השקעות פאסיביות, מהי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פָּאסִיבִי: לא פעיל, חסר יוזמה, נמנע מפעולה; סביל
אַקְטִיבִי: פעיל, יוזם

סוחר תמיד יהיה אקטיבי
השקעה תלויה בטווח ובתנאים למימוש
משקיע תלוי בהרכב המרכזי של התיק שלו


לא התחברתי להסתפקות בממוצע

מי שנהנה ממסחר טכני,
אבל לא שואף להכות את השוק.
או שכל חודש בוחר מחדש איזה מדד לקנות,
אבל מהרגע שקונה הוא לא מוכר עד הפנסיה.
הוא פאסיבי?

ולעומת זה מי שקונה בהוראת קבע מדד עלום שם,
והוא בטוח שיקבל תשואה כפולה מהשוק.
הוא אקטיבי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זה לא מדע מדויק
ואין אמת אחת
כל אחד והפאסיביות שמתאימה לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני לרוב לא נהנה להכנס לנידונים הללו
מכיוון שמרגיש לי שמעטים מאוד באמת קראו את המחקר של פאמה
(הוא עצמו בבורד של דיימנשנל - לא ממש פאסיבי כמו שמתארים פה אלא השקעות מונחות פקטורים שהכו את הs&p500 לאורך השנים)
ומעטים עוד יותר השקיעו מאמץ ללמוד את העיקרון מהו כסף ומהי צמיחה וכו'
אבל לולא שנניח את ההנחות הללו
התזה אינה מניחה פאסיביות אלא יעילות של השוק והמידע
ממילא נוכל להסיק מסקנות על מיעוט פעולות
נתפסו על מילת קוד שנקראת "פאסיביות" ועשו ממנה שיטה כאשר השיטה אינה הפאסיביות אלא היעילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מאשכול אחר (עם עריכה קלה):
בגדול, לבחור שוק X או Z זה בסדר, כל עוד ובסיס ההשקעה מתבסס על עקרונות האמונה הפאסיבית:
ממוצע השוק מספיק לי, לשוק יש תוחלת חיובית.

בחירה במדד Y בגלל שלדעתי היא מתומחרת כיום לא נכון, או שהעתיד שלה מבטיח - זה כבר לא מגיע מפאסיביות.
כמובן גם שם, כל עוד ואני בוחר לעשות זאת בצורה של מדד ולא בחירה אקטיבית, או כניסה באופן קבוע ללא נסיון תזמון זמני ירידות - זה צורה פאסיבית.
אבל זה לא הופך את עצם ההשקעה לפאסיבית.

המשקיע הפאסיבי התמים - רוצה את תשואת השוק.
אמת ויציב שברירת המחדל היא ש'שוק' זה כל העולם.
ועדיין, להגדיר את המדד של הכלכלה הגדולה ביותר, שמכיל ברובו חברות בין-לאומיות (שרק נסחרות בארה"ב) - כ'שוק' - זה לגיטימי.
כעת, אחרי שהגעתי למסקנא שזה ה'שוק' - עכשיו אני רוצה את התשואה שלו, הן הנוכחית והן העתידית.
מסיבות הנ"ל, כי ממוצע השוק מספיק לי, כי לשוק יש תוחלת חיובית וכו' וכו'.

אבל כשאני בוחר למשל במדד של הודו, זה לא בגלל שאני טוען שהיא מייצגת כיום את השוק.
להיפך, דווקא בגלל שאני טוען שהעתיד שלה הוא יותר ממה שהיא עכשיו.
ובכן, זה אקטיבי, לכה"פ במידה מסויימת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
כולם מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית. זה בכל מקום –
משה משתף בהתלהבות מהשאלה שהוא ניסח ל-ChatGPT,
חיים כבר דואג שמא זה יחליף את העבודה של אשתו,
ואברהמי, כמו תמיד, מתלהב שהצליח להגניב משם רעיון לחבורה בכולל.....


ואז עולה הרעיון הגדול:
אם זה כל כך חם – למה שלא נהיה חלק מהמשחק?


