דיון כמה אתם מוכנים להשקיע בכתיבת סיפור טוב?

  • הוסף לסימניות
  • #21
אז בואו נשדרג את שאלת הפתיחה:
כמה מכם היו מוכנים להשקיע בבניית העלילה באותה רמת השקעה שתסריטאים משקיעים בכתיבת התסריט שלהם?
אחד מהכותבים שהכי מעניקים לי השראה, הוא סופר שהוציא רק ספר סיפורת אחד. מדובר ברב ארז משה דורון, ובספרו הנפלא "לוחמי התמורות".
על הספר הזה הוא עבד במשך 11 שנה, שינה ודייק, עד שהגיע לתוצאה המודפסת.
וכשאני מתיישבת מול טיוטות הכתיבה שלי, אני רק מתפללת שאצליח באמת להתמיד, כי כך, בעיניי, נראית יצירת ספרות אמיתית.
כיום אני לא שם, ולו רק כי אני כותבת פחות מ11 שנים. אבל כן, אני יכולה לעבוד על קטע של 500 מילה במשך שבוע, ואם הוא חלק מסיפור ארוך - גם יותר.
כך שהתשובה שלי היא - חד משמעית כן. אני מוכנה להשקיע הרבה מאוד בבניית הסיפורים שלי.
הרעיון שלי היה ללמד חומרים בבניית עלילה בצורה מעשית מאוד ולפי הסדר שבו אמורים ליישם את זה תכלס. כך הסיפורים שלנו הולכים ונבנים תוך כדי התייעצות אחת עם השנייה, שיתוף וכו'
נשמע שיישום רעיון כזה יכול רק לעשות טוב לעולם.
אגב, מה עם החצי הגברי של הפורום? גם הם מן הסתם זקוקים להכוונה, לא פחות מהנשים...
אבל אני עדיין מתלבטת אם זה יתאים לכולן.
שום דבר לא מתאים לכולן, ולדעתי - זה יכול להתאים למספיק אנשים כדי שזה יהיה משתלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כמה מכם היו מוכנים להשקיע בבניית העלילה באותה רמת השקעה שתסריטאים משקיעים בכתיבת התסריט שלהם?
הבדל משמעותי בין סופר לתסריטאי הוא העובדה שתסריט הוא חומר הגלם להשקעה מרובת משאבים: הרבה כסף, הרבה זמן והרבה אנשי מקצוע.
אף אחד אינו רוצה לקחת את הסיכון שמשהו בתסריט לא עובד מספיק טוב.
זו אחת הסיבות להיווצרות הנוסחות הקלאסיות בתסריט, כי למה לשנות את מה שהקהל כבר הוכיח שהוא אוהב. בייחוד כשהמטרה היא נשיאת חן בעיני קהל רחב ככל האפשר.

אין בדבריי סתירה לכך שחשוב לכל כותב ללמוד את מרכיבי העלילה הקלאסית גם אם לא יעשה בהם שימוש על פי הספר; ובכל מקרה, לכתוב מתוך מחשבה ועבודה גם סיפור ארוך או קצר.
כמו שכתבה @הגיבן (ת) , חבל שלעיתים מתעלמים משנים רבות של יצירה. אנחנו לא יוצרים בוואקום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הרעיון שלי היה ללמד חומרים בבניית עלילה בצורה מעשית מאוד ולפי הסדר שבו אמורים ליישם את זה תכלס. כך הסיפורים שלנו הולכים ונבנים תוך כדי התייעצות אחת עם השנייה, שיתוף וכו'
אבל אני עדיין מתלבטת אם זה יתאים לכולן.
כי כמו שאמרו כאן - יש כאלה שזה רק יגביל אותן.
את לא צריכה את כולן, רק את מי שמעוניין ומתאים לו.
למעשה, זו יצירת מסגרת למי שמתקשה לייצר לעצמו משמעת כתיבה, כמוני למשל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
זה ההבדל בין: "אל תעשה את זה." לבין: "אם תעשה את זה, סביר שזו תהיה התוצאה. האם זו התוצאה שרצית?"
כמו שנאמר במקום אחר- בכתיבה אפשר ללמוד תבניות, לא נוסחאות.

אני לא ממש מכירה ספונטאני, בטח לא ברמה של לשבת ולכתוב מה שעולה על רוחי. ברגע שמתחיל קצה של רעיון הוא כבר ממשיך, והמהלכים נבנים כדי ליצור את האפקט הרצוי. אם הדמות, למשל, צריכה להגיע באיזושהיא נקודה למשבר, אני צריכה לבנות את הפרקים שלפני כן כדי שיובילו לשם. וכדומה.
סיפור הוא דבר שנבנה נדבך אחר נדבך, וכל פרק בתוכו מטרתי ומקדם. כדי לכתוב סיפור טוב יש הרבה מאד דברים שצריך לחשוב עליהם לפני כן, לדוגמא - אחרי הרעיון הכללי, ולפני שממש נכנסים לסיפור, צריך לברר עם עצמנו מה הדמות רוצה באמת, ואיזה שינוי היא בעצם עוברת מההתחלה לסוף. אם התכנון הזה חסר, למשל, ואנחנו רק מספרים על הלך חייה באופן ספונטאני מפרק לפרק, אז גם אם היא דמות אבסטרקטית ומרתקת ובמהלך כל פרק היא נמצאת משום מה בסכנת חיים ומצליחה באופן מרהיב לנצח את כל הרשעים- זה כבר לא סיפור. זה תיאור.
בקיצור, תכנון הוא הכרחי לסיפור טוב.

אגב, אפשר לומר ל @Reizy Esh וואלקם באק? אני טועה או שהרבה זמן לא זכינו לנוכחותך בפורום? בכל מקרה, שמחה לראותך...:giggle:
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כמו שנאמר במקום אחר- בכתיבה אפשר ללמוד תבניות, לא נוסחאות.

אני לא ממש מכירה ספונטאני, בטח לא ברמה של לשבת ולכתוב מה שעולה על רוחי. ברגע שמתחיל קצה של רעיון הוא כבר ממשיך, והמהלכים נבנים כדי ליצור את האפקט הרצוי. אם הדמות, למשל, צריכה להגיע באיזושהיא נקודה למשבר, אני צריכה לבנות את הפרקים שלפני כן כדי שיובילו לשם. וכדומה.
סיפור הוא דבר שנבנה נדבך אחר נדבך, וכל פרק בתוכו מטרתי ומקדם. כדי לכתוב סיפור טוב יש הרבה מאד דברים שצריך לחשוב עליהם לפני כן, לדוגמא - אחרי הרעיון הכללי, ולפני שממש נכנסים לסיפור, צריך לברר עם עצמנו מה הדמות רוצה באמת, ואיזה שינוי היא בעצם עוברת מההתחלה לסוף. אם התכנון הזה חסר, למשל, ואנחנו רק מספרים על הלך חייה באופן ספונטאני מפרק לפרק, אז גם אם היא דמות אבסטרקטית ומרתקת ובמהלך כל פרק היא נמצאת משום מה בסכנת חיים ומצליחה באופן מרהיב לנצח את כל הרשעים- זה כבר לא סיפור. זה תיאור.
בקיצור, תכנון הוא הכרחי לסיפור טוב.
כן, אבל יש כאלה שעושים את זה בזרימה, טיוטה אחר טיוטה. ויש כאלה שעושים את זה בטבלאות אקסל. כל אחד ומה שמתאים לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
באופן עקרוני, אני לא אוהבת כללים בכתיבה. הם מקבעים אותי לחשיבה מרובעת.
לכן כשאני כותבת סיפורים רגילים (קצרים, בהמשכים) אני אף פעם לא חושבת על עלילה, רק תוך כדי הכתיבה.
מודה, לפעמים על ידי כך אני כורתת את הענף שאני יושבת עליו.

אבל:

לאחרונה, התחלתי ללמוד תסריטאות. גיליתי עולם שלם של כללים, הוראות, צעדים מדוייקים. מה לעשות ומה לא לעשות.
ואת האמת, זה שבה אותי. פתאום אני מגלה שלבנות עלילה זה לא התגלמות העצבים, ולשבת ולחשוב מה יהיה בכל סצנה זה לא לבהות באוויר ולא לעשות כלום.

לכתוב תסריט בלי כללים, זה כאב ראש נורא.

ואם נחזור לסיפור רגיל, אני לא חושבת שאוותר על הספונטניות שלי, יש בה הרבה צדדים יפים. אבל אני בהחלט מאמינה שכמה כללים קטנים יכולים לעשות לי סדר מסוים בראש.

בכל זאת אי אפשר לצאת מהכלל, אם אין כלל.

נ.ב.
דיון מצוין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לכל הכותבות הוותיקות/מתחילות תספרו איפה למדתן כתיבה? אם בכלל?
מי מלמדת כתיבה עיתונאית בעיקר?
אשמח להמלצות
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
שאלה "קשה"...
למדתי גם כתיבה וגם ספרות (שיותר מדברת על כללים ואמצעים אומנותיים בכתיבה), ואני לכאורה בעד כללים - לא ממש כללים, אלא הכרת המבנים שעובדים, כמו שכתבו פה.
בפועל קשה לי ממש לתכנן מראש סיפור מאלף ועד תי"ו ורק אז לשבת לכתוב אותו. עשיתי משהו כזה כשהייתי בכיתה י"ב - והספר שתכננתי אז נמצא עד היום בפרקים הראשונים שלו... (טוב, זה גם כיוון שהגעתי למסקנה שהרעיון מדי בוסרי ולא "יושב" טוב...)
אז כן, הכתיבה שלי בעיקר ספונטנית, עם רעיון לעלילה בראש, אבל לא משהו מדויק. אני גם מפתיעה את עצמי הרבה פעמים...
אם זה טוב או לא - אני לא יודעת. אולי באמת הספרים לא נבנים בצורה אמינה מספיק כך... מה שבטוח - זה מרתק יותר בשבילי :)

קבוצת תמיכה לכתיבה היא רעיון מצוין בשבילי. אני נמצאת בכמה כאלו, אבל לא פעילות מספיק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
קבוצת תמיכה לכתיבה היא רעיון מצוין
אני בעד אבל מסיבה אחרת,
לדעתי שותפות קבוצתית עוזרת לעקוב אחר הצורך המשתנה של הקוראים, והוא משתנה בעקביות
בקבוצה בכלל, קל יותר להכיל ולהבחין בתמורות של הקוראים כמו גם של הסופרים, וכך כלם יוצאים מורווחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מה התשובה?
איפה מומלץ ללמוד כתיבה?​
יש כל מיני מקומות...
אני אישית עשיתי קורס כתיבה יוצרת במסגרת לימודי התואר בספרות, וגם למדתי בקורסים של יוצרות מהעולם הדת"לי.
עכשיו מתכננת להצטרף לקורס של דבורי רנד @dvory שנשמע מיוחד. הלוואי שהוא ייפתח בקרוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לכל הכותבות הוותיקות/מתחילות תספרו איפה למדתן כתיבה? אם בכלל?
למדתי הרבה מספרים. בשנה החולפת היתה לי הזדמנות להשתתף בסמינר סיפור של ר. מאקי.
אם אתם יודעים אנגלית יש כאן את קורס כתיבה של אוניברסיטת BYU בחינם - המורה ברנדון סנדרסון.

אם יש לכם שליטה על עברית (ארכאית במקצת) אני ממליצה על פואטיקה של אריסטו שאפשר גם למצוא בחינם. (אני יודעת שזה נשמע פרופסורי מצידי, אבל בנתיים כל תוכן שאי פעם מצאתי על כתיבה - כבר נמצא שם, הרבה יותר קצר, והרבה יותר ברור, מה אעשה.)

יש בית ספר לתסריטאות דתי ביד בנימין, אבל לא היתה לי אפשרות להשתתף בו. הסילבוס שלהם מבוסס על "סיפור" של מאקי בגדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
יש לי ספר של אחד מגדולי המורים לתסריטאות (ברמה של רוברט מקי, רק יותר ברור ותכליתי), ושם הוא ממש נותן הוראות צעד אחר צעד (עכשיו תעשה את זה, אחר כך את זה...)
תסריט של סיד פילד? הצילו את החתול?
אשמח לדעת באיזה ספר מדובר אם לא הנל.

אם נסתכל על עולם התסריטאות (שעוסקים בעצם באותו הדבר - בניית עלילות וסיפורים) נראה שבתי ספר לתסריטאות מלמדים עם כללים מאוד מוגדרים.
הצלחה של סרט זה מדיד.
ומי שמנתח מאות ואלפי סרטים שהצליחו- יכול להגיע לתובנות ולהסיק מסקנות.
אפשר לקרוא לזה בסלידה כללים, ואפשר להתייחס אליהם כאל טיפים ולהחליט אם לאמץ או לא.
ובכל מקרה - כמו שאמרו כאן, הכללים מתייחסים למעטפת ולמבנה, לא לתוכן, כך שאינם פוגעים ביצירתיות.
מקסימום ממסגרים אותה מעט.
יש בית ספר לתסריטאות דתי ביד בנימין, אבל לא היתה לי אפשרות להשתתף בו. הסילבוס שלהם מבוסס על "סיפור" של מאקי בגדול.
למדתי שם. ואכן התוכן שנלמד שם ו'סיפור' אחד על אחד. (למעט הסרטים שניתחנו.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ומי שמנתח מאות ואלפי סרטים שהצליחו- יכול להגיע לתובנות ולהסיק מסקנות.
אפשר לקרוא לזה בסלידה כללים, ואפשר להתייחס אליהם כאל טיפים ולהחליט אם לאמץ או לא.
ובכל מקרה - כמו שאמרו כאן, הכללים מתייחסים למעטפת ולמבנה, לא לתוכן, כך שאינם פוגעים ביצירתיות.
אכן, ועוד יותר מזה, אין כמו המסקנות והתובנות שאתה מסיק בכוחות עצמך. כי אלו ה"כללים" שמתאימים לך, לנקודת המבט שלך.

אני התווכחתי עם הטענה הגורפת, כביכול כל הסרטים המוצלחים נולדו בעקבות תסריטאים שלמדו משהו בכלל, שלא לדבר על כללים מוגדרים. מעבר לטענות של בלייק סניידר, לא מצאתי הוכחות לזה בשטח. עולם היצירה רחב ומגוון, לא נכון להכליל.
א. יש אלפי קלאסיקות מהוללות של תסריטאים שלא למדו כתיבה והיום מלמדים אחרים.
ב. יש מאות תסריטאים היום, שנוהרים אל הסרטים שלהם למרות שאין להם השכלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
1. כתיבה זה אומנות. את הכללים לאומנות המציאו אחריה.
שזה אומר שאני קודם כל כותבת, שופכת הכל על הדף או המסך.
אח"כ מגיעים תורם של הכללים.
ואז אני עורכת קצת, משפרת, משפצצת ושולחת.

2. כשאני באה לדף, אני יודעת לפחות נושא, כיוון, העלילה בגדול, משו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
יש לך המלצות? אני כרגע בשלב שהתחלתי להכניס כתבות לאחד המגזים הנשיים. רוצה להתקדם. יכולה לעזור לי בעצה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
יש לך המלצות? אני כרגע בשלב שהתחלתי להכניס כתבות לאחד המגזים הנשיים. רוצה להתקדם. יכולה לעזור לי בעצה?
אני לא כותבת מקצועי בכלל. אני כותבת סיפורת ושירה.
מעולם חומר כתוב שלי לא התפרסם מלבד בפרוג.
זה לא התחום שלי, זה תחביב.
למדתי את זה כי זה יצא לי ממש בזול, והצטרפתי למישהי שלא רצתה ללכת לבד.
אם זה עזר? נו, ידע אף פעם לא מזיק.
מה שכן עזר לי זה שני ספרים של צפריר בשן, כותב על כתיבה שיווקית אבל זה עוזר לכתיבה באופן כללי.
ממליצה לך להיעזר בכאלה שכותבות יותר כתבות.
בהצלחה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה