קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 327
    • R
    שיתוף - לביקורת הרבה אדר
  • RPO //
    • הרבה אדר בא לעולם
    בא בכפולות ושתיים.
    ויש סיבות לחייך עם שיניים
    ויש צידוק לו לצחוק.
    ואתה אדר
    ואתה לשמחה
    ואיתך העיניים בורקות.
    לך משאלה
    בך התקוות
    לטוב, טוב כזה
    בלי גבולות.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ilan p, אביגלוש, בני ברקים... ועוד 12 משתמשים15 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    צורף קובץ
  • 257
    • R
    שיתוף - לביקורת והם שבו
  • RPO //
    • והם שבו.

    וקר בחוץ
    ורעש מסוק
    והמון רות.סוף.עבור.
    והם שבו
    והכל צינה
    ויש שאלה
    קר לכם?
    והוא למוד שבי
    למוד צינות
    עונה שחם
    חם בלבבות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: כוכב מאדים, violin, לוי אלי ועוד 19 משתמשים22 //
    0 תגובות
  • 453
    • ח
    שיתוף - לביקורת רגע האמת.
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    -שמואל, אני חושבת שהגיע הרגע.

    -רוחמה, על מה את מדברת? איזה רגע הגיע? לא ידוע לי על שום דבר שאנחנו מצפים לו.

    -אני מתכוונת לרגע האמת.

    -רגע האמת? את רצינית? אולי תסבירי את עצמך?

    -אוקיי, אנחנו צריכים להצטייד.

    -רוחמה, ידעתי שזה יבוא, כמה כסף את צריכה?

    -יופי, אני שמחה שאתה מבין וזורם איתי, אז ככה, אני אשמח לקנות בערך 10 ק"ג אורז, ב"יש" יש שקי אורז ענקיים של 5 ק"ג, אז 2 שקים בסך הכל.

    -כן, אבל רוחמה, תחשבי רגע, אם לא יהיה גז, איך תבשלי את האורז?

    -נכון חשבתי על זה, אבל קודם כל אני מאמינה שרוב הזמן יהיה גז, ויש לי עוד אופציה, אני אקנה גם כמה ק"ג בורגול, בורגול אפשר להשרות במים חצי שעה, והוא מוכן.

    -ומה תעשי עוד מעט ערב פסח, מה תעשי עם כל הכמות של הבורגול?

    -תראה, אנחנו צריכים לעבור את החודשים הקרובים, אני לא יכולה לחשוב יותר מידי קדימה.

    פנסים נטענים, טעונים יש לי כבר ארבע, מספיק ל16 שעות.

    נרות, ונרות נשמה קניתי סטוק.

    מטענים ניידים יש לי שלוש, כולם טעונים.

    -רגע, יש לך מטען טעון? אפשר אחד, אני ממש אשמח.

    -לא ולא, שמואל, אני גם החבאתי אותם ליתר ביטחון.

    -אבל, רוחמה, אם לא יהיה חשמל אז גם מי שתרצי להתקשר אליו יהיה מנותק קשר.

    -ואם תצטרך עזרה רפואית? או עזרה נפשית? אולי תזדקק לארגון חרום והצלה?

    יכול להיות שהמערכת הציבורית תהיה מגובה על ידי גנרטורים.

    אגב, גנרטור, יש באלפיים, מחזיק ארבע שעות, ביררתי כבר, צריך גם לקנות סולר בתחנת דלק.

    -או קיי, הבנתי את צריכה לעשות קניה לחודשיים, כזאת שאף פעם לא ערכנו, כי אנחנו חיים את החודש, בנוסף את צריכה כסף לכמה מוצרים שמיועדים לשעת חירום, כמו נורות חירום, גנרטור, סולר, תנור גז, פתיליה.

    -יפה מאוד, אם תיזכר בעוד משהו אז תגיד.

    -רוחמה, אני חושב שאנחנו נצטרך מחסן כדי לאכסן את כל הציוד הזה.

    -בסדר, שמואל, אפשר לשכור מחסן פה ברחוב.

    -אז אנחנו מדברים על שכירות של מחסן, קרוב כדי שיהיה נגיש במקרה של נפילת חשמל, קווי פלאפון, במקרה של אזעקות וכן הלאה.

    -כן.

    -ומאיפה נראה לך אני יגייס כזה סכום? את מבינה שמדובר על מספר של חמש ספרות.

    -ככה זה שמואל, מלחמה, אין ברירה, הרי אתה לא רוצה למצוא את עצמך יושב בחושך ללא מזון, מה תעשה אז?

    -ומה עושים כולם?

    -תראה שמואל, אני לא אתפלא אם כהן ידפקו אצלינו לבקש אורז, ושיחה בפלאפון וכמה נרות.

    -אז אולי, רוחמה נתחלף, נצלצל אצל כהן בפעמון.

    -השתגעת?

    נראה לך שאפשר לסמוך על השכנים?

    אני קונה אקסטרה כדי שיהיה להם גם כן.

    -טוב, אני מבין שאין ברירה, אני אצטרך לפנות לכהן יש להם גמ"ח, אני אסביר להם שמדובר במצב חירום.

    -רוחמה, הנה יש לי את הסכום, מקווה שתשתמשי בו באופן נבון.

    -כן, ברור, חשוב מאוד להיערך לכל תרחיש.

    -ואל תשכחי לקנות גם קוקה קולה, אני לא אסתדר בלי.
    • תודה
    • חחח
    Reactions: בשלנית, שלומיקו, אש קודש! ועוד 14 משתמשים17 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    הנה הפנסים הנטענים ששמואל קנה:
  • 418
    • א
    שיתוף - לביקורת אבל אתה רחמן יותר
  • איוליס //
    • אתה יותר רחמן ממני.
    ואם לי קשה.
    לראות את הבת
    המלאכית שלך
    סובלת.
    לך קשה יותר.

    אתה יותר דואג ממני.
    וגם אם אעשה הכל
    אתה תמיד תעשה יותר.

    אתה יותר אוהב ממני.
    וכל החיבוקים והנשיקות שאתן
    אתה עדיין אוהב יותר.
    כי אין בעולם אהבה
    כמו אהבה של אבא.

    אתה מחכה יותר שנים ממני
    שנבנה לך את הבית.
    אתה רוצה יותר ממני
    גאולה ומשיח שבא.
    אז אבא
    שיבוא בבקשה.

    הגעתי לבית חולים כדי להיות עם ילד חולה בלילה, וזה פשוט המיס לי את הלב, לא עמדתי ברחמים.
    ואמרתי לעצמי איך זה הגיוני שיש אנשים שכל כך הרבה סובלים,
    וחשבתי שכל הרחמים העצומים שלי, הם אפילו לא טיפה מהרחמים של ה', ואם ה' כיוון שזו ההתמודדות שהם יעברו בחיים,
    אז זה מתוך הרחמים הכי גדולים. גם אם אני לא יכולה להבין את זה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קרב, חנה ש., סיפור8 ועוד 11 משתמשים14 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איוליס
    תודה!! (גם אותי) תודה, שמחה שהרגישו התלבטתי אם זו כתיבה ספרותית מרוב שפשוט כתבתי מה שיצא לי:)
  • 2 3 10K
    • Natan Galant
    סיפור בהמשכים נו מה געציל, מה אתה אומר? [המשך לספר - סקיצה פתוחה להערות נוקבות ומחמאות מרגשות]
  • Natan Galant //

    • פרק א.​

    עייף מנחמן ומהחיים, חזרתי לעצמי. רוחי שבה אליי ואתחלתי את המערכת. התנעתי מחדש וזה. הבנתי שאני במטוס החוזר מבלגיה לישראל, מרוט כולי אחרי טיול קשה, ומאחוריי שלושה ימים מלאי טראומות. רובן ככולן קשורות למר מרכוס, מיעוטן לאנטישמים, והיתר לחברת התעופה פינאייר חסרת הלב. לא פשוט, לא קל.

    אתם יודעים איך זה מצבי משבר, אנחנו מנסים להרים את המוראל שלנו באמצעות כל מיני עידודים חסרי טעם. למשל, ניסיתי להגיד לעצמי שישנם אנשים שמצבם קשה משלי, איפשהו בעולם הגדול שלנו. אולי בזימבבואה, שמעתי שתנאי החיים שם לא מהנים במיוחד. אולי בקונגו, יש שם איזה נגיף רצחני, אבולה, אנשים מתים כמו זבובים. הם מסכנים, לא אתה, געציל.

    עדיין הרגשתי שפוף, אך חל בהרגשתי שינוי מינורי ממש. גם משהו.

    עודי מתרגע, שתיתי כוס מים שיד נעלמה ורחומה כלשהי שמחוברת לדייל חולף הושיטה לי. הקפדתי ללגום באיטיות, מתרכז במים החודרים לתוכי ומבצעים בי פעולות ארגעה, מיטיבים את מצב רוחי.

    וכמו שאוהבת לומר דודתי נחמה, מים שקטים חודרים עמוק. אכן - המים היו נפלאים ועשו את מלאכתם נאמנה; אט אט חשתי היטב איך תודעתי נוחתת לתוכי, מתמקמת וממלאת את כול כולי, והמים המחליקים בגרוני הניחר מערבלים את תודעתי לפיסות קטנות שמצליחים להשתחל לכל פינה, יש מצב שגם לאצבעות הרגליים. חתיכת תודעה קטנטנה אפילו חמקה באגביות לזרת!

    מעולמות לא מציאותיים, רחוקים ומרחפים, שבתי למקומי. הנה אני, געציל הרווק. ישוב במטוס לעבר ישראל. מעט כבד גוף, קצת חסר שמחה. מהרהר אם ישנם דרכים בדוקות שיסייעו בעדי למחוק מזכרוני את הימים הנוראים שעברתי עם נחמן מרכוס, הפטפטן חסר המנוח. אדם שלא נתן לי שניה אחת של הפוגה, והרס את יכולת הקשב שלי לעשרים שנה קדימה. אולי שלושים, משהו.

    איכשהו, למרות העידוד עם האבולה, מצב רוחי העמיק שוב. איך אנשא ואקים בית בישראל, עם יכולות קשב פגומות כל כך, מלכתחילה?

    אני לא מרגיש את עצמי מוכן להתחתן, אפילו לא בגרם. בטח לא עם יכולות הקשב מצ'וקמקות שלי. הרב שלנו בישיבה, מרדכי גידרון, דיבר עימנו רבות על חשיבות ההקשבה לאישה. אפילו שבדרך כלל היא, כדבריו, "מתעקשת לדבר על דברים חסרי הגיון ומשעממים מאוד".

    מה עושים?
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: אבינועם גולדברג, RPO, AUVI ועוד 36 משתמשים39 //
    57 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    הערה מעניינת, תודה רבה.
  • 1K
    • א
    שיתוף - לביקורת משיח שקר
  • א. פרי //
    • יום אחד
    הוא פגש את המשיח שלו בתוכו
    המשיח היה מסובך
    בהרבה כבלים של שקר
    בתחבושות של נחמה
    שהסתירו את פצעיו וכאביו.

    'משיח שלי'
    הוא התבלבל.

    'משיח שבי'
    הוא נבהל.

    'משיח עם שליחות והכל'
    הוא נחרד

    נפלו השערים
    נבקעו החומות
    והוא הלך בתוך הים
    בחרדה

    'איך יצאת לכאן פתאום?
    אתה לא צריך להופיע
    אתה לא שייך אלי',
    אמר.

    המשיח חייך ושתק.

    'אתה לא שייך לכאן
    אני שקר אתה אמת
    אני לא לא לא
    אתה כן כן כן

    מה אתה עושה כאן?
    אני יחיד,
    אתה שייך לכולם.
    מה אתה רוצה?'

    הוא הדף את המשיח
    זרק עליו אבנים
    צעק עליו
    גרש אותו
    גער בו
    התנער מכל שייכות אליו

    והמשיח נשאר מחייך
    ויציב
    ולא נע ולא זע

    'למה אתה כאן?
    מה עשיתי?
    אני כלום
    האגו שלי ברצפה
    אני לא לא לא'.

    'בגלל שאתה לא לא
    הופעתי כאן.
    וכדאי שתדע
    שתמיד הייתי.
    לא הופעתי פתאום.
    אני נמצא אצלך
    ואצל כל אחד ואחת
    אני המפגש שלכם
    בני האדם
    עם הבורא
    שיוצר את החיבור
    בין שמים לארץ

    כשנופלת החומה של האני
    מופיע אני המשיחי
    עם כל הלהט והרצון האלוקי
    ויורדת גאולה
    לעולם

    כי אין לך אדם בלי 'אני'
    ואם אתה מפסיק להיות אני
    אתה מגלה את המשיח
    בתוכך

    אם המשיח שלך שקר
    זה כי אתה גדלת באמונות של שקר
    תפקידך לברר את האמת
    ולהפוך את התפקיד המשיחי
    לזך ונקי, רצוף אהבה
    ומלא אמת וצדק

    כי אתה לא תוכל להיות משיח
    ואם אתה חושב שאתה משיח
    זה משיח שקר
    אם תבין שה' הוא משיח
    והוא מתגלה אצל כל אדם
    באופן שווה
    תגיע לאמת של העולם.

    תברר את נקודת משיח
    וה' יתברך יגאל את העולם.

    כמה מילים על הקטע ומשמעותו:
    יש חוגים מסוימים גם בציבור הכללי וגם בציבור החרדי שהמושג 'משיח' מתורגם בעיניהם ל- הזוי, לא בקרקע, הכינוי 'אדם משיחי' לא זוכה לכבוד גדול.
    מצד שני יוצא לי להאזין לפודקאסטים של אנשים שמדברים על משיח בכל מיני פרשנויות ואפשרויות באמונה מוחלטת ואור גדול.
    הקטע הנ"ל הוא סיכום של שתי השיטות, אלו שחושבים שמשיח זה גנאי בעצם מאמינים במשיח שקר.
    כי המשיח קיים ורוצה לגאול אותנו, ואת כל העולם.
    הגאולה לא רחוקה כל כך. היא צריכה לבוא מתוכנו מתוך תהליך של חשיבה חיובית - 'חשיבה של גאולה'.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שולמית רוז, Yes it's me, ר' יעקב ישראל ועוד 9 משתמשים12 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א. פרי
    זה לא כזה חשוב איזו דעה נכונה. במידה והדעה שהצגת צודקת נראה זאת בקרוב כשמשיח יבוא. ואם הדעה...
  • 792
    • א
    שיתוף - לביקורת ביום בו האינטרנט קרס
  • א. פרי //
    • ביום בו האינטרנט קרס

    ישבתי מול המחשב וניסיתי למצוא דרכים להתגבר על החסימה.

    "אולי פשוט לשאול בגוגל מה לעשות במקרה שהאינטרנט קורס" חשבתי לעצמי.

    אבל נזכרתי שאי אפשר לשאול בגוגל בלי אינטרנט.

    והאינטרנט קרס.

    "יש לי קצת שירים במחשב, שירים ישנים אבל אהובים", נזכרתי.

    נאנחתי קצת לעצמי, כמה חבל שלא שמרתי יותר שירים.

    "אני יכול לכתוב, לעצמי", הזכרתי לעצמי, "וגם ביכולתי פשוט לסגור את המחשב".

    ואז?

    למצוא עיסוק אחר.



    ביום בו החשמל קרס,

    חשבתי מה אפשר לעשות גם בלי אינטרנט וגם בלי מחשב.

    אפשר לקרוא ספרים, לצייר, ואפילו להכין אוכל, לשוחח עם אנשים אמיתיים, ולהכיר את עצמי מחדש.

    נעים להכיר, כמה זמן לא נפגשנו אני ואני.

    אולי להסתכל קצת על השמים, לעקוב אחרי ציפורים, וואו איזה להקות מרשימות.

    כמה טוב שהאינטרנט קרס, כמה טוב שגם החשמל יצא לחופש.

    זו הזדמנות עבורי להכיר את העולם מחדש.

    והעולם ממש יפה, יש בו אנשים, בעלי כנף, ספרים מעניינים, יש בו חיים אמיתיים.

    ואז החשמל חזר,

    וגם האינטרנט היה במיטבו,

    קפצתי אל המחשב, וחזרתי לצפות בציפורים דרך המסך.


    יום יבוא ואדע לעשות הפרדה בין המסך לבין המציאות.

    ואז אחיה את המציאות והמסך יהיה לי כלי נחמד שנמצא ברקע.

    ואני לא מחויב אליו והוא לא מחויב אלי.


    יום יבוא ואחיה בלי רעשי רקע,

    בלי ציפיה, בלי דמיונות, בלי רצון לקבל או לתת,

    תהיה לי תודעה שלימה ובריאה.

    יום יבוא ואבצע את תפקידיי בשלמות ובשאננות,

    ואחיה את עצמי באמת.

    ואצליח לשלב רוגע ושלווה, עם מימוש יכולותי.

    וכל מעשי יהיו לשם שמים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: וריטסרום, מצפה לגואל, חנה ש. ועוד 42 משתמשים45 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם, וזה כולל הכל, פיזי, נפשי
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת איך הורגים מכשפות?
  • כותב השורות //

    • בפרשה שלנו יש משהו מסתורי...
    באמצע הפרשה
    בתווך
    בין עשרות הדינים והמשפטים שנוגעים בענייני ממונות
    דברים שבכל יום...
    ישנו דין ששייך לכאו' לעולמות שאנחנו כמעט לא פוגשים בהם
    'מכשפה לא תחיה'
    ככה!
    בלי הקדמות, בלי להכניס אותך לעניין
    התורה מצווה אותך:
    אם אתה מכיר איזו מכשפה בסביבה שלך
    תדאג שהיא לא תחיה!
    וכמה שיותר מהר, יותר טוב...

    חז"ל אומרים שכשפים נקראים בשמם
    על שם ש - מכחישין פמלייא של מעלה

    ננסה להבין...
    אם יש מרשם סודי של מספר לחשים
    להם מתווספות כמה תנועות ידיים מוזרות
    שנעשות במנהרה חשוכה ע"י עוטה גלימה שחורה
    ונניח שזה אכן עובד...

    איפה יש כאן הכחשה לפמליא של מעלה?
    האם אי אפשר לראות בכוחות על שמתבטאים בלחשים וכל מיני קסמים [אם הם אכן קיימים]
    כוחות טבע נסתרים ותו לא
    מה רע בכוחות על?
    היכן מתבטאת ההכחשה כלפי מעלה
    עד כדי תיעוב כל עיסוק שקשור לכשפים
    וחיוב הריגת כל מי שמוגדר מכשף.

    כישוף בהגדרה היא היומרה להשתמש בכוחות על טבעיים
    למטרה אחת!
    התערבות במהלך המציאות טבעית, ושינוי המציאות לטובה או לרעה
    תלוי במכשף ובזה ששכר את שירותיו.

    המדע עוסק כבר מאות שנים בהתמודדות מול הטענות שיש כוחות על ומעשי כשפים עד היום הזה
    אך הוא לא הצליח בשום שלב להוכיח מדעית
    שהלחשים למיניהם, או שאר מעשי הקסמים מועילים בצורה וודאית
    הסטטיסטיקה נשארה כמו שהיא, עם כישוף ובלי!
    אך זה לא מונע מהמכשפים והמכשפות למיניהם להמשיך לחיות במאורות שלהם
    ולשטות בעדת מעריציהם ולגרום להם להמשיך להאמין שהם פועלים על המציאות ומשנים דברים באופן וודאי
    באמצעות כוחות העל שלהם.

    אז האם יש כוחות על או אין?
    שאלה טובה
    אך את התשובה אנחנו יכולים לתת
    כשנייתר את העיסוק בכישוף
    בקיום הציווי
    'מכשפה לא תחיה'!

    בעולם שלנו מסתובבות לא מעט מכשפות...
    הם לא תמיד עוטות גלימה שחורה וכובע עם שפיץ
    וזה לא מרגיע...
    זה רק הופך אותן למכשפות מסוכנות עוד יותר
    אותן מכשפות עלולות להטעות אותנו
    לאחוז את עינינו
    לגרום לנו לחשוב שבכוחן לשנות את המציאות
    שאם רק ניתן להם להוליך אותנו
    הבעיות תיפתרנה אחת אחרי השנייה.

    פה גם באה ההכחשה כלפי מעל
    העמדה של כוח לא טבעי מול מציאות קיימת
    הקיימת ברצון ה'
    היא הכחשה של פמליא של מעלה
    וזה לא משנה אם זה עובד או שעובדים עליך שזה עובד...
    עצם ההתעסקות בשינוי מציאות לטובה או לרעה
    באופן לא טבעי
    מתאר חוסר קבלה של רצון ה'
    ומורה על רצון להתערב במציאות בסתירה מוחלטת להנהגה של העולם ע"י ה'

    התורה מלמדת אותנו
    'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'
    התורה מבקשת ממך להפסיק לתת חיות למכשפות
    להפסיק להחיות את הדמיונות
    להפסיק לתת דלק למחשבות כפירה
    שאתה זה שעושה, ואתה זה שמשנה, ואתה זה שמזיז את העניינים
    התורה מצווה עליך –
    'מכשפה לא תחיה'
    לא רק את זאת שלוחשת לעצמות מתים
    לא רק את הקוראת בקפה או בקלפים
    הציווי מופנה גם אליך כיוצר מכשפות דמיוניות
    התורה מבקשת ממך להמית כל רצון להתערב לה' בהנהגת העולם
    להמית כל ניסיון לפעול מעבר לרמת ההשתדלות המקובלת
    להפסיק להתמסר למכשפות שמעמידות אותך בתור ארוך ומחייבות אותך גם לשלם
    כדי לקבל מהן ברכה...

    במקום זה עליך להפנות את המבט לשמיים
    להקב"ה - עילת העילות וסיבת הסיבות.

    ובמקום לשנות את המציאות!
    תשנה את המבט שלך על המציאות!

    תלמד את המציאות בצורה הנכונה
    תכניס את רצון ה' לכל אירוע ואירוע שמתרחש
    ותמצא את הדרך לקבל את זה באהבה.

    מול כל הלחשים של עולם הכישוף
    ישנו לחש אחד תורני ומומלץ
    שמסוגל להרוג את המכשפה עם הגלימה הכי שחורה בעיר...
    הלחש הוא:
    א-מ-ו-נ-ה
    ואת הלחש היהודי הזה מומלץ גם לצעוק, ולא רק ללחוש...

    ולסיום...
    בפרשתנו פרשת משפטים אפשר למצוא הקבלות בין שלל הדינים שבפרשה לעשרת הדברות שבפרשה הקודמת
    כשכל הדינים נאמרים בין שני החלקים של תיאור מעמד הר סיני -
    בפרשת יתרו ובסוף פרשת משפטים
    בציווי הזה אפשר למצוא הקבלה מעניינת לדיבר העשירי -
    'לא תחמוד'!
    להיות חמדן זה לחיות בסביבה מכושפת...
    שבה הכל אפשרי... הכל ניתן להשגה...

    הרצון לחמוד חייב להסתמך על אפשרות בלתי מוגבלת להשיג כל דבר
    גם אם לצורך זה הוא יצטרך לנשק את מטה הקסמים של המכשפה...

    דבר שברור ומוחלט אצל האדם שהוא לא בר השגה אצלו
    אין בו מקום לחימוד!

    מבט על ענייני עולם הזה שמלא באמונה וידיעה שמה שמגיע מגיע ומה שלא לא!
    מייתר את הצורך להתמודד עם 'לא תחמוד'
    ומקיים את הציווי - 'מכשפה לא תחיה'
    בצורה הכי אלגנטית שקיימת...

    עכשיו אפשר להתחיל בציד המכשפות...


    שבת שלום!​
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: א.&ש., אתיס, SHIRAMASH ועוד 20 משתמשים23 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שימנלה
    בכלל לא תכננתי לקרוא את המאמר הזה סתם נכנסתי ואז לא הצלחתי להפסיק כתוב מדהים
  • 3K
    • נ
    שיתוף - לביקורת *כרטיס שידוכים*
  • נסיך על חלל //
    • שוב, קיבלתי פרטים, מלמעלה- נראה מתאים, קצת ברורים ו...סוף סוף הצעה נורמאלית...

    עד ש....

    מכיר את המילים הללו: "עד ש....."???

    אז אני מכירה אותן מקרוב, קרוב, קרוב, קרובבב!!!!

    אתה יודע מה הכי קשה?

    שהפאזל מתחבר לי רק אחרי פגישה שניים לפעמים אפילו שלוש...

    אולי לך זו חוויה, טיול, פסק זמן מהלימוד הרצוף בישיבה- אבל לי זה על חשבון שעות עבודה.

    בשונה ממך, אני לא זורקת על עצמי ז'קט, וקושרת עניבה ביציאה מהאוטו...אצלי זה לוקח זמן- התאמת הנעל לשמלה, למעיל, ואיפור מדויק שישלים את ה"לוק"...

    *כרטיס שידוכים*

    שם:     ------

    משפחה:------

    גיל:------

    מצב בריאותי: תקין ב"ה

    אבל אחרי כמה פגישות לוחש שיש לך רב שיסביר לי במה מדובר- זה לא תורשתי...

    רמה דתית: חרדי מבית

    חבל שלא צינתָ איזה חרדי אתה- היום אחרי החרדי נפתחות סוגריים...

    (אגב, בסוף התברר שאתה החרדי היחיד במשפחה...אבל זה באמת לא משנה....)

    מה עושה כרגע בחיים? בחור ישיבה.

    לפחות תוסיף שאתה גם קוסם...שאני אדע מראש שאתה עומד לשלוף לי שפנים מהכובע...

    אופי: רגיש, מתחשב....

    זו הסיבה שישבנו שעתיים ואפילו לא הצעתָ לי לשתות...

    החברים הוסיפו שאתה גם נעים שיחה, אפילו חיברתָ כמה חיבורים...

    אחר כך מבינה שגם חילקתָ והכפלתָ...חצי יום מלמד- מתבקש לא?

    (אגב, רבנים וחברים יקרים: אני ממש לא אשמה בזה שאתם ממש מחכים שהבן אדם הזה יתחתן כבר... אבל צר לי לאכזב: אני לא לשכת הסעד ולא בית תמחוי!!!)

    שאיפות: רוצה לשבת וללמוד בעתיד.

    חבל שלא תדרכתָ את החברים או את הרבנים שיגידו שזה מה שאתה עושה גם עכשיו...לפחות ההייתם מתאמים עמדות....- אם היום אתה משלב עבודה אז אחרי חתונה זה ישתנה???



    תבין, לא שיש לי בעיה עם זה- אבל לפחות תהיה אמיתי. מבחינתי אמון זה הבסיס לחיי זוגיות, אל תצהיר לי הצהרות שאחרי בירור קצר יעלו בי חששות, אל תאמר לי א' כשאתה בכלל ב'!!!

    תהיה אמיתי, תהיה מי שאתה, אני בסך הכל מחפשת בן תורה- לא שחקן על במה...

    נכתב בעקבות בת משפחה....
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: AUVI, שלמות הבורא, נח שוורצברגנדרוביץ ועוד 51 משתמשים54 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    כותב הסיפור הכותבת בסיפור
  • 3K
    • י
    עזרה מה זה 'קובץ דרישת תשלום'?. אני צריך להגיש אחד כזה בוורד, ואין לי מושג.
  • יוסף יצחק פ. //
    • התבקשתי לשלוח מסמך וורד של 'קובץ דרישת תשלום'.
    למישהו יש אולי טיוטה איך זה אמור להיראות?
    או להנחות אותי איך לכתוב?
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    שמחה לשמוע שבאמתחתי גם השכלת הנהלת חשבונות. הרגשתי חשובה לרגע
  • 267
    • I
    שיר אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה,
  • I.Q //
    • ב''ה

    הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה,
    יִהְיֶה שֶׁקֶט שֶׁל כְּמִיהָה
    לְמַשֶּׁהוּ שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הֶחָלָל שֶׁנָּפַל.
    שֶׁנִּפְעַר. בְּהַרְבֵּה מִן הַבָּתִּים.
    מִן הָרְחוֹבוֹת.
    עַל חֻרְבוֹת חֶבְרוֹת הֶזְנֵק וַעֲדָשׁוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת שֶׁהָלְכוּ בַּתֹּהוּ.
    יְבַקְּשׁוּ הָאֲלָפִים קוֹל חָדָשׁ. כָּזֶה שֶׁמְּדַבֵּר מִן הַלֵּב.
    אֲלָפִים יְנַסּוּ לִמְצֹא פֶּתֶק מִן הַשָּׁמַיִם
    בַּת קוֹל מִן הַמִּדְבָּר. שֶׁתְּסַפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם.
    שֶׁתְּסַפֵּר לָהֶם מִי הֵם וּמָה יִהְיֶה אִתָּם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: mery!!!, קרב, כותב השורות ועוד 8 משתמשים11 //
    0 תגובות
  • 287
    • נ
    שיתוף - לביקורת עיוורת בלילה לבן
  • נועה לבין (Tamar) //
    • רֵיחַ שֶׁל דֶּשֶׁא רָטוֹב
    יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל רְחוֹב לְבַד
    פָּנָס בּוֹדֵד מֵאִיר אֶת צְלָלִיּוֹת
    הֶעָבָר, שֶׁנָּמוֹג כְּמוֹ עָשָׁן

    רוּחַ קַלָּה נוֹשֶׁבֶת בְּשַׂעֲרוֹתַי
    שׁוֹרֶקֶת הֵד צְעָקָה סָתוּם
    זִכְרוֹן בּוֹדֵד נוֹשֵׁר
    מֵעֵץ מִשְׁאֲלוֹתַי

    רֶגַע שֶׁל שַׁבָּת
    שֶׁל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה
    רֶגַע שֶׁל צִחְקוּק
    שֶׁל יַלְדוּת שֶׁהִתְאַדְּתָה

    יָרֵחַ שָׁחֹר מְנַסֶּה לְחַיֵּךְ
    חִיּוּךְ חֲסַר שִׁנַּיִם, חִיּוּךְ עָיֵף
    תּוֹדָה
    אֲנִי מוֹדֶה
    הוּא מַזְכִּיר לִי אוֹתִי
    אַחֲרֵי זְמַנִּים שֶׁל יִבְּבָה

    פְּסִיעוֹת שְׁקֵטוֹת
    לְעֵבֶר הֶעָבָר
    זִכְרוֹנוֹת מְטֻשְׁטָשִׁים חוֹלְפִים
    מִשְּׁנֵי צִדַּי

    מַבָּט שֶׁל תְּמִימוּת
    וּפָנִים מְאֻשָּׁרוֹת
    לֹא הֵבַנְתִּי עַד הַיּוֹם
    שֶׁהַשִּׁנּוּי הוּא צַלָּקוֹת

    רֵיחַ שֶׁל דֶּשֶׁא רָטוֹב
    הוֹלֶכֶת בֵּין שְׁבִילֵי הֶעָבָר לְבַד
    עִוֶּרֶת בְּלַיְלָה לָבָן
    וְהוּא נָמוֹג כְּמוֹ עָשָׁן
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: I L♥ve Israel, סבתא חביבה, yael305 ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 234
    • S
    שיר שבת המלכה
  • Sidi //
    • שבת המלכה/מ"ד

    ס וֹף שָׁבוּעַ וְעִמָּהּ הַשַּׁבָּת
    כַּלָּה וּבָהּ כֻּלָּם חָשִׁים
    ע וֹד תַּגִּיעַ עוֹד רֶגַע קָט
    צְחוֹרָה וְלָהּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים
    דִּ בּוּר אֶחָד שָׁמוֹר אַף זָכוֹר
    מַלְאָכֶיהָ גַּם הֵם נִרְגָּשִׁים
    יֵ שׁ יַגִּידוּ זְמַן לִשְׁבּוֹת
    וְיֵשׁ עֲדַיִן בְּדִבְרֵי חוֹל דָּשִׁים
    הַ הוּא לִמּוּדוֹ יַעֲסֹק
    וְהַלָּז מַאֲכָלוֹ יַרְשִׁים
    מ ִי עָלָיו כִּנּוּס הַיְּלָדִים
    וּמִי זְמִירוֹת שַׁבָּת יַגְשִׁים
    שׁ ָבוּעַ טוֹב בְּצֵאתָהּ
    וְעִמָּהּ לִמְלָאכָה נִגָּשִׁים
    ה ָלְכָה לָהּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
    וְעִמָּהּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים...
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: דוד345, Avigail Amram, שיבת ציון ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    יָפֶה מְאוֹד! כְּפִי שֶׁאֲנִי מֵבִין נִקַּדְתֶּם בְּצוּרָה יְדָנִית וְלָכֵן הִתְפַסְפְסוּ...
  • 515
    • ח
    שיתוף - לביקורת קצת לא קשור לעכשיו, אבל הרבה כן...
  • .חיה פ //
    • "שוב פה זה אני" עם "שיר ישן" שנכתב ביום בו "הלב שלי נקרע לשניים", כשסיימתי לכתוב הרגשתי "ברוך השם יותר טוב" אזזז תתעודדו גם כי "עוד יבואו ימים יפים" (הרי "בסוף כל השקיעות הייתה זריחה"), "וכולנו נשמח"!!! ("מתי יבוא היום שיגמר ולא נדע על כל מה שהיה"?? "מרגיש לי בקרוב...")


    אמא רחל
    הגדולה ,הדגולה
    שאי תפילה
    לפני נורא עלילה
    שישיב מלכותו כתחילה
    שתבוא גאולה
    הדור בגולה
    וכבר לא יכולה...
    מותשת, חוששת
    כוחות מחפשת
    נפשי משופשפת
    שכל נוטשת
    שוב... מתאוששת
    רוצה להיות מלוטשת,
    אך מרוטשת...
    ארכה הגלות!
    הדור ממתין ללא הסתגלות
    לזמן התגלות
    אז מתי הִתְכַּלּוּת
    כאב ושפלות??
    עושה השתדלות
    מתקן הסתכלות
    מחפש אצילות
    מלא אומללות...
    אז אייה התגלות ?? השכינה!
    תר אמונה
    רוצה איתנה
    אף אני הקטנה
    הן היא התזונה!
    מחפש בפינה...
    מפנים שרואה רק רסיס מתמונה,
    כבר אלפיים שנה!!!
    והדור אחרון...
    גדוש ליבו אכזבה ושברון
    אם מחליק במדרון
    מתרומם בכִּשְׁרוֹן
    מלזעוק כואב הגרון !!
    בפנים חיוורון
    אז... אמא רחל
    הגדולה, הדגולה
    שאי תפילה
    לפני נורא עלילה
    שישיב מלכותו כתחילה
    שתבוא גאולה,
    רק את יכולה!!
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: קרב, כל שם שתרצה, סבתא חביבה ועוד 5 משתמשים8 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    .חיה פ
    תודה!! ובנגע לההערות- השיר במקור הרבה יותר ארוך, הרבה הרבה יותר, ככה שבין כל המעברים החדים היו...
  • 386
    • נ
    שיר מצפה לישועה
  • נסיך על חלל //
    • בחיים יש תקופות שקשה לי
    אני לא מסוגל יותר
    להחזיק מעמד- לא לוותר
    האמונה ניראת לי רחוקה מתמיד
    לאחוז בה לא מצליח להתמיד
    הכאב צורב, אין לאן לברוח
    מרגיש לחוץ- רוצה לצרוח

    פזמון:

    יוו אלוקים,
    עזור לי, שחרר
    תן לי להריח את הרוגע,
    להשתחרר
    תוציא אותי מן המיצר
    אל הדרור
    תדליק בי את הניצוץ
    תאיר בי את האור


    החיוך שעל פניי- חלק מהצגה
    מסתיר הייטב כל צל של דאגה
    מרגיש שחקן, מרגיש צבוע
    מעמיד פנים- ובתוכי קרוע
    כמעט צועק- אך נושך שפתיים
    בסוף שותק, עוצם עניים


    סייפארט:

    הדמעות לא עוצרות
    זולגות כמו מים
    אין בי כוחות
    מרים ידיים
    עוצר שנייה
    לוקח נשימה
    מביט לשמים
    מצפה לישועה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קראנצ' פיסטוק, מצפה לישועת ה׳, צוציקית:-) ועוד 6 משתמשים9 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נסיך על חלל
    תודה.
  • 396
    • נ
    שיר עבודת מידות
  • נ. גל //
    • איך מרפאים את הפחדים?
    אם כל צל, כל צד
    נדמים ידעונים ואובות

    איך מתקנים את החלומות?
    אם כל לילה, כל כוכב
    לוחש, מבשר רעות

    איך מעבדים את התאוות?
    תוך בולמוס של טירוף
    משכיח כל מעצורים

    איך מאבדים את הגאוות?
    את כל העטיפות הנוצצות
    סביב יהלום גולמי

    באור רך, ממלא, נוגע
    מסלקים צללים ומפיחים אהבות
    ביציאה מחללו של עולם
    מבשרים גדולות ונצורות

    בולמוס של אמת בוער מבפנים
    אל שורש כל האהבות, התאוות
    ליטוש ועוד ליטוש, ופתאום
    כבר לא צריכים יותר מסכות
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: שיבת ציון, לבי, אבי 10000 ועוד 17 משתמשים20 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    .חיה פ
    האמת היא שלא הבנתי (כמעט) מילה (למה השיר גבוה......) למרות שקראתי את זה כמה פעמים.... ככה או ככה...
  • 1K
    • א
    עזרה איזה טקסט יתאים לגב הספר החדש שלי?
  • א. פרי //
    • כתבתי טקסט לגב הספר ויש לי התלבטות בין שני ניסוחים, אשמח לשמוע את דעתכם:

    טקסט 1:

    "הפרקליטות הורתה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה שגב רובין, הוא חשוד בקבלת
    דבר במרמה ובשוחד", הכותרת בעיתון רעדה מול עיניו של מילאן, הוא עצם את
    עיניו לרגע, מתקשה להכיל את גודל המעמד.

    הפרקליטות נגד ראש ממשלת ישראל, איזה משחק שחמט מרתק מתחולל מול עיניו.

    אף אחד מאנשי הציבור ואנשי התקשורת, וכמובן גם הציבור עצמו, לא משער את
    המאמץ האדיר שהשקיעו גורמים עלומים כדי להגיע ליום הזה, בו יש התעניינות
    תקשורתית רחבה סביב ענייניו הפליליים של מנהיג המדינה.

    ברגע שהמנהיג יגיע לבתי המשפט ויאלץ לעמוד מול פרצופם חמור הסבר של
    השופטים בעניינו – דבר לא יוכל לעצור את האיבה שתתפתח מתחת לרדאר בין שתי
    הרשויות החזקות בישראל.

    הדבר היחיד שארגון 'שחרור עולמי' יאלץ לתחזק כדי לשמור על איזון שיוביל
    למהפך – זה פרקליטות עצמאית, חזקה, ונחושה.

    מילאן חיכך את כפות ידיו מבלי משים.

    עיניו התכסו במבט מעורפל. כמה עבד כדי להגיע לרגע הזה, תחילתה של אנרכיה
    מפוארת קרובה מאי פעם.

    *

    הספר "סדר הפוך" מציג עלילת מתח מתוחכמת ויחודית, המשלבת אמירות
    אקטואליות ופתרונות אפשריים למצב במדינה.

    נתנאל הלל - צעיר חרדי נחשב בעיני החברה לבלתי סטנדרטי. הוא רוצה לחוש
    כאחד האדם, לזכות לשידוך נורמלי, ולממש את חלומותיו.
    גורמים עלומים מחליטים להסתייע בו כדי למצוא מנהיג לאנרכיה, ונתנאל הלל
    מתמודד מול התרחשויות המעוררות בו תחושת פרנויה.
    בספר זה תכירו גם את יוגב המאבטח בכנסת, ניר שמחפש את עצמו בהודו, ומילאן
    בלאץ המסתורי, את הרב ראובני שהוא היסטוריון ופילוסוף,
    את מתן העובד בהייטק ואת בן דודו מוטי שהוא עוזרו של חבר הכנסת צביאלי,
    את מייקל זינגר המרצה שנאלץ להיות שדכן ואת חמיו, רגב ליטמן החושש מאנשי הדרקון.

    דמויות אלו ועוד, מתמודדות מול תהליכים פנימיים וחיצוניים כל אחת בדרכה המרתקת.

    או הטקסט הבא:

    "הפרקליטות הורתה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה שגב רובין, הוא חשוד בקבלת
    דבר במרמה ובשוחד", הכותרת בעיתון רעדה מול עיניו של מילאן, הוא עצם את
    עיניו לרגע, מתקשה להכיל את גודל המעמד.

    הפרקליטות נגד ראש ממשלת ישראל, איזה משחק שחמט מרתק מתחולל מול עיניו.

    אף אחד מאנשי הציבור ואנשי התקשורת, וכמובן גם הציבור עצמו, לא משער את
    המאמץ האדיר שהשקיעו גורמים עלומים כדי להגיע ליום הזה, בו יש התעניינות
    תקשורתית רחבה סביב ענייניו הפליליים של מנהיג המדינה.

    ברגע שהמנהיג יגיע לבתי המשפט ויאלץ לעמוד מול פרצופם חמור הסבר של
    השופטים בעניינו – דבר לא יוכל לעצור את האיבה שתתפתח מתחת לרדאר בין שתי
    הרשויות החזקות בישראל.

    הדבר היחיד שארגון 'שחרור עולמי' יאלץ לתחזק כדי לשמור על איזון שיוביל
    למהפך – זה פרקליטות עצמאית, חזקה, ונחושה.

    מילאן חיכך את כפות ידיו מבלי משים.

    עיניו התכסו במבט מעורפל. כמה עבד כדי להגיע לרגע הזה, תחילתה של אנרכיה
    מפוארת קרובה מאי פעם.

    *
    הספר "סדר הפוך" מציג עלילת מתח ייחודית כיפית לקריאה עם ערכים.

    ארגון אנרכיסטי עומד מאחורי הקונפליקט בין הרשות השופטת למחוקקת כדי ליצור אנרכיה ולבטל את השלטון.
    אנשי דרקון מסתוריים, קונספירציות, חברי כנסת, אנשי ביטחון שנאמנותם מוטלת בספק, סופר קנדי וצעיר חרדי שרוצה בסך הכל למצוא שידוך מתאים. כל אלו ועוד ועוד דמויות שעוברות תהליכים מרתקים.

    ספר קליל ומשעשע שמציג רעיונות עמוקים ויש בו אמירות מהפכניות.
    זהו ספרה הרביעי של הסופרת א. פרי, שחתומה על ספרי איכות "במה ללא קהל",
    "קוד נפוליאון" ו"הצעה לסדר".
    בספר זה יש את הדמויות שכיכבו בספר "הצעה לסדר" אך העלילה עומדת בפני עצמה.

    או אולי יש לכם רעיון לניסוח אחר?
    תודה לכל מי שיעזור
    • שכוייח!
    Reactions: Zeivald.org1 //
    12 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יחזקאל הגאון
    בלת"ק אני יותר אהבתי את המודגש שבראשון
  • 301
    • ח
    שיתוף - לביקורת צבע אדום
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    כְּשֶׁקּוֹנְסֶפְּצִיָּה תַּהֲפֹךְ לְרַעְיוֹן חִיּוּבִי,
    כְּשֶׁנּרָטִיב יְסַפֵּר סִפּוּר אוֹבְּיֶקְטִיבִי,
    כְּשֶׁכִּפָּה לֹא תְּאַכְלֵס מְיָרֵט,
    כְּשֶׁמִּלָּה נִרְדֶּפֶת לְטִיל לֹא תִּהְיֶה מְשַׁיֵּט,
    כְּשֶׁרַחֲפָן יְשַׁמֵּשׁ רַק כִּסְפּוֹרְט לצִלּוּם,
    כְּשֶׁכַּתּב"ם לֹא יְהַוֶּה עוֹד אִיּוּם,
    כְּשֶׁצֶּבַע אָדֹם יַהֲפֹךְ לְלָבָן,
    כְּשֶׁהַצּוֹדֵק לֹא יִהְיֶה עוֹד קָרְבָּן,
    כַּאֲשֶׁר לֹא נִצְטָרֵךְ עוֹד הַתְרָעָה,
    וַאֲפִלּוּ לֹא אֶמְצָעִי הַרְתָּעָה,
    כְּשֶׁבָּתֵּי מָלוֹן לֹא יְאַכְלְסוּ אֶת פְּלִיטֵי הַצָּפוֹן,
    כְּשֶׁאֵזוֹר חַיִץ לֹא יַפְרִיד אֶת אֵזוֹר הַדָּרוֹם,
    כְּשֶׁשָּׁלוֹם לֹא יִהְיֶה רַק חֲלוֹם,
    כְּשֶׁאַחְדוּת לֹא תִּהְיֶה רַק סִיסְמָה,
    אָז     - - -
    נַבִּיט לְמַעְלָה וְלֹא לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת,
    פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הַלֵּב, בּוֹ חֲקוּקוֹת לוּחוֹת.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: ללי99, ELIZABET, נסיך על חלל ועוד 3 משתמשים6 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    כשנ"ט יהיו רק ראשי תיבות לנטילת ידיים. כשקרקע תהיה מילה שמפרשת יציבות, ולא מעוף.
  • 959
    • T
    שיתוף - לביקורת אַל תָּעֵזִּי לִסְפֹּד
  • tmr //
    • הֵיי!

    אַל תָּעֵזִּי לְהִתְקָרֵב לִקְצֵה תְּחוּשׁוֹתָיו
    לְהִתְיַמֵּר לָגַעַת בַּמִּגְדָּל
    לָדַעַת רֶגַע מִשְּׁאִיפַת נִשְׁמָתוֹ
    אַל תָּעֵזִּי לוֹמַר לוֹ חָטָאתִי

    פִּיו וְלִבּוֹ כְּרוּתֵי בְּרִית
    פִּיו וְלִבּוֹ מְכוּרֵי אוֹתוֹ אֲוִיר
    אַל תָּעֵזִּי לִדְרֹךְ בִּתְחוּמוֹ הָרָגוּעַ
    גַּם לֹא לִסְפֹּד לוֹ, לֹא לוֹמַר דַּי לַגָּלוּת

    אֲנָשִׁים יָפִים יוֹתֵר וּפָחוֹת
    מְלַוִּים אוֹתוֹ כָּעֵת אֶל אַדְמָתוֹ
    אֲדָמָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לָהּ אֶת חַיָּיו
    אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינָיו וְעֵינֵי אַהֲבָתוֹ בָּהּ

    בַּשְּׂרִי לוֹ שֶׁיָּנוּחַ לְשָׁלוֹם
    אַךְ אַל תָּעֵזִּי לוֹמַר מִלָּה
    לֹא עַל הָאֹמֶץ, לֹא עַל הַתְּעוּזָה
    חִזְרִי לְחַדְרֵךְ, לַחֲשִׁי לוֹ אוֹתָךְ

    סַפְּרִי לוֹ ש
    יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהִכָּנַע
    אֱלוֹקִים הִצִּיב אֱנוֹשׁוּת שֶׁתִּתְבַּע בָּהֶם חַיִּים
    מִמֶּרְחָק שְׁנוֹת הָאוֹר שֶׁהֵם חָיוּ וּמִילְיוֹנֵי הַחִיּוּכִים
    בְּכוֹחָם לְהֵישִׁיר מַבָּט וּלְסַכֵּם בּוֹ אֶת עַנְוַת הַיִּסּוּרִים

    יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לָלֶכֶת
    שְׁלִיחוּתָם לְעוֹלָם נִכְסֶפֶת, מְקַיֶּמֶת מַלְאָכִים
    וְעִם כָּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה עֲכוּרָה שֶׁנּוֹסֶפֶת
    עֲלֵיהֶם לְהַוּוֹת בְּפָנֶיהָ אֱמֶת.
    לְהַתְווֹת אֹרַח.
    חַיִּים

    יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאָסוּר לָהֶם לָלֶכֶת
    הַיְּקוּם מְשַׁכְתֵּב חֻקִּים.
    סַפְּרִי לוֹ ש- גַּם אַתְּ.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אש קודש!, אפרת תהל, כותב השורות ועוד 23 משתמשים26 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    כשזה כואב- זה כואב. תודה
  • 573
    • R
    שיתוף - לביקורת ה ל ך
  • RPO //
    • מתחילים את השבוע אצלנו עם בשורות קשות.
    בן דוד שלנו שמעון יהושוע אסולין הי''ד שנהרג בשבת בעזה.

    חוזרת מהר
    חוזרת משם
    חוזרת והוא לא
    כאן.
    תמיד יש מילים
    והמון נחמות
    לכל האלו ההרוגים
    מהחדשות.
    ופתאום האבל
    נוגע קרוב
    מקיש בדלת שלי
    ואז המילים הופכות חלולות
    ואז הבכי אמיתי
    מקרוב.


    ה ל ך
    מה אומרים למי שהלך
    למי שהלך ולא שב.
    מה מברכים לאחד שהוא אח
    לאחד שהוא אח
    שנקטף.
    מה בוכים כשהלב מדמם
    ובכי קטן כה קטן.
    מה אומרים לאם שאיבדה
    ואין לה מנחם.


    שנשמע רק בשורות טובות בקרוב ממש!
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: אתיס, (deleted member), (deleted member) ועוד 6 משתמשים9 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה חיה. המילים שלך תמיד מיוחדות. נוגעות כל כך. תודה תמר. וואו- אל תעזי לספוד זה- אין מילים...
  • 2K
    • הספרן
    שיתוף - לביקורת התוכי של יוסי
  • הספרן //
    • כבר קראתם את 'מוקי שלנו' המשודרג? אז כעת החלטתי לכתוב סיפור על התוכי של יוסי...
    ובהזדמנות זו שוב תודה לחברי הקהילה ולמנהלים/ות שבזכותם יש לי 'מחייב' לכתוב ולספר..

    יוסי רצה להיות סופר בכל מחיר, אבל סיבות מסיבות שונות חסמו אותו, או כך לפחות חשב.
    הוא התחבר לסיפורי דרמה, ורצה גם כן לכתוב סיפור שמבוסס על קטע טראגי, אבל הוא לא ידע איך לעשות את זה.

    פעם קרא שכדי ללמוד לכתוב כמו שצריך צריך לתרגל זמן כתיבה מידי יום,
    לשטוח את כל המחשבות בלי מסננות על גבי הדף, לפחות חצי שעה. והוא עשה את זה, לפעמים.
    באחת מהם החליט לכתוב בחופשיות סיפור קצר על התוכי הראשון שהוא 'רכש' בחייו, לא לפני שהדליק י"ח נרות לסגולה.

    "לפני שלוש שנים קניתי תוכי. תוכי קטן שמקורו מאוסטרליה וידוע בכינוי תוכון.
    צבעו ירוק וצהוב עם סימנים שחורים ומסולסלים על העורף, ומתחת למקורו עיטור כחול סגנוני.

    לאמיתו של דבר התוכי לא באמת נרכש ולא באמת מחנות,
    הוא הגיע אלי מיד שלישית רביעית, מפינת חי בשכונה שנסגרה לאחרונה, בתיווכו של דודי יקירי..

    "היזמים" של אותה 'פינה', ילדים צעירים שעסקים וכסף בעבעו בתוכם איחדו כוחות בניסיון לממש את החלום הירוק..,
    כל אחד נידב בעל חי אחר ששכן עד כה בביתו, מה שנקרא 'איחוד חיות'..
    וכך ביום בהיר אחד.. קמה לה פינת חי מאולתרת בקצה הרחבה

    גאים ומאושרים בגן חיות הזעיר שהעמידו בכוחות עצמם,
    מיהרו להציף את השכונה במודעות על 'הפינה', לעורר עניין במרכולתם הדלה -
    ארנב מקרטע, אפרוח מרוט, צב קשיש, ועוד כמה חיות קטנות בלתי מזוהות..

    השקת 'הפינה' נקבעה לקראת סוף השבוע,
    עד אז ישבו דנו ושקלו כל בני החבורה, אם לבצע "עסקת רכישה" ולשדרג את הפינה או כרגע להסתפק במה שיש,
    לבסוף, לאחר ישיבה ארוכה שלוותה בסיעור מוחות..
    נפלה ההחלטה בקולי קולות ובעיקר בצרחות, לרכוש תוכי קטן שישדרג את החוויה ל'מבקרים' ביום ההשקה,
    ועוד באותו היום רכשו ממוישי שקנה רק לאחרונה ממוטי, תוכון קטן

    בשבועות הראשונים ההורים הצביעו בכספם, ורכשו לילדיהם הקטנים כרטיס כניסה "לעולם החי"...
    אם אפשר לקרוא לאוסף בעלי חיים במחנה עץ ומסביבם המון ילדים זבי חוטם שמושכים ומורטים את גופם ונפשם - בשם כזה..
    אבל באיזשהו שלב, פינת החי הפכה פחות ופחות אטרקטיבית ומושכת,
    (כי) כמה אפשר להסתובב סביב צב מתגונן, ארנב מבואס, ותוכי למוד קרבות שרגיל לנקר את אצבעותיהם הזעירות? לא הרבה,
    ומשכך הילדים הדירו את רגליהם, וההורים את ארנקיהם..

    ומהר מאוד כמה ימים לפני פסח נפרדה החבילה.. ילד אחד לקח את הצב הזקן, והשני את הארנבת,
    והתוכי המסכן אשר היה מרוט נוצות וחבול ברמ"ח נוצותיו.. עבר תמורת סכום קטן לילד שתכנן לאמץ אותו,
    אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, הוריו של הילד סרבו לאפשר דריסת רגל לתוכון הקטן בביתם,
    ובלית ברירה הוא הציע לילדי החמוד לאמץ בינתיים את הקטנטן..

    וכך באחד מערבי פסח מצאתי את דודי נכנס עם כלוב ובתוכו תוכי קטן,
    'אברימי הסכים להשאיל לי את התוכי למספר ימים' סינן לעברי

    'הסכים לך, בחינם?' שאלתי בפליאה,
    ילדים כמו מבוגרים שניהם פועלים על פי אינטרסים, כל ההבדל הוא באומנות ההסתרה,
    'ומה הוא דורש ממך בתמורה?' המשכתי מיד בשאלה,

    'שום דבר! אין לו מה לעשות אתו כי ההורים שלו מתנגדים. וגם הבאתי לו חבילת קלפים...'

    'ואני מה נראה לך דודדייי? הורה 'לא מתנגד'?!

    'אבא זה תוכי קטן ומסכן, וגם מדובר בתקופה קצרה', ניסה להצטדק בפניי

    'אז למה לא הודעת מראש על ההפתעה שהכנת לנו? בכל זאת יש אבא ואמא בבית הזה...?'
    דודי שתק.
    האמת שזו לא פעם ראשונה שדודי הפתיע אותנו,
    פעם זה היה צב קטן שקיבל מאחד החברים במתנה, אלא שלא היה בו רוח חיים,
    ופעם זה היה ברוזון קטן שחבורת ילדים ודודי בראשם הפרידו מאמו המסכנה אותו ואת שאר אחיו בחלוקה שווה..
    ולעיתים קרובות בשמאטע כזו או אחרת, שבעיניו יש בה להביא תועלת לבני הבית, כלומר לדודי עצמו..

    היכן נמצא לתוכי מקום? שאלתי אותו ב(נימת) תרעומת על ההפתעה החודשית שהכין לנו,
    'תוכון לא תוכי' ניסה דודי לתקן
    'תוכי, תוכון, ציפור מה זה משנה, מקום הוא צריך, לא?!'
    'בסלון, או במרפסת, או מעל הארון', הפגיז הקטן בלי להתבלבל,
    'נו באמת, לאכסן תוכון בסלון הקטן או במרפסת שטופת שמש? ומעל ארון הספרים מה בדיוק חשבת?'

    אבא יש אפשרות בחדר של-----
    'שלא תחשוב לרגע לאכסן אותו בחדר של נחמי...!' הקדמתי אותו בצעד אחד עם ההצעה שכמעט והתגלשה מלשונו..

    'לא לא בחדר של נחמי' ניסה דודי לאלתר רעיון אחר...
    'למה אתה חושב שאמא שאוהבת בעלי חיים כמו שאתה אוהב ללכת לחיידר תסכים לאמץ אותו ועוד בערב פסח?!' קטעתי אותו ברוגזה,
    כועס במקצת על הקטן המניפולטיבי ש"כמעט" וגרר אותי להסכמה,
    ועובדה, בסוף התוכון שוכן עד עצם היום הזה בסלון ביתנו הקטנטן...

    יוסי קימט את הדף והשליך אותו לפח הסמוך.
    'אחחח, סיפור דרמטי אני לא יודע לכתוב', ובזווית עינו קלט שנר אחד מתוך י"ח נכבה, 'לפחות אאכיל את התוכי המסכן'

    אבל התוכי לא היה שם!
    אחד הילדים השאיר פתוח את סוגר הכלוב, והתוכי ניצל זאת לפרוש כנפים לחופשי
    טרגדיה!!...
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: בובה בובה, מחוברת לעצמי, אוראל סולטן ועוד 16 משתמשים19 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    עוד שאלה.. האם הסיפור הזה ראוי למאמר בפני עצמו (כמו מוקי שלנו) או לא? (לדעתי לא, אבל מעוניין...
  • 2 3
    • שאלה
    5K
    • ק
    דיון לחץ פיזי מתון ?!
  • קפטן אמריקה //
    • מניחה לפתחכם שאלה שאני מתחבטת בה זמן רב. איפה עובר הגבול של אלימות בכתיבה?
    מתי הקטע האלים הופך לבלתי נסבל/ לא עובר צנזורה?
    • תודה
    Reactions: תמרוז, ליאורהA, נ. גל ועוד 2 משתמשים5 //
    58 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פצמ''ר
    הכי מזעזע היה ספרים של סופר מסוים הזכירו אותו כאן תיאורי אלימות מזעזעים לפרטי פרטים קראתי פעם...
  • 516
    • ל
    שיר בלילות
  • לבי //
    • בסד
    בלילות הוא שוטף
    זה הגשם
    ותשפוכת מרזבים
    ליווי קצב
    שיר לנפוחי נשם
    הם נרדמים מתיקות
    כתינוק
    כאילו הכל נפלא
    ופשוט
    ואין צר בעולם כלל
    רגע...
    נוקשים לך על חלון
    זה לא חלום
    האדון נטל הצרור
    עם שלוש המפתחות
    ויפתח
    הוא יפתח עוד...
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: rsmרשמ, אפרת תהל, סבתא חביבה ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 2 3 4 16K
    • ד
    שיתוף - לביקורת וזהו.
  • דיני! //
    • אוקי, קטע קצת שונה
    והייתי שמחה לשמוע מה מבינים ממנו, מה לא
    וסכוי טוב שההמשך שלו יזכה לחזות עוד עיינים חוץ מאשר הראש המבולגן שלי,
    שם הוא צופה על העינים שלי, אבל מבפנים.



    <בהצלחה>
    אבא סימס לו, ורוני חייך. הוא נופף בידו לשלום, וירד במדרגות. <ביי אבא. ניפגש בצהריים>
    <זכרת לקחת את הלחם?> אבא שאל, ושם אימוג'י דואג.
    רוני הרים ראש תוהה. <לא בטוח. אני רץ לבדוק>
    הוא עלה בחזרה שתיים-שתיים, וחטף את השקית מידיו של אבא.
    <מתי אתה מסיים?> אבא שאל.
    רוני חייך, ושלח- <>
    <חלאס לדאוג, אבא. נכון שאימא לא פה, אבל אני לא ילדה בת 3!>
    אבא הרתיח מים לקפה. <טוב, טוב. ההסעה שלך!>
    ואחרי רגע נוסף: <>
    רוני הרים גבה משועשעת. אבא אף פעם, אבל אף פעם, לא היה כזה.
    <אני רץ להסעה>
    הוא פתח את דלת הבית, ורץ בתנופה.
    מאוחר מידי. האוטובוס עבר מול עיניו בדהרה.
    <אבא הפסדתי את ההסעה> הוא כתב בלי נשימה.
    <מממ>
    רוני נעמד, מיוזע.
    <קח אוטובוס> אבא הגיב קצרות.
    <אני יאחר!> רוני העווה את פרצופו. שונא לאחר!
    <אאחר> אבא כתב.
    רוני לא יכל שלא לחייך.
    <זה ילמד אותך לפעם הבאה>
    אבא שלח, והקליד עוד. רוני התקדם לעבר התחנה, עין אחת במסך עין אחת באוטובוס.
    <היי רוני רון> דוקו סימס. <בוקר טוב>
    <גם לך. הפסדתי את ההסעה> רוני התיישב על הספסל, נדחק בין זקן משועמם לגבר צעיר עם חולצת ספורט.
    <אויש. איזה מעצבן! תאחר?> דוקו, שוב.
    <אני חושב שכן. אני לא יודע מתי האוטובוס הבא. רגע אני בודק>
    רוני פתח את המפה של האזורים הסמוכים אליו, בחר את הפרופיל של הצעיר שלידו.
    <אתה יודע מתי האוטובוס הבא?> הוא כתב.
    הצעיר פתח את ההודעה שלו, רוני ראה בזוית העין.
    ומבלי להרים אפילו ראש, ענה: <לא>
    רוני השיב ב<תודה>.
    הצעיר לא הציץ אפילו לרגע מהמסך, כדי לראות מיהו.
    אבא מקליד
    אבא מקליד
    <אני פותח מחשב. יום טוב> הוא שלח לבסוף.
    זה לא היה הדבר היחיד שאבא רצה להגיד לו, מסתבר.
    ההקלדה הייתה ארוכה בשביל מלל כזה קצר.
    אבל לא היה לו כח לחשוב על משמעויות עמוקות מידי,
    ורוני עצם עיינים, מרגיש תשוש להפליא.
    האוטובוס התקרב בנהמת מנוע,
    <איזה קו זה?> הוא שלח לרוני הודעה.
    רוני הרים עיניים. הבחור הזה עיוור? הוא לא יכול לראות בעצמו?
    <135> הוא כתב, ולאחר רגע הוסיף: <יש לך בעיה או משהו? אתה לא יכול לבדוק בעצמך?>
    ההוספה היתה טפשית, והוא הבין את זה מיד.
    מאוחר מידי.
    <לא. אני פשוט באמצע שיחה חשובה>
    הבחור ענה, ועדיין לא הרים עיניים מהמסך.
    רוני שלח מבט חמוץ לעבר חולצת הספורט שעלתה לפניו.
    ***
    <בוקר טוב. זה רוני. אני מאחר. אפשר להיכנס?>
    רוני נעמד מאחורי הדלת, והתחבר לרשת הקבוצתית.
    <למה איחרת?> המורה שאל. <ברשמי אין כניסה למאחרים>
    <הפסדתי את ההסעה> רוני הרים מבט אומלל אל הדלת. <אני מתנצל. זה לא יקרה שוב>
    <אתה יכול להיכנס, אבל זה יירשם לך ביומן> הגיעה התשובה לבסוף, אחרי שניות ארוכות.
    <תודה>
    רוני פתח את הדלת, ונכנס.
    <בוקר טוב>
    הוא שלח לכולם, וקיבל כמה בוקר טוב'ים כתשובה. רוני התיישב ליד אייבי, עייף.
    <מה לומדים?> הוא שלח ברשת הנסתרת לאייבי.
    <מתמטיקה. מתרגלים עכשיו> אייבי הגיב.
    הכיתה הייתה שקטה, אף תלמיד לא דפק, אכל או צחק.
    המורה ישב על כסאו, מעביר מבטו על פני התלמידים, השקועים כל אחד בלפטופ שלו.
    <רוני ואייבי, לסגור פלאפונים>
    הוא כתב לשתיהם, והבעה זעופה על פניו.
    רוני הרים עיניים נבוכות. <טוב> הוא הנהן. <וסליחה>
    המורה חייך. <זה בסדר. אנחנו בעמוד 53>
    רוני כיבה את הטלפון, והכניס אותו לתיק.
    הוא הדליק את הלפטופ, ובהה בעייפות בהודעות שרצו שם.
    עוד יום.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: sh.t.down, כוכב מאדים, קראנצ' פיסטוק ועוד 57 משתמשים60 //
    79 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    E
    ELIZABET
    רק אני חשבתי מה קורה עם שבת??... אני אשמח לעוד פרק
  • 997
    • ח
    דיון זה לא דיון, לא שיר, וגם לא שיתוף לביקורת, אז אולי הגיגים?
  • .חיה פ //
    • "וזה כלל גדול בעולם..."

    זה קל להגיד שהכל לטובה
    בסך הכל משפט פשוט
    ואפילו לא ארוך
    זה קל
    קל לומר 'משמיים'
    כשלא אני נפלתי מהכיסא
    כשלא אני התעטשתי עיטוש עסיסי כשהשקט היה מוחלט
    הכל פשוט
    כשמדובר במישהו אחר
    בחברה טובה
    או בסתם בן אדם
    אבל כשזה נוגע אלי...
    זה קשה אפילו להגות את המילים הללו
    זה
    זה מורכב
    אבל מה לעשות וזה הנחמה היחידה שאפשר למצוא ברגעי משבר ,
    כשהכל מתפרק על הכתפיים
    (הרכות ברור
    מאחורי כל מבוגר הרי מסתתר ילד קטן עם עיניים בורקות...
    כמה שהחיים לא מחשלים אותנו
    כולנו ילדים)
    ולמרות הקושי
    גם ברגעים הללו אנחנו אומרים שהכל (בדברו ו)לטובה
    נתלים בזה
    שואבים מזה את את כל הכוח שחסר כל כך
    ברגעים האלה...
    ואני שואלת ל מ ה
    למה כש ה ט ע ו ת היא ש ל י
    המשפט הזה פתאום נעלם
    ואני כאילו שוכחת שיש מנהל לעולם?
    זה אסור!
    זה מכעיס!
    כי גם הטעויות משמים, וגם הם, לכאורה, לטובה....
    תזכרו את זה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: מצלמה חדשה, קרב, fre ועוד 10 משתמשים13 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מאושרת;)
    מדהים! כתיבה היא לא תמיד - מילים יפות.[אם לא מצאת שם לכתיבה זו.] כתיבה היא לעיתים תובנות ומחשבות...
  • 499
    • ו
    שיר נקודת שבירה
  • וריטסרום //
    • BREAKING POINT

    וְאֵיךְ לִפְעָמִים
    נוֹתֶרֶת חַסְרַת מִלִּים;
    וְאֵיךְ הַשְּׁבִירָה
    חֲזָקָה לְאֵין קֵץ
    כְּמוֹ לֻקְּחוּ מִמֵּךְ
    רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶם
    אוֹ לָרוּץ קִילוֹמֶטְרִים
    וְנִשְׁאֲרוּ נָכוֹת.
    וְאֵיךְ אֱלִילְךָ הִתְנַפֵּץ
    כּוֹחוֹ לֹא עָמַד לוֹ לְהִשָּׁאֵר אֵיתָן
    יַצִּיב לִכְאוֹרָה.
    וְאֵיךְ בָּאָה רוּחַ
    וְנָטְלָה נִשְׁמָתוֹ.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: yael305, reish, אביגלוש ועוד 10 משתמשים13 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פניני ריין
    @וריטסרום לא אמרתי שאין רגעי שבירה לא אמרתי שתמיד הרגלים רצות קדימה בקלילות של צבי לא. רק רציתי...
  • 584
    • פ
    סיפור בהמשכים הפנקס
  • פניני ריין //
    • ג' תשרי

    את הפנקס הזה קיבלתי מאבות ובנים אחד במוצאי שבת. המון זמן השתמשתי בו כדי לכתוב מה החלק שלי ומה החלק של מאיר ב'שותף' בגוגואים, אבל מהיום הוא יהפוך לפנקס של חבורה סודית.

    אוף, זה מעצבן לכתוב ככה לעצמי-נראה לי שמעכשיו אני כותב לפנקס כמו שמדברים. כאילו שהוא מאיר או טוביה. לפחות בינתיים עד שאני מספר להם הכל.

    אז שלום פנקס. אני חיים כהן ואני לומד בחיידר 'תורת ה'' של הקהילה, שזה החיידר הכי טוב בשכונה, ומחר אני ומאיר וטוביה נקים חבורה כמו בכל הספרים.

    למה לפתוח חבורה?

    אה, הרבה זמן חשבתי להקים דבר כזה, אבל רק עכשיו בראש השנה מצאתי תעלומה!

    תעלומה אמיתית פנקס, אני מבטיח.

    אז נתחיל הכל מהתחלה, אני כותב כל פרט כי כל פרט חשוב. אפילו המספר של הרכב של החשוד והצבע של הכובע גרב או הכפייה שלו-אי אפשר לדעת מה יביא בסוף לפתרון התעלומה, מבין פנקס?

    זהו.

    אז הכל התחיל בראש השנה שיצאתי החוצה. הייתי לבד בחוץ, כי בעקדה כל הילדים נמצאים בפנים. למה הייתי בחוץ? כי אבא שלי התחיל פתאום לבכות נורא באמצע העקדה ולא יכולתי להיות שם אז יצאתי.

    גם זה פרט שחשוב לכתוב-אבא שלי נורא צדיק, אולי הוא יודע שיש גזרה שמרחפת וכל זה ולכן הוא בוכה. אף פעם הוא לא בכה קודם אנ'חושב-גם לא בשנה שעברה.

    בקיצור, הייתי לבד בחוץ ופתאום ראיתי ערבי. טוב, אני לא בטוח ממש שהוא ערבי-אבל מי עוד חוץ מגוי יכול לעמוד בחוץ בראש השנה עם מצלמה?!

    והוא צילם!!!

    מילא היה מצלם את החזן או את הרב, הייתי מבין. או אפילו את הבעל תוקע. באמת יש הרבה מה לצלם בתפילות ראש השנה, אבל לצלם את המזגנים בחוץ ואת הדלת?

    או שהוא מג'נון לגמרי או שהוא מתכנן משהו רע. פיגוע למשל כמו מה שהיה בנווה יעקב או בהר-נוף.

    בדרך חזור מהתפילה ניסיתי לספר לאבא, אבל הוא היה מאד עצוב ורק רצה לספר לדוד ולשאול (שהם אחים שלי הגדולים) שלרבי יהודה, הצדיק שכתב את הפיוט של העקדה, היה בן שהתאסלם ובגללו הוא כתב את הפיוט הזה שהוא מלא בכאב וגם הוא נפטר אחר כך מרוב צער. אני לא בטוח בכל הנקודות האלו, כי לא הקשבתי עד הסוף.

    ניסיתי לספר לדוד אח שלי הגדול אבל הוא אמר שראש השנה זה לא זמן מתאים. נראה לי שגם הוא היה עצבני קצת. לא יודע מה קרה לו-הרב'ה אמר שאסור לכעוס בראש השנה.

    בקיצור חיכיתי למוצאי החג ואז פתחתי אותך והתחלתי לכתוב בך. מחר אני מספר הכל לחברים. מה ראשי תיבות של חיים, מאיר וטוביה? חמט טחם מחט מטח-- אולי מטח. זה כמו מטח של טילים שיורים. וזה מתאים, כי החשוד היה ערבי. חטם זה כמו אף, טמח--- אוף אין שום שם נורמלי. אולי נעשה משהו משמות משפחה.

    שנה טובה פנקס, שנזכה לפתור המון תעלומות וכמו שאבא שלי אומר "כלה שעיר וחותנו ועלו לציון מושיעים"- שכל הגויים הרשעים ימותו ויפסיקו להילחם בנו, ולנו יהיה את המלך המשיח ואליהו הנביא.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: קרב, בתיה רחל, ברטה ועוד 9 משתמשים12 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    וריטסרום
    לדעתי זה קליל וזורם. אהבתי את התיאור מהמבט של חיים, מרגיש אותנטי.
  • 2 3 6K
    • ב
    סיפור בהמשכים אחוות דם (שם זמני...)
  • ברטה //
    • בס"ד
    מעלה פה מותחן חדש בהמשכים,
    מקווה מאד שאצליח לעמוד ביעד של לפחות פרק לשבוע.
    אשמח לקבל כל ביקורת/ הערה/ הארה - על לשון, דקדוק, עריכה, פיסוק, ניקוד ומה לא... וכמובן, גם על התוכן:) . תהנו..


    פרולוג


    ירושלים תש"ח 1947

    דמות צנומה חצתה במהירות משכונת בית דוד לרחוב "הנביאים".
    פנסי הרחוב כבו מזמן וכמעט שניתן היה למשש את האפלה.
    היא החטיפה שוב מבט לאחור, מנסה להפריך את הימצאותם של העוקבים המדומיינים שלא הרפו ממחשבתה, אך אף נפש חיה לא הייתה שם.
    היא הביטה למולה, אל פתחה הצר של סמטת החבשים, ולרגע דימתה לראות אור חלש הבוקע מחלון הקומה השנייה של אחד הבתים.
    "רק זה חסר לי" הרהרה לעצמה, וכמו ביקשה להיבלע לתוך סל הנצרים הריק שהחזיקה בידה.
    היא הזדרזה לפנות שמאלה בכיוון קצה הרחוב המצטלב עם רחוב שטראוס, או בשמו הבריטי "רחוב צ'נסלור", ונצמדה אל הקיר הימני, נזהרת שלא להשמיע רעש מיותר.
    למרות החשיכה ששררה, בלטה מקצה הרחוב צורתו הייחודית של גג בית החולים הגרמני ששכן בפינת הרחובות שטראוס - הנביאים.
    הירח הכמעט מלא תלה בדיוק מעל הגג המחודד.
    הייתה זו פירמידת נחושת מעוצבת בעלת ארבעה עמודים מעוגלים, שהזדקרה מעל מגדל הפעמונים הקטן שעל גג בית החולים, משווה לו מראה כנסייתי זר.
    בית החולים הגרמני הצטרף למספר בתי חולים שכבר פעלו ברחוב הנביאים, ונתן לו את הכינוי "רחוב בתי החולים".
    היא נעצרה לרגע על עמדה, ונראה היה שהיא מתלבטת אם לפנות ימינה או להמשיך הלאה לצ'נסלור.
    לבסוף פנתה ימינה ונבלעה ברחוב בני ברית
    "לא נשאר עוד הרבה" ניסתה לעודד את עצמה.
    היא המשיכה במעלה רחוב בני ברית וחלפה על פני "ספריית בני ברית" וספריית "גולדציהר" הסמוכה לה, עד שלבסוף נעצרה שוב בצומת הרחובות בני ברית - חיי אדם.
    גם כאן, התלבטה האם לצאת אל הרחוב הראשי או להמשיך ללכת ברחובות הצדדיים.
    הם אמנם מפחידים יותר, אך כנראה שגם יותר בטוחים; כך יפחת הסיכון שאי מישהו יבחין בה.
    היא החליטה להמשיך בסמטאות.
    רק לאחר שעברה את בית "ישעיהו פרס" - מנהל בית הספר הסמוך שהרחוב בו התגורר נקרא על שמו, והייתה בפתחה של שכונת זיכרון משה, נרגעה מעט והאטה את צעדיה.
    כל הזמן הזה קיוותה בליבה שאין מישהו שיודע על כך שבשעה מאוחרת כזו היא איננה בבית, בשכונת אחווה.
    "ומה אם הבחינו בי פרידמן או אטולסקי - ציפורי הלילה של 'זכמ"ש'?" ניקרו בה החששות מכיוון חדש
    "אין דבר, בשעה כזו אפילו הם מתכרבלים אחר כבוד בתוך מעיליהם על ספסלי העץ של 'זכמ"ש'".
    כעת הקיפה את מבנה בית הספר 'למל', ופנתה בצעדים בטוחים אל תוך שכונת זיכרון משה.

    ⁂​

    זוג עיניים ערניות שהיו צמודות שעה ארוכה לתריס החלון הפונה אל הרחוב מן הקומה השלישית ברחוב רבי אשתורי הפרחי, ניתקו לאט מן החלון.
    העיניים ברקו בלהיטות מוזרה, והתריס שנשאר פתוח והביא אתו את קור הלילה אל תוך החדר לא הצליח לתפוס אותן.
    "זהו זה".

    ⁂ ⁂ ⁂​


    בית החולים "ביסטר", פריז 1984

    "מישהו כאן אולי מבין אנגלית"?
    סופי נכנסה לחדר מנהל המחלקה ושוטטה בעיניה על שלושת האנשים שישבו שם, אולי מהם תצמח הישועה.
    "מה העניין, האחות סופי?" שאל מנהל המחלקה
    הוא לא רגיל להתפרצויות כאלו לחדרו הפרטי מצד הצוות.
    "במחלקה הפנימית שוכב קשיש אמריקאי ששעותיו ספורות" נימה כלשהי של בהילות נשזרה בקולה
    "הוא מתעקש לשוחח עם מישהו באנגלית כבדה שאני לא הצלחתי להבין, זה נשמע שיש לו משהו דחוף לומר ואני מחפשת עבורו דובר אנגלית שיוכל להבין מה הוא רוצה"
    מנהל המחלקה התנצל בפני שני האורחים ששהו בחדר ויצא אל האחות
    הוא סגר את הדלת אחריו ותיכף התפרץ על האחות המפוחדת
    "בשביל לשמוע כמה קשקושים מאיזה זקן מטושטש את מרשה לעצמך להפריע לי?"
    "אני מתנצלת דוקטור" נבהלה סופי "אך לא הייתי מפריעה לך אם הייתי חושבת שמדובר בדיבובים של קשיש גוסס" אמרה בנימה מתנצלת.
    משברי המילים שכן הבינה בין גניחותיו של הזקן, היא הייתה בטוחה שמדובר במשהו רציני יותר .
    "אני מבין. אבוא איתך"
    הוא היה דובר אנגלית ברמת שפת אם. את לימודיו עשה מחוץ לצרפת, באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה, ועמד בקשרי ידידות ומקצוע עם מספר רב של עמיתים דוברי אנגלית.
    היא הובילה אותו אל המחלקה בה שכב הזקן האמריקאי.
    כעבור 20 דקות הוא יצא בחזרה לכיוון חדרו.
    "אלוקים אדירים, מה אני אמור לעשות עם זה?"

    ⁂​
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: גשם יורד, ללי99, מחשבית ועוד 42 משתמשים45 //
    46 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברטה
    באמת יש הבדלים רציניים בין העימוד כאן לוורד, אצטרך להתרגל אליהם.
  • 3K
    • הספרן
    שיתוף - לביקורת הבטחתי לפרסם 18 שורות ונושעתי
  • הספרן //
    • לאחרונה חבר שאל אותי בדבר סגולת ר' מתיא בן חרש הידועה שמלווה בהדלקת ח"י נרות.

    הוא הדליק 18 נרות ואחד כבה לו באמצע, 'האם זה בסדר?' שטח בפני את ספקו החמור

    - 'זה תלוי אם "הדלקה עושה סגולה" או "הנחה עושה סגולה" לא?' הצעתי בפניו בידענות את     ספק הגמרא בנרות חנוכה

    'מה זה קשור הזדעק 'המסתגל'? 'הנחה עושה מצוה זה רק בחנוכה שחובה לפרסם את הנס'?'

    'ומה זה כל הפרסומים "הבטחתי לפרסם ונושעתי" אם לא פרסומי ניסא?' עניתי לו בחזרה..

    'אתה סתם לץ', השיב לי ברוגזה,

    'אוקיי, אז בתכלס למה לא הדלקת את הנר ה18 שכבה?' שאלתי אותו הפעם בשיא הרצינות..

    - 'בגלל שחששתי שזה ייחשב 19 נרות, כי 'הדלקה עושה סגולה'...........'

    הערה: כתבתי 18 שורות ומחציתם נמחקו ולכתוב מחדש חוששני שאפר את ההבטחה שבכותרת - לכתוב 18 שורות ולא 27...

    *הבהרה: הדברים נכתבו בהומור, כל אחד יעשה כמנהג רבותיו
    • חחח
    • תודה
    Reactions: צל של עצמו, גשם יורד, אוראל סולטן ועוד 39 משתמשים42 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נסיך על חלל
    ככל הנראה אותו @גרמ"פ צדיק נסתר הוא. כבודו נסתר, דרכיו נסתרות וכך גם דעותיו... מעדיף שתורתו...
  • 3K
    • הספרן
    שיתוף - לביקורת סיפור קטן על "מוקי שלנו" (מעשה שקרה..)
  • הספרן //
    • 'מוקי' שלנו הוא תוכי חינני.
    גוון נוצותיו ירוק בוהק, ובקצוות גוון טורקיז.
    מבנה גופו חסון ומוצק, גוף פרופורציונלי למידותיו, עם זנב ארוך ומחודד.
    כן, תוכי מזן קוואקר ויפה למי שזיהה רק לפי המאפיינים. (בשמו הרשמי נקרא תוכי נזירי).
    תוכי פעיל וערני, שובב וחינני.

    לפני כשנתיים לאחר מסע בירורים ארוך ומייגע, רכשנו אותו ממשפחה נחמדה באזור השפלה, שטיפלה בו יפה כלשונה,
    מה שהתאמת כבר בחודש הראשון שמוקי "שלנו" קיבל מהם יחס לבבי כשווה בין שווים.

    אני עוד נזכר באותו לילה שמוקי נעקר מביתו הראשון וקיבל טרמפ ברכבי האפרורי,
    הוא היה קצת מבוהל והפגין התנהגות תוקפנית כלפיי וכלפי בני.
    לאורך כל הנסיעה דאגנו לכסות את הכלוב שלו, בניסיון להרגיע אותו כמה שיותר, אם זה באמת הועיל לו? למוקי הפתרונים.
    בכל מקרה 'מוקי' התקבל בביתנו בסבר פנים יפות, והקטנים הריעו בשמחה לחבר הנוצתי, שהצטרף זה עתה למשפחתנו החמה.

    עברו חודשים שבהם מוקי הפך להיות דומיננטי, משתובב ומרעיש בחינניות, ומידי פעם פורע חוב מאחד הקטנים "שהרגיז" אותו בנשיכה קלה..
    אבל בסך הכל, הוא נקשר אלי מאוד, ולאחר שבועיים, נקשר לבני שהרעיף עליו המון חיבה ותשומת לב.
    הקשר ביניהם הפך חזק להפליא, בני ישן אתו (תמיד אני מעיר לו שזה לא ראוי, הוא יכול למעוך אותו תוך כדי השינה, אבל...) אכל אתו, שיחק איתו, ואפילו רב אתו, ממש כמו חבר טוב..

    למוקי המוכשר יש אוצר מילים נרחב.
    מ'בוקר טוב', 'תוכי טוב', 'מה עושה כלב\חתול'? [הב הב, מיאו..] 'מה קורה'? 'אתה חמוד' וגם 'שקט' 'נו נו' ועוד כמה ביטויים וחירבושים חינניים ומשונים שהוא משתעשע בהם כשהוא משעומם...

    חברים שבאו לבקר בביתנו, היו נדהמים לשמוע את מוקי מפטפט ושולף מילה פה ומילה שם מאוצר המילים הנרחב שלו.
    לעתים קרובות היה מבדר את השכנים בהערותיו השנונות (ש-ק-ט כשהיה מתרגז, ומה קורה? כשהיה במצב רוח טוב) ובחיקוי של צלילים שונים.

    כשבועיים לאחר שמוקי הצטרף למשפחה, קצצתי לו את נוצות התעופה (או כך לפחות חשבתי..), שחלילה "הקטן" לא יתרסק בחלון או בספריה, ולמנוע בכך גם אסון מבני המשפחה שנקשרו אל הקטן.
    בתכלס הוא עף כמעט ללא מגבלה בגבולות הבית..

    עברו מאז חודש וחצי ונוצות התעופה של מוקי צמחו שוב, ובכל זאת, התחלתי להוציא אותו מידי יום למרפסת לחשוף אותו לעולם חדש, עולם של רעשים מוזרים עם מגוון ריחות ושיכיר ציפורים נוספות
    בכל אותה העת מוקי נצמד לידי, ולא ירד ממנה ולו לרגע, סמכתי על בעל הנוצה שמקבל אירוח וי אי פי שלא יתעופף מביתנו הקטן לחפש זוגיות חדשה..

    מוקי אהב לצאת אויר הפתוח, וזה התבטא בפטפוטים עליזים במיוחד, בחיקוי מילים וחירבוש משפטים שלמים,
    בקיצור תענוג של תוכי שמשתף פעולה נחמד ומתמסר,

    באחד הלילות, הוצאנו את מוקי למרפסת, השתעשענו עמו, ולאחר כמה דקות, החליט מי שהחליט שאפשר לקחת צעד אחד קדימה.
    הוא ניסה להוריד את מוקי מידו ולהעמיד אותו על גדר המרפסת, ולרוע המזל מוקי נבהל, נופף בכנפיו באופן אינסטינקטיבי, ולתדהמתו.. מצא את עצמו ממריא החוצה מהמרפסת, מעופף כמה מטרים לכיוון דרום, ותיכף ניסה לחזור למרפסת, אבל מהבהלה והחשיכה יחסית.. הוא המשיך במעופו לפחות שבעים מטר לצד השני, כיון צפון.

    בזווית העין קלטתי שהוא נחת לרגע על הכביש, וצעקתי בהיסטריה לבן שלי "מוקי ברח" הוא באזור של החנויות!!!

    בלי לחשוב פעמים, כשלרגלי נעלי בית פתחנו אני והבן שלי בריצה מטורפת, לכיוון הכיכר להשיב את מוקי "הסורר", ותוך פחות מדקה שתיים מהרגע שהוא פרח לו, כבר היינו במקום שראיתי אותו לאחרונה.

    אבל מוקי לא היה שם, וזה היה טרגדיה נוראה בשבילנו!!

    בני התחיל לבכות, ולסנוט בי (ומה עם כיבוד הורים...? אין דנים אדם בשעת צערו ועל אחת כמה ומה לא דנים ילד?!) 'אמרתי לך שאסור להסכים שיוציאו אותו החוצה למרפסת, ועוד בלילה!!' מירר בדמעות.

    והוא בהחלט צדק! הרגשתי נקיפות מצפון כלפי בני ולא פחות כלפי מוקי האבוד..

    התחלנו לערוך חיפושים ברדיוס של קילומטר וחצי במשך שלוש וחצי שעות, אך ללא הועיל.

    לרגע חשבנו ששמענו שריקה מכיוון אחד העצים, אבל בחשיכה הכבדה ששררה לא הצלחנו לזהות את מוקי שלנו.

    חפשנו בשיחים, עלינו על גגות, השתחלנו בין פחים ומכוניות, צרחנו בקולי קולות מ-ו-ק-י מ-ו-ק-י אבל לא היה זכר למוקי שלנו.

    ועם זאת עוד לא התייאשנו..

    בתוך אותו הזמן אחד מבני המשפחה הכין מודעה קצרה אליה מצורפת תמונת התוכי, בנוסח הבא:
    אבד תוכי - יקר לבעליו
    אבד תוכי מסוג קוואקר, בתאריך...
    תיאור התוכי: בצבע ירוק כהה, בגודל של יונה.
    כל מי שראה או מצא את התוכי, מתבקש להתקשר למשפחת "פלוני אלמוני"
    פלאפון – ....
    נ.ב גם אם ראיתם אותו לפני כמה שעות או אפילו לפני יום נשמח מאוד להתעדכן. זה מאוד חשוב לנו. פרס כספי מובטח למוצא.
    נוסח המודעה.

    לפני שהבן שלי פתח במסע הדבקת מודעות בשכונה, הפקדתי בידיו את הפלאפון האישי, מחכה לשמוע ממנו בשורה משמחת, והוא מצדו תלה כעשרים מודעות ברדיוס של קילומטר, בפתחי בנינים, חנויות, ותחנות אוטובוס.

    כעבור שעה קלה הוא מצלצל לבית, 'אבא מישהו שראה אותי מדביק מודעה, טוען שהוא ראה מודעה אחרת במרחק קילומטר [וכאן נקב בשם הרחוב ומספר הבנין] על תוכי שנמצא...'

    האמת הייתי די סקפטי.. מה ההסתברות שבנאדם יתלה מודעה פחות משעתיים לאחר שמוקי נאבד.. בפרט שלא תרמתי לקופת העיר...:sneaky:

    הנעתי את הרכב אספתי את בני, ויצאנו לעבר המקום שבו נתלתה המודעה. ואכן הייתה תלויה שם מודעה שבישרה על מציאת תוכי ומספר טלפון. התקשרתי מיד למספר הנקוב, ואישה נחמדה סיפרה לי שלפני יומיים הבן שלהם מצא תוכי. מה שהתברר שלא מדובר במוקי שלנו.

    ובכל זאת ברגע של יאוש שאלתי אותה באיזה זן מדובר, כי לך תדע אולי התבלבלה במספר הימים... אבל לאכזבתי היה מדובר בתוכון קטן שהם מצאו.

    המשכנו לחפש את 'מוקי' ללא לאות, נחושים למצוא את התוכי הנמלט, תלינו תקווה שנמצא רמז כלשהו אבל שום דבר.
    תחקרנו אנשים שעוד הסתובבו ברחובות בשעות הקטנות של הלילה, אבל מלבד עיני עגל שהפנו לכיווננו זה היה חסר תוחלת.

    סיימנו את מסע החיפושים במפח נפש. הבן שלי עלה למיטה באפיסת כוחות, בעיניים דומעות, ותכנן לחדש את החיפושים בשעות הבוקר המוקדמות.
    בלילה הוצאתי את הכלוב למרפסת ומעליו צלחת עם גרגרים ומים, בתקווה שאולי מוקי יזהה את הכלוב שלו ויעופף למרפסת המוארת בלילה...
    עוד מדי פעם הצצתי לכיוון המרפסת, אבל נדא.. אין זכר לתוכי הסורר.

    כשעליתי על יצועי בשעה ממש מאוחרת, המוח היה תפוס בשאלות על מוקי שלנו.
    מה הוא עושה כעת? איך הוא מתמודד עם החשיכה והקולות החדשים?
    והרע מכל, אולי חתול זריז הקדים אותו בצעד אחד... בקיצור לילה מסויט...
    (סליחה על הדרמה אבל מי שנקשר לתוכי יודע עד כמה...)
    בבוקר הבן שלי השכים קום כדי לחפש את מוקי, אבל לא היה זכר לתוכי.

    באותו יום אני ואשתי היינו אמורים לצאת לנופש שתוכנן כבר שבועיים מראש,
    האמת שמבחנתי היה לבטל את הטיול ולצאת לחפש את מוקי במשך כל היום, אבל ידעתי שאשתי שכל כך חכתה לנופש תיקח את זה קשה (היא פחות התחברה למוקי, ומבחינתה זה לא אבידה גדולה...),
    ובכל זאת קבלתי את הסכמתה לאחר את היציאה בכמה שעות, גם היא הבינה שהנופש בלי מוקי לא יהיה אותו נופש, ובאמת תליתי תקווה שעד אז נמצא את "הסורר"..

    כל אותו הזמן צפינו וייחלנו לשמוע אות מבשרת חיים על מוקי שלנו,
    מידי פעם קבלנו טלפון מאנשים נחמדים ואכפתיים שראו מודעה על תוכי שנמצא!
    אבל שוב, התברר שמדובר במודעה על תוכי אחר, שכזכור נאבד כבר יומיים לפני כן..

    יצאנו לטיול בתחושה רעה, שמוקי איננו.
    ידעתי שהבן שלי ימשיך לחפש אותו לאחר שיחזור מהחיידר, אבל כבר לא האמנתי שימצא אותו לאחר כ16 שעות!
    בקשתי מהקב"ה שלא יהרוס לי את הנופש.. כי בלי מוקי זה יהיה נופש פחות טוב בשבילי..

    מה הוא עושה עכשיו? שאלתי את עצמי לאורך כל הנסיעה, עד כמה הוא הספיק להתרחק מהבית?
    האם טוב לו בעולם החדש שהתגלה בפניו? צלילים ומראות שלא חווה מעולם, יצורים שונים סביבה חדשה, ועם סקרנות כמו של מוקי,
    מתאים לו לחקור את השטח החדש והמגוון שהעולם הרחב מציע בפניו לסטות אל הלא נודע, ולהשאיר מאחוריו את משכנו הנוח והבעלים הכל כך מסור ואוהב. אוי ואבויי... חלחלה.

    ואז זה קרה,
    עשר דקות קודם שהגענו לאכסניית נופש.. אשתי מקבלת טלפון מהבן שלי.
    'אמא תביאי לי מיד את אבא, הוא ביקש ממנה בקול נסער'.
    'מה מה קורה, הוא מצא אותו? נזעקתי תוך כדי נסיעה..'

    לא יודעת הוא רק רוצה לדבר איתך.
    אוקיי תשימי אותו על רמקול.

    'אבא מצאתתתתתי אותווווווווו!'
    מההההההההההה...?
    באממממתתת??
    אני לא מאמין!!

    לרגע שכחתי שאני נמצא בנסיעה בכביש ראשי על +100 קמ"ש, ואשתי שנבהלה בקשה בקול מעט מפוחד
    (ולהרגשתי גם מבואס שמצאו את הציפור שפחות התחברה אליה...) 'תחנה בצד ואז תמשיך לדבר איתו'.

    חתכתי מהכביש הראשי בפניה הראשונה שהזדמנה לי, והחניתי את הרכב סמוך לאתר קמפינג (עד היום לא אשכח את המקום ההוא..)
    נו מה קרה, איך מצאת אותו, הוא מרגיש טוב? המטרתי הררי שאלות על בני.
    מתברר שהמודעה והפרס הכספי שהובטח למוצא, עשו את שלהם..

    הבן שלי שעד אז הספיק לחפש אותו כבר מה שעות טובות, ובעזרת חבריו שגייס למשימה סרק שטח ברדיוס גדול יותר ממה שחיפשנו בלילה, חזר במפח נפש לכיוון הבית, למרבה העצב התוכי לא נמצא.

    ואז זה באמת קרה...
    במרחק של שבעים מטר מהבית שלנו, סמוך לחנויות. כן כן היכן "שהנעדר" נצפה לאחרונה..
    הבן שלי שומע את מוקי צווח, ועף לכיוון מרפסת של אחד השכנים בבניין סמוך.

    הוא רץ מיד לכיוון הבנין ופגש בקומת כניסה ילדה קטנה.
    'תגידי את מכירה מי גר בקומה 5' לכיוון צפון?
    אנחנו גרים שם, הפתיע אותו הילדה.
    באמת? אבד לי תוכי ירוק שברח למרפסת שלכם, שמתם לב?
    'כן, ראיתי את התוכי, ובגלל זה ירדתי מיד לחפש את הטלפון במודעה שתליתם בקומת כניסה'.

    הבן שלי עלה לביתם, האימא הפנתה אותו למרפסת, וכשהבן שלי ראה את מוקי, התוכי התחיל לצעוק 'מוקי מוקי'
    (תמיד שמוקי מתרגש או במצב מצוקה הוא קורא בשם שלו)
    לרגע היה חשש שהוא יברח, אבל לא, הוא צהל לראות את בני, אחרי הכל מוקי לא אכל ולא שתה קרוב ליממה

    ומן הסתם גם התגעגע לצליל קולו של בני, לליטופים העדינים על נוצותיו, ולקצב המרגיע של שגרת יומו. וכשהוא מותש ועייף הצטנף בכפות ידיו של בני, שמצדו העניק לו אהבה וחום יותר מן הרגיל.
    המשפחה הנחמדה, ביקשה מבני להראות להם מכשורי התוכי. והוא בשמחה ערך להם מופע פעלולים קצר.. (בכל זאת התוכי היה מותש...)

    'אבא הבטחת פרס כספי, אז כמה אתה מתכנן להביא להם?'
    'כמה שיבקשו מגיע להם עד חצי המלכות..' אמרתי לו ברגע של שמחה..
    ולשמחתי גם.. הם לא רצו לקבל תמורה, משפחה צנועה ונחמדה שאמונה על מצוות השבת אבידה,
    ולמרות זאת למחרת שלחתי את הבן שלי לקנות קופסת ארטיקים לכל בני המשפחה..

    מאז עברו חודשיים, ומוקי כבר הספיק להתאושש.
    ואז באחד הערבים אשתי מקבלת טלפון, 'תגידי אבד לכם תוכי'?
    'כן. אבל הוא כבר נמצא'. (וחבל שכך.. אם יורשה לי לאבחן מה עבר לאשתי באותו רגע..)
    'תודה', והשיחה הסתיימה. ותודה גם לכל מי שסיים לקרוא את הסיפור עד תומו.
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: מחוברת לעצמי, אוראל סולטן, הדסהxxx69 ועוד 52 משתמשים55 //
    15 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    הספרן
    הספרן
    ובגלל זה כתבתי סיפור נוסף על תוכים... "התוכי של יוסי" אשמח לקבל ביקורת בונה על הכלללל...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה