קהילת כתיבה מקצועית

הירשם עכשיו!
קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K
נ
< הספר התורני: ספרים חדשים >

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K
ס
טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 4K
    • נ
    שיתוף - לביקורת חזרתי ממירון
  • נ. גל //
    • הרגע חזרתי ממירון. עוד לא ניקיתי את האבק מהחצאית והנעליים. ריח הסיגריות מסחרר, עוד לא שטפתי אותו במים.
    הרגע חזרתי ממירון, ואני מקווה שלא לשוב לשם לעולם. הלב שלי כואב הרבה יותר מאשר לפני שנתיים.
    אז הייתי בבית, כאבתי מרחוק כאב שלא הכרתי. שמעתי מילים ולא נגעתי בהן, לא רציתי לשמוע שיש גם כאב בחגים. ביהדות.

    היום... היום אני מסתכלת על האבק, לא רוצה לראות את שרטוט טביעת הרגל. לא רוצה להרגיש את הבעיטה.
    כנראה שמי שלא מקבל אגרוף ללב, מקבל אותו לגפיים.
    רק רציתי לשמח את רבי שמעון. להגיד לו שאני איתו ביום שלו. לחלק קצת חיוכים בדוכן, לאחל חג שמח לעם ישראל.
    בדוכן רבו על כיסאות. צעקו, בזו. חילקו ל"אנחנו" ו"אתם", שאלו אותי שוב ושוב לאן אני משתייכת.
    לא רציתי להשתייך. הלכתי.
    ראיתי בנות רוקדות. מאחורי מחיצה, בעדינות. הן שרו עם כל הלב "אשריכם ישראל", ורגע אחד התרומם לי הלב.
    וצנח.
    כי אחת מהן בחרה לרקוד כשהיא מניפה את הרגליים לאחור, ולבעוט במי שרק עברה שם.
    בטעות זו הייתי אני.
    הסימן לא נמחה מהבגד. לא מצאתי את הדמעות שישטפו אותו.
    הלכתי לצד, ליד הסדרניות. חיפשתי קצת סדר במהומה שבי.
    ואז פרצו כמה גברים, העיפו את הסדרנית ועברו כאילו הייתי אוויר. לא רואים במי פגעו, לא שומעים כאב.
    לא שומעים בכלל.

    כן, הייתי במתחם 89, ורק רציתי לברוח משם.
    כשהסתכלתי לשמיים שאלתי את עצמי איך אפשר לא לקטרג על עם ישראל, ביום הזה.
    אולי לא הייתי צריכה לכתוב את כל זה, אלא רק לחייך חיוך מתוח ולומר:
    אשריכם ישראל,
    שגם כשאתם בועטים זה בזה אתם צועקים: "ואהבת לרעך כמוך"

    מבקשת סליחה מכל מי שהקטע פגע ברגשותיו.
    פשוט הרגע חזרתי ממירון, עוד לא אספתי את שברי התמימות שלי חזרה למגדל תלפיות מהוקצע.
    • עצוב
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: HennyS, אש קודש!, שלוימה'לה ועוד 67 משתמשים70 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    כפי שאמרו לפני, כתיבה יפה ונוגעת.
  • 648
    • ה
    דיון מה הופך מילים לאנרגיה
  • הווה פשוט //
    • מה הופך מילים לאנרגיה?
    מצב הנפש של המשורר עת יכתוב
    או מצב הנפש של הקורא עת יקרא
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: רואים שקוף, אש קודש! ו-כותב השורות3 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    המשורר מצייר במילים שלו לא רק את המציאות ולא רק את הרגשות הנלוים, הוא מבטא את האוירה, את אותו...
  • 541
    • ח
    שיתוף - לביקורת כשתגדלו תבינו
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    בעוד אתם יושבים רגל על רגל ומתפעלים מחכמת הבינה המלאכותית,

    לאחר מכן אתם מחליפים שוב אחת על רגל שניה ומתפעלים שוב מאופן השימוש בה,

    העולם שועט קדימה, ומשתמש.

    אתם מקבלים עדכון מקופת החולים על תוכנית בריאות מותאמת אישית עבורכם מבוססת על בינה מלאכותית.

    כמה נחמד, אתם חושבים סוף סוף מישהו חושב עלינו, ותהא זו הבינה, מלאכותית כמובן אבל חושבת.

    עוד לא נרגעתם מכך שחושבים עליכם עד ששמעתם כי המועמד לבחירות מהצד הנגדי לכם זכה בגלל שימוש באפשרויות של בינה מלאכותית.

    חוצפה, אתם לא מספיקים למלמל, וכבר רואים את הבינה משתלטת לכם על מערכות החשמל בבית, לפחות סוף למריבות מזגן או חלון.

    גם על התשלומים היא השתלטה, אוף, הבנק יודע יותר מידי, ואי אפשר לחרוג עם הבינה הזאת, אבל אל דאגה, אנשים יפתרו גם את זה, איך אתם שואלים?

    כמובן בעזרתה האדיבה של הבינה בעצמה.

    הגולם קם על יוצרו, איננה קלישאה, כי אם אמת עצובה, והבינה איננה מלאכותית אלא מפלצת שכדאי שתלמדו להשתמש בה לפני שאנשים אחרים ילמדו להפעיל אותה נגדכם.

    מי נגד מי כבר לא ברור, אבל דבר אחד ברור בזמן שאתם יושבים רגל על רגל ואז מחליפים רגל אחת ברגל שניה, יש כבר מי שבוחר ללמוד את חכמת הבינה המלאכותית הזאת וכמובן להפעיל אותה כדי להרוויח כמה שיותר.
    • תודה
    Reactions: איש אחד הלך, אש קודש! ו-brachy 1003 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    כן.
  • 2 4K
    • כ
    אתגר אתגר דו שבועי - עולם השקר
  • כותב השורות //
    • בהשראת האתגר הקודם ובהשראת התקופה
    האתגר הנוכחי יהיה פחות חינוכי ויותר משעשע, אך יבחן בדקדקנות ובלי צורך בפוליגרף את הכישרון ה'אמיתי' שלכם...

    שננו את הפסוק "מדבר שקר תרחק" ומסרו מודעה שכל הנכתב הוא לצורכי עבודה בלבד!
    ואז...
    נתקו את עצמכם מקרקע המציאות, מהאמת הפשוטה, מנתונים ברורים, ומכל מה שמריח 'אמת'
    וכתבו קטע שאין בו קורטוב של אמת וכל כולו שקר צרוף
    בסוף בסוף זה העולם שלנו - 'עולם השקר'
    שימו לב! ניתנת לכם זכות וחופש כתיבה מוחלט, עם הגבלה אחת - שלא יהיה שם שום דבר אמיתי מהחיים האמיתיים

    אל תסתירו את השקר,     אין מה להתבייש בו, אז מה אם אין לו רגליים, הוא עדיין חי ובועט...
    אל נא תחביאו אותו בין מילים יפות, להיפך, הציפו אותו אל מעל פני השטח
    דווקא את האמת הסתירו בין השורות, מאחורי המילים היפות
    השאירו אותה לפרוח היכן שטוב לה להיות - בעיני רוחם של הקוראים, והניחו לדף להיסחף עם הדמיונות והשקרים
    נכון, האמת חייבת להיאמר ולהיות איפה שהוא, אני סומך עליכם - שתמצאו לה מקום...

    חשוב מאוד שהקוראים יאמינו לכם שזה שקר!

    תלחצו     כאן ותגיעו לנספח, מבטיח לכם...
    האתגר יינעל בע"ה ביום שני ט"ז סיון

    בהצלחה
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, אש קודש!, M . A ועוד 23 משתמשים26 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    לקחת את האתגר יותר מידי קשה, מה?!
  • 2K
    • כ
    שיתוף - לביקורת בַּטְלָנִיזֶם בעת החדשה
  • כותב השורות //
    • שנים הרגשתי שונה
    נתנו לי להרגיש שאני שווה פחות
    הסבירו לי כמה הבעיה היא אני ושעלי להשתנות
    הטיחו בי מילים קשות, שדקרו את נשמתי והכאיבו לי מאוד

    שנים שאני חי בסביבה הרסנית שמעולם לא תמכה או אפשרה לי לחיות כמו שאני באמת רוצה
    הדביקו לי כינויי גנאי ותארים מבזים

    שנים שכאבתי בשקט, אכלתי את עצמי וסבלתי יום יום כשבלילות הייתי נזרק סחוט למיטה מייאוש וחוסר תקווה
    ידעתי שמחר יהיה אותו דבר, ושוב אצטרך לעבור את כל הסבל הזה, ולשתוק

    לא עוד!

    זה לקח זמן, אפילו מידי הרבה זמן
    אולי בגלל הרוח שנשבה ברחובות שלא אפשרה לי לצאת עם האמת שלי
    ואולי בכלל החולשה שלי היא זו שעצרה אותי
    לא היה בי די אומץ כדי לצאת עם זה החוצה ולחשוף את הזהות האמיתית שלי

    אבל היום תודה לקל שאני חי בעולם שלאט לאט הופך למקבל יותר, פתוח יותר, מאפשר יותר

    ואני יכול לצאת לחירות אמתית
    ולומר בפה מלא ובגאווה:

    אני בטלן!
    כן אני בטלן, וכמוני יש עוד מיליוני בטלנים בעולם

    תמיד הרגשתי בטלן, אולי התביישתי לומר את זה, אבל בסתר ליבי תמיד ידעתי שאני כזה
    לא אהבתי לעשות שום דבר שדורש מאמץ
    שנאתי לעבוד
    אני זוכר אפילו שכילד הייתי ממשיך לשחק כשכולם אספו את המשחקים
    אז לא ידעו שאני בטלן, וצעקו עלי, הצעקות האלה עד היום שרטו לי את הנשמה

    היום אני חושב שדווקא הכאב הזה שלא פסק ואף הלך והתחזק ככל שהתבגרתי הביא אותי למצב בו אינני יכול להסתתר תחת זהות של אדם חרוץ ופעלתן, מה שגרם לי להבין מי אני באמת, ושזו לא בושה להיות בטלן!

    אני יודע שכשאתם קוראים את זה אתם פתאום חושבים שיכול להיות שאתם גם כאלה

    יכול להיות!
    זה לא אמור להפחיד אתכם, זה מי שאתם, ואתם לא צריכים להתבייש במי שאתם
    תהיו בטלנים גאים!

    אל תתנו לסביבה המלחיצה, לגרום לכם לחשוב שאתם לא בסדר, אתם בסדר, ככה נולדתם
    אתם לא אשמים במי שאתם
    מהיום יש לכם שם ואתם יכולים לשאת אותו בגאון

    ביחד בחכמה ובסבלנות ובעיקר בחוסר מעש, נהפוך את זה לתופעה נורמטיבית!

    כדאי שתדעו
    הבטלניזם נמצא אתנו כבר אלפי שנים, וניתן לומר על פי מחקרים כי יש סיבות תורשתיות לתופעת הבטלנות בקרב בני האדם
    ומחקרים מצאו שאף בטבע ישנם תופעות דומות בדמות חיות בטלניות שכמעט ולא מניעות את עצמן במהלך היומיום שלהן
    כשלדוגמא האריה מלך החיות ידוע בזהותו בדרך כלל כ'בטלן' והוא אכן רובץ רוב היום בחוסר מעש כאשר הלביאות שהן פעילות יותר מטבען עושות בשבילו את העבודה וגוררות את הטרף עד אליו


    היום אני מאמין ובטוח שהעת החדשה תדע לקבל את הזהות האמיתית שלנו
    העולם עוד יתרגל ל'בטלניזם', הוא ילמד להכיל אותנו הבטלנים, ולספק לנו את הזכויות והצרכים הבסיסיים שלנו


    עכשיו אנחנו צריכים לעבוד על ההכרה בנו כ'בטלנים' והפיכתו של חודש אב ל'חודש הבטלה' גם ככה זה חופש ולא עובדים, וגם מבחינת הקהילה החרדית זה נוח מאחר וזה תמיד נופל על תקופת בין הזמנים, ואז כידוע יש הרבה 'בטלה'

    בתקווה להבנה והכלה של כל אלה שמנסים להפוך אותי ואת שכמותי לאנשים פעילים וחרוצים
    זה לא יעזור לכם!
    בטלנים היינו ובטלנים נישאר
    מבחינתנו ולפי תפיסת העולם שלנו כל העולם הזה הוא בכלל 'דברים בטלים'

    אז תקפצו לנו, אנחנו נמשיך להתבטל ואתם תמשיכו לקפוץ
    הרי אתם טוענים שבאתם לעבוד, אז תעבדו ותעבדו קשה!

    רק אל תעבדו עלינו
    אנחנו לא מטומטמים!

    אנחנו בטלנים!
    • תודה
    • חחח
    • שכוייח!
    Reactions: אפרת תהל, רקפת3, לבלוב ועוד 55 משתמשים58 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוטם
    חבר'ה!!
  • 690
    • ח
    שיר שריקת הרוח - מבצע מגן וחץ
  • -חיה- //
    • הרוח שורקת
    את ביעותיי לילותיי
    שואגת
    מלבה
    מעצימה את סיוטיי

    עננים צומחים מעלה
    ענני מלחמה
    מיירטים את הפחד
    מבריחים מהלומה

    אך אני מטה רועדת
    סופרת בומים למכביר
    של יירוטים
    נפילות
    ודופק ליבי המהיר

    מעניין אותי אם שמים לב לשוני בין הבית הראשון לשני והשלישי שנכתבו בזמנים שונים.
    • תודה
    • חחח
    • עצוב
    Reactions: ST.R, איש אחד הלך, אני 2023 ועוד 9 משתמשים12 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    לא הפריע לי.
  • 2K
    • C
    שיתוף - לביקורת אוטוסטרדה
  • castamir //
    • 1.

    המעלית נאנחה קלות, התלבטה, גנחה - אך לבסוף נכנעה והסכימה להרים אותי.

    חמש קומות. זה לא בא ברגל. בטח לא למאותגר-דיאטה כמוני שלא ראה משקל 2 ספרות כבר עשור. שלא תבינו לא נכון - זה לא משהו שאני שמח לדבר עליו עם אנשים. גם לא עם הקרובים ביותר. רק עם המעלית, לפעמים.

    כן, אני מכיר את הסטיגמה: שמנים הם אנשים מצחיקים, לבביים, בעלי חוש הומור... אבל כמו שמיילך ידידי החיפאי המלא היה אומר תמיד: "אתה יודע למה אנשים שמנים הם נחמדים? כי קשה להם לברוח".

    צדק צדק, אלא שאז הוא נשאב לעסקי הגבס ומאז לא נפגשנו. לא שיש לי משהו נגד מי שעוסק בגבס. להיפך, אני הראשון שיצייד ילדים במספריים ומברג לעשות חור בארון הגבס החדש כדי לתת פרנסה למיילך.

    ולאחיו, שהוא השותף שלו בעסקי הגבס. אם אני זוכר נכון הוא זה שיזם את העסק ואת הרעיון ומיילך הוא שהביא את המזומנים. שיהיה להם לבריאות. לדעתי זו טעות לעבוד עם משפחה. איך אומרים? משפחה יש רק בקוגל, וגם אותו אוכלים.

    אחים.

    מה שמביא אותי להיזכר מיד באחי הקטן. הוא זה שגרם לי לכתוב את הפוסט-טראומה הזה.

    פגשתי אותו אתמול בחתונה. יושב שפוף על מנה ראשונה.

    "אתה לא נראה טוב, יואלי".

    "גם אתה די מכוער, צביקי". הוא הסכים איתי בלב שלם.

    "נו, מה הסיפור?" התעקשתי לחקור את עיניו הכבויות.

    "אני צריך לדבר איתך". הוא אמר. "מתי יש לך זמן?"

    "האמת שאף פעם".

    "נו, אתה רואה". הוא אמר בהשלמה ומזג לעצמו כוס קוקה קולה אדום, מוכיח את התיאוריה על כך שקולה אדום מרזה, וזירו שחור משמין. עובדה, כל הרזים כמוהו שותים אדום וכל השמנים כמוני שותים זירו.

    "יש לי רעיון, יואלי". נזכרתי.

    "לפתוח שווארמה יחד? אני בפנים".

    "די יואלי, יא ציניקן".

    "התחלת להשתמש ביו"ד הידיעה? פשיי".

    "תקשיב. אתה יודע שאני נוסע הרבה בארץ. כל יום לפחות שלוש ארבע שעות"...

    "יודע. אתה רוצה שאצטרף אליך? אין לי כוח".

    "לא להצטרף. לדבר! בזמן הנסיעה, כשאני על הכביש המהיר, אף אחד לא מפריע, אפשר לדבר בטלפון ברוגע. נדבר על הכל. שאגה בלב איש ישיחנה..."

    "דאגה".

    "מנין?"

    חיוך קל עלה על פני יואלי. סימנתי לעצמי ניצחון ראשון.

    "לך לך טול ידיים". הוא החווה בתנועה רחבה של אדם צר לעבר עמדת הספלים ונייר המגבת. "שומר לך לחמנייה כוסמין".


    >>>

    "נו או המוציא לחם מן הארץ".

    "מה אתה אומר על פרוש ודייטש, הפציצו אה". קולו של יואלי היה חסר חיים. כמו אלו שכותבים לך "חחחחח" בפנים חתומות.

    "נס שהוא לא נבחר בזמנו לראשות העיר ירושלים", הסכמתי איתו. "איך הקדוש ברוך הוא מקדים מכה לרפואה, מדהים".

    "גם אני חטפתי כמה מכות לרפואה". מלמל יואלי.

    אם הוא רוצה להתחיל לדבר עכשיו, מי אני שאפריע. נטיתי קדימה בתנועת הקשבה בלב פתוח ונפש חפצה.

    תנועה מוגזמת כנראה, יואלי נרתע מיד.

    "עזוב, זה לא הזמן".

    "מחר, בדרכים?" הזכרתי.

    "בלי נדר".

    "אני מתקשר אליך בתשע בבוקר?"

    "דונט קול אס, וויל קול יו".

    לא נעלבתי. ולא כי אני סטריאוטיפ של שמן חביב עם עור של פיל. לא. אני בדרך כלל מהנעלבים. וגם עולבים. עיסקת חבילה.

    אלא כי יואלי היה ממש במצוקה.

    <<<

    סוף יום. הווה. עכשיו.

    יואלי לא התקשר. התותחים רועמים והמוזות שותקות.

    מחר על תחילת הנסיעה בתשע בבוקר, איך שאני עולה על האוטוסטרדה אני מתקשר אליו. למרות הקללה שהפטיר באנגלית.

    אולי זה מה שיהפוך משיתוף לביקורת לסיפור בהמשכים.
    • תודה
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: זורע בדמעה, נעצוץ, אביר88 ועוד 78 משתמשים81 //
    16 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    אתה אחד החזקים! בני ביתי אינם מבינים מדוע אני משתנקת מצחוק!
  • 986
    • כ
    שיתוף - לביקורת ר' נוחעם והחלה של אנג'ל - הסוף!
  • כותב השורות //
    • היום, כשר' נוחעם צעד בחזרה מתפילת שחרית
    צדה את עינו המודעה הענקית המבשרת על התנצלותה החד משמעית של חברת אנג'ל בפני הציבור החרדי
    על הפגיעה בכבוד ת"ח והציבור הענק שעומד מאחוריו ועל שתיקתה במשך תקופה לא קצרה

    ר' נוחעם היה מופתע, הוא לא ציפה לזה, הוא שפשף את עיניו כלא מאמין וקרא שוב ושוב את המילים המודגשות
    הוא לא התאפק ושאל את העמד לצדו -
    'הייתכן? הרי רשעים אפילו על פתחה של גיהנם אינם שבים?'
    'אבל אנשי עסקים... זה משהו אחר'     השיב לו האיש והוסיף - 'אני עכשיו הולך לקנות לחם של אנג'ל לחזק את ידי השבים בתשובה שלימה, תראה איזה התקפלות מפוארת, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים'
    'צודק צודק'     השיב לו ר' נוחעם כשהוא מהנהן בהסכמה, 'אבל...'
    'אבל מה???'     תהה האיש, 'מספיק, הם התנצלו, צריך לדעת גם לסלוח'
    ר' נוחעם נע באי נוחות על מקומו ותינה את כאבו ספק לעצמו ספק אל האיש שלידו -
    'אבל מה אני עושה עכשיו? מה אני עושה? התרגלתי כבר לטעם של ברמן...'
    'אוי נו באמת, אתה לא יכול לאטום את האף והאוזניים ולאכול, ככה לא תטעם כלום'     הציע האיש
    'את זה עשיתי עד עכשיו כשנשאר בחנות רק כיכרות לחם של אנג'ל, והייתי חייב לחם הבייתה' התוודה ר' נוחעם
    'מהההה? אתה קנית לחם של אנג'ל כשהיה אסור???'
    'לא, לא קניתי',     מיהר ר' נוחעם להסביר - 'זה הרי איסורי הנאה, ואין גזל באיסורי הנאה אז לקחתי בחינם...'
    'אההה, לא הכרתי את ההלכה הזאת, טוב לדעת... יום טוב!'

    ר' נוחעם צעד בכבדות לעבר המכולת, הוא עשה את דרכו אל מדפי הלחמים נעמד מולם ואמר בקול סדוק -
    'מחול לך מחול לך מחול לך' ונטל שתי כיכרות של אנג'ל תוך כדי שהוא הרים את עיניו לשמים ואמר
    'בורא עולם אתה יודע שזה קשה לי, זה רק בשבילך, לשם שמים'.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חזק חזק ונתחזק, ללי99, מוריופ ועוד 33 משתמשים36 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    לא יודע, לא טעמתי... או כמו ששמעתי מאחד מחתניו הגדולים אני לא יודע אם הוא נפגע בשביל שהוא יסלח.
  • 832
    • R
    שיר מגן וחץ
  • RPO //

    • ילדה קטנה ודובי אדום
    קנו אותו לבן
    והיום.
    מחץ מפלח ללב.
    ממרחב ממוגן
    שלא מגן מכאב.
    מאמא משדרת חיוך
    והפנים שלה הפוך.
    ואבא שיוצא אל הקרב
    מבטיח שישוב
    ואין שבועה במילה שלו
    ורק אני רואה
    דאגה בחיוכו.

    אולי הלילה ארדם
    במקלט שלי
    אולי הלילה ארגע מעט
    אחלום וורוד איתי.
    אבל מה שבטוח בבוקר
    אקום להיות אישה
    לקחתם לי ילדות
    בטיל ואזעקה.

    2635af3475ea160ef5a3c7427164d3d2.jpg
    2635af3475ea160ef5a3c7427164d3d2.jpg
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: אש קודש!, מ. ק., אתיס ועוד 18 משתמשים21 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    כל מילה! חודר!
  • 460
    • M
    שיתוף - לביקורת הולכת בכוחי. אשמח לביקורת!
  • musicismylove //
    • כשעמדתי שם וקראתי
    קול קורא במדבר
    כשפכרתי ידיי בייאוש
    וליבי בקרבי נשבר
    וצמאתי אליך ודמעתי
    דימיתיך בין הצללים
    וגיליתי שם דמות דיוקני
    ודממתי, תמו מילים

    טעיתי כשציפיתי לגלותך
    בזרוח האור והנס
    כי היית אתה שם ועודך
    בכאב ובדם מפרנס
    עמוק בתהומות ובימים
    שכנת בתוכך תוכי
    צועד בשקיעות ודמדומים
    הולכת ברוחך– היא כוחי
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: שולחן וכיסא, חנה ש., אש קודש! ועוד 4 משתמשים7 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    ~שפרה~
    ברור, כן. תודה.
  • 653
    • R
    שיתוף - לביקורת וספרתם לכם |
  • RPO //
    • וספרתם לכם |

    ואכשהוא
    בניתם משואה
    לקחתם צלעות
    דעה שלי
    הצבתם בתוכה.

    חיטוב. זווית. צורה.

    ואכשהוא
    קפלתם את עצמי
    מדויק חלקי אתם.
    פחות אותי
    ומינוס.

    ואכשהוא
    אין פיתגורס
    יציל אותי מכם
    שסגרתם באפס מעלות
    כפול רק + רק
    אתם.

    וספרתם לכם
    ולא ספרתם אותי.
    ויש תוצאה
    וסמנתם V
    ציון מאה.

    לכם תוצאה
    ולכם מחשבון
    בעולם שסרגל
    לידכם הוא
    עקום.
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, מֶנַחֵם, מימיי ומשתמש 1 נוסף4 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    משולש ברמודה
    צודקת. אינסוף אפשרויות...
  • 778
    • ח
    שיתוף - לביקורת שדכנס
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    ויבוא השדכן ובראשו תוכנית,

    הבה נתאימה בעיה זו לבעיה אחרת,

    הם חסרי ממון והוא חסר ביטחון,

    הם עם בעיה בריאותית קלה

    והיא במשקל כבידה,

    אולם התאמה כאן פשוט חסרה,

    לא נורא, אומר השדכן,

    הזווג מושלם,

    ואי אילו פרטים שוליים,

    מי בכלל מדייק עניינים,

    הלא יינשאו המה

    ויגלו שישנם

    הרבה מאוד פרטים,

    ואי דיוקים כבדים,

    ורק השמח בחלקו

    ימשיך לשמוח, בגורלו,

    אולם השדכן למעלה,

    מתאים מעלה למעלה,

    ויוצר בית רם ונישא,

    בנין עדי עד.
    • תודה
    • עצוב
    • חחח
    Reactions: M . A, אש קודש!, חולמת עננים ועוד 8 משתמשים11 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    שבת!!!
  • 266
    • ח
    שיתוף - לביקורת כוח המשיכה
  • חנה ש. //
    • בס"ד

    אם אתם לא מרוצים

    הכל מפריע לכם ומרגיז אתכם

    אתם במצב של תלונה.

    מצב של תלונה זהו מצב

    שמושך אתכם אליו פנימה,

    בתחילה בחיבוק חברי

    "אדון תלונה" משתתף אתכם

    מתרגז ומתקומם איתכם

    ואז בחיבוק דוב

    "אדון תלונה" כאן ואיננו עוזב

    הוא תופס אתכם

    ואין לכם אפשרות להשתחרר ממנו.

    תלונה מלשון "לינה"

    אתם נשארים ללון עם הרוגז והכעס,

    ולא רק זה אלא שהסיבה לכעס תמשך ותתמשך.

    אבל אם אתם מהמעבירים

    אז תפטירו "זה לא מפריע לי"

    ופלא פלאים העניין המרגיז יעבור אף הוא,

    כי אדם מושך על עצמו את מחשבותיו

    אם מחשבותיך הן מחשבות תלונה וכעס

    הרי שהבעיות רק יחריפו והכעס רק יגבר

    ואם מחשבותיך הן מחשבות של "לא נורא"

    הרי שהלא נורא יחלוף הוא מעצמו,

    כי אין לו על מה לחול.

    לכן זכרו "אדון תלונה" אינו חבר כי אם יריב אורב

    להעביר נראה קשה במבט ראשון

    אבל משתלם מאוד

    תתרגלו "להעביר" והכל יעבור.
    • תודה
    Reactions: איש אחד הלך ו-אש קודש!2 //
    0 תגובות
  • 723
    • ר
    שיתוף - לביקורת אריחים - תורני
  • רואים שקוף //
    • נכתב ע"י מ. י. פרצמן:
    כמובן שיש להקפיד - כמו תמיד - שדיונים על התוכן יהיו יעילים למטרות הסופר, ולא דיונים השקפתיים בעלמא.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רואים שקוף
    אריח מפרשת בהעלותך אחד המאורעות היותר מרתקים בפרשה זו, אירוע שאמור היה להיזכר לעד בתולדות העם...
  • 1K
    • C
    שיתוף - לביקורת חבורת תרי"ג - ספר חדש
  • c.s.h. //
    • היי לכולם, אני באמצע תהליך כתיבת ספר. הסיפור מבוסס על חבורת תרי"ג כלומר כתבתי ספר נוסף על עלילותיהם של החבורה הזו.
    אשמח לדעת האם יש עניין להעלות לכאן קטעים נבחרים או את הספר כולו למתן ביקורת מצדכם..
    אשמח לדעתכם.
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, מֶנַחֵם ו-M . A3 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    C
    c.s.h.
    "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן גְּאוֹנִי" זִמְזֵם מַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר אֵי שָׁם בְּאֶחָד מִן לֵילוֹת הַחֹרֶף...
  • 458
    • ה
    שיתוף - לביקורת זה לא סתם
  • הווה פשוט //

    • [שלפתי מגנזיי, מהזמנים שעוד הייתי מטורף ויפה]




    עגבניות אני בוחר,
    דוקא עגבניות
    המוכר שותק, מביט באצבעותי הזריזות, הגרמיות, הארוכות, גמישות הפרקים.
    החופרות, מדרדרות, בודקות, שופטות, לוחצות, שוקלות.
    השקית ביד שמאל מאדימה ומתמתחת בעליצות,
    ואני מרגיש פתאום... את עצמי,
    שבריר של התבהרות.
    כאילו התעוררתי באמבטית בדולח.
    מיינדפוּלנֶס

    אוההה.
    אני מודע לכולי.
    לבהונות הנוגעות זו בזו בתוך גרב הכותנה,
    לשערות היבשות שבנחיריי,
    לסרעפת המתנפחת שחותכת אותי לשתים.

    יישות נעלמה מציגה את עצמי לעצמי.
    מקריאה לי את זכויותיי.
    ורגשות מתחילים לעלות ולהסתדר בנפרד זה לצד זה,

    המוכר מתיישב מבלי להסיר את עיניו ממני,
    אדם לאדם ראי.

    אני מרגיש שאני מתחיל להכפיל את עצמי,
    תהליכים מוזרים מתרחשים, הנה הנה אני ממלא את השוק,
    האחרים נדחקים החוצה, מתחבאים, או נמסים לשלוליות רפש.
    פיזיקה מודרנית.

    אני שומע צעקות פרא
    "אהבה" "אהבה" "אהבה" "אהבה"
    מישהו רץ בין הדוכנים, עיניו מטורפות, וצורח...
    הוא הופך ארגזים, משטחים, עגלות.
    דורס ירקות, סלים, ילדים,
    ולא חדל מלצעוק "אהבה" "אהבה" "אהבה".

    "למה אתה לא נלחץ"?
    אני שואל את עצמי, את עצמינו... השוק כולו מלא בי.
    ואלפי השתקפויותיי עונות לי בניגון תלמודי
    "כי אין כזה דבר, אהבה, זה מנגנון הגנה להמלט מעצמנו, אבל לא עוד, עידן ההתחלקות העצמית מתחיל"

    רעם של תודעת-על התפוצץ לפתע וגשם החל לרדת.
    (רעם של תודעת-על? סיריוסלי?! זה לא אני, משהו השתלט עלי).
    אבל הגשם היה גדול ואמיתי ושטף הכל,
    גשם חומצתי, מחדיל, מְאַיֵּן.

    השוק איננו,
    ואני מוצא את עצמי לבד, עם שקית עגבניות, על גדת נהר המציאות, מהיר הזרם,
    ואשתי הטובעת מושיטה יד אילמת.
    "שלך לנצח" אני קורא, תוך כדי שאני משליך עליה עגבניה אחר עגבניה.

    טוב נניח שזה סתם, אז מה.
    מחר בערב הבר-מצוה של חיים ועוד לא קניתי מתנה.
    והעפעף עדיין מקפצץ לי קצת, כאומר
    זה לא סתם, זה לא סתם
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, SHIRAMASH, R DESIGN ועוד 9 משתמשים12 //
    0 תגובות
  • 338
    • ר
    שיתוף - לביקורת משקפיים
  • רואים שקוף //
    • הַשְּׁכֵנָה מִמּוּל
    זֹאתִי
    שֶׁל הַשָּׁלוֹם שָׁלוֹם

    לֹא בֶּאֱמֶת מַכִּירָה
    בְּהָקִיץ
    גַּם לֹא בַּחֲלוֹם

    כָּל צָהֳרַיִם
    מַמָּשׁ
    בְּאוֹתָהּ שָׁעָה

    אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ
    בַּחַלּוֹן
    תּוֹלָה כְּבִיסָה

    יוֹם אֶחָד פָּנִיתִי
    לְבַעֲלִי
    בִּשְׁאֵלָה דְּחוּפָה

    אוּלַי אַתָּה פּוֹגֵשׁ
    תַּ'שָׁכֵן
    אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה

    תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה
    תִּשְׁאַל
    מָה קָרָה לַכְּבִיסָה

    הֶחֱלִיפוּ חֶבְרָה
    מִנּוּן
    הִיא פָּשׁוּט נְקִיָּה

    וּבַעֲלִי רַק חִיֵּךְ
    לְעַצְמוֹ
    חִיֵּךְ וְשָׁתַק

    וְאָז כְּשֶׁחָפַרְתִּי
    וְשָׁאַלְתִּי
    הוּא עָמַד וְצָחַק

    זֶה כְּלָל לֹא קָשׁוּר
    לַשְּׁכֵנָה
    לַחֹמֶר וְלָאַבְקָה

    הָעִנְיָן הוּא אַחֵר
    פָּשׁוּט
    עָשִׂיתִי הַבְרָקָה

    אֶמֶשׁ בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם
    כְּשֶׁאַתְּ
    צָנַחְתְּ עַל הַסַּפָּה

    לָקַחְתִּי חֹמֶר בַּיָּדַיִם
    סְמַרְטוּט
    וְהִבְרַקְתִּי תַּ'שִׁמְשָׁה

    כִּי לִפְעָמִים בִּמְקוֹם
    לִשְׁאֹל
    מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם

    צָרִיךְ פָּשׁוּט
    בְּקַלּוּת
    לְהַחֲלִיף מִשְׁקָפַיִם
    • תודה
    Reactions: ifatrosh, איש אחד הלך, תמר בן דוד ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 466
    • M
    שיר עלים של זהב
  • musicismylove //
    • לקום וללכת אל תוך ערפל

    מעונן, מאובק וסמיך.

    לצעוד בעיניים פקוחות,

    בדעה צלולה,

    פסיעה נוספת אל האינסוף,

    ומעבר לו.

    ליפול ולהיחבל,

    ולקום ושוב למעוד,

    שריטה ודם ויופי של קישוטים,

    פאר המסע השקט,

    בינות לדממה וחושך ואי ודאות,

    ושוב לקום,

    ושוב לקום,

    ושוב,

    ולקום,

    ושוב,

    וללכת,

    כי גם בשלכת,

    צומחים לי עלים של זהב.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חנה ש., בנני, אבקת אפיה ועוד 4 משתמשים7 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    M
    musicismylove
    קודם כל, תודה על התגובה, הביקורת מחממת את ליבי.... אכן הקריצה נלקחה מאיפה שאת חושבת... קורה לי...
  • 481
    • א
    שיתוף - לביקורת אז איך אפשר לנסוע על שמונים במזדה אברכים, כשכולם מסביב נוסעים על 180 בטסלה חדשה?
  • אסתיאר //
    • מלאות. עד אפס מקום.
    אין מקום לאוויר.

    הרגע הזה, שאתה מתיישב על הכיסא אחרי שהיית רעב כל כך, ונגסת את הביס האחרון שהשאיר אותך שבע עד אפס מקום, מלא וגדוש, כבד ועייף.
    אין מקום ואין עוד רצון.
    ועכשיו צריך גם לשלם על זה.
    על כל העמוס הזה. הכובד. שאין אפילו כח לקום מהכיסא.

    הרגע הזה שאתה לא מבין איך הגעת למצב הכבד הזה, ולא עצרת רגע לפני... זה הרגע שכולנו פוגשים בו בכל יום ולא דווקא באוכל.

    בכל המקומות האלה שאנחנו תוססים עכשיו.
    תוססים להקשיב, לאכול, להגיד, לדבר, לעשות, לשתות, להרגיש...

    אין מי שיעצור את הרצון הזה שדוחף אותך חזק לשם, אין אף אחד. רק אתה.

    וזה כל כך מגרה. כל כך מושך כל כך מפתה. כל כך זמין. נגיש. קרוב.

    הולכים רעבים, ומחפשים אוכל .

    ויש אוכל. העולם עמוס. עמוס בידע, עמוס בתוכן, עמוס באנשים, עמוס במנטורים, עמוס בהיצע, עמוס בשפע, עמוס בכל טוב....

    לא צריך להתאמץ כמעט בכלום. רק לאכול/ לקחת/ ללחוץ/ להסתכל/ לקרא/ להקשיב / להיות...

    וזה זול. וזה קרוב. וזה קיים. וזה משכנע. וזה לא קל.

    לא קל להיות כאן בעולם הזה, מלא בדוכנים של כל טוב, שמושכים אותך לכל עבר... לתייג, לבוא, לשמור, לראות, לקנות...

    חלונות רחוב, עלוני רחוב, עיתונים, תקשורת, רשת, אנשים, קהילות, דעות, מחשבות, אושיות, מפורסמים... ולבחור בפינצטה מה שייך לטוב ומה לא....

    כי איך אפשר ללכת לסופר ולראות על המדפים עולם ומלואו ולבחור רק מה שצריך באמת?

    איך אפשר להישאר נקי, בתוך העולם שנצבע כל יום מחדש בצבע טרי של כבוד, תהילה, כסף, תחרות, הישגים, כוח, יעדים, ולא להתלכלך?

    איך אפשר לנסוע על שמונים במאזדה אברכים, כשכולם מסביב נוסעים על 180 בטסלה חדשה ובוהקת כדי להשיג הצלחה, כבוד, השפעה, כסף, הערצה, הכרה, אהבה....

    וזה בדיוק זה. "גן המבוכה" - ללכת לשאול הלוך וחזור ולבקש את השם בהסתר.

    כותב המסילת ישרים - הָא, לְמַה זֶּה דוֹמֶה?

    לְגַן הַמְּבוּכָה, הוּא הַגָּן הַנָּטוּעַ לִצְחוֹק הַיָּדוּעַ אֵצֶל הַשָֹּרִים, שֶׁהַנְּטִיעוֹת עֲשׂוּיוֹת כְּתָלִים כְּתָלִים, וּבֵינֵיהֶם שְׁבִילִים רַבִּים נְבוּכִים וּמְעוֹרָבִים – כֻּלָּם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, וְהַתַּכְלִית בָּם הוּא לְהַגִּיעַ אֶל אַכְסַדְרָה אֶחָד שֶׁבְּאֶמְצָעָם.
    וְאָמְנָם הַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה, מֵהֶם יְשָׁרִים וּמַגִּיעִים בֶּאֱמֶת אֶל הָאַכְסַדְרָה, וּמֵהֶם מַשְׁגִּים אֶת הָאָדָם וּמַרְחִיקִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה.
    וְאָמְנָם הַהוֹלֵךְ בֵּין הַשְּׁבִילִים, הוּא לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וְלָדַעַת כְּלָל אִם הוּא בַּשְּׁבִיל הָאֲמִיתִּי אוֹ בַּכּוֹזֵב, כִּי כֻלָּם שָׁוִים וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעֵין הָרוֹאֶה אוֹתָם, אִם לֹא שֶׁיֵּדַע הַדֶּרֶךְ בִּבְקִיאוּת וּטְבִיעוּת עַיִן, שֶׁכְּבָר נִכְנָס בָּם וְהִגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא הָאַכְסַדְרָה.
    וְהִנֵּה הָעוֹמֵד כְּבָר עַל הָאַכְסַדְרָה הוּא רוֹאֶה כָּל הַדְּרָכִים לְפָנָיו וּמַבְחִין בֵּין הָאֲמִיתִּיִּם וְהַכּוֹזְבִים, וְהוּא יָכוֹל לְהַזְהִיר אֶת הַהוֹלְכִים בָּם, לוֹמַר "זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ". וְהִנֵּה מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַאֲמִין לוֹ – יַגִּיעַ לַמָּקוֹם הַמְּיוּעָד. וּמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַאֲמִין וְיִרְצֶה לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו – וַדַּאי שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹבֵד וְלֹא יַגִּיעַ אֵלָיו.
    כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה. מִי שֶׁעֲדַיִין לֹא מָשַׁל בְּיִצְרוֹ, הוּא בְּתוֹךְ הַשְּׁבִילִים – לֹא יוּכַל לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, אַךְ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ אֶל הָאַכְסַדְרָה שֶׁכְבָר יָצְאוּ מִן הַשְּׁבִילִים וְרוֹאִים כָּל הַדְּרָכִים לְעֵינֵיהֶם בְּבֵירוּר, הֵם יְכוֹלִים לְיָעֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ, וַאֲלֵיהֶם צְרִיכִים אָנוּ לְהַאֲמִין. וְאָמְנָם מַה הִיא הָעֵצָה שֶׁהֵם נוֹתְנִים לָנוּ?
    "בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן" – "בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם". כִּי כְבָר הֵם נִיסּוּ וְרָאוּ וְיָדְעוּ – שֶׁזֶּה לְבַדּוֹ הוּא הַדֶּרֶךְ הָאֲמִיתִּי לְהַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ – וְלֹא זוּלַת זֶה!

    הצלת האדם היא התבוננות ובזמן קבוע.

    כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת מִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ תָּמִיד בְּכָל זְמַן, וּבִזְמַן קָבוּעַ לוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוֹ – מַה הוּא הַדֶּרֶךְ הָאֲמִיתִּי לְפִי חֹק הַתּוֹרָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִילֵךְ בּוֹ. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא לְהִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשָׂיו אִם הֵם עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה אִם לֹא, כִּי עַל יְדֵי זֶה וַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נָקֵל לִיטָּהֵר מִכָּל רַע וּלְיַישֵּׁר כָּל דְּרָכָיו. וּכְמוֹ שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ" (משלי ד' כ"ו) וְאוֹמֵר "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'" (איכה ג' מ').
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: פלמינגו 67, צפוני מצוי, TYPE:{programmer} ועוד 7 משתמשים10 //
    0 תגובות
  • 379
    • M
    עזרה התחלתי פעם לכתוב, מחפשת פואנטה חזקה שיא לסוף
  • musicismylove //
    • התחלתי מזמן לכתוב, האמת שגם סיימתי, אבל היום ההוא היה יום כזה עצוב בתוך רצף של עוד מלא ימים מאותו סוג,
    אני רוצה ממש לכתוב סיום שונה, תיקון.
    אבל הלב מושך אותי חזק לכאב ואני מתקשה למצוא פואנטה חזקה וקצרה לסוף.
    לא בהכרח דרמה, רק אמירה פשוטה ויפה.
    יש למישהו רעיון?
    כל כך אשמח.
    תודה!!

    אָז כְּשֶׁנָּפְלוּ לִי הַשָּׁמַיִם
    וְקַרְקַע אִבְּדָה יַצִּיבוּת
    כְּשֶׁהִגִּיעוּ עַד נֶפֶשׁ הַמַּיִם
    שָׁקַעְתִּי בִּתְהוֹמוֹת שֶׁל עַצְבוּת

    אָז כְּשֶׁהָיִיתִי לְבַד
    וְעָצַמְתִּי עֵינַיִם מִלִּרְאוֹת
    הַמַּשָּׂא עַל גַּבִּי כֹּה כָּבַד
    וְהָיוּ עַצְמוֹתַי כֹּה לֵאוֹת

    טֶרֶם קָרָאתִי אָז אֵלֶיךָ
    יָדִי קְפוּצָה הָיְתָה מִלְּבַקֵּשׁ
    לֹא הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי עָלֶיךָ
    מַבָּטִי מֻפְנֶה, עִקֵּשׁ


    - - -

    ממתינה - -
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, tovy, brachy 100 ועוד 4 משתמשים7 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    @כותב השורות זה מדהים
  • 1K
    • כ
    אתגר נספח לאתגר דו שבועי - עולם השקר
  • כותב השורות //
    • אתם רואים
    זה באמת הנספח לא עבדתי עליכם

    פה תוכלו להגיב מקצועית כמה שבא לכם על השקרנים האלה     מהאתגר......
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אש קודש!, M . A, נ. גל ועוד 4 משתמשים7 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    כ
    כותב השורות
    רבותי תתעוררו! איפה אתם חושבים שאתם? בעולם האמת? אתם חיים בעולם השקר! מוזר קצת שאתם מסתתרים...
  • 781
    • ר
    שיתוף - לביקורת יובל המבולבל
  • רואים שקוף //
    • יוּבָל הָיָה
    תַּלְמִיד
    מַמָּשׁ מִצְטַיֵּן

    וְרַק סְתָם כָּכָה
    הַמּוֹרֶה
    לוֹ הָיָה עוֹיֵן

    אִם תִּשְׁאֲלוּ
    לָמָּה
    וְהַאִם בֶּאֱמֶת

    תָּמִיד יוּבָל
    בַּשִּׁעוּר
    נִכְנָס לְתַרְדֶּמֶת

    לֹא הִסְפִּיק לְךָ
    שֶׁקַּמְתָּ
    וְהִגַּעְתָּ מְאֻחָר

    אַתָּה עוֹד
    נִרְדַּם
    הַמּוֹרֶה גָּעַר

    וְיוּבָל בְּשֶׁלּוֹ
    אֲנִי
    קַמְתִּי בַּזְּמָן

    רַק אֶת הַבְּגָדִים
    שָׁכַחְתִּי
    אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן

    וְיוֹם אֶחָד
    עָלָה
    בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן

    יִרְשֹׁם לְעַצְמוֹ
    הֵיכָן
    הַבְּגָדִים, הַגַּרְבִּיּוֹן

    כָּךְ הוּא כָּתַב
    הַחֻלְצָה
    עַל יַד הַפַּח

    גֶּרֶב יָמִין בַּמְּגֵרָה
    וְהַשְּׂמָאלִית
    בְּשֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח

    וּלְסִיּוּם אַף זָכַר
    לְהוֹסִיף
    פְּנִינָה בְּהוּמוֹר

    עַל הַכָּרִית מֻנָּח
    הָרֹאשׁ
    יָשֵׁן כְּמוֹ חֲמוֹר

    וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר
    כְּשֶׁשּׁוּב
    הִגִּיעַ מְאֻחָר

    לַמּוֹרֶה סִפֵּר
    שֶׁתָּ'רֹאשׁ
    מְחַפֵּשׂ עַד מָחָר

    הַמֶּסֶר הַבָּרוּר
    הוּא
    עַל סֵדֶר וְנִקָּיוֹן

    וּמַסְפִּיק עִם זֶה
    כְּשֶׁזֶּה
    כָּל הָרַעֲיוֹן
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, R.E.Y, שולמית רוז ועוד 11 משתמשים14 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ר
    רואים שקוף
    @יובל המבולבל מחילה.
  • 805
    • ר
    דיון אשכול אחד או הרבה אשכולות
  • רואים שקוף //
    • אני כותב מדי יום-יומיים איזה שיר קטן, משהו עם מסר, ולפעמים גם אקטואלי.
    אני מאוד מעוניין לקבל על כך ביקורות.
    לדעתכם, כדאי לקבץ הכל באשכול אחד או באשכולות נפרדים?
    • תודה
    Reactions: אש קודש! ו-AUVI2 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    כבר הספקתי ללייק :).
  • 314
    • ר
    שיתוף - לביקורת אוויל מחריש
  • רואים שקוף //
    • מְאֻשְׁפָּזִים שָׁם
    חוֹלִים
    בְּרוּחַ בְּנֶפֶשׁ

    הָעֹמֶס בַּמַּחְלָקָה
    הִכְרִיחַ
    לְשַׁחְרֵר חֵלֶק

    יַעֲשׂוּ בְּדִיקָה
    מִבְחָן
    מִי הִבְרִיא

    מְגַלֵּי הַחָכְמָה
    וְהַדַּעַת
    יֵצְאוּ לַחָפְשִׁי

    הָלְכוּ וּמִלְּאוּ
    הַכִּסְאוֹת
    בְּבֹץ וּבְרֶפֶשׁ

    אָמְרוּ לָהֶם
    הוֹרוּ
    חֶבְרֶה לָשֶׁבֶת

    כֻּלָּם נֶהֱנוּ
    מַמָּשׁ
    קָפְצוּ עַל הַמְּצִיאָה

    הוֹכִיחוּ לְכֻלָּם
    רְאוּנוּ
    חַסְרֵי דֵּעָה

    וְרַק אֶחָד
    בָּדַק
    חִפֵּשׂ וּמָצָא

    גְּזִיר עִתּוֹן
    הֵנִיחַ
    עַל הַכִּסֵּא כְּמַצָּע

    יֵשׁ כָּאן אֶחָד
    הוֹפָּה
    שֶׁמְּגַלֶּה חָכְמָה

    אוּלַי כְּבָר הִגִּיעַ
    זְמַנּוֹ
    לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַמִּכְלָאָה

    מָה רָאָה עַל
    כָּכָה
    וּמָה הִגִּיעַ

    הֵי הוֹ רְאוּ
    אֲנִי
    הֲכִי גָּבוֹהַּ

    שֶׁעַל זֹאת אָמַר
    הֶחָכָם
    מִכָּל אָדָם

    גַּם אֱוִיל
    מַחֲרִישׁ
    יֵחָשֵׁב לְחָכָם
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חבילע'ס על הזמן, איש אחד הלך, Special ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
  • 766
    • ר
    שיתוף - לביקורת מחוץ לקופסא
  • רואים שקוף //
    • נָהַגְתִּי בִּמְהִירוּת
    עָבַרְתִּי
    בְּרַמְזוֹר אָדֹם

    כָּרַז לִי שׁוֹטֵר
    סוֹזוֹקִי
    עֲמֹד בַּצַּד דֹּם

    הָיִיתִי בְּשׁוֹק
    אֵיךְ
    לֹא רָאִיתִי

    עַכְשָׁו נְקֻדּוֹת
    מִשְׁפָּט
    וּקְנָס אֲמִתִּי

    וְאָז צָץ הַפִּתְרוֹן
    אֲשַׁתֵּף
    אֵיךְ לְהִתְפַּטֵּר

    תְּעוּדַת זֶהוּת
    דָּרַשׁ
    וַאֲנִי לֹא זוֹכֵר

    רִשְׁיוֹן נְהִיגָה
    וַאֲנִי
    אוֹמֵר שֶׁאֵין

    פְּרָטִים וּכְתֹבֶת
    גַּם
    לְהוֹמְלֶס אֵין

    וְכָךְ אוֹ כָּךְ
    הַשּׁוֹטֵר
    קָרָא לַמְּפַקֵּד

    יֵשׁ פֹּה צָעִיר
    חֲסַר
    רִשְׁיוֹן וְנוֹהֵג

    הַמְּפַקֵּד הִגִּיעַ
    כֻּלּוֹ
    חֲמוּם מוֹחַ

    מוּכָן עִם אֲזִקִּים
    בַּיָּד
    וְגַם לְהַפְעִיל כּוֹחַ

    וְאָז, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ
    מִמֶּנִּי
    אֶת הֶתֵּר הַנְּהִיגָה

    אֲנִי מוֹצִיא תַּ'אַרְנָק
    מַרְאֶה
    כָּל תְּעוּדָה וּתְעוּדָה

    וְהַלָּה מִיָּד מַפְנֶה
    לַשּׁוֹטֵר
    אֶת כָּל זַעְמוֹ

    הֵיאַךְ זֶה שֶׁהוּא
    הֵעֵז
    לְבַטֵּל אֶת זְמַנּוֹ

    כִּי לִפְעָמִים דָּרוּשׁ
    קְצָת
    יְצִירָתִיּוּת וּמַחֲשָׁבָה

    מִחוּץ לַקֻּפְסָא
    תָּמִיד
    תִּמָּצֵא הַתְּשׁוּבָה
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: פירוש, אש קודש!, שיבת ציון ועוד 11 משתמשים14 //
    5 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    היום יש מצלמות גוף על השוטרים :).
  • 413
    • ה
    שיתוף - לביקורת מה שנותר
  • הווה פשוט //
    • אִלּוּ יָכוֹל הָיָה לָתֵת שְׁעַת זְכוּכִית לַנּוֹפִים בַּחַלּוֹן, וַעֲדַיִן לִשְׁמֹר לְעַצְמוֹ כְּרִיעָה אֲפֵלָה מִבִּפְנִים.
    מָה זֶה הָיָה נֶחֱשָׁב בְּעוֹלָם דַּקִּיק שֶׁכַּזֶּה. כָּל עוֹד הוּא זוֹקֵף צַוָּאר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

    בִּתְהוֹם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא צֵל צְחוֹקוֹ, הוּא מַרְשֶׁה לְכוֹחוֹ לְהֵאָבֵד בְּסִחְרוּר
    שָׁם יָדָיו נִשְׁלָחוֹת כְּשִׁכּוֹר לַעֲצֹם אֶת עֵינֵי חַיָּיו.

    הוּא הָיָה ! זֶה בָּרוּר,
    עַל זֹאת יָעִידוּ רְסִיסֵי זִכְרוֹנוֹתָיו, בְּאַלְפֵיהֶם יֵעָרְמוּ עַל עַכְשָׁוֹו הַדָּהוּי,
    יִצְטוֹפְפוּ וְיִתְקַבְּצוּ אֶל תְּמוּנָה יְחִידָה בָּאַלְבּוֹם.

    וְעַיִן צְעִירָה תִּשְׁתַּהֶה לְרֶגַע, תְּזַהֶה, "סַבָּא. תִּרְאוּ אֵיזֶה גַּבּוֹת...",
    וּתְדַפְדֵּף הָלְאָה.

    .
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, yael305, שיבת ציון ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 467
    • I
    סיפור בהמשכים סִפּוּר קָצָר\ מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס
  • I.Q //
    • ב''ה

    ​



    מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס​

    א.

    הַשֶּׁמֶשׁ לֹא וִתְּרָה בְּקַלּוּת עַל סִבּוּבָהּ הַיּוֹמִי, הָעִקְבִי. וְהָאֲנָשִׁים חָשׁוּ בָּהּ בְּעָצְמָתָהּ, וְהֵשִׁיבוּ לָהּ בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ, בִּדְבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה. וְהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה וְקוֹפַחַת עַל רָאשֵׁי הָעֲמֵלִים וְהָיוּ הָעֲמֵלִים קוֹפְחִים אֶת הָאֲדָמָה.

    ''הַאִם הָרוּחַ שָׁרְקָה?'' שָׁאַל הָאִישׁ עִם הַכּוֹבַע הַמּוּזָר שֶׁהָיָה תָּמִיד שָׁמוּט עַל רֹאשׁוֹ וּמְכַסֶּה אֶת עֵינָיו. ''לֹא'' הֵשִׁיבוּ לוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ סְבִיבוֹ. ''כַּנִּרְאֶה דִּמְיַנְתִּי'' הִפְטִיר לְעַצְמוֹ. וְכֻלָּם הִמְשִׁיכוּ לַחְפֹּר, בְּלִי לָדַעַת אֶל נָכוֹן אֶת מַטְּרַת הַחֲפִירָה. זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָאִישׁ שׁוֹאֵל וְאֵין הָאֲנָשִׁים מְבִינִים אֶת שִׂיחוֹ. רַק דָּוִד הוּא זֶה שֶׁהִתְיַדֵּד עִמּוֹ וְהֵבִין. כַּנִּרְאֶה הָיָה בּוֹ בְּדָוִד מִן הַהַקְשָׁבָה הָעֲמֻקָּה. זוֹ שֶׁיּוֹדַעַת לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת. שֶׁיּוֹדַעַת לְהַאֲזִין לְאָדָם.

    לְהַאֲזִין לְאָדָם שֶׁמְּבַצְבֵּץ מִבֵּין מִלּוֹתָיו הַפְּזוּרוֹת, שֶׁנִּמְצָא בַּהֲגִיַּת הַמִּלִּים, בְּנַהֲמָתָם. הַקְשָׁבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהַרְכִּיב צִיּוּר פְּסֵיפָס שֶׁהִתְפַּזֵּר בַּמֶּרְחָב. שֶׁיּוֹדַעַת לִרְאוֹת בְּשֵׁבֶר קָטָן, רַעְיוֹן גָּדוֹל.

    בְּהַפְסָקוֹת הָאֹכֶל הָיוּ יוֹשְׁבִים זֶה לְצַד זֶה וּמְדַבְּרִים. אֱמֶת הַדָּבָר כִּי קָשֶׁה הָיָה לְהַגְדִּיר זֹאת כְּמוֹ שִׂיחָה רְגִילָה. דָּוִד מִצִּדּוֹ נָכוֹן הָיָה לְפַתֵּחַ שִׂיחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַהִדָּבְרוּת וּמִן הַשִּׂיחַ. אַךְ הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע, לֹא הָיָה בֶּן שִׂיחַ רָגִיל. מוּזָר הָיָה עַד לִמְאוֹד. מִסְתַּכֵּל הָיָה אֶל הַמָּקוֹם הֶהָפוּךְ מִן הַמְּצֻפֶּה וּמִן הַהִגָּיוֹן. וּבְעִקָּר הַרְבֵּה שׁוֹתֵק. וְהַשְּׁתִיקָה הָיְתָה שְׁתִיקָה עָבָה שֶׁכָּזוֹ, כִּמְעַט בַּת מִשּׁוּשׁ.

    הַמִּשְׁפָּטִים שלו הָיוּ בָּאִים בְּתוֹךְ דְּמָמָה, כְּמוֹ בַּת קוֹל מִמָּרוֹם. הֵם הָיוּ לְפֶתַע נִשְׁמָעִים מִפִּיו בְּרֶצֶף, אך לֹא הָיוּ דְּבַר דָּבוּר עַל אָפְנוֹ. ובְּכָל זֹאת הָיָה נִתָּן לִמְצֹא בָּהֶם דִּבְרֵי חֵפֶץ, הַשַּׁיָּכִים בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, לְנוֹשְׂאֵי הָעִנְיָן אוֹתָם בֶּן שִׂיחוֹ הֶעֱלָה כְּנֶגְדּוֹ.

    וְהָיָה הָאִישׁ מְתַנֶּהָ אֶת צָרוֹתָיו בִּפְנֵי דָּוִד. וְהָיָה דָּוִד מַקְשִׁיב. וּפֶלֶא הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָּוִד שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּיו וְלוּ פַּעַם אַחַת שֶׁכָּאַב, שְׁמוּט הַכּוֹבַע, אֶת כְּאֵבֵי כֻּלָּם. כִּי כֻּלָּם רְעֵבִים הָיוּ, רְעֵבִים לְאֹכֶל. דָּוִד שָׁמַע אֶת כֻּלָּם. וְהָיָה הָרָעָב שֶׁלּוֹ, שֶׁל דָּוִד, מִתְמַזֵּג עִם רְעָבוֹן כֻּלָּם. וְהָיָה גַּעְגּוּעַי כֻּלָּם לְשֹׂבַע. שֹׂבַע מִמָּזוֹן. וְהָיָה גַּעְגּוּעַי הַשֹּׂבַע שֶׁל דָּוִד מִתְמַזְּגִים עִם שֹׂבַע כֻּלָּם. אַךְ הָאִישׁ הַלָּזֶה כָּאַב כְּאֵב אַחֵר. זְמַן אָרֹךְ לָקַח לְדָוִד לִתְפֹּס אֶת כְּאֵבוֹ. וְעַל מָה הוּא שַׂח. מִשֶּׁתָּפַס דָּוִד כִּי לְאִישׁ רָעָב אַחֵר, הָיָה תּוֹלֶה בּוֹ עֵינַיִם שֶׁל תִּמָּהוֹן, מָהוּל בְּכָבוֹד. "אֵינִי יָכוֹל כָּל הַיּוֹם שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֹמֶר" אמר לְפֶתַע שְׁמוּט הכובע, הִשְׁתַּתֵּק, וְאָז הִמְשִׁיךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ ..." אֵינִי יָכוֹל לַחֲשֹׁב כָּל הַיּוֹם רַק מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס, מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס!"

    רַק דָּוִד הִבְחִין כִּי לִזְמַן מָה הוּאֲרוּ פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע אַךְ הָיָה נִרְאֶה כִּי שׁוּב שָׁבוּ פניו כְּבַתְּחִלָּה.


    ***

    ב.

    ''עֲלֵיכֶם לַחְפֹּר תְּעָלָה כָּאן בְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה'' הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל הָאַחְרַאי. מַפּוֹת הַסִּמּוּן הַמְּדֻיָּק נִפְתְּחוּ וְהַפּוֹעֲלִים הֵחֵלּוּ מְסַמְּנִים אֶת תְּוַאי הַתְּעָלָה. וּכְמוֹ תְּנוּעָה שֶׁל נְמָלִים הַצּוֹעֲדוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בְּקַוִּים בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִיִּים בְּחֹל, הֵחֵלּוּ חוֹפְרִים הַפּוֹעֲלִים אֶת הַתְּעָלָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת. אִישׁ מֵהֶם לֹא שָׂם אֶת לִבּוֹ לַמִּתְרַחֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ. אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת מוּאָר הָיָה בְּאוֹר שֶׁל חַג וַחֲגִיגִיּוּת.

    הַפּוֹעֲלִים עֲסוּקִים וּשְׁרוּיִים הָיוּ בִּמְלָאַכְתָּם. כִּי הַיָּמִים יְמֵי צֶנַע הָיוּ וְלֶחֶם וּמָזוֹן אַיִן, וְנַפְשָׁם בִּלְתִּי אֶל סִיּוּמָהּ שֶׁל מְלֶאכֶת הַיּוֹם וְאֶל שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. וּכְכָל שֶׁיְּמֵי הַחֲפִירָה הִתְמַשְּׁכוּ הַחֲגִיגָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת גָּעֲשָׁה. אַךְ אַף לֹא טִפָּה אַחַת מִן הַחַג זָלְגָה לְעֵבֶר עֲמַל הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בְּסָמוּךְ. הַפּוֹעֲלִים בִּמְלָאַכְתָּם וְהַחוֹגְגִים בְּחַגָּם. וּכְאִלּוּ קִיר עַב מַפְרִיד בְּנֵיהֶם.

    הָיָה זֶה בֹּקֶר אֶחָד בּוֹ הִגִּיעַ רֶכֶב הָדוּר וּמִתּוֹכוֹ יָצָא 'רַבִּי' וּקְבוּצַת חֲסִידָיו וְאוֹהֲבָיו שֶׁצָּעֲדוּ עִמּוֹ וּסְבִיבוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת. הַמָּקוֹם הָיָה נִרְאֶה עָרוּךְ לְקַבֵּל אֶת בּוֹאוֹ. אַחֲרֵי דַּקּוֹת מִסְפָּר, שִׁירָה בָּקְעָה מֵחַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת. שִׁירָה שֶׁסִּפְּרָה דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם, רְגָעִים צוֹהֶלֶת הָיְתָה רְגָעִים מִתְגַּעְגַּעַת. וְהָיוּ קוֹלוֹת הַשִּׁירָה מְצִיפִים אֶת שִׁטְחֵי הָאֲדָמָה שֶׁמִּשְׂתָּרְכִים סְבִיב. אַךְ הַפּוֹעֲלִים בְּעוֹלָמָם. עוֹלָם הַנֶּאֱבָק לְהָבִיא אֶת לַחֲמָם לְפִי הַטָּף. וְהָיָה עוֹלָמָם דְּמָמָה, וּשְׁתִיקַת הָאֲדָמָה שְׁתִיקָתָם.

    הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע שָׁקוּעַ הָיָה בִּמְלַאכְתּוֹ, הַחֹל שֶׁהָיָה לְעִתִּים קָשֶׁה מָהוּל בַּאֲבָנִים וּסְלָעִים לֹא הֵאִיר אֶת פָּנָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם. רֶגַע עָצַר. הִטָּה אֹזֶן לַקּוֹלוֹת שֶׁרִחֲפוּ בָּאֲוִיר. לְפֶתַע שָׁמַט מִיָּדוֹ אֶת אֶת הַחֲפִירָה וּכְמוֹ אֲחוּז בֶּהָלָה רָץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבָא בִּשְׁעָרָיו. דָּוִד בְּשַׁבְרִיר שֶׁל רֶגַע הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרָיו, לֹא יָדַע דָּוִד אִם הָיָתה זוֹ סַקְרָנוּת אוֹ רָצוֹן לִשְׁמֹר אֶת צְעָדָיו שֶׁל שָׁמוּט הַכּוֹבַע. אַךְ מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי הִטָּה אוֹתוֹ לִרְדֹּף בְּעִקְבוֹתָיו. הָאִישׁ נִכְנַס לְתוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה מָלֵא בַּאֲנָשִׁים. הָרַעַשׁ שֶׁכְּנִיסָתוֹ יָצְרָה גָּרְמָה לְשֶׁקֶט מֻחְלָט. הָרַבִּי שֶׁהָיָה מֵסֵב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הִבִּיט בּוֹ. הָיָה זֶה אֶמְצָעָהּ שֶׁל דְּרָשָׁה שֶׁנָּשָׁא, אוֹתוֹ רַבִּי, בִּפְנֵי קְהָלוֹ. וְכָעֵת פָּסַק הָרַבִּי לוֹמַר דְּבָרִים וְהִבִּיט יַחַד עִם כָּל הַקָּהָל שֶׁנֶּאֱסַף בְּפָנָיו שֶׁל שְׁמוּט הַכּוֹבַע וּבִפְנֵי דָּוִד שֶׁבְּעִקְבוֹתָיו. "רַבִּי'' זעַק שְׁמוּט הַכּוֹבַע. "הַמְּלָאכָה, מְלָאכָה, אֲבָל לֹא יָכוֹל אֲנִי לַחֲשֹׁב מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס כָּל הַיּוֹם, מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס כָּל הַיּוֹם...". הָרַבִּי הֶאֱזִין וּכְמוֹ בַּת שְׂחוֹק עָלְתָה עַל פָּנָיו, בַּת שְׂחוֹק מִמִּשְׁפַּחַת הָעֹנֶג וְהַהֲנָאָה. "כָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי כָּאן" – פָּנָה אֶל הַקָּהָל שֶׁהִבִּיט בְּהִשְׁתָּאוּת בָּאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע - "מָה שֶׁאָמַרְתִּי וְהֶאֱרַכְתִּי לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. חָצַבְתִּי אֶת רַעְיוֹנִי מִמְּקוֹרוֹת קְדוּמִים. עָמַלְתִּי לִמְצֹא מִלִּים שֶׁיַּסְבִּירוּ, שֶׁיַּבְהִירוּ, אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה עֲלוּמָה שֶׁרָצִיתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי וַאֲלֵיכֶם, תָּאִיר אֶת חַיֵּינוּ" הָרַבִּי נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וְהִמְשִׁיךְ "וּלְפֶתַע הַיְּהוּדִי הַלָּזֶה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם כָּאן אָמַר אֶת אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה בְּמִלִּים סְפוּרוֹת וּמְדוּדוֹת מָה שֶׁעָמַלְתִּי אֲנִי שָׁעוֹת רַבּוֹת. וְלָא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא אָמַר זֹאת מִן הַלֵּב, מִן הַמְּצִיאוּת".

    הָאִישׁ שָׁמוּט הַכּוֹבַע שֶׁהֶאֱזִין לְדִבְרֵי הרַבִּי, הֵחֵל לָרוּץ חֲזָרָה אֶל תְּעָלַת הָאֲדָמָה שֶׁהֵחֵלָּה מִתְהַוָּה מִתַּחַת יְדֵי הַפּוֹעֲלִים. שׁוּב אָחַז באת הַחֲפִירָה. וְהֵחֵל לַחְפֹּר בְּמֶרֶץ. וּכְאִלּוּ כְּלוּם. רַק דָּוִד הִבְחִין כִּי שׁוּב הוּאֲרוּ פָּנָיו בְּאוֹתוֹ זִיק עָלוּם וְנִסְתָּר. והַפַּעַם כְּמוֹ נִקְבַּע בְּפָנָיו אֵיזֶה קֶמֶט חָדָשׁ שֶׁל אוֹר.    ​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: איש אחד הלך, דיונון, כותב השורות ועוד 11 משתמשים14 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    B
    brachy 100
    מיוחד!!! כתיבה יפה ביותר!!! משום מה יש הרגשה שהכותב(ת?) החליף סגנון כתיבה מדי פעם, עוד הערה...
  • 325
    • ו
    שיתוף - לביקורת הנה אבא בא
  • ושמה תמר //
    • בעקבות פטירתו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.
    ניסיתי לסדר , ולו במעט, את כל התחושות שמסתובבות לי בלב מאז הפטירה.
    מתרגשת לשתף.



    וְתַעַל שַׁוְעָתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה
    וְנִצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ
    כִּי יְתוֹמִים הָיִינוּ,
    וְאֵין אָב.

    שָׁקְעָה שֶׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם,
    לְבָבוֹת שְׁבוּרִים, מְרֻסָּקִים.
    וּמָאתַיִם אֶלֶף יָדַיִם,
    מְלַוּוֹת בִּדְמָעוֹת.
    אַבְרֵכִים, נְעָרִים, בַּחוּרִים, מְפֹרָקִים.

    וְדוֹרוֹת שֶׁל רַבָּנִים,
    תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים
    מְקַבְּלִים שָׁם לְמַעְלָה,
    לְצַד ה ק-ל
    אֶת אַבָּא שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

    קֶבֶר טָרִי, עִם רִגְבֵי אֲדָמָה לַחִים,
    וְכֻלָּם כְּבָר הוֹלְכִים.
    חוֹזְרִים הַבַּיְתָה, יְתוֹמִים.
    וּמִי יִשְׁלַח לָנוּ תַּנְחוּמִים.

    וְיֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד,
    שֶׁיָּכוֹל לְאַחוֹת לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
    יֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד,
    שֶׁיִּהְיֶה אִתָּנוּ כָּאן לָעַד.

    וְנִצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ,
    וְהוּא, רַק הוּא, יְעַנְּנוּ.
    יְנַגֵּב דְּמָעוֹת מִפָּנִים,
    יְסַלֵּק מֵהַדֶּרֶךְ אֲבָנִים.

    וְשֶׁמֶשׁ תַּעֲלֶה שׁוּב בַּמִּזְרָח,
    וְאוֹר גָּדוֹל יִזְרַח.
    וּנְקַבֵּל בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת
    רַבָּנִים שֶׁל דּוֹרוֹת , דּוֹרוֹת.

    וְגִלּוּי פָּנִים,
    שֶׁל אֱלוֹקִים.
    וְהִנֵּה, כְּבָר אַבָּא
    בָּא.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אש קודש!, חנה ש., fre ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    מרגש מאוד.
  • 631
    • ר
    דיון כתיבה יוצרת תורנית - מתאים להעלות כאן
  • רואים שקוף //
    • ???
    • תודה
    Reactions: אש קודש!1 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מירער
    https://www.prog.co.il/threads/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%9...
  • 285
    • ח
    שיתוף - לביקורת מוּסַר הַשְׂכֵּל מֵאַגָּס
  • חנה ש. //
    • בס"ד
    הָאַגָּס הַהוּא יָפֶה מִבַּחוּץ הָיָה
    אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנֶּחְתַּךְ הִתְגַּלָּה
    כִּי רָקוּב הוּא מִבִּפְנִים
    עוֹד מְעַט הָרִקָּבוֹן יִתְפַּשֵּׁט
    וְיִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל.

    אִם רָאִיתָ מִדּוֹת שֶׁל גַּאֲוָה,
    כַּעַס אוֹ נְקָמָה אָז תֵּדַע
    כִּי גַּם כַּאֲשֶׁר הָעֲטִיפָה הַחִיצוֹנִית
    מְשַׁדֶּרֶת כָּבוֹד וְהַצְלָחָה
    אֵין זוֹ אֶלָּא כִּי אִם תַּעְתּוּעַ עַיִן.

    כִּי אֵין מְצִיאוּת שֶׁל פְּרִי בָּשֵׁל וְטָרִי
    בְּמָקוֹם שֶׁל רִקָּבוֹן
    יָבוֹא יוֹם וְאוּלַי עוֹד הַרְבֵּה יָמִים
    וְיִתְגַּלּוּ הַנִּסְתָּרוֹת.

    לְעֻמַּת זֹאת
    כְּשֶׁתַּשְׁקִיעוּ בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה
    גַּם אִם הַדֶּרֶךְ מְפָרֶכֶת
    גַּם אִם הִיא נִסְתֶּרֶת
    גַּם אִם הִיא לֹא נִרְאֵית כָּל כָּךְ טוֹב
    יָבוֹא גַּם הוּא הַיּוֹם
    לִקְטֹף פְּרִי הִלּוּלִים.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אש קודש!, איש אחד הלך, שרהלה שרהלה ועוד 2 משתמשים5 //
    0 תגובות
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה