קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 536
    • נ
    שיר בכל לבבך
  • נ. גל //
    • כשהלב בוכה
    אני בוכה איתו
    מחפש לו דמעות
    מתוך הלב שלי

    כשהלב כואב
    אני רוצה אותו
    מחפש לו צרי
    בתוך הלב שלי

    כשהלב צורב
    אני זורה מלח
    נפגע עבורו
    מכל הלב שלי

    ואף פעם לא עצרתי
    לשאול מהו אותו
    הלב ההוא
    בסיום מסכת ברכות (משנה) נאמר "בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע". לפעמים עולה תחושה כאילו באדם עצמו ישנם אכן שני לבבות, והם חשים רגשות סותרים בו זמנית.
    ולפעמים, לב אחד אמנם מוכן להאזין לשני או להשתתף בצערו, אבל הם עדיין נותרים שני לבבות שונים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בלי גבול, סבתא חביבה, נחמת שוטים ועוד 10 משתמשים13 //
    0 תגובות
  • 2K
    • ח
    דיון נספח לאתגר לא בכותרות
  • -חיה- //
    • כאן מדסקסים על האתגר


    בחזרה לאתגר >>
    • תודה
    Reactions: דיני!, yael305, ניק 119576 ועוד 2 משתמשים5 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סבתא חביבה
    @המלמד מבני ברק פתאום אני קולטת עד כמה אני לא קולטת! הנפש שלנו לא מסוגלת לעכל מספרים כאלה...
  • 779
    • ח
    שיתוף - לביקורת הסכם חמס עם חמאס.
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    תגידו לנו ממה אתם מפחדים.

    הדרך שלכם לומר היא פשוט לבקש, אז הנה אנחנו קשובים.

    אתם רוצים שלא יצלמו אתכם, צילומים גורמים לכם נזק תדמיתי, ובנוסף,

    הצילומים חושפים אתכם, את שיטות העבודה שלכם, את המסתורים שלכם,

    ואת החלק הכל כך לא פוטוגני שלכם.

    אתם רוצים שיתנו לכם תנאים סבירים בכלא הישראלי, פיתות, מקלחות, טלוויזיות, אפשרויות לתקשר, אפשרויות להבריח ולפעול מתוך הכלא, להמשיך ולתכנן פעילות טרור.

    אתם רוצים שיחזירו לכם את הנשים והנערים הקטינים שנמצאים בכלא על ניסיונות רצח.

    אתם רוצים כמה ימי הפוגה בימים הללו תתארגנו מחדש, תעלימו ראיות, תשדרגו מסתורים, תתמנו מוקשים, תברחו ותצאו מגבולות הרצועה, שם תשאירו את השפוטים שלכם כדי להמשיך לשלוט.

    אתם רוצים דלק כדי להמשיך להפעיל את מערך המנהרות התת קרקעי, וכדי להמשיך להפעיל את המערך הרקטי, אתם גם צריכים זמן כדי להעמיד בסיסי שיגור.

    אתם רוצים לפעול מתוך מגן אנושי של אוכלוסייה מוחלשת, אתם רוצים לשלוט עליהם, ולקחת מהם את כל מה שיש להם.

    אתם רוצים חסינות לעיתונאים שלכם, אתם רוצים שידידכם שונאי ישראל יתמכו בכם ויגנו את ישראל, אתם רוצים לייצר דרמה ברשת ולתאר בו את סבלכם הרב.

    אתם רוצים לתעתע בנו באמצעות לוחמה פסיכולוגית, לומר משהו אחד ואז לחזור בכם, לשדר סרטוני זוועה, לשקר ביודעין, להאשים אותנו בטעויות הנוראיות שלכם, להפחיד את כל תושבי הארץ עד כדי חרדה קיומית.

    יש דברים שאתם אפילו לא מבקשים, כמו להמשיך ולפגוע בנו, כמו ליצור מכנה משותף עם ציר ההתנגדות.

    טוב, הבנו. הפחד שלכם הוא הנשק שלנו.
    • תודה
    Reactions: מרציפן, תמרוז, אמת מארץ תצמח ועוד 5 משתמשים8 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    השקר שלכם מכוון אותנו. נכון יותר מכוון אתכם, מדויק יותר שם אתכם על הכוונת. אתמול הבנתי שהשקר...
  • 2 6K
    • שועל ספרות.
    סיפור בהמשכים שלישיית 'חכמי הדור...' (טור הומור בחמישה פרקים)
  • שועל ספרות. //
    • השלישייה התיישבה ליד השולחן.

    ריח הקפה המהביל שלהם שלט בחדר.

    "אני אומר צריך לקחת את סינוואר מתוך הבונקר שלו, ולתלות אותו בכיכר החטופים! ככה שכל ההפגנות של השמאלנים בעתיד הם יראו מה קורה למי שמתעסק עם הממשלה..." אמר ג'וג'ו 'השדוף' שולק בקול מחריד את הקפה.

    "חחח... אבל מה אתה אומר? איך יחלצו את כל החטופים?" הקשה דב 'החבית המהלכת'.

    "אה, לזה יש לי רעיון!" קטע אותם צ'יקו 'המדדה' "שישימו פצצת סירחון בבפנים של המנהרות, כל המחבלים יהיו באמצע לסתום ת'אף, יתפסו אותם, ויחלצו ת'חטופים!"

    "מתחת לאף שלהם! אתה גאון צ'יקו!" אמר דב תוך שהוא מנגב ממכנסיו בטישו, טיפות קפה שנשרו עליהם.

    "אני אומר" התעורר ג'וג'ו למשמע המחמאה לצ'יקו "הרבה יותר חכם להכניס את הבינה מלכותית..."

    "מלאכותית!"

    "מה מלאכותית? מלכותית! מה נראה לך זה כמו מלאכה? שיגידו מלאכהית! לא משנה. בקיצור, יכניסו אותה, היא תהרוג את כל המחבלים, ותוציא ת'חטופים!"

    "מה תוציא? איך תוציא? מה היא בן אדם?"

    "יואו יואו איך ת'מזלזל, אני אומר לך היא יותר חכמה מבני אדם!"

    "אוי, איזה מעבול אתה, זה..."

    "מה קורה? כמה זמן הפסקת קפה? יאללה, יש המון קריאות!" התפרץ יוני 'המפקד'.

    "מה המון קריאות? שמעת בחדשות על קבינט המלחמה המצומצם? זה אנחנו!" אמר ג'וג'ו, מעווה את פניו לאחר שבלע בטעות את בוץ הקפה.

    "חחח... עאלק קבינט המלחמה המצומצם... קבינט המלחמה המטומטם! יאללה למוניות!"
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: פרוזן יאמ...., גשם יורד, באר היטב ועוד 94 משתמשים97 //
    30 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נודד
    זה האלה מהמוצצים, לא?:unsure:
  • 615
    • T
    שיר אה?!
  • tmr //
    • לֹא מֻכָּרוֹת לִי כָּל כָּךְ הַמִּלִּים הָאֵלּוּ
    זֶה בֶּאֱמֶת מָה שֶׁכָּתַבְתְּ?
    זֶה מָה שֶׁהִתְכַּוַּנְתְּ?
    אַתְּ יוֹדַעַת לַהֲגוֹת אוֹתָן בִּכְלָל?

    יֵשׁ בִּי כַּעַס עָצוּם
    עַל הָאִפּוּק שֶׁלָּךְ
    עַל הַסְּלִידָה
    עַל הַבּוּשָׁה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ

    מָה אִם הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת אֶת לִבִּי
    פּוֹרֶסֶת אוֹתוֹ לְפָנַיִךְ בְּמִלִּים עֲצוּבוֹת
    מָה הָיִית עוֹשָׂה אָז?
    עוֹנָה לִי בְּאוֹתָן מִלִּים?

    אוּלַי רַק אִם לֹא הָיִיתִי מֻכֶּרֶת לָךְ
    רַק כָּכָה
    כְּשֶׁאַתְּ אָנוֹנִימִית
    זֶה פָּשׁוּט וְזֶה
    נִהְיָה קַל

    אוּלַי נִתְרַחֵק
    לְכַמָּה יָמִים
    שָׁנִים
    אוּלַי לְחַיִּים שְׁלֵמִים
    כְּשֶׁאֶחְזֹר
    אוּלַי לֹא נַכִּיר
    וְאָז תִּהְיִי מְסֻגֶּלֶת לַעֲנוֹת
    לִי בְּאוֹתָן מִלִּים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קוראות, וריטסרום, שיבת ציון ועוד 11 משתמשים14 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    תודה. צודק.ת.
  • 632
    • ל
    שיתוף - לביקורת יש אנשים, ויש לבבות.
  • לרקוד על הירח //
    • יש אנשים,
    שיודעים לחמם לבבות.
    למרות שאולי הלב שלהם-
    קפוא.
    ---
    יש אנשים,
    שתמיד ישמרו על הגחלת.
    לא משנה מה יקרה.
    ---
    יש אנשים,
    שהלב שלהם הוא כמו מדורה גוססת.
    פעם נדלקת, ופעם נכבית.
    ---
    יש אנשים,
    שקפוא בהם כמעט תמידית,
    וקשה מאוד,
    לחמם אותם.
    ---
    ויש אנשים, שנשלחים משמיים.
    לחמם.
    להאיר.
    ובכל פעם כזו,
    לב אחד, נפגש בלב אחר,
    לב קפוא בלב בוער,
    והאש,
    האש הטובה הזו,
    עוברת.
    לאט לאט,
    בשקט בשקט,
    מתגנבת.
    מלטפת, מחבקת,
    עד שמחממת.
    והופכת ללהבה.
    לאהבה.



    אשמח לביקורת ולדעתכם הכנה :D
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: קרב, Avigail Amram, חנה ש. ועוד 13 משתמשים16 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לרקוד על הירח
    תודה לכולן! בהחלט מחמם את הלב... בהחלט. כמו כל דבר.. ;)
  • 556
    • ש
    שיר גוש או איש
  • שולמית רוז //
    • שוכן בתוכי

    גוש או איש.

    קורע, חונק

    מעניש.

    יושב לי בגרון

    מלגלג.

    שונאת אותו

    עלי חוגג.

    פנים אין לו

    וגם לי.

    כשהוא רותח

    נאלם לי

    כשהוא כועס

    רועד לי

    כשהוא שותק

    מפחיד לי

    כשהוא שופט

    מתרסק לי.

    כשאקרע אותו-

    אפציע.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מוריופ, Avigail Amram, שיבת ציון ועוד 7 משתמשים10 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    אם מועיל- אם אני לא טועה כשעושים העתבק מוורד בדוקס זה לא יוצר רווחים
  • 548
    • ר
    שיתוף - לביקורת כשנותנים לחתול לשמור על החלב
  • רואים שקוף //
    • מאז שהוא זוכר את עצמו, ההובי שלו הוא לגדל חתולים.
    מכריו אף יודעים לספר כי לכל אחד משבעים ושמונת החתולים שבביתו, יש שם נפרד, ותכונות אופי שונות.
    והוא, כמובן שהוא מכיר כל אחד מהם על כל גווניו וצבעיו.
    הידידים הכי טובים שלו אלו החתולים. עובדה.
    יום אחד זה קרה.
    כמה שהחתולים שלו היו מבוייתים, הם לא חונכו איך להתנהג על יד כלב.
    אויבם של החתולים.
    הכלב הגיע לביתו.
    זה הפתיע אותו מאוד, עוד לפני שהוא הספיק לאחוז מה קורה, שניים מתוך החתולים כבר נקרעו לגזרים על ידי הכלב.
    הוא כבר ידע מה לעשות.
    חייבים להכין לכלב מלכודת מוות. כאן ועכשיו.
    בראש ובראשונה הוא גרש את הכלב, ואף לא נתן לו לקח עמו את בשר החתולים שנקרעו על ידו.
    אחרי כן הוא התיישב לסרטט כמה סרטוטים כיצד יכין את מלכודת המוות לכלב.
    אך עוד הוא מטכס עצה, הכלב מאיים לחזור שוב, הוא כבר רואה את הכלב חושף את שיניו.
    בלי לחשוב פעמיים, הוא לקח חתיכה מהחתולים הקרועים, וזרק לעברו של הכלב.
    כעבור שעה, הכלב בא שוב, ושוב הוא פינק אותו בחתיכת חתול.
    וחוזר חלילה.
    כמובן, כל חתיכות החתולים היו מאותם שני חתולים שכבר נקרעו לגזרים על ידי הכלב.
    ואז, בעודו יושב עם סכין מטבח, וחותך חתיכה נוספת מבשר החתול, נכנסה אשתו בפתאומיות ושאלה אותו 'ג'ו, מה אתה עושה?!'
    -עסקה לשחרור חטופים! הוא ענה לה בלי להעיף מבט לעברה אפילו.

    ככה נראה לי.
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: שיבת ציון, מאה מם, לרקוד על הירח ועוד 4 משתמשים7 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מלכי פריד
    וואו. פשוט אין מילים... רק דורש תיקון -"לשרטט כמה שרטוטים".
  • 731
    • R
    שיתוף - לביקורת רַק רְעָמִים #
  • RPO //
    • רַק רְעָמִים יִזְעֲזוּ אֶת הַבַּיִת
    יַפִּילוּ שְׁתִיקָה בַּת שְׁנַיִם.
    רַק רְעָמִים יִגְרְמוּ לָהּ לָסֶגֶת
    לְהוֹדוֹת שֶׁקָּר בַּפְּחָדִים.

    רַק רְעָמִים מַקְנִים לָהּ ת'רעש
    לִבְכּוֹת כְּשֶׁכֻּלָּם לֹא שׁוֹמְעִים.
    רַק רְעָמִים מְנִיעִים לָהּ ת'רגש
    מְעִידִים שֶׁהִיא חַיָּה, בִּפְנִים.

    רַק רְעָמִים בָּאִים עִם הַגֶּשֶׁם
    מְנַקִּים אֶת הַבֹּץ בְּעֵינַיִם
    רַק רְעָמִים מַבְטִיחִים אֶת הַקֶּשֶׁת
    וְלָכֵן הִיא חוֹלֶמֶת צְבָעִים.

    רַק רְעָמִים מוֹרִידִים מַבּוּל
    שֶׁמַּחֲרִיב וְנוֹתֵן לָהּ חָדָשׁ
    רַק רְעָמִים צוֹעֲקִים בַּחוּצוֹת
    אַחַר כָּךְ בּוֹכוֹת הַטִּפּוֹת.

    רַק רְעָמִים
    וְלָכֵן הִיא אֵשֶׁת חֹרֶף
    וְלָכֵן הִיא בּוֹכָה לִגְשָׁמִים.
    רַק רְעָמִים
    וְעַכְשָׁו שְׁנַת בַּצֹּרֶת
    וְשָׁמַיִם עֲדַיִן שׁוֹתְקִים.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: מוריופ, מונולוג, הווה פשוט ועוד 13 משתמשים16 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    תודה רבה לך!! הכרגיל מחמיא במיוחד : ) תודה רבה! תודה על תגובה מיוחדת שכיף לקרוא!
  • 2K
    • 7
    שיר יהודית בת בארי
  • 7שבע7 //
    • יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי
    נָשְׂאָה עֵינֶיהָ לְעֵשָׂו
    שֶׁיַּשְׁכִּין שָׁלוֹם בִּמְעוֹנָהּ
    שֶׁיִּכְרֹת הַבְּרִית בַּעֲבוּרָהּ.

    יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי
    לֹא יָדְעָה כִּי בִּגְבוּל יִשְׁמָעֵאל הִיא יוֹשֶׁבֶת
    וְאֵין שָׁלוֹם בִּגְבוּלָהּ
    וְהַבְּרִית - דָּמִים הָפְכָה.

    וְהָיְתָה לְמֹרַת רוּחַ בְּעֵינֵי אֲבוֹתֶיהָ
    וְסִמְּאוּ הַדְּמָעוֹת אֶת עֵינֵיהֶם עַל הַשִּׁכְחָה

    וְרַק כְּשֶׁחָפְרוּ הַבְּאֵר
    וְעַד רְחוֹבוֹת הִגִּיעַ גְּבוּלָהּ
    גָּבַר קוֹל יַעֲקֹב עַל יְדֵי עֵשָׂו
    וְחֶרֶב יִשְׁמָעֵאל נָסוֹגָה אָחוֹר
    וְהָיְתָה הַבְּרָכָה לִיהוּדִית
    שֶׁשָּׁבָה אֶל בְּאֵרָהּ.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: חם לבי בקרבי, התאומה, חשק ועוד 30 משתמשים33 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דיני!
    שיר מדהים... עמוק מאוד אהבתי
  • 988
    • שועל ספרות.
    שיתוף - לביקורת תודה ענקית לצה"ל! (כשהמציאות יוצרת טור...)
  • שועל ספרות. //
    • שעת בוקר.

    אני פוסע במהירות אל עבר ביתי ביישוב סמוך גדר עם הרש"פ, קרי מודיעין עילית.

    צפירות חדות נשמעות מאחוריי, והנה שני רכבים בולמים את טיסתם לידי.

    מתוך הרכבים פורצים בריצה חיילים במדים, תופסים ברוביהם במהירות.

    'רגע, דברו על תרגיל. אבל לא היום, ולא כאן! השם ישמור!'

    "לתפוס מחסות!" צועק אחד מהם. ליבי מחסיר שבע פעימות.

    'מה אני עושה? מה עושים במקרה כזה?'

    ----------

    אני עולה לביתי, שם אשתי מחכה לי באימה.

    אני מנסה להרגיע אותה שזה בטח תרגיל.

    "לא!" היא אומרת לי. ומחווה בידה על שניים ששוכבים על הרצפה והחיילים מעליהם.

    ליבי מחסיר שלוש פעימות נוספות.

    ----------------------

    מסתבר שבצה"ל יש תרגילי פתע.

    אני מאוד מקווה שיש להם גם תרגילי פתע, בהם הם מתרגלים איך לטפל בנפגעי החרדה מתרגילי הפתע...

    תודה ענקית צה"ל! בלעדיכם לא היינו נבהלים כך! אין מילים, הקפצתם את ליבנו!
    • תודה
    • חחח
    • כועס
    Reactions: ~yg~, תלתל=), כוכב מאדים ועוד 30 משתמשים33 //
    0 תגובות
  • 446
    • מ
    שיתוף - לביקורת כיבוי אורות.
  • מאושרת;) //
    • מוקדש בהערכה לכל השחקנים הגדולים .....[וסיפור חייהם - סרט]


    כיבוי אורות.....


    כבו האורות

    ירדו הצללים

    נותרה במה,

    מעט תפאורה

    ושחקנים עייפים...

    - - -

    אך

    הוגדר שם

    חזון

    והוצג שם

    חלום

    ירדו שם

    דמעות

    צמחו שם

    תובנות

    - - -

    הוארו מחשכים

    עלו מסכים

    נפלה חומה

    נותרו במה,

    שחקנים וכוחות.

    - - -

    וכל הזכויות שמורות.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שיבת ציון, לרקוד על הירח, ספריה בהכחדה12 ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
    • סקר
    1K
    • ש
    דיון דופליקטים- למידה וקונפירציות חלק א'- מדינות.
  • שיבת ציון //
    • ומדוע?
    כאן המקום להסברים, התאמת סוגי אופי למדינות, או הנגדתם- לצורך התמודדות.
    למידה מאופן הבנייה של המדינות, קוספירציות שונות וכולי.
    חלק ב' יעלה אי"ה בימים הקרובים.
    • תודה
    Reactions: ניק 119576 ו-brachy 1002 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רצתה
    סיים- לא מתחברת לקטע של השוויון, בורא עולם ברא את העולם בצורה שיש מעמדות. פיוצ'ר- כל הקטע של...
  • 619
    • י
    שיתוף - לביקורת לבבות שפועמים בשקט
  • יהלום-יצירות מלוטשות //
    • שוב זה קרה. הפעם לפני מוסף.
    הראש, שהסתובב פתאום, צלל כנראה לתוך התהום העמוקה.
    השחורה.

    קם באנחה, מתיישב על הספסל הקרוב.
    נובר ביד רועדת בכיס החליפה העמוס.
    מצליח למצוא שם שתי קוביות שוקולד.

    מכניס לפה בדממה.
    לא מגביה עין.
    לא רוצה את המציאות מולי.

    לועס ומשפיל את המבט,
    מסתכל על יד, ועוד אחת.
    הן לא צעירות.
    עשרים ושמונה השנים, נראים עליהן היטב.

    ובפתע חמלה גדולה מאיימת לשטוף עיניי.
    על איש בודד.
    שזקוק, אולי יותר מכולם, ללב אחד שיהיה אתו. יחד.

    ונכון שהמגבלה המתלווה לחייו - היא מגבלה.
    והיא קיימת ופעילה.

    אבל גם הלב שלו - הוא לב.     ​

    לכל המתמודדים הכאובים - שכריתם סופגת ים של בדידות קפואה, מעבר לנחשול הכאב.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: הווה פשוט, brachy 100, (deleted member) ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהלום-יצירות מלוטשות
    קצת רקע: מכיר מהשכונה דמות מסכנה ואומללה, בודדה - שמתמודדת עם מחלת הנפילה ל"ע. הכאב: דווקא אדם...
  • 468
    • T
    שיתוף - לביקורת תִּמְלוּל
  • tmr //
    • אֲנִי רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַמִּלִּים
    שׂוֹחָה פַּרְפַּר לְעֵבֶר כָּל הֲבָרָה סְבִיבִי
    מְנַסָּה לִכְתֹּב כָּל הִרְהוּר
    לִמְחֹק אוֹתוֹ מִשָּׁם לְאַלְתָּר

    עַל יָדִי מִתְנַהֲלוֹת שִׂיחוֹת
    עַל פְּרָחִים, עַל הַחַיִּים
    אֲנִי מִשְׁתַּתֶּפֶת בָּהֶן בְּמוֹחִי
    מְסַכֶּמֶת נְקֻדּוֹת סְלִידָה עַל
    כַּפּוֹת יָדַי

    אֲנִי
    רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַמִּלִּים
    תִּמְלוּל

    אֲנִי
    כְּבָר וְכִמְעַט לֹא מְדַבֶּרֶת

    כִּמְעַט וְלֹא מְדַבֶּרֶת
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: חשק, וריטסרום, דיונון ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שיבת ציון
    וזה טוב לך או לא? כמו תמיד, קטע מיוחד בסגנון הייחודי שלך.
  • 1K
    • כ
    שיתוף - לביקורת על אבא לא שואלים שאלות? ['דיבורים טובים' #5]
  • כותב השורות //
    • בסייעתא דשמייא

    דיבור לפרשת וירא / י.מ.י.​

    דיבור #5
    מתוך פרוייקט אישי שלי [בינתיים] בשם - 'דיבורים טובים' לפרשת השבוע, שהתחלתי לכתוב בס"ד מבראשית
    אשמח לקבל פידבק וביקורת על הסגנון כתיבה
    כשהמכוון הוא לכתוב מסרים עמוקים בשפה קלילה

    דיבור לפרשת וירא / י.מ.י.

    על אבא לא שואלים שאלות...
    על אבא,
    לא שואלים שאלות!

    ונניח...
    נניח שהמשפט הזה נכון

    מעניין לדעת
    על מי כן שואלים שאלות?
    על הסבא? על הדוד?
    אולי על אמא?
    אולי על אף אחד לא...

    ובינינו
    על עצמנו
    אנחנו אף פעם לא שואלים שאלות
    אולי הגיע הזמן...

    אולי הגיע הזמן ל...
    תשובות!
    והתשובות ידידי
    נמצאות בדיוק היכן שנמצאות השאלות

    אז אם השאלות תהיינה עלינו
    ובצדק...
    התשובות תהיינה בנו...
    כי מתחת לכל שאלה
    מתחת לכל קושייא
    מסתתרת התשובה
    מחכה שיפסיקו לחפש אותה
    מחוץ לקופסא...

    שאלת חכם, חצי תשובה
    כי החכם עיניו בראשו
    הוא יודע איך לשאול
    הוא יודע על מי לשאול
    וזה, כבר אמרנו
    חצי תשובה...

    ובחזרה לאבא
    אבא והשאלות

    ואולי שוב נזכיר
    למי שלא מכיר את השיר...
    שעל אבא
    לא שואלים שאלות!

    רגע!
    באמת?
    אולי כדאי לשאול את אבא
    לשמוע מה הוא אומר
    אולי הוא דווקא מוכן שישאלו שאלות
    אולי הוא דווקא אוהב כשמפנים אליו את השאלות
    ואולי
    אולי הוא אפילו מבקש מאיתנו שנשאל

    הנה כמה מילים
    מתהילים פרק ב'
    ה' אמר אלי – בני אתה
    אני היום ילידתיך
    שאל ממני, ואתנה...

    שאל ממני!

    מילים של אבא
    לא שלי

    אבא אוהב א השאלות של הבן שלו
    בליל הסדר הוא אפילו עוזר לו לשאול...
    אבא אוהב כשהבן פונה אליו
    כשהבן מבין שהוא היחיד שיכול לתת את התשובות
    בשביל מה יש אבא?
    אם לא בשביל לשאול אותו שאלות
    איך אמר לי פעם אבא אחד -
    יאיבני, אם לא תשאל, איך תדע?

    אז אבא אוהב כשמפנים אליו שאלות
    אתה יודע מה הוא לא אוהב?

    הוא לא אוהב כשמפנים אליו
    אצבע מאשימה

    אין שאלות על אבא
    יש שאלות לאבא

    על אבא שכולו טוב לא שואלים שאלות
    מהסיבה הפשוטה –
    אין רע יורד מלמעלה
    הרע נוצר למטה
    במקום שבו כביכול אנחנו שולטים

    הרע נוצר כתוצאה מהמעשים שלנו
    מהראייה המעוותת שלנו
    מחוסר ההבנה שלנו

    אצל אבא אין רע
    אין כוונות רעות
    על אבא אין שאלות!
    אם יש שאלות
    זה על עצמנו...

    בא לך דקה במנהרת הזמן?

    בבקשה...

    השנה היא 2048 לבריאת העולם
    ה' פונה לאברהם
    'קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת
    את יצחק
    ו...
    העלהו לי לעולה'

    אברהם לא שואל
    אברהם לא מקשה איך ולמה?
    הוא משכים בבוקר והולך...
    בלי שאלות

    רק אחרי שהמלאך אומר לו –
    'אל תשלח ידך אל הנער'
    ואברהם מתחיל בחיפושים אחר איל מזדמן
    הוא פונה לה'
    עם בומבה של שאלה...
    אתה אמרת 'כי ביצחק יקרא לך זרע...'
    ואתה אמרת 'העלהו לי לעולה'...'

    אברהם אבינו!
    לא הבנתי
    עכשיו הזמן לשאול?
    כשזה לא רלוונטי?
    ואם אסור לשאול ולכן לא שאלת אתמול
    למה עכשיו אתה שואל?

    יודע מה ההבדל בין לפני לאחרי
    אם אברהם היה שואל לפני
    השאלה הייתה על ה'
    ועל אבא לא שואלים שאלות...
    רק עכשיו
    כשעל ה' כבר אין שאלות
    אברהם נשאר עם שאלה
    ואת מי הוא ישאל אם לא את ה'?

    זהו!
    אפשר לחזור בזמן
    לזמן ולמקום בו אנחנו נמצאים
    ומוצאים שאלות
    שאלות קשות
    שאלות כואבות
    אנחנו רואים מהלכים לא מובנים
    אולי אפילו סותרים
    ואנחנו שואלים – רוצים
    תשובות
    שיישבו לנו את הלב

    אז רק שתהיו מעודכנים
    אנחנו לא נבין
    עד שלא נבין
    שאת התשובה...
    אנחנו צריכים לעשות
    אנחנו צריכים לחזור בתשובה
    ואז...
    לא ישאלו עלינו שאלות...

    יש שאלות???

    ​
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: :)CHANI, אהרן 1, בתיה רחל ועוד 7 משתמשים10 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שימנלה
    וואו מטורף מדויק המסר באמת עמוק ומונגש
  • 731
    • ה
    שיתוף - לביקורת חזיון
  • הווה פשוט //
    • ִ


    הדמות על הספסל לכדה את עיני
    וסירבה להרפות


    גבר בודד
    דומה לשלמה קרליבך
    כשקרליבך היה צעיר, כמובן

    משהו כמוס ומופלא קרן ממנו
    זקן שחור משחור
    פנים נעימות ומפוסלות

    ועינים קרליבכיות כאלה

    לא ממוקדות



    ראיתם פעם גבר חרדי יושב על ספסל ולא עושה כלום?
    אין דבר כזה!
    זה סוכן שתול של השב"כ

    אבל הוא לא היה סוכן
    הוא ישב והגה במשהו

    התקשיתי להתיק את המבט ממנו
    היה אפשר לחוש את אנרגית המחשבות שלו מתפשטת בגלים סביב
    וכל הרחוב עבר לרטוט בתדרים שהופקו ממצחו הגבוה והמרשים

    אוירה תנכי"ת השתררה

    באי רצון עקרתי את מבטי ממנו ונכנסתי אל חנות מוצרי החשמל
    (הוי, מה לי ולטוסטרים עכשיו)

    בזאת הסתיים המקרה במציאות.
    אך הפנטסיה

    הפנטסיה רק התחילה.



    *



    התיישבתי בהיסוס על הספסל לידו ושאלתי בפשטות "על מה אתה חושב?"

    "על ההויה" הוא ענה מיד בקול צלול ללא רתיעה, כאילו אין דבר טבעי יותר שאיש זר ישאל למחשבותיו.

    "ומה..." פיתלתי את צווארי כדי לתפוס את מבטו התלוי אי שם "מה ההויה... כלומר..."

    "גיליתי את סודה" קטע אותי במעין נעימה מתנגנת המסתיימת בהד החוזר מכותלי הבניינים שסביב.

    "את סודה.. דה דה... דה דה דה דה"


    אגל זעה זחל על מצחי
    "אראה לך אם תרצה" מבלי להסתכל בי הוא קם ונכנס לרכב שחנה מולו.
    פתח את חלון הנהג וסימן לי להכנס בעקבותיו

    "לא" לחשתי.

    האוטו נסע כשלשים מטרים על הכביש בטרם החל להתרומם באוויר ולהיבלע אל תוך ענן לבן
    ענן שהלך וגדל, הלך התפשט, עד שתפס את כל שדה הראיה מאופק לאופק.

    "אני רוצה" צעקתי.
    "אני רוצה! אני רוצה עכשיו" דמעות עלו בעיני כשהכיתי בענן ובאצבעות רועדות ניסיתי לקרוע בו חור.

    "לאט אדון, לאט! תן לי להוציא את הקלקר לפני שאתה הורס את הטוסטר"...
    שתי ידים מחוספסות הסירו את הענן הלבן מנגד עיני
    "הנה, יופי. אתה רואה?! אין פה שום סודות. מה שיש בתצוגה זה בדיוק מה שיש בפנים"

    "אין סודות הא?" מלמלתי מבולבל,

    קול צחוק מרוחק נשמע.



    כשיצאתי מהחנות עם הטוסטר, הוא עדיין ישב שם על הספסל,
    אבל עכשיו הוא היה נראה סתמי כל כך,
    יהודי על ספסל, פשוט ושגרתי.
    (אולי בכל זאת מהשב"כ),

    כשעברתי לידו לא יכולתי להתאפק ודרכתי לו על הנעל.
    הוא ניתר בבהלה.
    "סליחה" הפטרתי מבלי להסתובב,

    והלכתי לחפש היכן היא תצוגת ההויה.

    .

    ‏
    • וואו!
    • תודה
    • חחח
    Reactions: עץ הדעת טוב ורע, מנצפך, אתיס ועוד 14 משתמשים17 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שולמית רוז
    אח, כתיבה מענגת. מזכיר לי את סגנון הכתיבה של א. מרגלית ב"איש בא מן העבר"
  • 2K
    • ש
    עזרה המקום של הכובעים באוטובוס
  • שלמה שקד //
    • איך אפשר לכנות את המדף הצר באוטובוס, מעל לראש ובינו לתקרה, איפה שנוהגים אנשי מעשה לתחוב את הכובעים?
    • תודה
    Reactions: מוריופ, ספריה בהכחדה12 ו-שיבת ציון3 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    .B.B
    בולען מנהרת האוצרות
  • 531
    • מ
    שיתוף - לביקורת הנסיון הזה
  • מלכי פריד //
    • הקטע שאיתו נכנסתי לקהילת הכתיבה...:)
    אשמח לביקורת ולהערות...


    העולם נראה אחרת מהמרפסת הענקית שעל גג בית החולים. השמיים יותר קרובים, האנשים המעטים שעוברים בשעה הזאת של הלילה, יותר קטנים, עצי הברוש שעומדים זקוף ונראה כי אין דבר שיפיל אותם מטה, נעים קצת ממשב הרוח הקל שחלף.
    אז למה אני, לאורך כל המטר שמונים ושמונה שלי נופל פעם אחר פעם לרצפה כאילו הייתי תינוק בן שנה? למה אני לא יכול להישאר זקוף, איתן ותמיר כמו שבמראה חיצוני אני לפחות נראה?
    זה מה שכולם חושבים, זה באמת מטעה, הבחור הנאה והגבוה שלא קם, שלא נופל.
    ואם הייתי נמוך כזה, כחוש, צנום הייתי נראה אחד שכל רגע מט לנפול?
    לא, אני כבר עברתי את הגיל של הבכיות לאמא ש"אני הכי בסוף" -במסיבת חומש.
    אבל כשכולם חושבים שאתה משהו אחד, אבל באמת אתה משהו אחר, זה כבר משהו אחר.
    אני בן אדם שיודע לדבר, לשכנע, לשכנע את הסובבים אותך שכל מה שאתה אומר, נכון, שריר וקיים. כל כך משכנע עד כדי שלא מצליח לשכנע את עצמו בדברים שהוא משכנע אחרים.
    היום שוב עברתי בכל המחלקה שלי, של חולי הסרטן, כמו בשבוע שעבר.
    דוקטור ימפולסקי אהב את הרעיון שאני מסתובב בין כולם, בצד המבין, מעודד, מחזק, מפיח תקווה. הוא טוען שאני נותן להם חיים, שזה בריא, שזה מאריך את הימים הגם ככה קצרים שלהם. לפעמים הוא שוכח מול מי הוא עומד, אחרי הכל גם אני כמותם, אבל הוא מדבר 'עליהם', כאילו אני לא. לא יודע איך הקרחת הבוהקת שלי לא מזכירה לו את זה.
    נאנח, חוזר לחדר שלי, מחייך למול הציור שתלוי על הדלת, שצייר לי נתי הקטן, אני עומד והוא לידי, מתחת לדבר הזה, שהוא הסביר לי שזה חופה.
    יש עוד הרבה זמן עד אז. אבל אני מנסה שוב, לקום בחזרה, מחשבות שליליות הן נפילה כואבת. אבל הקימה שאח"כ, יותר חזקה, נופחת בי תקווה.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הווה פשוט, מאה מם, רוב ועוד 6 משתמשים9 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מלכי פריד
    ממש תודה! נותן כח להמשיך! בעקרון כתבתי את זה בוורד ושם יותר חילקתי לפסקאות, וכשהעתקתי זה העתיק...
  • 538
    • ש
    שיתוף - לביקורת יונתן
  • שולמית רוז //
    • כד קטן,

    כד קטן

    שמונה ימים

    שם יונתן.

    שמונה ימים

    שיונתן

    כבר לא הולך

    אל הגן,

    הוא תקוע

    בכד הידוע.

    אז איך יטפס

    על העץ

    אפרוחים לחפש?

    אה, זו הפואנטה,

    זו אמו של השובב

    שהגתה רעיון גאוני

    איך לא יהיה

    חור במכנסיו.
    • חחח
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: yael305, .B.B, Avigail Amram ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 1K
    • R
    שיתוף - לביקורת רוח אוקטובר
  • RPO //
    • ️
    לפעמים גם רוחות בוכות
    ככה הבנתי הלילה
    לפעמים גם רוחות שותקות
    ככה הרגשתי הלילה.

    רוח מריחה מלחמה
    אולי לא רוצה לשאת בכנפיה
    עשן דם ובשורה.
    מביטה ברוח מקפלת כנפיים
    מרכינה ראש לחושך.
    לא שורקת לא מייללת.
    לא נותנת יד למוות.

    רוח אוקטובר
    תמיד לשלכת
    תמיד לחורפים וגשם.
    רוח אוקטובר הפכה לה
    אחרת
    אולי לכן היא
    שותקת.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: כבשה ורודה, מאה מם, History ועוד 16 משתמשים19 //
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    R
    RPO
    ב"ה אני לא משתמשת בד''כ בתאריכים לועזיים בשום צורך. כאן אחד מכינוי המלחמה הוא 7.10 ובחרתי לקרוא...
  • 872
    • ש
    שיתוף - לביקורת במקום נובמבר
  • שימנלה //
    • פחות היה לי זמן להעלות סיפור כל יום וזוהי התוצאה
    מה אומרים?

    כמובן מי שרוצה יכול להעלות עוד סיפורים שכוללים את כל המילים של החודש

    הוא חייב להצליח להתחמק מהטירה בה הוא נכלא. התא המצחין, שורץ העכבישים והחיות השונות, לא היה בית חלומותיו. הלילה האחרון, שאותו העביר בחברת הקרפדה שהגיחה משום מקום והצליחה להקפיץ אותו שוב ושוב מהקש העוקצני שהיווה לו מזרן, היה צרוב היטב בזיכרונו.

    הפטרולים התכופים על יד הדלת, הבהירו לו כי אין זה נתיב הבריחה המועדף.

    ההחלטה נפלה בין רגע. החלון.

    ככל הנראה, שוביו לא חשבו שהוא ירזה כל כך בתקופת השבי, שכן החלון, שאמנם היה גבוה קצת, בהחלט תאם את מידותיו. ליפוף של השרשראות סביב הסורגים, ומשיכה חזקה, הביאו לקריעת האזיקים, ובפעם השנייה לניתוק הסורגים ממקומם.

    ניצוצות תקווה ניצתו בו. העלייה לחלון והמעבר דרכו, הפכו קלים עם פרץ האנרגיה שבער בו.

    קפיצה מדויקת על ראשו של השומר השמנמן המשוטט בחצר, הניבה את התוצאה המיוחלת. כשבידיו הפגיון המוזהב שמשך מבגדיו של השומר המעולף, המשיך לשלב הבא בתוכניתו המסוכנת שהגה מוחו החריף.

    כפוף, רץ אל הגדר, מושך את המפה המיועדת לשטיחת היבול. הטפטוף שהחל והכפור העז ששרר בימים האחרונים, שיחקו לטובתו בכך שמנעו את מנהג הייבוש המקובל בעונה הזו. בזריזות הוא מתעטף בה, בניסיון להיראות שד או מלאך כלשהו, פורץ באחת אל ביתן השמירה ובנהמות שמימיות מניס את השומר הרדוד. מצית אש בעמדת השמירה, עולה על הסוס שנראה כאילו המתין רק לו, מגלה אגב כך מתחת לאוכף שלושה מטבעות זהב, הון עצום שיעזור לו לפתוח דף חדש הרחק מכאן.

    עם שחר, הוא נכנס לעיר, מהרהר בעומס שעמד על כתפיו בעת הבריחה, מנסה להבין למה כולם בורחים ממנו כאילו ראו שד.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: yael305, תמרוז, אתיס ועוד 6 משתמשים9 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שימנלה
    במיסטים אפשר להכניס גם שמימי ואולי גם ניצוץ ואש רדוד זה ההיפך ממיסטי?
  • 1K
    • ה
    שיתוף - לביקורת כמו שקית ריקה של במבה
  • הווה פשוט //
    • .


    כְּמוֹ שַׂקִּית רֵיקָה שֶׁל בַּמְבָּה
    הַמִּסְתַּחְרֶרֶת עַל הַחוֹף
    שֶׁבְּמַבָּט תִּרְצֶה לִשְׁלֹט בָּהּ
    שֶׁלֹּא תַּסְתִּיר לְךָ תַּ'נּוֹף


    תְּאַמֵּץ לַשָּׁוְא מַחְשְׁבוֹתֶיךָ
    זֶה חֹק אוֹתוֹ אֵין לַעֲקֹף
    יְנַשְׁנְשׁוּ אֶת כָּל מַטְמוֹנֶיךָ
    וּקְלִפָּתְךָ תֻּשְׁלַךְ בַּסּוֹף


    וְאָז כְּמוֹ שֵׁבֶט קָנִיבָּלִים
    אֲשֶׁר לְקוֹל הַלְמוּת הַתֹּף
    יְקְרָב לִנְעֹץ בְּךָ שִׁנַּיִם
    כְּמוֹ בְּאֵיזֶה רֶבַע עוֹף



    זֶהוּ גּוֹרָלְךָ יָא בָּאבָּא
    אֶת הַנּוֹתָר הָרוּחַ יַהֲדֹף
    כְּמוֹ שַׂקִּית רֵיקָה שֶׁל בַּמְבָּה
    הַמִּסְתַּחְרֶרֶת עַל הַחוֹף

    .במבה.jpg
    במבה.jpg
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: עץ הדעת טוב ורע, yael305, הודיה לוי. ועוד 27 משתמשים30 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    תודה. עכשיו מובן ומקבל את המשמעות. יפה מאד
  • 694
    • ח
    שיתוף - לביקורת שיפפפפאאאא.
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    מראיין: אני מבין שאתה, דובר ארגון החמאס, מוחה על כך שהציונים פעלו מתוך בית החולים.

    דובר חמאס: אכן, זו עוולה שאין לתאר, נוגד לחוקי האו"ם, אנחנו נתבע את הציונים בבית המשפט הבין לאומי על פשעי מלחמה.

    מראיין: הישראלים טוענים שלא היתה להם ברירה, וזאת בגלל שמיקמתם את פעילות הטרור בתוך שטח בית החולים, הם גם טוענים שאתם מסתתרים כחולים ומעלימים את הפעילות, הכל בחסות בית החולים

    דובר חמאס: בית חולים זה בית חולים, לא חשבת שיש שם אנשים בריאים, אנחנו החמאס יש לנו הרבה חולים והם כמובן נמצאים בבית החולים.

    מראיין: אתה טוען שהאנשים שלכם חולים?

    דובר חמאס: חלילה, האנשים שלנו בריאים תמיד, זה לא קשור למצב הבריאות, אני מסביר, זה בית חולים.

    מראיין: סליחה אבל לא הבנתי, אם אתם שמים אנשים בריאים בבתי החולים אז למה אתה חושב שיש לכם חסינות בבתי החולים?

    דובר חמאס: זה לא אני חושב, זה החוק הבינלאומי, זה האו"ם, זה כל החברים שלנו כמו טורקיה, ברגע שישראל מבצעת פשעי מלחמה העולם יעצור אותם, הוא לא ייתן לזה לקרות.

    מראיין: אבל אתה בעצמך טוען שאין לכם אנשים תמימים ופעילות תמימה ברחבי בית החולים?

    דובר חמאס: יפה, זו בדיוק הנקודה, אנחנו באנו להילחם, ואנחנו שאהידים אנחנו משתמשים בכל הכלים העומדים לרשותנו, למה שנהיה תמימים, יש לנו מטרה להשמיד להרוג ולאבד.

    מראיין: אוקיי, עכשיו אני מבין, אתם ארגון טרור רצחני ואתם פועלים בחסות מקומות שייתנו לכם הגנה.

    דובר חמאס: כן ככה בדיוק, עלית על הנקודה.

    מראיין: אתה מבין שאתה משתמש בקהילה הבינלאומית ובחסות החוק הבין לאומי אתם עורכים פשעי מלחמה.

    דובר חמאס: או, יפה, אני רואה שאתה הבנת בדיוק את הנקודה, בדיוק ככה אנחנו פועלים, אנחנו משתמשים בחוקים שהישראלים מאמינים בהם נגדם.

    מראיין: אתה עכשיו חשפת את שיטת העבודה שלכם.

    דובר חמאס: חחח, הכל כבר ברור וידוע, זה לא משנה מה אנחנו אומרים או עושים גם אם זה שקר מוחלט, העיקר שאנחנו מוצאים דרך להיות נגד הישראלים.

    מראיין: אתה יודע שהקהילה הבין לאומית לא תקבל דברים שמוגדרים כפשעי מלחמה.

    דובר חמאס: אתה טועה, האו"ם הם גם איתנו, והישראלים הם עוברים על החוק הבין לאומי.

    מראיין: אתה שם לב שאתה סותר את עצמך.

    דובר חמאס: אתה עכשיו עלית על הנקודה, סתירה עצמית, זה המוטו שלנו.

    דובר חמאס: תקשיב טוב, מה שדיברנו עכשיו בארבע עיניים, תוציא את זה ככה, הודעה לתקשורת: "ישראל ביצעו פשעי מלחמה כשפעלו מתוך בית החולים", הבנת?
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: אלי 999, דיני!, כבשה ורודה ועוד 21 משתמשים24 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    וריטסרום
    עצוב וכואב. אבל גם ממש משעשע. אהבתי:)
  • 360
    • ו
    שיר ושוב הכדור
  • וריטסרום //
    • וְשׁוּב זֶה הַלַּיְלָה
    מַכְנִיס לִסְפֵקוֹת
    עַל אוֹר וְחֹשֶׁךְ⁠
    הַיֵּשׁ וְהָאֵין.

    וְשׁוּב זֶה הַשֶּׁקֶט
    שֶׁמֵּטִיב לְהַשְׁמִיעַ⁠
    אֵיזֶה רַעַשׁ גָּדוֹל טָמוּן
    בְּתוֹךְ.

    וְשׁוּב זֶה הָרוּחַ⁠
    מְנַשֶּׁבֶת,
    שָׁרָה עַל
    אֵשׁ
    קֶרַח
    וּבָרָד
    שֶׁיִּפֹּל מֵהַשָּׁמַיִם.


    וְשׁוּב
    הַכַּדּוּר
    סָב עַל צִירוֹ⁠
    מַקִּיף
    אֶת הַשֶּׁמֶשׁ⁠
    365
    מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ.

    שׁוּב
    וָשׁוּב
    וָשׁוּב

    כְּאִלּוּ לֹא.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: מאה מם, tmr, דיונון ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 857
    • EPaP
    שיתוף - לביקורת תחת אש: דוקטרינת האלטרנטיבות המלחמתיות
  • EPaP //
    • יום אחד, שמרגיש כמו מזמן אבל הוא לא באמת ככה, יצאנו @מ. י. פרצמן ואני לנשום אוויר בין מים לשמיים.

    מול גלים ובינות להמוני גרגירי חול היא החליטה על אתגר משותף לשתינו, כי הרי עבודה זה לא הכל וצריך לעשות משהו גם בשביל התרפיה. אני, שבאתי לבהות בקצף ולחלום קצת - לא יכולתי להישאר אדישה. נסחפתי עם האמביציה שלה, או שאולי זה היה הנאום המשכנע שהתגלגל לי באוזניים במרץ? הגברת יודעת להשתמש במילים, אין מה לומר. בכל אופן קיבלתי על עצמי לכתוב משהו שהוא לא שיווקי ולא ספרותי: ידיעה או כתבה.

    מפה לשם אני כותבת סדרה קצרה על עסקים בזמן מלחמה.
    הכתבה הראשונה עלתה, ואשמח לחו"ד שלכם.

    bizzness.net

    עסקים בצל הלחימה: מדיה ופרסום תחת אש || פרק 1 - ביזנעס

    בכל עיתוי שמנער את אבק השגרה ומטלטל את המערכות הביטחוניות והאזרחיות - יש את המרוויחים, המפסידים, מנצלי ההזדמנויות וגם את אלה שלא תמיד יודעים אם להגיב, וכיצד לעשות זאת נכון | ויש גם מפרסמים שמנסים לפתור עבור לקוחותיהם את חידת ההישרדות בחירום-מתמשך | סדרה על מלחמה ופרסום, מדיה ועסקים, שמנסה, ואולי...
    bizzness.net bizzness.net

    מחמאות על התוכן - בקישור,
    הערות על הכתיבה כאן.

    *

    קצת מאחורי הקלעים:
    זמן עבודה כולל של 3 שעות מאז שפתחתי מסמך ריק.
    2:45 ש' של כתיבה תוך כדי איסוף ציטוטים ונתונים, 15 דקות של הלוך-חזור עם העורך וחיפוש תמונות.
    חיפשתי להטמיע כמה שיותר דימויים בשפה הקשורה למלחמה, תעדכנו אם הצלחתי.

    בתחילה שם הסדרה היה "דוקטרינת האלטרנטיבות המלחמתיות"
    העורך טען שהיא חייבת שינוי משמעותי היות וזה "כרגע זה מאמר אקדמי שאף אחד לא יקליק עליו". מסכימה עם זה לחלוטין.
    הוא בחר שם ופסקת פתיחה שלדעתי עשו טוב לכתבה הזו.
    בנוסף, בחלק הראשון שני הפסקאות העליונות היו התחתונות. השינוי גרם לתוכן להיות רלוונטי יותר ופחות 'מאמרי'.

    הכתבה הבאה בסדרה בימים הקרובים בעז"ה
    אשמח להערות והארות :)
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: M . A, תמרוז, שיבת ציון ועוד 10 משתמשים13 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    EPaP
    EPaP
    אני כנראה הנודניקית של עצמי. בכולופן, פרק ב' עלה...
  • 301
    • נ
    שיתוף - לביקורת מסווג
  • ניק 119576 //
    • ''חבר'ה, את מה מפציצים מחר? עם ישראל בנה על שיפא...''
    ''נגמרו לנו בתי החולים... שניה, תנו לי לפתוח מפה''
    ''תזדרז, העיתונאים כבר מחכים לי בחוץ''
    ''רגע.... אה, יש את מחנות הפליטים. מה אתם אומרים?''
    ''נשמע טוב. תוריד פקודה לצה''ל. שיבדקו את זה. בעיקרון רוב עזה הפכה למחנה פליטים בפוטנציאל, ככה שההגדרה המדויקת לא משנה. ומי המחוסלים החדשים?''
    ''אני מעסיק את החבר'ה כבר שבועיים לחפש שמות מפוצצים לפוצץ. יוסי, יש מישהו חדש? רגע, אני רושם. תאיית לי. רוה''מ, שומע? חליטאולמנעי, ראש מחלקת בניית אינסטלציה למנהרות במגלשות בגני ילדים בע''מ. איך זה נשמע?''
    ''מעולה. יוצא לתקשורת. תדאג לשלוח לי תמונה שלו פלוס כיתוב 'מחוסל' ''
    ''בוצע.''
    • חחח
    • תודה
    Reactions: OREO, אחמ, yael305 ועוד 14 משתמשים17 //
    0 תגובות
  • 822
    • א
    שיר שיר על המצב
  • אחמ //
    • פעם ראשונה שאני מעלה לכאן... אל תתביישו לתת לי ביקורת!




    אנשים ונשים

    ילדים, תינוקות

    יישובים נכבשים.

    יללות וזעקות.

    ערבים

    נלהבים,

    יישובים

    נחרבים.

    ילדים

    אבודים.

    נחרדים

    בממ"דים.

    אחים

    נרצחים.

    בשבי נלקחים.

    בתים נשרפים,

    חטופים

    נוספים

    מתגלים.

    נגמרות

    המילים

    נשארות

    הצרות.

    רק פרקי תהילים

    כמו בכל הדורות.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: תפוצ'יפס, -חיה-, כל שם שתרצה ועוד 8 משתמשים11 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    -חיה-
    קצב נהדר רק במילים 'חטופים נוספים מתגלים' הוא פחות מסתדר לדעתי בזרימה של השיר, אולי באמת היה...
  • 260
    • מ
    שיתוף - לביקורת תָּפוּס? תְּפֹס!
  • מאושרת;) //
    • אשמח מאוד לביקורת...
    [הבית האחרון לא מספיק זורם לי אשמח להצעות לייעול...]


    שיר שכתבתי כבר די מזמן והלך לאבדון בין קבצי הוורד.....




    תפוס? תפוס!



    חייגתי

    חיכיתי ונכזבתי,

    "השיחה מועברת...."



    הקשתי

    ייחלתי והתבדיתי,

    "המשתמש תפוס...."



    קמתי

    הלכתי ושוב

    "תכף אשוב : ( ..."



    עצרתי

    התאבנתי והבנתי,

    "השכינה ממתינה...."



    מצאתי

    מחכה שאתפוס,

    מונעת פספוס רומזת - איפוס.....
    • תודה
    Reactions: חנה ש., ספריה בהכחדה12, שיבת ציון ומשתמש 1 נוסף4 //
    0 תגובות
  • 426
    • א
    שיתוף - לביקורת ניסיתי לשפץ איזה טור דעה שלי, יצא לי סיפור חג. אשמח לביקורת שלכם.
  • אקסטרה היפראקטיבי //
    • העצים לוחשות, שורקות, מתנענעות לקראתו. מפנות לו מקום של כבוד.
    צועד הוא בתווך, גוו זקוף ועיניו נחושות.
    הן לוחם הוא. דם של לוחמים זורם בעורקיו, מבעבע בלא הפסקה.
    לא נרתע הוא מן הקושי, לא מפחד מאתגר. נכון הוא לכל מה שיבוא.
    הוא צועד נחושות, ואש בקרבו. מוכן הוא למלחמה, לקרב, לניצחון.
    מושיט את ידו, מושך בידית, ונכנס אל הזירה. החדר הקטן, הצפוף, מלא הלומדים.

    ● ● ●

    צפופים הם ישבו שם, דבוקים, שוכחים את הכול. מניחים את העצב, היגון, השבר, מחוץ
    לכותלי החדר, היחיד ששרד את ההפצצות, ומכונה כעת בית המדרש.
    צפופים הם ישבו, מרותקים. מאזינים לשיחת החג של ראש הישיבה. שותים בצמא את
    דבריו.
    צעיר הוא אמנם מרבים מהם. צלקות לו יותר מזקן, אך כעת, עת רק החלו סדרי בראשית
    לשוב למסלולם, אין בזוטות מעין אלו כדי לעניין איש.
    מרותקים הם כעת, כולם, למוצא פיו, לתוצר מוחו הגאוני, שכאילו שכח מן המלחמה, מהרעב
    והקור. רק קדושה ורוחניות נשפכת ממנו, משל היו ישובים בקלויז, בעיירה אי שם, ולא
    במחנה הניצולים.
    "ולא שבט לוי בלבד", זועק הוא. לא ולא. מצהיר. נופח חיות חדשה במילות הרמב''ם. "אלא
    כל איש ואיש, מכל באי העולם". השומעים אתם?, כל איש ואיש. אני, אתה, אתם. כולנו!!.
    "אשר נשאו ליבו, והבינו מדעו". מצלצלות המילים, מכות בקודקודם. הן לכך נתאספו פה,
    אודים מוצלים, שרידים בודדים. "להיבדל לעמוד לפני השם". זהו כל רצונם, כל מה שנשאר
    בחייהם.
    קולו נישא מעליהם, סוחף אותם אל מושגים חדשים. לא קלה היא הדרך, מזהיר הוא אותם,
    דורשת היא הקרבה ומסירות. רצון וקבלה. "ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים". דורש
    הוא, "והלך ישר". היודעים אתם מהי הליכה "ישר"? הוא שואל, דורש.
    הברק בעיניהם רק מתגבר, מתעצם. לעזוב "חשבונות הרבים", זוהי הווייתם. מציאות חייהם
    כרגע. עזבו הם את השבר, היגון והאנחה, את רסיסי חייהם הקודמים, וכל כולם שאיפה, רצון
    ודרישה, ללכת ישר. קדימה. לבנות ולהקים.

    קשה היא הדרך, ממשיך לו רבם. מנהיגם. קשה וכואבת. אך בסופה, אין מתוק ממנה. עריבה
    היא מכל. "הרי זה", הרי זה, מבטיח הרמב''ם, זה. כל איש ואיש, מכל באי העולם, "נתקדש
    קודש קדשים". חד וחלק. חותך וישר.
    נסחפים הם כולם, נדבקים בהתלהבות, באש. בעוצמות. וקולו מרעים מעליהם. יוצק
    משמעות אל בין השברים. החורים. "ויהיה השם חלקו ונחלתו, לעולם ולעולמי עולמים". מים
    קרים על נפש עייפה, הן כל אחד מהם איבד נחלה וחלק, משפחה וקהילה. כל אחד מהם
    הבין וראה עד כמה זמניים הם החיים, וכל שנבנה בהם. מי לא יחפוץ בהשם כנחלתו. מי לא
    ירצה להבטיח את חלקו לנצח, לעד ועולמי עולמים, עיניהם הנוצצות עונות את התשובה.

    ● ● ●

    גם הוא ישב שם בתוכם, מקשיב לדברים. גם הוא ישב שם, גם הוא התרומם, התעלה, ועת
    יצא משם, גמלה בו ההחלטה, השאיפה. גם הוא, גם הוא יהיה איתם, יעזוב חשבונות
    הרבים, ילך ישר, ויתקדש קודש קדשים.
    זה קשה, הוא יודע. הוא מבין. אבל הוא לוחם, דם של לוחמים זורם בעורקיו. מפעפע בקרבו.
    יעידו על כך השוחות ביער, העצים עליהם טיפס, הקרונות המתעופפות, והמוני המוני גרמנים
    מחוררים.
    שנים הוא נלחם, ברח, התחבא, שרד. חושב על הארוחה הבאה, ומרחיק את הנשימה
    האחרונה. כל כולו שקוע בעשייה, פעילות, של להיות או לחדול.
    אבל יום אחד, באחת הגיחות, עוד לפני שידע שהמלחמה נגמרת, שהגרמנים נסוגים, לחש לו
    מישהו, חבר עתיק אחד, שפה בעיירה, באיזה חור נסתר, יושבים להם כמה גיבורי רוח,
    ארזים במדבר, ומפריחים את השממה, את הדממה.
    התלבטויות רבות עברו עליו, לילה שלם התהפך על העלים. ולא מצא מנוח. לא, הוא לא היה
    תלמיד מצטיין בחיידר בעיירה, רחוק מכך מאוד. וגם המלחמה עשתה את שלה במאגר
    התורני שבמוחו. לא, לימוד תורה במסירות, שעות רבות כל כך, הוא אף פעם לא היה בנוי
    לכך, וודאי שלא עכשיו.
    אך מנגד, שנות המלחמה שינו אצלו משהו, הזיזו בריח בליבו, פתחו דלת.
    כן, הוא עדיין חובב אקשן מושבע, כל עלילות היער לא השביעו אותו. הוא נותר חסר מנוח
    ומנוחה. אבל משהו השתנה לו בפרספקטיבה, בסדר העדיפויות, נתן לו מבט חדש על מה
    שהוא רוצה להביא איתו לשם. ללמעלה.
    בסוף הוא קפץ לבקר, הציץ ונפגע, ונשאר. עדיין מקפץ, נכנס ויוצא, מגיש ומסדר, לא מצליח
    להיתפס אל הספר. אבל איתם, בחדר הקטן, הוא חש סוף סוף שבא אל המנוחה. אל הנחלה.

    ● ● ●

    העצים לחשו לנגדו, מעודדים אותו בדרכו החדשה. גם עוף השמיים עצר את הקול, ממתין
    לראות איך ייפול דבר.
    ובתווך, צועד הוא שוב, פעם נוספת, אל בית המדרש.
    אבל הפעם, הפעם זה שונה. הוא לא נכנס להגיש קפה, לסדר, לנקות, לאסוף טפיחות שכם.
    הפעם, הפעם הוא בא להיות חלק, חלק מהם, חלקו של האלוקים. מרכבה לשכינה בעולם
    הזה.

    הפעם הוא לא בא לראות, הוא בא להיות. לעזוב החשבונות הרבים. ללכת ישר, "ישר"!!!!!.
    יעבוד הוא קשה, ימית עצמו באוהלה, על שיבינו מדעו להיבדל, לעמוד לפני השם.

    ● ● ●

    קול המולה מקדם את פניו, קורא לו פנימה. לשכוח מה..... שבחוץ. ולהתחבר לנצח. האש
    מדביקה אותו תכף, והוא ניגש, צועד, קופץ פנימה.
    ידיו מרימות את דף הגמרא שנותר פנוי, והוא נחפז אל המקום. נחוש מתמיד. חדור מטרה.
    הוא יראה להם, יוכיח, שמי שפוצץ רכבות, מסוגל לפוצץ גם סברות. לירות קושיה אל לב
    הסברה. ולהגות מהלכים מן המסילה.
    הוא מתיישב על הסטנדר המתפורר, מניח את הדף בדחילו, ומנסה למקד את מבטו. אותיות
    קופצות מול עיניו, מילים ומושגים.
    לקרוא הוא הספיק עוד ללמוד, גם חומש ומשנה. אך כעת, מול האותיות הקופצות, דבר לא
    עוזר. גמרא זה משהו אחר, שונה. ומרגע לרגע מסתבר יותר ויותר שאין לו את זה. פשוט
    לא.
    אבל הוא לא יוותר, הוא לא ייכנע. גם במפקדה אי אז אמרו לו שאין לו את זה. לעגו לו. אבל
    לא זמן רב עבר עד שכולם ראו מי, מי בדיוק הרכיב את המוקש שהעיף את הרכבת.
    הוא לוחם, דם של לוחמים זורם בו, מפעפע בקרבו. אם כולם יכולים.... גם הוא יכול. נקודה.
    הוא לא יוותר על ה"קודש קדשים", על ה"חלקו ונחלתו", הוא ישב מבוקר עד ליל, יעזוב
    "חשבונות הרבים", עד שהוא יצליח.....

    ● ● ●

    בשלב הראשון, הוא עוד הצליח, אחד מן הבוגרים יותר למד עמו מעט. קצת בדף שהוא
    השיג, וקצת בספרו של השני. אבל שעה, ועוד שעה, והעיניים בורחות, והראש מתחיל
    לחשוב, ורק רגע קט הוא מאבד ראש, וכבר הוא עסוק לחבר בראשו את הספל, לדלת,
    לחבל, לחלון, ול...
    שעת צהריים, כולם יוצאים לאכול, להחיות מעט את גופם, להרוות את חיותם. אך הוא, הוא
    עוזב חשבונות הרבים, ממשיך לנסות בלי חת. הן לוחם הוא, ימים שלמים רעב הוא בשוחות,
    אורב ל"הם" שיצאו מחוריהם.
    אך עם השבים, חזר גם החברותא של ההוא, שיצא בבוקר לעבור על הרשימות, ושוב הוא
    נותר לבד. מנסה לפענח את הסתרים. לגלות את פשר המילים הארמיות. מביט בעיניים כלות
    איך כל השאר עמוק בפנים, שקועים עד צוואר. ורק הוא, משתרך מאחור, שואף, רוצה, אבל
    איך לומר, לוזר.
    ואט אט, מנקר בו הספק. אולי, אולי עלי לא דיבר הרמב''ם. אולי אני לא כלול ב"כל איש ואיש
    מכל באי העולם". אולי אני לא מסוגל ל"לשרתו ולעבדו לדעה את השם". אולי תמיד אשאר
    מגיש הקפה הניצחי, שנמצא איתם, אבל לא מהם.....
    ● ● ●

    עומד הוא ביער, מוקף בעצים שותקים, דוממים, כמשתתפים בצערו. מטפס הוא על ענף
    רחב, זהה לזה שישן עליו חודשים, ומנסה לחשב את אשר לפניו.
    להמשיך כך הוא לא יכול, זה לא בשבילו. גדול עליו הדרישות של הרמב''ם. אבל גם לחזור
    אחורה אין הוא מוכן. לוחם לא נסוג משטח שכבש. אז מה, מה למען השם עליו לעשות?

    המחשבות רצות, עפות, ונעלמות. כשאת מקומם תופסות הדמעות. הבכי העצור כבר חמש
    שנים, כולו פורץ באחת, בוקע ועולה. לוקח איתו את הבכיות כולם, שנאספו ביער זה, בין
    עצים אלו. משפחות שלמות שבכו כאן את בכיים האחרון. והוא, שבוכה כאן את בכיו הראשון.
    הם שסיימו כאן, כאן בדיוק, את דרכם. והוא, שלא יודע מאיפה להתחיל.
    ושם, שם בדיוק, מסתובב סביב עצמו במעגלים, מוצא אותו ראש הישיבה, הרב הצעיר,
    שחיפש לו מקום לנתח סברא של ר' שימען.
    למוד בכיות וכאבים, מניח הוא יד על כתפו. לא דוחק, לא מנחם. רק בוכה איתו יחד. גם לו יש
    שק מלא דמעות.
    שמעתי את הדרשה, הוא פולט לו בין הבכיות. איך שהסברת את הרמב''ם, את הכל איש
    ואיש, את הקודש קדשים. וכל כך רציתי, כל כך ביקשתי סוף סוף להצליח, להיות חלק. אך
    מסתבר שאני לא יכול, לא מסוגל לעזוב חשבונות הרבים. להתמסר כולי, ולשכוח מהסובב.
    רציתי לילך "ישר". אך נתיבי סבוכה ומפותלת.
    מביט בו הרב הצעיר, דמעות ישנם גם בעיניו שלו, שותק, חושב, ושוב שותק.
    לבסוף, אומר רק זאת. בוא עימי אל בית המדרש.
    יחדיו ישבו, רוכנים על הרמב''ם, ילד זקן וראש ישיבה צעיר, מביטים במילים הקדושות.
    תקרא, עודד אותו הרב. מה כתוב?
    נו, לא מבין הנער, בדיוק מה שאמרתם אז, ופרק... עול החשבונות הרבים, זה מה שניסיתי
    בדיוק.
    לא, מדייק הרב, לא זה מה שכתוב, המשך נא עוד מעט. "עול החשבונות הרבים.... אשר
    ביקשו בני האדם". זה לשון הרמב''ם. זה בדיוק. כי כן, צודק אתה שיש לעזוב את חשבונות
    החולין, למעט את ההתעסקות בהבל. אבל שני צדדים למטבע. הניסיון לקפוץ באחת אל
    המים, לרוץ במעלה הסולם, גם הוא בכלל החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם. הנה
    ראה מה ממשיך הרמב''ם. "והלך ישר... כמו שעשהו האלוקים". כן, יש ללכת, להתקדם, אך
    לא על פי הסולם של הסובב, של מה הם ומה אני, אלו הם החשבונות הרבים. עליך ללכת,
    ישר, כמו שעשהו האלוקים. על פי המסלול שלך. מה שאתה יכול, איפה שאתה נמצא. צעד
    אחר צעד. פסיעה אחר פסיעה. בלי לרוץ, בלי לקפוץ, ללכת, כמו שעשהו. בכלים שלך. כי
    ככה, ככה בדיוק "הרי הוא נתקדש קודש קדשים.
    ● ● ●

    האבן לא נגולה מעל ליבו, עודנו חש בצביטה עת רואה הוא את המוני הלומדים רצים קדימה
    כשהוא מאחור, אבל הוא יודע, יודע את שעליו לעשות, את שעליו לקיים.
    לא, לא קלה תהיה הדרך, יהיו עליות ומורדות, אבל זוהי הדרך שלו, הישר עבורו. כפי
    שעשהו, אותו, אותו באופן אישי.
    לא קלה היא הדרך, לא. מלאה היא בורות ומהמורות. אבל הוא, הוא לוחם, דם של לוחמים
    זורם בעורקיו, דם של מנצחים.
    וכן, הוא ינצח, הוא ילך ישר, בלי חשבונות, כמו שעשהו - בדיוק.
    • תודה
    Reactions: מרציפן, החיים טובים, .חיה פ ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה