ניהול תקציב כמה עולה פסח למשפחה ממוצעת?

מצב
הנושא נעול.
טוב,
הדיון לא אמור לרדת לפסים אישיים:

שאלה לכולם:
1. יש פה משפחה עם 6 ילדים ומעלה שמצליחה להכניס פסח
בפחות מ-7,000 ש"ח?
זה תלוי בצרכים של כל משפחה.
למשפחה כמו של @תמי אחת למשל יהיה יותר קשה לעשות את זה. לעומת כאלו שאוכלים קטניות...
 
אלו לא הוצאות של החג. אלו הוצאות חצי שנתיות שמחושבות מראש. ומתכוננים אליהן מראש.
מחלקים אותן ל6 חודשים ושישית מהן נכנס לתקציב של חודש אפריל.
נכון
אבל פותחת האשכול בקשה לדעת כמה עולה ההוצאות לחג כולל הביגוד
 
בד"כ לא קונים הכל בערב פסח, משאירים את רוב הסכום לשבועות שאז המחירים צונחים...
נכון,
אבל בדיוק לכן שאלתי:
מה קורה אם היא מחליטה לרכוש הכל בערב פסח?
ההורים לא מסכימים?
מאפשרים?
מתמודדים אם ההוצאה החריגה?
 
לא
קראתי הכל לפרטיו.
היא בקשה פירוט הוצאות של "משפחה סטנדרטית" (ציטוט)
לא, אני הבנתי מתחילת האשכול את כוונת הפותחת, חלק לא.
אבל באיזשהוא שלב נפל האסימון...
כפותחת האשכול אני מזדהה איתך.
אני בסטטוס די דומה למשפחה שתיארתי. לא יודעת להגיד כמה אני מוציאה על פסח אבל בוודאי שלא קרוב לסכומים המדוברים פה.
ואני לא מתארחת בכלל וכן מארחת. ולא מקבלת אפילו שקל מחלוקה.

ממש כך. ואני קצת בזעזוע מהיחס פה לכספי צדקה.
כספי צדקה צריכים זהירות מופלגת!
ובכלל הגישה שחזרה על עצמה לאורך האשכול של מה *צריך* לספק למשפחה נזקקת. מי צריך? מי מחויב? מי צרה עינו??
כל משפחה מחויבת לעצמה ותבדקו טוב טוב אם מותר להסתמך על כספי צדקה בשביל הידורים מופלגים(מצות ב200 ש"ח).
לא רוצה להרחיב כי זה לא הנושא אבל צרם לי ממש.


כנ"ל.

סיכמתם יפה.
נשארתי פעורת פה הן מהיחס לכספי צדקה והן מרמת ההוצאות של עם ישראל. מאיפה?
גם אני.
אין לי מושג מה המינימום למשפחה נזקקת.
תחזרי להודעות שפספסת...
 
מתנגדת....
יש כאלו שלא חושבים להוציא כסף על בגדים,
וזה נראה להם מיותר, ובזבוז....
ואז מגיעה המתבגרת שלהם והיא מרירה ועצבנית
ורוצה בגדים כמו החברות
וההורים - משיקולים חינוכיים! - מחליטים לפרגן לה באהבה את הרצונות שלה
כי חשוב להם שהיא תדע שמעריכים אותה ואוהבים אותה,
שלמרות שההורים לא חושבים כמוה - הם מפרגנים לה באהבה בגדים יקרים כי לה זה חשוב....

החיים הם לא שחור לבן
ואם מישהו הוציא X כסף על בגדים
אף אחד מהצד לא יכול לבוא ולהגיד שזה חוסר במודעות כלכלית
מסכימה לגמרי,
שימי לב שכתבתי שלכל אחד יש את הצרכים והדברים שעושים לו טוב,
ולכן אין מה להקיש מאחד לאחד, אצל אחד זה הבגדים ואצל השני זה הנברשת בסלון/ החופשה/ המסעדה/ רמת האוכל בבית,
לכל אדם יש את החלטותיו בחיים, והן לגמרי אמורות להיות מותאמות לו ולא לשני.
עדיין אוחזת בדעתי שלגבי סעיף ביגוד לפעוטות ותינוקות שלא מבינים אם הבגד הוא מעונה זו או מעונה קודמת, רוב האנשים אם היו עושים קצת חושבים - זה היה המקום הראשון לקצץ בו.
לגבי מתבגרות, לא עברו כ"כ הרבה שנים מאז שהייתי מתבגרת, ומשומה היה בהחלט ברור לי מה היכולת הכלכלית של משפחתי ואפילו לא חשבתי שמגיע לי מה שיש לחברותי... אבל עדיין לא הגעתי לשלב הזה ולא התמודדתי עם מתבגרת עצבנית, ובכל זאת מבינה לגמרי את הגישה שלך, וגם בדוגמה שציינת, הצורך הוא חינוכי - לא הבגדים הם הצורך.
 
נכון,
אבל בדיוק לכן שאלתי:
מה קורה אם היא מחליטה לרכוש הכל בערב פסח?
ההורים לא מסכימים?
מאפשרים?
מתמודדים אם ההוצאה החריגה?
זה לא משנה להם, הם מתכוננים לזה מראש. ולכן גם מוכנים לזה. שוב חזרנו להתנהלות כלכלית ותקציב...
 
הילכתית סעיף הביגוד נחשב כהוצאה של פסח.

מי שעושה תקציב שנתי ומחלק אתזה ל12, זה מעולה מבחינה כלכלית, אבל זה עדיין לא אומר ש'מצות' זה הוצאה של ל"ג בעומר או של החופש הגדול...
[בגלל שמחלקים את ההוצאה של מצות ל12].
וזה אותו דבר בדיוק כלפי ביגוד. מבחינה הילכתית זה נחשב בהוצאות החג.
 
הסכומים פה מוגזמים מאוד.
מאחר ורוב המשפחות מתארחות בליל הסדר, כך שנשאר חול המועד שאוכלים כמו יום רגיל פלוס קצת יותר בשר, שבת חוה"מ שזה כמו שבת רגילה ושביעי של פסח כנ"ל.

כך שמדובר פה בתוספת של שביעי של פסח (כי שבת יש תמיד) שזה אולי עוד עלות נוספת של 800 שקל.

מי שמארח אחרים, זו זכותו, אבל הוא לא אמור לקבל על זה כסף מהציבור.

לגבי ביגוד, בד"כ יש בגדים מהחתונה מלפני כמה חודשים של האחיין וגם אם לא, אז מדובר על 1000-2000 שקל ביגוד לילדים ולהורים, חליפה קונים פעם בכמה שנים וכןובע פעם בעשר שנים (בפרט בורסלינו שמחזיק 10 שנים בקלות)
כך שכל ההוצאה מסתכמת למשפחה סטנדרטית שמתארחת אצל ההורים בליל הסדר - ב2000-3000 שקל.
ומשפחה שנמצאת בבית בליל הסדר-4000-5000 שקל לכל החג.

אלא מה, רוב האנשים שלוקחים קמחא דפסחא, לוקחים עופות ודגים מכמה קמחא דפסחא לכל השנה ופה כבר יש איסור של גזל גמור שאנשים עוברים.
משפחה עם פלוס 3.4.5.6 ילדים במשפחות הברוכות ילדים שלכל אחד יש את המספר ילדים שלו מי יארח אותם????????מילא שהם יארחו את ההורים
וההוצאות אני באמת חושבת שזה קשור בגיל הילדים וכל אחד מדבר מפוזיציה של זוג צעיר שסמוך על שולחן ההורים או משפחה בפני עצמה
אני כשהילדים היו קטנים קניתי רק אחרי החגים כשהמחירים כבר ירדו והיו שפויים (לי זה לא הפריע שהם לא התחדשו בבגד חדש)
אבל היום זה משמח אותם בגד חדש לחג ונראה לי על זה כתוב הוצאות שבת וחג...לוו עלי ואני פורע....
ואוכל ככל שהם יותר גדולים צריך אוכל והרבה
אתם מבינים שא"א להשוות כמויות אוכל לילדים קטנים לכמויות לבוגרים אז ככה זה גם ברמת המנות והקינוחים
במשפחה עם גילאים בוגרים יש יותר צורך להשתבח בכל רמת הקולינריה
 
מאחר ורוב המשפחות מתארחות בליל הסדר, כך שנשאר חול המועד שאוכלים כמו יום רגיל פלוס קצת יותר בשר, שבת חוה"מ שזה כמו שבת רגילה ושביעי של פסח כנ"ל.

כך שמדובר פה בתוספת של שביעי של פסח (כי שבת יש תמיד) שזה אולי עוד עלות נוספת של 800 שקל.

מי שמארח אחרים, זו זכותו, אבל הוא לא אמור לקבל על זה כסף מהציבור.
כלומר יש פה רוב מתארח ומיעוט מארח
והמיעוט לשיטתך אמור לשאת על גבו את משא הרוב, בין אם יש לו בין אם אין לו, ושיסתדר לבד
אם זו השיטה - אזי הרוב הם פרזיטים ונצלנים, במחילה, או סועדים מסעודה שאינה מספקת לבעליה.
זה לא הולך ככה.
משפחות מארחות לא מארחות בהכרח אנשים זרים או חברים ורעים להתרועע, ובפסח בכלל בבתים רבים לא אוכלים מחוץ לחיק המשפחה הגרעינית (זיך נישט מישן...) בשל החומרות וההקפדות. הורים מארחים ילדים נשואים - זו בעייתם הבלבדית אם הם עניים או דחוקים, שיחוגו את החג בבית לבד על פת במלח (אה, אי אפשר פת בעצם)?

זכרו כי ביום הזה נצטווינו לנהוג כבני מלכים.

אני הראשונה שתזעק לנהוג לפי תקציב, ומקפידה על כך בכל מאודי. כמי שמתעסקת קצת בגבאות צדקה, אני יודעת מה המשמעות של כל שקל ושקל שלא ילכו סתם, אבל איפה מעט חמלה על מי שמקבל? למה הכל צריך להיכנס לתוך סד נוקשה ודוקרני של הסטנדרט הכי נמוך ועלוב ששייך? לא בקשו להלביש אותם בנעליים של פירסט קלאס ובמחלצות מדוליבול, אבל לרוב מטרת המתן לתת תחושה של הרווחת מה.
 
בעיני יש כאן חילוק בין תקציב האוכל לתקציב של הדברים האחרים
האוכל- בפסח לרוב אי אפשר לומר תאכלו משהו אחר, יותר זול אל תאכלו כל יום בשר וכו' כי זה מה יש, כל אחד אוכל לפי מנהגיו, קונים הכל מחדש גם מה שיש בחמץ, נמצאים כל היום בבית אין צהרונים וכו' זה לא כמו חישוב של שבוע אחד בחמץ זה הרבה יותר מפי שתיים.

מה שאין כן בשאר
בגדים(כמו שכבר כתבו כאן, נכון שאם קונים מראש זה עדיין בהוצאות הפסח אבל זה חצי מחיר ממה שנכתב, וגם ילדה יכולה לחדש לחג שמלה ב80 וקשת לא חייב 3 סטים ומי שיש לה ירושה יכולה לשמוח גם בקשת וגרביון.... תלוי איך ההורים מציגים את זה... גם נערה יכולה להבין את המצב ושלא בכל בית קונים כמו החברות)
משחקים- אם אתם קונים חדשים לפסח זה לא אומר שכולם חייבים שוב- ילדים יכולים לשמוח ממשחק אחד והשאר מנקים מהחמץ
בדברים האלו אין חובה...
 
טוב,
הדיון לא אמור לרדת לפסים אישיים:

שאלה לכולם:
1. יש פה משפחה עם 6 ילדים ומעלה שמצליחה להכניס פסח
בפחות מ-7,000 ש"ח?
2. האם תסכימו לשתף אותנו בשיטת ההתנהלות שלכם?
מסקרן אותי נורא.
בלנ פסח הקרוב אני אנסה לתעד ולבדוק
כלומר יש פה רוב מתארח ומיעוט מארח
והמיעוט לשיטתך אמור לשאת על גבו את משא הרוב, בין אם יש לו בין אם אין לו, ושיסתדר לבד
אם זו השיטה - אזי הרוב הם פרזיטים ונצלנים, במחילה, או סועדים מסעודה שאינה מספקת לבעליה.
זה לא הולך ככה.
משפחות מארחות לא מארחות בהכרח אנשים זרים או חברים ורעים להתרועע, ובפסח בכלל בבתים רבים לא אוכלים מחוץ לחיק המשפחה הגרעינית (זיך נישט מישן...) בשל החומרות וההקפדות. הורים מארחים ילדים נשואים - זו בעייתם הבלבדית אם הם עניים או דחוקים, שיחוגו את החג בבית לבד על פת במלח (אה, אי אפשר פת בעצם)?

זכרו כי ביום הזה נצטווינו לנהוג כבני מלכים.

אני הראשונה שתזעק לנהוג לפי תקציב, ומקפידה על כך בכל מאודי. כמי שמתעסקת קצת בגבאות צדקה, אני יודעת מה המשמעות של כל שקל ושקל שלא ילכו סתם, אבל איפה מעט חמלה על מי שמקבל? למה הכל צריך להיכנס לתוך סד נוקשה ודוקרני של הסטנדרט הכי נמוך ועלוב ששייך? לא בקשו להלביש אותם בנעליים של פירסט קלאס ובמחלצות מדוליבול, אבל לרוב מטרת המתן לתת תחושה של הרווחת מה.
כגבאית, את יודעת כמה צרכי עמך מרובים ושאף פעם אין מספיק.
החכמה היא לחלק באופן היעיל ביותר.

מה שאני התבקשתי לחשב הוא כמה עולה למשפחה לעבור את הפסח עם ראש מעל המים. כנראה שלא הייתי מספיק ברורה בהודעה הפותחת אבל בעיני זה משתמע מהדברים - משפחה שנסמכת על צדקה(ועוד ברמה כזו! של כל הוצאות החג) לא ראוי שתחיה ברמה גבוהה. לא רק מבחינה הלכתית, גם מבחינה כלכלית- חיים ממה שיש. בע"ה לכשירחיב, יוכלו להתפנק ולהתהדר.
 
זה חוסר טאקט להכנס ככה לקישקע של השני.
מרגיש לי חדירה לפרטיות.
זה גם חוסר טאקט לכתוב כאן לאנשים שחושבים על תקציב מסודר כל השנה, ומחושבנים בטרוף שאין להם מודעות כלכלית!
הרשימות שלי לפסח כבר מוכנות
תאמיני לי שהם הכי מצומצמות שיש , ויתרתי בנתים על כמה דברים חשובים
והבת שלי תלך עם נעלי חורף עוד כמה שבועות.
ועדיין חג עולה המון כסף , המון
בהנחה שאנחנו רוצים לחגוג אותו בנחת, בהרגשה של שפע ולא צמצום
שיהיה לנו מה לאכול, ועם מה לשחק.
אין באמת טעם להכנס לכל פרוט ההוצאות
יש למה להאמין שאם אנשים כותבים שהחג יוצא להם יותר ממכם כנראה זה אכן נכון.
ולא להפוך אותם לפזרנים ללא מודעות כלכלית.
 
אדרבא, בואי נחשבן:
מצות חבורה? כמה קילו הולך אצלם? קילו לכל אחד לכל החג - נשמע לך? 60*8= 480
מבינה שאין מצות יד, גם לא לליל הסדר.
2 קרטוני עופות לפחות? 550
3 שמן אגוזים - 60
סלמון (כל נתח עולה כ-60-70 ש"ח) - 200
בקר/ כבד - 200
חלבי (גבינ"צ, 4 גבינה, 20 לבן, 2 חלב, חמאה) 70 מינימום
2 מארזי צ'יפס - 25
2 קופסאות עוגיות - 50
לפחות 5 מיץ ענבים (לפחות! 4 כוסות, + קידוש והבדלה שבת חג) - 100
חסה (לליל הסדר) - 15 ש"ח
עד כאן נשמע לך הגיוני? עשיתי את המינימום ומטה.
מה עם תפו"א? 2 שקים? 40 ש"ח
בצל - 10 ש"ח
ירקות (עגבניות, מלפפון, פלפלים, קישואים, חצילים, קולרבי, סלרי ועוד) - 120 ש"ח (הלוואי)
פירות - 70 ש"ח
מה עם שוקולד (לנוהגים), אגוזים וכו'?
ביצים?
סוכר?
תבלינים?
קמח תפו"א?
קקאו?
עכשיו התחלנו לדבר. ספרי לי מה הפרזתי כלפי מעלה בחשבון, בסדר? ותאמיני לי שאני לא מאמינה שפירות עולה רק 70 ש"ח, בוודאי לא אם מכינים תרכיז לבד. ומי מדבר על עוגות...
המחירים כאן מנותקים מהמציאות!!!!!!!!!!!
ולאיזה משפחה של 8 נפשות הולך רק 4 גבינה שלפי המחיר כאן היא של 250 גר'???
שק תפו"א קטן עולה בימינו 5ק"ג * 2.9 (אם זה עולה פחות תגלו לי אם לא הכל על סף ריקבון)
 
כגבאית, את יודעת כמה צרכי עמך מרובים ושאף פעם אין מספיק.
החכמה היא לחלק באופן היעיל ביותר.

מה שאני התבקשתי לחשב הוא כמה עולה למשפחה לעבור את הפסח עם ראש מעל המים. כנראה שלא הייתי מספיק ברורה בהודעה הפותחת אבל בעיני זה משתמע מהדברים - משפחה שנסמכת על צדקה(ועוד ברמה כזו! של כל הוצאות החג) לא ראוי שתחיה ברמה גבוהה. לא רק מבחינה הלכתית, גם מבחינה כלכלית- חיים ממה שיש. בע"ה לכשירחיב, יוכלו להתפנק ולהתהדר.
אני מבינה שהאג'נדה המנחה את הארגון מטעמו את עורכת את המיני סקר הזה היא לתת את מעטפת המינימום ההכרחי למשפחות הנזקקות ביותר, ולא לחרוג מכך
האם ינתן להן כסף, או שיחולקו מוצרים?
את צריכה לדבר עם מומחי הסעדה כדי להגיע לתוצאות ריאליות בתחום עלויות המזון וחישוב סל פר נפש.
יש איזה תחשיב של משקל מנה בשרית, כמות ירק וכו' במנה, ופשוט צריך לחשב את הנ"ל לפי כמות הנפשות, פלוס עלויות משוערות של צריכת ביצים ושמן לנפש כפול כל ימי המועד והחג.
 
הסכומים פה מוגזמים מאוד.
מאחר ורוב המשפחות מתארחות בליל הסדר, כך שנשאר חול המועד שאוכלים כמו יום רגיל פלוס קצת יותר בשר, שבת חוה"מ שזה כמו שבת רגילה ושביעי של פסח כנ"ל.

כך שמדובר פה בתוספת של שביעי של פסח (כי שבת יש תמיד) שזה אולי עוד עלות נוספת של 800 שקל.

מי שמארח אחרים, זו זכותו, אבל הוא לא אמור לקבל על זה כסף מהציבור.

לגבי ביגוד, בד"כ יש בגדים מהחתונה מלפני כמה חודשים של האחיין וגם אם לא, אז מדובר על 1000-2000 שקל ביגוד לילדים ולהורים, חליפה קונים פעם בכמה שנים וכןובע פעם בעשר שנים (בפרט בורסלינו שמחזיק 10 שנים בקלות)
כך שכל ההוצאה מסתכמת למשפחה סטנדרטית שמתארחת אצל ההורים בליל הסדר - ב2000-3000 שקל.
ומשפחה שנמצאת בבית בליל הסדר-4000-5000 שקל לכל החג.

אלא מה, רוב האנשים שלוקחים קמחא דפסחא, לוקחים עופות ודגים מכמה קמחא דפסחא לכל השנה ופה כבר יש איסור של גזל גמור שאנשים עוברים.
משפחה עם 6 ילדים, שיש כבר בחורי ישיבה מתארחת בליל הסדר? וזה הרוב?
מעניין. ממה שאני מכירה, רוב המשפחות בסטטוס הזה עורכות כבר ליל הסדר בבית.
בחול המועד זה לא רק עניין של עוד קצת בשר. זה העניין ששפת שחרית עולה כמה מאות אחוזים יותר מפת שחרית של יום רגיל. כנ"ל ארוחת ערב. זה עניין שיש פיות רעבים כל הזמן (כי מצות לא משביעות כמו לחם, ועוגיות מקמח תפו"א לא משביע כמו ביסקוויט) וצריך לדאוג להם שישבעו. זה עניין שהילדים כל הזמן בבית ומחפשים מה לנשנש - בניגוד ליום רגיל עם סדר יום ושגרה.
כובע פעם בעשר שנים? אולי שטריימל. הכובעים היום דוהים כ"כ מהר, ונראים אחרי שנתיים שלוש זבל. ובעלי ממש שמרן. בגדים - גם אם יש מהחתונה של האחיין - הרבה פעמים קנו כי לקחו בחשבון שזה יתאים לפסח.
אז מסבירים לה יפה שכסף לא גדל על העצים,
היום מאוד מקובל שבנות סמינר יוצאות לעבוד.
היא יכולה לממן חלק.
בכל מקרה אצלנו היו מקצים תקציב(מכובד, היתה אפשרות ב"ה וההורים שלי ממש לא רצו שאלך לעבוד) של 1500 לעונה לביגוד לכל נערה.(אני מדברת על לפני כמה שנים, היום המחירים שונים).
מכאן תחליט המתבגרת לעשות בתקציב כרצונה...
גם אחיות שלי עובדות, והכסף כולו מגיע להוריי. בכל מקרה, למרות שב"ה הנורמה הזו נכנסה, ובנות רבות מממנות פעילות חברתית מכיסן - עדיין הן זקוקות לסיוע מההורים (ולו בשביל ההרגשה שהן חלק מהבית. הלו, יש מצווה לשמח גם אותן...)
נכון, ההבדל הוא שמי שמנהל תקציב מסודר יודע בדיוק כמה הוא הוציא ועל מה.
הוא ידע גם לצפות את ההוצאות של פסח הבא על סמך ההוצאות של פסח הקודם ולהתכונן בהתאם.
נו, אז הוא מתכונן בהתאם. זה אומר שאין לו את ההוצאות הנ"ל או שהוא פורש אותן על כל השנה? גם אם הוא פורש את העלויות על כל השנה - עדיין זה הוצאות של פסח.
המחירים האלה מעודכנים לתשפ"ג?
נשמע מנותק ממש אפילו לימות השנה, איפה יש כאלה מחירים בפסח?
מה זה בצל ב10 ש"ח? תפו"א ב20? ירקות ב120 ש"ח?
באמת מענין אותי לדעת, מה אוכלים?
כמה מכיל קרטון עופות? (אף פעם לא קניתי כי אין לי מקום במקפיא)
לא מכינים סלטים לחג ולשבת? מכינים מרק בלי עופות וירקות? אין תוספות?
ומה לגבי חוה"מ? מה אוכלים בבוקר? צהרים? ערב?
הכמויות הנ"ל נשמעות מתאימות לרמאדן, לא לפסח.
מסכימה לגמרי. כתבתי שהורדתי את המחירים כלפי מטה.
אני עם 2 ילדים (באה מבית מבורך, בלע"ה, והכירה התנהלות כלכלית מצוינת מקרוב), אין לי בבית תפו"א ביום יום כך שאני לגמרי לא מונחת במחירים. הגיוני שאם בצל עולה לי 4.4 לק"ג במשנת יוסף, אז שק של 10 ק"ג יעלה 44 ולא 10. צודקת.
אבל מה לעשות שגם בתקציב העלוב הזה טענו שאני מגזימה?
ואגב ההודעות של @תמי אחת היו מאוד הגיוניות.
רק שלדעתי היא משתייכת למגזר שונה ולכן ההוצאות שונות.
בית ליטאי בסגנון ישיבתי.
היום יש כמה וכמה נשואים והכמויות מטורפות. אבל נצמדתי לבקשה של משפחה עם 6 ילדים.
רק בליל הסדר הולכים אצל ההורים שלי כ-15 בקבוקי יין ומיץ ענבים. כל בקבוק מינימום 20 ש"ח (מקפידים 100% יין, כפי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב).
8 שקים של תפו"א, 14 תבניות ביצים, 2 שקי בצל. והם מחושבנים בטירוף. אבל יש משפחה להאכיל. כל היום אמא שלי ואחיותיי במטבח, לאפות ולבשל (לא יקנו קופסת עוגיות ב-30 ש"ח, כי אין את התקציב לזה)
בד"כ לא קונים הכל בערב פסח, משאירים את רוב הסכום לשבועות שאז המחירים צונחים...

אלו לא הוצאות של החג. אלו הוצאות חצי שנתיות שמחושבות מראש. ומתכוננים אליהן מראש.
מחלקים אותן ל6 חודשים ושישית מהן נכנס לתקציב של חודש אפריל.
אז יש כאן שאלה מהותית איך לחשב הוצאות.
אם אני התארגנתי בשלהי הקיץ וקניתי לילדים שלי בגדים לפסח - האם זו הוצאה של פסח או של אב? מבחינתי, של פסח. אמנם קניתי את זה בחודש אב, אבל זה מיועד להלבשה לפסח. אז חתכתי את העלות ב-80%, ועדיין ה-50 ש"ח הללו נלקחו מהכיס ע"ח הוצאות הפסח...
טוב,
הדיון לא אמור לרדת לפסים אישיים:

שאלה לכולם:
1. יש פה משפחה עם 6 ילדים ומעלה שמצליחה להכניס פסח
בפחות מ-7,000 ש"ח?
2. האם תסכימו לשתף אותנו בשיטת ההתנהלות שלכם?
מי ירד לפסים אישיים? דיברו על מחיה של משפחה סטנדרטית עם 6 נפשות - ביניהם בוגרים.
 
המחירים כאן מנותקים מהמציאות!!!!!!!!!!!
ולאיזה משפחה של 8 נפשות הולך רק 4 גבינה שלפי המחיר כאן היא של 250 גר'???
שק תפו"א קטן עולה בימינו 5ק"ג * 2.9 (אם זה עולה פחות תגלו לי אם לא הכל על סף ריקבון)
מסכימה לגמרי. כתבתי שהורדתי את המחירים כלפי מטה.
אני עם 2 ילדים (באה מבית מבורך, בלע"ה, והכירה התנהלות כלכלית מצוינת מקרוב), אין לי בבית תפו"א ביום יום כך שאני לגמרי לא מונחת במחירים. הגיוני שאם בצל עולה לי 4.4 לק"ג במשנת יוסף, אז שק של 10 ק"ג יעלה 44 ולא 10. צודקת.
אבל מה לעשות שגם בתקציב העלוב הזה טענו שאני מגזימה?
 
אגב, גם מחירי הבגדים לא הגיוניים
כובע סמט חסידי
אחרי הנחת קהילות
אין להשיג בפחות מ800 ש"ח
ואי אפשר להלביש לבחור כובע מגיל 13 בגיל 15 הראש גדל
כנ"ל חליפות
אז נכון שאולי זה הוצאה שנתית או דו שנתית אבל ההוצאה ואת הסכום צריך בערב פסח!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה