תיסבוך!!! מה עושים?

[יואל ארלנגר - קקטוס]

המורות בלבלו, כנראה, בין הפסיכולוג ויקטור פרנקל ('האדם מחפש משמעות') ובין דייל קארנגי.

מאיפה הרעיון הזה?
דווקא להיפך
הוא מת מהתקף לב.
הוא הקים יחידה למניעת התאבדות אסירים
להלן קישור לסיפור מעניין עליו.

 

[ארבע]

מאיפה הרעיון הזה?
קישור לסיפור מעניין עליו.

מאיפה? מהמורות, כמובן

 

[mig]

אנא אל תגלישו את האשכול מנושאיו המיוחדים לנושא פרובלמטי נוסף,
שיש חלקים בהוראה שמומחים בו:
איך מצליחים להיות חינוכיים בלי לחנך...

 

[מוישה]

למעשה, המשגיחים [או משהו בסגנון...] מספרים תמיד שקרנגי התאבד לאחר שכתב את ספרו 'אל דאגה'[...], ובזה בעצם הם מוכיחים שאצל הגויים הראש והלב מנותקים, דהיינו הידיעות לא משפיעות על ההתנהגות, [כידוע מאריסטו ואכמ"ל], אך אצל היהודים, התורה שהם לומדים היא 'תורת חיים' המשפיעה ישירות על התנהגותם.

 

[אולפן הפקות]

סליחה שאני קוטעת את הדיון,
אך הסתכלתי על תחילת האשכול, שם כתוב על תסבוך,
לא היה לי זמן לקרוא את כל ההודעות הקודמות,
ואני מקווה שאני שלא חוזרת על הודעה, או מוציאה את הדיון מהקשרה,
לפי דעתי וגם מהוכחות בשטח,
ילדה / בחורה שמרגישה טוב בבית- נותנים לה יחס אוהב, מעריך, מתחשב,
אווירה של ביחד ומשפחתיות, יחס פתוח וחם, ואין מחיצות בינה לבין המשפחה,
לא תגיע לידי תסבוך!!!
ואפשר לראות זאת בשטח,
שילדות שבבית שלהם יש כזאת אווירה חמה ופתוחה,
הבנות די בטוחות בעצמן, יש להן גב חזק,
והם מצליחות יופי בחברה,
בלי תסבוכים ובעיות שונות.
ולכן ברגע שהמשפחה תמלא את כל או חלק מהחלל שיש לבחורה "שמתוסבכת"
ברגשות- לקשר קרוב אך נורמטיבי,
ממילא הרגשות יתאזנו, ותוכל ליצור קשר קרוב באופן נורמטיבי.

 

[mig]

סליחה שאני קוטעת את הדיון,
אך הסתכלתי על תחילת האשכול, שם כתוב על תסבוך,
לא היה לי זמן לקרוא את כל ההודעות הקודמות,
ואני מקווה שאני שלא חוזרת על הודעה, או מוציאה את הדיון מהקשרה,
לפי דעתי וגם מהוכחות בשטח,
ילדה / בחורה שמרגישה טוב בבית- נותנים לה יחס אוהב, מעריך, מתחשב,
אווירה של ביחד ומשפחתיות, יחס פתוח וחם, ואין מחיצות בינה לבין המשפחה,
לא תגיע לידי תסבוך!!!
ואפשר לראות זאת בשטח,
שילדות שבבית שלהם יש כזאת אווירה חמה ופתוחה,
הבנות די בטוחות בעצמן, יש להן גב חזק,
והם מצליחות יופי בחברה,
בלי תסבוכים ובעיות שונות.
ולכן ברגע שהמשפחה תמלא את כל או חלק מהחלל שיש לבחורה "שמתוסבכת"
ברגשות- לקשר קרוב אך נורמטיבי,
ממילא הרגשות יתאזנו, ותוכל ליצור קשר קרוב באופן נורמטיבי.

אכן, הרבה פעמים יותר יעיל לשלוח את האמא/ ההורים לטיפול...

 

[מרגלית ויסברג]

בבקשה, רק אל תפסיקו עם הדיון הזה.
מעולם הקפה שלי לא היה טעים כל כך כמו בשבוע האחרון.

 

[חיבה יתרה]

'ריח הגרניום במרפסת ' - יעזור???

השאלה בסיפור שלנו מי היא הקלאפטע: אני או גיסתי.
ודבר שני: אם ראת בעיון - בטח ראית שאני נמצאת כרגע בחו"ל. כך שזה לא הכי רלוונטי כעת
כשאחזור לארץ בע"ה, אסתכל עליה ונלבן יחד את העניינים.
דרך אגב: לא היה מזיק אם הספר היה מגיע לידי

זה שיהודי חרדי עלול לנהוג בכפיתיות בנושאים השייכים לדת בדווקא נובע מאורח חייו היהודי.אבל עדיין לא מוכיח שזאת לא כפייתיות לשמה המצריכה לעוף לטיפול .
האמת שלא ממש הבנתי את הפסקה שלך.באמת.
בקי, היה למעלה דיון האם לימוד והתחזקות בספרי מוסר - מונעת את הצורך בטיפול. לכן עניתי שפעמים זה עוזר ופעמים לא. ולדוגמא הבאתי את הכפייתיות. ואני כעת מצרפת את החרדתיוית - שאז לא יעזור התחזקות באמונה ללא טיפול שורש.
ואיך יודעים אם זה עבודת המידות או משהו שטעון טיפול?
ע"י בדיקה עצמית ובמקרים רבים של הסביבה האם האדם אינו גולש מדי עם היראת שמים שלו.
מקווה שעכשיו אני מובנת.
וסליחה על ההקפצה
__________________

 

[bbr]

בבקשה, רק אל תפסיקו עם הדיון הזה.
מעולם הקפה שלי לא היה טעים כל כך כמו בשבוע האחרון.

הנה כדי להמשיך להטעים לאנשים את הקפה שלהם חזרתי לשידור
אני מקווה שאין כאן כאלה שמתעצבנים.

אז ככה, ביום חמישי היה לי הרבה מה להגיב על המשך הדיון אבל החלטתי שאני לא מגיבה לפני שאני מבררת נושא בסיסי אחד, שכמה העירו לי עליו פה.
כתבו לי שלא כולם כמוני (יו, איזה כיף לי) ולא לכולם יש סביבה תומכת כמו שלי (טוב שאתם לא מכירים את הסביבה התומכת שלי) ואי אפשר ממקרה אחד להקיש ולצאת נגד שיטה שלמה!
אז התקשרתי לחברה הכי טובה שלי, חברה שעברתי יחד איתה כברת דרך ארוכה בחיי, היא מכירה אותי מימי האפלים בט' סמינר ועד עצם היום הזה.
והקראתי לה (כמעט) את כל האשכול ושאלתי אותה האם אני היחידה שעברה כברת דרך כזו ורואה את עיקר התקדמותה (ואף הבראתה הנפשית) מסדנאות, שיחות, הרצאות ולימוד בעניני אמונה, ולאו דווקא מייעוץ / טיפול פסיכולוגי?
ערכנו מהר מאוד רשימה של חברות שלי ושלה והגענו בתוך 3 דק' ללמעלה מ12 נשים שעוברות התמודדויות מי יותר ומי פחות, והגיעו רחוק מאוד (מפליא) אבל בלי שום טיפול פסיכולוגי

חברתי עוד יותר מזה טענה שמרוב שרצו להוריד את הסטיגמות מטיפול פסיכולוגי הפכו היום את המצב שהסטיגמות הם על אלו שמנסים לעזור לעצמם בדרכים אחרות, והם כביכול מזניחים את בעיותיהם, אבל זה ענין אחד.

מה שאני בעיקר מנסה להעביר באשכול הזה, אך לצערי לא מספיק בהצלחה, זה ענין אחר לגמרי ובשבת בצהריים לאחר הטשולנט העסיסי, נפל לי משל מצוין שאולי יעזור להסביר את מה שלא הצלחתי עד עכשיו.

והנה הדוגמא:
תחשבו שמחר מישהי פותחת אשכול באיש את רעהו תחת הכותרת 'המלצה על מרפאת סוכרת'
והרי התוכן (בערך): אימי בת 58 סובלת מס' שנים מסכרת.... מטופלת בכדורים XXXX ו- YYYY
אם למישהו יש המלצות למרפאה טובה שמטפלים שם ביסודיות, ויש שם מומחים לכל התחומים, גם לעיניים, גם לטיפול ברגל וכו' וכו'

עכשיו תחשבו שהיו כותבים שם הודעות כגון: 'כדאי ללכת בגיל 22 למרפאת סוכרת זה חוויה מדהימה', 'ברגע שיהיה לי קצת זמן וכסף מיותר ישר אני הולכת לסדרת ביקורים במרפאת סכרת', ' עוד יגיע יום שהבעל יתן לאשתו מתנה ליום ההולדת, הזמנה ל10 טיפולים במרפאת סוכרת' ועוד ועוד....
אני חושבת שכל אחד היה מבין שזה פשוט אווילי לחלוטין, למה? מרפאת סוכרת זה דבר מדהים יש אנשים שזה הציל את חייהם, יש אפילו אנשים שמנעו קטיעת רגל בזכות זה שטופלו בעקביות במרפאת סוכרת, יש אנשים שנחסך מהם עיורון בזכות הטיפול העקבי שם, וכו' וכו'
אבל מה, שכחתם דבר אחד שמרפאת סוכרת זה ברירת מחדל אחרי הזנחה של שנים, הרי אף אדם ששמר על תזונה מאוזנת במשך כל/רוב חייו ונזהר מדברים שמזיקים לגופו לא מגיע למרפאה הנ"ל.
אז איך נדע איך לשמור על בריאות מאוזנת בשביל לא להגיע בגילאים שהגוף נחלש לכל מיני מחלות שונות ומשונות??
יש דרכים רבות: - ללכת לסדנאות של תזונה בריאה, לקרוא ספרים על תזונה נכונה, ללכת לקורסים של בישול בריא, לקנות ספרי מתכונים של בישול בריא, ובעיקר בעיקר: לאכול אוכל שהגוף שלנו מסוגל לפרק, ובכמויות שהגוף יכול להתמודד איתם.

הרי ברור שאי אפשר לצאת חוצץ נגד מרפאות סוכרת, למה? כי אנשים שהגיעו למצב שהם חייבים, זה הצלת חיים בשבילהם, אבל מכאן ועד לאמר שזה מומלץ לכל אחד, הדרך רחוקה מאוד מאוד.
ולכל אלה שכתבו שאפילו רבנים שולחים לפסיכולוגים, אמשיך בדוגמה הנ"ל, רבנים גם ממליצים ללכת למרפאת סוכרת, הם אפילו עובדים בשיתוף פעולה שלפעמים הוא נגד מצוות חמורות מאוד ביהדות, כמו למשל: אכילה ביום כיפור, לקיחת תרופות עם בעיות בכשרות וכו'

כשאני כתבתי נגד פסיכולוגיה בהודעותי בתחילת האשכול, לא כתבתי באף הודעה, שאסור ללכת לפסיכולוגים בשום פנים ואופן, ולא כתבתי גם שאנשים לא צריכים בכלל לטפל בעצמם, אלא התנגדתי לאלה שכתבו, אם לא יועיל לא יזיק, ושזה מומלץ לכל אדם.
לפסיכולוגיה יש חסרונות!! (ומי שרוצה לחזור לתחילת הדיון, אפשר בכיף )
ולכן להמליץ לכל אדם ללכת לפסיכולוג, ועוד יותר מזה המגמה לשלוח ילדים קטנטנים לטיפול פסיכולוגי, נראית לי בעייתית לחלוטין. (אבל לזה אפשר להקדיש אשכול בפני עצמו)

מה כן? אי אפשר לנוח על זרי הדפנה, כי החיים מזמנים התמודדויות לכולנו, אז כדי לא להגיע בזמן התמודדות קשה לטיפול שלוקה בחסרונות, אני כתבתי שאנחנו ב"ה יהודים שומרי תורה ומצוות, שזכינו במשהו שאף אחד אחר בעולם לא זכה, וזה האמונה שמחזיקה אנשים במצבים קשים מאוד, אבל בגלל שיש אנשים שהזניחו את עצמם שנים ולא השכילו להשתמש בכלי המדהים שה' נתן להם, מגיעים לפעמים למצב, שצריך לפנות לברירות מחדל, כגון: טיפול תרופתי כדי שיהיה בכלל עם מי לשוחח, או טיפול פסיכולוגי כדי (אני אפילו לא יודעת מה) אבל מכאן ועד לעשות פסיכולוגיה לכל ה'עמך' וכדורים פסיכאטריים לכל מי שרק מעונין,(וזה כך היום) הדרך רחוקה.

בשבוע שעבר שפכה בפניי חברה את ליבה במשך שעה ארוכה, על התמודדות קשה ביותר שהיא עוברת עם ביתה, והיא אמרה לי, אני יודעת שאת נגד כדורים, אבל אני ראיתי שאין לי ברירה ונתתי לבת שלי כדורים כדי שיהיה בכלל עם מי לדבר.
והצדקתי אותה לגמרי בדרכה, וחיזקתי אותה שהיא עשתה את הדבר הנכון בזמן הנכון, (ואני באמת חושבת כך) אבל לא אמרתי לה שאם היא היתה מתעוררת כמה שנים קודם ומטפלת בבת הזאת כמו שצריך, היא לא היתה מגיעה למצב הזה. אבל אי אפשר לדון אנשים למה הם מחכים שהמצב הוא נואש ואז רצים לטפל, לכן אני רק יכולה להתפלל עליה שה' יראה לה את הדרך הנכונה.

ועוד הערה...
חשבתי שאולי בגלל שאני אדם קצת קיצוני בדעותיי, התייעצתי עם מישהו אם מותר לי לכתוב כאן את ההודעות האלה שאולי אם יש מישהו שבאמת צריך לקחת כדורים, יקרא את הודעותי ויתקרר בגללי ויהיה חלילה נזק, ואמרו לי שזה לא בעיה, ואולי אם אני אגרום לאנשים בריאים (בינתיים) לפתוח ספרים, לשמוע הרצאות מחזקות, וללכת לסדנאות מתאימות, והיה זה שכרי!

 

[bbr]

כל היום אני בדרך לבוא להגיב על הודעותיה של BBR למה לא מספיק נפש קרובה,
ולמה לא תמיד התעלות רוחנית היא הפתרון הבלעדי, ואתה לילה:

1. את יוצאת מנקודת הנחה שיש בעל, ב"ה - זה לא מובן מאליו,
פעמים רבות נפש קרובה היא חלק מהבעיה ותומכת בה - גם כשהתקשורת ביניהם מדהימה ק"ו שלא...

2. פעמים רבים העיסוק הרוחני נובע מאובססיה, או נשאר בחלק הלא מודע כשכנוע רוחני שהינו רמיה וכסות על הבעיה האמיתית - ויותר מזה גורם לטשטוש שלה ללא פתרון.

דוגמאות:
א. גב' לוי כל שנות גידול הילדים עבדה מאד מאד קשה לפרנסת הבית ע"מ שהאברך שלה יוכל ללמוד, מכיוון שהיא הייתה עצמאית היא דרשה מעצמה יותר מידי, גם בזמנים קשים כמו אחרי לידה וכד'.

כיום, צעירה למדי אך בשנות חיתון הילדים היא אוחזת שהגיע העת שלה לנוח.
היא מתפקדת בצורה מינורית ביותר בביתה מכל הבחינות התיפקודיות, ומרבה לנוח, ללכת לימי עיון, לקרוא, ולנוח... דשה הרבה בנושא "הכוחות שלה" אין, יש, כמו פעם, לא כמו פעם וכו' (כמובן שפועל יוצא מזה היא משמשת כרעיה ואם באותו מינון...)

היא יראת שמים וטיפוס שמשתדל לעבוד על עצמו כפי השגתו, על פי תפיסתה זה מה שה' רוצה ממנה עכשיו.

היא וגב' כהן ישבו למשל יחד בהרצאה של הרבנית המיוחדת, על תפקיד האשה בדורנו (הקרצתי), גב' כהן תחזור לעבודה כאם ורעיה ביתר שאת, כוח, שמחה וסיפוק... וגב' לוי תמצא באותה הרצאה ממש חיזוק לכך שכעת הזמן שלה לנוח..., זה מה שהיא קוראת, שומעת ורואה, יותר מזה המנטרה הולכת ככה: "למרות שזה קשה לי המצב הזה שאני לא מתפקדת, והכל סביבי כ"כ קשה, זה הנסיון שלי כי עכשיו ה' רוצה שככה זה יראה"

בעלה יש לציין די השתכנע... וכשהם לומדים יחד הם מתחזקים בשערי אמונה ובטחון, שאכן זה הנסיון שלהם, וטוב שהיא מכירה את עצמה וכוחותיה - ונחה - למרות הקושי... (יש לציין שאין סיבה פיזיולוגית משמעותית למנוחה הטוטאלית, והגב' לוי לא ניראת חיצונית בדיכאון קליני או משהו)

ב. הבחורה עוד מעט בשידוכים סובלת מהיפוכונדריה קלילה, היא משתדלת להתחזק באמונה ובטחון - אבל זה חזק ממנה. הסרט הולך ככה: "כאב" (לכאורה פסיכוסומטי) מחשבת חרדה מה זה הולך להיות, התחזקות לימוד מספר אודות הענין של בטחון ומה שמגיע לאדם יהיה וה' קוצב חיים וכו', הרגעות. וחוזר חלילה שוב ושוב...

שלוות הנפש איננה עם כל הכבוד, למרות הרגיעות שמושגת מדי פעם - בתת ההכרה החרדה יושבת ומפריעה לשמחת חייה של הבחורה.
- כתשובה היא מוסיפה לימוד על לימוד, תפילה ונסיעות לכותל, אך התחושה עדיין שם... יש לציין שחיצונית הבחורה מתפקדת נהדר, מוציאה ציונים מעולים, חייכנית ובעלת חוש הומור בריא כך שהסביבה לידה מחויכת ועליזה לעיתים קרובות, - אך היתוש לא גומר לנקר... לכן היא התחילה להוסיף בנוסף לכל הנ"ל גם נסיעות בער"ח לקבר רחל...

זה נשמע למשהי כחיים בריאים ומאושרים?
מצד שני - זה פתלוגי??...

יש לי עוד דוגמאות, אבל ער"ש היום...
כמוכן מכיוון שאני בעלת שם וזהות - אין צורך לומר, כמובן הדמויות הנ"ל בדויות לחלוטין.

נענה על ראשון ראשון ואחרון אחרון...

1. אני ממש לא יצאתי מתוך נקודת הנחה שלכל אחת יש בעל תומך או חברה קרובה, כי מי כמוני יודעת כמה קשה לבנות את זה, את חושבת שזה נהיה אצלי לבד, מישהו כאן חושב שמחדר ייחוד פתחנו ספרים והתחלנו ללמוד, ממש ממש לא!!
אני אפילו נזכרתי בשיחה עם חברה ביום חמישי איך לפני מספר שנים בכיתי לבעלי שאני מקנאה בו שיש לו משפיע (כך זה אצלינו בחסידות, לא שכולם משתמשים בזה, אבל יש כזו אפשרות) שהוא יכול להתייעץ איתו כמעט בכל ענין, ואם זה מדי מסובך אז המשפיע מתייעץ עם הרבי, ואמרתי לו שחבל שלנשים אין דמות כזו, כי זה היה פותר הרבה בעיות בקטנותן, וניסינו בעמל מרובה למצוא דמות כזו, שאפשר להתקשר אליה, ותקשיב ותדע לכוון ולעזור, ומכיוון שעד היום לא מצאתי אחת כזאת, בניתי לעצמי מערכת של סביבה תומכת ב10 אצבעותי, יש לי את בעלי לסוג מסוים של תמיכה, (כי בעל לא יכול לייעץ לך כשלפעמים הקושי הוא מולו, או קשור למשפחתו והוא לא מצליח להיות לגמרי אוביקטיבי) יש לי חברה שאיתה יש לי שיחות נפש מדהימות שמביאות את שתינו רחוק, וזה לא נהיה מעצמו זה בא בעמל רב מאוד מאוד, ויש לי עוד גיסה שאיתה אני סתם מקטרת שעתיים ביום כמעט בקביעות, על השוויגער על הכביסות ועוד קצת לשון הרע לסוגיו...
וכל שאר הסביבה התומכת שלי אני ממש לא מאחלת אותה לאף אחד
אני לא כל כך מכירה אנשים שנולדו עם סביבה תומכת, בלי שיתנו בשביל זה הרבה, רוב אלה שיש להם סביבה שבאמת תומכת (לא אלה שזה נראה כך מבחוץ והם רק אוכלים את הקש) זה אנשים שבנו את זה ב10 אצבעותיהם.
דבר שני שלא התבססתי בהודעותי בכלל על סביבה תומכת אלא בעיקר על שימוש בכלים שהיהדות נתנה לנו.

2. בקשר לגב' לוי (אוף, איזה שם משעמם) מי אמר לך שכשגב' לוי תגיע לטיפול פסיכולוגי זה כן יעזור לה? כל אלה שלא רוצים לעזור לעצמם כלום ולשנות את החיים שלהם, אין כמעט דבר שעוזר להם (אולי כדורים)
מלבד זאת כשאדם מגיע לפסיכולוג, הפסיכולוג לא עושה עליו עבודת מחקר מפי הסביבה שלו, הנתונים שיש לפסיכולוג זה מהמטופל עצמו ברוב המקרים, ואני מכירה חברה שהיא מטופלת בקביעות אצל פסיכולוגית מקצועית מאוד, (לא יועצת ולא עו"ס) והיא משלמת לה טבין ותקילין, וכבר הולכת אליה פעם בשבוע במשך למעלה משנה ועוד לא ראיתי שהיא השתנתה אפילו בדבר אחד, אני מכירה את החיים שלה טוב טוב מכמה זוויות, והפסיכולוגית אף פעם לא שמעה צדדים אחרים, רק אותה, האישה הזו לא רוצה להעזר כי כל קורס שהיא למדה בחייה וכל טיפול שפנתה אליו, היא יצאה משם עם חומר למה היא צודקת ולמה בעלה ומשפחתו (והילדים שדומים לבעלה) הם בעיתיים ביותר ומאיזה תסמינים הם סובלים.
בכל פעם שהיא חוזרת מהפסיכולוגית היא רק מספרת לי שהפסיכולוגית הצדיקה אותה שבעלה הוא באמת נוראי והיא חייבת להתגרש ממנו, והיא נותנת לה את כל התמיכה לכך. וכשאני מתחילה לומר לה עם מה היא תתמודד אחרי שתתגרש, היא אומרת לי שזה הרבה יותר קל מאשר להמשיך לחיות עם בעלה.
ואני בטוחה שעם עבודה נכונה, האישה הזאת יכולה להמנע מכך, כי היא לא מחפשת לעזור לעצמה היא מחפשת להצדיק את עצמה, אז לכל מקום שהיא פונה (וגם לפסיכולוגית) זה מה שהיא משיגה.

לכן אם גב' לוי שלנו תפנה לפסיכולוגית בהחלטה שהיא רוצה לשנות את חייה, היא אכן תצליח, אבל אני בטוחה שהיא תצליח באותה מידה אם היא תפנה לסדנא טובה, או אפילו ליועצת.
מי שרוצה לשנות את חייו מצליח בכל דרך שהוא מחליט להצליח, ומי שלא שום דבר לא יעזור לו.

עכשיו הגענו לבחורה שלנו, הרבה פעמים אצל בחורות / ילדים הם משיגים הרבה מטרות בלהיות חולים, ואני יכולה להעיד על עצמי, שאמי היתה מתייחסת בצורה מיוחדת למי שהיה חולה, ומפנקת בפינוקים שלא מקבלים כשבריאים, היא היתה מאוד מודאגת, בקיצור, הי משתם להיות חולים, וראו את זה כמעט על כל אחד מהילדים שלנו, שהיו מרבים להיות חולים בכל מיני דברים שאף רופא לא מצליח למצוא מה הבעיה בדיוק.
וראה זה פלא, כולם לאחר שנישאו הפסיקו להיות חולים כל שני וחמישי, אני יכולה להעיד על עצמי שלפני שנישאתי, הייתי עם שפעת ואנגינה המון פעמים בכל חורף ואם אפשר גם בקיץ, אז למה לא, בעיקר בתקופת מבחנים (כי הייתי תלמידה על הפנים, עוד מעט אני יקבל הודעות פרטיות מכל אלה שלומדות איתי היום שזה לא יכול להיות) ולמרבה הפלא אחרי שנישאתי כנראה הייתי חולה אולי פעם אחת וראיתי שאת בעלי זה ממש לא מטריד (בעל תומך, לא?) הוא רוצה אותי מתפקדת כרגיל גם אם עשיתי פעמיים בלילה אפצ'י, ומאז אני ממש לא זוכרת אפילו פעם אחת שהייתי חולה, זה פשוט לא משתלם לי.

אבל שוב, מכיוון שלימדו אותי באשכול הזה שלא להסיק מסקנות על אחרים מחיי בלבד, אני אשאל רק עוד שאלה אחת, מנין לך שטיפול פסיכולוגי כל כך יעזור במקרה הזה, לפעמים דווקא מרוב שהמטפלת מביאה את הבחורה למודעות אודות הבעיה שלה, זה יכול להתקבע. מה כן הדרך לטפל? אני במקרה כזה הייתי עושה את העבודה דווקא דרך האמא ולא דרך הבחורה. או אם כן מחליטים לעשות את העבודה ישירות עם הבחורה, למצוא דמות שהיא מתחברת אליה, ולשוחח איתה ולעזור לה בדרך זו.
אבל מה, לכי תדברי עם האמא, ולכי תמצאי דמות, ולכי תדעי מה להגיד לה, ולכי תדעי אם זה בכלל יעזור, אז יאללה, טיפול פסיכולוגי הכי קל

 

[GRN]

כל אלה שלא רוצים לעזור לעצמם כלום ולשנות את החיים שלהם, אין כמעט דבר שעוזר להם (אולי כדורים)

האישה הזו לא רוצה להעזר כי כל קורס שהיא למדה בחייה וכל טיפול שפנתה אליו, היא יצאה משם עם חומר למה היא צודקת ולמה בעלה ומשפחתו (והילדים שדומים לבעלה) הם בעיתיים ביותר ומאיזה תסמינים הם סובלים.

בדיוק כך! (מכירה מקרוב משהו דומה)

 

[אפרתה]

מסכימה מאוד עם דברייךBBR,

 

[mig]

תגובות להודעותיה של bbr
(כדי לא לייגע בגלילה לא ציטטתי)

נלך על ראשון ראשון
1. רוב האנשים החרדיים דתיים מתחזקים ומתקדמים ע"י אמונה שהיא מחייה ומחזקת, איש לא סתר את זה, ואיש לא חושב שהפסיכולוגיה מנסה להוות איזשהו תחליף דל שבדלים.

2. אני לא המלצתי באף מקום ללכת דווקא לפסכילוג, (ורוב משתתפות הדיון למעט רותי12 כפי שניתן לעבור על ההודעות) אלא ללכת ליעוץ משום שאין חבוש מתיר עצמו, הערתי שלעיתים דווקא החזות הרשמית והמקצועית גורמת לאנשים כן ללכת דווקא לפ'.

3. אף אחד כאן לא המליץ למשועממי האומה ללכת לפסיכולוגים בשביל הספורט, העידוד כאן הוא נטו לאלו שגוררים בעיה, (תופעה לא חולפת, מעיקה, גם אם היא חיצונית לא ענקית...) ו"מנסים" להתחזק רוחנית וזה לא כ"כ פותר להם אותה... להם אומרים לכו, אל תתרגשו מאף אחד, תפסיקו לסחוב כמו צב את כל הבעיות על הגב, פסיכולוג טוב מאד יכול לעזור להם.

*נקודה שאני נכחתי בה, אנשים שאם ההתקדמות שלהם כתוצאה מטיפול הצליחו סוף סוף להקים לעצמם סביבה תומכת - מה שלא הלך קודם...

** כמוכן נכחתי בכאלו שטיפלו ותוך כדי ובהמשך הצליחו להתחבר חזק ולאורך זמן עם המקורות שלנו, מה שלא היה קודם.

4. ברור שמי שרק רוצה להצדיק את עצמו תמיד יצליח לשמוע ולראות את מה שהוא רוצה, במקרים כאלו אכן מומלץ ללכת לטיפול זוגי או משפחתי שבד"כ יהיה תועלתי יותר - במקרה כזה אל תלכו למאכרים אבל מה בהחלט גם רבנים מסוג הרב עזריאל טאובר יכולים לעזור.

כנ"ל הדוגמא שלך, נשמע דוגמא קלאסית שמתאימה לטיפול זוגי כל זמן שהיא תלך לבד לעולם לא יגיע פתרון, אלא להיפך. (אולי באמת בעלה בעייתי?...)

5. מאחר והדמויות דמיוניות אין מה לדון בהן... הן כחומר ביד היוצר בידי כל כותב/ת לטוב ולמוטב - אולי נוציא עליהן ספר שיבטא כל אחת את עמדתה...
הנקודה היחידה שבכל אופן מוסכמת מהן - אין חבוש מתיר עצמו...

6. נראה לי שהמושג היפוכנדר לא היה ברור הבאתי תיאור קלאסי שלו:

היפוכונדריה זה לא שחולים, להיפך.
גם אף אחד לא יודע שזה מה שעובר בראש/לב.

היפוכנדר מרגיש/ בטוח שהנורא מכל עומד להגיע אליו והוא בטח חולה במחלה אנושה שרק עדיין לא התגלתה.
כשאדם רגיל מקבל כאב ראש - הוא או שותה, או לוקח משכך כאבים או הולך לישון ולא מעסיק את עצמו כ"כ הרבה מתי היה הכאב הקודם ומה זה אומר, היפוכונדר מייד יזכר שגם לפני שבועיים כאב לו הראש ואולי בעצם בכלל זה מראה על משהו נורא שמתפתח שם, מגידול ועד סימן לשבץ, ואם בלילה הוא יאבד את ההכרה ואף אחד לא ישים לב אפ' היה כתוב בעיתון...

חיצונית הוא לא מדווח לאנשים על כאביו, אך הוא מרגיש אותם וכל פעם כשרופא אומר לו שהכאב שהיה עד היום הוא שום דבר, הכאב עובר, אך הופ הוא קופץ במקום אחר... וחוזר חלילה.

זה מחלה שמציקה לאדם אחד בלבד - לסובל.
הסובלים ממנה הם אנשים רגילים לכל דבר - חוץ מהסבל
הסובבים בכלל לא מודעים לפעמים לנטיה הזאת, ומרמת הסבל האישי שמחשבות החרדה מהכאבים והחשש ממחלות מסיבות להיפוכנדר.

עכשיו נראה לי יקל עליך להבין ע"מ דיברתי.

נראה לי שנקודת הסיכום כבר הייתה מזמן, כדאי ללכת להתייעץ, לקבל עזרה חיצונית גם לא על מקרים פתלוגים, ההמלצה אינה למשועממים אלא לאלו שחווים קושי בחייהם.
לא חובה פסיכולוג אפשר גם יועץ, רב/נית חובה דמות עם קבלות.
רצוי אישיות רוחנית חיובית ויש אומרים חובה שיהיה כזה.

ראי באישי

אי אפשר להכריח את האסיר להוריד את האזיקים... יש מי שהתרגל לכך ולא מוכן להיפרד מהם...

 

[mig]

אגב,
נראה לי שפחות או יותר אנחנו כבר בסיבובים...

כמו כן אפיזודה נוספת - את מדברת על מאוכזבים, אני נכחתי בשיפורים...

מכרה שלי אמרה לי בסודי סודות שהיא חושבת ללכת לטיפול ע"מ שאברר לה על המטפלת...
אבל כמובן שזה סודי ביותר גם מאמה (!) וכמובן מחמותה... מאז דיברנו פה דיברנו שם לא יצא לנו להיפגש חזיתית וכמובן שנושא הטיפול הוא גם בווטו בינינו...
לפני תקופה שוחחתי עם מכרה משותפת שלנו על נושא הדיון כאן... ולפתע באופן בלתי צפוי "תגידי יש לך מושג מה קורה עם בריינדה? היא לא הולכת במקרה לטיפול?" אני נשארת עם פה פתוח -"את יודעת לא להכיר אותה, בטוח לי שהיא הולכת..."

אח"כ ההיא עוד תאמר שאני גליתי...

 

[פיקצר פרפקט]

הנה כדי להמשיך להטעים לאנשים את הקפה שלהם חזרתי לשידור
אני מקווה שאין כאן כאלה שמתעצבנים.

אז ככה, ביום חמישי......

והנה הדוגמא:
תחשבו שמחר מישהי פותחת אשכול באיש את רעהו תחת הכותרת 'המלצה על מרפאת סוכרת'
והרי התוכן (בערך): אימי בת 58 סובלת מס' שנים מסכרת.... מטופלת בכדורים XXXX ו- YYYY
אם למישהו יש המלצות למרפאה טובה שמטפלים שם ביסודיות, ויש שם מומחים לכל התחומים, גם לעיניים, גם לטיפול ברגל וכו' וכו'

עכשיו תחשבו שהיו כותבים שם הודעות כגון: 'כדאי ללכת בגיל 22 למרפאת סוכרת זה חוויה מדהימה', 'ברגע שיהיה לי קצת זמן וכסף מיותר ישר אני הולכת לסדרת ביקורים במרפאת סכרת', ' עוד יגיע יום שהבעל יתן לאשתו מתנה ליום ההולדת, הזמנה ל10 טיפולים במרפאת סוכרת' ועוד ועוד....

כל מילה פנינה!
אבל הערה קטנה:
יש גם חולי סכרת נעורים....
ותשליכי את זה כבר לבד לנמשל...

מחקתי חלק נכבד מהציטוט להוריד מעומס האשכול, סליחה.

 

[פיקצר פרפקט]

ולמי שלא הבין:
סכרת נעורים - בעיה גנטית מולדת.
כך גם בנפש. ישנם בעיות מולדות שלא יעזור שום דבר חוץ מטיפול.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אבל מה, שכחתם דבר אחד שמרפאת סוכרת זה ברירת מחדל אחרי הזנחה של שנים, הרי אף אדם ששמר על תזונה מאוזנת במשך כל/רוב חייו ונזהר מדברים שמזיקים לגופו לא מגיע למרפאה הנ"ל.
אז איך נדע איך לשמור על בריאות מאוזנת בשביל לא להגיע בגילאים שהגוף נחלש לכל מיני מחלות שונות ומשונות??

הדוגמה די טובה, אבל היא מלמדת על חוסר מסויים בהבנה
לא כל מי שמגיע למרפאת סוכרת מגיע בשל הזנחה, לגנטיקה יש צד חשוב בענין, לפעמים ההגעה היא בלתי נמנעת למרות ההשתדלות הסבירה, (עם זאת ייתכן שגם אדם עם הסתברות לסיבוך יכול למנוע את ההסתבכות ע"י שמירה קנאית של כללי אכילה נכונה.)
השליכי מכך לגבי פסיכולוגיה.

אני אפילו נזכרתי בשיחה עם חברה ביום חמישי איך לפני מספר שנים בכיתי לבעלי שאני מקנאה בו שיש לו משפיע (כך זה אצלינו בחסידות, לא שכולם משתמשים בזה, אבל יש כזו אפשרות) שהוא יכול להתייעץ איתו כמעט בכל ענין, ואם זה מדי מסובך אז המשפיע מתייעץ עם הרבי,

גם אני מקנא, באיזו חסידות מדובר?

בכל פעם שהיא חוזרת מהפסיכולוגית היא רק מספרת לי שהפסיכולוגית הצדיקה אותה שבעלה הוא באמת נוראי והיא חייבת להתגרש ממנו, והיא נותנת לה את כל התמיכה לכך. וכשאני מתחילה לומר לה עם מה היא תתמודד אחרי שתתגרש, היא אומרת לי שזה הרבה יותר קל מאשר להמשיך לחיות עם בעלה.
ואני בטוחה שעם עבודה נכונה, האישה הזאת יכולה להמנע מכך, כי היא לא מחפשת לעזור לעצמה היא מחפשת להצדיק את עצמה, אז לכל מקום שהיא פונה (וגם לפסיכולוגית) זה מה שהיא משיגה.

ייתכן שאת פסיכולוגית טובה בפני עצמך, אבל אשת המקצוע כנראה מכירה ושמעה דבר או שנים על בעלה המדהים של האישה שהגברת בעצמה לא סיפרה לך..

אז יאללה, טיפול פסיכולוגי הכי קל

הלוואי שזה היה קל, מניסיון זה הכי לא קל, בלשון המעטה.
זה כיף כי זה מביא לסיפוק ויכולות, זה לא קל להגיע ליכולות האלה בלי לעבור את התהליך הטיפולי, לכל אחד יש חלק אחר, החל מההיחשפות, עבור דרך קשיי הקבלה של הטיפול, וכלה ביישום. (יש עוד כמה חלקים שאין לי כוח לפרט, וגם לא מסודרים לי מספיק טוב בראש.)
קל זה לא.

 

[רותי12]

עכשיו הגיע תורי להגיב

מיג ו-bbr
1) אני רוצה לציין שכל מה שאמרתי בעניין הפסי' זה רק מהכרות אישית קרובה מאד (2 אחים שלי) של המון המון שיחות איתם בנושא (לא טיפול- כי לאח אסור לתת טיפול לאחותו ולבני משפחתו מבחינה אתית) אבל המון שיחות על " למה כדאי ללכת להתייעץ, ועם מי כדאי ללכת להתייעץ , כך שאני מדברת מנקודת מבט קצת שונה מכן ומכל היתר (אלא אם כן גם לכן יש מישהו קרוב מאד במשפחה שמטפל...) ואולי נקודת מבט יותר נכונה אפילו ממי שמדברת מיניסיון שלה עצמה בטיפול שאז היא רואה רק מנק' מבטה על איך היה הטיפול שלה או של חברתה הטובה ,
אין לי נגיעות כי מה שדיברתי אינו מניסיון אישי של טיפול בעצמי (כאמור עוד לא אספתי את כל הכסף הדרוש לזה עדיין)
וכל מה שאני יודעת (חוץ מהמון קריאה בנושא) זה מאנשים תלמידי חכמים (אחי), אנשים שרוב יומם מתנהל בכולל ורק מעט משעותיהם מוקדשות לעבודה בפסי' .
2)מתוך כל זה אני באה לומר שללכת לטיפול זה לא ברירת מחדל כמו הסכרת! ברור שזה מלכתחילה. כמו שתגידי שלקנות שמלה יפה ויקרה זה רק ברירת מחדל כשחייבים- לא!
שמלה יפה ויקרה זה מלכתחילה אבל מיכיוון שהיא יקרה נקנה אותה רק אם נצטרך.
כך בטיפול- טיפול מקצועי הוא מלכתחילה ויכול לתרום לכל אחד המון - אבל הולכים אליו רק מי שממש צריך , לא כי זה יכול להזיק! אלא כי זה יקר ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו כזה דבר.
3) מיג, רק אני אמרתי ללכת לפסי' מקצועי? ומה את אמרת "יועץ עם קבלות", תוכלי להסביר לי את המושג הזה? מזה יועץ עם קבלות אם לא- פסי'?
4)עצם העובדה שהאשכול הזה נמרח כ"כ (וההודעות הפרטיות שלי מוצפות..) זה בגלל שזה נושא חשוב! מאד ! שבגלל כל הסטיגמות של החרדים בארץ מפחדים להזכיר את הנושא, והנה כשפתחנו כאן את הנושא - כמה אנשים מעוניינם לדבר על זה! הטבנו כאן להמון אנשים שלולא הינו פותחים את הנושא היו נשארים בעולמם החשוך והחשוך מרפא ובלבד שלא להזכיר את האותיות "פסי " על לשונם.
5) עצם ההתעסקות בנושא גם מוכיחה על אנשים שיש להם מודעות למה שמתחולל בתוכם. הרבה אנשים אין להם מודעות כלל וכל החיים שלהם יאשימו רק את הסביבה ולא יבינו עד סוף חייהם שהם בתוכם צריכים לשנות משהו. ואני מאד מעריכה ומתפעלת מהפעילות העיקריות באשכול הזה שזה מראה שהתעסקות בנפש חשובה להן מאד(חשבתי שרק לי), לא פחות מכמה נוגט לשים בגלידה, ואיך מזמינים בגדים מחו"ל לתינוק בן חצי שנה, שאם לא באנו לעולם לתקן את נפשינו אז לשם מה באנו.
6) סכרת זו מחלה גנטית ולא רק מי שהזניח כל השנים מגיע בסוף למרפאה. אלא יש אנשים שיודעים שבאיזה שהוא שלב בחיים יצטרכו להגיע למרפאה ולטפל בעצמם כי זה בגנים.
הוא הדבר לגבי טיפול יש טיפוסים יותר חלקים ופחות מודעים לנפשם (יותר טכנים) או אנשים שלא עברו חוויות קשות בילדות (וחוויה קשה זה לאו דוקא התעללות או אלימות הורים לילדים- יכול להיות "רק" חוויה של חינוך ביקורתי מאד או חינוך לפרפקציוניזם (אני) או חינוך מאד סגפני וכו' שאנשים אלה ברור לסביבתם וגם להם שיש משהו תקוע אצלם וגם אם ילכו לאלפי שיעורי תורה כדי לא לכעוס הם לא יצליחו כי משהו תקוע להם שם, ורק טיפול ושיחות ישחררו אותם מיזה.
נראה לי כתבתי המון.
אז אני מפסיקה.
אבל לא נראה לי שאצליח לשכנע מישהו, שהרי מישמשוכנע לא צריך אותי, ומי שלא - לא יעזור כל מה שישמע - הוא תקוע (ובד"כ אלא שמאד מתנגדים לטיפול הם אלו התקועים ביותר שהם אפילו לא מודעים לכך שיש להם בעיה
(כמו למשל יש לי תלמידה מסוימת שהיא 0 במתמטיקה. וכל מבחן היא ממלאה את כל השאלות (אף פעם לא מחזירה ריק) היא בטוחה שהיא יודעת הכל ושרק אני מורידה מידי הרבה והיא אפילו לא מודעת שהיא לא יודעת כלום, ואם היתה מודעת היתה כבר הולכת לשיעורים פרטיים, וכך נשארת תקועה. לא חבל?)
אגב כמה סוגריים אני פותחת ולא סוגרת-- אולי גם מראה על משהו --סמייילי)

 

[mig]

מיג ו-bbr

3) מיג, רק אני אמרתי ללכת לפסי' מקצועי? ומה את אמרת "יועץ עם קבלות", תוכלי להסביר לי את המושג הזה? מזה יועץ עם קבלות אם לא- פסי'?

אני בהחלט ממליצה על פסיכולוג קליני מקצועי -

אבל חושבת שיש נושאים בהם משהו חכם מבחוץ גם ללא תעודת פסיכולוג קליני יכול לעזור,
למשל - מנחי הורים, יועצי נישואין, רבנים שמתעסקים בשטחים מסוימים ועוד... (סליחה מכל חסרי ההגדרה)
ומי שמרתיע אותו המילה "פסיכולוג" יכול להתחיל (והרבה פעמים גם לסיים) אצלם את התהליך.

קבלות = תוצאות חיוביות.

עדויות רבות של אנשים מוכרים שנעזרו. (ולא אחות של גיסה של שכנה של דודה של אחיינית מצד הבעל של גיסה של סבתא שלי)
וכן שיש תוצאות טובות לייעוץ עימם.

כמוכן לבעיות של ילדים ומתבגרים הייתי שולחת את ההורים.

 

[GRN]

רותי, כל מילה זהב