הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
13 תגובות
2 תגובות
0 תגובות
פנאפיק על פדהאל בהשראת האשכול של @7שבע7
כתבתי על פדהאל של לפני תחילת הספר
רוב האנשים שפדהאל מכיר אינם אוהבים לפתוח דלת כשהרוח שורקת מבחוץ, הם מעדיפים לתת לה לנקוש על התריסים ולהרעיד את הפעמונים, אבל הוא מזמן התרגל שקריאון שונה בכל. על כן כשרגלו של קריאון חוצה את מפתן הנגרייה, פדהאל הודף את המסור וחש להגיף את התריסים, איש אינו צריך לדעת מה שולייתו של חרש עץ מחזיק בכפלי גלימתו.
פדהאל מוציא את ידו מהגלימה ובוחן את החפץ הקטן והעגלגל, "טבעת חותם" לוחש, מעביר אותו בין אצבעותיו. הוא מגלגל על לשונו את הכיתוב המוטבע על החותם, אבל השם באנם רדלטיאן אינו מוכר לו. הוא בטוח שאף לקוח העונה לשם זה לא ביקר בנגרייה בחצי שנה האחרונה, ובכלל ממתי באים אל קריאון לקוחות בעלי טבעת חותם, תוהה לעצמו.
שריקת רוח אימתנית במיוחד מזכירה לשולית הנגרים שתיכף המעסיק שלו יבוא ויתהה מדוע לא התקדם בעבודתו. הוא מחזיר את הטבעת לגלימתו ופונה למסור המשונן, עליו לחתוך עוד עשרה קרשים לפחות.
ורק אחרי שקראון חוזר ומשבח אותו על עבודתו הדייקנית כתמיד, פדהאל מחליט לגשש מעט. "הרהיטים של הנגרייה מפורסמים הרבה מעבר לנפת דיראט".
"ודאי", מחייך חרש העץ, "אנשים יודעים לכבד איכות",
"במיוחד אנשי אצולה" מציין השוליה בעודו רוכן על שרפרף קטן, בוחן את פגמיו,
"הו, אנחנו לא עד כדי כך מפורסמים" מגחך קריאון, "אני חושב שאתה מכיר רק בן אצולה אחד הדורך כאן באורך קבע",
חמיצות עולה בפדהאל, "איני בן אצולה" אומר בשקט כשכאב חלוד בעיניו, הוא נעמד, מוציא את הטבעת שבגלימתו ועוד לפני שפוצה פיו הוא מבחין בחיוורונו של קריאון "אתה מכיר את בעל החותם", ספק שואל ספק קובע.
"מכיר" משיב חרש העץ, "תן לי אותה"
פדהאל מסובב את הטבעת בין אצבעותיו, "מיהו באנם רדלטיאן?"
קריאון נאנח, "לא מתאים לך ילד, אתה יודע טוב ממני שעל העבר להישאר בעבר".
"ובכל זאת?" דוחק פדהאל, מלטף את האבני החן המשובצות בחותם.
"מלחמה מביאה עימה עוולות וזוועות, ואלו שמנסים למנוע אותן נפגעים ראשונים". הנגר הותיק מתיישב על יד הדלפק, מתופף על השולחן.
פדהאל פוסע לעברו של קריאון, "ובאנם ההוא ניסה?"
"האציל רדלטיאן ניסה פעם אחת יותר מידי" שפתיו של קריאון מתעקלות מעלה למראה עיניו המבוהלות של פדהאל והטבעת שעושה דרכה אל הדלפק, "אצילים אינם נושכים", הוא מפטיר.
"אני מכיר כמה שכן". פדהאל משפשף את ידיו הריקות ואחר כך מביט במעסיקו, והשאלה הבאה שעמדה על לשונו נבלמת למראה הידיים שמחליקות את הטבעת אליהם, מלטפות אותה שניה יותר מידי.
הוא חוזר לשרפרף העץ ובמוחו פקעת מחשבות, תמיד חשד שעברו של חרש העץ אינו חלק כפי הנראה, ולפי דבריו של קריאון, כמו גם המיקום הלא סביר בו מצא את הטבעת, סביר להניח שהוא מדבר על מישהו קרוב, אולי אפילו על עצמו.
פדהאל ממשיך לעבוד בשקט, וכאשר השמש מבצבצת בין ענני הסערה ומגלה על השקיעה הקרבה הוא מתעטף במעילו ויוצא מהנגרייה. לפני תשע שנים כוזר נקרעה, ואת העוולות שהביאה עימה הקריעה חש על בשרו. ולמרות שהמלחמה ביוסף דיאלידאן וברעיונותיו הפשרניים חשובה מאין כמותה, מוטב היה אם בארמונות אתיל היו מקדישים זמן רב יותר בכדי למנוע פשעים מעין אלה.
הרוח מכה בו, משדלת אותו להאט פסיעותיו, ואולי גם את הרהוריו. חיוך קטן עולה בו, חייו כשוליה עיצבו אותו הרבה יותר מאשר שיער, עובדה שגם הוא פוסע נגד הרוח ולא מניח לה לחדור בעצמותיו.
כתבתי על פדהאל של לפני תחילת הספר
רוב האנשים שפדהאל מכיר אינם אוהבים לפתוח דלת כשהרוח שורקת מבחוץ, הם מעדיפים לתת לה לנקוש על התריסים ולהרעיד את הפעמונים, אבל הוא מזמן התרגל שקריאון שונה בכל. על כן כשרגלו של קריאון חוצה את מפתן הנגרייה, פדהאל הודף את המסור וחש להגיף את התריסים, איש אינו צריך לדעת מה שולייתו של חרש עץ מחזיק בכפלי גלימתו.
פדהאל מוציא את ידו מהגלימה ובוחן את החפץ הקטן והעגלגל, "טבעת חותם" לוחש, מעביר אותו בין אצבעותיו. הוא מגלגל על לשונו את הכיתוב המוטבע על החותם, אבל השם באנם רדלטיאן אינו מוכר לו. הוא בטוח שאף לקוח העונה לשם זה לא ביקר בנגרייה בחצי שנה האחרונה, ובכלל ממתי באים אל קריאון לקוחות בעלי טבעת חותם, תוהה לעצמו.
שריקת רוח אימתנית במיוחד מזכירה לשולית הנגרים שתיכף המעסיק שלו יבוא ויתהה מדוע לא התקדם בעבודתו. הוא מחזיר את הטבעת לגלימתו ופונה למסור המשונן, עליו לחתוך עוד עשרה קרשים לפחות.
ורק אחרי שקראון חוזר ומשבח אותו על עבודתו הדייקנית כתמיד, פדהאל מחליט לגשש מעט. "הרהיטים של הנגרייה מפורסמים הרבה מעבר לנפת דיראט".
"ודאי", מחייך חרש העץ, "אנשים יודעים לכבד איכות",
"במיוחד אנשי אצולה" מציין השוליה בעודו רוכן על שרפרף קטן, בוחן את פגמיו,
"הו, אנחנו לא עד כדי כך מפורסמים" מגחך קריאון, "אני חושב שאתה מכיר רק בן אצולה אחד הדורך כאן באורך קבע",
חמיצות עולה בפדהאל, "איני בן אצולה" אומר בשקט כשכאב חלוד בעיניו, הוא נעמד, מוציא את הטבעת שבגלימתו ועוד לפני שפוצה פיו הוא מבחין בחיוורונו של קריאון "אתה מכיר את בעל החותם", ספק שואל ספק קובע.
"מכיר" משיב חרש העץ, "תן לי אותה"
פדהאל מסובב את הטבעת בין אצבעותיו, "מיהו באנם רדלטיאן?"
קריאון נאנח, "לא מתאים לך ילד, אתה יודע טוב ממני שעל העבר להישאר בעבר".
"ובכל זאת?" דוחק פדהאל, מלטף את האבני החן המשובצות בחותם.
"מלחמה מביאה עימה עוולות וזוועות, ואלו שמנסים למנוע אותן נפגעים ראשונים". הנגר הותיק מתיישב על יד הדלפק, מתופף על השולחן.
פדהאל פוסע לעברו של קריאון, "ובאנם ההוא ניסה?"
"האציל רדלטיאן ניסה פעם אחת יותר מידי" שפתיו של קריאון מתעקלות מעלה למראה עיניו המבוהלות של פדהאל והטבעת שעושה דרכה אל הדלפק, "אצילים אינם נושכים", הוא מפטיר.
"אני מכיר כמה שכן". פדהאל משפשף את ידיו הריקות ואחר כך מביט במעסיקו, והשאלה הבאה שעמדה על לשונו נבלמת למראה הידיים שמחליקות את הטבעת אליהם, מלטפות אותה שניה יותר מידי.
הוא חוזר לשרפרף העץ ובמוחו פקעת מחשבות, תמיד חשד שעברו של חרש העץ אינו חלק כפי הנראה, ולפי דבריו של קריאון, כמו גם המיקום הלא סביר בו מצא את הטבעת, סביר להניח שהוא מדבר על מישהו קרוב, אולי אפילו על עצמו.
פדהאל ממשיך לעבוד בשקט, וכאשר השמש מבצבצת בין ענני הסערה ומגלה על השקיעה הקרבה הוא מתעטף במעילו ויוצא מהנגרייה. לפני תשע שנים כוזר נקרעה, ואת העוולות שהביאה עימה הקריעה חש על בשרו. ולמרות שהמלחמה ביוסף דיאלידאן וברעיונותיו הפשרניים חשובה מאין כמותה, מוטב היה אם בארמונות אתיל היו מקדישים זמן רב יותר בכדי למנוע פשעים מעין אלה.
הרוח מכה בו, משדלת אותו להאט פסיעותיו, ואולי גם את הרהוריו. חיוך קטן עולה בו, חייו כשוליה עיצבו אותו הרבה יותר מאשר שיער, עובדה שגם הוא פוסע נגד הרוח ולא מניח לה לחדור בעצמותיו.
19 תגובות
כהמשך לקטע יש לי אחות מיוחדת! שעלה כמאמר בפרוג. שם אני מספר על העיתוי המושלם בו הודיעו לנו - האחים, שיש לנו אחות עם תסמונת דאון
אני מרגיש צורך להעלות גם מונולוג אישי שלי על אחותי שנוגע קצת יותר להתמודדויות היומיומיות שמלוות משפחות לילדים מיוחדים.
ראוי לציין שהקטע הנוכחי מושפע בעיקר מההיכרות שלי עם אחותי, כשאינני מתיימר לייצג בזה את כלל המתמודדים עם ילדים מיוחדים.
אשמח לקבל ביקורת מועילה הן על הסגנון כתיבה, והן על ההבעה של ההתמודדות בתוך ובין השורות.
יש לי אחות מיוחדת! י.מ.י.
יש לי אחות מיוחדת
אם אותה אינכם מכירים
קראו נא מיד בנעימה וברגש
ובמקצב, אם הנכם יכולים...
יש לי אחות מיוחדת
כבר 12 שנים
ודיברנו לא פעם, על איך החיים
היא רואה את הכול בוורוד.
יש לי אחות מיוחדת
עד לא מזמן היא למדה, איך לקרוא
גם לכתוב עוד תדע, כתב יפה ועגול
רק חשבון, עוד לא בא בחשבון.
יש לי אחות מיוחדת
כזאת שדורשת המון
היא תמיד שובבה
גם כשהיא מתעייפת
איננה אוהבת לישון.
יש לי אחות מיוחדת
ויש לה שפה משלה...
נשמעת מוכרת מעט מוזרה
בסוף תמיד היא תסביר את עצמה.
יש לי אחות מיוחדת
לא דומה היא לשאר אחיות
לה יש סייעת וכיתה מיוחדת
ותיק עם מלא מחברות.
יש לי אחות מיוחדת
אוהבת לשיר ולרקוד
משחקת המון 'מחבואים' ו'תופסת'
וב'חבל' תמיד היא בתור...
יש לי אחות מיוחדת
ומה לעשות שהיא לא מתחברת
עם מקומה בעזרת הנשים
היא רוצה ליד אבא בתוך בית הכנסת
לא אכפת לה מה כולם אומרים.
יש לי אחות מיוחדת
היא לא כמו כולן זה ברור
וזה שאמר שהיא קצת 'מפגרת'
הוא מוזר וחסר רגישות.
יש לי אחות מיוחדת
אולי לא ה'חכמה
אולי לא ה'מוכשרת
היא פשוט - אחות מיוחדת.
יש לי אחות מיוחדת
היא לא רק תסמונת, תדעו!
היא ממש מיוחדת, מתוקה ומושלמת
היא תהיה כמו כולם, עוד תראו!
אני מרגיש צורך להעלות גם מונולוג אישי שלי על אחותי שנוגע קצת יותר להתמודדויות היומיומיות שמלוות משפחות לילדים מיוחדים.
ראוי לציין שהקטע הנוכחי מושפע בעיקר מההיכרות שלי עם אחותי, כשאינני מתיימר לייצג בזה את כלל המתמודדים עם ילדים מיוחדים.
אשמח לקבל ביקורת מועילה הן על הסגנון כתיבה, והן על ההבעה של ההתמודדות בתוך ובין השורות.
יש לי אחות מיוחדת! י.מ.י.
יש לי אחות מיוחדת
אם אותה אינכם מכירים
קראו נא מיד בנעימה וברגש
ובמקצב, אם הנכם יכולים...
יש לי אחות מיוחדת
כבר 12 שנים
ודיברנו לא פעם, על איך החיים
היא רואה את הכול בוורוד.
יש לי אחות מיוחדת
עד לא מזמן היא למדה, איך לקרוא
גם לכתוב עוד תדע, כתב יפה ועגול
רק חשבון, עוד לא בא בחשבון.
יש לי אחות מיוחדת
כזאת שדורשת המון
היא תמיד שובבה
גם כשהיא מתעייפת
איננה אוהבת לישון.
יש לי אחות מיוחדת
ויש לה שפה משלה...
נשמעת מוכרת מעט מוזרה
בסוף תמיד היא תסביר את עצמה.
יש לי אחות מיוחדת
לא דומה היא לשאר אחיות
לה יש סייעת וכיתה מיוחדת
ותיק עם מלא מחברות.
יש לי אחות מיוחדת
אוהבת לשיר ולרקוד
משחקת המון 'מחבואים' ו'תופסת'
וב'חבל' תמיד היא בתור...
יש לי אחות מיוחדת
ומה לעשות שהיא לא מתחברת
עם מקומה בעזרת הנשים
היא רוצה ליד אבא בתוך בית הכנסת
לא אכפת לה מה כולם אומרים.
יש לי אחות מיוחדת
היא לא כמו כולן זה ברור
וזה שאמר שהיא קצת 'מפגרת'
הוא מוזר וחסר רגישות.
יש לי אחות מיוחדת
אולי לא ה'חכמה
אולי לא ה'מוכשרת
היא פשוט - אחות מיוחדת.
יש לי אחות מיוחדת
היא לא רק תסמונת, תדעו!
היא ממש מיוחדת, מתוקה ומושלמת
היא תהיה כמו כולם, עוד תראו!
1 תגובות
7 תגובות
0 תגובות
2 תגובות
5 תגובות
3 תגובות
8 תגובות
4 תגובות
6 תגובות
40 תגובות
2 תגובות
22 תגובות
9 תגובות
7 תגובות
18 תגובות
5 תגובות
2 תגובות
13 תגובות
0 תגובות
4 תגובות
7 תגובות
6 תגובות
1 תגובות
לאור העובדה שגם על הקטע הזה אשמח לקבל ביקורת, אני מעלה אותו בפוסט נפרד.
"ארזתם לבד?" הפקידה מהוקצעת מעט יתר על המידה.
אני מתבלבלת. "נראה לי שעזרו לי... לא זוכרת כבר."
"זה בסדר." היא אומרת ביובש. "כולם ככה. מי עזר לך?"
אני בוהה במזוודות. "את התיק הלבן ארזתי עם בעלי. המזוודה הורודה עם הילדים. את התיק הפרחוני - זה אנשים שאני לא מכירה אישית, מהאינטרנט."
"מהאינטרנט?" גבותיה מתכווצות. "איזה סינון?"
"נטפרי." אני עונה. "זה מפרוג."
"עובר." אני חושדת ששמץ חיוך על שפתיה. "הלאה."
"התיק השחור זה עוד מהסמינר, אלו שלא הקשבתי להן או פגעתי בהן. המרופט עם הקשקושים זה גם ארזתי עם הילדים."
היא מעבירה גם אותם, אני מתחילה לחוש הקלה קלה. "יש לי פה עוד תיק, אבל אני לא יודעת אם הוא יעבור."
"מאיפה הוא?"
"הוא שלי. ארזתי לבד."
"תיק נפילות אישי." היא מהנהנת. "בסדר, תעלי למשקל, אני מאמינה שנוכל להתמודד עם זה."
המשקל מתברר כמכונת כביסה מסוג לא מוכר, הוא משפשף את התיק בכל דרך אפשרית עד שפיסות הבוץ מתחילות להתקלף ממנו.
"עובר." היא מחייכת לבסוף. "למזלך, את בן אדם. אחרי המעבר כבר יראו לך מה צריכים לעשות כדי לנקות את התיקים האלה ממך."
היא מתקתקת, מאשרת לי את המעבר הלאה.
השער נפתח, ואני לא שואלת אם זה השער שצדיקים יבואו בו או רשעים.
פשוט עוברת לעולם האמת, ומקווה לטוב.
0 תגובות
בסייעתא דשמייא
השנה האחרונה עברה על ר' נוחעם בהתרוממות רוח, 'שמיטה' יש רק אחת לשבע שנים, אבל אינה דומה סתם 'שמיטה', ל'שמיטה' של ר' נוחעם.
שנה שלימה ר' נוחעם מוסר נפש על קיומה, ממש בגדר "גיבורי כח עושי דברו'.
וזה לא פשוט בכלל, שנה שלימה הוא מונע מעצמו מלקטוף עלים ריחניים כהרגלו מחצרות הבניינים, מחשש ל'נעבד'.
שנה שלימה שמדין 'שביתת צינורו' הוא העביר את צינור המזגן למרכז שביל הבניין כדי לא להשקות את העץ המיותר שגדל שם.
שנה שלימה שהוא אפילו לא מסתכל לכיוון ה'בשמים' ששתל ליד בית הכנסת, כדי לא להרהר ח"ו באיסור גיזום, אפילו לא במחשבה.
מסירות הנפש שלו מגיעה לשיאה בימים אלו של ערב חג הסוכות.
לראות את ר' נוחעם עובר ליד בסטות האתרוגים ממרוקו ששתלו משפחות מפולין, כשהוא אפילו לא מעיף מבט, זוהי מסירות נפש!
לראות אותו חולף במהירות ליד מודעות הרחוב שצצות מכל פינה ומבשרות על חלוקת ענק של אתרוגי אוצר בית דין עם סחורה שהרבה שנים לא נראתה כמוה, כשהוא כובש את פניו בקרקע, זוהי מסירות נפש!
ר' נוחעם אפילו לא מעלה בדעתו לחשוב על אתרוג אחר מ - אתרוג הקדוש בקדושת שביעית שנקטף על ידו ממש מן העץ בפרדס שלא נשמר ולא נעבד ולא הושקה ולא רוסס.
'אני מחפש אתרויג בלי אוצר, ובלי בית דין' – התחנן ר' נוחעם לחבריו בכולל שיבואו איתו להרפתקה שהוא מתכנן.
'אתם תראו שייצאו לנו אתרויגים מיוחדים, זכות מצוות השמיטה תעזור, יש 'וציוויתי את ברכתי' גם על הקוטפים, הנמנעים מלקנות אוב"ד ואתרוגי חו"ל, לא רק על החקלאים שמפקירים את השדות'.
'מה אתם חושבים, שזה לא קשה לי לוותר על אתרוג מרוקאי מיוחד שצץ לי מכל מודעת רחוב שנייה, זה קשה, אבל מה לא עושים בשביל שמיטה.
פניו של ר' נוחעם האירו ברגע שמילא רכב ב'אברכים שומרי שביעית' שיסעו איתו לפרדס, הוא כבר עובד זמן מה על רשימת הפרדסים המומלצים - בית חלקיה, כפר מימון, הבית החמישי אחרי הפניה הראשונה ימינה במושב ישעי, ואם יישאר זמן הם יקפצו לראות מה נשאר בחצר של ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.
ר' נוחעם התקשר לגמ"ח השאלת כלי רכב, ושכר רכב בשחור, הוא התעקש לא להשתמש בחברות שמשכירות בלבן מפני שגילה השנה חידוש הלכתי בעניין דין סחורה במכשירי מצווה...
ביום המיועד, כשבא לאסוף את הרכב הוא הבחין ברכב שחבוט מכל פינותיו שחונה בחנייה שהיא לא כחול ולא לבן, והבין שכנראה יצטרך רחמי שמים מרובים כדי להגיע לפרדס בשלום.
'תזכור אותי' - אמר לו בעל הגמ"ח -'אם תראה משהו יפה תביא לי', ור' נוחעם שחשש כבר ל'סחורה' התחמק ואמר - 'אם אראה משהו יפה אני קודם כל לוקח לעצמי, חייך קודמין'.
כשהתקרב ר' נוחעם לרכב, הוא התבונן בו שוב והפעם ב'טביעות עין' של תלמידי חכמים, הוא גילה פה ושם עדויות לכך שהרכב כבר עבר פרדס אחד או שניים וקיווה שלא יותר, אך הוא לא הצליח לזהות על רגבי האדמה אם הם שייכים לפרדסים שברשימה שלו, מה שעלול להצביע על עצים ריקים וקטופים שיחכו לו בפרדס, הוא ניסה לחמוק ממחשבות הייאוש שטרדו את מוחו כשהוא החל להיזכר בשמיטה הקודמת...
כעבור דקות אחדות הקאטר האיכותי כבר היה בידו, הוא הצטייד גם בתרסיס ניקוי וממחטה עדינה, ו... מראה קטנה שתוכל להראות לו צדדים נוספים באתרוג שקשה להבחין בהם בעודו על העץ.
אחד האברכים הבריז לו כי הוא מצא אתרוג במכירה/חלוקה שעשו בקהילה בה הוא מתפלל, הוא מלמל 'גם זו לטובה' והחל בנסיעה לאסוף את שלושת האברכים הנותרים ששעו לתחנוניו והחליטו לנסות.
שעתיים ורבע אחרי, הם הגיעו לכפר מימון, אחרי שהם ביקרו בטעות במטעי זיתים, שדות תירס, וחממות של חסה, הם בסוף הצליחו לזהות ממרחק שיירת מכוניות שחונה בצמוד לפרדס כלשהוא שהתברר עד מהרה כפרדס האתרוגים שאליו ביקשו להגיע.
כבר אחרי רבע שעה שלושת האברכים שבאו עם ר' נוחעם מיצו את העניין ופרשו הצידה לא לפני שנדקרו מספר פעמים מהקוצים שבעץ, הם הגיעו למסקנה שהיה נחמד לבוא לפרדס, והכל טוב ויפה, אבל זה לא בשבילם.
רק ר' נוחעם היה טרוד בטירדא דמצווה ולא חש בדקירותיו, הוא לא שם לב לבגדיו המאובקים בעפר ואבק ששנה שלימה לא נוקה מהעצים שלא נגעו בהם מים מרדת המלקוש.
הוא מצא שוב ושוב אתרוגים שהיו לרוחו עד שהבחין בקוץ אכזרי שניסר את האתרוג, הוא כמעט קטף פה ושם אתרוג עד שגילה מתחת למרבצי האבק 'חזזית' מדאורייתא, או גרוע מכך, חורים של ממש, מעשי מקור הציפורים שניקרו באתרוגים ללא רחם.
לאחר שעה ומחצה, ר' נוחעם יצא מבין העצים עם אתרוג ביד, הוא כבר לא החזיק מעמד בשמש הקופחת, ונכנע לאתרוג שקרץ לו מבין העלים, צורת הגידול הרשימה אותו והוא קטף אותו במהירות, בבית, אמר לעצמו ר' נוחעם אני כבר ינקה אותו.
ביו"ט ראשון של חג הרשה לעצמו ר' נוחם להתמלא בשמינית של שמינית... של גאווה, בכל זאת השנה הוא טרח הרבה עד שהגיע לאתרוג קדוש שכזה, הוא התמלא בתחושות נעלות של 'ויגבה ליבו בדרכי ה'.
לאחר התפילה כבכל שנה באו קבוצת הת"ח שבקהילתו של ר' נוחעם לזכות לנענע באתרוגו של ר' נוחעם, ר' נוחעם הכין את עצמו היטב לרגע הזה...
אולי ריבוי ה'חיובים' לאורך שנת השמיטה הפכו אותו לפחות בררן וביקורתי ויותר 'חיובי' כלפי פרי ההדר שאחז בידו.
באופן מפתיע נשמעו מפיו זמירות שלא היו עולות על דל שפתיו בשנים כתיקונן -
'בלעטלאך זה לא פוסל, אמר ר' נוחעם לידידיו שהביטו באתרוגו באף שנטה הצידה יותר ויותר ככל שנחשפה בפניו שרשרת הבלעטלאך שהתחילה בעוקץ וטיפסה בלי רחמים במעלה השליש העליון.
'להיפך זה הידור!' – פסק, בעזות דקדושה - 'זה מראה שזה לא מורכב עם לימון, רק ללימון אין בלעטלאך!'
'דווקא יש' – השיב לו האברך שהבריז לו מהנסיעה לפרדס, והפך השנה למרוקאי.
'שלך יותר טוב? אתרוג מארץ העמים? אז מה אם יש הכשר? מה נהיית לי מרוקאי שמנענע רק על אתרוג שנענע בו המנענע של המלך?' הטיח בו ר' נוחעם.
'וגם, אם ראית לימון עם בלעטלאך, הוא בטוח מורכב עם אתרוג...' – ר' נוחעם לא נשאר חייב.
'נו נו נניח' – אמר לו אחד הת"ח, ' ומה עם הנקודות שכל שנה אתה מציק לנו עליהם'.
'נקודות שחורות השנה זה בכלל 'מראה אתרוג' [של שמיטה], זה הרי בטוח לא מריסוס, מי ריסס השנה?
'♪ אבל זה לא הדר ♪' – אמרו לו כל הת"ח שהיו מסביבו בבת אחת! במנגינה של ר' נוחעם... משנים עברו...
'אתם לא תלמדו אותי מה זה הדר' – השיבם ר' נוחעם והוסיף...
חכו חכו שנה הבאה, איזה 'אתרויג' אני יביא לכם!
לחלק הראשון - ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #1#
''לקרוא רק את החלק השני זה פסול מדין 'חסר'...'' (ר' נוחעם)
ר' נוחעם בעל 'האתרויג'
#2#
י.מ.י.
''לקרוא רק את החלק השני זה פסול מדין 'חסר'...'' (ר' נוחעם)
ר' נוחעם בעל 'האתרויג'
#2#
י.מ.י.
השנה האחרונה עברה על ר' נוחעם בהתרוממות רוח, 'שמיטה' יש רק אחת לשבע שנים, אבל אינה דומה סתם 'שמיטה', ל'שמיטה' של ר' נוחעם.
שנה שלימה ר' נוחעם מוסר נפש על קיומה, ממש בגדר "גיבורי כח עושי דברו'.
וזה לא פשוט בכלל, שנה שלימה הוא מונע מעצמו מלקטוף עלים ריחניים כהרגלו מחצרות הבניינים, מחשש ל'נעבד'.
שנה שלימה שמדין 'שביתת צינורו' הוא העביר את צינור המזגן למרכז שביל הבניין כדי לא להשקות את העץ המיותר שגדל שם.
שנה שלימה שהוא אפילו לא מסתכל לכיוון ה'בשמים' ששתל ליד בית הכנסת, כדי לא להרהר ח"ו באיסור גיזום, אפילו לא במחשבה.
מסירות הנפש שלו מגיעה לשיאה בימים אלו של ערב חג הסוכות.
לראות את ר' נוחעם עובר ליד בסטות האתרוגים ממרוקו ששתלו משפחות מפולין, כשהוא אפילו לא מעיף מבט, זוהי מסירות נפש!
לראות אותו חולף במהירות ליד מודעות הרחוב שצצות מכל פינה ומבשרות על חלוקת ענק של אתרוגי אוצר בית דין עם סחורה שהרבה שנים לא נראתה כמוה, כשהוא כובש את פניו בקרקע, זוהי מסירות נפש!
ר' נוחעם אפילו לא מעלה בדעתו לחשוב על אתרוג אחר מ - אתרוג הקדוש בקדושת שביעית שנקטף על ידו ממש מן העץ בפרדס שלא נשמר ולא נעבד ולא הושקה ולא רוסס.
'אני מחפש אתרויג בלי אוצר, ובלי בית דין' – התחנן ר' נוחעם לחבריו בכולל שיבואו איתו להרפתקה שהוא מתכנן.
'אתם תראו שייצאו לנו אתרויגים מיוחדים, זכות מצוות השמיטה תעזור, יש 'וציוויתי את ברכתי' גם על הקוטפים, הנמנעים מלקנות אוב"ד ואתרוגי חו"ל, לא רק על החקלאים שמפקירים את השדות'.
'מה אתם חושבים, שזה לא קשה לי לוותר על אתרוג מרוקאי מיוחד שצץ לי מכל מודעת רחוב שנייה, זה קשה, אבל מה לא עושים בשביל שמיטה.
פניו של ר' נוחעם האירו ברגע שמילא רכב ב'אברכים שומרי שביעית' שיסעו איתו לפרדס, הוא כבר עובד זמן מה על רשימת הפרדסים המומלצים - בית חלקיה, כפר מימון, הבית החמישי אחרי הפניה הראשונה ימינה במושב ישעי, ואם יישאר זמן הם יקפצו לראות מה נשאר בחצר של ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.
ר' נוחעם התקשר לגמ"ח השאלת כלי רכב, ושכר רכב בשחור, הוא התעקש לא להשתמש בחברות שמשכירות בלבן מפני שגילה השנה חידוש הלכתי בעניין דין סחורה במכשירי מצווה...
ביום המיועד, כשבא לאסוף את הרכב הוא הבחין ברכב שחבוט מכל פינותיו שחונה בחנייה שהיא לא כחול ולא לבן, והבין שכנראה יצטרך רחמי שמים מרובים כדי להגיע לפרדס בשלום.
'תזכור אותי' - אמר לו בעל הגמ"ח -'אם תראה משהו יפה תביא לי', ור' נוחעם שחשש כבר ל'סחורה' התחמק ואמר - 'אם אראה משהו יפה אני קודם כל לוקח לעצמי, חייך קודמין'.
כשהתקרב ר' נוחעם לרכב, הוא התבונן בו שוב והפעם ב'טביעות עין' של תלמידי חכמים, הוא גילה פה ושם עדויות לכך שהרכב כבר עבר פרדס אחד או שניים וקיווה שלא יותר, אך הוא לא הצליח לזהות על רגבי האדמה אם הם שייכים לפרדסים שברשימה שלו, מה שעלול להצביע על עצים ריקים וקטופים שיחכו לו בפרדס, הוא ניסה לחמוק ממחשבות הייאוש שטרדו את מוחו כשהוא החל להיזכר בשמיטה הקודמת...
כעבור דקות אחדות הקאטר האיכותי כבר היה בידו, הוא הצטייד גם בתרסיס ניקוי וממחטה עדינה, ו... מראה קטנה שתוכל להראות לו צדדים נוספים באתרוג שקשה להבחין בהם בעודו על העץ.
אחד האברכים הבריז לו כי הוא מצא אתרוג במכירה/חלוקה שעשו בקהילה בה הוא מתפלל, הוא מלמל 'גם זו לטובה' והחל בנסיעה לאסוף את שלושת האברכים הנותרים ששעו לתחנוניו והחליטו לנסות.
שעתיים ורבע אחרי, הם הגיעו לכפר מימון, אחרי שהם ביקרו בטעות במטעי זיתים, שדות תירס, וחממות של חסה, הם בסוף הצליחו לזהות ממרחק שיירת מכוניות שחונה בצמוד לפרדס כלשהוא שהתברר עד מהרה כפרדס האתרוגים שאליו ביקשו להגיע.
כבר אחרי רבע שעה שלושת האברכים שבאו עם ר' נוחעם מיצו את העניין ופרשו הצידה לא לפני שנדקרו מספר פעמים מהקוצים שבעץ, הם הגיעו למסקנה שהיה נחמד לבוא לפרדס, והכל טוב ויפה, אבל זה לא בשבילם.
רק ר' נוחעם היה טרוד בטירדא דמצווה ולא חש בדקירותיו, הוא לא שם לב לבגדיו המאובקים בעפר ואבק ששנה שלימה לא נוקה מהעצים שלא נגעו בהם מים מרדת המלקוש.
הוא מצא שוב ושוב אתרוגים שהיו לרוחו עד שהבחין בקוץ אכזרי שניסר את האתרוג, הוא כמעט קטף פה ושם אתרוג עד שגילה מתחת למרבצי האבק 'חזזית' מדאורייתא, או גרוע מכך, חורים של ממש, מעשי מקור הציפורים שניקרו באתרוגים ללא רחם.
לאחר שעה ומחצה, ר' נוחעם יצא מבין העצים עם אתרוג ביד, הוא כבר לא החזיק מעמד בשמש הקופחת, ונכנע לאתרוג שקרץ לו מבין העלים, צורת הגידול הרשימה אותו והוא קטף אותו במהירות, בבית, אמר לעצמו ר' נוחעם אני כבר ינקה אותו.
ביו"ט ראשון של חג הרשה לעצמו ר' נוחם להתמלא בשמינית של שמינית... של גאווה, בכל זאת השנה הוא טרח הרבה עד שהגיע לאתרוג קדוש שכזה, הוא התמלא בתחושות נעלות של 'ויגבה ליבו בדרכי ה'.
לאחר התפילה כבכל שנה באו קבוצת הת"ח שבקהילתו של ר' נוחעם לזכות לנענע באתרוגו של ר' נוחעם, ר' נוחעם הכין את עצמו היטב לרגע הזה...
אולי ריבוי ה'חיובים' לאורך שנת השמיטה הפכו אותו לפחות בררן וביקורתי ויותר 'חיובי' כלפי פרי ההדר שאחז בידו.
באופן מפתיע נשמעו מפיו זמירות שלא היו עולות על דל שפתיו בשנים כתיקונן -
'בלעטלאך זה לא פוסל, אמר ר' נוחעם לידידיו שהביטו באתרוגו באף שנטה הצידה יותר ויותר ככל שנחשפה בפניו שרשרת הבלעטלאך שהתחילה בעוקץ וטיפסה בלי רחמים במעלה השליש העליון.
'להיפך זה הידור!' – פסק, בעזות דקדושה - 'זה מראה שזה לא מורכב עם לימון, רק ללימון אין בלעטלאך!'
'דווקא יש' – השיב לו האברך שהבריז לו מהנסיעה לפרדס, והפך השנה למרוקאי.
'שלך יותר טוב? אתרוג מארץ העמים? אז מה אם יש הכשר? מה נהיית לי מרוקאי שמנענע רק על אתרוג שנענע בו המנענע של המלך?' הטיח בו ר' נוחעם.
'וגם, אם ראית לימון עם בלעטלאך, הוא בטוח מורכב עם אתרוג...' – ר' נוחעם לא נשאר חייב.
'נו נו נניח' – אמר לו אחד הת"ח, ' ומה עם הנקודות שכל שנה אתה מציק לנו עליהם'.
'נקודות שחורות השנה זה בכלל 'מראה אתרוג' [של שמיטה], זה הרי בטוח לא מריסוס, מי ריסס השנה?
'♪ אבל זה לא הדר ♪' – אמרו לו כל הת"ח שהיו מסביבו בבת אחת! במנגינה של ר' נוחעם... משנים עברו...
'אתם לא תלמדו אותי מה זה הדר' – השיבם ר' נוחעם והוסיף...
חכו חכו שנה הבאה, איזה 'אתרויג' אני יביא לכם!
3 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: תמר צלמת, devMode, ביזנסטורי - אילה ועוד 19 משתמשים22 //