הצילו - ילד שקרן מדופלם

מצב
הנושא נעול.
לאחר קריאת התגובות
רציתי להדגיש - חלילה!!!
הילד לא הושפל (גם כששלף את הספר, (ואגב הרגיש עם זה מאוד טוב - כפי שכתבתי - הוא שלף את הספר בחיוך מאוזן לאוזן - כאילו אומר - שוב הצלחתי!!!)
לא שודר לילד שונאים אותך - הא מקבל אהבה ואפילו יותר מכל תלמיד - עקב הפרעת הקש"ר
לא שודר לילד בודקים אותך - אבל כן שודר לילד, אנו שומעים מה שאתה אומר.... .... ....
לא שודר לילד אתה שקרן וכו' - רק כאן אני מחדד כדי שתחוו את המציאות שאני עובר -ותעזרו מנסיונכם כמלמדים בכתה (ולא כהורים....)



ב"ה לאחר נסיונות רבים:
הצלחתי לתפוש את הרב דיאמנט
וזו תשובתו

לשחק עם הילד - בשקר:
דהיינו (לדוגמה!!! - )
אם הילד מבקש - הרב אני צריך לשרותים - אז תגיד לו - הא - הרי כבר יצאת???
לא - לא יצאתי
כן - יצאת

הרב - חילקת סוכריות ולא קיבלתי
- כן קיבלת
לא, לא קיבלתי

אה - ומה שאתה אומר שהספר לא בתיק והוא כן בתיק ??? .... ??? ....
ולהמשיך הלאה - כך יתחדד לילד מה המציאות ומה השקר - וכמה מפסידים מהשקר

נשמע לי הזוי. ואני לא מכירה את הדרך של הרב, אבל לא הייתי בכלל הולכת בדרך הזו.
זה ילד בן 7 שהדביקו עליו תווית של שקרן!
גם אם תאמר שלא אמרו לו, הוא לא טיפש, הוא מבין. תשים לב שהוא מיישם את זה!!
הוא מרגיש בעצמו שאף אחד לא מאמין לו, מרגיש בעצמו שחושבים שהוא שקרן.
לו היתה לו תווית של ילד דובר אמת הוא היה דובר אמת.
קודם כל אתה צריך לשנות את הגישה , להפוך אותו לילד חיובי , בעיקר בעיני עצמו, לילד אמיתי שמה שהוא אומר סומכים עליו. אח"כ להראות לו מה מפסידים משקר.
ואני חותמת לך שהוא לא ישקר אם תשנה גישה כמו שכתבתי בהודעה למעלה.

אבל לא מתווכחת עם דעה של רב.. מענין מה עוד חושבים כאן.
או שלא הבנתי בכלל את הגישה הנ"ל..
 
לאחר קריאת התגובות
רציתי להדגיש - חלילה!!!
הילד לא הושפל (גם כששלף את הספר, (ואגב הרגיש עם זה מאוד טוב - כפי שכתבתי - הוא שלף את הספר בחיוך מאוזן לאוזן - כאילו אומר - שוב הצלחתי!!!)
לא שודר לילד שונאים אותך - הא מקבל אהבה ואפילו יותר מכל תלמיד - עקב הפרעת הקש"ר
לא שודר לילד בודקים אותך - אבל כן שודר לילד, אנו שומעים מה שאתה אומר.... .... ....
לא שודר לילד אתה שקרן וכו' - רק כאן אני מחדד כדי שתחוו את המציאות שאני עובר -ותעזרו מנסיונכם כמלמדים בכתה (ולא כהורים....)



ב"ה לאחר נסיונות רבים:
הצלחתי לתפוש את הרב דיאמנט
וזו תשובתו

לשחק עם הילד - בשקר:
דהיינו (לדוגמה!!! - )
אם הילד מבקש - הרב אני צריך לשרותים - אז תגיד לו - הא - הרי כבר יצאת???
לא - לא יצאתי
כן - יצאת

הרב - חילקת סוכריות ולא קיבלתי
- כן קיבלת
לא, לא קיבלתי

אה - ומה שאתה אומר שהספר לא בתיק והוא כן בתיק ??? .... ??? ....
ולהמשיך הלאה - כך יתחדד לילד מה המציאות ומה השקר - וכמה מפסידים מהשקר
שהשם ישמור. :(
ככה יתחדד לילד....?
טוב, לא יודעת.
מעולם לא הייתי נוקטת בגישה כזו.
לגבי החיוך של הילד -
לומר שהוא הרגיש טוב מאד, והיה עם תחושת נצחון
זו פרשנות של החיוך.
הנתונים היבשים הם, שהוא חייך
אבל הפרשנות לגמרי יכולה להיות כך או אחרת
חיוך יכול להיות תגובה לא רצונית למבוכה, לנסיון למצוא חן,
למלא דברים.
הגישה שהוצעה, נוראית בעיני
וצריך קודם כל לנסות בכלל לגשת לילד בצורה נורמלית
כמו שנגשים לילד שטועה ומשקר,
ולנסות לדבר, להבהיר, להקשיב, לאפשר לתקן, מה שכתבתי לעיל בארוכה.
אני לא אומרת את זה בתור 'העצות שלי הכי חכמות, יש להקשיב רק להן'
אמרו פה אולי הרבה דברים חכמים - לא קראתי הכל.
פשוט כאדם, כאמא, כמורה לשעבר - הרעיון הזה מקפיץ אותי.
ואם כבר יצא והמורה מתייעץ כאן, אז אולי תצא הצלחה תחת ידינו...
 
נשמע לי הזוי. ואני לא מכירה את הדרך של הרב, אבל לא הייתי בכלל הולכת בדרך הזו.
זה ילד בן 7 שהדביקו עליו תווית של שקרן!
גם אם תאמר שלא אמרו לו, הוא לא טיפש, הוא מבין. תשים לב שהוא מיישם את זה!!
הוא מרגיש בעצמו שאף אחד לא מאמין לו, מרגיש בעצמו שחושבים שהוא שקרן.
לו היתה לו תווית של ילד דובר אמת הוא היה דובר אמת.
קודם כל אתה צריך לשנות את הגישה , להפוך אותו לילד חיובי , בעיקר בעיני עצמו, לילד אמיתי שמה שהוא אומר סומכים עליו. אח"כ להראות לו מה מפסידים משקר.
ואני חותמת לך שהוא לא ישקר אם תשנה גישה כמו שכתבתי בהודעה למעלה.

אבל לא מתווכחת עם דעה של רב.. מענין מה עוד חושבים כאן.
או שלא הבנתי בכלל את הגישה הנ"ל..

אולי הילד מרגיש - כי זה מה ששדרו לו בעבר
אני רציתי לדעת - איך לנהוג איתו מהיום, ומה לעשות לילד בטור התחלה - שיפחד מהשקר / לפחות שיביע על פניו כשמשקר - ולא שישקר בכזו טבעיות
 
מנסיון. יש ילדים שנהנים המחיכוך עם הפחד של "יתפשו אותי" או לא
המטרה שלהם (נראה לי בתת מודע) היא לא לסובב את הצוות ולעבוד עליו
אלא לאתגר את עצמם עם הפחד.

לדעתי עדיין של תשומת לב שלילית.
תחפשו במה הילד חיובי תעודדו ותעצימו כך שלא יחפש דרכים שליליות.
רק מציינת שאצל ילדים אין בעולםםםם דבר כזה שנקרא תשומת לב שלילית.
תשומת לב היא תשומת לב היא תשומת לב.
לא משנה הסוג.
 
אולי הילד מרגיש - כי זה מה ששדרו לו בעבר
אני רציתי לדעת - איך לנהוג איתו מהיום, ומה לעשות לילד בטור התחלה - שיפחד מהשקר / לפחות שיביע על פניו כשמשקר - ולא שישקר בכזו טבעיות
אל תרצה שהוא יפחד מהשקר.
תרצה שהוא לא ירצה לשקר.
 
אל תרצה שהוא יפחד מהשקר.
תרצה שהוא לא ירצה לשקר.
הדגשתי - בטוח התחלה
ברור שזו המטרה....
אבל ישנם ילדם שמשקרים - אבל לא ברמה כזו
אחרי שנגיע לרמה של בושה בזמן השקר - אפשר להתקדם עוד
 
הדגשתי - בטוח התחלה
ברור שזו המטרה....
אבל ישנם ילדם שמשקרים - אבל לא ברמה כזו
אחרי שנגיע לרמה של בושה בזמן השקר - אפשר להתקדם עוד

ילד בן 7 לא יתבייש משקר..
הוא בן 7!!
יש לי ילדה בת שש, שאני מנסה לצייר עליה את מה שאתה אומר
הלוו, היא תינוקת במובן מסויים!!
תרחם עליו, זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות בתור התחלה.
זה העזרה ראשונה החובה!!
תאמין לו לכל מה שהוא אומר. תשדר לו אמון!!
 
ילד בן 7 לא יתבייש משקר..
הוא בן 7!!
יש לי ילדה בת שש, שאני מנסה לצייר עליה את מה שאתה אומר
הלוו, היא תינוקת במובן מסויים!!
תרחם עליו, זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות בתור התחלה.
זה העזרה ראשונה החובה!!
תאמין לו לכל מה שהוא אומר. תשדר לו אמון!!

האם קראתם את כל האשכול?
הסברתי - לעיל בדיוק מיהו הילד, / כמה הוא פקח / נבון / חכם / רמה גבוהה המתאימה לכתה ד'
אבל השקר אצלו טבעי לחלוטין - והרבה פעמים מסובב את הצוות - וההכי גרוע - שהוא נהנה לשקר ובוחר את זה כאופציה הראשונה אפילו שיכול לצאת בכבוד אם דובר אמת
 
אולי הילד מרגיש - כי זה מה ששדרו לו בעבר
אני רציתי לדעת - איך לנהוג איתו מהיום, ומה לעשות לילד בטור התחלה - שיפחד מהשקר / לפחות שיביע על פניו כשמשקר - ולא שישקר בכזו טבעיות
מה עם לקרוא לו לשיחה?
להתחיל בדברי שבח על החלקים היפים שיש בילד ואפשר להחמיא עליהם,
להמשיך בכך ששמת לב שיש משהו שקשה לו איתו, והמדובר הוא בלומר את האמת גם כשהיא לא נעימה,
לא לבקש ממנו אישור סוג - נכון? נכון שלפעמים את משקר? נכון למשל כשאמרת ש? וכו', אלא לבוא בתור מישהו שבא לעזור, לא להוציא ממנו הודאה
להרגיע שמדובר בהתמודדות שהרבה ילדים מתמודדים אתה, אתה יודע - להרבה ילדים קשה לומר את האמת בגיל שלך, אבל אפשר להצליח ולעבוד על זה - ואתה ילד חכם ומוצלח, בוודאי שתוכל להצליח כמו אחרים ויותר
להבהיר יותר ולפרט למה הכוונה - אבל לא בדוגמאות שהיו, אלא באופן כללי - למשל יש לפעמים שלא מכינים את שיעורי הבית, ואז כשהרב מבקש להוציא, מפחדים מהעונש ואומרים משהו שאינו נכון וכד'
לומר שעל אף ההבנה, השקר הוא אסור - אני מאד מבין שזה קשה לומר את האמת, בטח זה מפחיד שעומדים להעניש אותך או לכעוס עליך,
אבל האמת היא שכשילד לא אומר את האמת - אחר כך לא מאמינים לו, גם אם הוא אומר דבר אמיתי. וכשילד אומר את האמת אפילו שהיא לא נעימה - מעריכים אותו ומכבדים אותו.
להבהיר עוד יותר ברור ובצורה חלקה - אפילו שזה קשה, השקר הוא דבר אסור. אנחנו צריכים להתרחק ממנו.
אמפתיה והושטת יד - אני אעזור לך להצליח לומר את האמת, גם אם בהתחלה זה יהיה קשה וגם אם מדי פעם לא תצליח (כי הרי אין ציפיה שמהיום להיום כל הסיפור ייגמר בפעם אחת, ליפול זה טבעי בתהליך שינוי) - אתה תהיה יותר טוב בזה ויותר טוב עד שתהיה הכי טוב שיש.
דעתי הקטנה, להתחיל עם שיחה כזו
ולא עם מניפולציה ומשחק שתפקידו 'להראות' לילד כמה גרוע הוא נראה.
 
לאחר קריאת התגובות
רציתי להדגיש - חלילה!!!
הילד לא הושפל (גם כששלף את הספר, (ואגב הרגיש עם זה מאוד טוב - כפי שכתבתי - הוא שלף את הספר בחיוך מאוזן לאוזן - כאילו אומר - שוב הצלחתי!!!)
לא שודר לילד שונאים אותך - הא מקבל אהבה ואפילו יותר מכל תלמיד - עקב הפרעת הקש"ר
לא שודר לילד בודקים אותך - אבל כן שודר לילד, אנו שומעים מה שאתה אומר.... .... ....
לא שודר לילד אתה שקרן וכו' - רק כאן אני מחדד כדי שתחוו את המציאות שאני עובר -ותעזרו מנסיונכם כמלמדים בכתה (ולא כהורים....)



ב"ה לאחר נסיונות רבים:
הצלחתי לתפוש את הרב דיאמנט
וזו תשובתו

לשחק עם הילד - בשקר:
דהיינו (לדוגמה!!! - )
אם הילד מבקש - הרב אני צריך לשרותים - אז תגיד לו - הא - הרי כבר יצאת???
לא - לא יצאתי
כן - יצאת

הרב - חילקת סוכריות ולא קיבלתי
- כן קיבלת
לא, לא קיבלתי

אה - ומה שאתה אומר שהספר לא בתיק והוא כן בתיק ??? .... ??? ....
ולהמשיך הלאה - כך יתחדד לילד מה המציאות ומה השקר - וכמה מפסידים מהשקר

ראשית,
ניכרת הרצינות שלכם והרצון הכן לעזור ולקדם את הילד.

לגבי העצה,
כיועצת חינוכית.
קיבלתי חלחלה.
או שלא הובנו דברי הרב
או שלא הבנתי אני.

כך ילמד הילד ששקר זה לגיטימי,
זה משחק ושעשוע.
הנה אפילו הרב שלי עושה זאת.
והוא לא מפחד.
והוא אפילו מבסוט מהעסק.

מדובר כאן ב'תינוק' שסובל.
תינוק שעדיין לא בנה את עצמו.

כדי להעמידו על הדרך הישרה צריך ראשית לשקף לו את הכוחות שיש לו.
לבדוק עם עצמך מה הצדדים היפים של הילד. והיכן הוא מתנהג כשורה.
שום דבר טוב הוא לא ברור מאליו.
גם חיוך לחבר.
גם ברכה בקול.
לתת לו תפקידים 'חשובים' בכיתה.
לשבח אותו ברבים.
לשבח אותו ביחידות.

לשבת ולחשוב מתי הוא משקר?
- כשאין לו ספר
- שיעורי בית
וכו'

אם אלו מקומות קבועים, ליזום מעקפים.
ספר מיותר בכיתה.
גמ"ח מכשירי כתיבה
לעזור לו לעבור את הימים באופן החלק ביותר.
ראשית, כדי שיהיה פנוי ללמידה.
שנית, כדי לנקות את השטח ליצירת תדמית חיובית.

זה מתחלק לשני חלקים:
סור מרע - המנעות מנקודות מפגש המובילות לשקר.
עשה טוב - יוזמה של ארועים מעשים ודיבורים מחזקים .

וה' ינחה אותכם בדרך הישרה.
ותזכו להגדיל תורה.
 
ראשית,
ניכרת הרצינות שלכם והרצון הכן לעזור ולקדם את הילד.

לגבי העצה,
כיועצת חינוכית.
קיבלתי חלחלה.
או שלא הובנו דברי הרב
או שלא הבנתי אני.

כך ילמד הילד ששקר זה לגיטימי,
זה משחק ושעשוע.
הנה אפילו הרב שלי עושה זאת.
והוא לא מפחד.
והוא אפילו מבסוט מהעסק.

מדובר כאן ב'תינוק' שסובל.
תינוק שעדיין לא בנה את עצמו.

כדי להעמידו על הדרך הישרה צריך ראשית לשקף לו את הכוחות שיש לו.
לבדוק עם עצמך מה הצדדים היפים של הילד. והיכן הוא מתנהג כשורה.
שום דבר טוב הוא לא ברור מאליו.
גם חיוך לחבר.
גם ברכה בקול.
לתת לו תפקידים 'חשובים' בכיתה.
לשבח אותו ברבים.
לשבח אותו ביחידות.

לשבת ולחשוב מתי הוא משקר?
- כשאין לו ספר
- שיעורי בית
וכו'

אם אלו מקומות קבועים, ליזום מעקפים.
ספר מיותר בכיתה.
גמ"ח מכשירי כתיבה
לעזור לו לעבור את הימים באופן החלק ביותר.
ראשית, כדי שיהיה פנוי ללמידה.
שנית, כדי לנקות את השטח ליצירת תדמית חיובית.

זה מתחלק לשני חלקים:
סור מרע - המנעות מנקודות מפגש המובילות לשקר.
עשה טוב - יוזמה של ארועים מעשים ודיבורים מחזקים .

וה' ינחה אותכם בדרך הישרה.
ותזכו להגדיל תורה.
אמן - תודה!

אבל הבעיה היא שאין משהו מוגדר מתי הוא משקר
הוא תמיד רוצה לצאת המנצח - ומשתמש הרבה בשקר על מנת לנצח
הבאתי דוגמה שהיה שנה שעברה - שהרב אמר לו בלי טלפון מאבא אתה לא נכנס מחר לכתה.

- מיד ובלי להתבלבל- אבא בחוץ לארץ - עוד שבוע הוא יחזור (שקר וכזב - האבא בארץ ואפילו לא חושב לטוס....)
(יצירתי מאוד ובמהירות / בלי להניד אפעף ובבטחון / יוצא בכבוד / מראה נכונות לקבלת העונש / צוחק על הצוות - וההכי חשוב לו - יוצא מורווח)

היכן הספר שלך
הוא עונה - אל תדאג הרב שכחתי בבית (אבל גם אין לך מה לכעוס עלי - אלא אדרבה "השלמתי הכל")
 
אמן - תודה!

אבל הבעיה היא שאין משהו מוגדר מתי הוא משקר
הוא תמיד רוצה לצאת המנצח - ומשתמש הרבה בשקר על מנת לנצח
הבאתי דוגמה שהיה שנה שעברה - שהרב אמר לו בלי טלפון מאבא אתה לא נכנס מחר לכתה.

- מיד ובלי להתבלבל- אבא בחוץ לארץ - עוד שבוע הוא יחזור (שקר וכזב - האבא בארץ ואפילו לא חושב לטוס....)
(יצירתי מאוד ובמהירות / בלי להניד אפעף ובבטחון / יוצא בכבוד / מראה נכונות לקבלת העונש / צוחק על הצוות - וההכי חשוב לו - יוצא מורווח)

היכן הספר שלך
הוא עונה - אל תדאג הרב שכחתי בבית (אבל גם אין לך מה לכעוס עלי - אלא אדרבה "השלמתי הכל")

הילד במצוקה.

יתכן, ואני אומרת זאת בזהירות.
הדוגמא הנוספת שהבאתם על הילד שבכה במשך חצי שעה. הדליקה אצלי נורות אדומות.
יתכן והתגובות המקובלות במוסד החינוך המסויים מעט תקיפות מן המקובל. בלשון המעטה.
והפחד מהעונש גדול על הפחד מהשקר כמובן. ובצדק.
הרב נמצא כאן ויכול להעניש. כאן ומיד. ובעוצמות!!!
הקב"ה ועולם הבא ושכר ועונש וכו' אצל ילד בן 7 אלו מושגים מעורטלים וכמעט לא רלוונטיים.

לדוגמא,
כל אזרח מהוגן הנתפס נוהג במהירות מופרזת משתדל לתרץ תירוצים מתירוצים שונים לשוטר, כדי לא לצאת נפסד.
ואם הוא נתקל בשוטר הידוע בענישה מחמירה הוא יתאמץ בכפליים. ויעשה הצגות על הצגות, העיקר לא להענש.
וככל שהפחד גדול יותר ההצגה תהיה מושלמת יותר!

כדאי לכם לבדוק, האם העונשים המוטלים על התלמידים סבירים ומקובלים. ובעיקר מקדמים.

אדם מצב של מצוקה ודחק מתנהל בצורה קיצונית.
וילד בן 7 - עדיין לא בר מצווה, קל וחומר.
כלומר, הקב"ה לא מצפה מילד בן שבע לקיים את תרי"ג מצוות. אלא רק להתחנך אליהן. הוא לא אמור להיות מושלם במידת האמת כרגע. אז גם אנו אל לנו לצפות לשלמות בנושא.
ואין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. נאמר על מבוגרים. אחראים. המחוייבים בכל.

נסו להתבונן על הילד כקטן. פספוס. תינוק הזקוק לעזרה.
כל הביטחון שהוא מפגין הינו הצגה אחת גדולה.

כשאתם תפסיקו להתייחס אל כל שקר. תזרמו הלאה עניינית (אין ספר? קח. אין עיפרון? קח ותלמד) ואז בע"ה הילד ירפה בעקבותיכם, יהיה ענייני וימלא את המשימות הנדרשות ממנו בבית הספר.
 
אמן - תודה!

אבל הבעיה היא שאין משהו מוגדר מתי הוא משקר
הוא תמיד רוצה לצאת המנצח - ומשתמש הרבה בשקר על מנת לנצח
הבאתי דוגמה שהיה שנה שעברה - שהרב אמר לו בלי טלפון מאבא אתה לא נכנס מחר לכתה.

- מיד ובלי להתבלבל- אבא בחוץ לארץ - עוד שבוע הוא יחזור (שקר וכזב - האבא בארץ ואפילו לא חושב לטוס....)
(יצירתי מאוד ובמהירות / בלי להניד אפעף ובבטחון / יוצא בכבוד / מראה נכונות לקבלת העונש / צוחק על הצוות - וההכי חשוב לו - יוצא מורווח)

היכן הספר שלך
הוא עונה - אל תדאג הרב שכחתי בבית (אבל גם אין לך מה לכעוס עלי - אלא אדרבה "השלמתי הכל")

אל תתבלבל מהעיצה שהרב נתן לך!
זה יכול להיות אפילו חוסר הבנה שלו או להיפך.
תיקח מכאן כ"כ הרבה עצות של מחנכים יועצים והורים שונים
(ואגב? הורים הם המנוסים הכי טובים)
כמעט כולם יעצו לך לשנות גישה לגמרי.
אל תלך כעיוור אחרי מה שהרב אמר לך,
פשוט תסתכל על הרוב (הצודק), ותיישם.
מה תפסיד???
אני מרגישה שאני ממש מתחננת על נפש הילד, תאמין לו.
ותתפלל להקב"ה , כי בלי תפילה אין כלום.

אנחנו מחכים לתוצאות חיוביות בע"ה,
נשמח שתעדכן!!
 
הייתי עושה אבחנה בין לתפוס את הילד בשקר לבין לחפש את השקר ולחשוף אותו.
במקרה שברור שהילד משקר- דורש התיחסות והתיעצות עם גדולים וטובים ממני.
אם לא ברור שהילד משקר- אין שום ענין לעשות מאמצים כדי לגלות את האמת ולתפוס אותו בסיבוב.

גם בעניני משמעת אני מעדיפה לפעמים 'להעלים עין' ולא לראות שעושים בניגוד לדבריי.
 
נערך לאחרונה ב:
הילד במצוקה.

כדאי לכם לבדוק, האם העונשים המוטלים על התלמידים סבירים ומקובלים. ובעיקר מקדמים.

נכון
ואחזור שוב על מה שהיה - לא אמרתי ולא שידרתי שום עונש!!!!!!
למה לא הוצאת ספר ?- (הספר קיים אצלו בתיק - והוא יודע שזה בתיק - לפי איך שבסוף שלף את זה)
והוא בחר בשקר (שני שקרים) - בבית ועשיתי הכל- במקום להוציא מהתיק (אה סליחה, לא שמתי לב...) ולגמור!
 
זו התמודדות לא פשוטה.
כתבו פה הרבה על תדמית שלילית של שקרן, מה שאוטומטי מעורר התנגדות-
לא הצמדתי תוית כזו...
מנקודת המבט שלי לא מדובר דוקא בתדמית של הילד על עצמו כשקרון, זה יותר בסיסי
יש כאן ילד (מתקשה - כבר אמרת קש"ר) שמנסה לנהל את עצמו לבד -
הוא ורק הוא יחליט מה לעשות
ובשביל זה כל האמצעים כשרים. (או לא כשרים, אפילו בעיניו שלו)
אני לא יתפלא אם הוא גם אחד שמסתכן, שלא נכנע לתכתיבים פשוטים של כללי משחק או התנהגויות בחברה, משהו בו לא נותן לאחר לשלוט עליו
ולא אמרתי שזה בסדר, זה אלף נורות אזהרה ונדרש יעוץ וליווי אמיתי
אבל הבעיה כאן היא לא שקר!
זה מנגנון פנימי שצועק הצילו!! אבל הצילו את הילד!
שיסובב אותך, מה אכפת לך? זה לא הנושא
הנושא הוא היכולת של הילד להתמודד עם מציאות החיים כפי שהיא.
להתנהל לפי תכתיבים (ולא יעזור פה יד קשה או "אילוף")
וזה נשמע לי במקרה הזה תהליך פסיכולוגי מורכב ולא קל.

מקוה שיש גיבוי והבנה מצד המערכת, ההנהלה וההורים
בהצלחה במלאכת הקודש!
 
נכון
ואחזור שוב על מה שהיה - לא אמרתי ולא שידרתי שום עונש!!!!!!
למה לא הוצאת ספר ?- (הספר קיים אצלו בתיק - והוא יודע שזה בתיק - לפי איך שבסוף שלף את זה)
והוא בחר בשקר (שני שקרים) - בבית ועשיתי הכל- במקום להוציא מהתיק (אה סליחה, לא שמתי לב...) ולגמור!

יתכן בהחלט שאתם לא, אך המערכת שם היא כזאת. כך זה היה נשמע מהדוגמאות.

פחד יושב על בסיס כלשהו.
הבאתי את הילד הנוסף כדוגמא.
לבכות חצי שעה זה לא נורמטיבי. אלא אם כן מחכה לילד סצ'נה רצינית.
עונש זה לא רק מכות. חקירת שתי וערב מול כיתה היא עונש קשה עד בלתי נסבל.

לפני שאתם מטפלים בו עצמו עיניים ודמיינו פעוט. גשו אליו עם חמלה.
החיוכים הם חיצוניים בלבד ומכסים על כאב וחוסר אונים.
אם תתבוננו היטב בעיניו תבחינו בכך בוודאי.

הוא לא בוחר בשקר הוא נמלט אל השקר.
למה?
מה הוא מרוויח?
ובעיקר, ממה הוא נמלט?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה