רוצה להתייעץ בנושא טרמפיסטים

  • פותח הנושא cyp
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #61
ברשותכם אומר את דעתי, כמי שמשמש כנהג מונית (בחינם) של כל המשפחה וכ'פראייר' הקבוע.
בעיני, וכמובן כולם רשאים לחלוק, כל פעולה שאתה עושה בשביל השני היא חסד. גם אם קשה לך וגם לא. אין לי ספק שאם שכני לספסל בית הכנסת יאמר לי 'הבא לי סידור' כשאין לו סיבה לא לעשות זאת בעצמו ואכן אביא לו - קיימתי מצוות חסד. חוסר הטקט של הזולת אינו מענייני כלל וכלל. בכל ספרי המוסר וההלכה המדברים מענין מצוות חסד לא קיימות ההגבלות הבאות: לא תעשה חסד אם קשה לך. לא תעשה חסד עם מי שיכול להסתדר בלעדיך.
גם אם יש תחבורה ציבורית, זה עדיין חסד אם אקח אותם ברכבי.
מה הכלל שלי מתי לעשות ומתי לא?
אצלי הוא כזה. כל חסד שאתה עושה אותו ברצון הוא חסד אמיתי גם אם קשה לך. כשאני קם לילד בפעם המאה בלילה, זה קשה מאוד. אני עייף ומגשש את דרכי לעריסתו בעיניים עצומות, אבל זה עדיין חסד עצום (גם איתו וגם עם אשתי, שיכולה לקום בדיוק כמוני). כשאני נוסע מירושלים לבני ברק ומאריך את הדרך לתוך מודיעין עילית כדי לא להשאיר טרמפיסט בצומת שילת בשעת לילה מאוחרת, זה קשה אבל עדיין נחשב חסד. ואני עושה את זה ברצון.
אבל אם מבקשים ממני לעשות חסד, ואני יודע שהיענות לבקשה תגרום לי למירמור ותסכול, והמבקש הבא יתקל בסירוב תקיף למרות שבעיקרון אין לי בעיה, כאן אמנע מלעשות את החסד.
ומי שמבקש לנסוע איתי ועם רעייתי אני מסרב, לא כי זה קשה, אלא כי זה בלתי אפשרי. כי החסד שהקב"ה רוצה ממני עכשיו זה שעת האיכות בינינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
ברשותכם אומר את דעתי, כמי שמשמש כנהג מונית (בחינם) של כל המשפחה וכ'פראייר' הקבוע.
בעיני, וכמובן כולם רשאים לחלוק, כל פעולה שאתה עושה בשביל השני היא חסד. גם אם קשה לך וגם לא. אין לי ספק שאם שכני לספסל בית הכנסת יאמר לי 'הבא לי סידור' כשאין לו סיבה לא לעשות זאת בעצמו ואכן אביא לו - קיימתי מצוות חסד. חוסר הטקט של הזולת אינו מענייני כלל וכלל. בכל ספרי המוסר וההלכה המדברים מענין מצוות חסד לא קיימות ההגבלות הבאות: לא תעשה חסד אם קשה לך. לא תעשה חסד עם מי שיכול להסתדר בלעדיך.
גם אם יש תחבורה ציבורית, זה עדיין חסד אם אקח אותם ברכבי.
מה הכלל שלי מתי לעשות ומתי לא?
אצלי הוא כזה. כל חסד שאתה עושה אותו ברצון הוא חסד אמיתי גם אם קשה לך. כשאני קם לילד בפעם המאה בלילה, זה קשה מאוד. אני עייף ומגשש את דרכי לעריסתו בעיניים עצומות, אבל זה עדיין חסד עצום (גם איתו וגם עם אשתי, שיכולה לקום בדיוק כמוני). כשאני נוסע מירושלים לבני ברק ומאריך את הדרך לתוך מודיעין עילית כדי לא להשאיר טרמפיסט בצומת שילת בשעת לילה מאוחרת, זה קשה אבל עדיין נחשב חסד. ואני עושה את זה ברצון.
אבל אם מבקשים ממני לעשות חסד, ואני יודע שהיענות לבקשה תגרום לי למירמור ותסכול, והמבקש הבא יתקל בסירוב תקיף למרות שבעיקרון אין לי בעיה, כאן אמנע מלעשות את החסד.
ומי שמבקש לנסוע איתי ועם רעייתי אני מסרב, לא כי זה קשה, אלא כי זה בלתי אפשרי. כי החסד שהקב"ה רוצה ממני עכשיו זה שעת האיכות בינינו.
פשוט סיכום מושלם של כל האשכול הזה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אבל אם מבקשים ממני לעשות חסד, ואני יודע שהיענות לבקשה תגרום לי למירמור ותסכול, והמבקש הבא יתקל בסירוב תקיף למרות שבעיקרון אין לי בעיה, כאן אמנע מלעשות את החסד.
א. מעריך מאוד.
ב. מה הכללים של שגורם לתסכול? אצלי החוסר טאקט של השני והרגשה שהוא מנצל אותי, גורמות לי תיסכול?
 
  • תודה
Reactions: cyp
  • הוסף לסימניות
  • #64
יש אמרה בשם האדמו"ר ר' אהרון מבעלז מי שיש לו רכב אז סתם בעל עגלה
אבל מי שיש לו רכב שעושה חסד עם הרכב זה כמו מעשה מרכבה
(אגב ידוע שאחד מגדולי הדור אמר שמי שעושה חסד עם הרכב זה סגולה נגד תאונות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
ברשותכם אומר את דעתי, כמי שמשמש כנהג מונית (בחינם) של כל המשפחה וכ'פראייר' הקבוע.
בעיני, וכמובן כולם רשאים לחלוק, כל פעולה שאתה עושה בשביל השני היא חסד. גם אם קשה לך וגם לא. אין לי ספק שאם שכני לספסל בית הכנסת יאמר לי 'הבא לי סידור' כשאין לו סיבה לא לעשות זאת בעצמו ואכן אביא לו - קיימתי מצוות חסד. חוסר הטקט של הזולת אינו מענייני כלל וכלל. בכל ספרי המוסר וההלכה המדברים מענין מצוות חסד לא קיימות ההגבלות הבאות: לא תעשה חסד אם קשה לך. לא תעשה חסד עם מי שיכול להסתדר בלעדיך.
גם אם יש תחבורה ציבורית, זה עדיין חסד אם אקח אותם ברכבי.
מה הכלל שלי מתי לעשות ומתי לא?
אצלי הוא כזה. כל חסד שאתה עושה אותו ברצון הוא חסד אמיתי גם אם קשה לך. כשאני קם לילד בפעם המאה בלילה, זה קשה מאוד. אני עייף ומגשש את דרכי לעריסתו בעיניים עצומות, אבל זה עדיין חסד עצום (גם איתו וגם עם אשתי, שיכולה לקום בדיוק כמוני). כשאני נוסע מירושלים לבני ברק ומאריך את הדרך לתוך מודיעין עילית כדי לא להשאיר טרמפיסט בצומת שילת בשעת לילה מאוחרת, זה קשה אבל עדיין נחשב חסד. ואני עושה את זה ברצון.
אבל אם מבקשים ממני לעשות חסד, ואני יודע שהיענות לבקשה תגרום לי למירמור ותסכול, והמבקש הבא יתקל בסירוב תקיף למרות שבעיקרון אין לי בעיה, כאן אמנע מלעשות את החסד.
ומי שמבקש לנסוע איתי ועם רעייתי אני מסרב, לא כי זה קשה, אלא כי זה בלתי אפשרי. כי החסד שהקב"ה רוצה ממני עכשיו זה שעת האיכות בינינו.

הכל נכון, אבל פעמים רבות השיקול של "כמה האדם שמקבל את החסד זקוק לכך" הוא זה שקובע האם זה נסבל או לא, הרי זוג עם תינוק בן חודשיים שנתקעו בשלג תיקח בלי כיסא בטיחות ובכל מצב - לא משנה על איזה שעות איכות אתם מוותרים, אבל כיון שזה חד פעמי אתם מסוגלים לכך וזה לא אומר שאתם יכולים לעצור לכל אחד בכל זמן.
ואם זה מקרה רגיל, או מקרה מצוי שחוזר על עצמו יום יום אי אפשר לתת כל יום מה שנותנים פעם בשנה.
ולכן מאוד משנה האם האדם זקוק לכך, כמו בצדקה שלא תתן לראשון שמבקש אלא תתן למי שבאמת צריך כי אין לך מספיק לתת לכולם [ואם יש לך אתה עשיר, רוב העולם לא].
מקווה שהובנתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
לגבי הסעת תינוק ללא כיסא בטיחות, מלב הכנס וה'נקודות', זה מאוד מאוד לא בטיחותי! ח"ו במקרה של תאונה, או אפילו עצירה פתאומית..

ונקודה למחשבה לעוצרי ה'טרמפים', זה מעשה לא מכובד בפני עצמו. אדם שעומד בצומת ראשית, או בתחנת אוטובוס, בעיר מרכזית ומרים יד, תמיד נותן לי רושם של אדם לא מכובד, שמוכן להשפיל את עצמו כדי לחסוך כמה שקלים. (אני לא מדברת על אזורים ללא תחבורה מסודרת) וזו תופעה שנהייתה נפוצה יותר בשנים האחרונה, עד כדי שאפילו לא מורידים את היד כאשר עוברת נהגת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לא קראתי את כל האשכול
אך זה כתוב במפורש:
עניי עירך קודמים.... וכל שכן ביתך.
לא חושבת שיש מה להוסיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
לגבי הסעת תינוק ללא כיסא בטיחות, מלבד הקנס וה'נקודות', זה מאוד מאוד לא בטיחותי! ח"ו במקרה של תאונה, או אפילו עצירה פתאומית..

אם במונית ובאוטובוס זה בטיחותי, אז א"א לומר שזה נחשב סכנה מבחינה הלכתית, ואדרבה עדיף שאתה תקח אותם ולא נהג מונית עצבני שמשתולל על הכביש [סטיסטית הם מעורבים יותר בתאונות].
ברור שברכב שלך, או באופן קבוע, אסור להתעצל.
 
  • תודה
Reactions: cyp
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא יודעת למה נזכרתי בסיפור ההזוי - אבל החלטתי לשתף..
טרמפ שכזה - או - מי עושה החסד?!

אחי (הנשוי) הפסיד את האוטובוס והחליט לעצור טרמפ.
עצר לידו רכב די מפואר, ובעל הרכב שאל אותו : "יש לך רישיון?" וכשאחי ענה בחיוב, הוא שאל: "הוא עליך? - אם כן, בוא".
ובלי להתבלבל הוא יצא מהרכב, ומסר לאחי את ההגה... בינתיים הוא עצמו אכל את ארוחת הבוקר שלו, וערך כל מיני סידורים טלפוניים, והתעסק עם הניירת שלו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לא יודעת למה נזכרתי בסיפור ההזוי - אבל החלטתי לשתף..
טרמפ שכזה - או - מי עושה החסד?!

אחי (הנשוי) הפסיד את האוטובוס והחליט לעצור טרמפ.
עצר לידו רכב די מפואר, ובעל הרכב שאל אותו : "יש לך רישיון?" וכשאחי ענה בחיוב, הוא שאל: "הוא עליך? - אם כן, בוא".
ובלי להתבלבל הוא יצא מהרכב, ומסר לאחי את ההגה... בינתיים הוא עצמו אכל את ארוחת הבוקר שלו, וערך כל מיני סידורים טלפוניים, והתעסק עם הניירת שלו....

זה נהנה וזה אינו חסר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
ב. מה הכללים של שגורם לתסכול? אצלי החוסר טאקט של השני והרגשה שהוא מנצל אותי, גורמות לי תיסכול?
זה כמובן אינדיבידואלי לכל אחד. אדם יכול לסגל לעצמו אופי/השקפת עולם שאומרת שכל מה שעושים לי/מבקשים ממני מהווה הזדמנות לתרגל את שרירי הנתינה והויתור. בהמשך מגיעים למצב ששכן מבקש לבנות ואתה חותם לו בהינף עט.
אני חייב לומר שלסיפורים שקראתי ושמעתי על מרן הגראי"ל זיע"א עוד בחיי חיותו היו השפעה מכרעת על אופן החשיבה אצלנו בנושאים האלו.
אין לי ספק מה הוא היה אומר על השאלה שהוצגה בפתח האשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
תודה לעונים מעניין לקרוא את התגובות, מחכים ומלמד רק רוצה להדגיש כמה דברים שהבנתי,
היה לי קשה עם זה שכביכול נשים בשעה רגועה בבוקר כשהן הולכות לביתן מחפשות להצטרף לרכבים במקום לצעוד עם כולן לתחנת האוטובוס שמביא אותן עד לביתן ועוד מסוגלות לשאול האם אפשר לעשות סיבוב בשבילן, ובמיוחד התפוצצתי מזאת שדרשה שוב ושוב להצטרף גם כשראתה שאנו מסרבים, (וסרבנו ממש ולא בחוסר נעימות)
אבל לאור האשכול והסקת המסקנות הבנתי שבכל פעם כשמזדמן לידי מעשה חסד אני צריכה לראות האם זה על חשבוני / משפחתי /בעלי וכו? או שאני יכולה לעשות זאת גם אם זה במחיר של מאמץ וויתור, ולמרות שמפוצץ לראות נצלנים למיניהם אני לא אמורה לעשות את החשבון שלהם ואם זה מסתדר אז לעשות בשמחה ובנתינה בלי לחשה את חסכונם/ נצלנותם/ חוסר רגישותם!
דבר נוסף שהוסיף לסיום-
הרב משה בויאר אומר בסדרה מודעות יהודית בנושא הערך עצמי שאדם שמבקשים ממנו משהו והוא מרגיש שזה יבוא לו על חשבונו וזה יזיק לו כביכול אז צריך לסרב,, ואדם שאינו מסוגל להגיד לא אין לו ערך עצמי!!!!, כי כביכול הוא לא מעריך מספיק את עצמו את המנוחה שלו/ את משפחתו ושהוא עושה את החסד שיגרום לו לנזק בתחומים אחרים בחיים, ונתן דוגמא על אישה אחרי לידה שביקשה גיסתה שתשמור על ילדה עקב נסיעתה והאשה למרות שלא יכלה אמרה כן כי לא היה לה נעים והמשך כמובן שהתמוטטה מחוסר כוחות, ונפלה לדיכאון, אבל הוא מדגיש שאם אפשר לעזור ויכולים אפילו במחיר של הקרבה ומאמץ הוא צריך לעזור,
בהצלחה לכולם ושנהיה תמיד מן הנותנים והמסייעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ילדה בת 3 שגבר גיבור עם עשרה גמלים מבקש ממנה לשתות, זה ניצול או חסד?

יכול להיות שמצידו זה ניצול, ויכול להיות שאם היא לא הייתה מגישה לו מעט מים זה היה לגמרי בסדר, אבל היא הגישה לו ולגמליו.

נכון, זו רבקה אמנו, אבל יש כאן אמירה.

וע"ע כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=701

ובכל מקרה נראה שהכל לא כשזה על חשבונו, וכ"ש על חשבון אשתו ובני משפחתו, גם אם יש בכך חסד, לא תמיד חייבים לתת את החסד הזה, יש בזה דיני קדימות, האם אדם שיוותר על הקדימות למשל יתן לעניי עירו לפני קרוביו, לא יקיים מצוות חסד? ודאי שיקיים, אבל יפסיד את המעלה, וכל פעם צריך לחשבן האם יש כאן ענין שהחסד יפריע לו, ולעשות לפי העניין, אם יש כמה דקות ביום לדבר עם הבעל/האשה, מלבד חסד, זה קיום מצוות נישואין, וכל המסתעף. וכו' וכו'.

אמר לי פעם אדם גדול אחד, בשאלה אם לוותר למישהו, על דבר שלו היה מגיע לו, "אם לא תתחרט על הוויתור אחר כך, זה ויתור, אבל אם כל פעם שתיזכר בוויתור ההוא, ייצבט לבך זה לא ויתור.

ובכל מקרה, רק בקשה אחת מכל המחכימים לעיל

בלי נערווים!!!

החלטתם לעצור, תהנו, החלטתם לא לעצור, תהנו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #74
(אגב ידוע שאחד מגדולי הדור אמר שמי שעושה חסד עם הרכב זה סגולה נגד תאונות)
שמועה בשם הסטייפלר זצ"ל, שאמר שכדי להשמר מתאונות צריך 2 דברים. השני הוא שמירה על חוקי התנועה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
צריך לחדד מס' נקודות
כאשר מישהו מבקש ממך משהו
צריך לנתח את זה (בהתחלה זה קשה, ובהמשך זה נהיה הרגל ובניות עונים)
1. מה זה דורש ממני = עלות
2. מה זה חוסך עבורו = חסכון
3. כמה זה שווה החסכון שלו מול העלות שלי,
ולפי זה לשקלל האם לעשות חסד או לא

במידה וה'עלות' = מול החסכון זה חסד
במידה והעלות הרבה מעבר לחסכון זה ניצול

ובמידה ואחרים יפסידו בגלל זה היות וזה יוציא את הטעם לדעת להגיד לא
(מלבד השאלה של חב לאחריני)


(בעבר שאלתי רב בעניין וזה היה התשובה שלו, שאלתי לגבי לעשות תחזוקה בבתים של מעוטי יכולת, ומה קורה ביום שאין לי כח ומתקשרים אלי ואומרים לי דחוףףףףףףף, ואני לא בא לי ללכת, מצד אחד מסכן ההוא תקוע ואין לו כסף לקרוא לבעל מלאכה, וזה לא הפרנסה שלי, אז מה אכפת לי לבוא לעשות חסד, אבל מצד שני לא בא לי עכשיו ללכת (ולא משנה מה הסיבה), תשובת הרב, אל תלך, תאמר לו אני עסוק, אני יתפנה ב... ואם זה יהיה רלוונטי תתקשר אלי/אני יתקשר אליך, ברור שאם תלך בלי חשק זה חסד הרבה יותר גדול, אבל להגד שע"ז נאמר לעשות חסד ממש לא, בפרט שאחרים יפסידו בגלל זה, כי במידה ותפסיק בגלל זה ללכת זה 'חב לאחריני', תעשה את השיקול הזה ותחליט מתי אתה כן הולך ומתי לא!!!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לא יודעת למה נזכרתי בסיפור ההזוי - אבל החלטתי לשתף..
טרמפ שכזה - או - מי עושה החסד?!

אחי (הנשוי) הפסיד את האוטובוס והחליט לעצור טרמפ.
עצר לידו רכב די מפואר, ובעל הרכב שאל אותו : "יש לך רישיון?" וכשאחי ענה בחיוב, הוא שאל: "הוא עליך? - אם כן, בוא".
ובלי להתבלבל הוא יצא מהרכב, ומסר לאחי את ההגה... בינתיים הוא עצמו אכל את ארוחת הבוקר שלו, וערך כל מיני סידורים טלפוניים, והתעסק עם הניירת שלו....

לי היה מקרה דומה
חבר עצר לי טרמפ. לאחר כמה דקות מישהו התקשר אליו, וכנראה זאת היתה שיחה חשובה שהוא לא רצה שאשמע, אז הוא נתן לי לנהוג וביטל את הדיבורית באוטו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לאחר עצירות לטרמפיסטים הזויים וחסרי טקט לצערי ירד לי החשק לעצור לטרמפים
אני עשיתי לעצמי כלל אם אני נוסע למקום שיש לשם תחבורה ציבורית נוחה עם כל הצער שבדבר אני לא עוצר ואם אני יודע שזה יחסוך זמו אני משתדל לעצור
אני לדוגמה עובד במקום שהתחבורה הציבורית כמעט לא רלוונטית ואני רואה לפעמים אברכים מאנ"ש שאפילו לא טורחים להסתכל אולי הם יכולים לעזור למישהו....
וחוץ מזה שאני רוצה כבר להגיע הביתה זה כואב שבמשך חצי שעה ויותר איש לא מסתכל עליך.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
לגבי הסעת תינוק ללא כיסא בטיחות, מלבד הקנס וה'נקודות', זה מאוד מאוד לא בטיחותי! ח"ו במקרה של תאונה, או אפילו עצירה פתאומית..

ונקודה למחשבה לעוצרי ה'טרמפים', זה מעשה לא מכובד בפני עצמו. אדם שעומד בצומת ראשית, או בתחנת אוטובוס, בעיר מרכזית ומרים יד, תמיד נותן לי רושם של אדם לא מכובד, שמוכן להשפיל את עצמו כדי לחסוך כמה שקלים. (אני לא מדברת על אזורים ללא תחבורה מסודרת) וזו תופעה שנהייתה נפוצה יותר בשנים האחרונה, עד כדי שאפילו לא מורידים את היד כאשר עוברת נהגת.
איזה בושה של טעות כתיב, קנס כמובן
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
"חייך קודמים" נאמר גם על זה. כל חסד שבא על חשבון הילדים, הבעל, הרוגע של האישה לטפל בילדים אינו חסד.
הכי קשה זה לעשות חסד עם הקרובים ביותר: הילד שצמא לעוד מעט תשומת לב, עוגה או תבשיל לבני הבית, הבעל.. ושם החסד האמיתי, רחוק מכל הילה או תהילה, ואף לא אחד יקרא לך 'בעל חסד' ואת הפירות של החסדים האלה תקבל יותר מאוחר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הבאתי את הפאה שלי לפאנית (שהיא גם חברה שלי) לעבודת צבע,
פאנית שנחשבת למומחית בתחום,
הסברתי לה בפירוט והרחבה איזה צבע אני רוצה שיהיה בפאה,
כולל תמונות והדגמות שעמלתי לאסוף ושלחתי לה במצגת (!) כדי שלא יהיו פאשלות,
אבל--- היא לא הצליחה להגיע לגוון שרציתי ולכן ביקשתי ממנה שתנסה שוב,
ומכיוון שזה כבר היה אחרי תקופה ארוכה שילמתי על הצבע מחדש...
אבל גם אז שוב הצביעה לא נעשתה כמו שרציתי, ושוב הסברתי לה מחדש,
שלחתי לה תמונות חדשות להדגמה ו-- כמובן- לא יצא טוב.
מכיוון שזאת חברה שלי לא היה לי נעים להפסיק את הלופ הזה וללכת למישהי אחרת,
ובמיוחד שגם הוצאתי על זה מלאאא כסף, וחלק מהתיקונים היו עדיין במסגרת האחריות...
אחרי כמה פעמים של נסיונות כושלים היא הבטיחה שעכשיו זהו היא באמת קלטה מה אני רוצה והיא תקנה לי צבע מיוחד ותעשה איתו, כשבאתי לקחת את הפאה היא הייתה עצבנית עלי מאד,
היא אמרה לי שזהו יותר היא לא מוכנה להתעסק עם הפאה שלי,
היא פלטה משהו שלא הלך לה והיא הייתה צריכה לעבוד על זה שוב וזה לקח לה מלא זמן...
לא ממש הבנתי מה קרה ועל מה העצבים אם זה העבודה שלה, אבל שתקתי והבנתי שהיא לחוצה בגלל העומס שיש לה,
רק כשחזרתי הביתה הבנתי שקרה לפאה שלי משהו , היא פשוט נשרפה:(((((((
סוף כל שיערה קיבל צבע לבן שקוף מוזר וכל השליש האחרון של הפאה מזדקר החוצה כמו פאת קש, והסירוק לא מצליח להחזיק מעמד מרוב שהשיער "מת"
זאת פאה יקרה מאד, שיער טבעי, שעד עכשיו למרות הצביעות הייתה נראית מהמם! עד הפעם האחרונה שקרה משהו אבל לא הבנתי בדיוק מה.
היא אמרה לי מראש שהצביעות לא מייטיבות עם הפאה, אבל הפאה עכשיו פשוט גמורה!
יש לי רק פאה אחת, ואני אוכלת את הלב בכל פעם מחדש כשאני לובשת אותה.
עד עכשיו הדחקתי אבל זהו, נשבר לי.

שאלותי---
1. יש אחריות על שריפת פאה אצל פאנית? אם כן איך זה עובד?
2. מי קובע מה נחשבה לנזק?
3. זה קרה למישהי שתוכל להעשיר אותי מנסיונה?
4. האם זה שהיא אמרה לי שהצביעה לא מייטיבה עם הפאה זורק עלי את האחריות?
5. במקרה והיא צריכה לשלם עליה, איך מחשבים את הערך של הפאה?

אגב, עדיין לא דיברתי איתה על זה, ניסיתי לסרק אותה שוב וקיוויתי שאולי זה רק הסירוק האחרון שהיה גרוע, אבל כמובן שהתבדיתי, הפאה סיימה את תפקידה בעולם. אני רוצה לבוא אליה כשאני מוכנה, בעיקר שמדובר בחברה. כל מידע יעזור לי.

תודה עצומה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה