הנושאים החמים
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן
עריכה תורנית
הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
- נושאים
- 793
- הודעות
- 7.6K
קהילת סופרות מקצועיות
פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
7 תגובות
6 תגובות
6 תגובות
3 תגובות
5 תגובות
3 תגובות
2 תגובות
12 תגובות
2 תגובות
10 תגובות
3 תגובות
10 תגובות
6 תגובות
3 תגובות
3 תגובות
36 תגובות
מאת הניק @יוסלה גולם
השעה 4:00 לפנות בוקר, ניו יארק
מרת סאנדעקאוויטש קמה ממיטתה, זה בסך הכל היה עוד ניסיון כושל ונואש להירדם, אחרי עשרות לילות נטולי שינה. עיניה אדומות, נפוחות, קשתות שחורים מתעגלות מתחתיהן, הכרית ספוג בדמעות, טופח על מנת טופח.
כמה זה קשה לה, אוי! מטרידות אותה ההרהורים הקשים, מחשבות מרורים כלענה לא נותנת לה מנוח, ומוטב והיתה יושבת לארץ, ובני משפחתה וחברים באים לנחם, והיא יודעת שלפחות בנה עולה לגן עדן, נהנה מזיו השכינה, מאשר לדעת שבנה הולך לדרך אחר, דרכו ל"ע הוא... לשאול... לגיהנם...
מרת סאנדעקאוויטש הולכת בפסיעות כושלת לאותו חדר, לחדר שינה של... שם נמצא המיטה של... שלוימי, מיטה מוצעת, שני כריות בראש, ריח כביסה נודפת ממנה, רק היום כיבסה את המצעים, לכשיחזור יהיה לו מצעים נקיים ומכובסים, שיהיה חם לו, טוב לו.
ליד הכרית מצאה פתק קטן, פעסי בת השמונה השאירה אותו, בכתב גדול ועגול, "אחי שלוימי היקר, אני כל כך מתגעגעת אליך, מתי אתה חוזר כבר???" אויש, מה היא מבינה, הילדה התמימה הזאת?
עוד שטף דמעות פורצות מהעיניים, סכר הדמעות כבר מזמן מזמן נשבר, אבל לפעמים הים, ים הדמעות המלוחים נמצאים בגאות, והם שוטפים את כל הבא בדרכם.
היא הולכת לחלון, על הדרך סוגרת את הארון, פשוט לא יכולה לראות את התפילין המיותמות המבצבץ מתוכו, ולצידו מחברת חידושי תודה בכתב יד מימים טובים יותר, עדות לשאיפות גדולות שהיו, ואינם.
בחלון היא מסתכלת באופק השחור, הרחוק, אי שם בעולם הגדול נמצא שלוימי, אי שם נמצא הגוף שלו, והנשמה? האם נשאר לו נשמה בכלל? איך הוא לא מרגיש את הלב של אימא? את הלב של אבא?
מונית עושה את דרכו לאיטו ברחוב החשוך והריק, אה! האם שלוימי בתוכו? זה מעורר את הציפייה, האם המונית יעצור פה? אבל לא, המונית ממשיכה לדרכו...
בעד החלון נשקפה ותיבב אם שלוימ'לע, מדוע בושש לבא? מדוע איחרו פעמיו מלחזור? מתי הוא חוזר כבר?
פתאום מרגישה זוג עיניים מסתכלים עליה, היא מסתובבת ובעלה עומד שם, גב כפוף, לחיים מקומטים, עיניים מלאים ייאוש, בן מ' כבן פ', לא אומר כלום, אבל עיניו המיוסרים אומרים הכל, אומר את המשפט הכל כך אכזרי, אבל גם כך כך ריאלי.
"אל תשלי את עצמך, תשכחי מזה, שלוימי לא חזר כבר שנתיים, לא נראה שאי פעם יחזור, הוא נמצא שם אי שם בעולם הגדול, רחוק רחוק מפה, עמוק עמוק בשאול תחתית, אזוק באזיקים, בכבלי היצר העבותות, היצר צמתו בבור חייו, וידו אבן בו, הוא שרף כבר הקשרים, הרס כל הגשרים, טרק את הדלת."
אוי, טאטע מאמע יקרים, מה אעידך מה אדמה לך? היש מכאוב כמכאובך? היש צער כצערך? מי יכול להבין לליבם של הורים?
אבל דעו לכם, כי יש מי שמבין, יש וגם יש, אבא שבשמים מבין לליבכם, גם השכינה הקדושה ממעל מסתכל בעד החלון, מציץ בעד החרכים, ממתין לשלוימ'לע שיחזור, בת קול יוצא מהר חורב, ועוד יגיע לליבו של שלוימי, כי לב יהודי תמיד נשאר לב יהודי.
ואז, לפתע, הטלפון מצלצל...
יום שלישי, ב' אייר תשפ"ב – הונגריה
בתים חד קומתיים וחד משפחתיים, גינות מטופחות, שמיים בהירים וכחולים, ומזג-איור אביבי, מקדמים את פניו של יוסי לעפלער בבואו לעירייה השקיטה, הרים ירוקים מסביב, ובהם כרמי יין עסיסיים משלימים את האווירה.
יוסי חונה את הרכב ליד האכסניה, מוציא את המזוודה ממנה, והטלפון שלו מצלצל.
על הקו לקוחה קבועה שלו, מנסה לברר איך להשתמש במוצר שקנתה, יוסי מנסה לעזור לה באדיבות, אבל זה לא ממש הולך דרך הטלפון.
- "תקשיבו מיסיס, אני לא יכול לעזור לך דרך הטלפון, תצטרכי לבוא אלי לחנות, ואני אלמד אותך איך להשתמש בזה."
- "בסדר, אגיע, אפשר עכשיו?"
- "הממ, סליחה, אי אפשר עכשיו, אני לא בבית עכשיו, נסעתי לקרסטיר."
- "קרסטיר?"
- "כן, הגעתי להיארצייט של ר' ישעי'לע, ואני גם מתנדב פה בהכנסת אוחרים, לעילו נש... הלו, מיסיס, מה קרה???"
שקט מוזר מעברה השני של השפופרת, נדמה לו שהוא שומע קול של בכי, כמה שניות והיא מתעשתת ואומרת, "אתה בקרסטיר, תעשה לי טובה, אני ממש מתחננת, תזכיר על הציון את שלמה בן חיה דבורה, עזב את הבית, עזב את הדרך, וכבר שנתיים ימים לא שמעו ממנו"
עוד כמה שניות של התייפחות, והיא מוסיפה, "לפני שעזב, הוא היה מתנדב בהכנסת אורחים בקרסטיר, עבד שם, ופתאום עזב את הכל..."
-" בסדר רביצין סאנדעקאוויטש, אתפלל עליו, אקרע שערי שמיים בשבילו, את עוד תראי נפלאות..."
היארצייט מגיע, אלפי מתפללים שופכים צקון לחשם בציונו הקדוש של הרה"ק ר' ישעיה בן ר' משה, ביניהם עומד יוסי עם התהילים שלו, הוא גומר את התהילים ואינו שוכח, הוא מפלס דרכו ביו המתפללים, מגיע לציון ומניח ידו עליו, דמעות זולגות מעיניו, "שלמה בן חיה דבורה, א-ל נא סלח נא לו, רוח נכון חדש בקרבו, תחתור חתירה מתחת כסא כבודיך, והחזירהו אל חיק משפחתו, ואל חיק עמו".
יום חמישי ד' אייר – באדראג-קערעסטיר
ההילולא עברה, הציבור מתחיל להתפנות, היכל ההכנסת אורחים הומה אדם, האירוח כיד המלך, והאורחים אוכלים לשובע נפשם לפני יציאתם לדרך.
ולפתע הדלת נפתח, בחור אחד נכנס, הבחור נראה שונה במראהו, שונה מאד, רחוק מאד מהצבור הנמצא כאן, מראהו איננו כיהודי בכלל, הוא לבוש לגמרי כאחד מגויי הארץ, הוא נראה מבולבל ונבוך, עיניו משוטטות על פני הקהל.
"אמעריקאנע קאווע, לחמנייה מזונות או המוציא?" פונה אליו יהודי יקר, הרי ר' ישעי'לע לא היה בודק את ציציותיו של אורחיו, גם כאן לא בודקים אם יש להם בכלל ציצית.
הבחור מסרב בנימוס, לא זה מה שהוא צריך עליו, הוא סוקר את הקהל, והולך ישר ליוסי, יוסי המום, משתאה, מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו, ההתקבלה תפלתו.
"אתה זה יוסי מהחנות ההוא בניו יארק?" – שואל הבחור
"ואתה שלוימה סאנדעקאוויטש, נכון?"
הבחור שותק, נבוך, משפיל עיניו לארץ, יוסי מבין את התשובה.
יוסי שם ידיו עליו בחום, לוקח אותו הצידה, הבחור מבקש ממנו תפילין, ויוסי עונה לו "יש מצוה אחר שעוד מזמן לא קיימת..." יוסי מוציא את הטלפון מהכיס.
הבחור מבולבל, מהסס, "אני לא בטוח שהם רוצים בכלל קשר אתי"
"רוצים, עוד איך שרוצים..." ממלמל יוסי, ובחוסר נימוס משווע, מחייג יוסי לניו יארק בשעות לא שעות.
"העלאו, כאן זה יוסי, יש לי מישהו שאני מאמין שאת תרצי לדבר איתו" צורח יוסי לתוך הפלאפון, ומוסר את מיד את הטלפון לשלוימי, ומתרחק משם.
ממרחק נראה שלוימי רועד כולו, ידיו ואבריו מרתתים, מתייפח כולו, מתפרק לתוך המכשיר, משך כחמש עשרה דקות לקח השיחה, לאחריו רוחץ את פניו, ומחזיר את הטלפון ליוסי בעניים אדומות ונפוחות.
יוסי מציע לו להזמין לו כרטיס טיסה להיום, אבל שלוימי לא רוצה לשמוע, "אני לא צריך טיסה להיום, אני חייב טיסה לעכשיו, להרגע, אני לא יכול עוד..."
ו' אייר – יום ראשון – ניו יארק
יהודי כבן ארבעים יורד מפתח ביתו, גב זקוף, עיניים מלאות בתקווה, לעבר בית הכנסת, לידו צועד בחור חסידי, כובע סאמט, פאות מסולסלות, עיניו נותנים מבט של בושה מעורב עם תקווה, בידיו תיק תפילין של בד, רקום עליו עם אותיות של זהב השם 'שלמה סאנדעקאוויטש'.
מבעד החלון נשקפה ותייבב האימא, הפעם זה יבבה של התרגשות ושמחה, מביטה אחריהם בהודיה, לפני זה היא ניקתה בחום ובמסירות את האבק שהצטברה על גבי תיק התפילין שלו.
ואביו בשמיים ניקה את האבק שהצטברה על נשמתו...
כי לא ידח ממנו נידח!!!
השעה 4:00 לפנות בוקר, ניו יארק
מרת סאנדעקאוויטש קמה ממיטתה, זה בסך הכל היה עוד ניסיון כושל ונואש להירדם, אחרי עשרות לילות נטולי שינה. עיניה אדומות, נפוחות, קשתות שחורים מתעגלות מתחתיהן, הכרית ספוג בדמעות, טופח על מנת טופח.
כמה זה קשה לה, אוי! מטרידות אותה ההרהורים הקשים, מחשבות מרורים כלענה לא נותנת לה מנוח, ומוטב והיתה יושבת לארץ, ובני משפחתה וחברים באים לנחם, והיא יודעת שלפחות בנה עולה לגן עדן, נהנה מזיו השכינה, מאשר לדעת שבנה הולך לדרך אחר, דרכו ל"ע הוא... לשאול... לגיהנם...
מרת סאנדעקאוויטש הולכת בפסיעות כושלת לאותו חדר, לחדר שינה של... שם נמצא המיטה של... שלוימי, מיטה מוצעת, שני כריות בראש, ריח כביסה נודפת ממנה, רק היום כיבסה את המצעים, לכשיחזור יהיה לו מצעים נקיים ומכובסים, שיהיה חם לו, טוב לו.
ליד הכרית מצאה פתק קטן, פעסי בת השמונה השאירה אותו, בכתב גדול ועגול, "אחי שלוימי היקר, אני כל כך מתגעגעת אליך, מתי אתה חוזר כבר???" אויש, מה היא מבינה, הילדה התמימה הזאת?
עוד שטף דמעות פורצות מהעיניים, סכר הדמעות כבר מזמן מזמן נשבר, אבל לפעמים הים, ים הדמעות המלוחים נמצאים בגאות, והם שוטפים את כל הבא בדרכם.
היא הולכת לחלון, על הדרך סוגרת את הארון, פשוט לא יכולה לראות את התפילין המיותמות המבצבץ מתוכו, ולצידו מחברת חידושי תודה בכתב יד מימים טובים יותר, עדות לשאיפות גדולות שהיו, ואינם.
בחלון היא מסתכלת באופק השחור, הרחוק, אי שם בעולם הגדול נמצא שלוימי, אי שם נמצא הגוף שלו, והנשמה? האם נשאר לו נשמה בכלל? איך הוא לא מרגיש את הלב של אימא? את הלב של אבא?
מונית עושה את דרכו לאיטו ברחוב החשוך והריק, אה! האם שלוימי בתוכו? זה מעורר את הציפייה, האם המונית יעצור פה? אבל לא, המונית ממשיכה לדרכו...
בעד החלון נשקפה ותיבב אם שלוימ'לע, מדוע בושש לבא? מדוע איחרו פעמיו מלחזור? מתי הוא חוזר כבר?
פתאום מרגישה זוג עיניים מסתכלים עליה, היא מסתובבת ובעלה עומד שם, גב כפוף, לחיים מקומטים, עיניים מלאים ייאוש, בן מ' כבן פ', לא אומר כלום, אבל עיניו המיוסרים אומרים הכל, אומר את המשפט הכל כך אכזרי, אבל גם כך כך ריאלי.
"אל תשלי את עצמך, תשכחי מזה, שלוימי לא חזר כבר שנתיים, לא נראה שאי פעם יחזור, הוא נמצא שם אי שם בעולם הגדול, רחוק רחוק מפה, עמוק עמוק בשאול תחתית, אזוק באזיקים, בכבלי היצר העבותות, היצר צמתו בבור חייו, וידו אבן בו, הוא שרף כבר הקשרים, הרס כל הגשרים, טרק את הדלת."
אוי, טאטע מאמע יקרים, מה אעידך מה אדמה לך? היש מכאוב כמכאובך? היש צער כצערך? מי יכול להבין לליבם של הורים?
אבל דעו לכם, כי יש מי שמבין, יש וגם יש, אבא שבשמים מבין לליבכם, גם השכינה הקדושה ממעל מסתכל בעד החלון, מציץ בעד החרכים, ממתין לשלוימ'לע שיחזור, בת קול יוצא מהר חורב, ועוד יגיע לליבו של שלוימי, כי לב יהודי תמיד נשאר לב יהודי.
ואז, לפתע, הטלפון מצלצל...
יום שלישי, ב' אייר תשפ"ב – הונגריה
בתים חד קומתיים וחד משפחתיים, גינות מטופחות, שמיים בהירים וכחולים, ומזג-איור אביבי, מקדמים את פניו של יוסי לעפלער בבואו לעירייה השקיטה, הרים ירוקים מסביב, ובהם כרמי יין עסיסיים משלימים את האווירה.
יוסי חונה את הרכב ליד האכסניה, מוציא את המזוודה ממנה, והטלפון שלו מצלצל.
על הקו לקוחה קבועה שלו, מנסה לברר איך להשתמש במוצר שקנתה, יוסי מנסה לעזור לה באדיבות, אבל זה לא ממש הולך דרך הטלפון.
- "תקשיבו מיסיס, אני לא יכול לעזור לך דרך הטלפון, תצטרכי לבוא אלי לחנות, ואני אלמד אותך איך להשתמש בזה."
- "בסדר, אגיע, אפשר עכשיו?"
- "הממ, סליחה, אי אפשר עכשיו, אני לא בבית עכשיו, נסעתי לקרסטיר."
- "קרסטיר?"
- "כן, הגעתי להיארצייט של ר' ישעי'לע, ואני גם מתנדב פה בהכנסת אוחרים, לעילו נש... הלו, מיסיס, מה קרה???"
שקט מוזר מעברה השני של השפופרת, נדמה לו שהוא שומע קול של בכי, כמה שניות והיא מתעשתת ואומרת, "אתה בקרסטיר, תעשה לי טובה, אני ממש מתחננת, תזכיר על הציון את שלמה בן חיה דבורה, עזב את הבית, עזב את הדרך, וכבר שנתיים ימים לא שמעו ממנו"
עוד כמה שניות של התייפחות, והיא מוסיפה, "לפני שעזב, הוא היה מתנדב בהכנסת אורחים בקרסטיר, עבד שם, ופתאום עזב את הכל..."
-" בסדר רביצין סאנדעקאוויטש, אתפלל עליו, אקרע שערי שמיים בשבילו, את עוד תראי נפלאות..."
היארצייט מגיע, אלפי מתפללים שופכים צקון לחשם בציונו הקדוש של הרה"ק ר' ישעיה בן ר' משה, ביניהם עומד יוסי עם התהילים שלו, הוא גומר את התהילים ואינו שוכח, הוא מפלס דרכו ביו המתפללים, מגיע לציון ומניח ידו עליו, דמעות זולגות מעיניו, "שלמה בן חיה דבורה, א-ל נא סלח נא לו, רוח נכון חדש בקרבו, תחתור חתירה מתחת כסא כבודיך, והחזירהו אל חיק משפחתו, ואל חיק עמו".
יום חמישי ד' אייר – באדראג-קערעסטיר
ההילולא עברה, הציבור מתחיל להתפנות, היכל ההכנסת אורחים הומה אדם, האירוח כיד המלך, והאורחים אוכלים לשובע נפשם לפני יציאתם לדרך.
ולפתע הדלת נפתח, בחור אחד נכנס, הבחור נראה שונה במראהו, שונה מאד, רחוק מאד מהצבור הנמצא כאן, מראהו איננו כיהודי בכלל, הוא לבוש לגמרי כאחד מגויי הארץ, הוא נראה מבולבל ונבוך, עיניו משוטטות על פני הקהל.
"אמעריקאנע קאווע, לחמנייה מזונות או המוציא?" פונה אליו יהודי יקר, הרי ר' ישעי'לע לא היה בודק את ציציותיו של אורחיו, גם כאן לא בודקים אם יש להם בכלל ציצית.
הבחור מסרב בנימוס, לא זה מה שהוא צריך עליו, הוא סוקר את הקהל, והולך ישר ליוסי, יוסי המום, משתאה, מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו, ההתקבלה תפלתו.
"אתה זה יוסי מהחנות ההוא בניו יארק?" – שואל הבחור
"ואתה שלוימה סאנדעקאוויטש, נכון?"
הבחור שותק, נבוך, משפיל עיניו לארץ, יוסי מבין את התשובה.
יוסי שם ידיו עליו בחום, לוקח אותו הצידה, הבחור מבקש ממנו תפילין, ויוסי עונה לו "יש מצוה אחר שעוד מזמן לא קיימת..." יוסי מוציא את הטלפון מהכיס.
הבחור מבולבל, מהסס, "אני לא בטוח שהם רוצים בכלל קשר אתי"
"רוצים, עוד איך שרוצים..." ממלמל יוסי, ובחוסר נימוס משווע, מחייג יוסי לניו יארק בשעות לא שעות.
"העלאו, כאן זה יוסי, יש לי מישהו שאני מאמין שאת תרצי לדבר איתו" צורח יוסי לתוך הפלאפון, ומוסר את מיד את הטלפון לשלוימי, ומתרחק משם.
ממרחק נראה שלוימי רועד כולו, ידיו ואבריו מרתתים, מתייפח כולו, מתפרק לתוך המכשיר, משך כחמש עשרה דקות לקח השיחה, לאחריו רוחץ את פניו, ומחזיר את הטלפון ליוסי בעניים אדומות ונפוחות.
יוסי מציע לו להזמין לו כרטיס טיסה להיום, אבל שלוימי לא רוצה לשמוע, "אני לא צריך טיסה להיום, אני חייב טיסה לעכשיו, להרגע, אני לא יכול עוד..."
ו' אייר – יום ראשון – ניו יארק
יהודי כבן ארבעים יורד מפתח ביתו, גב זקוף, עיניים מלאות בתקווה, לעבר בית הכנסת, לידו צועד בחור חסידי, כובע סאמט, פאות מסולסלות, עיניו נותנים מבט של בושה מעורב עם תקווה, בידיו תיק תפילין של בד, רקום עליו עם אותיות של זהב השם 'שלמה סאנדעקאוויטש'.
מבעד החלון נשקפה ותייבב האימא, הפעם זה יבבה של התרגשות ושמחה, מביטה אחריהם בהודיה, לפני זה היא ניקתה בחום ובמסירות את האבק שהצטברה על גבי תיק התפילין שלו.
ואביו בשמיים ניקה את האבק שהצטברה על נשמתו...
כי לא ידח ממנו נידח!!!
0 תגובות
מאחר שהממשלה הנוראית שרדה מעבר למגבלת הזמן של חוק הקפצת אשכולות ישנים בקהילת כתיבה. אני פותח אשכול חדש להמשך הניסוי.
בזמנו בדקתי את העניין ואכן, הכוסברה לאחר הקפאה שניה נהייתה לא אכילה. מקווה שבהתאמה יהיה עם ביבי הפוך.
פה האשכול הראשון -
www.prog.co.il
ואפשר גם פה
62a7b3013fd78.site123.me
בזמנו בדקתי את העניין ואכן, הכוסברה לאחר הקפאה שניה נהייתה לא אכילה. מקווה שבהתאמה יהיה עם ביבי הפוך.
פה האשכול הראשון -
שיתוף - לביקורת - ההבדל בין נתניהו לכוסברה!
אז ככה, בגדול היה הרבה יותר מתאים לכתוב 'הדמיון, בין נתניהו לכוסברה' אבל לא, הדמיון ברור. הכוסברה, היא מסוג הירקות שאו שאתה מחפש רק להוסיף אותה לאוכל, או שאתה מחפש מקום לברוח כשאתה רואה אותה באוכל. נדיר למצוא אדם עלי תבל, שאין לו דעה על עלי הכוסברה. היא פשוט ירק עם אופי. תשאל אנשים, מה יש...
www.prog.co.il
ההבדל בין נתניהו לכוסברה - כתיבה תחביבית
אין על כוסברה ואין על ביבי והכי טעים עלי בייבי...
62a7b3013fd78.site123.me
1 תגובות
6 תגובות
2 תגובות
9 תגובות
"בוקר טוב, ז'תומרת כבר צהריים טובים, לך למאזינים ולכל עמך בית ישראל. אם יורשה לי לפתוח בהצהרה קצרה. אסכים לענות על כל מה שתשאל. נח יוצמאכער, לפחות כמו שאני מכיר אותו, הוא האחרון שמתחמק משאלות. אבל יש נושא אחד, יותר נכון אדם אחד, שעליו אני לא מוכן לשרוף אפילו מילה אחת.
אני אומר את זה לך, אבל חשוב לי שגם המאזינים שלך ישמעו את הדברים 'קלורקייט' בצורה הכי בהירה שיכולה להיות. אני ועמיתיי צברנו מספיק בגרות פוליטית כדי להבין את המגמה של האיש הזה, שמתעלל בילדי ישראל, שלועג לאברכי הכוללים, שיורד לחיי השכבות החלשות, שנלחם בכל דבר שבקדושה!
הוא יודע יותר טוב ממני וממך שעתידו הפוליטי מאחוריו. הוא רואה כמונו את הקריסה האסטרונומית בסקרים. הוא דוהר לאחוז החסימה כמו פרש לעבר מפגינים נגד הרכבת הקלה ב'בר-אילן'. לכן הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש ולמשוך תשומת לב תקשורתית עם יריקות רעל ושטנה. הרי זו היתה השיטה הבולשביקית העתיקה משחר ההיסטוריה האנושית: 'הכה ביהודים והצל את רוסיה!'
אבל אנחנו לא נפרגן לו את התענוג המפוקפק הזה! אני לא אקפוץ מאולפן לאולפן ואהדהד את המסרים של האיש שטוען שלומדי התורה שותים קפה, מדפדפים קצת בספרים, מדברים פוליטיקה והולכים הביתה. אני לא אצטט את האיש שחושב שהציבור החרדי אימץ חלילה חיי בטלה. אני לא אחזור על דבריו של הרשע מרושע שרוצה שהאברכים יסגרו את הגימארעס וישתלבו בשוק 'מחנה-יודה'. אני לא אתייחס למולדובער שרוצה לשלוח אותנו למזבלה במריצות. אפילו לא אעלה את שמו הטמא על דל שפתי. ואם זה יקרה חס וחלילה, אפילו באונס גמור כ'מסיח לפי תומו' בשטיבל'ך 'זיכרון-משה', אני ישרוף לעצמי ת'לשון בקפה שחור רותח.ִִ
הרי רק אתמול הוא היה החבר הכי טוב שלנו! היו לנו אתו אינספור שיתופים של פעולה. בירושלים, בדרום בצפון, בוועדות הכנסת, בחקיקה פרלמנטית, בקבר רבי שימען, בח"י רוטל, באכילת רוגלעך ובוּרקעס במזנון, ואיפה לא?! הרי הוא היה הראשון לרוץ אל הקודש פנימה ולצקת מים על ידיהם של הרבנים וגדולי הדור שליט"א. בכל שני וחמישי הוא בא לתת קוויטל'ך ו'פדיון-נפש' למקובלים ואדמורי"ם... ופתאום הוא ממתג את עצמו מחדש כאויב המושבע של הציבור החרדי?!
אני אומר לך את זה כאן בהתחייבות מלאה! האיש חי בסתירה פנימית עמוקה, ממש 'תרתי דסתרי'. רק אתמול הוא איים לחסל את ישמעאל הנייה תוך ארבעים ושמונה שעות, ופתאום אין לו בעיה לשבת בקואליציה עם העראבער'ס. מצד אחד הוא מטיל מיסים כבדים על הפלסטיקים, ומאידך גיסא אין לו שום בעיה ללגום טסטר צו'יס משתי כוסות נייר במקביל. מצד אחד הוא יורד על האברכים שמפטפטים קצת פוליטיקה בין הסדרים, ומצד שני הוא עצמו מתעסק רק בפוליטיקה כל היום. הרשע מרושע הזה ממש סותר את עצמו מיניה וביה!
אבל אנחנו לא ניתן לו לעשות סיבוב-פוליטי על הגב-שלציבור-החרדי. אנחנו לא קבלני הקולות שלו. אני לא עובד אצלו ולא עובד בכלל... אנחנו לא יחצ"נים ולא הקמפיינרים שלו. לא נעמוד תחת כל ערוץ רענן ונקריא את דף המסרים שלו. נתעלם ממנו לחלוטין ואפילו לא נזכיר את השם המשוקץ שלו. הוא שום-כלום, גורנישט מיט גורנשיט, אפילו לא אוויר שקוף! אנחנו לא נעניק לו זמן אוויר ולא נשיג לו תשומת לב תקשורתית. אנחנו לא נשחק לו לידיים ולא ניתן לו למשוך אותנו בלשון... אתה שומע מה אני אומר לך?! לא ניתן! לא ניתן! לא ניתן!"
"כמדומני שנסתפק בדברים הללו... נח יוצמאכער, אנו מודים לך על הריאיון נטול הכפפות ומעצב התודעה. וכעת נעבור בלי פרסומות לכתבתנו ימית סגל המדווחת על סקר טרי ומפתיע, לפיו מפלגת 'ישראל ביתנו' מתאוששת בניגוד לציפיות ומציגה נתוני צמיחה מדהימים עם זינוק חד במספר המנדטים לקראת הבחירות שנראות קרובות מתמיד"...
נ"ב: ליח"צ, יחצנות ויחסי ציבור נא לפנות באישי: @יוצמאכער יח"צ בע"מ
השראה: @כותב השורות - האיום של איווט
אני אומר את זה לך, אבל חשוב לי שגם המאזינים שלך ישמעו את הדברים 'קלורקייט' בצורה הכי בהירה שיכולה להיות. אני ועמיתיי צברנו מספיק בגרות פוליטית כדי להבין את המגמה של האיש הזה, שמתעלל בילדי ישראל, שלועג לאברכי הכוללים, שיורד לחיי השכבות החלשות, שנלחם בכל דבר שבקדושה!
הוא יודע יותר טוב ממני וממך שעתידו הפוליטי מאחוריו. הוא רואה כמונו את הקריסה האסטרונומית בסקרים. הוא דוהר לאחוז החסימה כמו פרש לעבר מפגינים נגד הרכבת הקלה ב'בר-אילן'. לכן הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש ולמשוך תשומת לב תקשורתית עם יריקות רעל ושטנה. הרי זו היתה השיטה הבולשביקית העתיקה משחר ההיסטוריה האנושית: 'הכה ביהודים והצל את רוסיה!'
אבל אנחנו לא נפרגן לו את התענוג המפוקפק הזה! אני לא אקפוץ מאולפן לאולפן ואהדהד את המסרים של האיש שטוען שלומדי התורה שותים קפה, מדפדפים קצת בספרים, מדברים פוליטיקה והולכים הביתה. אני לא אצטט את האיש שחושב שהציבור החרדי אימץ חלילה חיי בטלה. אני לא אחזור על דבריו של הרשע מרושע שרוצה שהאברכים יסגרו את הגימארעס וישתלבו בשוק 'מחנה-יודה'. אני לא אתייחס למולדובער שרוצה לשלוח אותנו למזבלה במריצות. אפילו לא אעלה את שמו הטמא על דל שפתי. ואם זה יקרה חס וחלילה, אפילו באונס גמור כ'מסיח לפי תומו' בשטיבל'ך 'זיכרון-משה', אני ישרוף לעצמי ת'לשון בקפה שחור רותח.ִִ
הרי רק אתמול הוא היה החבר הכי טוב שלנו! היו לנו אתו אינספור שיתופים של פעולה. בירושלים, בדרום בצפון, בוועדות הכנסת, בחקיקה פרלמנטית, בקבר רבי שימען, בח"י רוטל, באכילת רוגלעך ובוּרקעס במזנון, ואיפה לא?! הרי הוא היה הראשון לרוץ אל הקודש פנימה ולצקת מים על ידיהם של הרבנים וגדולי הדור שליט"א. בכל שני וחמישי הוא בא לתת קוויטל'ך ו'פדיון-נפש' למקובלים ואדמורי"ם... ופתאום הוא ממתג את עצמו מחדש כאויב המושבע של הציבור החרדי?!
אני אומר לך את זה כאן בהתחייבות מלאה! האיש חי בסתירה פנימית עמוקה, ממש 'תרתי דסתרי'. רק אתמול הוא איים לחסל את ישמעאל הנייה תוך ארבעים ושמונה שעות, ופתאום אין לו בעיה לשבת בקואליציה עם העראבער'ס. מצד אחד הוא מטיל מיסים כבדים על הפלסטיקים, ומאידך גיסא אין לו שום בעיה ללגום טסטר צו'יס משתי כוסות נייר במקביל. מצד אחד הוא יורד על האברכים שמפטפטים קצת פוליטיקה בין הסדרים, ומצד שני הוא עצמו מתעסק רק בפוליטיקה כל היום. הרשע מרושע הזה ממש סותר את עצמו מיניה וביה!
אבל אנחנו לא ניתן לו לעשות סיבוב-פוליטי על הגב-שלציבור-החרדי. אנחנו לא קבלני הקולות שלו. אני לא עובד אצלו ולא עובד בכלל... אנחנו לא יחצ"נים ולא הקמפיינרים שלו. לא נעמוד תחת כל ערוץ רענן ונקריא את דף המסרים שלו. נתעלם ממנו לחלוטין ואפילו לא נזכיר את השם המשוקץ שלו. הוא שום-כלום, גורנישט מיט גורנשיט, אפילו לא אוויר שקוף! אנחנו לא נעניק לו זמן אוויר ולא נשיג לו תשומת לב תקשורתית. אנחנו לא נשחק לו לידיים ולא ניתן לו למשוך אותנו בלשון... אתה שומע מה אני אומר לך?! לא ניתן! לא ניתן! לא ניתן!"
"כמדומני שנסתפק בדברים הללו... נח יוצמאכער, אנו מודים לך על הריאיון נטול הכפפות ומעצב התודעה. וכעת נעבור בלי פרסומות לכתבתנו ימית סגל המדווחת על סקר טרי ומפתיע, לפיו מפלגת 'ישראל ביתנו' מתאוששת בניגוד לציפיות ומציגה נתוני צמיחה מדהימים עם זינוק חד במספר המנדטים לקראת הבחירות שנראות קרובות מתמיד"...
נ"ב: ליח"צ, יחצנות ויחסי ציבור נא לפנות באישי: @יוצמאכער יח"צ בע"מ
השראה: @כותב השורות - האיום של איווט
9 תגובות
3 תגובות
5 תגובות
17 תגובות
5 תגובות
0 תגובות
5 תגובות
2 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
אהבת את הפורום? שתף>>
Reactions: יהלום-יצירות מלוטשות, אש קודש!, נועה לבין (Tamar) ועוד 15 משתמשים18 //