שאלה של זכויות

[אריה123]

לא הבנתי בדיוק מה היה המקרה, השאלה היא אם היית שכירה או עצמאית - יש לזה מבחן ברור אצל דיינים.
כעצמאית, הזכויות שלך מלאות, ולקונה יש זכות רק להשתמש עם התמונה לצורך מה שהוא קנה.
כשכירה, הזכויות שייכות לבעל הבית.
(שתי שאלות שזכור לי מהמבחן זה: אם היית יכול לתת את העבודה למישהו אחר, אם התשלום הוא לפי שעות, יש עוד כמה שאלות כדי לבדוק את זה לעומק).
הטוב ביותר זה פשוט לשאול דיין.

 

[שיפי]

אני חושבת שזה נקרא עצמאית, קיבלתי אומנם תלוש אבל היה כתוב שם שזו עבודה קבלנית, וברור שלא היו לי שום זכויות של שכירה.
בינתיים שאלתי רב, הוא אמר שזה שייך להם אלא אם כן נהוג אחרת בעניין הזה, לכן אני מתכוננת לקחת את הציטוט הנ"ל ולשאול עורך דין.

 

[רמה פלוס]

אני חושבת שזה נקרא עצמאית, קיבלתי אומנם תלוש אבל היה כתוב שם שזו עבודה קבלנית, וברור שלא היו לי שום זכויות של שכירה.

התלוש הוא נתון מאוד חשוב, לכאורה,
כי אני לא מכיר עצמאי שעובד עם תלוש משכורת,
לעצמאי לא משלמים משכורת, אלא משלמים עבור עבודה, והוא הוא זה שצריך לספק קבלה/חשבונית..

אני לא אומר מידיעה, אלא רק כצד נתון לדיון..

 

[אפרתה]

לא מדויק רמה פלוס.
אני בתור מעסיקה נותנת לשתי אופציות לאלו שאני מקבלת מהם שרות עבור מוסד- או לתת קבלות על התשלום או למלאות טופס 101 ולקבל תלוש. האופציה הזו לא הופכת את נותן השירות לעובד המוסד, לא כך כוונתו וגם לא כוונתי, זו צורת תשלום מקובלת במוסדות וכדומה. לכן צריכים פה תנאים נוספים לדעתי כדי לקבוע.

 

[אריה123]

מומלץ מאד לשאול דיין מומחה בנושאים כאלו.
זה עדיף מעורך דין (אלא אם כן, את מתכוונת לפנות בעתיד לבית משפט)

 

[Danbarlev]

אמנם בחוק הזכויות באמת ליוצר (אלא אם כן סוכם אחרת )
אבל על פי הלכה סביר להניח שזה של הקונה ..ובמיוחד בעבודות כמו שלנו שזה עבודות דיגיטליות ..מה בעצם מכרת ללוקח ? רק את הזכות שימוש ..אין פה משוה אחר כי הכל דיגיטלי , ממילא קצת סותר לאמר
שאפשר למכור גם לאחר ..אלא אם כן נקבע עם הלקוח הראשון בדיוק מה יעשה עם העבודות

וסתם לענ"ד עדיף להוריד ראש ..למדת לפעם הבאה גם אם את צודקת ..לא שווה להכנס למריבות
סתם עושה הרגשה רעה וכמה כבר תרוויחי מזה ?
הניחי ובע"ה יבואו עבודות טובות משתלמות ומפרסמות פי כמה !

 

[שיפי]

דן, הדברים שלך הם בהחלט דברים של טעם, אני לא מזמינה אותם לדין תורה ובטח לא לבית משפט, רק סתם עניין אותי באופן עקרוני.

 

[Shia]

לגבי עניין התלוש, אין לו משמעות לשאלה האם היית שכירה או עצמאית, אלא טיב היחסים עם המזמין.
יחסי עובד מעביד הם דבר רב-מימדי שהמבחן העיקרי שלו הוא עד כמה העובד הוא חלק מהעסק והאם הוא פעיל גם באופן עצמאי.

בכל אופן, לגוף הדיון בשאלת זכויות יוצרים, פני הדברים מבחינת החוק הם כפי שהבאתי. גם אם נדמה למישהו שמדובר בחידוש, או שבית דין יפסוק אחרת, למעשה אין בכך חידוש, וככל הנראה בית-דין יפסוק בהתאם לרוח החוק.

חוק זכויות יוצרים זמין לעיון כל אדם בכתובת: http://www.jnul.huji.ac.il/heb/docs/IL-copyright-2007.pdf

על מנת להבין את הוראות החוק הלכה למעשה, יש לשים לב להוראות הבאות:

35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
-כאן נקבע קודם כל שהבעלים הראשון ב"יצירה מוזמנת" הוא היוצר (ולא המזמין).

37. (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.
(ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.
-כאן מורה החוק על הצורך במסמך כתוב על מנת להוכיח העברה מלאה או חלקית של הזכויות ביצירה.

ובמילים אחרות: בהיעדר הסכם כתוב המוכיח העברת זכויות לידי המזמין, מבחינה חוקית, היוצר הוא בעל הזכויות היחיד ביצירה.
זו לשון החוק המפורשת. והמשמעויות הישירות הפשוטות שלו. אין פה מקום לפרשנות אחרת.
אני לא מכיר אף בית-דין שיבוא ויפסוק פסיקה העומדת בסתירה גמורה לחוק, אלא אם ישנן ראיות מבוססות שהיתה גמירות דעת ברורה ומוחלטת למכור זכויות בלעדיות ומלאות למזמין. (לא סביר במקרה דנן)

הנה המאמר שממנו הבאתי את הציטוט בהודעה הקודמת:
http://www.tglaw.co.il/article.php?id=20


לאור הפליאה שהובעה כאן על ידי כמה מהחברים, לנוכח הדברים שהבאתי, רציתי לתאר לכם אולי שתי סיטואציות שיעזרו לכם אולי לראות את החוק באור אחר.

סיטואציה א':
לקוח מזמין איור קטן עבור פרסומת בעיתון, כעבור זמן מה, המאייר מופתע לגלות את האיור מתנוסס על גבי כריכה של ספר חדש, על גבי פוסטר לסוכות ועל גבי יומנים לילדות בית ספר.
המזמין טוען שמכיוון שהוא הזמין את היצירה, זכותו לעשות בה שימוש בלתי מוגבל, לרבות מכירתה לצד שלישי.
המאייר טוען שהוא לא מכר זכויות נרחבות כל כך, אלא זכות שימוש מוגבלת למטרה המקורית.
החוק אומר, צריך מסמך כתוב שמתאר את הזכויות הניתנות למזמין. בהיעדרו, הזכויות הן של היוצר.
הגיוני, הוגן.

סיטואציה ב':
לקוח בעל תקציב קטן מבקש להזמין כמה איורים פשוטים, המאייר מספק לו כמה איורים מתוך מאגר לעת מצוא.
כעבור זמן מה, מוכר המאייר את אחד האיורים גם ללקוח אחר.
כעת, לקוח א. תובע את לקוח ב. ולקוח ב. תובע את א. ושניהם יחד תובעים את המאייר
כל לקוח טוען: "אני הזמנתי, זה רק שלי".
לעומתם, היוצר טוען "מכרתי לכם זכות שימוש בפריטים מתוך מאגר, כיוצר, זכותי למכור את הזכויות לכמה לקוחות".
החוק אומר, צריך מסמך כתוב שמתאר את הזכויות הניתנות למזמין. בהיעדרו, הזכויות הן של היוצר.
הגיוני, הוגן.

זה גם המצב ברוב המדינות בעולם, כך שכדאי להפנים את ההיגיון החוקי שמאחורי זה, כי דיני ממונות זה לא משהו שהולך לפי הרגש, צריך מסגרת ברורה של שחור ולבן.

 

[אפרתה]

מענין, בפורום עיצוב גרפי זה חוזר שוב ושוב, שהזכויות שייכול ליוצר כל עוד לא נחתם אחרת. פה החבר'ה יותר נדיבים כנראה

 

[judi2525]

מבלי להיכנס לתוכן הדיון של זכויות יוצרים שהוא בעיקרו דיון משפטי וכל מקרה צריך לדון לגופו של עניין ללא הכללות.
רציתי לעורר על ה'פטנט' שמקובל במגזר ושהוזכר בדיון של תלוש משכורת לפרילנסר.
יש לדעת שמנפיק התלוש לוקח על עצמו סיכון ענק ויוצר בינו לבין העובד יחסי עובד מעביד שעלול להיות להם השלכות חמורות!!
במקום עבודתי הקודם היה מקובל להעסיק עובדות פרילנס ולהנפיק להם תלושי משכורת בתמורה לשרותים שלהם.
עד ש....אחת העובדות נפגעה בתאונה קשה ולטענתה זה היה בדרך להעביר חומר למשרד (דבר שהיה שקר מוחלט)
התגלגלו הדברים לידי כך שהביטוח הלאומי הכיר בעובדת כנפגעת תאונת עבודה, שילם לה פיצויים וקיצבה חודשית בגין נכות שנקבעה לה ותבע את שלושת בעלי המשרד בכל ההוצאות, לא עזרו טובי עורכי הדין שגויסו לצורך העניין והמשרד פשוט התפרק לרסיסים.
בנוסף נתבעו הבוסים ע"י הנפגעת בדין אזרחי לשלם לה על 2 מקומות עבודה נוספים שהיא עבדה בהם ועקב התאונה לא יכלה להמשיך לעבוד שם.

 

[Shia]

מבלי להיכנס לתוכן הדיון של זכויות יוצרים שהוא בעיקרו דיון משפטי וכל מקרה צריך לדון לגופו של עניין ללא הכללות.
רציתי לעורר על ה'פטנט' שמקובל במגזר ושהוזכר בדיון של תלוש משכורת לפרילנסר.
יש לדעת שמנפיק התלוש לוקח על עצמו סיכון ענק ויוצר בינו לבין העובד יחסי עובד מעביד שעלול להיות להם השלכות חמורות!!
במקום עבודתי הקודם היה מקובל להעסיק עובדות פרילנס ולהנפיק להם תלושי משכורת בתמורה לשרותים שלהם.
עד ש....אחת העובדות נפגעה בתאונה קשה ולטענתה זה היה בדרך להעביר חומר למשרד (דבר שהיה שקר מוחלט)
התגלגלו הדברים לידי כך שהביטוח הלאומי הכיר בעובדת כנפגעת תאונת עבודה, שילם לה פיצויים וקיצבה חודשית בגין נכות שנקבעה לה ותבע את שלושת בעלי המשרד בכל ההוצאות, לא עזרו טובי עורכי הדין שגויסו לצורך העניין והמשרד פשוט התפרק לרסיסים.
בנוסף נתבעו הבוסים ע"י הנפגעת בדין אזרחי לשלם לה על 2 מקומות עבודה נוספים שהיא עבדה בהם ועקב התאונה לא יכלה להמשיך לעבוד שם.

זה לא קשור אם יש תלוש או אין תלוש.
אם היא היתה עובדת מן המניין באותו מקום ועבדה שם באופן קבוע והיו בינה לבין המעסיק יחסי מרות, הרי שעל המעסיק חלות חובות של מעסיק, לרבות תשלומי ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורין.

הלקח שצריך להפיק מסיפור כזה הוא שהעסקת עובדים היא לא משחק ילדים.
מעסיקים רבים נוטים להקל ראש ולזלזל באחריות שלהם כלפי העובדים, לפעמים עד מצב של ניצול ממש.

יש להיזהר מגישה שאננה זו, כי כאמור, ככל שמתקיימים יחסי עובד-מעביד, המעסיק נושא בכל האחריות הכרוכה בזה. ולצורך העניין לא ממש משנה אם הוא הפיק תלוש או שלא.

 

[שרי קלוגר]

השאלה שלי היא כזו:
הרי הלקוח הראשון שהזמין את העבודה- הוא נתן את הרעיון, והעבודה שביצעתי היא על פי ההוראות שלו. זה לא נותן לו זכויות מסוימות?
ז"א אם לדוגמא גננת הזמינה ציור לפינה בגן- היא אמרה מה היא רוצה שיהיה בציור, מיקום האלמנטים, גוונים וכו', יש לי את כל הזכויות אח"כ למכור את הציור הנ"ל גם לגננות אחרות? האם הציור הנ"ל הופך להיות חלק מהמאגר שלי הפרטי?
או שצריך מראש להגדיר 2 סוגי הזמנות: לפי הזמנה אישית או כבחירה מתוך מאגר.

 

[contrast]

אני הבנתי שג'ודי ספרה משהו אחר,
היא ספרה שהעובדת היתה פרילנסית,
שקבלה תלוש (למען הנוחות שלה/ של המעסיק / או בשל טוב ליבו של המעסיק וכו')
והמעסיק (שלמעשה היה לקוח של אותה עובדת ולא מעסיק) לא ידע את ההשלכות, ונדפק בגדול,
לא נשמע שהוא זלזל בתנאים שלה או משהו

 

[judi2525]

זה לא קשור אם יש תלוש או אין תלוש.
אם היא היתה עובדת מן המניין באותו מקום ועבדה שם באופן קבוע והיו בינה לבין המעסיק יחסי מרות, הרי שעל המעסיק חלות חובות של מעסיק, לרבות תשלומי ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורין.

הלקח שצריך להפיק מסיפור כזה הוא שהעסקת עובדים היא לא משחק ילדים.
מעסיקים רבים נוטים להקל ראש ולזלזל באחריות שלהם כלפי העובדים, לפעמים עד מצב של ניצול ממש.

יש להיזהר מגישה שאננה זו, כי כאמור, ככל שמתקיימים יחסי עובד-מעביד, המעסיק נושא בכל האחריות הכרוכה בזה. ולצורך העניין לא ממש משנה אם הוא הפיק תלוש או שלא.

הניק 'contrast' הבין אותי....

אני התיחסתי לסיכון העצום שיש במה כתבה הניק 'אפרתה'
"אני בתור מעסיקה נותנת לשתי אופציות לאלו שאני מקבלת מהם שרות עבור מוסד- או לתת קבלות על התשלום או למלאות טופס 101 ולקבל תלוש"

הדרך השניה אינה דרך האמת...כאשר הכל בסדר, זו דרך קלה במגזר לסגור עניינים שכל הצדדים יהיו מרוצים עד שמשהו משתבש כמו אצלנו...

מקום העבודה שלנו היה מקום קסום שכולם הבוסים והעובדים תוגמלו נהדר והיו מרוצים מאוד.

הראיה היחידה שהיה לעובדת שנפגע היה אותו תלוש משכורת שלמעשה הונפק שלא בצדק והוא היה גורם להחלטת הביטוח הלאומי לפיצוי העובדת ותביעת הפיצוי מהבוסים, מנגד הם לא יכלו להתגונן ולומר שהתלושים היו כוזבים, בקיצור צרה צרורה שחיסלה את העסק הזה.

 

[שיפי]

השאלה שלי היא כזו:
הרי הלקוח הראשון שהזמין את העבודה- הוא נתן את הרעיון, והעבודה שביצעתי היא על פי ההוראות שלו. זה לא נותן לו זכויות מסוימות?
ז"א אם לדוגמא גננת הזמינה ציור לפינה בגן- היא אמרה מה היא רוצה שיהיה בציור, מיקום האלמנטים, גוונים וכו', יש לי את כל הזכויות אח"כ למכור את הציור הנ"ל גם לגננות אחרות? האם הציור הנ"ל הופך להיות חלק מהמאגר שלי הפרטי?
או שצריך מראש להגדיר 2 סוגי הזמנות: לפי הזמנה אישית או כבחירה מתוך מאגר.

במקרה הזה, אני לא הולכת למכור סידרה שלמה, על אף שפעם היה לי סיפור אחר, ציירתי למישהי ספרון לילדים, סיכמנו שהתשלום יהיה באחוזים, בסופו של דבר היא לא הוציאה את הספר, רציתי למכור למישהי אחרת את הציורים ושאלתי רב, כי ברגע שרואים את הציורים האלו יודעים בדיוק מה כתוב בספר, ולכאורה זה שלה, היא כתבה אותו, אבל הרב אמר לי שבהחלט מותר לי למכור אותם.

 

[Shia]

השאלה שלי היא כזו:
הרי הלקוח הראשון שהזמין את העבודה- הוא נתן את הרעיון, והעבודה שביצעתי היא על פי ההוראות שלו. זה לא נותן לו זכויות מסוימות?
ז"א אם לדוגמא גננת הזמינה ציור לפינה בגן- היא אמרה מה היא רוצה שיהיה בציור, מיקום האלמנטים, גוונים וכו', יש לי את כל הזכויות אח"כ למכור את הציור הנ"ל גם לגננות אחרות? האם הציור הנ"ל הופך להיות חלק מהמאגר שלי הפרטי?
או שצריך מראש להגדיר 2 סוגי הזמנות: לפי הזמנה אישית או כבחירה מתוך מאגר.

מי שרוצה לעשות את הדברים באופן מסודר ורשמי, צריך להגדיר במפורש ובכתב אילו זכויות מוקנות למזמין ואילו שימושים מותר למזמין לעשות ביצירה.
ייתכן שהגננת מעוניינת בזכות שימוש בלעדית ביצירה, אם כן, הגיוני שהמחיר על זכות כזו יהיה גבוה יותר ממחיר לזכויות שימוש שאינן בלעדיות.
כמו"כ ראוי להגביל את זכויות השימוש ולהגדיר אותן בדיוק ככל האפשר. הרי אם הגננת מעוניינת להתחיל למכור לחברותיה הגננות העתקים מודפסים של היצירה שלך, כמובן שהתשלום בעבור זכות כזו יהיה גבוה מהמחיר עבור זכות שימוש אישית בלבד.

השאלה שנשאלה כאן, היא מה הוא מצב "ברירת מחדל" -כאשר לא הוסכם משהו מפורש בין הצדדים, במקרה כזה כאמור, הזכויות הן של היוצר ואין המזמין יכול לטעון שהזכויות הן שלו.

 

[אריה123]

כמו"כ ראוי להגביל את זכויות השימוש ולהגדיר אותן בדיוק ככל האפשר. הרי אם הגננת מעוניינת להתחיל למכור לחברותיה הגננות העתקים מודפסים של היצירה שלך, כמובן שהתשלום בעבור זכות כזו יהיה גבוה מהמחיר עבור זכות שימוש אישית בלבד.

למה זה מובן לך ? לא יתכן שיש כאלו שמוכנות לתת את הזכויות במחיר מוסכם לפי שעות או בצורת תמחור שונה ולא יקרה ?

 

[Shia]

למה זה מובן לך ? לא יתכן שיש כאלו שמוכנות לתת את הזכויות במחיר מוסכם לפי שעות או בצורת תמחור שונה ולא יקרה ?

הכל יתכן.
יתכן גם שיש כאלו שמוכנות לעבוד בחינם. יתכן אפילו שיש כאלו שיהיו מוכנים לשלם בשביל הזכות המופלאה לצייר יצירות עבור גני ילדים.

אני מדבר על אותו מיעוט סהרורי שמבין שהעבודה שלו שווה משהו ושהזכויות עליה שוות כסף.
אלה שמבינים את זה, מבינים גם מכח הסברא, שזכויות מסחריות בלתי מוגבלות, שוות יותר מזכויות שימוש אישיות ומוגבלות.
אל אלה שמבינים ומסכימים עם ההיגיון החמקמק הזה דיברתי.

 

[פרייליך רו"ח]

הניק 'contrast' הבין אותי....

אני התיחסתי לסיכון העצום שיש במה כתבה הניק 'אפרתה'
"אני בתור מעסיקה נותנת לשתי אופציות לאלו שאני מקבלת מהם שרות עבור מוסד- או לתת קבלות על התשלום או למלאות טופס 101 ולקבל תלוש"

הדרך השניה אינה דרך האמת...כאשר הכל בסדר, זו דרך קלה במגזר לסגור עניינים שכל הצדדים יהיו מרוצים עד שמשהו משתבש כמו אצלנו...

מקום העבודה שלנו היה מקום קסום שכולם הבוסים והעובדים תוגמלו נהדר והיו מרוצים מאוד.

הראיה היחידה שהיה לעובדת שנפגע היה אותו תלוש משכורת שלמעשה הונפק שלא בצדק והוא היה גורם להחלטת הביטוח הלאומי לפיצוי העובדת ותביעת הפיצוי מהבוסים, מנגד הם לא יכלו להתגונן ולומר שהתלושים היו כוזבים, בקיצור צרה צרורה שחיסלה את העסק הזה.

חשוב להבהיר, ללא קשר לדיון על זכויות היוצרים, אלא לנושא של יחסי עובד מעביד.
ישנם פסיקות רבות, בהגדרת יחסי עובד מעביד. מהם יוצא שאין משמעות רבה לעובדה של שכיר או פרילנסר, המשמעות העיקרית היא למבחנים השונים. שאחד מהם הוא התלוש או החשבונית.
הדבר אינו קשור כלל וכלל למגזר, אלא לכלל האוכלוסיה.
סיפור כמו שהבאת, יכל להיות גם במקרה שהעובדת עבדה עם חשבונית ולא עם תלוש.
גם הביטוח הלאומי, אינו מקבל את העובדה של התלוש בצורה חד משמעית, אלא יש לו מבחנים שונים.
המקרה הנפוץ לאחרונה, הוא ההתמקדות של הביטוח לאומי, בענף החשבונית לשכיר. כפי שהובא כאן

 

[park]

הזכויות שייכות ליוצר כמו ששיע אמר.
השאלה היא אני הבנתי שזכות היוצרים פשוט אומרת כי אסור לו לבצע שינויים ביצירה ללא הסכמה.
אך אין רשות ליוצר למכור את היצירה שנמכרה לקונים נוספים. האם גם זה מותר??