- הוסף לסימניות
- #101
ממש מרתיח זה!
פשוט חבל... גם על ההצגה וגם על הריקוד ובעיקר על נפש הבנות. הן בהחלט מבינות ולא טיפשות כלל
יש לך 2 אפשרויות -
להשאיר את המצב ככה
לפנות מס' הורים(הרבה) יחד להנהלה
מעניין מה היה שנה שעברה.. ולכי תדעי מה יהיה בשנה הבאה
ממש מרתיח זה!
פשוט חבל... גם על ההצגה וגם על הריקוד ובעיקר על נפש הבנות. הן בהחלט מבינות ולא טיפשות כלל
יש לך 2 אפשרויות -
להשאיר את המצב ככה
לפנות מס' הורים(הרבה) יחד להנהלה
מעניין מה היה שנה שעברה.. ולכי תדעי מה יהיה בשנה הבאה
הבנות לא תמיד יודעות שיש עוול. לפעמים ההורים עוזרים להם להרגיש כך.ההתמודדות היותר קשה היא עם טיוח של חוסר צדק. אין לזה תקנה ובמצב כזה יש משבר אמון אמיתי בהורים.
הבנות *יודעות* שנעשה עוול. התגובה של ההורה לא תפחית ממנו. אולי היא תעזור לבת להבין שיש עדיין מבוגרים שאפשר לסמוך עליהם. למשל ההורים.
ההתמודדות היא של ההורה מול עצמו. לאן הוא שולח את הבת יום יום כדי "להתחנך" ומה הוא משלם בדרך. והאם המחיר החינוכי של הבחירה הזו (אם בכלל יש בחירה ) שווה את התועלת שהיא מקבלת מהמוסד.
יפה כתבת.והרי סיכומי השבת:
מביאה דוגמאות מתחומים אחרים.
הבמה במסיבה, היא רק ההתחלה.
הבמה האמיתית של החיים גדולה מרשימה ומורכבת הרבה יותר.
-
תוך פטפוט שבתי על הספה..
אחת שעובדת במשרד רואי חשבון, קיבלה לטפל בתיקים של עובדת שילדה, באותן שעות, באותה משכורת, ובלחץ אימים. למה? היא זריזה. למה לא השניה שישלה פחות עבודה? כי ככה.
שניה קיבלה נזיפה מהמנהלת על תלמידה סוררת, הרי היא כמחנכת אחראית לכל פעולה של התלמידה בכל שעה משעות היממה.
שלישית מקבלת נזיפות מהבוס על ימין ועל שמאל, כי היא זריזה מידי ומספיקה הרבה ונותרים חללים של הפוגה רבים מידי. מה תעשה, בעייתה!
רביעית, המורה בוחרת בקביעות את אותן ארבע בנות בולטות לענות לה על תשובות בשיעורים, והיא כבר נמאס לה להצביע.
חמישי, ראש הכולל מדקדק על כל שניה. הבן היה חולה, איחרת, תשלם. לא הוא.
והשישי הראש כולל מחליט על החבורות בלי קשר לטעם אישי, ומשנה שוב ושוב. וכרגע כשאין כולל אחר מה הוא יעשה.
והשביעית, מנסה שוב ושוב לבקש מהמורה לשבת קרוב, ולא להיות השקטה והמתחשבת,ששמים אותה כל הזמן בספסל אחרון, ולשוא.
-
זה מדגם קטן! מאינסוף מקרים וסיפורים. לפעמים כמעט בלתי אפשריים.
-
ואני מרגישה הולכת ומתכווצת עם כל סיפור, אמאל'ה עם מה שהם מתמודדים, וזה רק מדגם! רק מדגם קטן!
איזה אנשים יש כאן, ואיך הם מתנהגים, ומי יודע איך הם יחזיקו, ומה יקרה להם. ועוד מעט ואני נחנקת מהסיפורים.
-
מה שנותן לי חמצן זה אמירה של תלמיד חכם גדול שאמר לי פעם כך:
לכל אחד ה' נתן נסיונות אחרים, וכוחות מיוחדים להתמודד עימם בצורה הטובה ביותר.
כשאת מסתכלת על הנסיונות שלהם/ן את רואה אותם מתוך המשקפים שלך, עם הכוחות שלך.
-
להם יש את הכוחות המתאימים ביותר למסלול שלהם.
אם יש מה לעזור תעזרי, והעיקר תתפללי שיעשו את הטוב ביותר בעיני אלוקים ואדם.
-
התפקיד שלנו לתת להם כלים. לא להתמודד במקומם.
כשאני מחברת לאמונה, כשלימדתי להסיח את הדעת, להנות ממה שכן יש, לשאוב כוחות ממקומות תומכים, ללמוד איך כן להתנהג, ללמד להיות סלחנים, לקבל חסרנות ועוולות בלי שהפנימיות תיפגע, לקחת אחריות על הרגש, להכניס פרופורציות לחיים.
-
כל כך הרבה כח פנימי אפשר להרוויח ולהפיק מכאלו מקומות.
לא כח שתלוי בגורם חיצוני.
ונתפלל גם על עצמינו שנזכה לחבר אותם לכוחות האמיתיים שלהם.
לא אמרתי את זהאז לפי הדברים ההצגות והמשחק זה בכלל לא יהודי.
אולי מהיוונים?
אחרי שהדברים נאמרו ברורות מפי המאמנת, ולא מדובר בסתם לחישות שנלחשו בין הבנות המתוסכלות והגיעו לאוזני הכלל, כבר קשה להצדיק את הכל. התמימות כבר נהרסה, ואולי זו לא הפעם הראשונה. אני חושבת שהייתי מתייחסת בצורה מאד מדויקת ומעודנת לנקודת השקר, אבל בלי לקרא בשמות האשמים.אז מה?
לומר לילדה אין מה לעשות.
גזירה היא מלפני קבלוה באהבה?
והמורה? צדיקה תמימה וכל פועלה משפט?
מה פירוש?אם הוסיפו את בנות המורות מעבר למכסה הרגילה, לא חושבת שזה עוול נורא כל כך.
אף אחד לא ניזוק, רק הן הרוויחו. מקובל שמקומות עבודה נותנים הטבות וצ'ופרים לעובדים.
במגמות, זה הולך שמשרד החינוך מקציב מס' מקומות במגמה לכל תיכון. בנות מעבר למכסה, אינן מתוקצבות. הסמינר לא מקבל בשבילן כסף.
יש הגיון בהחלטה של הנהלת הסמינר, להכניס בנות נוספות לא-מתוקצבות, בתור הטבה לעובדות, כל עוד אף אחד אחר לא נפגע מכך.
(ויש מצב שבהנהלה ידעו מראש, שאלו בנות שינשרו, אז ביצעו את התרגיל הזה כדי לרַצות את האמא/הסבתא).
מה שהייתי משנה, זה את העדכון לתלמידות הרגילות. הייתי אומרת להן: יש שני מקומות, מעבר להגרלה, שיינתנו לבנות של עובדות בסמינר. המקומות האלו לא באים על חשבון אף אחת אחרת, אלא בנוסף. זו הטבה למורות.
לא אמרתי את זה
אמרתי שאופן בחירת המוכרות והבולטות ביותר לתפקידים שעוד יותר יעצימו אותם זה לא יהודי
-ואפרופו המסיבות,
למורות ח', ולמנהלות והסגניות, כדאי לדעת,
שהטעם שנשאר מבית הספר הוא הטעם של המסיבת גמר,
ואם הערך המנחה יהיה לתת לבנות להתבטא, לקדם בנות חסרות בטחון עצמי, לצ'פר בנות על עבודה עצמית (לא באימונים, ביראת שמים!),
חחחחחחחחחחחחחחלומר לה שזה מעצבן ומכעיס מאוד. להראות לה כמה את משתתפת בתיסכולה.
שנה שעברה שמעתי סיפור ממש זהה בבית ספר מסוים בירושלים. שם המורה הגדילה לעשות ונזפה בבנות שגם השם עושה פרוטקציה: כוהנים לויים וישראלים.....!!!
נכון, היה מכליל מידי.-
את מסיקה מסקנה חד משמעית ונחרצת.
- ומהכרות עם מגוון נשים.
מתוססות עד שקטות.
שבית הספר היה אצלן הרבה מאוד דברים חוץ ממסיבת גמר.
אולי תפתחי סקר?
האומנם הטעם שנשאר מבית הספר הוא מסיבת הגמר?!
נכון, היה מכליל מידי.
אבל לדייק, דיברתי על הזווית של ההורים. המסיבה היא מקרה די נדיר שההורים חווים ישירות את בית הספר.
אפשר לבחור לא לעשות הצגה מכל מיני סיבות - כולל מיעוט התפקידים הגדולים, הקנאה וכו'.
אם כן בוחרים לעשות, נראה לי שצריכים לבחור נטו את מוכשרות לכך. לא מוכרות, לא בולטות, גם לא השקטות של כל השנה. נטו את המתאימות לתפקיד.
אלא שאת המתאימות צריך לחפש בכנות ובראש פתוח בין כולן. גם בין אלו שעד היום לא בלטו.
לא צריך להרוס את ההצגה. אפשר לתת לשיר או להקריא, אפשר המון דברים.האם תבחרי בת לארגן מבצע - כשאין לה שום כישורים לכך? האם תתני לבנות לכתוב חוברת של הסמינר כשהן חלשות בכתיבה? לעצב הזמנות או חוברות כשכישורי הגרפיקה שלהן שואפות לאפס? להכין קישוטי כתה כשהן לא יודעות לצייר?
אין ספק שצריך לתת לבנות להתבטא, לקדם חסרות ביטחון, ולצ'פר בנות עם עבודה עצמית. זה לא אומר לקחת מציגות שלא יודעות להציג ולהרוס את ההצגה. בנות בגיל הזה עם קצת בגרות - אמורות להבין את זה.
שוב מדגישה: לפעמים יש כישרונות חבויים ולא צועקים. אותם צריך לגלות.
אפשר לא לעשות הצגה. אפשר אגב גם לא להוציא חוברות ולא לקשט כיתה. אבל אם עושים - אי אפשר לעשות צחוק מהעבודה. פרוטקציוניזם - לא. אבל עבודה טובה - כן.
רגישות - כן. מקום לכל אחת ואחת - כן. הערכה לכל אחת ופיתוח כל אחת - כן. לבחור לתפקיד בנות שלא מתאימות - לא. לא ככה החיים עובדים.
אני עדיין לא מסכימה איתך !אפשר לבחור לא לעשות הצגה מכל מיני סיבות - כולל מיעוט התפקידים הגדולים, הקנאה וכו'.
אם כן בוחרים לעשות, נראה לי שצריכים לבחור נטו את מוכשרות לכך. לא מוכרות, לא בולטות, גם לא השקטות של כל השנה. נטו את המתאימות לתפקיד.
אלא שאת המתאימות צריך לחפש בכנות ובראש פתוח בין כולן. גם בין אלו שעד היום לא בלטו.
אני עדיין לא מסכימה איתך !
מזתומרת 'להרוס את ההצגה ?ולהרוס בת זה בסדר?
אם אנחנו מדברים על בית ספר בית יעקוב אז עם מה אנחנו רוצים שהבנות תצאנה עם רושם שבבית ספר ה הצגות מהממות ! או בבית ספר בונים את התלמידות ,עוזרים להן להיות פחות בישניות ,מעצימים את החלשות ? גם אם זה 'יהרוס' את ההצגה!
הרי זו לא המטרה שלנו בחינוך
ותתפלאנה לשמוע,כי גם אני פתחתי עיינים גדולות מאד....ואפרופו המסיבות,
למורות ח', ולמנהלות והסגניות, כדאי לדעת,
שהטעם שנשאר מבית הספר הוא הטעם של המסיבת גמר,
אז אם הערך המנחה בכל הסצנה הזאת של המסיבה ובחירת התפקידים וכו' וכו', זה שההפקה תהיה "סוף" "וואו" "בלתי נשכחת", אז אולי ההורים יצאו בתחושה שהבת שלהם הייתה ב8 השנים האחרונות במגמת קולנוע מוצלחת (אבל לא באמת. כי מקצועי באמת לא תצליחו להיות, בלי לפגוע...)
ואם הערך המנחה יהיה הפרוטקציוניזם, אז ההרגשה תהיה שהבת שלהם הייתה במקום לא הוגן ולא הגון, שלא חשב מה לתת לבנות אלא מה לקחת (משרות ומשכורות, למשל)
ואם הערך המנחה יהיה לתת לבנות להתבטא, לקדם בנות חסרות בטחון עצמי, לצ'פר בנות על עבודה עצמית (לא באימונים, ביראת שמים!), להתחשב בכל בת כמה שאפשר אפילו שזה באמת מורכב והרב כאב ראש, אז ההורים יצאו בתחושה שהבת שלהן הייתה במקום שחינך אותם לאהבת השם ואהבת הבריות, מקום שאהב אותן ורצה להעניק להן.
ואם יקרה אכן הסיוט ותשבנה באוטובוס ומאחוריכן תלהג גברת אחת ותספר שההצגה/מחזמר/מופע של בית הספר שלכן היה הרבה פחות מקצועי וסטייליסטי משל בית הספר בשכונה הסמוכה, אז פשוט תזכורנה שבעצם, כמה מפליא, בכלל אין בבית הספר מגמת קולנוע! כך שאפשר לוותר על האוסקר, כי מעולם לא ניסית להתחרות עליו...
לא צריך להרוס את ההצגה. אפשר לתת לשיר או להקריא, אפשר המון דברים.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים