גדי ישראלי לא היה אמור להסתבך מעבר לשהות קצרה בתחנה שהגיעה לו ביושר על שיטוטיו החשוכים בכביש אינסופי מסתורי, בגלל הסטירה המוזרה שהעניק לשוטר מואשם בתקיפת שוטר תוך הפרעה למילוי תפקידו ובהתנגדות למעצר בנסיבות מחמירות.
הסכיתו ושימו לבבכם לקורות ותהפוכות האתגר שידע ימים טובים ופחות:
פותחת הסיפור
חנהלה1 הציגה סיטואציה קלאסית של פעילות בית בערב חג, האשה יוצאת לקניות, בעלה נשאר עם הילדים ומזמן את החברותא לביתו לסיים מסכת סוכה, דווקא שם בתוך הסיטואציה שנועדה לכאורה ליצור הווי בסיסי לסיפור, דווקא שם עתיד יהיה
קקטוס למצוא חלון ופתח לנבכי אישיותו של ברוכי שבשיעור ב' ישיב"ק גזר קישוטים לסוכה.
לא זמן רב הניחו לה לטובה לערוך קניות בנחת,
משויטט הרים להנחתה ראשונה, גבר מבוהל מתקשר מהטלפון של טובה לבעלה ברוכי, מה בפיו? ההסתברות היא כי משהו נורא קרה, האפשרות הקלאסית העולה בראשנו היא אירוע חירום רפואי כלשהו.
בחזית אחרת, דייג שתקן כדג פוגש בנער עלום על גדת נחל וביניהם נקשר קשר של שתיקה.
חזרה לזוג הפסטורלי, כמו חרסינה בחנות פילים חדר לזירה
פנס בערפל וידיו לקרב, הזניק את ברוכי אל מכירת האקססורייז שם הוא מגלה את הגברת יושבת נינוחה,
צל אדם שפך אור על התקרית, טובה שברה לזבן ולמוכרת את סמארטפוניהם לקול זעמם לצידה עומדת אשה לבושה שחורים. בהמשך הצטרף
גדי ישראלי לחגיגה וגרם לטובה לצעוק סיסמאות בגנות טלפונים לא כשרים. ההתפתחות נדמתה כבנאלית והייתה למורת רוחם של קוראים וכותבים ובצדק.
בב שב לטפל בזירת הנחל והחל לנהל שיח בין אברום הדייג לנער, הנער או הדייג נזכר בריח שאותו לא ישכח לעולם. יתר הכותבים שכחו מן הריח ולא פיתחו לו המשך. רק
פנס בערפל לא התעלם נתן בריח טעם של כורכום, הכביר בתיאור הנוף והרקע והרדים את אברום.
במקביל, המשיך הפנס להבהב ולהתפרע והצית אור להרהורי ליבו של נער נושר השרוי במיצר.
התחלתי במלאכת חיבור הקצוות ועיגול הפינות, הנער שלצד הדייג מתברר כחזי הנושר, הדייג המוזיכסט וחזי דומעים לרגשי צלילי חליל ורעם.
עדיאל גרר עד אליהם את לבושת השחורים ספק אם תכנן את פרק הקישור שהנפיק בערוב ימי האתגר.
ואז... נכנס לפרשיה
נריה מגן ...
עד כאן להיום ערש"ק.
המשך דברי הסיכום והתמצית יבואו אי"ה.
הנושאים החמים
אבל...
