דרוש מידע ילד מתוק שמתלונן בלי סוף

[הי אני אפרת]

בלת"ק
כשהוא מקבל הפתעה /ממתק לומר לו: אוף אני מקבל ממתק, זה לא פיר שרק אני מקבל.....
זה בעצם מחדד לו ומזכיר לו את הדברים הטובים שיש לו.
או למשל כשמתלונן למה רק אח שלו קיבל לענות לו תשובה מצחיקה כמו- כי האף שלו יותר יפה, בהתחלה הוא יהיה בהלם, אין מה לענות על כזו טענה ואז ישתתק.

ניסיתי פעם משהו בכיוון..הוא באמת צחק והבין
אבל זה זמני לאותו רגע

 

[הי אני אפרת]

אני חושבת שאפשר לראות פה במסקנה שזה באמת גיל שמתאים לתלונות
לגבי קוים אדומים - חובה שעל מה שאמרנו שאיננו מרשים אצלנו בבית - תהיה תגובה ובמקום
ואם יש דברים שאנחנו לא בטוחים שנצליח לאכוף אז מראש מומלץ לא לומר סתם. הילדים בוחנים אותנו על הרצינות שלנו כל הזמן
מלבד זאת סדר יום קבוע- במיוחד כאשר אנחנו מסבירים לילדים מראש כגון : בשעה 6 אוכלים ארוחת ערב ובשעה 8 אתה הולך לישון אחרי סיפור , עוזר מאוד לילד לקבל מרות

ממליצה מאוד להשיג את הסדרה של הרב אהרון מרגלית יש לו טור שבועי מדהים , הוא כותב: שיש להחמיא בלי סוף
וחשוב מאוד לתת לילד מחמאות - שיתבססו על מעשים שהילד עשה ולא סתם מחמאות באוויר.



לגבי הרחמים עליו - אולי זה קצת מסוכן לומר , וכדאי עוד לשמוע ולהתייעץ אם ספציפית זה נכון , אבל לפעמים רחמים אומרים לנו
שאנחנו בעצם צודקים ומותר לנו להתנהג ככה כי אנחנו , אחרים , מסכנים - מה שבעצם גורם להצדקה של כל מעשה "בשם המסכנות"
אפשר לראות את זה אצל מתמודדים - שמי שצלח את המשברים וצמח למרות כל הסיכויים
הוא זה שלא נתן לעצמו לשקוע ברחמים עצמיים
כמובן שיש מקום להזדהות והבנה , לכן כתבתי קצת מסוכן לומר הערה לתשומת לב , בנוגע לביצוע יש להתייעץ קודם

עוד משהו שאצלנו עושים בבית - ואני חושבת שזה מתנה לכל החיים לכל ילד יש שעה במהלך השבוע עם אימא ( אפשר לבחור את השעה והיום ביחד ) יושבים מפטפטים על מה שהילד רוצה , אפשר לשאול אותו במהלך השבוע ( אם כבר תכנן משהו לשעה שלנו ) הילד יכול לבחור לשחק עם אימא , כדאי אולי להתחיל בשיחה ( על מה הוא רוצה לדבר , לספר?)
בסוף השעה אפשר לתת גם משהו מתוק ,שעה של כייף חוויה, הקשבה , אף אחת הילדות אהבה בשעה הזאת בכלל להיות מורה של אימא ועל הארון עם טוש מחיק לימדה את כל החומר הנלמד בכיתה
מניסיון זה מחזק קשר בריא , וזו תשומת לב שמתחלקת שווה בשווה בין כולם

הסבר יפה להצדקה של המעשים בשם המסכנות
באמת נשמע הגיוני

 

[שירן]

אצל הבת שלי
התנהגות כזו מאוד אופינית לה כשהיא פשוט - רעבה!!

גם אצל הבת שלי.
כשהיא רעבה, עייפה או צמאה היא רק מתלוננת...
והתלונות נעלמות כשהחוסר הזה בא לידי סיפוק..
היום (בת 6 ) כשאני מעירה את תשומת ליבה שהיא מתולננת הרבה , אז היא עונה לי :"אמא , נכון, את צודקת. אני פשוט עייפה".

 

[y&m]

בלת"ק.

לא.. וזה לא נוצר רק לאחרונה

אם זה שינוי לאחרונה, חובה קודם כל לשלול דברים פיזיים.
כמו ברזל, ראיה, מונו - מחלת הנשיקה. וכד'.

בגיל הזה לא פעם כשילד חלש ולא מרגיש טוב זה מתבטא בתלונות, בכי והבעת תסכול מרובה.

 

[hiiiiii]

צריכה את עזרתכם
הבן שלי, ילד מהמם בן חמש, מתלונן המון
זה יכול להיות למשך שעה ארוכה ברצף או יותר שהוא מוצא כל הזמן מה לא טוב, למה לאחים שלו ולא לו...
אני כן רוצה, לא רוצה.. (הבוקר מאז שקם ועד היציאה לא היה רגע של שקט)
אנחנו מנסים את כל סוגי התגובות.. להסביר לו שמדברים יפה, להתעלם, להמשיך לחייך. כלוווםם
הוא כאילו נכנס לסרט הזה ולא יוצא ממנו. הוא מרגיש שעושים לו דווקא
מציינת שהוא ילד שמקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים
למי שיש עיצה, אני אשמח מאוד! קצת מיואשת

מניסיון אישי: צריך פשוט להתעלם מהתלונות המיותרות. אם יש תלונה שבאמת הוא אמור להגיד- לענות אבל לא להתנצל. על תלונות סתם- פשוט לא לענות ולהראות לו שלא משתלם לו להתלונן... גם כדאי ללמד אותו שיש דרך לבקש דברים בנימוס, לשאול בלי לרטון וככה אפשר לענות לו. בהצלחה! (אחותי גם הייתה ככה ואני למדתי חינוך אז יש לי נסיון...)

 

[אזרחית אמריקאית]

בלת"ק,
נראה שבכל בית כמעט יש משבצת כזאת שכל פעם ילא אחר תופס- משבצת של הילד המתלונן.
לדעתי זה צורה של קשר עם אמא או אבא, מי שמתיחס לזה יותר.
אצלי בבית, אני הייתי לוקחת ללב.
בעלי היה צוחק ואומר לבן שלי: תביא עוד כמה תלונות עסיסיות ונדון בענין.... הם היו צוחקים וממשיכים הלאה....
ואני תמיד לוקחת ללב את התלונות.
היום המתוק הזה גדל לבחור ישיבה לתפארת.
לדעתי ענין של תקשורת ותשומת לב.
בהצלחה!

 

[בהמתנה]

גם הבן שלי בן 7 מאוד קוטר לאחרונה. הוא תמיד במצב רעב (רזה כמו שלד) כי הוא כמעט לא אוהב שום מאכל, וגם יש לו קושי תחושתי (כשאני מספרת אותו - הוא ממש מתפתל) וגם מרטיב בלילות (אולי קשור לקושי התחושתי?) וגם האח שמעליו ומתחתיו נורא חברים, ממש דבק, זה בטח משפיע. מדובר בילד חכם בצורה חריגה, וגם נדיב מאוד, חברותי מאוד (למרות כל הסעיפים הקודמים) - בכל זה הוא עולה על האחים והאחיות שלו, אך הם פחות אוהבים אותו. אולי כי הוא מטיח בפניהם לעיתים את האמת הלא נעימה וכד'.
אם אתם מכירים את המצב הזה ויש לכם עיצה איך להרגיע את נפשו (נראה שהוא מאוד כמה לחום ולייחס מועדף), תבורכו!

כתבת את התשובה בגוף ההודעה. תני לו חום ויחס מועדף בכמויות!!!
ומצטרפת להמלצה לטיפול רגשי, בעייני זה כמו עוד חוג העשרה שנותן המון לילד. לא מתייחסת לזה בסטיגמטיות בכלל.
ולגבי הקושי התחושתי- האם זה מתבטא בעוד מקומות? אני פניתי עם אחד הילדים לאבחון רב"ע, ויש פרופיל סנסורי שלם אותו יש לבחון כדי לקבוע הפרעה בויסות חושי הדורשת טיפול. ספציפית לילד הזה יש כמה מוקדי קושי סנסוריים (תספורת, מכנסיים ארוכים ולא קצרים, גזיזת ציפורניים) אבל לא ברמה שמפריעה לתפקוד יומיומי כך שזה די זניח.
הרטבת לילה יכולה דווקא להיות קשורה למקור רגשי.

 

[השואל מבני ברק]

גם הבן שלי בן 7 מאוד קוטר לאחרונה. הוא תמיד במצב רעב (רזה כמו שלד) כי הוא כמעט לא אוהב שום מאכל, וגם יש לו קושי תחושתי (כשאני מספרת אותו - הוא ממש מתפתל) וגם מרטיב בלילות (אולי קשור לקושי התחושתי?) וגם האח שמעליו ומתחתיו נורא חברים, ממש דבק, זה בטח משפיע. מדובר בילד חכם בצורה חריגה, וגם נדיב מאוד, חברותי מאוד (למרות כל הסעיפים הקודמים) - בכל זה הוא עולה על האחים והאחיות שלו, אך הם פחות אוהבים אותו. אולי כי הוא מטיח בפניהם לעיתים את האמת הלא נעימה וכד'.
אם אתם מכירים את המצב הזה ויש לכם עיצה איך להרגיע את נפשו (נראה שהוא מאוד כמה לחום ולייחס מועדף), תבורכו!

בהרבה מקרים ילד שמרטיב [בפרט אם אחים שלו לא]
זה יכול מאוד לתסכל אותו ולגרום לכל שאר הדברים המתוארים
[לא נראה לי שזה יכול להיות מושפע או להשפיע על הקושי התחושתי]

 

[הכל תפילות]

מאד מתאים להפרעת קשב קושי ניהולי
אשמח לפרט אם נראה לך הכיוון

 

[מדיה ואתרים]

אולי כי הוא מטיח בפניהם לעיתים את האמת הלא נעימה וכד'.

קודם כל כדאי לך לדעתי לעורר את המודעות שלו לעניין האמת הלא נעימה , להסביר לו -מה נעים לאחרים לשמוע ומה פחות
אולי אפשר גם לעודד את אחד האחים לשחק עמו משחק משותף בעזרת "תחבולות שונות" , לעיתים קרובות!
וכמובן, איך לא ? חום ואהבה כמו שכתבת , ואלי מעבר לזה ..יכול לתת לו המון אם תספרי - מעלותיו בקול , מעשה נדיב שעשה וכ'...
אפילו -בשולחן שבת מול כל המשפחה , הילד יהיה מאושר וגם האחים יותר יעריכו
הרבה נחת!

 

[Honey36]

אפשר גם לשחק עם כל הילדים בבית משחק של תיאור מצב, ו2 צורות תגובה. - רצוי ומצוי
לדוגמא: לנתי יש יום הולדת, סבתא החליטה לקחת אותו לקניות.
אפשרות אחת: "אוף, זה לא פייר, רק את נתי אוהבים בבית הזה, ביומולדת שלי לא לקחו אותי לקניות רק קנו לי משהו לא שווה בכלל.."
אפשרות שניה - "איזה כיף לנתי, אני שמח שלנתי טוב, הוא אח שלי ואני אוהב אותו, (גם אני רוצה, אני אבקש מסבתא פעם הבאה שתיקח אותי..)"
ואז מדברים על איך הייתי מגיב, איך אני אמור להגיב, ואיך יותר נחמד לאחרים....
לאט לאט הילד מבין שאמנם לפעמים קשה ומעצבן ו"לא פייר", אבל קודם כל מגיבים כמו שמתבקש, ואחרכך אפשר לנסות להשיג את מה שאנחנו רוצים..
*אם זה מתאים לרמה אפשר לדון איך יש לי סיכוי לקבל את הדבר הזה גם, בתלונות ובכיות או בחיוך ובבקשה בצורה מנומסת, איך אני הייתי נותן משהו לילד קטן ממני שבוכה או מבקש יפה.. - אבל זה כמובן תלוי בגיל, אולי קצת אחרי שהילד קולט את העניין..