקר אומנות ויזואלית, לא מוסיקלית. פיספסתי משהו חשוב???

 

[יוספי יוסף]

האמת שאני מנגן בכינור..
מוסיקה קלאסית זה כמעט הדבר היחיד שאני שומע
קראתי ערמות של ספרי ביוגרפיות של מלחינים ,הסטוריה של המוסיקה והרצאות של מוזיקולוגים וכו'..
בימים הטובים אי אז בישיבה הייתי מקדיש לפחות שעה וחצי כל יום לשמיעת מוסיקה קלאסית (בין הסדרים כמובן),
ו.. כן, אני מכיר מנעד מאד רחב של מלחינים ויצירות..
אתה גם שומע? תמיד חיפשתי פרטנר לנייעס איתו קצת..
וזהו.. יש שיאמרו שאני קצת קשיש בטעמי המוסיקלי.. ברגע שהייתי שומע על מלחין שלא הכרתי מיד הייתי עושה עליו דוקטורט.. מתי חי ואיפה (זה מאד חשוב כשאתה שומע יצירה) , ממי המלחין הושפע.. כמה סמפוניות, קונצ'רטי, סונטות.. הוא כתב..
שיגעון שלי..

 

[ישראל (שרוליק)]

ובכן,

אני חובב אומנות באשר היא, החל מארכיטקטורה של בניינים מרהיבים, דרך כלי תחבורה בעלי עיצוב מרשים, דרך ציור, סיתות, ודרך כל השאר התחומים בהם יש לאסתטיקה מה לומר, וכלה במוסיקה כמובן שהיא תחום ענק בפני עצמו הדומה ליער עבות עם עצים רבים ומגוונים, כשלכל אחד מהם ענפים ועלים ושאר מאפיינים...

ומעל הכל אני חובב את אומנות הבריאה, כשגולת הכותרת שבה היא אומנות המוח האנושי שכל שאר האומנויות שהוא יודע לחולל הן רק התולדות שלו...

בנוסף לכל הנ"ל, ובאופן מיוחד, אני מחבב את אומנות החשיבה. הוי אומר המשא ומתן העיוני, או חכמת ההגיון, או תורת הלוגיקה. כל הנ"ל זה אותו אחד (או בקרבתו) רק בשמות שונים. אני מאוד אוהב ללמוד ולהכיר את חוקי החשיבה המולדים בטבע הנפש המשכלת, ולדעת כיצד הם פועלים. הדברים מופיעים בספרים שונים, אך מה שמשך אותי במיוחד הוא שלושת ספרי הרמח"ל- "דרך תבונות", "ספר ההגיון", "ספר המליצה". ניתן להשיג את שלושתם בכרך אחד בהוצאת פלדהיים. מענין אותי מאוד לדעת איפה את ממקם את עצמך בתחום זה (מבחינת ידע נצבר, ומבחינת תחום התעניינות).

גם בתיכנות מחשבים עסקתי, אבל זה כבר לפעם אחרת...

טוב, נחזור לקרקע.

כינור אתה אומר. כן, יש לי נגיעה לכינור. לא יותר מידי אבל כן.

בענין תחום המוסיקה האהוב עלי, אז ככה:

מוסיקה קלאסית אכן מדברת אלי. אני אמנם לא פרופסור כמוך בתחום, אבל כן, אני מבין את שפת הצלילים ויודע להקשיב לה "קצת" יותר ממספר שניות... אני לא מאלה שמקבלים פצעי לחץ מהאזנה לקונצרטים. להיפך. אני נהנה לשוט על כנפי הדמיון ולהעצים את חוויית ההאזנה.

מה שבעיקר תופס אותי בתחום המוסיקה הוא דוקא הלחנים המדהימים שהולחנו עבור השירים העבריים הישנים. לחנים בסגנון של נחום היימן ושאר אומנים מסוגו. ובמיוחד כאשר הביצוע נעשה בפסנתר או בגיטרה, עם עיבודים עשירים כולל אקורדים ומעברים. זה מדהים בעיני (ז"א באוזני).

וכן, אני אשמח להחליף איתך חוויות בתחום. נשמע מעניין.

(מי שקורא את התגובות שלנו ומתחיל לחטוף פחד גבהים, אני ממליץ לנטוש את המטוס ברגע זה ולנחות, כי לא נראה לי שזה הולך למקום יותר נמוך...)

 

[RPO]

האם תמונת הרקע נלקחה ממקום אחר, או שאת יצרת אותה?

מפינטרסט

עוצמתי ביותר. מוציא את החשק להיות קבצן...

אהבתי במיוחד את הפניית שימת הלב לכך שמטבעות הן בעצם ברזלים. וזה נותן לי להבין, שאם נותנים מטבע לקבצן בצירוף חיוך קטן, זה הופך את הברזל העגול הזה למשהו הרבה יותר חי ומשודרג...

לגבי המילים "חשכה שרטה צלקת", אני חושב שיש לפצל את השורות אחרת, כך: "חשכה" בשורה אחת, "שרטה צלקת" בשורה השניה.

תודה על החידוד של ענין המטבעות- אכן, כמו הרבה דברים בחיים, צורת ההגשה, ההסתכלות, מסוגלת להפוך דומם לחי, והרגל למשהו נאצל מאוד. שנזכה.
לגבי החשכה שרטה צלקת
המשמעות שהחשכה היא ששרטה-
ושורה מתחת התוצאה של השריטה- צלקת.
וזה התאים לי למקצב שיצרתי.
אבל אמת שיש יופי גם ב"שרטה צלקת" המון כאב.

ממש מעיין נובע!
איזו השראה!
הפתגמים האלו גורמים לי לעצור רגע ולהתבונן.. והשיר הזה- - - כתוב בצורה מסתורית, מלא אווירה..
תענוג לנפש!

תודה רבה! חלום לכתוב השראה - -

 

[יוספי יוסף]

אני חובב אומנות באשר היא, החל מארכיטקטורה של בניינים מרהיבים, דרך כלי תחבורה בעלי עיצוב מרשים, דרך ציור, סיתות, ודרך כל השאר התחומים בהם יש לאסתטיקה מה לומר, וכלה במוסיקה כמובן שהיא תחום ענק בפני עצמו הדומה ליער עבות עם עצים רבים ומגוונים, כשלכל אחד מהם ענפים ועלים ושאר מאפיינים...

ומעל הכל אני חובב את אומנות הבריאה, כשגולת הכותרת שבה היא אומנות המוח האנושי שכל שאר האומנויות שהוא יודע לחולל הן רק התולדות שלו...

אוההה....
ממש לאונרדו דה ווינצ'י..
או איך שקורא לזה הרמב"ם- חכם השלם!
מתי הספקת את כל זה??
- - -
בעיקרון תחומי העניין שלי ממוקדים בעיקר באמנות, מוסיקה וטבע..
והאמת שאנחנו ממש מחכים לראות יצירה ספרותית באורך מלא פרי ידיך!
העם צמא לחומר איכותי, אל תשמור אותו אצלך..!!

 

[ישראל (שרוליק)]

אוההה....
ממש לאונרדו דה ווינצ'י..
או איך שקורא לזה הרמב"ם- חכם השלם!
מתי הספקת את כל זה??
- - -
בעיקרון תחומי העניין שלי ממוקדים בעיקר באמנות, מוסיקה וטבע..
והאמת שאנחנו ממש מחכים לראות יצירה ספרותית באורך מלא פרי ידיך!
העם צמא לחומר איכותי, אל תשמור אותו אצלך..!!

"חכם השלם" אתה אומר.
תראה, חשבתי על עצמי הרבה דברים, אבל עד כדי כך לא העליתי על דעתי...
איך הגעת לזה תגיד לי? בסוף אני עוד אאמין לך....

אז לא. לא הספקתי כל כך הרבה כפי שנדמה לך. הייתי רוצה להספיק הרבה יותר, ואני כל הזמן בתהליך של הספקה מתמשכת... אבל נמצא עדיין רחוק מאוד מהיעד.

ועכשיו אני מרגיש צורך להכניסך אל מעט ממחוזות הקסם (על קצה המזלג ממש) שבעולם התוכן אליו אני נמשך ובו אני מוצא מוקדי עניין, בהיות שראיתי כי בר שיח ראוי אתה בהקשר לנושאים כגון אלה. הנה:

על ענין התיכנות אמרתי דבר מעניין:

התיכנות הוא ה"מאחורי הקלעים" של כל העולם שלנו היום (בהיבט הטכנולוגי). אין תחום שלא חדר אליו המיחשוב בצורה כזו או אחרת. החל משבב קטן בלוח האלקטרוני של המזגן, דרך מערכות השקיה מתקדמות, מעליות, כלי תחבורה, התעשיה הבטחונית, הדינמיקה החברתית, בסיסי נתונים, בריאות, אומנות (ראה ערך תוכנות גרפיקה...), וכו' וכו' וכו'... וכלה במעבורות חלל. בקיצור הכל. בכל אחד מאלה, מוטמעת "תוכנה" שמנהלת את הכל. ואת התוכנה תיכנת מתכנת. אז למעשה, המתכנת הוא המושך בחוטים של העולם הטכנולוגי בהיותו פועל מאחרוי הקלעים שלו...

לדוגמא:

אתה מזמין מעלית וממתין שהיא תגיע אליך. מי קובע את סדר העדיפויות של המעלית מתי היא תעצור לך ומתי היא תעצור למישהו אחר שהזמין אותה לפניך או אחריך, בהתחשב במכלול של נתונים, כג' מה יהיה אם הוא ממוקם בקומה קרובה אליך או רחוקה ממך, האם קודם היא תלך אל הקרוב שהזמין אחרון או אל הרחוק שהזמין ראשון, ומהי מידת המרחק המכריע לצורך הענין, וכיצד היא תנהג כאשר בעת הלחיצה על הכפתור כבר יש בתוכה אנשים, וכו' וכו'. את כל אלה קובע בעצם המתכנת.

לצורך המחשה נניח שאתה בעצמך מתכנת ואתה עולה למעלית, ומשהו בסדר העדיפויות שלה לא מקובל עליך. אז נניח שאתה יכול איכשהו לחדור אל התוכנה שבלוח האלקטרוני שלה, וכבר יש לך את היכולת להתאים את המערכת למה שנוח לך. אמנם זה לא בדיוק מעשי, אבל זה רק כדי להמחיש את הרעיון.

אז על דרך זה חשבתי לומר משהו דומה על חכמת ההגיון:

חכמת ההגיון היא ה"מאחורי הקלעים" של המציאות! אתה חושב ומדבר וכותב בכפוף למערכת חוקים שרירותית שעמה נולדת, ואתה אפילו לא מודע לה.

מונחים מסוימים המשמשים בשפה המדוברת, הינם מושגים הלקוחים מתורת ההגיון! לדוגמא: נושא, נשוא, מושג, שם, שולל, מקיים, כוזב, מאמת.

כאשר אתה אומר למישהו אני אוכיח לך שכך וכך, האם אתה מודע לכך שמערך ההוכחה שבנית הושתת על חוקי הגיון שמוטבעים בתוכך באופן מולד? אז בזה עוסקת חכמת ההגיון על נגזרותיה השונות (משא ומתן עיוני, מליצה).

אז מה התועלת בלימוד חכמה זו, אם הכל מוטבע בנו כבר מהיותנו בעלי נפש משכלת?

הרמח"ל ממשיל את הדברים לעץ שגדל סתם כך בטבע לעומת עץ שטיפחו אותו כראוי. כל אחד מהעצים יתן פירות, ללא ספק, אבל אין להשוות את איכות הפירות שגדר פרא לזו של פירות העץ המעובד. כך הוא גם לגבי שכל האדם.

וכך אומר הרמח"ל בהקדמתו לספר ההגיון, בהתייחסו לשכל האדם:

...שעם היות ההשכלה מוטבעת בו בטבעו מתחילה, אם לא יעובד יהיה כאילן אשר לא יעבד וכאדמה אשר לא שמו לב עליה, שאף על פי שלא יחדל מהשכיל דברים רבים, כאשר לא יחדל האילן מתת מפריו המיוחד בו, אמנם לא תשווה השכלתו אחרי העבדו להשכלתו זולת זה, כאשר לא ישווה פרי האילן הנעבד עם פריו זולת זה. וכמו שהוא צריך לימוד בנושאי המציאות, דהיינו המושכלות כולם שהם העסק שלו ובלא זה לא תצא השכלתו מכוחה אל הפועל, כן צריך לימוד בהשכלה עצמה כדי שתהיה השכלתו במושכליו השכלה שלמה ומתוקנת ולא חסרה ומבולבלת.

ובפרק א' בספר ההגיון הוא אומר:

הנה כל עמל השכל והשתדלותו הוא להשיג הדברים לאמיתם. אמנם, יש שיקרה לו טעות בהן ויהיה מה שישיג מהן כוזב, על כן יצטרך לו לימוד לדעת להכיר מקומות המכשול שאפשר לו להיכשל בהם וידע איך ישמר מהם עד שתהיה השגתו אמיתית. וכלל הלימוד הזה הוא הנקרא מלאכת ההיגיון.

ולמה כל כך חשוב שהמסקנות שלנו תהיינה מכוונות לאמת?

אז חוץ מהעובדה שכולנו חפצים באופן טבעי לדעת כמה שיותר את האמת, ומנסים לברוח מן הטעות והשגיאה, יש כאן ענין נוסף. הרי כולנו חפצים לעשות את רצון ה', ולצורך כך עלינו ללמוד מהו רצון ה'. והיכן כתוב מהו רצון ה'? זה כתוב בתורה- שבכתב ושבעל פה. והיכן נמצאת התושב"ע? במשנה ובתלמוד. ובתלמוד נעשתה מלאכת החקירה המעמיקה ביותר שניתן למצוא בעולם (כולם מוזמנים לחפש משהו שמתקרב לזה. לא תמצאו), בהיות חכמי התלמוד מנסים לברר את האמת ולהרחיק את השקר, בצורה נקיה לחלוטין ובלי משוא פנים. ושם הכל נעשה באמצעות חוקי החשיבה והלוגיקה, אותם מנסח באופן מסודר להפליא הרמח"ל בספרים שהזכרתי. כשאתה לומד גמרא דרך מסילות חכמת ההגיון, אתה פתאום מתחיל להבין לאיזו תבנית נכנס כל מהלך ומהלך שנקרה בדרכך בלימוד.

אתה כבר עשית לי חשק ללגום מעט יותר מהמוסיקה הקלאסית. אני מקוה שגם אני עשיתי לך חשק להציץ בספרים הנ"ל. אתה תגלה פתאום שאתה מתחיל להבין את ה"מאחורי הקלעים" של הכל, וזה ממכר (לפחות אותי)...

עד כאן בענין זה.

ולענין "היצירה הספרותית" שלי שכולם מחכים לה (מעניין איך הספקת לשאול את כולם כל כך מהר... ):

תודה על המחמאה, אבל אין לי הרבה מה לומר בשלב זה מלבד שתי מילות הקסם שמוציאות אותי די חלק מסיטואציות מסוג זה, ואלו הן: ימים יגידו...

 

[נתנאל Art]

אם כבר נפתחתי- השיר הזה נכתב על מאבק בין מה שנראה לי אז- כשני אויבים, לימוד ושקיעות בתורה מחד, וחיי יצירה ואמנות מאידך... שני שאיפות המאיימות זו על זו.

יש שיר כזה- (של ירון בר מקול חי מיוזיק כמדומני)

"מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, ​

אי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד, ​

כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה" ​

(הראי"ה קוק, אורות הקודש).​

 

[נתנאל Art]

אגב,
@ישראל (שרוליק) , נראה לי יותר קצר שתדברו בטלפון..
פחות להתעייף בלהקליד....

 

[ישראל (שרוליק)]

אגב,
@ישראל (שרוליק) , נראה לי יותר קצר שתדברו בטלפון..
פחות להתעייף בלהקליד....

ואיך תוכל לדעת את כל מה שכתבתי כאן?
נעשה שיחת ועידה אולי? אבל מה עם האחרים, כמה אפשר לצרף לשיחת ועידה אחת?
ומה אם הוא ירצה לחזור על החומר? יקליט את השיחה?

בקיצור יותר טוב שהקלדתי.
ואין לך מה לחשוש שמא אתעייף, אני מחזיק גם באומנות ההקלדה ("חכם השלם" הוא אמר. זה תואר מחייב)...

 

[יוספי יוסף]

ישראל, החכמת אותי מאד!!!!!!!
איך בכתיבתך הקולחת אתה מעביר מסרים ברהיטות... תודה רבה!!
בהחלט עשית לי חשק להעמיק חקור בנושא (הייתה לי תקופה שנכנסתי לזה וכן תורת המשחקים וכו' אך משם התדרדרתי מהר לפילוסופיה, הידעת שיש גם מושג כזה פילוסופיה של הלוגיקה..? וכך שקעתי תקופה בפילוסופיה יהודית וכללית... תענוג!
לגבי המוסיקה הקלאסית- ממליץ ללכת לפי הסדר של התקופות- תתחיל משנת 1750 (אתה יכול לדלג על באך ולהתחיל ממוצארט) וכך תשמע בסדר כרונולוגי לפי התקופות עד 1950.
כך אתה תבין את ההתפתחות והשפה של המוסיקה וזה יתרום הרבה להנאתך ולהבנתך, כמו"כ שים לב לאסכולות, יש את האסכולה האוסטרית, האיטלקית, הרוסית, האמריקאית, וצפון אירופה.. כל אחת זו גישה ושפה אחרת, וזה מרתק לעקוב אחרי זה.
דבר חשוב נוסף הוא השפעות- מלחינים השפיעו זה על זה, והיו מלחינים שעברו לאסכולה אחרת, וזה יצר רבדים נוספים במוסיקה.. זה מדהים לעקוב ברגישות ולזהות את האלמנטים המושפעים..
והכי חשוב- כדי ליהנות מיצירה לא מספיק לשמוע פעם אחת, לדעתי אחרי 3 פעמים אתה מתחיל לקלוט מה הולך, ומשם התענוג גדל וגדל.. (יש יצירות ששמעתי יותר ממאה פעמים וכל פעם מגלים רובד רגשי ומוסיקלי נוסף)
תהנה!

 

[ישראל (שרוליק)]

מרגע לרגע זה נשמע יותר מרתק.

התגובות שלך בתחום המוסיקה ממש צריכות לימוד. הן גדושות בחומר מזוקק שיכול לשמש בהחלט כשיעורי בית עבור המבקש להתדפק על דלתי עולם הצלילים.

אז אתה מציע לפתוח בסקירת היצירות שנוסדו בתקופת שנת 1750.

וזה מביא אותי לשאול, היכן ניתן לזהות את נקודת ההתחלה בזמן, בה התחיל להתפתח התחום של יצירות המוסיקה הקלאסית? הרי היתה תקופה מן הסתם שבה התחום החל לקרום עור וגידים. האם ניתן להניח את האצבע על מיקום ברור (פחות או יותר) בציר הזמן?

וכשאלה נגזרת, אשאל, מי הן הנפשות הפועלות אליהן מיוחסת ראשיתה של היווצרות המוסיקה הזו?

ושאלה נוספת אשאל:

נניח ששני אנשים מאזינים ליצירה קלאסית מסוימת, והם עשו זאת פעמים רבות מספור, האזן וחזור חזור והאזן. לאחר מכן נבקש מהם לכתוב את רשמיהם מאותה יצירה, אבל בצורה קונקרטית ולא כללית, ציורית ולא תחושתית, כלומר נבקש מהם לתאר מה הם ראו בעיני רוחם בכל שלב ושלב של היצירה המתנגנת (שדה רחב ידיים, סוסים דוהרים, שמש שוקעת, ים סוער, אנשים רעים, קדושה, מיסטיקה, ושאר מושגים שהדמיון הפורה אוהב להשתעשע בהם).

האם לדעתך, התמונות שתתקבלנה משניהם (בכל פריים ופריים מהתסריט שכתבו) תהיינה בעלות קווי מתאר זהים (לפחות בחלקם), או שנראה שתי תמונות שהקשר ביניהם הינו מקרי בלבד. האם הכלל "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" יופיע במלוא עוצמתו גם בניסוי הנ"ל, או שבמקרה הזה נראה קווי דמיון מובהקים בין רשמיהם של השניים?

ועוד שאלה, בהקשר למה שכתבת אודות ההשפעות של היוצרים זה על זה:

להבדיל, בעולם מפרשי התלמוד, יש והלומד המנוסה יוכל לייחס דברי מפרש כלשהו אל אומרו מבלי שידע מראש מי אמרם. אני מניח שכך זה גם במוסיקה. ובאה נפשי בשאלתי, האם לדעתך יתכן יוצר כזה מוכשר שיוכל להלחין יצירה כלשהי כך שאפילו המנוסה שבמנוסים לא יוכל להבחין בטביעת אצבעותיו עליה?

(עשיתי גם לך שיעורי בית)

 

[יוספי יוסף]

וזה מביא אותי לשאול, היכן ניתן לזהות את נקודת ההתחלה בזמן, בה התחיל להתפתח התחום של יצירות המוסיקה הקלאסית? הרי היתה תקופה מן הסתם שבה התחום החל לקרום עור וגידים. האם ניתן להניח את האצבע על מיקום ברור (פחות או יותר) בציר הזמן?

ובכן בקצרה- זהו ציר הזמן של המוסיקה הקלאסית:
המוסיקה הקלאסית מחולקת לשלושה תקופות עיקריות-
תקופת הבארוק -1600- 1750, בתחילת תקופה זו נבנו הכינורות הראשונים, המוסיקאים פעלו בעיקר באיטליה. המוסיקה מאופיינת באצילות וממלכתיות והמון רגש מוסווה. בשנת 1650 מת אחרון מלחיני הבארוק- באך ואז החלה תקופה חדשה.

התקופה הקלאסית- 1750- 1830 (דוקטורטים שלמים נכתבו על מנת לקבוע את תאריך המפנה בין התקופות, ויש כמה גרסאות בדבר)- בתקופה זו פעלו בין היתר מוצרט היידן ובטהובן, כמו כן בתקופה זו הומצאה הסימפוניה (יצירה מוסיקלית בת ארבעה פרקים לתזמורת), מוסיקה בעלת אופי אופטימי עשיר ומאופק משהו. את תקופה נפלאה זו סיים בטהובן כאשר הביא אתו חידושים הן בהרמוניה ובין במבנה הצורני של היצירות, ומשם אנו נלקחים אל...

התקופה הרומנטית- 1830- 1920, זהו תור הזהב של המוסיקה, מלחינים השתחררו מהממלכתיות של התקופה הקלאסית והחלו להביע רגשות נועזים שאיש לא העז לעשות זאת קודם. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות ומוטיבים מלאי פאתוס וצבע עז. רגשות סוערים ושקטים הנוגעים אל לב ליבו השבוי של המאזין.

התקופה המודרנית- 1920--- ועד ימינו אנו, זה כבר נושא בפני עצמו. עולם האומנות בכלל עבר את מהפכות האוונגרד והאימפרסיוניזם, והגיע דור חדש שהמציא את המוסיקה מחדש, בתקופה זו הרגישו שמיצו את כל האפשרויות המוסיקליות והמציאו כללים חדשים. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות מורכבות אפילו מדי ובהלך רוח הוזה וכמעט לא אנושי (ע"ע מוסיקה אטונלית)

וכשאלה נגזרת, אשאל, מי הן הנפשות הפועלות אליהן מיוחסת ראשיתה של היווצרות המוסיקה הזו?

בגדול יש את העולם עד בטהובן, ויש את העולם שאחרי, הוא הביא חידושים שאיש לא העז להעלות על דעתו (הוא היה מתומכי המהפכה בצרפת, זה השפיע ישירות על המוסיקה שלו. זה מתבטא במעבר בין העולם הישן בו כולם הולכים עם פיאות לבנות ומלמלות, ולמוסיקה שנשמעת ככה, ולבין עולם של רגש וביטוי אישי)
(איש נוסף- דביסי- הוא האחראי לזרם האמפרסיוניסטי במוסיקה, ואן ארנולד שנברג- ממציא המוסיקה האטונלית.)

נניח ששני אנשים מאזינים ליצירה קלאסית מסוימת, והם עשו זאת פעמים רבות מספור, האזן וחזור חזור והאזן. לאחר מכן נבקש מהם לכתוב את רשמיהם מאותה יצירה, אבל בצורה קונקרטית ולא כללית, ציורית ולא תחושתית, כלומר נבקש מהם לתאר מה הם ראו בעיני רוחם בכל שלב ושלב של היצירה המתנגנת (שדה רחב ידיים, סוסים דוהרים, שמש שוקעת, ים סוער, אנשים רעים, קדושה, מיסטיקה, ושאר מושגים שהדמיון הפורה אוהב להשתעשע בהם).

מנסיוני זה בהחלט משתנה בין אדם לאדם. אך ישנם יצירות מופת בהן המלחינים היטיבו להגדיר חוויה ספציפית שגם שני אנשים לא יוכלו להתבלבל (דוגמה חזקה לכך הוא הפרק השני מתוק הקונצ'רטו לפסנתר (בסול מינור) של מוריס רוול- שם יחווה המאזין סערה חורפית מטלטלת ומרהיבה, עם סיום של קרן שמש מלטפת)
דבר נוסף- יש מה שנקרא 'מוסיקה תוכניתית'- אלו יצירות שנועדו מלכתחילה להעביר חוויה מסוימת, או לספר סיפור ללא מילים. (כגון- הסימפוניה השישית של בטהובן, הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, 4 העונות של ויוולדי וכו' וכו'...)
בסוגה נכללת גם הסוויטה- יצירה בעלת מבנה חופשי הנועדה לספר עלילה דרך צלילים.

להבדיל, בעולם מפרשי התלמוד, יש והלומד המנוסה יוכל לייחס דברי מפרש כלשהו אל אומרו מבלי שידע מראש מי אמרם. אני מניח שכך זה גם במוסיקה. ובאה נפשי בשאלתי, האם לדעתך יתכן יוצר כזה מוכשר שיוכל להלחין יצירה כלשהי כך שאפילו המנוסה שבמנוסים לא יוכל להבחין בטביעת אצבעותיו עליה?

למעשה למיטב ידיעתי לא הייתה אמורה להיות לשום מלחין כוונה כזו, אולם ישנם יצירות שניתן להתבלבל בקלות ולחשוב שזה מלחין אחר- למרות שלא זו הייתה כוונת המלחין.

 

[ישראל (שרוליק)]

ובכן בקצרה- זהו ציר הזמן של המוסיקה הקלאסית:
המוסיקה הקלאסית מחולקת לשלושה תקופות עיקריות-
תקופת הבארוק -1600- 1750, בתחילת תקופה זו נבנו הכינורות הראשונים, המוסיקאים פעלו בעיקר באיטליה. המוסיקה מאופיינת באצילות וממלכתיות והמון רגש מוסווה. בשנת 1650 מת אחרון מלחיני הבארוק- באך ואז החלה תקופה חדשה.

התקופה הקלאסית- 1750- 1830 (דוקטורטים שלמים נכתבו על מנת לקבוע את תאריך המפנה בין התקופות, ויש כמה גרסאות בדבר)- בתקופה זו פעלו בין היתר מוצרט היידן ובטהובן, כמו כן בתקופה זו הומצאה הסימפוניה (יצירה מוסיקלית בת ארבעה פרקים לתזמורת), מוסיקה בעלת אופי אופטימי עשיר ומאופק משהו. את תקופה נפלאה זו סיים בטהובן כאשר הביא אתו חידושים הן בהרמוניה ובין במבנה הצורני של היצירות, ומשם אנו נלקחים אל...

התקופה הרומנטית- 1830- 1920, זהו תור הזהב של המוסיקה, מלחינים השתחררו מהממלכתיות של התקופה הקלאסית והחלו להביע רגשות נועזים שאיש לא העז לעשות זאת קודם. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות ומוטיבים מלאי פאתוס וצבע עז. רגשות סוערים ושקטים הנוגעים אל לב ליבו השבוי של המאזין.

התקופה המודרנית- 1920--- ועד ימינו אנו, זה כבר נושא בפני עצמו. עולם האומנות בכלל עבר את מהפכות האוונגרד והאימפרסיוניזם, והגיע דור חדש שהמציא את המוסיקה מחדש, בתקופה זו הרגישו שמיצו את כל האפשרויות המוסיקליות והמציאו כללים חדשים. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות מורכבות אפילו מדי ובהלך רוח הוזה וכמעט לא אנושי (ע"ע מוסיקה אטונלית)

בגדול יש את העולם עד בטהובן, ויש את העולם שאחרי, הוא הביא חידושים שאיש לא העז להעלות על דעתו (הוא היה מתומכי המהפכה בצרפת, זה השפיע ישירות על המוסיקה שלו. זה מתבטא במעבר בין העולם הישן בו כולם הולכים עם פיאות לבנות ומלמלות, ולמוסיקה שנשמעת ככה, ולבין עולם של רגש וביטוי אישי)
(איש נוסף- דביסי- הוא האחראי לזרם האמפרסיוניסטי במוסיקה, ואן ארנולד שנברג- ממציא המוסיקה האטונלית.)

מנסיוני זה בהחלט משתנה בין אדם לאדם. אך ישנם יצירות מופת בהן המלחינים היטיבו להגדיר חוויה ספציפית שגם שני אנשים לא יוכלו להתבלבל (דוגמה חזקה לכך הוא הפרק השני מתוק הקונצ'רטו לפסנתר (בסול מינור) של מוריס רוול- שם יחווה המאזין סערה חורפית מטלטלת ומרהיבה, עם סיום של קרן שמש מלטפת)
דבר נוסף- יש מה שנקרא 'מוסיקה תוכניתית'- אלו יצירות שנועדו מלכתחילה להעביר חוויה מסוימת, או לספר סיפור ללא מילים. (כגון- הסימפוניה השישית של בטהובן, הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, 4 העונות של ויוולדי וכו' וכו'...)
בסוגה נכללת גם הסוויטה- יצירה בעלת מבנה חופשי הנועדה לספר עלילה דרך צלילים.

למעשה למיטב ידיעתי לא הייתה אמורה להיות לשום מלחין כוונה כזו, אולם ישנם יצירות שניתן להתבלבל בקלות ולחשוב שזה מלחין אחר- למרות שלא זו הייתה כוונת המלחין.

עונג צרוף!

תענוג לקרוא את הסקירה המפורטת הזו. סוף סוף אני מוצא את עצמי מתמקם ביציבות יחסית על הסקאלה הזו.

מספר שאלות:

1.
בענין תקופת הבארוק, האם זה נכלל בקלאסית? אני מבין שלא, שהרי התקופה הקלאסית באה לאחריה, וא"כ למה הגדרת את הסקירה הנ"ל כ"ציר הזמן של המוסיקה הקלאסית"?

2.
מסקרן אותי לדעת, מה היו פניה של המוסיקה לפני תקופת הבארוק? האם יש בידינו מידע בנושא?

3.
אם הכינורות הראשונים (מאלה המוכרים לנו כיום) נבנו רק לפני כמה מאות שנים, האם ניתן לדעת כיצד היה נראה כינורו של דוד המלך?

4.
מה הסיפור העומד מאחורי יצירה 4.33 המפורסמת?

5.
אני מחפש כותרת מתאימה לסקירה שכתבת. חשבתי על:
-תולדות המוסיקה בעת החדשה
-תולדות המוסיקה המודרנית
-תולדות המוסיקה הקלאסית

מה הכי מתאים, ואולי כלום לא וצריך משהו אחר?

 

[יוספי יוסף]

1. מוסיקה קלאסית זה שם כולל לכל הז'אנר על כל תקופותיו

2. לפני הבארוק הייתה תקופת הרנסאנס, ויש דווקא הרבה מוסיקה ששרדה מאז. המוסיקה הקלאסית מתחילה מהבארוק כיון שאז סדרו את החוקים בצורה יותר מאורגנת. (מוסיקת הרנסאנס היא מוסיקה עממית, מחולות איכרים וכד')
למעשה יש יצירות ששרדו עוד מהמאה הי' למניינם ואף לפני.. כמדומני מצאו סוג של תווים ליצירה מימי מצרים העתיקה.

3.מאז ומעולם היו כלי קשת, אך את הצורה המדויקת שלנו, סוג העץ, 4 מיתרים בכיוון ספיציפי- קבעו בתחילת תקופת הבארוק. מי שחתם אותו סופית היה ג'וזפה טרטיני (הכינורות הראשונים נבנו ע"י אנטוניו סטרדיברי, שוויים כיום מגיע למאות מליונים..) לגבי כינורו של דוד- לא שמעתי מקור מהימן על מאפייניו המדויקים (יש מדרשים על כך אך את מראהו הספיציפי לא שמעתי..)אגב, מצאו מסמך שבו כתוב שאת סודות הלכה המצפה את הכינור קנה סטרדיברי ממשפחה יהודית ששמרה את הסוד מבית ראשון.

4. זה נכלל באומנות המודרנית (המקביל של זה בציור אלו 'ציורי הקשקושים' הממלאים את הגלריות בימנו) זה בעצם ליהנות מהשקט.. לך תבין... (אגב יש הרבה יצירות מוזרות ומשוגעות בהן גרמו המלחינים לנגנים לדפוק על הכלים, לנגן בהם בצורה שתוציא קול מעוות... זה בעיקר האמריקאים..)

5. לכאורה תולדות המוסיקה הקלאסית..

הפורום שלנו הפך לפורום איור, כתיבה, ומוסיקה... לאן זה עוד יגיע..

 

[ישראל (שרוליק)]

סגנון הנעימות שמבצע ריצ'ארד קליידרמן, איפה הן בסקאלה?

הפורום שלנו הפך לפורום איור, כתיבה, ומוסיקה... לאן זה עוד יגיע..

הודעה הפותחת בציור מסתורי של ילד צופה בנחיתת כדור בדולח, אך טבעי הוא שתגיע למקומות בלתי צפויים שכאלה, ואחריתה מי ישורנו...

 

[ישראל (שרוליק)]

@יוסף יוסף, תגיד, אתה יודע היכן ניתן להשיג קטע של מוסיקה קלאסית ללא זכויות יוצרים? חשבתי לעשות משהו מדהים. מקווה שאצליח. (מכונת הדמיון שלי שוב החלה לפעול...)

 

[יוספי יוסף]

החוק אומר שאם עברו 70 שנה ממות המלחין (או אולי מעת כתיבת היצירה.. לא זוכר..) אז אין זכויות יוצרים על היצירה
בכל אופן באיזו יצירה חשבת להשתמש..?
בהחלט סקרנת עכשיו..!

 

[ישראל (שרוליק)]

בענין זכויות היוצרים:

יש כאן 2 בחינות: היצירה, הביצוע. מבחינת היצירה, הבנתי מה אתה אומר. אבל מה לגבי הביצוע? תזמורת שביצעה לפני 20 שנה יצירה בת 200 שנה, מה דין היצירה המבוצעת?

בענין הרכיבים הדרושים:

לצורך הפרוייקט, אני זקוק ל-3 קטעי מוסיקה כנגד 3 התקופות. לכל תקופה אני צריך קטע השייך לה ומזוהה עמה באופן מובהק. אורך כל קטע- מספר דקות. מלבד זאת, אני צריך עוד קטע אחד של מוסיקה קלאסית כללית המתנגן במין אוירה קלילה כזו, קטע שאינו מזוהה באופן מובהק עם אחת מ-3 התקופות.

אתה סקרן? בצדק! אין לך מושג על איזה כיוון אני הולך להתפרע עכשיו...

יש למה לצפות...

(אני מקוה שאשיג את הרכיבים הדרושים, ושהכל ילך חלק).