- הוסף לסימניות
- #21
מהפרק הראשון את מבינה מה יהיה.מוצלח?
אולי זה מוצלח למי שאוהבת את הסגנון. אני לא אוהבת.
כיתה שכל היום רבו ואז הן נקלעו בתוך מערה...
מהפרק הראשון את מבינה מה יהיה.מוצלח?
הוא באמת זירה אחת, אבל שימי לב שיש שם קטעים ממבט כללי וקטעים בגוף ראשון,הספר החדש של תמר מור הוא זירה אחת.
מה שמו בישראל?הספר החדש של תמר מור הוא זירה אחת.
משערת שהתכוונת שצריכים להיות מופרעי קש"ר כדי להבין מה קורה.ויש בזה משהו הרבה יותא שפוי ויפה ונחמד מספר שבפרק השני שלו כבר צריך ריטלין בשביל להבין מה קורה...
לא לא לא, חלילהמה שמו בישראל?
משערת שהתכוונת שצריכים להיות מופרעי קש"ר כדי להבין מה קורה.
כל הצורך בריטלין הוא כאשר נדרש להתרכז ב"זירה אחת" לאורך זמן. דווקא התפרסות על כמה זירות היא אחת מהתכונות המופלאות של ה"מופרעים".
כן, זה השם שלו.אז תצעקו
97% שהזיכרון שלי תקין לגבי העובדה הזו.
וואי וואי וואי.לא לא לא, חלילה
יש איזה שלב שהכל מסתבךךךך ונהיה עסק למומחי משפחולוגיה פסיכולוגיה וכיוצ"ב. (או כמו שכבר אמרתי, לכאלו הבולעים במסירות נפש כדור נחמד שמפקסס להם את השכל)
זה קורה בערך בעמוד השני, כשאפרים הבן של מיכל ויונה הוניגקווצ'ער ונכדם של קדושי עליון מהעיר צפת תובב"א, הסובל ממחלה נדירה ומפחד ממטוסים, צריך לטוס דחוף לאיים הקריבים לפדות ירושה עתיקה מדוד עתיק שנפטר בשעה טובה.
ובו זמנית שושו לולו ראש חבורת הגנבים הים תיכוניים רוצה לרצוח את ג'ון ג'ונינו שהוא בריון רחוב החל מהמאה ה19, וכמובן שניהם מתחרים מי ישיג בתחרות לירושה. (כי כידוע אפרימ'קה היקר לא יטוס כל כך מהר)
והכל בשילוב תיאור היללות של משפחת זהורי כשמסעוד ושמעון נחטפו בגיל חודש וחצי, ושלל ההבטחות המרגשות שהובטחו מפי קדושים ובבאות וקמאות (האלו מצפת)
ושלוש שורות אחרי העסק הנ"ל כבר טסים שלוש מאות וחמש ניחושים איך קשורות הזירות זו בזו בזו, ומהר מהר רצים לפרק האחרון ומתאכזבים לגלות שזה סתם סוף בנאלי וכל כך רגיל שלא עלה על קצה הדעת.
במצב כזה, רוב האנשים שלא לקחו ריטלין לפני הקריאה, סוגרים את הספר באנחת רווחה והולכים לשתות קפה עם קצת שוקולד.
יהיה,וואי וואי וואי.
יש ספר שזו העלילה שלו?
לדעתי הבעיה בוויכוח היא בהגדרת המושג זירה
האם הכוונה מקומות חדשים עם דמויות חדשות לחלוטין או גם כתיבה על כמה תקופות בחייה של הדמות (הווה עם פלאשבקים לעבר לדוג') או אפילו POV של כמה דמויות על אותה הסצנה...
לי לפחות זה לא לגמרי ברור, ניסיתי לחפש בגוגל בעברית ואז באנגלית כשלא מצאתי חומר מידי רציני על הנושא ולא ממש הגעתי למסקנות...
אם למישהו יש הפניות לחומר בנושא אשמח.
נשמע כמו סיפור מגניב, רק שכדי שהקורא לא יקרוס מעומס אינפורמציה, התרחשות כזאת אמורה לקרות בחמישים עמודים לפחות, לא בחמישה...לא לא לא, חלילה
יש איזה שלב שהכל מסתבךךךך ונהיה עסק למומחי משפחולוגיה פסיכולוגיה וכיוצ"ב. (או כמו שכבר אמרתי, לכאלו הבולעים במסירות נפש כדור נחמד שמפקסס להם את השכל)
זה קורה בערך בעמוד השני, כשאפרים הבן של מיכל ויונה הוניגקווצ'ער ונכדם של קדושי עליון מהעיר צפת תובב"א, הסובל ממחלה נדירה ומפחד ממטוסים, צריך לטוס דחוף לאיים הקריבים לפדות ירושה עתיקה מדוד עתיק שנפטר בשעה טובה.
ובו זמנית שושו לולו ראש חבורת הגנבים הים תיכוניים רוצה לרצוח את ג'ון ג'ונינו שהוא בריון רחוב החל מהמאה ה19, וכמובן שניהם מתחרים מי ישיג בתחרות לירושה. (כי כידוע אפרימ'קה היקר לא יטוס כל כך מהר)
והכל בשילוב תיאור היללות של משפחת זהורי כשמסעוד ושמעון נחטפו בגיל חודש וחצי, ושלל ההבטחות המרגשות שהובטחו מפי קדושים ובבאות וקמאות (האלו מצפת)
ושלוש שורות אחרי העסק הנ"ל כבר טסים שלוש מאות וחמש ניחושים איך קשורות הזירות זו בזו בזו, ומהר מהר רצים לפרק האחרון ומתאכזבים לגלות שזה סתם סוף בנאלי וכל כך רגיל שלא עלה על קצה הדעת.
במצב כזה, רוב האנשים שלא לקחו ריטלין לפני הקריאה, סוגרים את הספר באנחת רווחה והולכים לשתות קפה עם קצת שוקולד.
רק חמישים?!נשמע כמו סיפור מגניב, רק שכדי שהקורא לא יקרוס מעומס אינפורמציה, התרחשות כזאת אמורה לקרות בחמישים עמודים לפחות, לא בחמישה...
לא סותר. נכון שצריך לשים לב לא לבלבל את הקורא, אבל כמה זירות לא בהכרח ייצרו את הבלבול הזה. תלוי מאוד ביכולות ובמיומנות של הסופר.כשכותבים סיפור, לא משנה אם הוא קצר או ארוך, צריך לשים לב לא לבלבל את הקורא.
ככל שפותחים יותר זירות - הסיפור הופך מסובך וקשה לקריאה.
עם זה אני מסכימה. יותר מזה, הרבה פעמים הזירות לא שוות באורכן ובמורכבותן. נניח שיש קטע שבו חוזרים לעבר של דמות אחת, אז הוא לא יהיה זהה באורכו לקטעים של ההווה שמרכיבים כמחצית מהספר.מתחילים מזירה אחת/שתיים, עד שהקורא לומד להכיר קצת את השטח והדמויות, ורק אז אפשר להכניס עוד זירה, ואחריה עוד אחת.
היא התכוונה גם שעדיף שלא יהיו בכלל גיחות קצרות לעבר או להווה אחר (מיקום או דמויות)?זה מבחינתי דיי ברור, אני משתדלת מאוד לכתוב מסודר ומובן, אבל היה לי ממש משונה לשמוע את הדעה של חברתי, על זירה אחת בסיפור ארוך...
כל מילה.לדעתי, כל אלמנט ספרותי, כשמו כן הוא: אלמנט. ספרותי.
כלומר, מספר הזירות צריך להיות משהו שמשרת את מהות הספר, ולא שאלה בפני עצמה.
האם נכון לעלילה להיות מנוהלת ב5 זירות במקביל? ב2 זירות? בזירה אחת עם פיצולים קטנים בדרך?
השאלה מתחילה ונגמרת ב"מה הספר צריך כדי להיות ספר טוב יותר".
ישנם ספרים שדורשים הרבה זירות, ישנם כאלה שיותר מזירה אחת יקלקלו אותם.
זה בסך הכל דרך לשרת את העלילה, וכיוון שבכל ספר יש עלילה אחרת - אין לי דעה מוחלטת על מספר הזירות הנדרש.
כרגיל @משולש ברמודה עוזרת לקרקע את הדיון.לדעתי הבעיה בוויכוח היא בהגדרת המושג זירה
האם הכוונה מקומות חדשים עם דמויות חדשות לחלוטין או גם כתיבה על כמה תקופות בחייה של הדמות (הווה עם פלאשבקים לעבר לדוג') או אפילו POV של כמה דמויות על אותה הסצנה...
לי לפחות זה לא לגמרי ברור, ניסיתי לחפש בגוגל בעברית ואז באנגלית כשלא מצאתי חומר מידי רציני על הנושא ולא ממש הגעתי למסקנות...
אם למישהו יש הפניות לחומר בנושא אשמח.
בלי קשר לדיון.אם למישהו יש הפניות לחומר בנושא אשמח
לדעתי זה:לדעתי הבעיה בוויכוח היא בהגדרת המושג זירה
האם הכוונה מקומות חדשים עם דמויות חדשות לחלוטין או גם כתיבה על כמה תקופות בחייה של הדמות (הווה עם פלאשבקים לעבר לדוג') או אפילו POV של כמה דמויות על אותה הסצנה...
מסכימה איתך לגבי עצם השאלה על הגדרה.
לדעתי כל חלק בעלילה הוא זירה.
לדוגמא בדומי נפשי, יש כמה זירות - הזירה של אנשיל והינדי. הזירה של משפחת לוין, הזירה של המשפחה של בסי, הזירה של שייני ואלימלך וכד'.
כשזה לא סותר מפגשים בין הזירות.
ממש כך.היא התכוונה גם שעדיף שלא יהיו בכלל גיחות קצרות לעבר או להווה אחר (מיקום או דמויות)?
אלא איזה פירוש הצמידה לו החברה של @לוטם. על בסיס המשמעות הזו אנחנו אמורים לדון.
אבל מצטרפת לזה
היטבת להגדירלא סותר. נכון שצריך לשים לב לא לבלבל את הקורא, אבל כמה זירות לא בהכרח ייצרו את הבלבול הזה. תלוי מאוד ביכולות ובמיומנות של הסופר.
אם ככה, אז כל קטע בספר הוא זירה בעצם, לא?מה שאני הבנתי מחברתי, ובכל מצב מה שאני התכוונתי, זירה זה שינוי כלשהו מהקטע הקודם. עבר והווה, דמויות שונות שמספרות על עצמן, (גם אם ב 2 הקטעים מסופר על אותן דמויות מזוויות שונות), ברור שמקומות חדשים לחלוטין ודמויות חדשות לגמרי ג"כ וכדומה.
הספר החדש של תמר מור הוא זירה אחת.
אני חושבת שפתאום אחות מתרחש רק בזירה אחת (אפילו לא עובר בין מְספרים). יש כמה קטעים של זיכרונות, אבל לא מעברים.הוא באמת זירה אחת, אבל שימי לב שיש שם קטעים ממבט כללי וקטעים בגוף ראשון,
לדעתי יש בזה משהו שמחלק את זה לשתי זירות.
אני לא מתכוות למעבר אם אלו אותם דמויות והסיטואציה ממשיכה בדיוק מהמקום בו הקטע הקודם נקטע. אם יש קטע שבו בן אדם מדבר עם ההורים שלו בטלפון אוכל ארוחת ערב והולך לישון, הקטע הבא הוא שאותו בן אדם קם, מתארגן ויוצא לעבודה והקטע שלאחר מכן הוא שהאוטובוס בו נסע עבר תאונה (כל הקטעים מאותה נקודות מבט, של האדם נניח, ולא של האדם, אשתו ונהג האוטובוס)אם ככה, אז כל קטע בספר הוא זירה בעצם, לא?
כלומר בהכרח יש הרבה יותר מזירה אחת או שניים.
תודה על ההסבר הברור! סידרת לי את המושגים טובבואו נעשה רגע סדר:
המושג "זירה" לקוח בהשאלה, מעולם הספורט.
אי אז, בימי היוונים, נוצרו זירות ספורט. סביב להן יושבים הצופים, ומריעים לגיבורים המתמודדים בתוך הזירה.
ההקבלה ברורה מאוד: אנחנו הסופרים תוחמים זירה, בתוכה משתוללים הגיבורים, וסביב עומד הקהל ומריע.
הם כנראה בהחלט ראויים לתואר.כמו במשחקי הספורט, עם הדורות משכללים את החוקים, ובדור האחרון באמת קשה למצוא ספרים שמתחוללים בזירה אחת. לעניות דעתי הסיפורים שפרסמתי בפורום (אוצרות חשך ויומנם של אבודים) ראויים לתואר, אבל הם אכן לא רומנים מודפסים.
תודה, כיף לשמועובלי קשר לנושא, את הסיפור אוצרות חשך קראתי כשעוד לא הייתה לי הרשאת כתיבה בפורום והוא בין הסיפורים הטובים והעמוקים שיצא לי לקרוא - אז אמנם עבר זמן אבל חשוב לי לומר את זה.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים