משום מה כל החיצים מופנים באשכול אל המורות, שהן ס"ה "משתמשות הקצה" של מערכת החינוך כפי שהיא, על תפיסותיה, עיוותיה וקבעונותיה.
לא רואה שום מקום להאשים מורות!
כמורה לשעבר אני מעידה- אין תפקיד קשה יותר, אינטנסיבי יותר, סוחט יותר מהוראה.
(ואני עובדת היום הרבהההה יותר שעות, ובמשרה הרבההההה יותר תובענית.)
סך הדרישות, המחויבויות, הלחצים והביקורות עמן מתמודדת מורה - הוא בלתי נתפס כמעט.
להיות מורה זו שליחות, זה להוות מבוגר משמעותי בחייהם של כל כך הרבה ילדים, זו גדלות!
ועדיין, מורות הן חלק ממערכת.
והמערכת פועלת על פי כללים.
והכללים שגויים מהיסוד.
וככל שהמורה "מקפידה" יותר על הכללים, (פועל יוצא של אופי? סגנון הנהלה? תפיסת עולם?) הבעיה מחמירה...
אני אגלה לך סוד קטן על החיים, חושבים שהבנות שחוות תמיד הצלחות בלימודים, בחברה, ובבית הן יהפכו לנשים מודעות, עובדות ה' וחכמות לב, הסוד הוא שזה בדיוק להיפך, רק מי שעובר כאבים בחיים הופך לאדם מודע יותר. רק מי שמרגיש דחוי חברתית ונחשל לימודית זוכה להכיר את ה' קרבה שאלה שמסתדרים לבד פשוט לא צריכים אותו. ורק אלה שהתמודדו עם קונפליקטים בין הבית למוסד הלימודים מפתחות חכמת חיים והבנה שאלה שהכל חלק אצלהם פשוט לא צריכות לפתח.
BBR המדהימה והמוכשרת...
רציתי רק לדייק טיפה-
מי שחווה כאב, מי שלא מכירים בו, מי שחווה כשלונות ושיפוטיות מצד החברה,
נאלץ למצוא את הכוחות בתוך עצמו, ולפתח בקרבו עוצמה פנימית, אמיתית,
והיא זו שתעמוד לו במהלך החיים, ותהפוך אותו לאדם גדול יותר, למעשה מצליח יותר.
ומה קורה עם אלה ש"מסתדרים לבד"?
דווקא ה"מצליחנים", אלו שהחברה מציפה אותם בפידבקים, ושכל מה שהם עושים זוכה לתשואות,
דווקא הם מתרגלים לסיפוקים החיצוניים הללו, ומפתחים תלות בדעת החברה כמדד לערכם.
תלמידה כזו תחווה כל חייה התמודדות חונקת וכובלת עם רציה חברתית בלתי נסבלת,
כי היא מעולם לא התנסתה להסתדר בלי זה, להיות היא, למרות שהסביבה לא "מאשרת".
וזהו נזק לטווח הארוך!
ודבר נוסף באותו ענין,
דובר פה הרבה על תלמידות נחשלות והקשיים שמערימה עליהן המערכת.
ואני שוב מביאה את הצד של התלמידות המבריקות, אלו שקוצרות את המאיות בהליכה,
ואני כואבת וקוראת תגר על המסרים המעוותים והערכים השגויים שהן סופגות:
- אפשר להעביר את החיים בלי לעשות כלום ועדיין להיחשב "כוכב".
- מאמץ זה לחלשים.
- את שווה יותר בגלל הכשרונות שלך.
- אין בך עוד צדדים, עוד חוזקות לגלות, עוד חולשות שדורשות ליטוש, עוד מיומנויות לפתח. את מושלמת. 100%.
נסו ללוות בעיני רוחכן את התוצר של ה"חינוך" הזה, אל החיים האמיתיים- לעבודה, לאתגרים שיצוצו, לקשיים, ולא יוותר לכן אלא לרחם...
קרבן של הצטיינות.
קרבן של "מערכת *ללא* חינוך".
הנושאים החמים