למה לא "לקנות את אפל הבאה"?
להיות חכמים, כמו שאומרים – "אם אי אפשר לנצח אותם, תצטרף אליהם".
ואז, כשתראה כותרות על AI בכל מקום, תוכל לחייך לעצמך ולדעת שאתה כבר בפנים.


כמובן, החבר שלנו לא קופץ ישר לבריכה. הוא זהיר, אוהב השקעות פאסיביות, ובוחר את הדרך השקטה:
רוכש תעודת סל שמתמחה במניות AI.
אבל האם זו באמת הדרך הנכונה?

לא בטוח!!

יש כמה נקודות לשקול לפני כל קנייה כזאת

איפה השחקנים האמיתיים?

בוא נשים את הדברים על השולחן: החברות שבאמת דוחפות את מהפכת ה-AI קדימה – כמו OpenAI, Anthropic ו-Mistral – הן לא נסחרות בבורסה.
כן כן , שומעים עליהן כל יום, הן בכותרות, הן מפתחות את המודלים הכי מתקדמים... אבל כמשקיע פרטי? אין לך דרך ישירה לקנות בהן חלק.
{אז כשאתה רוכש תעודת סל על "AI", אתה לא קונה את החדשנות עצמה – אלא חברות גדולות שיש להן אולי שיתוף פעולה או השקעה עקיפה באותן חלוצות. (כמו מייקרוסופט שקשורה ל OpenAI או גוגל לג'ימני)}

זה לא באמת רק AI

עוד משהו: כשאתה קונה מדד כזה, אתה חושב שאתה משקיע נטו ב-AI. אבל תשמע רוב המדדים האלה מלאים בענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון. חברות מעולות, אין ספק. אבל ה-AI זה רק פסיק קטן מהפעילות העצומה שלהן. אתה בעצם שם את הכסף שלך על מנועי חיפוש, ענני מחשוב, קמעונאות אונליין ופרסום דיגיטלי. זה לא רע להשקיע בהן, אבל בטח לא מה שדמיינת כשחיפשת השקעת AI טהורה.

ההייפ והמחיר המוגזם

בוא נודה על האמת, יש פה הרבה הייפ. אנשים מתלהבים מלשמוע את המילה-AI, וזה גורם למחירים להשתולל. זוכר את C3.ai? זינקה כמו טיל ואז צללה כשהתברר שהציפיות פשוט לא ריאליות. המדדים האלה מושפעים מ"הבהלה ל-AI" ולא רק מביצועים אמיתיים, וזה הופך אותם למאוד תנודתיים ומסוכנים. תזכור היום כל מה שמכיל קשר למילה AI נחטף

המדדים עלולים לאחר


וזה עוד לא הכל. המדדים עלולים לאחר.
וכשהם סוף סוף "מגלים" חברה חדשה ומוסיפים אותה למדד, המשקיעים החכמים כבר מזמן נמצאים בפנים ומרוויחים.
אתה בעצם מקבל גישה למה שכבר קרה, לא בטוח למה שעומד לקרות.
זה כמו לקבל הזמנה לחתונה אחרי שהיא כבר נגמרה.
וכשאתה על מדד שיתכן ויש בו מרכיב של "מוֹדָה" חשוב מאוד להיות הראשון

המגרש הסיני: שחקנים שאתה לא רואה

שוק ה-AI העולמי אינו מוגבל רק לשחקנים המוכרים והמפורסמים מהמערב. במקביל אליהם, חברות AI סיניות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך ואיכותיות במיוחד, המציעות גם הם פוטנציאל אדיר ולעיתים קרובות (גם) במחירים תחרותיים יותר, למרות חשיפה פחותה.

בעוד תשומת הלב של השוק העולמי מתמקדת בחברות AI מערביות מוכרות ובמניות הכלולות במדדים המערביים, בסין צומחות חברות AI ענקיות ופורצות דרך כמו DeepSeek ו-Zhipu AI. חברות אלו, למרות חשיפה פחותה במערב, מפתחות טכנולוגיות AI ומודלי שפה מתקדמים בקצב מסחרר, ומתחרות באופן ישיר עם המקבילות האמריקאיות. הן מציעות איכות ופוטנציאל אדירים שחשוב לתת עליהם את הדעת.– אלה לא עוד סטארט-אפים קטנים. מדובר בחברות שמפתחות מודלי שפה ענקיים וטכנולוגיות AI בחזית הקדמה, שמתחרות ראש בראש עם המקבילות האמריקאיות.

וואווי (Huawei).

ואם כבר מדברים על שחקנים שלא על המגרש שלנו, אי אפשר שלא להזכיר את וואווי (Huawei). פעם, וואווי הייתה שם נרדף לסמארטפונים מתקדמים ותשתית תקשורת בכל העולם. אבל אז, הוטלו עליה סנקציות אמריקאיות קשות. פתאום, חברה שהייתה מעצמת טכנולוגיה, נדחקה לשוליים מבחינת השווקים המערביים.

אבל שלא נטעה לחשוב שוואווי נעלמה. ממש לא. מאחורי הקלעים, וואווי השקיעה (ועדיין משקיעה) סכומי עתק בבינה מלאכותית, ובמיוחד בפיתוח שבבים מתקדמים משלה, שיכולים להחליף את אלה שהוטלו עליהם סנקציות. הם מפתחים מערכות שלמות, מודלי AI ואפילו טלפונים חדשניים לגמרי, והכל בתוך השוק הסיני. כשאתה משקיע במדד AI מערבי, אתה מפספס לגמרי את השחקן העוצמתי הזה, ואת כל החדשנות שהוא מייצר. זה כמו לפסוק בבית דין רק מלשמוע צד אחד


ומה קרה כשדיפסיק הופיע?

ההופעה הפתאומית של DeepSeek. תאר לעצמך שאתה יושב בשקט, סוחר לך במניות, ופתאום, משום מקום, צצה לה חברה כמו DeepSeek, שמציגה מודל AI עוצמתי שמתחיל לקבל תאוצה מטורפת בשוק הסיני ובקהילת המפתחים העולמית.

בזמן שחברות מערביות כמו OpenAI ו-Google מושכות את רוב תשומת הלב, DeepSeek, ביחד עם חברות סיניות אחרות, מתפתחת בשיא המרץ, צוברת משתמשים ומפתחים בסין ומחוצה לה. מודלים כמו שלהם, עם היכולת שלהם לפתח יישומים חדשים ולקחת נתחי שוק, הם אלה שיכולים להשפיע באופן דרמטי על הערכות שווי של חברות AI אחרות. אם פתאום חברה סינית, שעד עכשיו הייתה "בלתי נראית" למשקיע המערבי הממוצע, מתחילה להציג יכולות דומות ואף עדיפות למודלים מובילים, זה עלול לגרום לטלטלה בשוק. מניות של חברות מערביות שעד כה נהנו מדומיננטיות, עלולות למצוא את עצמן תחת לחץ, כשהמשקיעים מבינים שיש להן תחרות עזה ומשמעותית מכיוון לא צפוי. פתאום, היתרון התחרותי של חברות מסוימות עלול להיפגע, והשוק יצטרך לתמחר מחדש את הסיכונים וההזדמנויות.

אז מה עושים?

בקיצור, חברים, מדדי מניות AI אולי נשמעים כמו הדבר הבא, אבל הם יכולים להיות די שטחיים, איטיים ומגבילים. אם אתה באמת רוצה לשים את הכסף שלך בשוק ההון אולי שווה לחשוב על מדדים רחבים וזהו?


מה אתה חושב על זה? זה משנה לך את התמונה?



הכותב אינו יועץ / או מתחום ההשקעות

אלא כותב תחושות אישיות


בשורה התחתונה השקעה במדדי מניות AI עלולה להיות מטעה ומסוכנת:

  • חברות ה-AI המובילות (כמו OpenAI) הן פרטיות ולא נכללות במדדים.
  • המדדים מגוונים מדי, וכוללים ענקיות טכנולוגיה ש-AI הוא רק חלק קטן מפעילותן.
  • קיים הייפ ותמחור יתר שמובילים לתנודתיות.
  • המדדים עלולים להגיב באיחור לזינוקים במניות.
  • חברות AI סיניות מובילות אינן כלולות במדדים המערביים בגלל פוליטיקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה