בענין "כל המורות רשעיות"
רציתי להאיר קצת את עיניכן
אני, כמורה די טריה יודעת, שיש אינספור מורות מדהימות. ולא, לא כי אני עוד איזו מורה
אני אף פעם לא חליתי על מורות וגם אני הייתי מאלו שהבטיחו לעצמן ש"אני בחיים לא אהיה מורה"
ובסוף זה חלק ממה שאני שאני עוסקת (ומרצון ולא הכרח בכלל!).
יש הרבה מורות שנותנות במה ליצרתיות של בנות ומשקיעות בכך הרבה מאד מאמץ. ולא, להרבה מאד מורות לא חשובים בעיקר הציונים אלא ההתנהגות, הקשב, הרצון, ההשתתפות, המאמץ ולא בעיקר התוצאות! להרבה מאד תלמידות קל להתחמק מעבודה ע"י הטענה הזו שלמורות הכי חשוב הציון הסופי.
שוב, מה שחשוב לרוב המורות שניתקלתי בהן זה ההתקדמות , האישית, המקצועית וגם ההתנהלותית שכן עוזרת מאד לחיי היומיום ומכינה אותן לעתיד (הקניה של הרבה מאד מיומניות שלא קשורות דווקא ללימודים ומלמדות את התלמיד הרבה על איפוק, שליטה, דחיית סיפוקים, סדר ואירגון, עמידה בזמנים ועוד הרבה...)
לאמר לכן שאין מורות שטועות, שמפלות, שמקבעות, שרודות בתלמידות? לא. בטוח שיש!
אבל המספר שלהן הוא קטן. הן מהוות מיעוט!
מענין שאף אחת כאן לא כתבה על החלק האחר של המורות, תזכרנה באלו שכן אהבתן, שכן אהבו אתכן, שראו את הפוטנציאל והכוחות שבכן, שנתנו לכן כלים לחיים וכוח ומחשבה..
תראו כמה בנות יש שנבנו בזכות מורות. שזה מה שמורה להן את הדרך, שזה מה שהאהיב עליהן את התורה והמצוות ובני האדם, תראו את כל אותן שעמלות לא בשביל עצמן והמוצלחות שלהן אלא בשביל לתת , להעניק ולאהוב.
לא הכרתן שום מורה כזו?
והאמת, שכמורה הרבה מהתגובות האלו מחלישות ממש.
כי בעצם, למה לי להיות מורה ולהצטייר כ"הדמות הכי מתנשאת עלי אדמות, שרודה בתלמידות וחופשת חצי שנה, ועושה מה בא לה בכיתה, וחונקת כל יצירתיות מולדת, ומדכאת, והורסת נפשות רכות, ובעצם מלמדת חומר סתם, כי הלימודים מיותרים..."
אבל במחשבה שניה, לא צריכה את הפידבקים שלכן. אותם יש לי מספיק מהתלמידות.
ובכנות, בואו נתאזן שניה.
אה, ועוד משהו, כל המתלוננות על חוק חינוך חובה וכו'..
יש היום אפשרות ללמידה ביתית
ונראה אתכן שורדות שבוע עם ה-5 שלכם
