כל האמהות חוזרות לבית הספר או זה רק אני?


זה מה שאני באה להסביר, זה לא שלא ניסו לראות את הבפנים שלי אישית, לא מנסים ולא מסוגלים לראות את הבפנים של אף תלמידה, בכזה פורמט של 35-40 בנות בכיתה עם סדר יום צפוף מאוד וכל 3/4 שעה מורה אחרת, מי יכול להצליח לראות אישיות של תלמידה? זה פשוט לא אנושי, בגלל זה אני טוענת שוב ושוב שזה רק בייבי סיטר המערכת לא מסוגלת להיות אחרת. אם היא היתה מותאמת אישית, לא כולן היו נבחנות בכתב, לא כולן היו לומדות את אותן מקצועות, ולא כל הבנות היו נדרשות לתפקד כמו עכברי מעבדה בדיוק באותה צורה.
אנחנו בני אדם עם נפש מורכבת, ויופי מיוחד לכל אחד, ועולם פנימי אחר לכל אדם, אבל ככה אנחנו נראים כשמכניסים את כולנו למיטת סדום בגודל מסוים וחותכים לנו את הראש, הידיים והרגליים.
 
ודרך אגב, אם היה בבית הספר שיעורי אומנות, שיעורי מודעות, שיעורי תפקוד בבית ושיעורי חכמת חיים, בטוחה שדווקא הנחשלות לימודית היו החרוצות האמיתיות!!!

תפסיקו לנסות לרפד את החיים של הילדים שלכם ולמנוע מהם התמודדויות, זה בדיוק מה שיהפוך אותם לאנשים מיוחדים.

כל כך נכון מה שכתבת בשני המשפטים הראשונים.
אני רואה אצל חברותי שהיו נחשלות בלימודים [חלקן באופן קיצוני] וכיום הן מתפרנסות
ממקצוע שהן למדו והשקיעו בו [אמנם מקצוע שקשור יותר לידיים טובות מאשר לראש, אבל בכל זאת..]
ויש להן שמחת חיים וסיפוק ומנהלות בית למופת.

המשפט האחרון הייתי מסייגת.
אם לילד יש קשיים שניתן לעזור ולהקל מעליו זו החובה שלנו כהורים לעשות זאת ובהקדם.
יש ילדים שדרך אבחון טוב איכות חייהם תשתפר, אולי הם דיסלקטים? אולי הם סובלים מבעיות קשב וכו? אני מתארת לעצמי שלא התכוונת לזה אבל בגלל שהמשפט היה כל כך נחרץ הייתי חייבת להגיב
כדי שלא יתקבל הרושם שיש לתת לילד להתמודד עם קשיים ברי תיקון.
 
לא כל מי שמגיבה כאן נגד הממסד היתה נחשלת. לגמרי לא. אפילו ליהפך. (מהיכרות עם כמה)
גם מצליחים בלימודים יכולים להצליח בחיים, וגם הנכשלים כמובן... זה פשוט לא פרמטר לחיים.

גם להצליח בלימודים זו מילה מורכבת.
מה הכוונה?
שהוציאו ציונים טובים?
שהמחברות היו מושלמות?
שהתעודות היו חלקות?
שהיו חביבי המורים?
שהיו ילד טוב ירושלים ועמדו בכל המשימות והמטלות?
הכל יחד?
 
לומר כל המורות הן רשעיות ובשבילן נברא העולם והן יושבות חודשיים בבית וכו' וכו' -כל מה שנכתב כאן לעיל.
משהו פה באשכול הולך ונהיה מצחיק מתגובה לתגובה.

כמדומני שאף לא תגובה אחת הכלילה את כל המורות כרשעיות.
 
בי בי אר, צודקת מליון אחוז לגבי מיטת הסדום.
גם אני חשה שסגנון המערכת בימנו הורס את היוזמה החופשית את היצירתיות, מכניס את התלמידות לתבנית כאילו הן יציקה מפלסטיק האמורה לצאת בדיוק בצורניות שהמערכת קבעה.
הקושי ללמוד במערכת נוקשה שכזו הוא לשני הכיוונים, לא רק לנחשלים, גם ליצירתיים ולמחוננים.
בתור אחת שמאוד אוהבת ללמוד ומייקרת השכלה (בתחומים מועילים) דווקא הזדהיתי באשכול יותר עם התגובות שהיו יותר מתאימות ל"מי ששנאה לימודים".
לאלו הטוענות שמורות הן עם אף מורם מעם- בימנו הולך ונשחק רוממותו וגדולתו של המקצוע, הרבה בנות טובות ויקרות מבכרות את תחום ההנדסאים. חברתי - מורה בישראל, מספרת לי שנהיה קשה להשיג ממלאות מקום. הבעיה היא שבנותנו משלמות את המחיר, קשה לי להצביע על דמויות חינוכיות באמת, דמויות למופת ולדוגמה שיש הרבה מה לקבל מהן.
בכל בוקר אני מתפללת על הבנות שילמדו רק דברים טובים ושלא יקלקלו לי אותן...
 
שאלה שמאד יעזור לי אם תענו עליה
האם גם על גננות יש לכם טענות?
ואם כן- תפרטו בבקשה.
תודה מראש לעונים
יש לך אי הבנה קטנה בנושא של מטרת האשכול. הוא לא נפתח כדי לשחרר קיטור על כל המערכת.
בסה"כ יש כאן בעיה ספציפית שאמהות לבנות בבי"ס יסודי הציפו, אל תקחי את זה למקום של על מי עוד אפשר לטעון טענות...
 
יש לך אי הבנה קטנה בנושא של מטרת האשכול. הוא לא נפתח כדי לשחרר קיטור על כל המערכת.
בסה"כ יש כאן בעיה ספציפית שאמהות לבנות בבי"ס יסודי הציפו, אל תקחי את זה למקום של על מי עוד אפשר לטעון טענות...

ממש לא. זה מה שחסר לי!
בתור גננת שאוטוטו חוזרת מחופשת לידה רציתי לשמוע אם יש טענות גם כלפי
הגננות כדי שנדע מה ניתן לשפר.
 
ממש לא. זה מה שחסר לי!
בתור גננת שאוטוטו חוזרת מחופשת לידה רציתי לשמוע אם יש טענות גם כלפי
הגננות כדי שנדע מה ניתן לשפר.
אז תפתחי אשכול חדש ותספרי שאת גננת שמחפשת דרכים להשתפר ולהתייעל, אל תהפכי אותנו לקוטריות.
 
בענין "כל המורות רשעיות"
רציתי להאיר קצת את עיניכן

אני, כמורה די טריה יודעת, שיש אינספור מורות מדהימות. ולא, לא כי אני עוד איזו מורה
אני אף פעם לא חליתי על מורות וגם אני הייתי מאלו שהבטיחו לעצמן ש"אני בחיים לא אהיה מורה"
ובסוף זה חלק ממה שאני שאני עוסקת (ומרצון ולא הכרח בכלל!).
יש הרבה מורות שנותנות במה ליצרתיות של בנות ומשקיעות בכך הרבה מאד מאמץ. ולא, להרבה מאד מורות לא חשובים בעיקר הציונים אלא ההתנהגות, הקשב, הרצון, ההשתתפות, המאמץ ולא בעיקר התוצאות! להרבה מאד תלמידות קל להתחמק מעבודה ע"י הטענה הזו שלמורות הכי חשוב הציון הסופי.
שוב, מה שחשוב לרוב המורות שניתקלתי בהן זה ההתקדמות , האישית, המקצועית וגם ההתנהלותית שכן עוזרת מאד לחיי היומיום ומכינה אותן לעתיד (הקניה של הרבה מאד מיומניות שלא קשורות דווקא ללימודים ומלמדות את התלמיד הרבה על איפוק, שליטה, דחיית סיפוקים, סדר ואירגון, עמידה בזמנים ועוד הרבה...)
לאמר לכן שאין מורות שטועות, שמפלות, שמקבעות, שרודות בתלמידות? לא. בטוח שיש!
אבל המספר שלהן הוא קטן. הן מהוות מיעוט!
מענין שאף אחת כאן לא כתבה על החלק האחר של המורות, תזכרנה באלו שכן אהבתן, שכן אהבו אתכן, שראו את הפוטנציאל והכוחות שבכן, שנתנו לכן כלים לחיים וכוח ומחשבה..
תראו כמה בנות יש שנבנו בזכות מורות. שזה מה שמורה להן את הדרך, שזה מה שהאהיב עליהן את התורה והמצוות ובני האדם, תראו את כל אותן שעמלות לא בשביל עצמן והמוצלחות שלהן אלא בשביל לתת , להעניק ולאהוב.
לא הכרתן שום מורה כזו?

והאמת, שכמורה הרבה מהתגובות האלו מחלישות ממש.
כי בעצם, למה לי להיות מורה ולהצטייר כ"הדמות הכי מתנשאת עלי אדמות, שרודה בתלמידות וחופשת חצי שנה, ועושה מה בא לה בכיתה, וחונקת כל יצירתיות מולדת, ומדכאת, והורסת נפשות רכות, ובעצם מלמדת חומר סתם, כי הלימודים מיותרים..."
אבל במחשבה שניה, לא צריכה את הפידבקים שלכן. אותם יש לי מספיק מהתלמידות.
ובכנות, בואו נתאזן שניה.

אה, ועוד משהו, כל המתלוננות על חוק חינוך חובה וכו'..
יש היום אפשרות ללמידה ביתית
ונראה אתכן שורדות שבוע עם ה-5 שלכם ;)
 
בתור מורה ובתור אמא לשורת בנות,
אגיד עוד קצת:
יש לנו כמורות תפקיד, והתפקיד הוא בכלל לא קל, הוא דורש מאמץ ותפילות יומיומיות, על כולן יחד ועל כל אחת בנפרד.

כמו שאת כאמא כשיש לך מגוון ילדים וצרכים שונים, ואת מבינה שזה מורכב, בכיתה זה הרבה יותר מכך.

אני רואה מורות שיושבות שעות(!!) וחושבות איך לשמח את התלמידות, ואיך ללמד בלי להקשות(לא עליהן ולא על הוריהן), מנסות כמה שיותר להשחיל את רוב הלמידה בביה"ס וכד'.

קשה וכואב לשמוע ולראות אימהות שכך חושבות על הממסד שבנותיהן לומדות, ובתוכן כאלו שנלחמו שבנותיהן תיכנסנה דוקא למוסד זה...
יש מספיק מוסדות שרף הלימודים בהן נמוך, ויוצאות משם אימהות לתפארת הדור.
אבל-
אם נלחמת(והפסדת במקרה זה...) שביתך תיכנס למוסד מיוחד ומיוחס בעינייך, והדרישות שם קשות? קחי את ביתך בבקשה, והעבירי אותה למקום שמותאם לה.
ולא משום אי הנעימות החברתית שלך ושל ילדתך, כיתה שלמה צריכה לסבול, מורה יוצאת מתוסכלת מניסיונות הנפל שלה ללמד את הילדה שרק שומעת בבית שכל העניין שהיא בביה"ס זה בייביסיטר, וכד'.

ברור שבכל חברה עובדת, יש את אלה המסורות ויש שלא, יש משקיעות ויש שלא.
אבל עדיין זה לא מוריד מההורים את העול לחינוך הבת ותמיכה במוסד הלימודים.

כשאני שומעת מאמא שקשה לבת שלה הדרישות שלי -
בהתחלה אנסה לסייע כמה שאפשר, אוריד לה חומר, אשב איתה פרטי, ועוד.
ואם אחרי הכל עדיין קשה לה, כי היא לא עושה כלום כדי למזער את הקושי(ואיך לא יהיה לה קשה עם דיבורים כאלו בבית) שתי-ש-א-ר בבית!!
גם אם אמא חושבת שזהו בייביסיטר, זכותי לא לחשוב שאני שמרטפית ולא אסכים בשום אופן להחזיק ילדה שכך חושבים הוריה על שיעוריי בביה"ס(ולא קשה לדעת מיהם ההורים האלו).

ובינינו, הדוג' שהועלתה פה מאחת האימהות, לגבי הטוש המחיק, מגוחכת ברמות קשות.
יש דרכים רבות להתמודד עם מרחק, חסר בחנות ועוד.
יש לך קושי- כתבי פתק למורה שעדיין לא הצלחתם לקנות, אמרי לילדה שתבקש מחברה שקונה שתקנה גם לה ותשלמו אח"כ.
חסר דוג'??

ועוד משהו-למה למשל לא עולה בדעתך מדוע המורה ביקשה כזה טוש?-
אולי היא עשתה זאת ע"מ לגוון לילדות את החומר שלא ישעמם אותם? אולי לעבוד איתן על מוטוריקה עדינה? אולי עוד אלף סיבות חיוביות, שאת לא מנסה להעלות בחכתך, כי "המורות האלו" וזהו??
כנ"ל החתימות וכו'

קצת חשיבה בחיים, קצת!!
אני מרגישה, שחסרה פה חשיבה על השותף הנוסף בחינוך הילדים.
 
כמה הגיגים מהאתר של משרד החינוך בנוגע לקשר הורים ב''יס
1., לא נשיג בתי-ספר טובים יותר. ללא שותפות אמיתית עם ההורים ונשיאה משותפת באחריות לתוצאות החינוכיות, לא נשיג בתי-ספר טובים יותר )ד"ר שמשון שושני, 2004.
2.עמית )1997 )כותב: "אם בעבר ניתן היה להתייחס לשיתוף פעולה בין מורים לבין הורים כאל מטרה רצויה, כאפשרות ראויה, כ"קצפת" של החינוך, הרי כיום שיתוף פעולה זה הוא הכרחי וחיוני. בלעדיו לא יוכלו מורים והורים, כל אחד לחוד ושניהם ביחד, לממש את אחריותם החינוכית כלפי הילדים". ההנחה היא כי להורים יכולה להיות תרומה והשפעה בעלת ערך על תכנים ועל תהליכים בית- ספריים ועל תפקוד ילדיהם והצלחתם בבית-הספר, ולמורים יכולה להיות תרומה והשפעה על יכולת ההורים למלא את פקידם כהורים. השפעה הדדית זו יכולה להתממש בתהליך עקבי ומתמשך של שיח ופתרון בעיות משותף של מורים והורים. בחוזר המנהל הכללי מיוחד י"ז )התשנ"ו( מאי )1996 )נכתב: "...מערכת החינוך רואה את ההורים כשותפים מלאים בתהליך החינוכי המתרחש בבית-הספר... מערכת היחסים בין ההורים למורים משמשת דוגמה עבור הילדים, ולכן חשוב שתהיה זו דוגמה של כבוד הדדי ושל תקשורת משמעותית." שיתוף אמת מניח הענקת מעמד שוויוני לכל אחד מהשותפים במערכת. והנה מעצם התפקיד של כל אחד מהצדדים במערכת הבית-ספרית אין שוויון. המורים נוכחים בבית-הספר מתוך בחירה מקצועית ויש להם מחויבות ארוכת טווח כלפי המערכת וכן גם עניין לשמור על עצמאות ועל מעמד פרופסיונאלי. ההורים, לעומת זאת, אינם מקבלים כמובן מאליו את מעמדו של המורה כפרופסיונאל )איכילוב, 1984 .)העניין שלהם בבית-הספר ממוקד וקצר טווח )בדרך כלל כל עוד הילדים לומדים בו( ויחסם לעיתים טעון רגשות. הם רואים עצמם לא אחת כצרכנים ישירים של בית-הספר וכגורם ראשון במעלה שלו חייבים המנהל וסגל ההוראה דין וחשבון. מובן שאין הם מרגישים שלצוות בית-הספר סמכויות כלשהן כלפיהם, או שלהם חובות כלשהן כלפי בית-הספר, וכל היענות שלהם היא על בסיס התנדבותי.
 
אני לא מבינה את אלה שכותבות 'בחרתן בבית הספר הזה - תתמודדו'. למישהו יש אופציה לבחור בבית ספר? לא מדברת על בתי ספר פרטיים. בבתי הספר האזוריים - הכל אותו דבר.
 
בענין "כל המורות רשעיות"
רציתי להאיר קצת את עיניכן

לתשומת לב,
היו כאן הע(א)רות מאד ספציפיות על ציפיות ביה"ס מההורים.
לא ראיתי דיבורים משמעותיים על אנשי הוראה איומים.
מוכרחה לציין שאני מרוצה מאד מרוב מורותיה של ביתי - גם אם אני לא מסכימה עם צורת פעילות מסוימת.
אלו המורות שיצרו את ההכללה מתקיפה כחלק ממגננה.

@פדואלה , לא ציטטתי את כל הודעתך הארוכה אלא רק קטעים נבחרים, ששוב מדגישים את השיפוטיות העצומה בעולם ההוראה כנגד עולם האמהות.

...
אם נלחמת(והפסדת במקרה זה...) שביתך תיכנס למוסד מיוחד ומיוחס בעינייך, והדרישות שם קשות? קחי את ביתך בבקשה, והעבירי אותה למקום שמותאם לה.
ולא משום אי הנעימות החברתית שלך ושל ילדתך, כיתה שלמה צריכה לסבול, מורה יוצאת מתוסכלת מניסיונות הנפל שלה ללמד את הילדה שרק שומעת בבית שכל העניין שהיא בביה"ס זה בייביסיטר, וכד'.

ואם אחרי הכל עדיין קשה לה, כי היא לא עושה כלום כדי למזער את הקושי(ואיך לא יהיה לה קשה עם דיבורים כאלו בבית) שתי-ש-א-ר בבית!!
גם אם אמא חושבת שזהו בייביסיטר, זכותי לא לחשוב שאני שמרטפית ולא אסכים בשום אופן להחזיק ילדה שכך חושבים הוריה על שיעוריי בביה"ס (ולא קשה לדעת מיהם ההורים האלו).
מי הם באמת?

ובינינו, הדוג' שהועלתה פה מאחת האימהות, לגבי הטוש המחיק, מגוחכת ברמות קשות. חלוקת ציון!
יש דרכים רבות להתמודד עם מרחק, חסר בחנות ועוד.

כנ"ל החתימות וכו'
כנ"ל מה?

קצת חשיבה בחיים, קצת!!
אני מרגישה, שחסרה פה חשיבה על השותף הנוסף בחינוך הילדים.
אהה, כך בדיוק לפעמים ציבור האמהות חש.

כמה הגיגים מהאתר של משרד החינוך בנוגע לקשר הורים ב''יס הם רואים עצמם לא אחת כצרכנים ישירים של בית-הספר וכגורם ראשון במעלה שלו חייבים המנהל וסגל ההוראה דין וחשבון. מובן שאין הם מרגישים שלצוות בית-הספר סמכויות כלשהן כלפיהם, או שלהם חובות כלשהן כלפי בית-הספר, וכל היענות שלהם היא על בסיס התנדבותי.

כמדומני שההגיגים באים ל"חנך" את ציבור המורים לשת"פ עם ציבור הורי התלמידים... (בניגוד לגישת העבר המתנשאת והפטרונית)
 
בי בי אר, צודקת מליון אחוז לגבי מיטת הסדום.
גם אני חשה שסגנון המערכת בימנו הורס את היוזמה החופשית את היצירתיות, מכניס את התלמידות לתבנית כאילו הן יציקה מפלסטיק האמורה לצאת בדיוק בצורניות שהמערכת קבעה.
הקושי ללמוד במערכת נוקשה שכזו הוא לשני הכיוונים, לא רק לנחשלים, גם ליצירתיים ולמחוננים.
בתור אחת שמאוד אוהבת ללמוד ומייקרת השכלה (בתחומים מועילים) דווקא הזדהיתי באשכול יותר עם התגובות שהיו יותר מתאימות ל"מי ששנאה לימודים".
לאלו הטוענות שמורות הן עם אף מורם מעם- בימנו הולך ונשחק רוממותו וגדולתו של המקצוע, הרבה בנות טובות ויקרות מבכרות את תחום ההנדסאים. חברתי - מורה בישראל, מספרת לי שנהיה קשה להשיג ממלאות מקום. הבעיה היא שבנותנו משלמות את המחיר, קשה לי להצביע על דמויות חינוכיות באמת, דמויות למופת ולדוגמה שיש הרבה מה לקבל מהן.
בכל בוקר אני מתפללת על הבנות שילמדו רק דברים טובים ושלא יקלקלו לי אותן...

(לא עברתי על האשכול)
נוי
בדיוק,
אבל בדיוק המחשבות שלי.
כשמגיעים לסמינר כבר מיובשים טוטאלית
התבנית כבר דבוקה.... אין מצב למתוח לצד אחר.
רק אלה שיש בהן תעוזה לפתוח את העסק שמתאים להן, שיוצאות קצת ממסלול המרובע של העדר, יכולות באמת לעשות עם עצמן משהו מועיל בחיים (וקצת להגיע למימוש מינימאלי-שהוא בעצם כמו אוויר לנשימה, לדעתי.)
כל כך חבל שאת הדבר האמיתי (פרקטיקה, אמהות אמיתית, אידישקייט ניהול כספי נכון ועוד פרקטיקות חשובות לחיים, לא מלמדים.)
הכל יבש. יבששששש!!!!
והמורות, שלא לדבר.... בודדות נושאות בתפקיד בגאון.
אני יכולה למנות על 10 אצבעות מורות שקיבלתי מהן באמת.
מורות שלא ממחזרות שיעורים. ושפשוט תענוג לשבת ולהקשיב להן שצמאים לשמוע כל מילה שלהן.

ביתי לומדת באותו ביה"ס שאני למדתי. אני יכולה למצא שם מורות שהיו בזמני ולא הייתי נותנת להן את התפקיד הזה בלב שלם. לצערי.

ואני הייתי ילדה טובה ירושלים, ללא קשיים מיוחדים, חביבת המורות, הכל היה חלק. שלא תבינו לא נכון.
ה' יעזור. אני ממש ממש דואגת. ומתפללת.
 
נערך לאחרונה ב:
ולגבי ש"ב (לא לגבי רמת הלימודים המטורפת היום-במקום ללמד מה שצריך וכנ"ל)
אני בעד לשתף את ההורים. זה יכול לחסוך המון מורות פרטיות, צליעה בקצב, ובהבנה.
אצל ביתי למשל, ללא מעקב היא פשוט היתה מחפפת, למרות המבצעים של המורות.
אין מה לעשות
א"א לזרוק הכל על המורות וביה"ס.
 
אולי מישהי יודעת איך אפשר לשמור את האשכול הזה? יש אפשרות להוריד את כל העמודים בפעולה אחת?
 
בנות לימוד בוקר במסגרת (כן כן ביבי סיטר, זו היתה מטרת מרת שרה שנירר כדי שמשעמום לא יפזלו לגמנסיות) קצת לימודי יהדות בסיסיים ולימוד דברים פרקטיים לחיי אשה ביתיים
וואו, יש לך טעות יקירה. אחרי התקופה הראשונה של ההקמה והביסוס הסמינרים של שרה שנירר היו ברמה גבוהה מאד מאד מבחינת לימודי חול, וגם שכר הלימוד היה יקר להחריד. היתה גאוות יחידה ללמוד בהם, גאווה פולנית.... וממש לא כל אחת שרצתה זכתה, לדוגמה סבתא שלי הצדקת ע"ה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה