דיון מינוף השקעה במשכנתא בסביבת ריבית גבוהה

  • הוסף לסימניות
  • #1
עודכן: אייר תשפ"ד
בימים האחרונים פנו אלי קבוצה מגובשת מאחיסמך וביקשו את תשובתי לשאלה הבאה:
כחברי קבוצת הרכישה קבלנו החזר כספי בסכום של כ100,000 ש"ח.
מה לעשות בכסף,
האם לפרוע את ברכיב הצמוד במשכנתא, או אולי להשקיע את הכסף?

התשובה היא שאין תשובה אחת שמתאימה לכולם
לכן כיוונתי אותם לנקודות הבאות:

1. ההיסטוריה היא שהשקעה במניות הניבה כ10% נומינאלי
ו7%ריאלי.
אפשר לצפות כאן וכאן בחלק מההיסטוריה.
ואפשר גם לראות שהתשואה תנודתית.

2. אם כן הלוואה קבועה לא צמודה עם 5% ריבית.
מותירה מקום לתשואה של 5%.
בהלוואה שצמודה למדד או לפריים
יש להוסיף למשקל את הצפי לעליית ריבית
ואת החוסר ודאות.

3. חשוב להבין גם שכאשר אנחנו לוקחים הלוואה
אנחנו מהמרים על השקל
כלומר במקרה שמדדי המניות יעלו אבל גם השקל יעלה,
לא נצליח לקבל מספיק תשואה מההשקעה.
וזה מה שקרה כאן בעשור האחרון ששער השקל עלה מול שאר המטבעות מקור: בלומברג
למרות שההימור הוא לא כל כך גדול
כי ההיגיון נוטה שבטווח הארוך יהיה איזון בין המטבעות של המדינות המפותחות.

4. לכל השקעה יש להוסיף לחישוב עלויות דמי ניהול ועמלות.

5. הרווח מכיסוי המשכנתא ואי תשלום ריבית לא ממוסה, בעוד הרווח מהשקעה ממוסה.

6. ככל וההשקעה תניב
זה יהיה משתלם יותר כי ההשקעה תהיה שווה יותר מההלוואה.
אבל אי אפשר לדעת מה העתיד צופן לנו.

7. לעיתים המעלה של השקעת חסכונות חודשית, עשויה להיות מניבה יותר מהשקעה חד פעמית.
אם משקיע נכנס בפעם אחת לשוק שיתברר בהמשך שהיה גבוה, אז היה עדיף לו להשקיע כל חודש סכום קטן והרווחים יהיו גדולים יותר. להמשך קריאה>>>

8. משכנתא זהו מינוף מתמעט
כי כל חודש הולך ופוחת נטל החוב.

9. ריבית עולה בגלל שיש אינפלציה.
אם כן אנחנו לא באמת מפסידים כל כך הרבה מהריבית
כי מה שעולה לנו הריבית, זה מתבקש שנשלם בגלל שהאינפלציה גבוהה
רוב עליית הריבית מתקזזת ריאלית.
בסך הכל הבנק כמו אומר:
אני לא מאפשר ללווה להרוויח פעמיים גם ריבית נמוכה וגם את ההגנה מאינפלציה.
כעת נביט לתשואה האמיתית של שוק המניות כלומר לתשואה הריאלית.
נגלה שקיבלנו תשואה ריאלית מעל האינפלציה רק 7% (בערך)
כעת נניח שהבנק לוקח מאיתנו 1% נוסף של ריבית מעל האינפלציה
אם כן נותרנו עם רווח 6%.

רק שצריך לבחון את ההנחה הזאת שהריבית היא תמיד ביחס לאינפלציה
בגדול ההנחה די נכונה אבל רחוקה מלהיות מדוייקת
אפשר לראות בגרף המצורף
שהמתאם בין האינפלציה לריבית בארצות הברית אינו מדויק
צילום מסך 2023-08-10 232434.png

10. יהיה מי שיאמר
שהוא לא מצליח לחסוך
אבל אם יקח הלוואה
זה יהיה עבורו מחייב לפרוע את החוב
ורק כך יוכל להגיע להשקעה.
כל אחד צריך לעשות את השיקול שלו.

11. ושוב לתושבי אחיסמך שקיבלו החזר כספי
שאלתם זהה לחלוטין
האם לקחת הלוואה כדי להשקיע
כי המשכנתא הנוגסת מחשבונם מידי חודש
אם הם לא מחזירים אותה הם למעשה לווים אותה.
אבל מבחינה פסיכולוגית יש הבדל.
כי הלוואה לצורך השקעה קשה לקחת
אבל את המשכנתא הם כבר לקחו
אז כעת הם רוצים להשקיע.

אבל מלכתחילה אסור לבן אדם לעשות דבר כזה
כי השקעה שלא שווה לקחת עליה הלוואה.
שווה לפרוע אותה לפני שמשקיעים.
ומי שמצא בעצמו שהוא מחליט מהרגש
הוא רק ממקם את עצמו גבוה יותר במדד הסיכון.

12. באופן שיש צבירה מושקעת החייבת במס ומשיכה ההשקעה תהיה חייבת במס,
כדאי לשקול ללוות כדי שלא למשוך את ההשקעה ולהתחייב במס ולמעשה לדחות את המס.
לדוגמא אם למשקיע יש 100,000 ש"ח מושקעים שמשיכתם תחייב אותו במס ע"ס 10,000 ש"ח
על המשקיע להוסיף משקל לקחת הלוואה כדי לדחות את המס.

13. נקודה נוספת שהחכמתי מ @ראובן 23
לגבי מי שסבור למשוך קרן השתלמות כדי לכסות את המשכנתא. (לדיון>>>)
שצריך לשקול זאת בצורה שונה כי נושא המס שכתבתי בנקודה 5 לא קיים בקרן השתלמות.
וזאת הטבה שתתפספס
וגם תתפספס הנזילות של הקרן השתלמות בשש שנים הקרובות.

אשמח לשמוע את דעתכם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
1. ההיסטוריה היא שהשקעה במניות הניבה כ10% נומינאלי
ו7%ריאלי.
זה לא מדויק לכתוב כזה משפט.
אמנם זה נכון שהממוצע לטווח ארוך יוצא כ 10% לשנה, אבל יש גם טווחי זמן ארוכים שהתשואה הממוצעת לשנה הייתה הרבה פחות מזה, וזה חשוב מאד לדעת שאף אחד לא מתחייב להביא לכם את התשואה הממוצעת.
בנוסף לזה, חייבים לציין שבטווח השקעה לא מספיק ארוך, אז לא רק שאפשר לא להרוויח, אפשר גם להפסיד כסף.

דעתי בעניין משכנתא על הדירה בשביל השקעה, היא שכמו בהרבה מקרים הכל תלוי בנתונים הספציפיים הן של המשקיע, והן של המשכנתא המדוברת, והן של ההשקעה הרלוונטית.
וחייבים לדעת שכמו שיש רבים שברור להם שבשביל לקנות דירה להשקעה כדאי לקחת משכנתא, [לא משנה אם זה נכון או לא] ובשביל להשקיע בשוק ההון או בהשקעות אחרות אסור לקחת משכנתא, אז כשבוחנים את הנושא בצורה מושכלת אז מבינים שאין פה תשובות של כן ולא, שחור ולבן, אלא כל מקרה צריך להיבחן לגופו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דעתי בעניין משכנתא על הדירה בשביל השקעה היא שכמו בהרבה מקרים הכל תלוי בנתונים הספציפיים הן של המשקיע והן של המשכנתא המדוברת, והן של ההשקעה הרלוונטית.
תודה רבה על תגובתך
מכיון שאין כאן נתונים אישיים הדיון הוא תאורטי.
באופן כללי הדיון בפורום הוא להעשרת הידע בלבד.
זה יוסיף לדיון אם תכתבו תרחישים ותנאים שיכולים לתת משקל למינוף או לשלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בגדול מינוף מתמעט הוא יתרון הרבה יותר גדול ממה שכתבת,
משכנתא או הלוואה בריבית של 10% בסוף התקופה תשלום הריבית השנתי יהיה 5% בממוצע,
כך שאם אני מרוויח 10% ומשלם הלוואה שרשמית היא 8% אז אני בעצם יקבל 10-(8/4)=6%.

אמנם החיסרון הגדול (חוץ מהרגש בנפילות...) הוא שהלוואה פורעים כל חודש, ואילו השקעה שנושאת ריבית דריבית (לא דיודנד) מקבלים רק בסוף התקופה. כך שצריך להיות מסוגל לפרוע כל חודש.
מה שאין כן בהשקעה בדירה, בה יש דיוידנד של שכר דירה שאיתו אפשר לפרוע את ההלואה בתכנון נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בגדול מינוף מתמעט הוא יתרון הרבה יותר גדול ממה שכתבת,
לא נתתי משקל כזה או אחר לנושא המינוף המתמעט.
מינוף מתמעט (כמו משכנתא בדוגמה שלנו) אמור להתמודד מול הפקדה חודשית להשקעה.
וכך לבדוק עד כמה היתרון גדול.
מה שאין כן בהשקעה בדירה, בה יש דיוידנד של שכר דירה שאיתו אפשר לפרוע את ההלואה בתכנון נכון.
על ההנחה הזאת ששוק הנדל"ן עדיף על שוק ההון
בגלל השכירות הקבועה
מומלץ להכיר את "כלל 300".

יש הרבה דברים שונים בין השקעה בשוק ההון להשקעה בנדל"ן
והרבה מה להרחיב על המשפט שכתבת
אבל זה לא נושא האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
על ההנחה הזאת ששוק הנדל"ן עדיף על שוק ההון
בגלל השכירות הקבועה
מומלץ להכיר את "כלל 300".
כלל ה300 (https://www.hasolidit.com/כמה-כסף-צריך-כדי-לפרוש) לא קשור, כי הערך של הדירה עולה ותמיד אפשר - אם דמי השכירות אינם מספיקים - למכור את הדירה ולהכניס לשוק ההון, ואז בנקודת זמן הזאת, זה בדיוק כמו שיש לך את הערך במניות ביחס לעליה או הירידה (שיכולה להתרחש בכל מקרה) של שוק ההון.
אבל, ככה אפשר להרויח מכל העולמות כיון שגם אם אין למישהו דרך למנף עבור שוק ההון (למי שלא מפחד...) הוא יכול על ידי דירה להשקעה להרויח באמצעות שכירות או מקסימום עם תוספת כסף חדש הרבה יותר נמוך.

הדגש שלי היה על כך שהיחס בין הלואה לתשואה על רווחים (אם כל חודש המינוף קטן) הוא פי 2.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כלל ה300 (https://www.hasolidit.com/כמה-כסף-צריך-כדי-לפרוש) לא קשור, כי הערך של הדירה עולה ותמיד אפשר - אם דמי השכירות אינם מספיקים - למכור את הדירה ולהכניס לשוק ההון, ואז בנקודת זמן הזאת, זה בדיוק כמו שיש לך את הערך במניות ביחס לעליה או הירידה (שיכולה להתרחש בכל מקרה) של שוק ההון.
אבל, ככה אפשר להרויח מכל העולמות כיון שגם אם אין למישהו דרך למנף עבור שוק ההון (למי שלא מפחד...) הוא יכול על ידי דירה להשקעה להרויח באמצעות שכירות או מקסימום עם תוספת כסף חדש הרבה יותר נמוך.

הדגש שלי היה על כך שהיחס בין הלואה לתשואה על רווחים (אם כל חודש המינוף קטן) הוא פי 2.
זה קשור לאשכול אחר
אגב, יש לי הרצאה שלמה על זה
תוכל להצטרף לקורס שלי ולשמוע את תשובתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אם האינפלציה עולה וצופים שיקח לה זמן לרדת, על פניו בנקודת זמן הזאת עדיף לסגור הלוואות. ובמיוחד, את אלה שצמודות מדד, בהם הקרן עצמה עולה לפי המדד. הרי הרווח אחרי קיזוז עמלות ניהול, מיסוי (שאין בפירעון הלואה) וכו' הוא ממש זניח ביחס לסיכון של ההשקעה, שהרי הרווח לא מובטח לעולם.
לא? אם הפער הוא נגיד 1% במקרה הטוב, שווה לקחת סיכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
6. משכנתא זה מינוף מתמעט
כי כל חודש הולך ופוחת נטל החוב.

9. מאידך תושבי אחיסמך
קיבלו 70,000 ש"ח ויותר.
וכעת הם שואלים האם לפרוע במשכנתא את הרכיב הצמוד למדד (או את הפריים)
או להשקיע לטווח ארוך.
השאלה היא זהה לחלוטין
אבל מבחינה פסיכולוגית יש הבדל.
ומכיון שהחלטות מגיעות מהרגש (חיסרון אנושי שפוגע באנושות קשה בהשקעות)
הם חשבו להשקיע.

אבל מלכתחילה אסור לבן אדם לעשות דבר כזה
כי השקעה שלא שווה לקחת עליה הלוואה.
שווה לפרוע אותה לפני שמשקיעים.
ומי שמצא בעצמו שהוא מחליט מהרגש
הוא רק ממקם את עצמו גבוה יותר במדד הסיכון.

אשמח לשמוע את דעתכם.
במקרה של נכס יש חיסרון בעובדה שהמינוף של המשכנתא יורד עם השנים. אבל בהשקעה של כסף שבא ממשכנתא (ובמקרה של החברה מאחיסמך שקבלו חזרה כסף) זה דווקא סיבה למעלה, ולכן כאשר יש יכולת כלכלית לפרוע את תשלומי המשכנתא, יש יותר הגיון להשקיע את הכסף במקום לפרוע את ההלואה
ובשונה מאדם שלא מצליח לחסוך כל חודש ולוקח הלואה כדי להשקיע, במקרה זה דווקא בגלל שההלוואה היא בתנאים משופרים של משכנתא לדיור שהיא בתנאים הרבה יותר טובים מסתם הלוואה במשק, יותר נכון להשקיע מאשר להחזיר את ההלוואה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
במקרה של נכס יש חיסרון בעובדה שהמינוף של המשכנתא יורד עם השנים. אבל בהשקעה של כסף שבא ממשכנתא (ובמקרה של החברה מאחיסמך שקבלו חזרה כסף) זה דווקא סיבה למעלה, ולכן כאשר יש יכולת כלכלית לפרוע את תשלומי המשכנתא, יש יותר הגיון להשקיע את הכסף במקום לפרוע את ההלואה
ובשונה מאדם שלא מצליח לחסוך כל חודש ולוקח הלואה כדי להשקיע, במקרה זה דווקא בגלל שההלוואה היא בתנאים משופרים של משכנתא לדיור שהיא בתנאים הרבה יותר טובים מסתם הלוואה במשק, יותר נכון להשקיע מאשר להחזיר את ההלוואה.
לזה התכוונתי.
מינוף מתמעט
החיסרון הוא ב"מינוף"
והמעלה ביכולות של המשקיע לפרוע. דבר שגם מוכיח על איתנות כלכלית. וזה גם ישליך על סיבולת הסיכון בנפילות שוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
7. נקודה נוספת: ריבית עולה בגלל שיש אינפלציה.
אם כן אנחנו לא באמת מפסידים כל כך הרבה מהריבית כי מה שעולה לנו הריבית
זה מה שמתבקש שנשלם בגלל שהאינפלציה גבוהה
רוב עליית הריבית מתקזזת ריאלית.
בסך הכל הבנק כמו אומר:
אני לא מאפשר ללווה להרוויח פעמיים גם ריבית נמוכה וגם את ההגנה מאינפלציה.
היום הבנק המרכזי בארצות הברית יודיע על הריבית
בשעה 21:30 (שעון ישראל)
יופיע כאן הפרסום הרשמי
הצפי לעלייה נוספת ב0.25%
ריבית הפד נכון להיום עומדת על 5%
גם האינפלצייה השנתית בארצות הברית עומדת על 4.98%. (מקור) (דומה לישראל)
לכן הריבית נכון להיום משקפת בערך את עלות האינפלציה.

היום הריבית צפויה להתייקר מעל האינפלציה.
ובכך יתחילו הלוואות לעלות בשווי ריאלי גם ללוים בדירוג גבוה מאוד.
גם האינפלצייה נמצאת במגמת ירידה ואמורה להתמתן ובכך להותיר את עלות ההלוואות.

למרות שמשקי הבית הרגישו כבר תקופה את קושי הריבית העולה.
המשקיעים והעסקים הרגישו רק הפחתה בתזרים.
ולחלקם עדיין היה משתלם ריאלית ללוות
כי מי שלווה לצורך קניית תוצר לא ניזוק ריאלית מעליית מהריבית
מכעת יתחילו כולם להרגיש את עליית הריבית.

עכשיו זה לא זמן טוב ללוות דולרים (ושקלים) לצורך השקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני מסתכל על זה ככה
בזכותך אני מתחיל ופותח חשבון מסחר עצמאי ורוצה לעשות כל כמה חודשים הפקדה של כמה מאות וההתחלה היה עם 10K

עכשיו,אין לי שום ספק שאם אני אקח את הכסף הזה לחסוך אותו ולנסות לפרוע את החלק המדדי של המשכנתא,כי אני חושב שזה תחרות שא''א לנצח,הרי בכלום כל פעם שעולה איזה אחוז הוא מוחק מה שעשיתי באמת (כמובן שזה לא נכון 100% כי מנעתי שהמדד ישתגע בתיק המשכנתא)

לעומת זאות אם אני ב''ה כן משלם את המשכנתא מדי חודש אני מעדיף להשקיע את ה10 אלף ואת ההפקדות חודשיות כדי שהם לפחות יעשו משהו,למשל
אם אני איך שהוא עם הסכומים האלה מצליח אחרי 10 שנה לסגור מסלול צמוד,הרי שחסכתי אולי מעל 100K.אבל זה לא נכון כי הכסף הזה הוא לא ביד,הוא טוב בשביל דו'חות וטאוריה אבל א''א לסחור או לקנות או להשקיע עם ה100K ש''חסכתי''

ומנבג חיסכון והשקעה אקטיבית כן יש אפשרות

ואני חייב לסייג שאני מדבור ממקום שאני מקווה מאוד שיכנס לי איזה סכום ובע''זה כן לסגור מסלול מדדי אבל בבת אחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הרעיון אומר שבהשקעה צריך לחשב סיכון מול סיכוי אמנם במניות יש סטטיסטיקה של רווח מסויים אבל יש סיכון שזה לא יתממש לעומת זה בסגירת משכנתא יש רווח וודאי של אחוזים מסויימים השאלה אם התוספת סיכוי שווה את הסיכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני מסתכל על זה ככה
בזכותך אני מתחיל ופותח חשבון מסחר עצמאי ורוצה לעשות כל כמה חודשים הפקדה של כמה מאות וההתחלה היה עם 10K

עכשיו,אין לי שום ספק שאם אני אקח את הכסף הזה לחסוך אותו ולנסות לפרוע את החלק המדדי של המשכנתא,כי אני חושב שזה תחרות שא''א לנצח,הרי בכלום כל פעם שעולה איזה אחוז הוא מוחק מה שעשיתי באמת (כמובן שזה לא נכון 100% כי מנעתי שהמדד ישתגע בתיק המשכנתא)

לעומת זאות אם אני ב''ה כן משלם את המשכנתא מדי חודש אני מעדיף להשקיע את ה10 אלף ואת ההפקדות חודשיות כדי שהם לפחות יעשו משהו,למשל
אם אני איך שהוא עם הסכומים האלה מצליח אחרי 10 שנה לסגור מסלול צמוד,הרי שחסכתי אולי מעל 100K.אבל זה לא נכון כי הכסף הזה הוא לא ביד,הוא טוב בשביל דו'חות וטאוריה אבל א''א לסחור או לקנות או להשקיע עם ה100K ש''חסכתי''

ומנבג חיסכון והשקעה אקטיבית כן יש אפשרות

ואני חייב לסייג שאני מדבור ממקום שאני מקווה מאוד שיכנס לי איזה סכום ובע''זה כן לסגור מסלול מדדי אבל בבת אחת
לא הבנתי מה כתבת
אולי התכוונת למה שכתבתי בסעיף 9 בהודעה הראשונה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא הבנתי מה כתבת
אולי התכוונת למה שכתבתי בסעיף 9 בהודעה הראשונה?
יכול להיות
אני אומר ככה
אם אני סוגר את החלק הצמוד למדד במשכנתא,ברור לכולם שאני חוסך המוון כסף.אבל לרוב הכסף הזה הוא חיסכון ''טאורתי'' כי 20 שנה אחרי שסגרתי אותו לא יהיה לי את הסכום ש''חסכתי'' (אני שוב מדגיד,לרוב(

מאידך,מי שלא מתקשה לשלם משכנתא ויש לא סכומים שלא מספיקים לסגור מסלול צמוד מדד אם הוא משקיע ולטווך ארוך עשה תשוה טובה אז בסוף יש לו באמת כסף ביד שאיתו אפשר לעשות דברים הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אשמח לתגובות הציבור בסקר בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לקבל תיוג מהרב @השקעות R הון
זה כבוד שבחלומי הוורודים ביותר לא חלמתי לקבל כבוד גדול בשבילי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
אם יש לכם סכום כסף בצד שאתם לא מתכוונים להשתמש בו בשנים הקרובות, אל תתנו לו "להחליד" בבנק - הגדילו אותו! איך? יש מספר אפשרויות:

א. פיקדון ממושך (פק"מ)
בכל בנק ישנם מסלולי פק"מ מגוונים. חשוב לדעת שאפשר להתמקח עם הפקיד בבנק על גובה התשואה השנתית. אני מכיר אישית מישהו שהצליח להשיג תשואה של 7.5% בשנה על סכום של מיליון ש"ח - כלומר, תוספת של 75,000 ש"ח בשנה!
בסכומים קטנים יותר קשה להגיע לתשואות גבוהות, אבל העיקרון נשאר: יש על מה להתמקח והתעקשות יכולה לשפר משמעותית את התשואה. בכל עניין בנקאי, כדאי לדעת שיש מקום למשא ומתן, ואפילו לאיים במעבר לבנק אחר. לדוגמה, חבר שלי בבנק הפועלים קיבל פטור מעמלות למשך 5 שנים אחרי שאיים לעבור בנק.
האם פק"מ הוא השקעה כדאית? התשובה משתנה מאדם לאדם.
היתרונות בפק"מ הם שזו ההשקעה הבטוחה ביותר - כמעט ללא סיכונים
וכן שאפשר להתחיל גם בסכום קטן

החיסרון מרכזי הוא שהתשואה נמוכה יחסית לאפיקי השקעה אחרים
המלצה: השתמשו בפק"מ רק אם הכסף אינו בשימוש לטווח קצר (פחות מ-5 שנים). תשואה נמוכה, אבל מובטחת. לטווח ארוך יותר, כדאי לשקול אפשרויות אחרות.

ב. השקעה במדדים אמריקאיים - S&P 500 או נאסד"ק 100
מדובר במדדים בבורסה האמריקאית שלטווח ארוך מראים מגמת עלייה עקבית.
S&P 500 עלה בממוצע יותר מ-10% בשנה במשך יותר מ-20 שנה
גם נאסד"ק 100 רשם עליות משמעותיות לאורך זמן

יתרון נוסף של השקעה במדדים הוא ריבית דריבית. בניגוד לפק"מ שם הרווח השנתי נשאר קבוע (לדוגמה, 75,000 ש"ח על מיליון ש"ח בשנה), במדדים הרווחים מתווספים להשקעה ומגדילים את הבסיס לחישוב התשואה העתידית.
לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח והשיג תשואה של 10%. בתחילת השנה השנייה יש לו בהשקעה 11,000 ש"ח. אם גם בשנה הזו התשואה היא 10%, הרווח לא יהיה 1,000 ש"ח אלא 1,100 ש"ח, כי הוא מחושב על הסכום העדכני בהשקעה ולא על ההשקעה המקורית.

איך להשקיע במדדים אלה?
כיום כל חברות הביטוח הגדולות מציעות מסלולי השקעה כאלה, למשל: הראל, מגדל, מנורה, כלל, מור, אלטשולר שחם, מיטב, הפניקס ועוד. אפשר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה ולהגדיר מסלול עוקב S&P 500.
לגבי נאסד"ק 100, באלטשולר שחם יש אפשרות לפתוח חשבון טרייד למסחר עצמאי מסכום של 5,000 ש"ח ולהשקיע במדד זה.
קיימת מחלוקת בין מומחים האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או בנאסד"ק 100, אך שני המדדים הוכיחו את עצמם לאורך עשרות שנים עם תשואות מרשימות.
אני ממליץ בחום לשקול השקעה במסלולים אלה לטווח ארוך.
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה