ישראל (שרוליק)
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #81
האם תמונת הרקע נלקחה ממקום אחר, או שאת יצרת אותה?
האם תמונת הרקע נלקחה ממקום אחר, או שאת יצרת אותה?
ואוו או יואווו או אוההה או יוו יוו יווווו !!! (תבחר אחד מהם. אפשר גם את כולם ביחד, אבל אז זה יישמע כמו סלט הברות צורמני)1- צוייר במחשב
2- אתה לא יודע על מי נפלת..
אז ככה- אחד המלחינים שהכי טלטלו אותי זה סיבליוס
וכן מאהלר שחי באותה התקופה.. (הסמפוניה השניה שלו בפרט)
האמת שזו שאלה קשה, אני פשוט אוהב הכל (אפילו חברה כמו דביסי ורוול)
כמובן שדווז'אק.. (בעיקר סמפוניה 7, קונצ'רטו לצ'לו)
שוסטקוביץ'!! הקונצ'רטו לכינור הראשון שלו... הפרק השלישי
הומל (פחות מוכר, בן דורו של בטהובן-- מלחין אגדי!)
ואי אפשר שלא להזכיר את שופן..
רימסקי קורסקוב -(סמפוניה 2- פחות מוכר אבל חובה בכל בית!)
הקונצ'רטו לנבל של גליאר..
איך שכחתי!! מקס ברוך!! לדעתי לא היה אדם שידע לכתוב לכינור כמוהו..
רחמנינוב (קונצ'רטו 2, 4- - - מפלאי תבל!)
בטהובן.. החל מהסונטות ועד לתשיעית
והכי הכי הכי -מוצארט! ככה זה, כשאתה מתחיל לשמוע קלאסית אתה מתחיל ממוצארט, ואז עובר לריגושים של בטהובן.. ממשיך למנדלסון- ברהמס- צ'ייקובסקי חותך למאהלר ולבסוף אתה תמיד חוזר למוצארט ומבין עד כמה הוא באמת גאון.
מקווה שלא העמסתי..
למי שרואה את זה ונבהל, ממליץ מאד להיחשף למוסיקה הזו!
מפינטרסטהאם תמונת הרקע נלקחה ממקום אחר, או שאת יצרת אותה?
תודה על החידוד של ענין המטבעות- אכן, כמו הרבה דברים בחיים, צורת ההגשה, ההסתכלות, מסוגלת להפוך דומם לחי, והרגל למשהו נאצל מאוד. שנזכה.עוצמתי ביותר. מוציא את החשק להיות קבצן...
אהבתי במיוחד את הפניית שימת הלב לכך שמטבעות הן בעצם ברזלים. וזה נותן לי להבין, שאם נותנים מטבע לקבצן בצירוף חיוך קטן, זה הופך את הברזל העגול הזה למשהו הרבה יותר חי ומשודרג...
לגבי המילים "חשכה שרטה צלקת", אני חושב שיש לפצל את השורות אחרת, כך: "חשכה" בשורה אחת, "שרטה צלקת" בשורה השניה.
תודה רבה! חלום לכתוב השראה - -ממש מעיין נובע!
איזו השראה!
הפתגמים האלו גורמים לי לעצור רגע ולהתבונן.. והשיר הזה- - - כתוב בצורה מסתורית, מלא אווירה..
תענוג לנפש!
אוההה....אני חובב אומנות באשר היא, החל מארכיטקטורה של בניינים מרהיבים, דרך כלי תחבורה בעלי עיצוב מרשים, דרך ציור, סיתות, ודרך כל השאר התחומים בהם יש לאסתטיקה מה לומר, וכלה במוסיקה כמובן שהיא תחום ענק בפני עצמו הדומה ליער עבות עם עצים רבים ומגוונים, כשלכל אחד מהם ענפים ועלים ושאר מאפיינים...
ומעל הכל אני חובב את אומנות הבריאה, כשגולת הכותרת שבה היא אומנות המוח האנושי שכל שאר האומנויות שהוא יודע לחולל הן רק התולדות שלו...
אוההה....
ממש לאונרדו דה ווינצ'י..
או איך שקורא לזה הרמב"ם- חכם השלם!
מתי הספקת את כל זה??
- - -
בעיקרון תחומי העניין שלי ממוקדים בעיקר באמנות, מוסיקה וטבע..
והאמת שאנחנו ממש מחכים לראות יצירה ספרותית באורך מלא פרי ידיך!
העם צמא לחומר איכותי, אל תשמור אותו אצלך..!!
יש שיר כזה- (של ירון בר מקול חי מיוזיק כמדומני)אם כבר נפתחתי- השיר הזה נכתב על מאבק בין מה שנראה לי אז- כשני אויבים, לימוד ושקיעות בתורה מחד, וחיי יצירה ואמנות מאידך... שני שאיפות המאיימות זו על זו.
ובכן בקצרה- זהו ציר הזמן של המוסיקה הקלאסית:וזה מביא אותי לשאול, היכן ניתן לזהות את נקודת ההתחלה בזמן, בה התחיל להתפתח התחום של יצירות המוסיקה הקלאסית? הרי היתה תקופה מן הסתם שבה התחום החל לקרום עור וגידים. האם ניתן להניח את האצבע על מיקום ברור (פחות או יותר) בציר הזמן?
בגדול יש את העולם עד בטהובן, ויש את העולם שאחרי, הוא הביא חידושים שאיש לא העז להעלות על דעתו (הוא היה מתומכי המהפכה בצרפת, זה השפיע ישירות על המוסיקה שלו. זה מתבטא במעבר בין העולם הישן בו כולם הולכים עם פיאות לבנות ומלמלות, ולמוסיקה שנשמעת ככה, ולבין עולם של רגש וביטוי אישי)וכשאלה נגזרת, אשאל, מי הן הנפשות הפועלות אליהן מיוחסת ראשיתה של היווצרות המוסיקה הזו?
מנסיוני זה בהחלט משתנה בין אדם לאדם. אך ישנם יצירות מופת בהן המלחינים היטיבו להגדיר חוויה ספציפית שגם שני אנשים לא יוכלו להתבלבל (דוגמה חזקה לכך הוא הפרק השני מתוק הקונצ'רטו לפסנתר (בסול מינור) של מוריס רוול- שם יחווה המאזין סערה חורפית מטלטלת ומרהיבה, עם סיום של קרן שמש מלטפת)נניח ששני אנשים מאזינים ליצירה קלאסית מסוימת, והם עשו זאת פעמים רבות מספור, האזן וחזור חזור והאזן. לאחר מכן נבקש מהם לכתוב את רשמיהם מאותה יצירה, אבל בצורה קונקרטית ולא כללית, ציורית ולא תחושתית, כלומר נבקש מהם לתאר מה הם ראו בעיני רוחם בכל שלב ושלב של היצירה המתנגנת (שדה רחב ידיים, סוסים דוהרים, שמש שוקעת, ים סוער, אנשים רעים, קדושה, מיסטיקה, ושאר מושגים שהדמיון הפורה אוהב להשתעשע בהם).
למעשה למיטב ידיעתי לא הייתה אמורה להיות לשום מלחין כוונה כזו, אולם ישנם יצירות שניתן להתבלבל בקלות ולחשוב שזה מלחין אחר- למרות שלא זו הייתה כוונת המלחין.להבדיל, בעולם מפרשי התלמוד, יש והלומד המנוסה יוכל לייחס דברי מפרש כלשהו אל אומרו מבלי שידע מראש מי אמרם. אני מניח שכך זה גם במוסיקה. ובאה נפשי בשאלתי, האם לדעתך יתכן יוצר כזה מוכשר שיוכל להלחין יצירה כלשהי כך שאפילו המנוסה שבמנוסים לא יוכל להבחין בטביעת אצבעותיו עליה?
עונג צרוף!ובכן בקצרה- זהו ציר הזמן של המוסיקה הקלאסית:
המוסיקה הקלאסית מחולקת לשלושה תקופות עיקריות-
תקופת הבארוק -1600- 1750, בתחילת תקופה זו נבנו הכינורות הראשונים, המוסיקאים פעלו בעיקר באיטליה. המוסיקה מאופיינת באצילות וממלכתיות והמון רגש מוסווה. בשנת 1650 מת אחרון מלחיני הבארוק- באך ואז החלה תקופה חדשה.
התקופה הקלאסית- 1750- 1830 (דוקטורטים שלמים נכתבו על מנת לקבוע את תאריך המפנה בין התקופות, ויש כמה גרסאות בדבר)- בתקופה זו פעלו בין היתר מוצרט היידן ובטהובן, כמו כן בתקופה זו הומצאה הסימפוניה (יצירה מוסיקלית בת ארבעה פרקים לתזמורת), מוסיקה בעלת אופי אופטימי עשיר ומאופק משהו. את תקופה נפלאה זו סיים בטהובן כאשר הביא אתו חידושים הן בהרמוניה ובין במבנה הצורני של היצירות, ומשם אנו נלקחים אל...
התקופה הרומנטית- 1830- 1920, זהו תור הזהב של המוסיקה, מלחינים השתחררו מהממלכתיות של התקופה הקלאסית והחלו להביע רגשות נועזים שאיש לא העז לעשות זאת קודם. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות ומוטיבים מלאי פאתוס וצבע עז. רגשות סוערים ושקטים הנוגעים אל לב ליבו השבוי של המאזין.
התקופה המודרנית- 1920--- ועד ימינו אנו, זה כבר נושא בפני עצמו. עולם האומנות בכלל עבר את מהפכות האוונגרד והאימפרסיוניזם, והגיע דור חדש שהמציא את המוסיקה מחדש, בתקופה זו הרגישו שמיצו את כל האפשרויות המוסיקליות והמציאו כללים חדשים. המוסיקה מאופיינת בהרמוניות מורכבות אפילו מדי ובהלך רוח הוזה וכמעט לא אנושי (ע"ע מוסיקה אטונלית)
בגדול יש את העולם עד בטהובן, ויש את העולם שאחרי, הוא הביא חידושים שאיש לא העז להעלות על דעתו (הוא היה מתומכי המהפכה בצרפת, זה השפיע ישירות על המוסיקה שלו. זה מתבטא במעבר בין העולם הישן בו כולם הולכים עם פיאות לבנות ומלמלות, ולמוסיקה שנשמעת ככה, ולבין עולם של רגש וביטוי אישי)
(איש נוסף- דביסי- הוא האחראי לזרם האמפרסיוניסטי במוסיקה, ואן ארנולד שנברג- ממציא המוסיקה האטונלית.)
מנסיוני זה בהחלט משתנה בין אדם לאדם. אך ישנם יצירות מופת בהן המלחינים היטיבו להגדיר חוויה ספציפית שגם שני אנשים לא יוכלו להתבלבל (דוגמה חזקה לכך הוא הפרק השני מתוק הקונצ'רטו לפסנתר (בסול מינור) של מוריס רוול- שם יחווה המאזין סערה חורפית מטלטלת ומרהיבה, עם סיום של קרן שמש מלטפת)
דבר נוסף- יש מה שנקרא 'מוסיקה תוכניתית'- אלו יצירות שנועדו מלכתחילה להעביר חוויה מסוימת, או לספר סיפור ללא מילים. (כגון- הסימפוניה השישית של בטהובן, הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, 4 העונות של ויוולדי וכו' וכו'...)
בסוגה נכללת גם הסוויטה- יצירה בעלת מבנה חופשי הנועדה לספר עלילה דרך צלילים.
למעשה למיטב ידיעתי לא הייתה אמורה להיות לשום מלחין כוונה כזו, אולם ישנם יצירות שניתן להתבלבל בקלות ולחשוב שזה מלחין אחר- למרות שלא זו הייתה כוונת המלחין.
הודעה הפותחת בציור מסתורי של ילד צופה בנחיתת כדור בדולח, אך טבעי הוא שתגיע למקומות בלתי צפויים שכאלה, ואחריתה מי ישורנו...הפורום שלנו הפך לפורום איור, כתיבה, ומוסיקה... לאן זה עוד יגיע..![]()
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים